הוא יראה איך בעבר ליברמן ישב יפה מאוד עם החרדים
וייצא בקריאה לליברמן להפסיק עם ההצגה
והעקרונות שלפתע צצו משום מקום
ולמנוע בחירות שלישיות מיותרות
בגיליון העוקב,
אני מהמר שחגי סגל כבר לא יעשה מעצמו לעג וקלס.
קהילות שלמות של ק"ק חרדים ויסבירו לילדיהם
שאת אותו האדם ששיווקו כממשיכו של המן
הם הביאו בעצמם אל כס הממשלה?
תפנית חדה מדי.
(לגבי ליברמן הם לפחות מזגזגים,
יום אחד אומרים שהוא חבר, וביום שאחר כך
אומרים שהוא אויב התורה, וחוזר חלילה)
השאלה היא אם הליכוד כן רוצים..
הנשיא יכול להטיל רק על מי שמסכים
אבל יש גם סיכון שאם אתה לא מסכים אז הנשיא לא יפנה אליך עוד פעם אח"כ
בקיצור.. משחק מוחות מסובך עם הרבה משתנים
אבל לפחות זה אומר שכרגע אין לכחול לבן אפשרות להקים ממשלה.
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/413707
לא ראיתי שום הכחשה מצידם
הנשיא לא יפנה אליך" - כי אם מישהו אחד לא הצליח, אז מה יעשה הנשיא? ברוגז עם המועמד השני ולא יתן לו אפשרות כי לא רצה קודם? הרי אין עוד מועמד. הוא המועמד השני האפשרי... ובטח שהנשיא לא יגיד טוב אז יאללה הולכים לבחירות... (ולא נראה לי שהוא יכול בכלל...
מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
וזו שלמדה בבר אילן כבר מסיימת תואר שני בשנה הקרובה
יומיים לפני פיזור הכנסת הפנים הבן יקיר לי שהבוס הרמאי רימה אותו.
אופיר סופר, אל תלך בלי חברך סלומון,
הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.
שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.
פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...
תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.
אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.
על רקע זה לא בלתי אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם.
בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.
למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.
הוא עוזב כי רימו אותו.
וגם הרויח ביושר.
לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.
וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.
הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי.
ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...
סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.
ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.
לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.
רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.
אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.
יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.
במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.
ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.
לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.
ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.
דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.
מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.
בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.
אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול.
או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.
נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.
גם הוא יושב כי הודה בדבר שלא עשה, ויש עשרות הוכחות לכך ברשת.
🛎🛎שנימה ההבדל?
עמיר מן הסתם הודה בגלל איומי רצח שקיבל ,
ובן אוליאל הודה בגלל העינויים.
זה משנה כל כ
אני לא רואה הבדל גדול,
שניהם הודו במה שלא עשו
וחיים לניתוק מהמשפחות
רק מזיק לבן אוליאל?
ההבדל הוא עצום -
יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.
כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.
בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.
שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,
אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),
שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,
שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.
אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.
הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).
הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.
אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...
אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.
אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.
בן אוליאל היה עבריין קטן שהיה מעורב בעבירות רכוש וכו'. אינני יודע אם עשה מה שטוענים שהוא עשה. אני נוטה להאמין שלא.
א. השופטים פסלו את ההודאה שלו כי היא נעשתה בניגוד לחוק (כלומר בניגוד למוסר ולצדק).
והעירעור הכשיר דבר פסול. על בסיס מה? רק על בסיס הכוח שלהם לעשות את זה.
ב. למיטב ידיעתי, לא היה להם שום הוכחה שהוא קשור לסיפור. לא ביומטריה, לא עדות, כלום.
כל אדם תחת עינויים קשים יספר מה שרוצים לשמוע. לכן גם במחבלים עושים את זה רק כאשר יש סכנה אמיתית, ואי אפשר לקחת סתם מנוול ערבי ולענות אותו כדי לקבל מידע.
זה מה שאני יודע. אולי יש טעות בידי.
## **דל"פ: גדי אייזנקוט לא היה כל כך תמים ונאיבי, יאיר גולן פשוט לא הבין סרקזם**
בסרטון שהתפרסם לאחרונה, יאיר גולן מספר שבזמן ההתנתקות, גדי אייזנקוט אמר לו על המחבלים:
> *"הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים ויהיה לך משעמם"*.
>
התגובה האוטומטית של כולם היא לתפוס את הראש ולשאול: איך קצין בכיר כל כך היה מסוגל להיות כזה נאיבי? במיוחד אחרי שכולנו ראינו את תוצאות הסכמי אוסלו והנסיגה מלבנון.
אבל האמת היא קצת שונה, ואולי אפשר להסתכל על זה אחרת:
**אייזנקוט לא היה תמים. הוא הבין מצוין לאן זה הולך.**
### **הסבר חלופי: הומור שחור מול חוסר הבנה**
אייזנקוט הבין היטב את גודל האסון והפיאסקו של ההתנתקות, וביטא את זה ב**ציניות מוחלטת ובסרקזם שחור**.
מי שלא הבין את הציניות הזו הוא יאיר גולן (שהיה אז קצין צעיר יותר ולא ניחן, איך לומר בעדינות, ביותר מדי חוש לניואנסים או חכמה יתרה בקריאת המפה), ולקח את הדברים פשוטם כמשמעם.
### **אז למה אייזנקוט לא אמר את זה בפירוש?**
נשאלת שאלת מיליון הדולר: אם אייזנקוט הבין שההתנתקות היא אסון, למה הוא התנסח ברמזים סרקסטיים במקום להציג עמדה ברורה ואמיצה?
* **מכבש הלחצים של התקשורת:** באותם ימים, המערכת הממסדית והתקשורתית אתרגה את התוכנית לחלוטין. כל מי שהעז להשמיע קול ביקורתי נגד ההתנתקות – סומן מיד, ספג שיימינג והוצג באור שלילי, קיצוני ומסוכן.
* **ההקבלה לימינו:** קל מאוד לראות את הדמיון לימינו אנו – כאשר כל מי שהעיז להביע התנגדות לעסקת כניעה מול מחבלים, או חושב אחרת מהמיין-סטרים בנושא החטופים, נתקל במתקפה תקשורתית חסרת רחמים שמציירת אותו כ"אוכל מוות" ואויב העם.
### **השורש הרוחני: מנטליות של גלות**
הפחד הזה לומר את האמת הפשוטה, והצורך להסתתר מאחורי מסכות ורמזים, מראה בדיוק באיזה מצב רוחני ומנטלי אנחנו נמצאים. אנחנו עדיין בתוך מציאות של גלות, שעליה נכתב בתוכחה:
> **"וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף..."** (ויקרא כ"ו, ל"ו)
> **"וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן..."** (ויקרא כ"ו, ל"ז)
>
כשמנהיגים וקצינים מפחדים לומר את האמת הברורה רק בגלל צל של ביקורת תקשורתית, זוהי התגלמות ה"עלה הנידף" והרדיפה העצמית של זמן הגלות.
מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה
[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]
כשזה אנשי שמאל הוא חונן בלי לחשוב פעמיים (שלא להגיד בלי לחשוב בכלל...) אבל כשזה אנשי ימין פתאום צריך לשמוע מה הפרקליטות חושבת... מה צה''ל חושב...
-זה בדיוק הסמכות שניתנה לך- לחון גם כשלא חושבים כך במערכת אכיפת החוק.
אם כולם מסכימים שאפשר לחון לא צריך את כל הסיבוך הזה שנקרא חנינה של הנשיא
הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.
א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?
ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?
ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.
https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about
ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה?
ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.
על קיצור תקופת הרישום הפלילי.
חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,
שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).
אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.
ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור.
אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.
א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.
ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.
ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.
לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.
ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.
ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.
קשה להכריע בוודאות האם מחדל ה-7 באוקטובר נבע מרשלנות רבתי או מבגידה פנימית מכוונת. עם זאת, אם נבחן את תרחיש הבגידה, הרי שוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון היא שייצרה את התשתית ואת התמריץ למהלך.
1. תקדים ועדת מירון והכשרת הכלי הפוליטי
ועדת מירון קבעה תקדים חסר תקדים כאשר הטילה אחריות אישית ישירה על ראש הממשלה, במנותק מהדרגים המבצעיים ומההחלטות בשטח. מהלך זה סימן למתנגדי השלטון כי הוועדה הממלכתית יכולה לשמש כלי פוליטי יעיל לעקיפת המנגנונים הדמוקרטיים והפלת הדרג המדיני.
2. כשלון המניפולציה מול המגזר החרדי
הניסיון למנף את אסון מירון כדי להנדס את תודעת הציבור החרדי ולייצר דה-לגיטימציה לנתניהו נחל כישלון חרוץ. הקהילה החרדית, המסתמכת על ערוצי מידע עצמאיים, זיהתה את המניעה הפוליטי שמאחורי המסקנות וסירבה לקבל את הנרטיב התקשורתי.
3. העתקת הזירה: ממירון לעוטף עזה
הכישלון בהנעת הציבור החרדי הוביל, על פי תאוריה זו, לחשיבה מחדש: כדי לייצר אפקט פוליטי דרמטי, נדרש אירוע שיפגע באוכלוסייה החשופה ומגיבה יותר לזרם המרכזי של התקשורת. המנגנון שנוסה במירון – יצירת קשר ישיר בין מחדל בשטח לבין אשמת ראש הממשלה – הועתק ושודרג לקראת הזירה הבאה.
4. מנגנון ההפעלה: אסון מבוקר לשם שינוי משטר
תרחיש זה מניח כי ההחלטה לאפשר את פריצת הגבולות התבססה על אמון מלא ב"מנגנון האשמה" הממסדי:
השלב הראשון: יצירת אסון הומניטרי וביטחוני בעוטף עזה.
השלב השני: הקמת ועדת חקירה ממלכתית כסמכות עליונה ובלתי מעורערת.
השלב השלישי: ניתוב הזעם הציבורי באופן בלעדי לעבר ראש הממשלה, תוך הסרת אחריות מיתר הגורמים – בדיוק על פי התקדים המשפטי של מירון.
לסיכום:
מסקנות ועדת מירון יצרו קונספט משפטי חדש לפיו ראש הממשלה אחראי מיניסטריאלית ואישית לכל כשל במדינה. קביעה זו היא שנתנה, ככל הנראה, את האור הירוק לגורמים המעוניינים בהפלת הממשלה לפעול בצורה קיצונית, מתוך ידיעה ברורה כי מערכת המשפט והתקשורת יספקו להם את הגיבוי ויסמנו אשם יחיד.
במבט עמוק יותר, מתגלה כאן העיקרון הרוחני וההיסטורי לפיו "עבירה גוררת עבירה", ועיוות דין סופו לגרור אסון כבד. כאשר התרחש עיוות הדין הממסדי והתקשורתי הבוטה באסון מירון, רבים במחנה הפוליטי הנגדי בחרו לעצום עיניים. הם חשו והבינו שמדובר באי-צדק משווע, אך ניחמו את עצמם במחשבה הצינית שהפעם – העוול משרת את האינטרס שלהם ומניב להם נקודות פוליטיות.
אולם ההיסטוריה מלמדת שחוקי המוסר אינם נעצרים בקווי הפרדה פוליטיים. השתיקה מול עיוות הדין במירון הכשירה את הקרקע, והאי-צדק הזה חזר כבומרנג והמיט אסון נוראי, חסר תקדים, על כולנו יחד – ללא הבדל מחנה או דעה.
מתוך ההבנה כי רק צדק אמיתי ומערכות משפט נקיות מפוליטיזציה יוכלו להשיב לנו את הביטחון והאחדות, אנו מסיימים בתפילה:
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".
ובאופן כללי כדורגל.
הרי התפקיד של בחור זה ללמוד
שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.
מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.
נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?
נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.
מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.
מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?
שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות
שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים.
האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".
אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.
שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.
כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..
אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז זה באמת קשה להגיד לזה לא.
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז.
נ.ב המגיב אינו משגיח.
והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז
שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?
אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים
זה לא קשור לתחביבים שלהם
מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים
אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות
אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה
נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...
אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.
במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות,
ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.
כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -
פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.
ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.
אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.
באידאל לא
אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.
אם נפשו שואבת אותו לשם.
לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"
אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.
מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.
כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...
לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...
אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...
יוצא שלא...
מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו.
מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום
זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!
או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...
נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...
לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...
לא!!!!!!!!!
אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...
