בס"ד, כמה מחשבות קטנות שלי הגמד הקטן בענין "הגאונים הגדולים" בדורנו בפנמיות התורה הקדושה
מתייג : @לך דומיה תהילה,@אריאל יוסף, @אורות מאופל, @יש נשמה למדינה, @נחמיה17, @חסדי הים, @חידוש , @אדם כל שהוא, @כבתחילה, @פעם הייתי עוגי, @ק"ש, @ד., @נפש חיה., @מבשר שלום, @והוא ישמיענו, @צהרים,
- בראשית הדברים, נראה שיש להבחין בין הגאונים הגדולים בסתם לבין יחידי הגאונים הגדולים (ע"ד הבחנה של הרב זווין במאמר על הרב זצ"ל) :
"גאונים גדולים סתם" – הם הגדולים שיש להם "העומק", "הרוחב", ו"ההיקף" (העומק זה איכות המושגים, הרוחב זה כמות המושגים, כמו למשל לתופסם בכל הבחינות הפרטיות שלהם ולא רק בכללות, וההיקף זה שכל המושגים נקשרים יחד לכלל הבנה אחת אורגנית. כמש"כ בפנקסי הראי"ה א בפנקס מתקופת בויסק) – של כל "יסודות" מחשבת האמונה (וזה צריך בירור בפע"צ, מה נחשב יסודות מחשבת האמונה, מהרב טאו שמעתי - קב"ה התורה וישראל הם "יסודי היסודות" [בזה"ל ממש] של מושגי מחשבת האמונה, וכמובן לא סגי בהא ויש לתפוס גם את היסודות המשניים הנוספים, ואכמ"ל), ובאופן אמיתי כמובן.
"יחידי הגאונים הגדולים" - הם שמבחינת האיכות, קרי שלושת המדריגות שנזכרו מקודם, עומק, רוחב כו', והן מבחינת הכמות, קרי הבקיאות בפרטי המקורות השונים של מחשבת האמונה, הם גדולים מחבריהם הגאונים הגדולים, "בצורה משמעותית" (ואולי צריך ליתן הגדרה יותר פרטנית)!,
כמובן ישנה נפק"מ גדולה מכל העניין הזה, בכל הנוגע ללימוד המושכל של מחשבת האמונה - שראוי לנו לקבל מן הרביים הגדולים ביותר כלשון רבי נחמן: "עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ. בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאד מְאד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאד מְאד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל", וכן ישנם נפק"מ שונות נוספות לענין זה.
- נחל למנות את שמות "יחידי הגאונים הגדולים" בס"ד –
הראשון שבהם הוא מרן גדול הדור ממש בפנמיות התורה הגרי"צ טאו שליט"א מח"ס סדרת הלאמונת עיתנו, נשמה לעם עליה שיחות שנאמרו בזמן הגירוש, ספר על החקלאות, סדרת חוברות שירת ישראל בנושאים רבים ועוד (גם רבי עודד עצמו מכנהו בתחילת לנתיבי הנצח: "מו"ר", ומספרים שכך רמז הרצי"ה בעצמו. ולענ"ד הן מבחינת החוייה השכלית העמקנית, והן מבחינת התכנים השכליים כפי איך שהם נתפסים אצלו – ניכר שהוא הגדול שבכל תלמידי הרצי"ה שאני נפגשתי עימם, חוץ ממניטו שלא זכיתי לשומעו בחיים).
הגר"ע וולנסקי שליט"א מח"ס סדרת אבן ישראל, לנתיבי הנצח על נצח"י למהרל ועוד (מכמה רבנים בוגרי מרכז הרב הישנה של הרצי"ה ושל לפני הפילוג, כולל כאלה שמזוהים עם מרכז הרב של ימינו - שהיה ברור מדבריהם, שהגאון רבי עודד והרב טאו היו נחשבים הגדולים ביותר במחשבת האמונה, מה שנקרא "האריות" של מרכז הרב בלימודי אמונה..., כמובן גם הרצי"ה החשיבו מאוד מאוד, ובתור אחד שהיה בישעוריו ניכר ביקאותו הנדירה ומבהילה - כמו למשל ספרי תפארת ונצח של המרה"ל, ניכר שהוא יודעם פרק על גבי פרק מן הזיכרון, וללא הכנה, כמו למשל ששואלים אותו והוא עונה מדברי מהר"ל לא מפורסמים על הפרק המדויק שלהם, שלא קשו רישירות לשיעור ולא נראה שהכין מראש, כמנובן גם בתורת הרב זצ"ל בקיאותו היא מבהילה, כן ברור משיעוריו שי שלו בקיאות והבנה גדולה מאוד בתורת רמח"ל בספרים שונים שלו, והוא מציין לזה בשיעוריו א"כ לא את המקורות המדויקים [וזה לא אומר שהוא לא יודע, ע"ד "לא ראינו אינה ראיה"], וכו וכו) .
הגרי"ל אשכנזי-מניטו זצ"ל מח"ס סדרת סוד העברי, סדרת סוד מדרש התולדות, סוד לשון הקודש על שערי אורה, סוד התפילה, שערי דמעה על התפילה, המאמין והפילוסוף בשיכתוב הגר"ש אבינר, המספד למשיח על מאמר המספד בירושלים, ועוד.
[מעניין לציין – שכמו שאצל תלמידי הרב זצ"ל, היה מספר של שלושה גדולים, שהם היו הגדולים ביותר מבין כל תלמידי הרב זצ"ל, מה שקראנו כאן "יחידי" גדולי התלמידים, והם כמובן: הגרימ חרלפ, הגרצי"ה והגר"ד הנזיר, כעת מתברר שגם אצל תלמידי הרצי"ה, יחידי גדולי תלמידיו, הם במספר שלושה!. ואולי אף יתירה מזאת – הרב הנזיר כתב שהרב חרל"פ היה גדול תלמידי הרב זצ"ל, דהיינו שהוא היה הגדול מכולם ממש, גם מבין השלשיה הנ"ל, ואכן גם בתלמידי הרצי"ה המשכילים אנו מוצאים שבתוך השלישיה הגדולה ביותר, ישנו האחד שעולה על כולם לכאו – והוא מרן הגרי"צ טאו שליט"א, ובאמת שאוליי יש קצת קווי דמיון בינו לבין הרב חרל"פ, דהיינו שהוא בחינת הרב חרל"פ שבתלמידי הרצי"ה... , והקו נמשך הלאה באופן נפלא – מניטו הוא בחינת הרב הנזיר, שהלא היה ידוע בנטיה האונברסלית שלו כמו אצל תלמידו הגר"א שרקי יבדלח"א, ורבי עודד הוא בחינת הרצי"ה שברצי"ה.. כפי שאפשר לראות בסיגנון ביטויו שהוא הכי קרוב אל הרצי"ה, וראיתי מסופר, שהוא היה הראשון שפירסם מאמרים בסיגנון של הרצי"ה, והראו זאת לרצי"ה, והוא אהב ושיבח את זה מאוד. וכל המדובר כאן הוא רק על המדריגה השכלית שאצל רבינו הרצי"ה, אך את המדריגה השירית שאצל הרצי"ה – הממשיכים הגדולים ביותר, אינם הרבנים הנזכרים כאן במאמר, אלא הינם רבנים אחרים, ואולי גם שם, אפשר לראות את "מודל השלישיה" הזה!, ואולי יסוד ענין המודל הזה הוא בסוד מוחין-ושורש (הגרצי טאו הוא חכמה, הגאון מניטו הוא בינה, הגר"ע הוא דעת, ורבינו הרצי"ה הוא כתר הבלתי מושג, וכ"ז באילן מדריגת ההשכלה דווקא, ויש גם אילן מדריגת השירה, כנ"ל), והבנה זו היא מעניינת וצריכה התבוננות גדולה].
שמות "הגאונים הגדולים בסתם" –
הגר"א בזק שליט"א מח"ס שיעורים בשיחות הרצי"ה? ועוד,
הגר"י צוקרמן שליט"א מח"ס חוברת על חינוך? ועוד (גם בנוגע אליו אני מסופק כפי שהסתפקתי למטה בנוגע לגר"א שרקי),
הגר"א הורביץ זצ"ל הי"ד מח"ס סדרת ספרים על נושאים שונים (כמו נבואת הנרות ועוד), וכן שיחות על התורה והחגים ועוד (ניכר מספריו העומק הנשגב של מחשבתו, רוחבה והיקפה, ממש ענק, גם שמעתי שהרב טאו החשיב אותו במאוד מאוד, ונראה שהוא גאון גדול, עד כדי כך שאני קצת מסופק האם הוא נכלל ביחידי הגאונים הגדולים!, א"כ איני יודע עד כמה טיב בקיאותו, אך מבחינת העמקות ורמת ההשכלה הברורה, יש מקום גדול לומר שהוא נחשב מבין יחידי הגאונים הגדולים, צריך בירור),
הגר"א שרקי שליט"א מח"ס דעה צלולה ועוד (ספק אולי נחשב מן יחידי הגאונים הגדולים – וזאת מבחינת האיכות, כדוגמת ההבנות המקוריות והישרות, אך מבחינת הבקיאות לכאו אינו כמו הרב טאו ורבי עודד, והאמת שגם בנוגע למניטו אני מסופק האם רמת בקיאותו היתה כשל הרב טאו והרב עודד),
הגר"י קלנר שליט"א מח"ס מילון הראי"ה ועוד,
הגר"י אוריאל זצ"ל מח"ס פניני יאיר ועוד (הרצי"ה החשיב מאוד את מדריגתו האמונית, ראו דברי הרב ביגון יבדלח"א בתחילת פניני יאיר, וכן ניכר מכתביו לענ"ד),
הגר"ש אבינר שליט"א מח"ס סדרת טל חרמון ועוד כמה סדרות על כל חמשה חומשי תורה, נסיכי אדם, ועוד ועוד רבים (המעניין שזה בנוסף על היותו גאון גדול ממש גם בנגלות דתורה, וכפי ששמעתי מרבנים גדולים על ייחודיות של הגר"ש אבינר - "במשנה הגדלות" שלו, מ"מ אני בעצמי שמעתי כמה פעמים בשיעוריו, שהוא לא מחשיב עצמו כלפי גאונותו של הרב טאו במחשבת האמונה, והוא מצטרף לגדולים רבים שאומרים במפורש הרב טאו הוא גדול הדור בהשכלת מחשבת האמונה).
אולי הגר"ע קלכהיים זצ"ל מח"ס שירת האומה לארצה ועוד (לפי עדות ששמעתי בשם הרב מיכאל ממרכז הרב – בתחילה חשבו שהגר"ע קלכהיים יהיה הממשיך של הרצי"ה, דהיינו שתפסוהו בתור הגדול ביותר.. וראה עדות הרב שאר יישוב הכהן זצ"ל על מה שאמר לו הרצי"ה על מעלתו של הרב קלכהיים בנוגע שילמד בהארי פישל. הכרעתי לכותבו כאן, אך הוספתי "אולי", לשם בירור סופי של מדריגתו),
אולי הגר"ד ביגון שליט"א (ידוע שהרצי"ה העריכו מאוד, וניכר בחוש עמקותו המובהקת – הן במושגים היסודיים, והן במושגים התולדתיים השונים [כמו למשל עניין הרצון הפנימי בעולמות ובאדם, ענין הטוב, ענין ישראל על מדרגותיו ועוד, והתקשרות נפלאה של המושגים יחד – כ"ז דברים ששמעתי ממנו בעצמי בדברים שהבליע בשיחותיו הפשטניות על פרשת השבוע], אך הוא מסתיר אותה במאוד מאוד, ומדבר בצורה פשטנית, ויש לברר זאת סופית).
(תחילת הכתיבה אי שם באלול תשע"ט, הסיום ביום צום גדליה האחרון, כשהיה זמן פנוי)

