שלום לכולם,
בהמשך לשרשורים קודמים, נטען כלפי גברים שמרגישים שנשותיהם לא מעוניינות מספיק ביחסים אתם, שהם צריכים להתמודד עם זה-ושבת הזוג לא "חייבת" להם, עוד נטען-משום מה שזה לא מתיר לגברים "לבגוד" ולפזול לנשים אחרות.
ושאלתי-
האם נראה לכם הוגן והגיוני, מצד אחד לדרוש מהבעל "נאמנות" לאשתו, ומצד שני שלא יקבל ממנה את מה שהוא זקוק לו??
ואם במקום "לבגוד", פשוט יקח עוד אשה על אשתו, זה כן יהיה בסדר??
)גם משפחה נורמלית כיום של בעל ואישה מתכננת ושוקלת את צעדיה בעניין. יש משפחות שמביאות הרבה ילדים ויש מעט. הכל לפי הרצון והיכולת.
ובקשר לשולי הדברים שכתבת (ולמה שכותבים כולם...) אני מרגיש שיש פה שיח חרשים משווע.
פותח השרשור לא חיפש זוגיות עמוקה וטובה. יכול להיות גם שיש לו אחת כזאת. מש שחסר לו זה יחסים.
משום מה כל הנשים פה קופצות וצועקות שאם יש לו בעיה בזוגיות זוגיות אחרת לא תפתור את הבעיה.
אז זהו שלא, אף אחד לא אמר שיש לו בעיה בזוגיות...
איך הגעת משלושה משפטים שלי שאני מכוון לזנות ל"ע?? אם היית קוראת את מה שכתבתי כמה וכמה פעמים פה בשרשור היית מבינה שאני לא מדבר על האם זה ראוי או לא אלא כאן בסך הכל לא הבנתי טענות שכתבה 'כלה נאה'
מה שמפריע לי שכאן כמו בכל דיון קודם כל מסמנים את המטרה ואז מחפשים הוכחות..
אז אסביר לך ברחל ביתך הקטנה (כמה שזה מתאים כאן...)
באמת כדאי לפני שמביעים דעה בנושא מסויים פשוט ללמוד אותו..
המטרה של נשיאת אישה שנייה כבר מתקופת התנ"ך לא בא בעקבות קושי בתקשורת זוגית אלא בבעיה ביחסים (עקרות ועוד מגוון דברים) לזה אי אפשר להתכחש. ולכן הצעקות הרבות של נשים כאן שאם יש לו בעיה בזוגיות פתרון כזה לא יעזור לו פשוט לא קשור ולא שייך לכאן בכלל כי מה שמניע את האדם לשאת אישה שניה זה לא שאין לו עם מי לפטפט בלילה. ומצד שני ברור לכולם שמי שנושא זה לא משום סיפוק תאווה אלא בגלל בעיה שנוצרה.
אבל (ופה מגיע אבל גדול) אם היית פותחת לרגע בפוסקים.. ברור לכולם ללא צל צילו של ספק שכאשר הוא נושא אותה הוא מתחייב למלא את כל צרכיה בדיוק כמו של האישה הראשונה. ואם היא רוצה בית נפרד הוא חייב לתת לה ורק אם הוא בעל אמצעים שיכול לפרנס משפחה כזאת אז מתירים לו לשאת אישה שניה.
וכך נופלות כל הטענות הפרקטיות שלך והטענות לזנות ואגואיזם.
אם היית קוראת את כל ההודעות שלי בשרשור הזה כתבתי כמה וכמה פעמים שאני לא בא להביע דעה אלא הפריע לי התגובות הנחרצות (בעיקר מהצד הנשי...) ששוללות את הצד השני לגמרי.
לדעתי כל חד צדדיות הוא לא טוב.ולנסות לתרץ שגם פעם זה היה לא טוב ושזה רק אגואיזם גברי ולהתעצבן על מה שחז"ל כותבים בתקופת הגמרא זה ממש שטויות
ועל זה היה הויכוח שלי איתן.
עד לפני המהפכה התעשייתית החתונה לא הייתה בכלל מאהבה. אבא היה מוצא את הגבר הכי עשיר שהיה מסוגל להביא ונותן לו לבחור את אחת מבנותיו והופ, היא נשואה. אף אחד לא דיבר על קשר רומנטי ואהבה. עד שהפוסקים כותבים שהגזירה היא רק על הגבר כי האישה הייתה רוצה את זה ולא היה לה אכפת שיש עוד אישה העיקר שיש מי שמביא לה אוכל הביתה.
כיום המצב השתנה ומתחתנים מתוך קשר נפשי ואישה נוספת תפריע לקשר הזה. ולכן כיום נשיאת שתי נשים לא מתאימה.
כאן אני עניתי ל'כלה נאה' ו'פאז' שניסו להוכיח שאישה שניה זה לא טוב ולא נכון כלכלית וזה שיגע אותי כי זה לא קשור לזה ומבחינה כלכלית אפשר להסתדר העניין הוא הקשר הנפשי.
טוב, נראה לי שמיצינו את השרשור הזה...
זה קשור לצרכים הבסיסים של האדם.
עד המהפכה התעשייתית האישה הייתה חייבת את האיש והאיש את האישה.
איש בלי אישה היה לו צבי ירוי וערימת קרשים אבל הוא לא היה יודע מה לעשות עם זה והיה נשאר עם בגדים מלוכלכים וכדו'
האישה לעומתו הייתה עם ידע בבישול וניקוי וכדו' אבל לא הייתה יודעת לצאת לעבוד ולהביא אוכל.
לכן כל אחד היה חייב את השני. נכון שיש מקומות שיש שם גם אהבה אבל האהבה הייתה בונוס. לא בחרת אישה כי היא חמודה בעיניך והרגשת קליק אלא כי היא אמידה ויודעת לבשל ולעשות את מה שאתה צריך. לא הייתה עוזרת לך אישה שאתה אוהב אבל לא יודעת לבשל
לאחר המהפכה התעשייתית הגברים והנשים גילו שהם יכולים לחיות לבד גם ללא עזרת המין השני (מכונות כביסה ומכולת...)
ולכן ירד הפן ההכרחי מהנישואים ואנשים התחילו לחפש את מה שהם רוצים, אוהבים וכדו'
אשת יפת תואר ודין פילגש כלל לא קשורים לדיון הזה.
אם את רוצה תפתחי עליהם שרשור נפרד..
זה שיש עוד דברים שנראים לך בעייתים לא הופכים גם את דין אישה שנייה לבעייתי
זה שאת בטוחה שכל הגברים בהמות זה משהו שבאמת כדאי לך לעדן אותו...
ושוב!!! אני חוזר ואומר שאני לא בא לומר אם זה נכון או לא!!!
זה ברור! בשביל זה כתבתי לך בדוגמה עקרות. מה הקשר בין יצרים לעקרות??
הכוונה היא שהבעיה היא פיזית רפואית ולא רוחנית נפשית כמו שהרבה נשים טוענות פה
מדובר היה בשאלה בעיקר למען האתגור...
אני לא באמת חושב שזה הפתרון, אבל בהתאמה לשרשור קודם- בו טענו הרבה שנשים "לא חייבות" לספק את הבעל,
שאלתי- מהי אם כן מחוייבות הבעל, ולמה?
אני לא יודעת מה יותר מבחיל
השרשור שפתחת והחשיבה המצומצמת שלך
או עצם זה שהרוב המכריע שיצא נגד הרעיונות החולים שלך הן נשים!
החלום הזה הוא סיפוק של יצר חזק שיש להם,שלא נבין אותו, כמו שאני לא יבין התמכרות לסיגריות וסמים. כשאין להם סיגריות הם מפנטזים עליה. הם לא מפנטזים על החיים עם אישה אחרת,אלא על משהו ספציפי מאוד.
אני מכירה אישית נשים שבקושי מספקות את הבעל? או שמענישות אותו ומונעות ממנו.
אתן רוצות לשלוט גם במחשבות שלו? ממה הפגיעה הגדולה?
קדימה תתנפלו
שאיפה זה משהו אחד,ומציאות זה משהו אחר
את לא חולמת לפעמים על משרתות או תכשיט או בגד? אפילו שיש לך מספיק בגדים או תכשיטים? (וסליחה על ההשוואה)
ככה גבר יכול לחלום על אישה אחרת לסיפוק צורך
שיפנטזו על מה שירצו,אין קשר בין זה לבין האהבה לאישה שלהם. זה פשוט סיפוק צורך פיזי.אפשר להתווכח אם זה בסדר או לא. אבל א"א להתעלם שרוב הגברים בעולם חושקים בעוד נשים חוץ מהנשים שלהם.
פנטזיות שעוברות לו בראש בלי לספר לאשתו.מקווה שהוא לא עד כדי כך טיפש.
אבל זו רק מחשבה שעוברת בראש וזהו. אני עדיין אוהבת אותו.
את לא יכולה לשלוט במחשבות שלו
גם אני לא רוצה בעל שמתבוסס בפנטזיות שלו.זו כבר בעיה. הוא צריך ללכת לטיפול.
אני מדברת על פנטזיות או מחשבות רגעיות במשך היום שבאות והולכות.
זה עבודה שלו מול הקב"ה, ובעיה שלו מול עצמו. הוא לא מלאך
זה תפקידינו בעולם-עבודה עצמית. גם אני לא מושלמת.אין לי ב"ה בעיה כזו,אבל יש לי נפילות בדברים אחרים. ולכן אני לא שופטת על משהו שלא התנסיתי בו.
אני לא אומרת שלא מפריע לי שיש לו אולי כאלה פנטזיות,אבל אני לא חיה באשליות שאין לו.
גם לי זה היה מפריע,אבל אני שוכחת מזה אחרי דקה,כי אני מבינה שזה ממש קשה ,ואני רואה שהוא משתדל. תחשבי על הפעמים שהוא מתאפק לא להסתכל,את זה את לא יודעת כי הוא לא מספר לך.
לפעמים זה באמת רק מבט.
בחיים לא דיברתי עם בעלי על מי הוא הסתכל ועל מי הוא חשב
אולי דווקא בגלל זה הוא כ"כ פתוח איתי
קרוב ל-20
אם בעלך יודע שזה כ"כ מפריע לך, מוזר שהוא מספר לך את זה.
נשמע שזה ממש כואב לך.
אם משהו כ"כ מפריע לך, הוא אמור להתחשב. מה שהוא עושה זה ממש חוסר טקט.
לקרוא למלצרית בשמה? בטוחה שרוב החילונים לא עושים את זה.
מה שכתבתי קודם זה לגבי מחשבות, נשים חיות בסרט שהבעל שלהם הוא מושלם ואין לו שום מחשבות מיניות מלבדן. זה כואב אבל א"א להתכחש לזה. כן,גם צדיקים גדולים נופלים בזה.
למקומות כאלה
אולי את מתעמקת יותר מידי ועסוקה כל מיפגש בניתוח של המבטים שלו. או שהוא מגזים וממש בוחן נשים שמשוחחות איתו.
חבל שזה כ"כ אוכל אותך, אתם צריכים להגיע להבנה מסוימת
מהקנאה שלך?! נהנה לראות שכ"כ אכפת לך?
ככה הוא מרגיש אהוב?
אפילו שזה פוגע בנו. כי יש משהו גדול יותר מזה שזה שווה לנו את הפגיעה
בשביל להרגיש את הקנאה שלך, ככה הוא מרגיש אהוב
מן משחק מוזר כזה
שיש לכם הסתכלות שונה על כל הנושא, הוא גם צריך להיות מנומס אליך. ואם זה פוגע בך עליו להפסיק.
וזה נשמע שמתחת להכל יש פה איזה מלחמת כח
רשמתי את זה רק כדוגמא
כסף ממש לא מדבר אלי בגדול. המתנה הכי גדולה שבעלי יכול לתת לי זה מכתב
כשהוא קונה לי תכשיט אני מתעצבנת עליו. זה נראה לי כמו לצאת ידי חובה
מכתב מהלב קשה לו לרשום,ודווקא את זה אני רוצה
אין לו שום יתרון על פני בהמה!
לאשה של גבר כזה אין מה להפגע רק להתבאס שהיא נפלה עם יצור כל כך רדוד ושפל!
עצוב לראות את ההבדלים באיכות בין הגברים לנשים
עצוב לי שזה העולם שאני חיה בו שחלק הולך וגדל מבני האדם מתעניינים רק באיך להאביס ולספק את עצמם
במקום להתעניין בדרך חיים של בני אדם שבה יש נתינה ואהבה אכפתיות ודאגה.
ולגברים הנ"ל
אין לי מה לאמר לכם חוץ מ"תתבאסו על עצמכם שאתם בני אדם עם חשיבה של כלב!
תתביישו בעצמכם שאתם שייכם לשכבה הנמוכה בסקלה
אתם בושה לאנושות!"
אני מסכימה איתך שזה לא מגיע ממקום אוהב
וגם בפוליגמיה יש הרבה קנאה בין בני הזוג
את מדברת על גבר או אישה שרוצים מישהו נוסף במערכת הזוגית שלהם.
כאשר את מדברת על אישה שרוצה את זה את מגדירה אותה כיוצאת דופן, כ'אישה גברית' - משמע לא אישה רגילה נורמלית.
אולם גבר שמעוניין בכך הוא לא יוצא דופן מ'חברת הגברים' הוא כמו כל גבר נורמלי - משמע הוא כמו כולם...
עכשיו יותר מובן?
מבחינתי זה היינו הך
בנ"א שזה ברגש שלו זה משתלט גם על השכל וכן להפך
בגידה במחשבה זה לא פחות חמור
מותר לגבר לחשוב כמו בנ"א
"העיניים רואות והלב חומד וכלי המעשה גומרים"
אלא רק המצבים מסויימים שהרוב לא נתקלו בהם
"ראֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"
אף אחד לא אוהב לדעת שיש לו תחליף
התגובות הם כתוצאה מהרעיון
בעלי אדם מושלם מכיל ורגיש שכל מה שמעניין אותו זה אשתו
ואתה תת אדם חרפה לאנושות!
כתבתי בחריפות בשם נשים כמו אשתך שנגזר עליהם לחיות עם יצור כמוך
התגובות שלך מבחילות ולטובת כולנו תשמור את המחשבות החולות שלך לעצמך!
אברהם?
יעקב?
אלקנה?
דוד המלך?
שלמה המלך?
להמשיך???
ובואי רגע נחדד נקודה מאוד חשובה שאף אחד עדיין לא עצר אתכן עליה.
אם התורה מתירה משהו אסור לך לומר שזה טעות, מנהג בהמות וחוסר ערכיות ועוד ביטויים מזלזלים במיוחד שגדולי האומה נהגו בכך!
אפשר לומר אני לא זכיתי להבין איך התורה מתירה דבר כזה. קשה לי. לא קשה על התורה!
ואני מחדד שוב. אני לא בא לפסוק בשאלה האם ראוי או לא ראוי לשאת אישה שניה.
רק באתי למחות על הזלזול בתורה שנכתב פה
את דיברת שאף אחד לא עשה זאת ממניע אגואיסטי. עם זה אני מסכים איתך בוודאי
ושוב אני אומר שאני לא בא לדון האם זה ראוי אלא ענייני.
אגב, כל הקטע של החרם ממש לא קשור זה עניין נטו בירוקרטי.. חרם הוא דבר מאוד כללי שלא קשור דווקא לפה ואפשר להתיר תקנת חז"ל רק על ידי בית דין שגדול מאותו שתיקן בחוכמה ובמניין מה שלא תמצאי היום ולכן אף אחד לא חושב על זה
ולפני שתצעקי עלי - גם אני לא חושב שצריך לבטל את זה...
סוסה אדומהאת אומרת שמי שלא מבין לבד שאסור לקחת אישה שניה אין לו "יראת שמים +רגש +וקצת שכל" ושזה ממש מעצבן אותך.
אז כדאי שתנשמי עמוק כי-
קודם כל התורה עצמה (= הקב"ה) התיר את זה אז אולי זה לא כל כך משוגע ומעצבן כמו שזה נראה ואם זה מעצבן אותך כדאי שתלמדי לעומק לפני שאת תוקפת את דיני תורתינו הקדושה.
כמו כן לאבות הקדושים היו שתי נשים ומעלה וכן לגדולי האומה נוספים (אלקנה וכו') לומר עליהם דברים חריפים כמו שאת כותבת לענ"ד יותר גרוע מלחשוב שמותר לשאת אישה שניה...
את כותבת על חז"ל תנאים ואמוראים גדולי עולם "וזה מרתיח לקרוא איך חכמים גדולים כאילו לא מתחשבים ברגש של אישה." וכן, חז"ל נחשבים לגדולים...
ונכון, כבר כתבתי כמה וכמה פעמים שאני לא בא לדון האם זה ראוי או לא, אבל אם התורה התירה זה לא ראוי ולא מכבד לטעון שזה מרתיח אותך. את יכולה לומר שאת לא מבינה ותתחילי ללמוד את הנושא לעומק אבל לשלוף מהמותן שדין תורה מרתיח אותך??
ועוד נקודה למחשבה: אם את עכשיו טוענת שבעבר גדולי האומה עשו זאת מסיבות טובות ולא כמו היום, למה זה מרתיח אותך מה שהם עשו? הרי את טוענת שהמניע שלהם חיובי?
גם לומר שאסור לעשות את זה בשום פנים ואופן זה יכול להביא לאגואיזם ולפגיעה באחרים.
למה לכל צד קשה לקבל שיש פעמים שמותר ויש פעמים שאסור?
אם באישה זה פוגע ברור שאסור, אבל האם את יכולה לומר שיש סיטואציה כלשהי בעולם שאת תסכימי לזה או שאת שוללת את זה בלי לחשוב פשוט מהבטן כי זה לא נראה לך מתאים?
יש מצבים שיש עוד אנשים שנפגעים חוץ מהאישה ויש מצבים שהאישה כלל לא נפגעת (כמו אישה שהשתגעה וכדו')
לא משנה באיזה צד, מי שאוסר או מתיר באופן גורף בלי לשמוע קודם את הסיטואציה המורכבת חוטא לאמת ופוגע באנשים אחרים
הרב עובדיה התיר לשאת אישה שניה גם כאשר הראשונה לא מצליחה ללדת
והנה ציטוט מדבריו:
"הנה המנהג הפשוט בכל בתי הדין הרבניים בישראל, באיש ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה, אף אם אין האשה מסכימה להתגרש מבעלה, כשהבעל הוא מעדות המזרח, בית הדין נותן פסק-דין שהבעל רשאי לישא אשה אחרת על אשתו, כדי לקיים מצות פריה ורביה, כל שיש יכולת לבעל למיקם בסיפוקייהו [=לשלם מזונותיה], ובאופן שכל אחת מהן יש לה דירה בפני עצמה. וזאת על פי מה שכתב מרן בשו"ת בית יוסף (הלכות כתובות, סימן יד) בשם רבנו אליהו מזרחי (סימן יד), שאפי' רגמ"ה לא גזר שלא לישא שתי נשים במקום ביטול מצות פריה ורביה...
וראיתי לכמה רבנים בבתי הדין בישראל שאינם נותנים היתר נישואין אפי' למי שנשתטית אשתו, או שחלתה חולי שאינה יכולה לשמש את ביתה, עד שיקבלו חוות דעת מהרופאים שאין תרופה למכתה. ובאמת שאין הדין כן, שאפילו לאשכנזים שקבלו חרם רגמ"ה, כל ששהה עמה שנה או יותר בטיפול ברפואות ואשפוז בבית חולים, וטוען שקשה לו לסבול בלי אשה יותר, יכולים להתיר לו לישא אשה אחרת.
ובשנת התשל"א בהיותי משמש בקודש במשרת הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב והמחוז, אספתי את כל אבות בתי הדין בתל אביב, והרציתי לפניהם דברים הנ"ל, ובקשתים לבל יחמירו יותר כמנהג בתי הדין הנ"ל, ובפרט בדור פרוץ כזה, והארכתי עוד בזה... והסכימו לדברי.
שוב לאחר שנים רבות של צער, נשתנה החוק החילוני שבמדינה, ונקבע בחוק כי די בחתימת רב ראשי אחד המכהן כנשיא בית הדין הגדול, ומיד צויתי להביא לפני כל התיקים של היתרי נישואין בפסקי בתי הדין הרבניים, וחתמתי על כולם בעזה"י, כל מה שהצטבר במשך כל השנים, וניתן היתר סופי על ידי בתי הדין הרבניים, וכל האנשים בעלי ההיתר יצאו מצרה לרוחה, וכמעט כולם נשאו נשים, ונפקדו אחר כך בזרע של קיימא בנים ובנות, מנישואין שניים שלהם. ותשקוט הארץ. ותאזרני שמחה.
אני בסך הכל הגבתי ל'סוסה אדומה' שטענה שאין מה לדון בנושא גם במצבים מורכבים כי זה לא רלוונטי היום והראתי לה שזה כן רלוונטי.
הדגשתי מעל למליון פעם שאני לא בא לומר אם זה נכון או לא וגם אני חושב שהיום זה לא מתאים לרוב האנשים אבל (!) יש מצבי קיצון שכן צריך לשקול את זה (כמו התיקים שהרב עובדיה חתם עליהם.
ליבי ליבי על האישה שהתעוררה וגילתה אישה נוספת אבל זה לא אומר שאסור לנו לחשוב על זה במקרה קיצון. כל מקרה קיצון יכול לגרור בעיות אבל לא צריך להיות חד צדדיים.
ושוב, ברור שיש עוד דעות אבל היא אמרה שזה לא רלוונטי כי אף אחד לא מתיר אז הראתי לה שיש דיון ויש מי שמתיר.
אז כדאי שפעם הבאה תביני את ההקשר לפני שאת מגיבה. חבל גם על הזמן שלך ושלנו.
עייפתי כבר להסביר את עצמי
קראת בכלל מה כתבתי??
בסך הכל הערתי לה שהיא כותבת שחז"ל מעצבנים אותה שהם מדברים על היתר נשיאת אישה שניה ושזה לא מכובד לדבר כך.
לא מתירים לבעל לחשוב על הרעיון הזה אלא רק בתנאים מסויימים כמו שהיא עקרה / שוטה וכדו'
ככה שאם אנחנו מדברים על הסיטואציות המותרות אנו מצפים מהאישה שתבין את המצב
ובשאר המקרים אפילו לא מתחילים לדבר איתו על זה
לכן כל הדיון הוא רק לאחר שהגענו למצב הבעייתי שאז שני הצדדים פגועים וצריך להתחשב בשניהם ועדיין יש מי שמתיר ויש מי שאוסר.
מספיק מתחשב?
וכל פעם שאני נכנסת לערוץ אני רואה כמה השירשור הזה מקבל התייחסות
בכל אופן זוגיות טובה ואהבה זה רק במונוגמיה
וממה שהבנתי שיש פה גברים שמנסים "לצוד" זה בדיוק זה:
"אני נבלה עם ערך עצמי ברצפה ואני צריך להרגיש שווה, אז אני מחפש נשים שבורות שיגרמו לי להרגיש גבר"
אני לא מצדיקה את זה
גברים אמיתיים רחוקים מזה מאוד
כמה כשרון.
בד"כ אני אוהבת את התגובות שלך, אבל השפה לך בשרשור הזה מידרדרת
מבינה שזה מרתיח אותך,אבל לאחל כל מיני דברים לא נעימים לאנשים?! נו באמת...
סוסה אדומהלא רק לזה ספציפית
זה כל כך לא נכון שרק הגבר מחוייב והאישה יכולה לומר לא כל פעם שמתחשק לה.
חובה זו מוטלת על האישה בדיוק כמו שעל האיש ואם היא לא מספקת אותה במינימום הנדרש היא יוצאת בלא כתובה.
כמו שיש לאיש מינימום כך יש גם לאישה מינימום. כמובן שבקשר נורמלי צריך להיות מעל המינימים ולפי הצרכים והציפיות של שניהם.
זה מזעזע אותי כל פעם שטוענים שהאישה לא מחוייבת ואם היא לא רוצה שהבעל יקח תרופות - היא כן מחוייבת!!!!
וזה גם מעבר להלכה אלא ההיגיון הבריא
גבר שמשקיע ועוזר ותומך אבל לא מסופק בצורך כ"כ בסיסי, אמור להיות קדוש מעונה?! ואסור לו אפילו להתלונן, אוטומטית הופך לבהמה ואחד שלא שולט ביצריו.
אני לפעמים בהלם מהתגובות פה.
כמובן שאני נגד פוליגמיה ובגידות. אבל יש המון אפור בתחום הזה
אז אסור בעולם הדימיון הכל נחמד אם זה היה רצון ה' זה כבר היה קורה שוב המציאות זה שזה לא אחרת זה היה קורה
"ובמקום שנהגו שלא לישא אלא אישה אחת אינו רשאי לישא אישה אחרת על אשתו"
metorafiובכלל נחמד להיות . הנזירה מריה ולהגיד אסור חזל אמרו ולהביא הוכחה מלפני 1000 שנה אבל אמרו שיש רבנים בארץ שמסכימים לחדש את החרם ואם זה נכון זה יהיה חכמים חיים גם ויתפוס גם אצל אשכנזים וגם ספרדים
להיות עם בעלה=גבר שלא מספק. זה לא מדויק בכלל בכלל בכלל.
מסכימה בהחלט שאם האישה לא רוצה להיות עם בעלה זה לא מתיר לו לבגוד, ועדיין לא הייתי שופטת וקוראת לאדם כזה בהמה רק משום שמעולם לא הייתי בנעליו. ותאמין לי שגם אתה לא רוצה להיות שם.
כתבת שצריך ללכת לטיפול-הרבה נשים טוענות שלא צריך ומבחינתם זה שהן לא רוצות זה לא בעיה שלהן,אלא שלו, כי הוא רוצה יותר מידי.
וגירושין זה ממש לא פשוט.
קל לכתוב ולצאת צדקנים מאחורי מקלדת, אבל החיים עצמם לא פשוטים כ"כ
כמו שיש נשים שמסתפקות פעם בחודש. ברור שיש עוד דברים בעולם חוץ מזה. אבל צורך שלא מסופק אף פעם, אמנם הוא יכול לעבוד על עצמו,אבל זה תמיד יהיה שם.
ולא כל הגברים שרוצים הם צרכני פורנו, לא מסכימה בכלל. מכירה אישה שרוצה רק בליל טבילה מבחנתה זה מספיק. לא צריך טיפול בכלל מבחינתה.
לכן אני אומרת שנכון שאישה לא חייבת לספק את בעלה 24/7,אבל יש פה איזה איזון שצריך שיהיה בינהם
וכל עוד הגבר משתדל ועוזר ולא צורך פורנו, והוא רגיש ועדיין זה חסר לו. לא שופטת אותו
וכל אחת מבינה מה שבא לה
לא צריך למחוא כפיים לכל גבר שחושב כמוך ומאידך לקרוא בכל מיני שמות לגברים שחושבים אחרת
רצון לפוליגמיה? קראתי מלמעלה שוב את השרשור והיה רק גבר אחד שרשם שהשרשור הוציא את העוקץלנשים.מעבר לזה כל הגברים כולל פותח השרשור שהתנצל לא ראיתי שמישהו הטיף לבגידה, או שרץ מחר להתחתן עם עוד אישה
מעניין אותו דיוק
זה בלגן שלם
אף אישה לא נהנית מזה
יש ביטיוב סידרה על משפחה נוצרית דתיה, מורמונים
וכל אישה שנוספת לבית,זו מכה לנשים כולן. למרות שהן עוזרות לבעל לבחור אותה.
חנה מאוד סבלה כשאלקנה התחתן עם פנינה,רק שלא היתה לה ברירה.
שרה סילקה את הגר.
המקום של נשים לא נחשב אמנם-אבל עדיין זה ציער אותן מאוד
יעקב מאוד אהב את רחל ועבד בשבילה 14 שנה-זו אהבה,לא?! יש היום מישהו כזה?
וזלפה?
אבל למה יעקב התחתן איתן?
metorafi1000 נשים
אבהיר שוב, מעולם לא התכוונתי באמת ברצינות "ללכת על זה", אבל- עדיין מוזר לי שדורשים מהבעל נאמנות- במקרים מסוימים תמורת "כלום", ואם הוא מעז לתבוע-ישר נטען שהוא בהמה...
ולא זכיתי להבין את טענתך לגבי "סיפוקייכי", יש נשים שפשוט לא רוצות, וזה מאוד מתנשא ושובניסטי כלפיהם להגיד שזה רק בגלל התנהגות הבעל-כאילו להם אין בחירה...
ואגב, בנושא ההלכתי, נטען כמה פעמים כאילו רק הבעל חייב לה, אבל היא לא חייבת לו, אז זהו-שמי שלומד את הנושא לעומק-מבין שהאשה חייבת לו מעצם זה שהיא התקדשה ונקנתה לו, (וכמובן שהוא מצידו חייב בפיוסים- ולא להיות "דורס ואוכל")
שוב מתנצל על האמוציות שעוררתי, מי שמכיר אותי, יודע שאני אדם שמשתדל להיות שמור מאוד ביחסים עם נשים...
לכל אחד יש את ההתמודדויות שלו
יצר המין נברא ע"י השי"ת, כדי לקיים את האנושות
יש יצרים שיותר נמצאים אצל הבנים, ויש שיותר נמצאים אצל הבנות, ועל כל אחד להתמודד. ואין "חכמה" לצחוק על נעלי האחר, שכאמור אינך יכול לדעת מה זה. אל תדון עד שתגיע למקומו.
היצר הזה הוא חזק מאד. מובא בגמ' בסיפורים על האמוראים הקדושים. לא להקל ראש! לכן צוו חכמים להתרחק מאד מהדברים הללו ומערבוב בין גברים ונשים.
לשאת יותר מאשה אחת זו מציאות מאד נדירה. שכיום גם מוגבלת הלכתית. ואין טעם לדון בכך.
מלבד זאת, לו יצוייר שזו היתה מציאות אפשרית, זו לא התשובה להתמודדות עם יצרים כאלו ואחרים. אלא הוספת שמן למדורה. זו כניעה ליצר שלא תוביל לתועלת ותוחלת. ושלא כדמיון יצורים מסויימים שתולים בכך את "בעיות" התאווה שלהם, והכל "בגלל" רבינו גרשום וכו וכו'- ד' ירחם כך לדבר על רבותינו.
במקרי קיצון, יש מקום לתת לאנשים כדורי הרגעה. וכן נעשה.
במה שהובא כאן, בשליפה- זה בגבול הרגיל. צריך לעבוד ולהתמודד..
לגבי "תחרויות הכלה" בין בני זוג- מי פנה איך למי- שיחליטו בנינוחות איפה הם ממקמים את עצמם בסקאלה החברתית דתית, וינהגו לפי זה.
היכשלות של איש במבט על אשה, על אשתו לדעת שזה לא "אישי נגדה", זה התמודדות שיש לו. (וזה כתוב בגמרא)
נראה שיש חוסר בהדרכה, הן אצל הבנים והן אצל הבנות.
לא ראיתי את ה"שרשורים הקודמים"..
אבל אם איש מרגיש שאשתו אינה מעוניינת בקרבתו - זה מצב שמצריך בדיקה משני הצדדים. ששניהם ירגישו טוב ונעים זה עם זה, במובנים השונים של החיים.
לא נכון להקצין לשום כיוון: לא שהאשה כביכול "לא חייבת להם", כי זו לא שאלה של חובה או לא - אלא חלק מהנורמליות של החיים. וצריך לבדוק היכן נקודת הבעיה. ואם הבעיה אצלה, בוודאי צריכה להתאמץ לטפל בכך; ואם בגללו - אז הוא. ואם הבעיה בקרבה הנפשת ההדדית - שניהם צריכים לטפל (אולי מי שחושב על "בגידה", זה עצמו מראה על משהו שיכול לגרום לבעיה בבניית קשר עמוק הדדי לפעמים?..) וגם לא לצד השני - כאילו ח"ו לאיש מותר "לבגוד" בגלל זה.. (מה פירוש "משום מה".. וכי מה ההוה-אמינא?.. אלא אני מניח שכנראה כוונתך לא לבגידה ממש, אלא לאיזושהי התענינות שאינה מקבלת ביטוי כלפי אחרות. משהו שקורה אצלו בפנים. כמובן, זה לא דבר טוב. אם קורה, צריך להשתדל להתמודד נגד זה).
לדעתי, הצגת השאלה אינה נכונה... לדרוש נאמנות מול לא לקבל..
צריך גם את זה - וגם את זה.
אין אופציה לכתחילאית של פניה אל אחרות כדבר לגיטימי. וגם אין אופציה של לגיטימציה להתרחקות, קבועה, של אשה (לא מדבר על מצבים זמניים. גם לא מדבר על גבר עם "דרישות" משוגעות. אלא נורמליות של חיים).
וכמו כל דבר, אם יש בעיה - מתאמצים לטפל. ויש לאדם ברירה להחליט האם חיי הנישואין עומדים בתקן הבסיסי שלהם, או חלילה לא.
אבל לומר שאולי הפיתרון הוא עוד אשה... זה לא בזמננו.
כאשר היתה בימי קדם מציאות כזו (אגב, מישהו הראה פעם דומני, שאצל חכמי ישראל ברובם המכריע, גם כשהיתה האפשרות ההלכתית, היתה אשה אחת..אפשר בקלות לראות את זה בש"ס), אז אולי זה היה סוג של "פיתרון". כיום זה לא שייך - וממילא זו אופציה מעליבה. כאילו אני לא מספיק טובה בשבילך - לוקח עוד אחת.... איש ואשה, זו נאמנות הדדית. יחודי.
אז מה יעשו? כנ"ל - יתאמצו. משני הצדדים.
אני לא רואה פה אף גבר שהיה בעד
כולם נגד,מה את מנסה להוכיח פה?
זה שהתורה לא אסרה את זה לא אומר שזה משהו חיובי למהדרין וכל אחד יכול לעשות את זה בכל סיטואציה.
בשביל זה יש לנו את חז"ל והם כבר אמרו שזה לא חיובי במילים עדינות...
באמת שלא הבנתי את התגובה שלך..
אם חז"ל התירו לנו לאכול היום בשר ללא כל הגבלה, זה אומר שיחסית למצב שבו אנו נמצאים זה נכון מבחינה מוסרית.
אולם הם כבר הוסיפו שבמקור זה היה אסור וגם בעתיד זה יחזור לאיסור ולאחר שהאדם נפל התורה התירה.
זה אומר שזה חלק? לא!
כך גם נשיאת אישה שנייה. התורה התירה בסיטואציות מסויימות אבל זה לא אומר שזה מותר וחיובי תמיד.
באמת אם יש בעיה בין בני הזוג אז צריך לפתור אותה בניהם\ עם יעוץ
ואגב כמו שיש מצוות עונה שזה חיוב מצד הגבר לאישה ואסור לו לצער אותה אז גם לאישה יש איסור לצער את הגבר בעניין זה. אם היא מונעת היא נקראת "מורדת"
אבל באמת ככה אתה רוצה שחיי הזוגיות שלך יהיו?
אגב 2 אסור לגבר לפזול לאישה אחרת גם אם הוא רווק, אם זה למטרת חתונה זה דבר אחר אבל בד"כ היום גבר שפוזל הצידה הוא לא עושה את זה לפי ההלכה
תקופה,המצב מתאזן
בעבר וגם היום אגב יש מקומות כאלו, שאישה שווה פחות מסחבה. אתה רוצה לחזור לזה? ברור לגבר זה משתלם.
נשים סבלו אלפי שנים, עכשיו המצב משתנה ומקצין וגברים קצת סובלים (אולי) בעוד תקופה זה יתאזן (מקווה)
כשלנשים לא היו שוויון זכויות-לא יכלו לבחור,לנהוג,להביע דעה,להיבחר בפוליטיקה,להיות רופאה/מהנדסת/עו"ד וכו
סבתא שלי ושלך חיו בתקופת התפר,עם ערכים של פעם והתחלת שיוויון זכויות
והגבר צריך לתת יד בבית
הפמניזם דפק את הנשים. הם גם מפרנסות,יולדות וגם מנהלות את הבית
נשים היום בציבור שלנו לפחות עוזרות בפרנסת המשפחה, עם המצב הקשה של היום, רואה את שכנות שלי נקרעות בין העבודה לבית. וגם אם בא להן לראות אנשים,אסור?! אתה יודע מה זה לדבר כל היום עם חבורת לדים בני 1-10?
אתה מסוגל לשבת כל היום בבית עם הילדים? בעלי אומר שלא, הוא לא מסוגל.
לדעתי נשים שוות יותר,כמובן .
אבל לכל מין המעלות והחסרונות שלו וכל אחד משלים את השני
אבל זה המצב
כך שהם לא היו כל היום רק עם ילדים...
אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית
בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית
גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה
איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן
וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)
למה שתחשבי שזה יהיה בעיה?...
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.
(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)
אשמח להמלצות בכיוון.
אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...
כן חברים,
לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
