), וב"ה על כך!כל שבוע מחדש אני תוהה אם זה רק אני שלא מבין מה הקשר של השרשור דווקא לפורום הזה. כאילו, ה' טוב בכל פורום.
והערה נוספת: לי אישית זה לא מפריע בכלל, אבל דברים בסגנון של 1 ו-3 עלולים להיות טריגר לא נעים לחלק מחברי הפורום שהמשותף לכולם בו (חוץ מיחיד/ים) הוא שאין להם ילדים ואיפה ולמי לבשל לשבת - לחלקם אחרי ציפייה של שנים ארוכות. לדעתי זה מתאים יותר לפורום נשואות.
אני באופן מסורתי חושב לעצמי 'נו שוין' וממשיך לשרשור הבא, עדיין רציתי להבין (התחושה שלי הייתה שזה כזה "אנחנו רווקים מסכנים אז בואו נוכיח לעצמנו שבכל זאת החיים סבבה איכשהו" ואם זו הגישה אז חבל).
נכון שכל דבר טוב עלול לגעת למישהו בחוסר כלשהו, אבל כאן זה פורום שזה המשותף לכולם בו. העליתי נקודה למחשבה, כל אחד ישקול אם לקבל או לא.
אני לא יודע כמה זה מפריע לי, אבל כן יכול להבין מי שזה מפריע לו.
@והוא ישמיענו יכול להיות שזה מעיד על חוסר בעין טובה, אבל מה לעשות שלא כולם מושלמים? לא צריך להתחשב בהם?
רק הצטרפתי לנקודה שימ"ל העלה, שכדאי אולי להתחשב.
לכתוב את חוות דעתך בשביל לעזור לאחרים או לעורר נקודה מסויימת זה לא כמו השרשור הזה..
אבל לא ממש מצליחה להבין מה ההבדל בין אדם שכותב שיש לו ילדים
לאדם שכותב שיש לו עבודה מסודרת , הורים בריאים ועוד כל טריגר אחר
שיכול להציף אנשים
רק בגלל שזה פורום של רווקות ?
אני לא רוצה חלילה להשתיק אנשים שמודים על הטוב בחיים שלהם.
אם שרשור כזה היה נפתח בצמ"ע הכל היה מצויין..
בפורום כזה שמיועד לנושא ספציפי ולאנשים מסויימים זה שונה לדעתי.
מצבי ביניים הם מצב שיכול להיות מתסכל באופן טבעי.
כדי שהוא לא יהיה מתסכל נדרשת הסתכלות טובה.
זה נראה לי כמו סוג של שריר שצריך לעבוד ולפתח אותו.
הפורום עוסק כולו במצב ביניים בנושא של זוגיות.
אתה צודק שעין טובה זה דבר שנצרך בכל תחום. לא רק בתחום זוגי או חוסר זוגיות.
פרשנות כי השרשור מציין 'מסכנות' לא נראת לי הכרחית כמו שנראת לך. יכולה להיות פרשנות כזאת. לא בהכרח.
אולי אני צודק אולי אני טועה. זה עניין שניונאסים לבחון דבר כזה..
ככה זה מרגיש לי.
כל העסק של הדייטים מצריך במיוחד עין טובה לא?
לעודד לראות את הנקודות הטובות שיש לנו בחיים למרות הקשיים בנושא הפורום..
אבל מסכים לגבי ההמשך.
כמו שכתבתי בסוגריים כאן - זה לא עונה על השאלה אבל ניחא.
חיות צבעונית נראלי שכן
אבל אני כבר לא זוכר בדיוק מה היה כתוב
לא משנה
לא האשמתי אותך
רק דייקתי משהו בסוגריים
(או שאתה מתכוון לתגובה אחרת?)
השאלה פה היא לא על ההסכמה אלא על ההרגשה.
ואף אחד לא יודע איזה טעם השני טעם, אבל מקום שבהגדרה עוסק בחוסר מסוים - להצהיר שם 'תודה שאין לי אותו' נראה לי שעלול לפגוע. לא יודע, אולי אני טועה וזו אובר רגישות שלי (כאמור - לי אישית זה לא מפריע בכלל).
תודה על ההערכה, אני לא חושב שלא נתתי למישהו להתבטא וגם לא הגבתי בציניות בשרשור הזה.
נכון, יש כאלה שמאוד קשה להם, מאוד.. ועדיין הם יכולים לשמוח בזה שהשני כבר נשוי, ולא רק נשוי גם עם ילדים
ולמעשה, זה בד"כ תקופות. לא כל הזמן אנחנו מקנאים ולא כל הזמן אנחנו כואבים.
יש פעמים שזה יותר דורך על הכאב, ויש פעמים שטוב לנו גם בתור רווקים ללא ילדים, ואנחנו מאושרים משמחתו והצלחתו של השני.
הכל תלוי על איזה יום נפלת.
לדעתי העניין הוא בעיקר בגלל שבלנ"ו מצפים שמי שיכתוב את השרשור יהיה מי שחווה קשיים כמו רוב הניקים כאן
אנשים שמתמודדים בתהליך החיפוש ומשתפים חוויות חיוביות ומודים לה' בדרך
לכן אולי זה קצת לפעמים מרגיש לא שייך (לי אישית לא אכפת, אני נהנית מהשרשור, סתם לא תמיד יש לי מה לכתוב)
שמשתפים בחוויות שלא קשורות ללנ"ו.
אפשר בהחלט להעביר את השרשור המקסים הזה לצמ"ע ואגב בצמ"ע יש מצב הוא יקבל יותר תגובות.
ובלנ"ו אפשר להתחיל שרשור דומה שקשור לחיפוש ולמסע הזה שרובנו עוברים כאן....
ויעל היקרה, את מקסימה, ותודה שאת משתפת אותנו כל שבוע במשהו חדש וממשיכה את המסורת.
הדיון הזה אם השרשור הזה מתאים לכאן או לא מתאים, דורך לאנשים על הכאב שלהם או לא. זה לא קשור אלייך ולא אמור להיות קשור.. אבל זה דיון שכנראה היה צריך להיפתח מתישהו. (רק חבל שבמסגרת הזאת. אבל בסדר לא נורא. קרה. היה.. מאמינה שמי שצריך יסיק את המסקנות המתאימות. )
אבל באמת רוב התגובות פה והשרשורים הם בסגנון של אלו שמחפשים עדיין
לא שזה מפריע שיש גם תגובות כלליות, אבל פשוט זה לפעמים מרגיש פחות קשור אולי...
ושבוע טוב
התארס מישהו שמאוד קרוב אלי.
ב"ה.
כדי לאזן את כל השרשור המיואשים מתוסכלים...
אם תסתכלו נראה לי שפה יש את מספר הכי גדול.
למה?
שכל אחד יראה את הפרשנות שלו.
עיסוק בהרבה כאב.
זה בכלל לא מעיד על המסכנות.
כאב לא מוכרח להיות מקושר עם מסכנות.
רק יותר מתאים לצמ"ע
ואם רוצים להתאים אותו ללנ"ו זה יהיה צריך להיות בהקשר של לנ"ו.. זה כל הסיפור...
היתה שבת נחמדה עם סבא וסבתא
אני עם וירוס (ממש שטויות) ובזכות זה לא עובדת מחר
יש לי חברות חמודות
וברוך ה' חוץ מהוירוס אני מתאפסת על עצמי חזרה
ב"ה!סמטאותאח שלי מתחתן השבוע!
ואני שמח אתו
נפש חיה.
סמטאותו"לא מתלהבים משטויות"...
כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.
זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.
פתית שלגאחרונהלדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
שבתמונה רואים א' ובמציאות מקבלים ח' הנה, עכשיו אני מבין בגלל מי. אז לא בנות, אל תקשיבו לה, גברים לא סובלים את זה.
ולגבי להפסיק לבקש תמונה-בעד, מסכים שאין צורך בתמונה גם מונע הרבה עוגמת נפש(משני הצדדים), וגם נותן צאנס אמיתי להכיר
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
