לא מצליחה להתגבר על בגידה וירטואליתיוליה124
אשתדל לעשות את זה קצר.. אנחנו נשואים 4 שנים+1
ושבבוע שעבר גיליתי שבעלי בוגד בי,
בגידה וירטואלית עם נשים שהיה משוחח איתם כבר שלוש שנים בערך. הוא נשבע שלא היה כלום פיזי ולזה אני מוכנה להאמין.
לא הייתי מוכנה לזה בכלל, בחיים שלי לא חשבתי שהוא יעשה לי דבר כזה. בתקופה האחרונה באמת התחיל להזניח את הקשר שלנו והתחיל "לזרוק" על העזרה בבית, והיו לנו תקופות טובות ופחות טובות אבל בחיים לא דמיינתי שאגלה שהוא בוגד בי
הוא טוען שהבגידות האלה נעשו מכיוון שהוא מכור לסרטים אירוטיים ואחכ מדבר עם נשים מאתרי הכרויות.
הוא התחנן שלא אעזוב אותו ונשבע שאוהב אותי ושאעזור לו לצאת מזה כי הוא סובל כבר המון זמן והיצר הרע חזק ממנו.
בגלל שראיתי את הכאב שלו ובגלל שאני אוהבת אותו הסכמתי לנסות והיינו בייעוץ זוגי אצל רב, דיברנו על הכל והבטחנו להתחיל תהליך יחד כדי לעזור לו לצאת מזה וכדי שנתאושש יחד.
הבעיה היא שמאז שגיליתי על הבגידה אני כועסת כל כך ומצפה ממנו לעשות הכל כדי שאסלח לו, כדי שהמצב ישתפר.
אני כאילו רוצה שהוא ממש יעזור בבית ושנדבר על זה כל הזמן ושייתן לי פי מליון תשומת לב ממה שנתן לי בעבר.
היו כמה ימים טובים מאז השיחה אצל הרב אבל אתמול הוא הגיע מאוחר הבייתה ולא אמר איפה הוא וגם כשהגיע דיבר איתי בקטנה ורצה ללכת לשיעור תורה ואז אני נשברתי בטירוף וציפיתי ממנו לבוא ולנסות לדובב אותי והוא פשוט ראה שאני לא רוצה לדבר אז הלך לישון ואז עוד יותר נפגעתי ורבנו שוב. הוא כעס עליי מאוד וטען שגם לו קשה בטירוף ושהוא מרגיש שתיכף יתמוטט אם אני לא אהיה חזקה. וכשאני שואלת אותו למה הוא לא בא ואומר לי שקשה לו ושגם עליו עבר יום רע הוא טוען שהוא לא בן אדם פתוח ולא מסוגל כל הזמן לומר לי שהוא אוהב וכל הזמן לפתוח את הלב ולספר מה עובר עליו ושזה לא ישתנה כי זה האופי שלו. הוא מבטיח שיעשה הכל כדי שאסלח לו אבל יש דברים שהם לא חלק מהאופי שלו ולכן לא יעשה אותם.
הוא נמצא בתקופה מאוד לחוצה כי גם לומד וגם עובד וגם עכשיו המשבר הזה שחווינו. אבל זה מרגיז אותי שאחרי שהוא בגד הוא לא מבין שהוא אמור לעשות כל דבר אפשרי כדי שאסלח לו. אני מגזימה מידי? אני כל כך מבולבלת ובוכה כל הזמן ואין לי כוחות להתמודד יותר
אשמח שמי שחוותה את זה תצליח לחזק אותי כי אני באמת כבר כבויה לגמרי
למה את צריכה להיות החזקהים...

הוא מסכן ולחוץ ורע לו וקשה לו וכו וכו וכו

מה איתך

מגיע לךדי שרוט
מגיע לך שהוא יעשה הכל בשבילך ובשביל לתקן ובשביל שירצה אותך. מגיע לך את כל היחס האוהב והעזרה ממנו. באמת מגיע לך. מגיע לך לחוות ולהרגיש שאיכפת לו ממך.

אבל מצד שני, לדעתי את צריכה לשים לב שאת לא גוררת את עצמך למקום שבו את משתמשת במה שהוא עשה בשביל "להשיג" עזרה בבית או בשביל להרגיש נאהבת. כלומר, אל תשתמשי במה שהוא עשה כתירוץ בשביל שיעזור ויאהב ויעריך אותך רק כדי לרצות אותך.
לדעתי הכי טוב שהוא יאהב אותך ויעריך אותך כמו שאת בלי "עזרה" שלך מבחוץ על ידי התזכורת הזאת. הרי הוא התנצל והתחנן.

ושוב, באמת מגיע לך את כל הטוב ממנו. רק שלא תגיעי למצב שאת כל הזמן תזכירי לו את זה וזה יכול לפתח בסוף אנטי משני הכיוונים. גם ממך כי בסוף זה ימאס לך כל הזמן להזכיר לו את הנפילה, וגם ממנו כי בסוף ימאס לו שאת לא נותנת לו לאהוב אותך בגלל מי שאת.
בכל מקרה זה צריך לבא ממנויהודה224
ולא שתסחטי אותו בגלל מה שעשה... זה ימאס לו באיזה שהוא שלב... כך לדעתי
אבל ברור שהוא צריך לעשות הכל אבל הכל בשביל לחזק ולתקן שוב את הקשר
אם הוא עובד ולומד מתי יש לו זמן לבגידות וירטואליות?גננת מתחילה
ואם יש לו עודף זמן אז למה שלא יעזור?
תגידי לו שהעזרה הכי טובה שיעזור לך כדי לעזור לעצמו להפיק את השעמום ואז לא יהיה לו זמן לעשות עבירות.
הטענה שהוא לחוץ ממצבו אינה טענה אלא התחמקות והתנערות מאחריות אישית, ואצלך המצב לא פחות לחוץ והבכי שעולה רק מוכיח שאצלך לא פחות כואב ולחוץ ממנו. אז אולי כדאי שגם הוא יאכיל את מצבך באותה מידה שאת משתדלת להאכיל את מצבו.
בכל מצב צריכה ליהיות הדדיות וגילוי רצון ואכפתיות אחד מהשני ולא רק בדיבורים.
תמשיכו יעוץ הזוגימוש השור...
אם הרב הוא גם מטפל זוגי מצויין(אם הוא רק אדם חכם עם יכולת הקשבה מדהימה זה לא מספיק צריך להיות אישיות וידע טיפוליים). תמשיכו ללכת אליו ולהעלות את הקשיים , תמצאו את דרך הזהב ביניכם גם בעת הזו.
אל תצפי שבגלל שבעלך במקום שהוא חייב לל כי תפסת אותו
עכשיו הוא יהיה מסוגל לשנות את כול האופי שלו ויוכל להתגייס לעזרה בבית.
חשוב שתעשו ביניכם תיאום ציפיות לגבי העזרה בבית מטלות ומשימות קבועות לכול אחד, פגישה קבועה זוגית ביניכם שבה מדברים עליכם לא דרך הילדים הכלים ושטיפת הריצפה.

את צודקת. עברת סוג של טראומה. שבירת אמון.כלה נאה
זה לא דבר פשוט.
לא עוברים ככה לסדר היום.
חייב טיפול זוגי. אצל יועץ שמבין.
והייתי אפילו אומרת שאם זו התמכרות אז הוא צריך לעבור סוג של גמילה. שלוש שנים זה דיי הרבה זמן להבין שזה לא בסדר. ולהפסיק לבד זה מאוד קשה.
לכן הוא עצבני. אולי זה חסר לו.
ובטח את גם בלחץ שמא הוא שוב מתכתב. ומי אמר שהפסיק?.. את צריכה עזרה גם מבחוץ.
תבדקי באתר שמור עיינך. זה למכורים, ויש גם תמיכה לנשים איך להתמודד.
בהצלחה יקרה. תיהיי חזקה!
לא הבנתי מה הקשר בין ביצוע מטלות הביתסודית
ובין שיקום האימון שלך.
זה שעברת טראומה זה מובן.
אבל בניית האימון היא לא על ידי זה שתטילי עליו מטלות.
לכי לטיפול לבדך, את צריכה תמיכה ומישהו שיחזיר לך את הביטחון. זה שתעמיסי עליו בתקופה לחוצה אצלו לא יועיל לכם.
האם את מאמינה לו שזה רק וירטואלי?
מילים כדרבנותפרגולה למעלה

הבעיה הייתה - בגידה.

 

התיקון - אמון.

 

מטלות הבית לא עונות על אף אחד מהקריטריונים.

תהיי ריאלית יותר בציפיות שלך...מיקי מאוס
כמובן שקשה ממש אחרי כזה משבר ואת רוצה שיוכיח לך באותות ובמופתים שיהיה אחרת אבל תנסי שניה להיכנס לפוזיציה שלו. הוא כנראה באמת רוצה להשתנות ולשמור על הזוגיות וכמובן שהגיוני לצפות ממנו לעשות את המיטב אבל א"א לצפות למה שהוא לא יכול לתת. גם אם בצדק זה מגיע לך! זה פשוט לא עובד...

מה שכן חשוב- להמשיך להיות מלווים בייעוץ זוגי(לא דווקא רב אלא מי שמומחה לזוגיות. זה לא עניין הלכתי בכלל)
ולהגדיר בדיוק מה את מצפה ורוצה ואיך הוא יכול ליישם מה שיכול. הוא חייב לדעת בצורה מוגדרת מה חשוב לך ולא משהו באוויר כזה כמו "להשקיע בזוגיות ולעזור בבית"

בהצלחה!
מה שישפר את המצב זה לא שהוא יעשה את הכול כהגדרתךמוש השור...
להיפך זה עגרום לתסכול יותר גדול כי כשמצפים ממך לעשות את הכול ואז יוצאים עליך שאתה לא עושה אז אתה עסוק כל היום בלייצר הגנות ותכלס זה מתסכל כי אף אחד לא יכול לעזור בהכול כל הזמן או בשמונה מילים" לרקוד כל הזמן לפי החליל של מישהו אחר"... גם אותך זה יתסכל כי את מצפה כל הזמן וזה לא קורה...
התחושות של שתיכם הם קשות... הוא בגד בך ועדיין נושא את האשמה יום יום בעוד שתיכם חיים באותו הבית דבר שמגביר אצלו את הבושה ואת הקושי.
ואצלך כל עוד תרגישי שהוא " עשה לך את זה" הוא יהיה חייב להיות עבד נרצע לרצונותייך .
אז חשוב שתדעי שהוא לא עשה את זה לך...
זה לא קשור אליך. זה נטו בעיה שלו ונפילה שלו שלא קשורה ליחסים ביניכם לאהבה שלכם ולהמשך הזוגיות..
נפילה זו נפילה וכמו בהתמכרות אין לה רציונל....
הנאמנות שלו צריכה לבוא לידי ביטוי בדבר שבו הוא נפל לא מעבר לזה. הוא צריך להפסיק לראות סרטים לא טובים ואת השיחות באתרים השונים.
מעבר לכך חשוב ששתיכם תגדירו לעצמכם ותתאמו ציפיות להמשך.
הוא יאמר מה חשוב לו ואת מה חשוב לך ותגיעו לעמק השווה.
הוא לא ילד בן ארבע-את לא צריכה להיות חזקה בשבילו אחרת שתיכם תקרסו, זו התמודדות שלו לבד. את כן צריכה עד כמה שאת מסוגלת להיות שם בשבילו במקום שהוא מבקש, אבל זה נטו תלוי ביכולות ובהסכמה שלך .
אתם ביעוץ זוגי- שהוא ילך גם לטיפול אישי אצל מטפל מוסמך.
כנל לגבי היעוץ הזוגי חשוב שזה יהיה אצל מטפל מוסמך בעל אישיות טיפולית.
יש לכם רצון משותף להמשיך לצעוד יחד וכול הכבוד לך על הנכונות- זה ממש לא פשוט וברור מאליו, תכירו ותדעו שעוד נכונו מהמורות בדרך ואין נוסחת קסמים.
בה שתגיעו לימים טובים שתוכלו להיזכר בזה ולשוחח על זה בפתיחות ואפילו בצחוק מתוך שלוות נפש וגאווה על נמסע שעברתם ביחד
באמת? הוא לא עשה לך את זה..זה לא קשור אליך?כלה נאה
זה נפילה שלו בלבד??
הוא בגד בה אז למי זה שייך?
הפר את האמון והתמימות שלה.
פגע לה בנשמה. בקשר עם נשים אחרות 3 שנים!!
אז זה לא שייך לה?
זו ההתמודדות שלו בלבד?
אהה וגם ההתמודדות שלה צריכה להיות בלבד בגללו??

אני באמת לא מבינה את הראש של הגברים האלה. שמקשרים את הנפילות ביצר לעצמם בלבד.
זה פוגע בקשר שלהם.ובאישה נקודה.
לא זה לא שייך לה נקודה עם סימן קריאהמוש השור...
זה נטו הוא
וכן זה פוגע בקשר.מוש השור...
הוא יתעסק עם נשים אחרות חופשי וזה לא שייך לה??כלה נאה
אולי תסביר לי איך?

ועוד אתה אומר שזה פוגע בקשר. איזה קשר?
עם מי?
נשים מתייחסות לזהמופאסה
לא כסתם נפילה אלא כבגידה.
סליחה??? יש דרך אחרת להתייחס לזה?אלף המגן

הגברת מספרת שהיא שבורה ומרוסקת ואתה מוצא את זה כמקום להתייפיפות

מה זה סתם נפילה???

אשתך שלוש שנים מתכתבת עם גברים מאחורי הגב שלך ורואה פורנו אבל היי זה סתם נפילה.. שתה כוס מים.

זה בגידה לכל דבר!

הגיע הזמן שתעבדו על עצמכם במקום לעוות את האמת למציאות המבחילה שאתם נמצאים בה.

לפחות תדעו להפסיד בכבוד!

במשפט האחרון שלך הוכחת את הבעייתיות בדברייךיהלומ
אין פה מלחמת המינים.

יש פה אדם שטעה
ואדם שטעותו של בן זוגו האהוב גרמה לו נזק בל יתואר.

המטרה היא להגיע לתיקון, לאהבה, לא לעורר מלחמה.
הבעייתיות נמצאת בדבריךסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך ט"ז בטבת תש"פ 11:44
כלומר, אתה מנתח את המציאות מנקודת מבט גברית מצומצמת (ולצערי אולי אפילו מתפשרת אם אומר את זה במילים עדינות).

כשאתה כותב "טעותו" של בן זוגו ה"אהוב"... אתה מוכיח חוסר הבנה באיך שאישה בריאה ושפויה תופסת את זה.

זאת לא "טעות" - פאשלה קטנה וחמודה.
זאת בגידה.
כמו שלא תקרא לשואה "פיגוע".
בגידה זאת בגידה זאת בגידה זאת בגידה.
וירטואלית, לא וירטואלית, ב ג י ד ה.
מעבר לזה, לא הייתי קוראת לו "אהוב" גם אם זה מה שהיא מנסה לשכנע את עצמה שקורה.

4 שנים היא נשואה לו, מתוכם היה איתה שנה.
כאפה לחיים.
בזמן שהיא 3 שנים שומרת לו אמונים בכל מובן ורובד, מטהרת את עצמה בשבילו......

והוא רק שכב עם נשים באופן וירטואלי במשך 3 שנים, התרשם בטם מהביצועים הוירטואלים של הפרטנרית שבצד השני (ושכח גם שרק וירטואלית השמיים הם הגבול במה שאפשר לעשות) ואולי גם התבאס על אישתו הצנועה והחסודה, ואחר כך בא אליה לפרוק את הזרע הדוחה שלו (כן. דוחה).
עזוב 3 שנים.
פעם אחת! מגיע לו שהיא תעיף אותו מכל המדרגות מצד הדין.
אלא מה? גברים מנצלים את העובדה שהם יכולים להגיד "מה אני גבר... קשה לי" באותה נשימה שהם יודעים שיש נשים שמוכנות לסלוח על זה מכל מיני סיבות כאלה ואחרות (כשהסיבה האחרונה היא שבאמת יש מקום לתיקון אמיתי בינהם מבחינתה).

גם כשאתה כותב "המטרה"...
את מי מעניינת המטרה כשהיא לא מאמינה שיש באמת יעד בסוף הדרך.
את מי מעניין היעד כשאין לה כוחות לדרך עצמה.
את מי מעניינת המטרה כשהיא בספק גדול ביחס לרוח הדברים.
רמחנא ליבא בעי, גם אישה ליבא בעי. כמה אמון היא יכולה לתת בלב שלו בכלל מעכשיו?

ומי אמר בכלל שזאת צריכה להיות המטרה שלה?? למה זאת נקודת המוצא האוטומטית שלכם?!
ממש לא!
אולי המטרה היא שהיא תחפש לעצמה את הגבר הראוי לה?



ה' לעומת זאת, מבין באופן מדוייק מה באמת קורה כשגבר בוגד באישתו גם "ברוחו".

יג וְזֹאת, שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ--כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, בְּכִי וַאֲנָקָה; מֵאֵין עוֹד, פְּנוֹת אֶל-הַמִּנְחָה, וְלָקַחַת רָצוֹן, מִיֶּדְכֶם. יד וַאֲמַרְתֶּם, עַל-מָה: עַל כִּי-יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ. טו וְלֹא-אֶחָד עָשָׂה, וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד, מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים; וְנִשְׁמַרְתֶּם, בְּרוּחֲכֶם, וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אַל-יִבְגֹּד. טז כִּי-שָׂנֵא שַׁלַּח, אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִסָּה חָמָס עַל-לְבוּשׁוֹ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, וְלֹא תִבְגֹּדוּ. {פ}

אין עליך!!!כלה נאה
הגזמת לעניות דעתי.משתמש אנונימי
בגידה וירטואלית שונה מבגידה פיזית!
זה ברור לכל בר דעת אני מקווה.לא שולל מהחומרה של הוירטואלית רק שודאי שפיזי יותר חמור במובן הרגשי וכמובן במובן ההלכתי והרפואי/נפשי.
אסביר אם לא מובן כמובן.
אני מוכן להכיל את מה שכתבת בהבנה שזה נכתב מהתרגשות וקנאה לאשה הצדיקה שנבגדה על אף ששמרה אמונים במסירות לבעלה. גם אותי זה ממש אבל ממש מקומם, גם אני נבגדתי בעבר על ידי מי שהיתה חברה שלי בגידה וירטואלית ואצלי זה עוד נעשה עם אחד החברים הכי טובים שלי..
ברוך ה' סלחתי
מי אתה שאתה מרגיש צורך להתחבא מאחורי ניק אנונימי בשבילסוסה אדומה
תגובה כזאת?

תעמוד מאחורי מה שאתה ואולי תזכה ליחס רציני.
הסיבה לאנונימיותמשתמש אנונימי
אני מבין אותך על החוסר רצון לענות לניק כזה.
מצד שני בבקשה תביני אותי חשפתי דברים אישיים על בגידה אישית שחוויתי לכן האנונימיות.
זה שסלחתי זה לא אומר שהנשמה לא פצועה ומדממת יש קטע כזה של אנשים שנבגדו שהם מרגישים דחויים ובושה במה שעשו להם.
אם זה קריטי לך אוכל לשלוח לך הודעה באישי מה הניק האמיתי שלי.
אם אשתי היתה עושה כזה דברמופאסה
הייתי חוקר ובודק מה מדליק אותה בשיחות מעין אלו ומה חסר לה ומה כואב לה והייתי משתדל להשלים את מה שחסר לה. אם היינו מגיעים למסקנה שהיא מכורה, היינו מטפלים בזה ע''י איש מקצוע.
סליחה שאני אומרתאלף המגן

אבל התגובה הסלחנית והמתפייסת שלך מעלה חשד שידיך לא נקיות,

נראה שאתה אומר לעצמך "ככה הייתי רוצה שאשתי תגיב אם תדע מה אני עושה".

ואם ידיך נקיות תגובתך מעלה חשד שאתה לא אוהב אותה מספיק בשביל לכאוב את הבגידה שלה,

ואם אתה אוהב אותה כנראה אתה פוליגמי וזה מסביר למה אתה מרגיש בנח עם הבגידה.

אני מקווה שאתה מבין שאתה במיעוט

ולבני אדם מהשורה התגובה שלך לא רלוונטית.

ארכך את תגובתי ואומר שמה שאתה כותב טוב ויפה אך במקרה הזה מדובר בבן אדם עם רגשות.

 

אני חושבת שהתגובה שלו מעידה על זהסוסה אדומה
שגברים תופסים את המעשים האלה בצורה חיצונית שיכולה להיות מנותקת מהלב. אני בספק האם וכמה חלקם מבינים מה זה יחסי אישות בשביל אישה.

(שזה חלק מהטראומה של האישה הנבגדת. שפתאום יורדת לה ההבנה שלא משנה איפה - כאן או שם או בשניהם, יחסי האישות שבינהם הם יחסי מין בלי תוכן, הם לא לצורך ביטוי האהבה שבינהם...)

לצורך העניין, הם לא מבינים שאישה לא מסוגלת באמת לקיים שיחות וירטואליות כאלה עם גברים מבלי שזה יפגע (או מעיד על בעיה חמורה) בקשר המהותי שלה עם הגבר שלה.

שזה חלק מהפיתרון (לכן נשים מסוגלות לחשוב להישאר עם גבר כזה).
והבעיה עצמה.

מעבר לזה, הבעיתיות שיש במשפט הזה @מ@מופאסה
זה שיש פה מבין השורות מימד של האשמה עצמית תוך מתן לגיטימציה לזריקת אחריות לצד הבוגד.
חסר לך משהו? דבר איתי. שום לגיטימציה לשיחות מהסוג הזה אין לך.
כל מילהאלף המגן

בשורה אחת לפני האחרונה התכוונת לזריקת אחריות לצד הנבגד אם הבנתי נכון

מתן הלגיטימציהסוסה אדומה
מצד הנבגד לצד הבוגד... כן, הסתבכתי עם הניסוח...
הבנתי אותךאלף המגן


אני לא מאשיםמופאסה
בואי נחשוב בהגיון לרגע.
יש ג' מציאויות.
א. אדם רעב, נפשית/רגשית/מינית ולכן הוא חלש.
ב. אדם מכור'' ולכן הוא חלש.
ג. אדם רע מעללים שרוצה שאשתו תסבול.

כתבתי מענה לא' ולב'.
האשמה היחידה היא של הבוגד אבל חייב להיות טריגר שמביא אותו לכך כנ''ל או רעב או מכור.
אני בטוחה שאתה לא מתכווןסוסה אדומה
ואני גם קצת "מכירה אותך" אז יודעת שזה לא נכתב ממקום לא טוב.

אז אנסה להסביר.

א. אם באמת היית מתייחס בשלוות נפש כזאת לנוכח בגידה ווירטואלית של אישתך. חשוב לי להבהיר לך שזאת נאיביות. (ספציפית חשבתי שאתה בא להוכיח נקודה וזה לא מה שאתה באמת חושב).

ב. בן הזוג הוא לא במעמד מטפל (גם אם הוא "מטפל" במקצועו )
ולא עניינו מה הביא את בן בריתו להפר אותה. קודם כל צריך לשים את הדברים במקומם. מי שהפר אותה הוא האשם.

ג. יציאה מתוך נקודת הנחה שהנבגד הוא האשם (החסרתי ממנו משהו ולכן הוא בגד בי), זאת הבנה לא אובייקטיבית. שכנבגדים אנחנו נוטים ליפול אליה וזאת טעות איומה. וזאת בדיוק הבעיה.
יכולות להיות אינספור סיבות שמטפל אובייקטבי יוכל לעלות עליהם שלא בהכרח קשורות אפילו לחוסר שבן הזוג היה יכול למלא.

בקיצור.
יש פה בוגד, יש פה נבגד.
משמעות של ברית זה שגם כשיש חוסר, נשארים נאמנים זה לזו.
ועובדים *יחד* כדי להשלים אותו.
אבל אחרי שהפרת את הברית, אל תצפה שבן בריתך יכיל אותך.
תיפול על ברכך ותעשה שמיניות באוויר כדי שהוא יסתכל לעברך בכלל. איזה אמון יש לו בך אחרי שהפרת את השבועה הכי בסיסית בינכם?!.


מעבר לזה, צריך לזכור שגברים תופסים את המעשה בצורה אחרת.
אבל זה לא אומר שהמציאות צריכה בגלל זה להתנהל על פי זה.
אדרבה, במציאות אידאלית יותר, גם גברים מחברים את היצרים והתשוקות שלהם ללב ולבחינה האלוקית שבהם.
הם לא חתולים.
תמיד הבוגד הוא האשםמופאסה
להיות בוגד זה תהליך, זה שריר שמפתחים אותו לאט לאט ובהתמדה. פעם ראיתי באיזה ספר חסידות שאומר שלכולם יש נפש הבהמית, השאלה איזו בהמה!?
יש כאלה שיש להם כבש ויש כאלה שיש להם שור אבל יש כאלה שהיה להם כבש ומרוב התעסקות עם התאווה הפכו אותה לחיה טמאה שנמשכת לדברים הכי גרועים.

אני מבין לגמרי את יוליה 124 היקרה שחרבה עליה עולמה. היא בטח גם לא מבינה איך זה יכול לקרות ואיך היא יכולה שוב להיות אתו כשהוא מלוכלך כ''כ (והוא אכן מלוכלך אפילו יותר מה שהיא יכולה לדמיין והיא תדמיין בכל נגיעה שלו על ההתכתבויות שלו)
ואין ספק שהיא לא אשמה ואין ספק היא עוברת מעין תהליך של אבלות כרגע והיא במטוטלת בין להתגרש/להתנתק לבין לסלוח וכו'.
אבל במידה והיא החליטה לא לפרק את הזוגיות, זה הזמן ללמוד מה היה שם ב3 שנים האחרונות. האם הוא סוטה או חולה או שהוא בסדר אבל יש לו חסכים/פנטזיות/טבואים/צרכים/וכו' שלא מתממשים (שאפילו הוא עצמו לא יודע) ולכן הוא "נופל". גדולים וטובים ממנו נפלו ויפלו. אני למדתי להתייחס לאשתי כעצם מעצמי כמו איבר שלי שאם היא נופלת אז זה נפילה של שנינו לא בגלל שאני אשם אלא בגלל שאנחנו אחד.

קצת עסקתי עם חברי כאלה, רובם ככולם אנשים לא רעים, יודעים שזה דוחה אבל חלשים מאוד. פעם דברתי כאן בפרטי עם אשה שבעלה מטפל בבני נוער ונפל בעצמו לתאוות דומות.


👍👍סוסה אדומה
אתה אדם טוב.

אני חושבת שאחרי ההבנה שהבוגד הוא אשם ואת לא חייבת לסלוח לו בכלל,

כל מה שאמרת, זה מדהים.
האוזניים מזדעזעות רק מלשמוע. והוא בכזאת שלוות נפשכלה נאה
רק "נפילה"
אולי שיקראו לזה רק תאווה?

אוי לגברים האלה מיום הדין. על הצער והדמעות של האישה.
איך לא מפחדים ממעשה זימה שהכי שנואים על הקב"ה. ה' אומר קדושים תיהיו.. אני אומרת לפחות בני אדם תיהיו.


סולחמופאסה
לא נוכל לדון לגופו של עניין מכיוון שאת מניחה הנחות ומעלה חשדות.
שום דבר לא מצדיק מעשה כזה!כלה נאה
מזה חסר לך?
גם לי חסר רכב. אני אגנוב?

זה תגובה גברית. שאם אישתי לא טוב לה אז אני לא בסדר.
לא. אז יש אנשים עם תאוות שצרכים להבין קצת יותר מזה לכרות ברית בין בני זוג. ואם הוא דתי אז גם מה שונא הקב"ה.
הכל נכון אבל...מישהו כל שהוא
הם החליטו משום מה להמשיך ביחד. כי הם עדיין אוהבים? אולי... בשביל הילד? אולי... כי להתגרש זה פדיחה גם יכול להיות...
כרגע זה לא משנה.זה מה שהם החליטו.
סיבות לכעוס עליו יש לה בשפע היא לא צריכה את עזרכתן בכך.
אם הם רוצים להמשיך לחיות יחד הם יצטרכו לשקם יחד את האמון וזה ידרוש תהליך שיקום משניהם.
אין מה לעשות תהליכים כאלו דורשים זמן. גם לן יקח זמן להיגמל ולהתנקות וגם לה יקח זמן לחדש אמון
ובכדי שזה יצליח אני חושב שנדרש תיאום ציפיות מה חייב לקרות כאן ועכשיו (למשל להפסיק...) ומה יהיה תהליך...
כנראה שאם כל הצער ולמרות שהצדק איתה גם היא תצטרך לשלם מחירים על התהליך הזה. מעבר למה שכבר נפגעה ממנו
אני חושב שבהחלט יש גם מקום לשאול מה דרדר אותו לשם או מה יעזור לו לצאת לא בכדי להטיל עליה אשמה שלא בצדק אלא מתוך רצון משותף לחיים חדשים.

כמובן שיש גם מקום לכעס אי אמון אכזבה וכו' אבל המטרה שלהם היא לקום מתוך רגשות אלו ולא לשקוע בהם
מה דירדר אותו לשם?כלה נאה
היצר הרע!
חוסר גבולות.

הוא אמר לה שהוא היה רגיל לסרטים כאלה. זה אומר שעוד ליפני שהתחתנו.
אז מה זה קשור אליה?
הוא ניראה יותר לכיוון של מכור.
ומי אמר שעכשיו הוא יפסיק?
קשה מאוד למי שרגיל בזה.

לכן הוא צריך לעשות הכל כדי שהיא תיסלח לו. לפצות אותה. להחמיא לה. להתחרט.. ולא לעבטר לסדר יום הרגיל. ו..תסמכי עלי. זה לא ככה.
רואים שהם לא היו ביעוץ זוגי. אני לא יודעת אם הרב הדריך אותו איך לפייס את ליבה ואיך להתחיל לבנות אמון חדש.
יתכן ...מישהו כל שהוא
איני מכיר אותו ואת עברו אבל גם גמילה מהתמכרות (מכל סוג) זה דבר שמצריך הרבה מעבר לרק להתאפק...
זה דורש לחפש על מה ההתמכרות יושבת וטיפול כללי .
אכן נדרש לשם כך איש מקצוע מנוסה
עדיף אדם תורני כי יש חשש שאיש מקצוע חילוני יגיד שלהפך זה טוב...
אני מרגיש שחבל על המאמץמופאסה
להסביר מה עובר על גבר שיש לו תאווה לדבר כזה.
אולי לכן אין תאוות ולעולם לא אוננתן ולא דמיינתן על דברים אסורים ועל גברים אחרים. גם רוב הגברים יסכימו ששיחות מעין אלו זה דבר ירוד ולא מעניין אבל מי שיש לו נסיון אז יש לו נסיון כמו סוס שנכנס לאורווה והוא רעב. זה דופק שמעיץ אדרנלין מטורף וזה טירוף הדעת. חבל לנסות להסביר כזה דבר למלאכיות כמותכן
או שמלאכיות כותבות כאן ולא יבינוסודית
או שכותבות כאן נשים שפוחדות פחד מוות מבגידה / ממקום פצוע.

יש ניקית אחת שלפי התגובות שלה אני חושבת שעברה סוג כזה או אחר של בגידה. ועוד אחת שהיא בחרדה מהנושא.
לא אומרת שצריך להיות שאנן, רק שאי אפשר לדעת מה עבר על הכותב/ת גם במסווה האנונימיות.
גם חשבתי ככהלמה לא123אחרונה

אני גם לא רוצה להגיב בנושא,כי זה מרגיש פה מאוד טעון

כאילו הרגש עובד שעות נוספות, וא"א לבלבל אותו עם עובדות

הלכת לקיצוניות השניה, זה אמור להיות משהו באמצע..שלג בירושלים

ההתמודדות היא לא שלו בלבד, היא זוגית - כי אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהיא נפגעת מזה.

 

מצד שני, זה נכון שהוא לא צריך לעשות ה-כ-ל בשבילה, והוא ממש לא צריך להיות עבד נרצע שלה.

ואין לה זכות לנצל את העובדה כדי לממש פנטזיות שלה.

 

בטיפול הזוגי אני משער שיגעו בנקודות הללו..

את צודקתסוסה אדומה
מצד האמת הוא צריך להיות הגבר המושלם בשבילך כרגע.
הוא פגע בך מאוד מאוד.
והוא צריך להיות גבר ולא לצפות ממך שתתחשבי בו.
כי את שלך את עושה.
הוא כנראה לא מבין מה זה בשבילך להשאר איתו אחרי שגילית על הבגידות מהסוג הזה.

חשוב לי לומר לך שאת לגמרי צודקת ושאף אחד לא יבלבל או יחליש אותך.
גם בענייני "עזרה בבית".
הבית הוא של שניכם, וזה לא צריך לבוא בתור טובה שהוא עושה לך.
ואפשר לגמרי להבין למה את מצפה ממנו כשאת מאוכזבת מאוד שיתקן גם במה שקשה לך בלי קשר לבגידה.
את צריכה כח.

אלא מה...?
אני חושבת שיותר ממה שאת צריכה לומר לו את הדברים.
את צריכה לומר לעצמך.
עברת טראומה נוראית בעיניי... שלדעתי את עוד בכלל צריכה לבדוק עם עצמך האם וכמה את סולחת.
וזה בסדר שיקח לך קצת זמן (וזה בסדר גם אם תגיעי למסקנה אחרת - שאת לא סולחת. זכותך המלאה!).
וחשוב שתשקפי לו את זה.
את עוד לא סלחת. את אולי רוצה לסלוח... ואולי גם לא.
חשוב שלא תמהרי להיות במקום שאת עוד לא נמצאת בו.

המקום שאת נמצאת בו כרגע הוא מקום שאת מאוד רוצה לסלוח לו, אבל לא מרגישה שיש לך כלים ואת רוצה שהוא יעזור לך לבנות את הכלים הללו.

אני חושבת שברגע שתביני שאת לא חייבת לסלוח לו, המציאות שלך תהיה מסודרת יותר.

הכל עניין של בחירה.

מאידך, לדעתי את צריכה לשקף לו את זה.
לומר לו שאת מבינה שהוא אנושי ושקשה לו.
אבל גם את אנושית וממש לא קל לך להיות חזקה. כל שכן לא כשאת לא מרגישה שיש לך בשביל מי ובשביל מה.
ובשביל שיהיו לך כוחות, את צריכה שהוא יוכיח את עצמו.

אני לא מסכימה עם הפרשנות שאומרת שאת מנצלת את ההזדמנות לתת לו מטלות.
אני חושבת שאין לך כח ואת מבקשת שיעשה גם ככה את מה שהוא צריך.

בכל אופן, כשהדברים יהיו ברורים לך, תצליחי להסביר אותם גם לאיש שאת נשואה לו.
ותזכרי תמיד... את לא תלויה בו. ואת לא חייבת לסלוח לו.
כרגע, הוא צריך את הטובות שלך.

את תבחרי לפי הכוחות שלך כמה את רוצה ומעוניינת להתחשב בו.

אני בטוחה שכשתצליחי לחמול על עצמך באמת ולהבין את המקום שלך, תצליחי בהמשך לחמול גם עליו במקרה הצורך. ולראות גם אותו.

מבחינתי את בסדר גמור.

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוקים.
הרבה הרבה הרבה.
את עוברת משבר קשה מאוד בעיניי.
תזכרי שאת לא חייבת כלום לאף אחד.
תהי בשביל עצמך. תלכי לטיפול אם את צריכה. והעיקר, תאהבי את עצמך. מגיע לך...
אני חושבת שזה המקום לקרוא לכל מיני נשים/ אנשים שלא מבינים מהGBF

הבעיה להתכתב במסגרת הפרום עם המין השני על כל מיני נושאים שהצניעות יפה להם.

לא?

אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמותאחרונה
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

לא סתם הקב"ה ברא לילד 2 הוריםאורי8

זה בריא ומייצר גמישות נפשית ומחשבתית שאבא ואמא שונים. ושעם כל הורה מתנהלים אחרת. את נותנת להם צד חשוב מאוד באישיות . אבל נם יכולים כם להתרם ממה שקורה אצלו. שם הם קצת מתפרקים ומרשים לעצמם להשתולל ולהיות פחות בתוך הגבולות,  מי אמר שזה רע? אני חושבת שזה בריא לנפש שיש גם מקום להשתולל, לפרוק ואפילו להתחצף קצת. זה לא באמת מזיק להם. מבינה ממש שזה קשה לך, גם לי קשה להגיע לבית הפוך... ואני יכולה להתחרפן מזה, רק שב"ה יש ביני לבין בעלי יחסים טובים, ועל כל פשעים תכסה אהבה... וממה שאני מבינה אתם במצב אחר. במצב זוגי לא טוב יש נטיה לשחור לבן, וככה את מתארת את המצב אצלך יש קסם, ואצלו כאוס. טובת הילדים שלך שתתני לילדים שלך לחוות את 2 ההורים שלהם . מניחה שרוב הזמן את איתם ואת נותנת גבולות וסדר , אז מידי פעם עם אבא יש בלאגן, זה לא יפגע בהם, הפוך הם יגדלו להיות ילדים יותר בריאים בנפשם( הסדר נותן רוגע ושגרה  , קצת בלאגן מייצר ילדים יותר יצירתיים, ועם יותר אומץ ותעוזה , חשוב מאוד בחיים ). לכן, אני מציעה, שחררי, תני להם להנות עם אבא שלהם, זה האבא שהם קיבלו מהקב"ה ואת לא המחנכת שלו , הוא באמת לא הילד'שלך, תני לו להיות אבא בדרכו. לא תארת פה שום דבר מסכן חיים( זה הדבר היחיד שאני רבה עם בעלי עליו בענין , כשהוא מרשה דברים שמסוכנים בעיני , לראות מסך בשעה מאוחרת לא מסכן חיים...)

 

נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
במשמעות החיובית של המילה זו אחלה גירסה נגמרו לי השמות
תודהנפשי תערוג
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
מנפלאות הAIנגמרו לי השמות
ממש במקום להעסיק קצרנית... 😅
ואני רק אגיד ששווה לקרוא את הגרסה הארוכה...בארץ אהבתי

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

תודה רבה יקרה ❤️ ממש משמח לשמוע ב"ה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו


 

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד


גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקדאחרונה

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.


ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.


קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.


לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון


 

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

 

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.


 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

 

רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

 

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
מה היה בפרקים הקודמים... 
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנ

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

מציע לדייקהסטוריאחרונה

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

 

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

 

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

 

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

 

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

 

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

 

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

 

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

 

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

למה שלא תלמד לבשל בעצמך?shaulreznik

זה מעניין, לא גוזל יותר מדי זמן אם מכינים תבשילי קדרה, אורז עם ירקות, פשטידות וכיו"ב. בנוסף תזכה להמון מחמאות מאשתך וחמותך. 

אולי יעניין אותך