לא מצליחה להתגבר על בגידה וירטואליתיוליה124
אשתדל לעשות את זה קצר.. אנחנו נשואים 4 שנים+1
ושבבוע שעבר גיליתי שבעלי בוגד בי,
בגידה וירטואלית עם נשים שהיה משוחח איתם כבר שלוש שנים בערך. הוא נשבע שלא היה כלום פיזי ולזה אני מוכנה להאמין.
לא הייתי מוכנה לזה בכלל, בחיים שלי לא חשבתי שהוא יעשה לי דבר כזה. בתקופה האחרונה באמת התחיל להזניח את הקשר שלנו והתחיל "לזרוק" על העזרה בבית, והיו לנו תקופות טובות ופחות טובות אבל בחיים לא דמיינתי שאגלה שהוא בוגד בי
הוא טוען שהבגידות האלה נעשו מכיוון שהוא מכור לסרטים אירוטיים ואחכ מדבר עם נשים מאתרי הכרויות.
הוא התחנן שלא אעזוב אותו ונשבע שאוהב אותי ושאעזור לו לצאת מזה כי הוא סובל כבר המון זמן והיצר הרע חזק ממנו.
בגלל שראיתי את הכאב שלו ובגלל שאני אוהבת אותו הסכמתי לנסות והיינו בייעוץ זוגי אצל רב, דיברנו על הכל והבטחנו להתחיל תהליך יחד כדי לעזור לו לצאת מזה וכדי שנתאושש יחד.
הבעיה היא שמאז שגיליתי על הבגידה אני כועסת כל כך ומצפה ממנו לעשות הכל כדי שאסלח לו, כדי שהמצב ישתפר.
אני כאילו רוצה שהוא ממש יעזור בבית ושנדבר על זה כל הזמן ושייתן לי פי מליון תשומת לב ממה שנתן לי בעבר.
היו כמה ימים טובים מאז השיחה אצל הרב אבל אתמול הוא הגיע מאוחר הבייתה ולא אמר איפה הוא וגם כשהגיע דיבר איתי בקטנה ורצה ללכת לשיעור תורה ואז אני נשברתי בטירוף וציפיתי ממנו לבוא ולנסות לדובב אותי והוא פשוט ראה שאני לא רוצה לדבר אז הלך לישון ואז עוד יותר נפגעתי ורבנו שוב. הוא כעס עליי מאוד וטען שגם לו קשה בטירוף ושהוא מרגיש שתיכף יתמוטט אם אני לא אהיה חזקה. וכשאני שואלת אותו למה הוא לא בא ואומר לי שקשה לו ושגם עליו עבר יום רע הוא טוען שהוא לא בן אדם פתוח ולא מסוגל כל הזמן לומר לי שהוא אוהב וכל הזמן לפתוח את הלב ולספר מה עובר עליו ושזה לא ישתנה כי זה האופי שלו. הוא מבטיח שיעשה הכל כדי שאסלח לו אבל יש דברים שהם לא חלק מהאופי שלו ולכן לא יעשה אותם.
הוא נמצא בתקופה מאוד לחוצה כי גם לומד וגם עובד וגם עכשיו המשבר הזה שחווינו. אבל זה מרגיז אותי שאחרי שהוא בגד הוא לא מבין שהוא אמור לעשות כל דבר אפשרי כדי שאסלח לו. אני מגזימה מידי? אני כל כך מבולבלת ובוכה כל הזמן ואין לי כוחות להתמודד יותר
אשמח שמי שחוותה את זה תצליח לחזק אותי כי אני באמת כבר כבויה לגמרי
למה את צריכה להיות החזקהים...

הוא מסכן ולחוץ ורע לו וקשה לו וכו וכו וכו

מה איתך

מגיע לךדי שרוט
מגיע לך שהוא יעשה הכל בשבילך ובשביל לתקן ובשביל שירצה אותך. מגיע לך את כל היחס האוהב והעזרה ממנו. באמת מגיע לך. מגיע לך לחוות ולהרגיש שאיכפת לו ממך.

אבל מצד שני, לדעתי את צריכה לשים לב שאת לא גוררת את עצמך למקום שבו את משתמשת במה שהוא עשה בשביל "להשיג" עזרה בבית או בשביל להרגיש נאהבת. כלומר, אל תשתמשי במה שהוא עשה כתירוץ בשביל שיעזור ויאהב ויעריך אותך רק כדי לרצות אותך.
לדעתי הכי טוב שהוא יאהב אותך ויעריך אותך כמו שאת בלי "עזרה" שלך מבחוץ על ידי התזכורת הזאת. הרי הוא התנצל והתחנן.

ושוב, באמת מגיע לך את כל הטוב ממנו. רק שלא תגיעי למצב שאת כל הזמן תזכירי לו את זה וזה יכול לפתח בסוף אנטי משני הכיוונים. גם ממך כי בסוף זה ימאס לך כל הזמן להזכיר לו את הנפילה, וגם ממנו כי בסוף ימאס לו שאת לא נותנת לו לאהוב אותך בגלל מי שאת.
בכל מקרה זה צריך לבא ממנויהודה224
ולא שתסחטי אותו בגלל מה שעשה... זה ימאס לו באיזה שהוא שלב... כך לדעתי
אבל ברור שהוא צריך לעשות הכל אבל הכל בשביל לחזק ולתקן שוב את הקשר
אם הוא עובד ולומד מתי יש לו זמן לבגידות וירטואליות?גננת מתחילה
ואם יש לו עודף זמן אז למה שלא יעזור?
תגידי לו שהעזרה הכי טובה שיעזור לך כדי לעזור לעצמו להפיק את השעמום ואז לא יהיה לו זמן לעשות עבירות.
הטענה שהוא לחוץ ממצבו אינה טענה אלא התחמקות והתנערות מאחריות אישית, ואצלך המצב לא פחות לחוץ והבכי שעולה רק מוכיח שאצלך לא פחות כואב ולחוץ ממנו. אז אולי כדאי שגם הוא יאכיל את מצבך באותה מידה שאת משתדלת להאכיל את מצבו.
בכל מצב צריכה ליהיות הדדיות וגילוי רצון ואכפתיות אחד מהשני ולא רק בדיבורים.
תמשיכו יעוץ הזוגימוש השור...
אם הרב הוא גם מטפל זוגי מצויין(אם הוא רק אדם חכם עם יכולת הקשבה מדהימה זה לא מספיק צריך להיות אישיות וידע טיפוליים). תמשיכו ללכת אליו ולהעלות את הקשיים , תמצאו את דרך הזהב ביניכם גם בעת הזו.
אל תצפי שבגלל שבעלך במקום שהוא חייב לל כי תפסת אותו
עכשיו הוא יהיה מסוגל לשנות את כול האופי שלו ויוכל להתגייס לעזרה בבית.
חשוב שתעשו ביניכם תיאום ציפיות לגבי העזרה בבית מטלות ומשימות קבועות לכול אחד, פגישה קבועה זוגית ביניכם שבה מדברים עליכם לא דרך הילדים הכלים ושטיפת הריצפה.

את צודקת. עברת סוג של טראומה. שבירת אמון.כלה נאה
זה לא דבר פשוט.
לא עוברים ככה לסדר היום.
חייב טיפול זוגי. אצל יועץ שמבין.
והייתי אפילו אומרת שאם זו התמכרות אז הוא צריך לעבור סוג של גמילה. שלוש שנים זה דיי הרבה זמן להבין שזה לא בסדר. ולהפסיק לבד זה מאוד קשה.
לכן הוא עצבני. אולי זה חסר לו.
ובטח את גם בלחץ שמא הוא שוב מתכתב. ומי אמר שהפסיק?.. את צריכה עזרה גם מבחוץ.
תבדקי באתר שמור עיינך. זה למכורים, ויש גם תמיכה לנשים איך להתמודד.
בהצלחה יקרה. תיהיי חזקה!
לא הבנתי מה הקשר בין ביצוע מטלות הביתסודית
ובין שיקום האימון שלך.
זה שעברת טראומה זה מובן.
אבל בניית האימון היא לא על ידי זה שתטילי עליו מטלות.
לכי לטיפול לבדך, את צריכה תמיכה ומישהו שיחזיר לך את הביטחון. זה שתעמיסי עליו בתקופה לחוצה אצלו לא יועיל לכם.
האם את מאמינה לו שזה רק וירטואלי?
מילים כדרבנותפרגולה למעלה

הבעיה הייתה - בגידה.

 

התיקון - אמון.

 

מטלות הבית לא עונות על אף אחד מהקריטריונים.

תהיי ריאלית יותר בציפיות שלך...מיקי מאוס
כמובן שקשה ממש אחרי כזה משבר ואת רוצה שיוכיח לך באותות ובמופתים שיהיה אחרת אבל תנסי שניה להיכנס לפוזיציה שלו. הוא כנראה באמת רוצה להשתנות ולשמור על הזוגיות וכמובן שהגיוני לצפות ממנו לעשות את המיטב אבל א"א לצפות למה שהוא לא יכול לתת. גם אם בצדק זה מגיע לך! זה פשוט לא עובד...

מה שכן חשוב- להמשיך להיות מלווים בייעוץ זוגי(לא דווקא רב אלא מי שמומחה לזוגיות. זה לא עניין הלכתי בכלל)
ולהגדיר בדיוק מה את מצפה ורוצה ואיך הוא יכול ליישם מה שיכול. הוא חייב לדעת בצורה מוגדרת מה חשוב לך ולא משהו באוויר כזה כמו "להשקיע בזוגיות ולעזור בבית"

בהצלחה!
מה שישפר את המצב זה לא שהוא יעשה את הכול כהגדרתךמוש השור...
להיפך זה עגרום לתסכול יותר גדול כי כשמצפים ממך לעשות את הכול ואז יוצאים עליך שאתה לא עושה אז אתה עסוק כל היום בלייצר הגנות ותכלס זה מתסכל כי אף אחד לא יכול לעזור בהכול כל הזמן או בשמונה מילים" לרקוד כל הזמן לפי החליל של מישהו אחר"... גם אותך זה יתסכל כי את מצפה כל הזמן וזה לא קורה...
התחושות של שתיכם הם קשות... הוא בגד בך ועדיין נושא את האשמה יום יום בעוד שתיכם חיים באותו הבית דבר שמגביר אצלו את הבושה ואת הקושי.
ואצלך כל עוד תרגישי שהוא " עשה לך את זה" הוא יהיה חייב להיות עבד נרצע לרצונותייך .
אז חשוב שתדעי שהוא לא עשה את זה לך...
זה לא קשור אליך. זה נטו בעיה שלו ונפילה שלו שלא קשורה ליחסים ביניכם לאהבה שלכם ולהמשך הזוגיות..
נפילה זו נפילה וכמו בהתמכרות אין לה רציונל....
הנאמנות שלו צריכה לבוא לידי ביטוי בדבר שבו הוא נפל לא מעבר לזה. הוא צריך להפסיק לראות סרטים לא טובים ואת השיחות באתרים השונים.
מעבר לכך חשוב ששתיכם תגדירו לעצמכם ותתאמו ציפיות להמשך.
הוא יאמר מה חשוב לו ואת מה חשוב לך ותגיעו לעמק השווה.
הוא לא ילד בן ארבע-את לא צריכה להיות חזקה בשבילו אחרת שתיכם תקרסו, זו התמודדות שלו לבד. את כן צריכה עד כמה שאת מסוגלת להיות שם בשבילו במקום שהוא מבקש, אבל זה נטו תלוי ביכולות ובהסכמה שלך .
אתם ביעוץ זוגי- שהוא ילך גם לטיפול אישי אצל מטפל מוסמך.
כנל לגבי היעוץ הזוגי חשוב שזה יהיה אצל מטפל מוסמך בעל אישיות טיפולית.
יש לכם רצון משותף להמשיך לצעוד יחד וכול הכבוד לך על הנכונות- זה ממש לא פשוט וברור מאליו, תכירו ותדעו שעוד נכונו מהמורות בדרך ואין נוסחת קסמים.
בה שתגיעו לימים טובים שתוכלו להיזכר בזה ולשוחח על זה בפתיחות ואפילו בצחוק מתוך שלוות נפש וגאווה על נמסע שעברתם ביחד
באמת? הוא לא עשה לך את זה..זה לא קשור אליך?כלה נאה
זה נפילה שלו בלבד??
הוא בגד בה אז למי זה שייך?
הפר את האמון והתמימות שלה.
פגע לה בנשמה. בקשר עם נשים אחרות 3 שנים!!
אז זה לא שייך לה?
זו ההתמודדות שלו בלבד?
אהה וגם ההתמודדות שלה צריכה להיות בלבד בגללו??

אני באמת לא מבינה את הראש של הגברים האלה. שמקשרים את הנפילות ביצר לעצמם בלבד.
זה פוגע בקשר שלהם.ובאישה נקודה.
לא זה לא שייך לה נקודה עם סימן קריאהמוש השור...
זה נטו הוא
וכן זה פוגע בקשר.מוש השור...
הוא יתעסק עם נשים אחרות חופשי וזה לא שייך לה??כלה נאה
אולי תסביר לי איך?

ועוד אתה אומר שזה פוגע בקשר. איזה קשר?
עם מי?
נשים מתייחסות לזהמופאסה
לא כסתם נפילה אלא כבגידה.
סליחה??? יש דרך אחרת להתייחס לזה?אלף המגן

הגברת מספרת שהיא שבורה ומרוסקת ואתה מוצא את זה כמקום להתייפיפות

מה זה סתם נפילה???

אשתך שלוש שנים מתכתבת עם גברים מאחורי הגב שלך ורואה פורנו אבל היי זה סתם נפילה.. שתה כוס מים.

זה בגידה לכל דבר!

הגיע הזמן שתעבדו על עצמכם במקום לעוות את האמת למציאות המבחילה שאתם נמצאים בה.

לפחות תדעו להפסיד בכבוד!

במשפט האחרון שלך הוכחת את הבעייתיות בדברייךיהלומ
אין פה מלחמת המינים.

יש פה אדם שטעה
ואדם שטעותו של בן זוגו האהוב גרמה לו נזק בל יתואר.

המטרה היא להגיע לתיקון, לאהבה, לא לעורר מלחמה.
הבעייתיות נמצאת בדבריךסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך ט"ז בטבת תש"פ 11:44
כלומר, אתה מנתח את המציאות מנקודת מבט גברית מצומצמת (ולצערי אולי אפילו מתפשרת אם אומר את זה במילים עדינות).

כשאתה כותב "טעותו" של בן זוגו ה"אהוב"... אתה מוכיח חוסר הבנה באיך שאישה בריאה ושפויה תופסת את זה.

זאת לא "טעות" - פאשלה קטנה וחמודה.
זאת בגידה.
כמו שלא תקרא לשואה "פיגוע".
בגידה זאת בגידה זאת בגידה זאת בגידה.
וירטואלית, לא וירטואלית, ב ג י ד ה.
מעבר לזה, לא הייתי קוראת לו "אהוב" גם אם זה מה שהיא מנסה לשכנע את עצמה שקורה.

4 שנים היא נשואה לו, מתוכם היה איתה שנה.
כאפה לחיים.
בזמן שהיא 3 שנים שומרת לו אמונים בכל מובן ורובד, מטהרת את עצמה בשבילו......

והוא רק שכב עם נשים באופן וירטואלי במשך 3 שנים, התרשם בטם מהביצועים הוירטואלים של הפרטנרית שבצד השני (ושכח גם שרק וירטואלית השמיים הם הגבול במה שאפשר לעשות) ואולי גם התבאס על אישתו הצנועה והחסודה, ואחר כך בא אליה לפרוק את הזרע הדוחה שלו (כן. דוחה).
עזוב 3 שנים.
פעם אחת! מגיע לו שהיא תעיף אותו מכל המדרגות מצד הדין.
אלא מה? גברים מנצלים את העובדה שהם יכולים להגיד "מה אני גבר... קשה לי" באותה נשימה שהם יודעים שיש נשים שמוכנות לסלוח על זה מכל מיני סיבות כאלה ואחרות (כשהסיבה האחרונה היא שבאמת יש מקום לתיקון אמיתי בינהם מבחינתה).

גם כשאתה כותב "המטרה"...
את מי מעניינת המטרה כשהיא לא מאמינה שיש באמת יעד בסוף הדרך.
את מי מעניין היעד כשאין לה כוחות לדרך עצמה.
את מי מעניינת המטרה כשהיא בספק גדול ביחס לרוח הדברים.
רמחנא ליבא בעי, גם אישה ליבא בעי. כמה אמון היא יכולה לתת בלב שלו בכלל מעכשיו?

ומי אמר בכלל שזאת צריכה להיות המטרה שלה?? למה זאת נקודת המוצא האוטומטית שלכם?!
ממש לא!
אולי המטרה היא שהיא תחפש לעצמה את הגבר הראוי לה?



ה' לעומת זאת, מבין באופן מדוייק מה באמת קורה כשגבר בוגד באישתו גם "ברוחו".

יג וְזֹאת, שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ--כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, בְּכִי וַאֲנָקָה; מֵאֵין עוֹד, פְּנוֹת אֶל-הַמִּנְחָה, וְלָקַחַת רָצוֹן, מִיֶּדְכֶם. יד וַאֲמַרְתֶּם, עַל-מָה: עַל כִּי-יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ. טו וְלֹא-אֶחָד עָשָׂה, וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד, מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים; וְנִשְׁמַרְתֶּם, בְּרוּחֲכֶם, וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אַל-יִבְגֹּד. טז כִּי-שָׂנֵא שַׁלַּח, אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִסָּה חָמָס עַל-לְבוּשׁוֹ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, וְלֹא תִבְגֹּדוּ. {פ}

אין עליך!!!כלה נאה
הגזמת לעניות דעתי.משתמש אנונימי
בגידה וירטואלית שונה מבגידה פיזית!
זה ברור לכל בר דעת אני מקווה.לא שולל מהחומרה של הוירטואלית רק שודאי שפיזי יותר חמור במובן הרגשי וכמובן במובן ההלכתי והרפואי/נפשי.
אסביר אם לא מובן כמובן.
אני מוכן להכיל את מה שכתבת בהבנה שזה נכתב מהתרגשות וקנאה לאשה הצדיקה שנבגדה על אף ששמרה אמונים במסירות לבעלה. גם אותי זה ממש אבל ממש מקומם, גם אני נבגדתי בעבר על ידי מי שהיתה חברה שלי בגידה וירטואלית ואצלי זה עוד נעשה עם אחד החברים הכי טובים שלי..
ברוך ה' סלחתי
מי אתה שאתה מרגיש צורך להתחבא מאחורי ניק אנונימי בשבילסוסה אדומה
תגובה כזאת?

תעמוד מאחורי מה שאתה ואולי תזכה ליחס רציני.
הסיבה לאנונימיותמשתמש אנונימי
אני מבין אותך על החוסר רצון לענות לניק כזה.
מצד שני בבקשה תביני אותי חשפתי דברים אישיים על בגידה אישית שחוויתי לכן האנונימיות.
זה שסלחתי זה לא אומר שהנשמה לא פצועה ומדממת יש קטע כזה של אנשים שנבגדו שהם מרגישים דחויים ובושה במה שעשו להם.
אם זה קריטי לך אוכל לשלוח לך הודעה באישי מה הניק האמיתי שלי.
אם אשתי היתה עושה כזה דברמופאסה
הייתי חוקר ובודק מה מדליק אותה בשיחות מעין אלו ומה חסר לה ומה כואב לה והייתי משתדל להשלים את מה שחסר לה. אם היינו מגיעים למסקנה שהיא מכורה, היינו מטפלים בזה ע''י איש מקצוע.
סליחה שאני אומרתאלף המגן

אבל התגובה הסלחנית והמתפייסת שלך מעלה חשד שידיך לא נקיות,

נראה שאתה אומר לעצמך "ככה הייתי רוצה שאשתי תגיב אם תדע מה אני עושה".

ואם ידיך נקיות תגובתך מעלה חשד שאתה לא אוהב אותה מספיק בשביל לכאוב את הבגידה שלה,

ואם אתה אוהב אותה כנראה אתה פוליגמי וזה מסביר למה אתה מרגיש בנח עם הבגידה.

אני מקווה שאתה מבין שאתה במיעוט

ולבני אדם מהשורה התגובה שלך לא רלוונטית.

ארכך את תגובתי ואומר שמה שאתה כותב טוב ויפה אך במקרה הזה מדובר בבן אדם עם רגשות.

 

אני חושבת שהתגובה שלו מעידה על זהסוסה אדומה
שגברים תופסים את המעשים האלה בצורה חיצונית שיכולה להיות מנותקת מהלב. אני בספק האם וכמה חלקם מבינים מה זה יחסי אישות בשביל אישה.

(שזה חלק מהטראומה של האישה הנבגדת. שפתאום יורדת לה ההבנה שלא משנה איפה - כאן או שם או בשניהם, יחסי האישות שבינהם הם יחסי מין בלי תוכן, הם לא לצורך ביטוי האהבה שבינהם...)

לצורך העניין, הם לא מבינים שאישה לא מסוגלת באמת לקיים שיחות וירטואליות כאלה עם גברים מבלי שזה יפגע (או מעיד על בעיה חמורה) בקשר המהותי שלה עם הגבר שלה.

שזה חלק מהפיתרון (לכן נשים מסוגלות לחשוב להישאר עם גבר כזה).
והבעיה עצמה.

מעבר לזה, הבעיתיות שיש במשפט הזה @מ@מופאסה
זה שיש פה מבין השורות מימד של האשמה עצמית תוך מתן לגיטימציה לזריקת אחריות לצד הבוגד.
חסר לך משהו? דבר איתי. שום לגיטימציה לשיחות מהסוג הזה אין לך.
כל מילהאלף המגן

בשורה אחת לפני האחרונה התכוונת לזריקת אחריות לצד הנבגד אם הבנתי נכון

מתן הלגיטימציהסוסה אדומה
מצד הנבגד לצד הבוגד... כן, הסתבכתי עם הניסוח...
הבנתי אותךאלף המגן


אני לא מאשיםמופאסה
בואי נחשוב בהגיון לרגע.
יש ג' מציאויות.
א. אדם רעב, נפשית/רגשית/מינית ולכן הוא חלש.
ב. אדם מכור'' ולכן הוא חלש.
ג. אדם רע מעללים שרוצה שאשתו תסבול.

כתבתי מענה לא' ולב'.
האשמה היחידה היא של הבוגד אבל חייב להיות טריגר שמביא אותו לכך כנ''ל או רעב או מכור.
אני בטוחה שאתה לא מתכווןסוסה אדומה
ואני גם קצת "מכירה אותך" אז יודעת שזה לא נכתב ממקום לא טוב.

אז אנסה להסביר.

א. אם באמת היית מתייחס בשלוות נפש כזאת לנוכח בגידה ווירטואלית של אישתך. חשוב לי להבהיר לך שזאת נאיביות. (ספציפית חשבתי שאתה בא להוכיח נקודה וזה לא מה שאתה באמת חושב).

ב. בן הזוג הוא לא במעמד מטפל (גם אם הוא "מטפל" במקצועו )
ולא עניינו מה הביא את בן בריתו להפר אותה. קודם כל צריך לשים את הדברים במקומם. מי שהפר אותה הוא האשם.

ג. יציאה מתוך נקודת הנחה שהנבגד הוא האשם (החסרתי ממנו משהו ולכן הוא בגד בי), זאת הבנה לא אובייקטיבית. שכנבגדים אנחנו נוטים ליפול אליה וזאת טעות איומה. וזאת בדיוק הבעיה.
יכולות להיות אינספור סיבות שמטפל אובייקטבי יוכל לעלות עליהם שלא בהכרח קשורות אפילו לחוסר שבן הזוג היה יכול למלא.

בקיצור.
יש פה בוגד, יש פה נבגד.
משמעות של ברית זה שגם כשיש חוסר, נשארים נאמנים זה לזו.
ועובדים *יחד* כדי להשלים אותו.
אבל אחרי שהפרת את הברית, אל תצפה שבן בריתך יכיל אותך.
תיפול על ברכך ותעשה שמיניות באוויר כדי שהוא יסתכל לעברך בכלל. איזה אמון יש לו בך אחרי שהפרת את השבועה הכי בסיסית בינכם?!.


מעבר לזה, צריך לזכור שגברים תופסים את המעשה בצורה אחרת.
אבל זה לא אומר שהמציאות צריכה בגלל זה להתנהל על פי זה.
אדרבה, במציאות אידאלית יותר, גם גברים מחברים את היצרים והתשוקות שלהם ללב ולבחינה האלוקית שבהם.
הם לא חתולים.
תמיד הבוגד הוא האשםמופאסה
להיות בוגד זה תהליך, זה שריר שמפתחים אותו לאט לאט ובהתמדה. פעם ראיתי באיזה ספר חסידות שאומר שלכולם יש נפש הבהמית, השאלה איזו בהמה!?
יש כאלה שיש להם כבש ויש כאלה שיש להם שור אבל יש כאלה שהיה להם כבש ומרוב התעסקות עם התאווה הפכו אותה לחיה טמאה שנמשכת לדברים הכי גרועים.

אני מבין לגמרי את יוליה 124 היקרה שחרבה עליה עולמה. היא בטח גם לא מבינה איך זה יכול לקרות ואיך היא יכולה שוב להיות אתו כשהוא מלוכלך כ''כ (והוא אכן מלוכלך אפילו יותר מה שהיא יכולה לדמיין והיא תדמיין בכל נגיעה שלו על ההתכתבויות שלו)
ואין ספק שהיא לא אשמה ואין ספק היא עוברת מעין תהליך של אבלות כרגע והיא במטוטלת בין להתגרש/להתנתק לבין לסלוח וכו'.
אבל במידה והיא החליטה לא לפרק את הזוגיות, זה הזמן ללמוד מה היה שם ב3 שנים האחרונות. האם הוא סוטה או חולה או שהוא בסדר אבל יש לו חסכים/פנטזיות/טבואים/צרכים/וכו' שלא מתממשים (שאפילו הוא עצמו לא יודע) ולכן הוא "נופל". גדולים וטובים ממנו נפלו ויפלו. אני למדתי להתייחס לאשתי כעצם מעצמי כמו איבר שלי שאם היא נופלת אז זה נפילה של שנינו לא בגלל שאני אשם אלא בגלל שאנחנו אחד.

קצת עסקתי עם חברי כאלה, רובם ככולם אנשים לא רעים, יודעים שזה דוחה אבל חלשים מאוד. פעם דברתי כאן בפרטי עם אשה שבעלה מטפל בבני נוער ונפל בעצמו לתאוות דומות.


👍👍סוסה אדומה
אתה אדם טוב.

אני חושבת שאחרי ההבנה שהבוגד הוא אשם ואת לא חייבת לסלוח לו בכלל,

כל מה שאמרת, זה מדהים.
האוזניים מזדעזעות רק מלשמוע. והוא בכזאת שלוות נפשכלה נאה
רק "נפילה"
אולי שיקראו לזה רק תאווה?

אוי לגברים האלה מיום הדין. על הצער והדמעות של האישה.
איך לא מפחדים ממעשה זימה שהכי שנואים על הקב"ה. ה' אומר קדושים תיהיו.. אני אומרת לפחות בני אדם תיהיו.


סולחמופאסה
לא נוכל לדון לגופו של עניין מכיוון שאת מניחה הנחות ומעלה חשדות.
שום דבר לא מצדיק מעשה כזה!כלה נאה
מזה חסר לך?
גם לי חסר רכב. אני אגנוב?

זה תגובה גברית. שאם אישתי לא טוב לה אז אני לא בסדר.
לא. אז יש אנשים עם תאוות שצרכים להבין קצת יותר מזה לכרות ברית בין בני זוג. ואם הוא דתי אז גם מה שונא הקב"ה.
הכל נכון אבל...מישהו כל שהוא
הם החליטו משום מה להמשיך ביחד. כי הם עדיין אוהבים? אולי... בשביל הילד? אולי... כי להתגרש זה פדיחה גם יכול להיות...
כרגע זה לא משנה.זה מה שהם החליטו.
סיבות לכעוס עליו יש לה בשפע היא לא צריכה את עזרכתן בכך.
אם הם רוצים להמשיך לחיות יחד הם יצטרכו לשקם יחד את האמון וזה ידרוש תהליך שיקום משניהם.
אין מה לעשות תהליכים כאלו דורשים זמן. גם לן יקח זמן להיגמל ולהתנקות וגם לה יקח זמן לחדש אמון
ובכדי שזה יצליח אני חושב שנדרש תיאום ציפיות מה חייב לקרות כאן ועכשיו (למשל להפסיק...) ומה יהיה תהליך...
כנראה שאם כל הצער ולמרות שהצדק איתה גם היא תצטרך לשלם מחירים על התהליך הזה. מעבר למה שכבר נפגעה ממנו
אני חושב שבהחלט יש גם מקום לשאול מה דרדר אותו לשם או מה יעזור לו לצאת לא בכדי להטיל עליה אשמה שלא בצדק אלא מתוך רצון משותף לחיים חדשים.

כמובן שיש גם מקום לכעס אי אמון אכזבה וכו' אבל המטרה שלהם היא לקום מתוך רגשות אלו ולא לשקוע בהם
מה דירדר אותו לשם?כלה נאה
היצר הרע!
חוסר גבולות.

הוא אמר לה שהוא היה רגיל לסרטים כאלה. זה אומר שעוד ליפני שהתחתנו.
אז מה זה קשור אליה?
הוא ניראה יותר לכיוון של מכור.
ומי אמר שעכשיו הוא יפסיק?
קשה מאוד למי שרגיל בזה.

לכן הוא צריך לעשות הכל כדי שהיא תיסלח לו. לפצות אותה. להחמיא לה. להתחרט.. ולא לעבטר לסדר יום הרגיל. ו..תסמכי עלי. זה לא ככה.
רואים שהם לא היו ביעוץ זוגי. אני לא יודעת אם הרב הדריך אותו איך לפייס את ליבה ואיך להתחיל לבנות אמון חדש.
יתכן ...מישהו כל שהוא
איני מכיר אותו ואת עברו אבל גם גמילה מהתמכרות (מכל סוג) זה דבר שמצריך הרבה מעבר לרק להתאפק...
זה דורש לחפש על מה ההתמכרות יושבת וטיפול כללי .
אכן נדרש לשם כך איש מקצוע מנוסה
עדיף אדם תורני כי יש חשש שאיש מקצוע חילוני יגיד שלהפך זה טוב...
אני מרגיש שחבל על המאמץמופאסה
להסביר מה עובר על גבר שיש לו תאווה לדבר כזה.
אולי לכן אין תאוות ולעולם לא אוננתן ולא דמיינתן על דברים אסורים ועל גברים אחרים. גם רוב הגברים יסכימו ששיחות מעין אלו זה דבר ירוד ולא מעניין אבל מי שיש לו נסיון אז יש לו נסיון כמו סוס שנכנס לאורווה והוא רעב. זה דופק שמעיץ אדרנלין מטורף וזה טירוף הדעת. חבל לנסות להסביר כזה דבר למלאכיות כמותכן
או שמלאכיות כותבות כאן ולא יבינוסודית
או שכותבות כאן נשים שפוחדות פחד מוות מבגידה / ממקום פצוע.

יש ניקית אחת שלפי התגובות שלה אני חושבת שעברה סוג כזה או אחר של בגידה. ועוד אחת שהיא בחרדה מהנושא.
לא אומרת שצריך להיות שאנן, רק שאי אפשר לדעת מה עבר על הכותב/ת גם במסווה האנונימיות.
גם חשבתי ככהלמה לא123אחרונה

אני גם לא רוצה להגיב בנושא,כי זה מרגיש פה מאוד טעון

כאילו הרגש עובד שעות נוספות, וא"א לבלבל אותו עם עובדות

הלכת לקיצוניות השניה, זה אמור להיות משהו באמצע..שלג בירושלים

ההתמודדות היא לא שלו בלבד, היא זוגית - כי אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהיא נפגעת מזה.

 

מצד שני, זה נכון שהוא לא צריך לעשות ה-כ-ל בשבילה, והוא ממש לא צריך להיות עבד נרצע שלה.

ואין לה זכות לנצל את העובדה כדי לממש פנטזיות שלה.

 

בטיפול הזוגי אני משער שיגעו בנקודות הללו..

את צודקתסוסה אדומה
מצד האמת הוא צריך להיות הגבר המושלם בשבילך כרגע.
הוא פגע בך מאוד מאוד.
והוא צריך להיות גבר ולא לצפות ממך שתתחשבי בו.
כי את שלך את עושה.
הוא כנראה לא מבין מה זה בשבילך להשאר איתו אחרי שגילית על הבגידות מהסוג הזה.

חשוב לי לומר לך שאת לגמרי צודקת ושאף אחד לא יבלבל או יחליש אותך.
גם בענייני "עזרה בבית".
הבית הוא של שניכם, וזה לא צריך לבוא בתור טובה שהוא עושה לך.
ואפשר לגמרי להבין למה את מצפה ממנו כשאת מאוכזבת מאוד שיתקן גם במה שקשה לך בלי קשר לבגידה.
את צריכה כח.

אלא מה...?
אני חושבת שיותר ממה שאת צריכה לומר לו את הדברים.
את צריכה לומר לעצמך.
עברת טראומה נוראית בעיניי... שלדעתי את עוד בכלל צריכה לבדוק עם עצמך האם וכמה את סולחת.
וזה בסדר שיקח לך קצת זמן (וזה בסדר גם אם תגיעי למסקנה אחרת - שאת לא סולחת. זכותך המלאה!).
וחשוב שתשקפי לו את זה.
את עוד לא סלחת. את אולי רוצה לסלוח... ואולי גם לא.
חשוב שלא תמהרי להיות במקום שאת עוד לא נמצאת בו.

המקום שאת נמצאת בו כרגע הוא מקום שאת מאוד רוצה לסלוח לו, אבל לא מרגישה שיש לך כלים ואת רוצה שהוא יעזור לך לבנות את הכלים הללו.

אני חושבת שברגע שתביני שאת לא חייבת לסלוח לו, המציאות שלך תהיה מסודרת יותר.

הכל עניין של בחירה.

מאידך, לדעתי את צריכה לשקף לו את זה.
לומר לו שאת מבינה שהוא אנושי ושקשה לו.
אבל גם את אנושית וממש לא קל לך להיות חזקה. כל שכן לא כשאת לא מרגישה שיש לך בשביל מי ובשביל מה.
ובשביל שיהיו לך כוחות, את צריכה שהוא יוכיח את עצמו.

אני לא מסכימה עם הפרשנות שאומרת שאת מנצלת את ההזדמנות לתת לו מטלות.
אני חושבת שאין לך כח ואת מבקשת שיעשה גם ככה את מה שהוא צריך.

בכל אופן, כשהדברים יהיו ברורים לך, תצליחי להסביר אותם גם לאיש שאת נשואה לו.
ותזכרי תמיד... את לא תלויה בו. ואת לא חייבת לסלוח לו.
כרגע, הוא צריך את הטובות שלך.

את תבחרי לפי הכוחות שלך כמה את רוצה ומעוניינת להתחשב בו.

אני בטוחה שכשתצליחי לחמול על עצמך באמת ולהבין את המקום שלך, תצליחי בהמשך לחמול גם עליו במקרה הצורך. ולראות גם אותו.

מבחינתי את בסדר גמור.

שולחת לך הרבה כוחות וחיבוקים.
הרבה הרבה הרבה.
את עוברת משבר קשה מאוד בעיניי.
תזכרי שאת לא חייבת כלום לאף אחד.
תהי בשביל עצמך. תלכי לטיפול אם את צריכה. והעיקר, תאהבי את עצמך. מגיע לך...
אני חושבת שזה המקום לקרוא לכל מיני נשים/ אנשים שלא מבינים מהGBF

הבעיה להתכתב במסגרת הפרום עם המין השני על כל מיני נושאים שהצניעות יפה להם.

לא?

בעלי מתעלם ממניא1111

היי, אשמח לעצת הפורום

בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.

זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.

זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.

אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות

תמיד זה היה ככה? או שזו תופעה חדשה יחסית?*אשתו של בעלי*

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

כמה זמן נשואים?זמירות
לא תקין.לביטה

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

מצטרף להתנגדותצדיק יסוד עלום

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.


אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

אם הוא היה פהמשה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

 

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

 

אולי הוא לא יודע להגיד את הרגשות שלוbinbin
צריך ללמוד איך מדברים ומשתפים תנסי ליזום שיחה על זה שאת מוכנה לעזור לו לדבר לשתף ולפתוח את הלב... זה שלב חשוב בזוגיות שצריך לעבור אותו ושניכם צריכים להיות מוכנים להתקדם לשם
נשמע כמו התעללות רגשיתזיויק
השיח והקשר חשובים גם במצב של מריבה. דברתם על זה בזמן רגוע?
תעשי גוגל על טיפולי שתיקהruthi
זה לא תקין, זאת לא נורה אדומה אלא פרוז'קטור. 
גם אני מתעלם מאישתי.די שרוט
חוקרים גילו שהאוזן הגברית בנויה בצורה אבולוציונית מיוחדת. היא מסוגלת לשמוע רחש של פתיחת בקבוק בירה ממרחק של 3 חדרים, אבל מסננת אוטומטית תדרים שמכילים את המילים "זרוק את הזבל" או "אנחנו צריכים לדבר". זה לא רוע, זה פשוט הישרדות. אל תיקחי אישית.
לא יפה ללעוג לכאב אמיתי שמעלים כאןזיויק
מסכימה גםדיאט ספרייט
חוסר טאקט עד כדי חוצפה של ממש 
בסדר בסדר סליחה. ניסיתי להקליל את האוירהדי שרוט
כמה זמן נשואיםהעני ממעש
נשמע לא טוב, אבל...שלג דאשתקד

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

סליחה, טעיתי!!שלג דאשתקד

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

אין לי עצות, אבל כן חשוב לי להגיד שזה ממשדיאט ספרייט

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

זה קורה סביב נושא/תחום קבוע?רקלתשוהנ
האם בעעלך עם אישיות רגישת יצרשוקו.
מה שנקרא SHP
באמת לא נעיםתהילה 3>אחרונה

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.


 

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

 

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.


 

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.


 

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.


 

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.


 

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

 

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

חחח שטיפת כלים באמת לא כלולה בזמןפשוט אני..

אבל אם תוציא את הקישוא (שהוא באמת לא חובה),

אין כאן שום דבר שדורש הכנה.

 

בסיר מערבבים את החומרים של הרוטב,

בקערה את החומרים של הקציצות, 

זהו.

 

אין שום רכיב שדורש הכנה מוקדמת. כמו שזה יוצא מהמקרר - ככה אתה מכניס לסיר/קערה.

מעשה שהיהיהלום אובלי

ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.

הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.

אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.

בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.

והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"

בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...

אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!


לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...

ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.

בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?

ואיך אתן הייתן מגיבות?

שיחה מיותרת, לדעתי שניכם טעיתם שדשתם בזהרקלתשוהנ

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

 

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

 

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

 

גם אני חושבת שחבל לדבר על זה. בטח ככה.מרגול

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.


קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?


ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

אני תמיד נהנית לקרוא אותךנגמרו לי השמות

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

כשחשבתי שהוא התרגש בגלל הטיץיהלום אובלי

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

טעות קשה שלוזיויק
יש את ההתמודדות וזה לגיטימי, לגברים ונשים, אבל הוא עשה מעשה פוגע וחסר רגישות לדעתי, כולל באמירה
אתה יכול לפרט?יהלום אובלי
למה זה מרגיש כאילו למישהו יש הרבה זמן פנוינעמי28

ופותח שרשורים הזויים.


ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

כתבת בכותרת משהו שחשוב לשים לב אליו בכללינגמרו לי השמות

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

 

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

 

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

 

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אני שמחה שאת לא מאמינה לייהלום אובלי
זה רק מחזק לי כמה זה לא תקין...
אני לא יודע מה מריח יותר מרחוק, הגרביים שלידי שרוט
אחרי שבוע שדאות או השרשור הזה.
הערותהעני ממעש

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו


הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו


אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו


ייתכן שהרעיון הכללי נכון אבל הדוגמא שהבאת לאקופצת רגע

ממש קשורה לנושא.

אני לא שמלהיהלום אובלי
ואני לא אחת מאלף
תגובההעני ממעש

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

לא אמרתי ששיתפתי את חברותיייהלום אובלי

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אוהעני ממעש

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור


נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

הוא שיתף אותך.אדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ו 12:15

 

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.


 

והוא נכשל


 

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.


 

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

 

באמת אמירה מיותרת יחסית.

 

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

הוא לא רמז לי שום דבריהלום אובלי

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

נשמע שהיתה שיחה בעייתיתגפן36

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

איזה גלגל ממשיך להתגלגל?יהלום אובלי
מסכימה. משהו לא נראה לי תקין בשרשור הזהלומדת כעת
העודף שיח ושיתוף על המראה של הפותחת, וקושי זוגי שמיוצג בשמחה ולבביות...
סליחה שאני עונה על תגובות שמכריחות אותי להגיביהלום אובלי

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

הן שאלו את מי עוד שיתפתSeven

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך


לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

אני לא הבטחתי לענות לכל שאלה שנשאלת פהיהלום אובלי

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

 

בידיוק זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיותSeven

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

מצטערת אם אני רק מחממת אותךסיהאחרונה

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

לא קראתי תגובות אחרותbinbin
אני חושבת שיש נושאים שלא אדבר עם בעלי עליהם זה אחד מהם. למה לי לתת לבעלי לחשוב ולדבר איתי על יופי של מישהי לידנו? (זה לא שאני חושבת שהוא לא יחשוב לבד אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לשים את זה בנינו ולדון על כאלה)


אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

חיוב מוזר באשראיאפרסקה

הסתכלתי קצת בדוחות של האשראי, וראיתי שירד לי החודש וגם חודש קודם חיוב מאיזה מקום שלא מוכר לי, משהו בירושלים ואני לא הייתי בירושלים ממזמן. לא משהו פסיכי רק 17 שקל, אבל עדיין מאוד מוזר לי. חיפשתי את שם החברה בגוגל (וונד פיי) ועוד יותר לא הבנתי. מישהו יודע איך אני מבררת מה זה החיוב הזה? יכול להיות שזה פשוט דמי כרטיס או משהו?

האם עסקה טלפוניתהעני ממעש

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

רשוםאפרסקה

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

זה חיוב הוראת קבע?משה

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

רגע רגעפשוט אני..
כדאי לברר היטב לפני שעושים הכחשת עסקה, גם כדי לא לגרום עוגמת נפש לבעל העסק וגם כדי לא לקבל קנס מחברת האשראי.


קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

מנסיוןמשה

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

זה מה שאני מנסה להביןאפרסקה

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

לפעמים השם שמופיע זה לא איך שקוראים לזה בעולםרק נשמה

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

יכול להיות שזה חיובעדיין טרייה
של המקווה? סתם קפץ לי הסכום שזה העלות לטבילה בלי הכנה...
וואלה!!!אפרסקה

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

חח ענק רקלתשוהנ
נתנו כאןהעני ממעש

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

באופן כללי, אפשר להכניס פירוט על כל קניהמרגול

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).


ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

תתקשרי לחברת אשראיזיויקאחרונה
מה שלא מספרים לנו 🤫נגמרו לי השמות

ומה שלא יראו לנו בכל הסרטים והמדיה,

גם כי אין לזה רייטינג,
 

זה שאפשר לחיות *בטוב* ובטוב גדול בתוך חיי הנישואים.

ומה שצריכים ללמד וללמוד 

זה איך להיות בתוך קשר

איך לבנות קשר

איך להישאר בקשר בטוב

איך להחזיק, לתחזק, לחזק, ולהתחזק בתוך קשר.

 

לא חתונה ממבט ראשון וזה השיא 

לא תוכנית היכרות / שידוכים בלבד

לא סדרה עד כמה נישואים הם בערך ופשרה והתבוססות באומללות ולית ברירה

אלא בתוך

ותוך כדי

ומתמשך

ומלא חיים

וחזק, ואוהב, ועוצמתי יותר מהכל

בתוך חיי הנישואים 

שנה ראשונה 

עשר שנים ראשונות 

עשרים שנים

 מה עושים אז?

מה עושים ששלב הפרפרים הראשוני נגמר?

איך עוברים לשלב הבא, שטומן בחובו עוד הרבה יותר טוב אהבה אפילו?

מהי בכלל מהות הנישואין?

איך אפשר להעצים אותם עוד ועוד ועוד?

איך פותרים קונפליקטים?

מה עושים כאשר פערים צצים?

איך לריב נכון?

וכן הלאה עוד המון לימודים שהם בעצם לימוד החיים עצמם.

 

את זה צריך להראות.

את זה עלינו ללמוד וללמד

וגם לשמור ולעשות ולקיים

ולזכור שכל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים.

גם קשר. גם זוגיות. גם נישואים.

תהיה לו אנרגיה - יתקיים

לא תהיה לו - יתקשה להתקיים.

 

אלו לא חיים של בערך

ולא כמעט

לא ליד

ולא בצל או בצד

אלא אלו החיים עצמם

בדיוק

בהכי הכי הכי עוצמה הנאה צמיחה אהבה קירבה ועומק שלהם.

והמתמידים מרוויחים

כמו לפני לידת תינוק - פלא הבריאה שדורש הריון, לידה, גידול אינטנסיבי

כמו בשיא גופני שדורש התמדה

כמו בהשגת חוכמה / הישג / כל דבר שעמלנו עליו רבות

וכמו בכל דבר טוב שצריך להשקיע בו כדי שיהיה הגירסא הכי טובה ומטיבה של עצמו

 

נישואין הם לכתחילה המקום הכי בטוח לאהבה אמיתית לנצח

לא תחליפים, לא בערך, אלא הכי נכון, הכי מדויק והכי פשוט שיש.

החיים עצמם - בשיא אושרם ומהותם.

אני מתחבר לגמרימתוך סקרנות

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

 

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

כן, יש המוןנגמרו לי השמות

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

 

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

מעניין, תודה.מתוך סקרנות
איזה אטרקציות זוגיות אתם אוהבים לעשות בנופש בחורף?עינב66

יוצאים קצת לנופש, בקטע של ממש להתפנק, להנות, להתקרב אחרי תקופה אינטנסיבית.

חשבנו על ירושלים, אבל קפואא.

על מה ממליצות?


נצא מן הסתם לסיור דרך עיר דוד/הקרן למורשת הכותל אבל מחפשת עוד רעיונות במיוחד בכפור שבירושלים.


תודה רבה מראש!

משהו על ''קפוא''פשוט אני..

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...


 

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

זה גם נכוןעינב66
רוצה לדייק אותך: לא הכל בראש, אלא בארון הבגדיםזמירות

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

 

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

 

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

 

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

מסכים שהקור האירופאי דורש בגדים שאין לרוב הישראליםפשוט אני..

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

יש באיזור ירושליםסטודנטיתאמא

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

לא יודע, אנחנו בנופש זוגי כמעט שלא יוצאים מהצימרהסטורי

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

 

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

נופש בירושליםיהושבעט7

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

יש ניווטים זוגייםשלומית.
של מיטל אדמוני. תגגלי. לא ניסיתי אישית, אבל מהפרסומים שראיתי נראה ממש יפה ומגניב
יש מלא!שדמות בחולות

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

 

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)

בחורף הכל יותר רומנטישם פשוטאחרונה
משבר שמתבטא בטבילה...שםאנונימי

בוקר טוב לכולם, קצת רקע:

נשואים כ7 שנים + 3 ילדים בגילאים קטנים.


 

לצערנו עשינו טעויות בתחילת הנישואין, מה שגרם (בין היתר) לזה שאנחנו לא מקיימים יחסים בכלל.

ניסינו במשך שנים ללכת לסקסולוגים, ייעוצים זוגיים ואחרי שזה לא עזר, סוג של התייאשנו ולמדנו "לחיות עם זה".

אנחנו חיים סבבה, מסתדרים טוב, יוצאים לדייטים יחסית באופן קבוע ונותנים תמיכה אחד לשניה, פשוט בלי יחסי אישות.
 

אחד הדברים שאנחנו מרגישים זה שאנחנו לא באמת יודעים להעריך "מה הנזק" כי מעולם לא היו לנו חיי נישואים עם יחסים כדי להשוות אליהם וזה די מסתמך על מה שאחרים מספרים שזה כדאי ונחמד.


 

 

אשתי טבלה אתמול אחרי המון זמן שהיינו מותרים ובלילה הייתה שיחה קצת עצובה שהיא לא מבינה למה היא טובלת: זה מציק, מטריח ושבתכלס גם ככה אין איזה מגע מטורף שזה שווה לעשות את זה בשבילו ושמבחינתה הקושי העיקרי זה שהמיטות מופרדות כשילדים רוצים להיכנס בינינו בלילה.


 

המשכנו לדון בנושא, אבל אשמח לשמוע ולהבין:


 

מכיוון שאיני אישה ואני באמת לא זוכר את החוויה של לחיות ככה כל חודש - האם חיי האישות זה באמת מה שנותן מוטיבציה לטבול? גם אחרי מלא זמן?

היא תיארה את כל המהלך ההלכתי כעניין שממש מוריד לה ושאם הייתה נחסכת הטבילה והריחוק, אז לא היה לה כזה נורא.


 

מכיוון שכנראה יעלה בהמשך העניין של טיפול זוגי - הייאוש אתמול נבע מזה שניסינו כמה שנים ללכת לאנשי מקצוע (כולל מיכל פרינס שאשתי מאד התרשמה מהספר שלה) אבל בגלל שזה לא עזר והעלות הייתה ממש גבוהה (וההצלחה לא מובטחת), אז אשתי לא בקטע.

חשבתי אולי אם ננסה ללכת לאיזו רבנית שאידיאולוגית עובדת בזה ולא לוקחת מחירים גבוהים (או בכלל), אז זה יוכל לתת לאשתי מוטיבציה.

אין לי בעיה להוציא את הכסף על זה, אני מבין שיש כאן חשיבות שאני לא מבין.


 

אם יש המלצות לאיזור חיפה והקריות - נשמח

תודה ושבת שלום.


 

 

אמן ואמןתהילה 3>

אל תוותרו על לחפש את הטוב

פרנסה בזוגות צעיריםרק נשמה

היי כתבתי את זה בהתחלה בלנ"ו אבל אז הפנו אותי לכתוב כאן

שאלה שיושבת עלי כבר תקופה היא איך אנשים שעד אתמול היו ילדים שגרים אצל ההורים ובקושי עבדו פתאום אחראים לתפעול משק בית

כאילו להתחתן יחסית צעיר זה אחלה וזה גם מה שאני רוצה אבל איך מתמודדים עם ההוצאות? אני גם רוצה שבעלי לעתיד יהיה אברך כמה שנים ואני באמצע לימודים אבל יקח זמן עד שאסיים את התואר ועד שתהיה הכנסה נורמלית אבל זה מרגיש לי פשוט לא נכון לא לצאת בגלל זה כאילו אם מישהו בוגר ומבין שיש לו בית לתפעל אז גם אם אין לו הכנסה קבועה זה כבר משהו אבל תכלס מה עושים? כל הזוגות הצעירים נסמכים על ההורים בהתחלה? אני לא מאמינה בקסמים ונראה לי שלהתחתן מתוך מחשבה שה' יעזור זה קצת זריקת אחריות כלפי שמיא אבל מצד שני יש הרבה אברכים בעם ישראל ברוך ה שנשותיהם מרויחות מינימום ובכל זאת הכל נראה טוב

חח מקוה שיצא ברור מה דעתכם?

יכול להיותסטודנטיתאמא

אני לא רואה את זה כך.

אולי יעניין אותך