וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה הֶבֶל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ:
וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ,
גַּם עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר,
וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה.
גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא.
טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם:
כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.
גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם, וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם.
וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד - הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ.
הקטע הזה מדבר על בדידות ועל שותפות.
למעשה יש כאן שני חלקים - החלק העיקרי על דרך השלילה (בכל זאת קהלת), ועל גביו ערך מוסף על דרך החיוב.
בחלק הראשון יש שלושה חלקים שעניינם אחד: הבודד לא ירגיש שיש תכלית לעמלו, ולא יחוש שלמות וסיפוק מעשרו והישגיו, כי מה שחסר לו זה לא העושר אלא מישהו לעמול בשבילו ולהשקיע בו (ואף לחסר מעצמו עבורו).
בחלק השני מוסברים, בנוסף על העניין העיקרי, היתרונות של השותפות בשלושה אופנים:
א. לכל אחד יש זמנים ותחומים שהוא נופל בהם - כשיש שותפות אז כל אחד יכול לרומם את השני באותם זמנים ובאותם תחומים שהוא חזק בהם ולהיעזר בו בזמנים ובתחומים שהוא נופל בהם.
ב. גם בזמן ששני הצדדים נופלים יחד, או כשאף אחד לא בשעת משבר - השותפות מחזקת את שני הצדדים. זה לא שכל אחד נותן חום גוף 1 ואז ה2 מתחלקים בשווה בין שניהם אלא שלשניהם חם יותר. שותפות היא שלם הגדול מסך חלקיו.
ג. מול אתגר חיצוני, שלאדם הבודד יכול להיות כבד מדי - שילוב כוחות יכול לעזור לצלוח את האתגר ביתר קלות.
שנזכה כולנו להיות ב"טובים השניים" 
