אבל אני רק מזדהה עם ההרגשה...

גרתי פעם בעיר ואז עברנו לישוב וזה באמת מהלך כיף!

אני לא חושב שהורים יעברו לישוב בגלל שהילד שלהם רוצה ...

אבל בעזרת ה' שיהיה עוד סיבות... ואז תעברו לישוב...

בהצלחה 

אמרת שאת לומדת באולפנה, אז את יכולה ללכת לחברות שגרות בישוב לשבת או משהוא כזה....

ואז תטעמי מהישוב...

אבל עדיין זה הבית שלי ולפעמים כדאי לנשום בית... ואז מתישהוא נמאס  

ואני לא יכולה "לבקש" מחברות כל הזמן... אבל מקווה שזה יקרה

שתעברו לישוב

תבואו יהיה כיף ...

תמיד כיף גם עם הערבים... חחחחח

סתם לא

 

זה לא כמו לגור ביישוב אבל זו התחלה ואולי תפגשי שם גם נערות אידאליסטיות כמוך.

שווה לחפש אותו

אבל הישיבה שלי ביישוב ואני נמצא בה רוב השנה אז זה אחלה

חיסרון מבחינה דתית, חברתית ואידיאלית, בשלושת הדברים האלה היישוב אינו ארובה.
ביישובים יש הרבה בעיות דתיות (תלוי איפה ואכמ"ל), כשיש בעיות חברתיות ביישוב זה הרבה יותר הרסני מאשר בעיר שיש הרבה יותר אפשריות, ואידיאלית, מגורים בעיר (ביוחד כגרעין תורני, בלי להכנס איפה) מהוים אידיאל גדול מאוד (כמובן, בלי לזלזל באידיאל של היישובים ביו"ש).
כאמור יישוב דתי אינו ארובה לשכנים וחברים דוסים, ולהפך, בעיר יותר קל למצוא חברים מתאימים מפנח שההיצע גדול הרבה יותר.
העיצה שלי היא, תקשיבי להורים שלך (כשתתחתני תגורי איפה שאת רוצה, זה לא ממש נכון אבל יש יותר שליטה)
ויותר מזה נשמע שההורים שלך בעמדת השפעה בעיר (רב קהילה), תבקשי מהם לעזור לך לממש את האידיאלים שאת רוצה בעיר שאת נמצאת בה.
הערת אגב, אני כמעט כל חיי הייתי בעיר, למרות שבגיל הנעורים הייתי בטוח שאני אגיע ליישוב. היום אני בעיר ולא מרגיש שום חוסר אידיאלי בחיי (ואף מימוש גדול מאוד.)

אבל שחברות שלי גרות ביישוב- כמעט כל הילדים הולכים בדרך של ההורים, יש כזה משפחות 'מיוחסות'... 

מה זה ארובה? לא כל כך הבנתי... כמו בועה?

ברור לי שהאידיאלים בעיר חשובים מאוד! אבל אני לא כזה יכולה לממש אותם... אני עדיין קטנה שלא יכולה לממש ולהשפיע כל כך, לפי דעתי... לא כזה יוצאים להתנדבויות, ריבונות, עמותות וכאלה... וממש באלי חברות שיבואו איתי לכל הדברים האלה, ואני מרגישה שזה מתפספס, כי כולם עירוניסטיים פה...

ברור שההורים שלי משפיעים על העיר! ואני כל כך מעריכה אותם!! אבל עדין זה קשה... 

וואלה עם ההערת אגב... נחיה ונראה 

כשהייתי בגיל תחילת תיכון היה את כל המאבק על גוש קטיף.
למרות שהייתי בעיר היה הרבה מה לעשות ובכללי הנוער היה מאוד בעניין. הקמנו דוכנים, עמדנו בצמתים ומה לא.
היום לא חסר דברים בכיוון הזה גם בערים (לצאת להתנדבויות-ארגון חסד, בית אבות וכו׳, ריבונות, עמותות הכל קיים גם בעירח. לא יודע באיזה עיר את גרה ויתכן שהנוער בעיר שלך ובגרעין שלך לא ממש בעניינים האלה. אבל זה לא מחייב בגלל שזה עיר. אפשר לגור בעיר ועדיין להיות מאוד מחוברבלכל העניינים האלה בעיר. וכמה שהעירוניסטיים צריכים לשמוע את השיח האידיאליסטי של ארץ ישראל (דבריך רק מוכיחים כמה שזה חשוב ומאידך חסר).
שנית, עצם המגורים בעיר, שמירת תו"מ בשלמות יש בזה משהו שמאוד מרומם את העיר והתושבים (סתם בלי לעשות כלום). אנשים היום לא מבינים מה זה משפחה יהודית (כן, כן, אבאמא ילדים) ולך יש חלק גדול בזה בלי לעשות כלום, בלי לומר כלום לאף אחד, רק ללכת ברחוב, להיות בבית כשמגיעים אנשים לסעודת שבת או לאיזה שיעור שמתקיים בבית.
כל העניין של גרעינים תורניים קיבל דחיפה מאוד חזקה אחרי הגירוש מגוש קטיף. כל המהלך הזה גרם לרבים להבין שאי אפשר לחזק את ההתיישבות ביו"ש במנותק מעמ"י שנמצא בשאר הארץ (האדישות שהייתה במקומות רבים יכלה לשגע פילים-תשאלי את ההורים שלך). לאנשים הגרעינים התורניים ובכלל זה את יש חלק גדול מאוד בחיבור של עמ"י להתיישבות ביו"ש.
עניין אחר. מו"ר הרב טל, אמר פעם שלגור בנצרת עילית (נוף הגליל בלע"ז) זה לחיות בתוך קידוש השם גדול. כל אטב כביסה שתולים זה קידוש השם. ושוב, אני לא יודע איפה את גרה, אבל כנראה שזה נכון גם בעיר שלך עם האתגרים שהיא מזמנת לתושביה התורניים. (הדוסים בלשון הנוער)
את יכולה להראות את כל מה שכתבתי להורים שלך ולראות איך את ממנפת את עצמך (עד שתתחתני ותוכלי להחליט בעצמך איפה לגור).

אגב כנראה הייתה לי שגיאת כתיב, היה היה צריך לכתוב ערובה ולא ארובה.
אין שום דבר שמבטיח שביישוב לא יהיה בעיות חינוכיות, ואת לא יודעת איזה מאמצים ההורים של החברות שלך היו צריכים להשקיע כדי להצליח. יש משהו ביישוב שנותן הרגשה שכאילו הכל בסדר ואפשר לשחרר את הילדים לעשות מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים. הרי נמצאים בחממה של היישוב שלכאורה שום מזיק רוחני או גשמי לא נכנס לשם. אבל, המציאות מוכיחה שזה לא תמיד נכון (תלוי ביישוב) ודווקא בגלל שכולם בערך אותו דבר, הרבה יותר קשה להבחין בבעיות ואכמ"ל.
תשתפי את ההורים שלך, אל תוותרי להם. הם מכירים אותך ואת העיר שלך הרבה יותר טוב ממני (אני לא יודע כלום), והם יעזרו לך לממש את עצמך דווקא בתוך העיר.

ממש עזרת לי!!!

ותכלס... שחושבים על זה אתה ממש צודק. נגיד סתם בייביסיטר שהייתי אצלו- דתיים לייט- אמרו לבת שלהם שהיא גם תלך לאולפנה כמוני וכו... לא יודעת עד כמה זה יקרה ;) אבל ברור שזה משפיע!

ובאמת ההורים שלי הקימו את הגרעין עם חברים מהגוש, כי הם באמת הרגישו את מה שאמרת...

אני מקווה שה' ייתן לי כוח להשפיע יותר על העיר, ולא רק להיות שם... וגם זה לרוב לא...

 

ושוב- תודה רבה!

נק׳ נוספת, כתבת בשירשור אחר המלצה לחפש מניין של תפילות שבת שמתחברים אליו. מי שגר ביישוב בד"כ אין לא את האפשרות לבחור מה שאוהבים, מה שיש זה מה שיש.
וזה נכון גם עם חברים, ופעילות חברתית, ביישוב או שמסתדרים ואוהבים מה שיש, או שאין! בעיר הרבה יותר קל למצוא את מי ומה שכן מתחברים אליו.
בהצלחה בהמשך הדרך.

אבל בדרך כלל גם בייושובים יש ישובים או מנייני קרליבך יפים- שמתאימים לדוסים!

תודה!!

רק שעכשיו זה כדי שיהיה ריבונות ביו"ש
כמו הערב שיש הפגנה מול בית ראש הממשלה.

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן