גרה בעירארץ ישראל שלייי

וממש ממש רוצה לגור ביישוב!!! אני ממש מרגישה את החיסרון בעיר- מבחינה דתית, חברתית, אידיאלית...

אני רוצה אנשים דתיים לידי (שדוסים כמוני!) ויהיה לי חברה באמת דוסית שאני יוכל להיות איתם ולעשות איתם דברים כייפים באמת! מבחינה אידיאלית- אני ממש אוהבת את ארץ ישראל ומחוברת להתיישבויות אפילו שזה קצת מסוכן... ואני רוצה לממש את האידיאל הזה!! ולא סתם לדבר כל הזמן ולהישאר תקועה בעיר... גם מהיישוב יוצא הרבה אידיאלים אחרים מהחברה והפעילויות!

אני לומדת באולפנה לא בעיר שלי והרבה מדברים על יישובים- כמה זה כיף, מה עושים, פעילויות וכו' וגם אני רוצה לחוות את זה בגילאים האלה! אני לא מרגישה שאני עושה פה משו בעיר... (למרות שאבא שלי רב בקהילה מסורתית, אנחנו בגרעין תורני...)

 

דיברתי כבר הרבה עם ההורים שלי והם אומרים ש'אני יתחתן ויגור ביישוב כמו שאני רוצה' לא נראלי שבזמן הקרוב... ;)

 

יש למישו עיצה מה לעשות??

אין לי עצה-אנונימי-

אבל אני רק מזדהה עם ההרגשה...

גרתי פעם בעיר ואז עברנו לישוב וזה באמת מהלך כיף!

אני לא חושב שהורים יעברו לישוב בגלל שהילד שלהם רוצה ...

אבל בעזרת ה' שיהיה עוד סיבות... ואז תעברו לישוב...

בהצלחה 

ובכול מקרה-אנונימי-

אמרת שאת לומדת באולפנה, אז את יכולה ללכת לחברות שגרות בישוב לשבת או משהוא כזה....

ואז תטעמי מהישוב...

כןן ברור!ארץ ישראל שלייי

אבל עדיין זה הבית שלי ולפעמים כדאי לנשום בית... ואז מתישהוא נמאס מבולבל 

ואני לא יכולה "לבקש" מחברות כל הזמן... אבל מקווה שזה יקרה

בעזרת ה'-אנונימי-

שתעברו לישוב

תבואו יהיה כיף ...צוחק

תמיד כיף גם עם הערבים... חחחחח

סתם לא

 

לדעתי שלחו פה איזה קישור להתנדבות למען ארץ ישראל וכוליהיום הוא היום
זה לא כמו לגור ביישוב אבל זו התחלה ואולי תפגשי שם גם נערות אידאליסטיות כמוך.

שווה לחפש אותו
יש למישו את הקישור? ממש רוצה...ארץ ישראל שלייי


אני גר בעיר זה באמת סיוטצבע לחיים

אבל הישיבה שלי ביישוב ואני נמצא בה רוב השנה אז זה אחלה

יש פה כמה בעיות בדבריךefraim37
חיסרון מבחינה דתית, חברתית ואידיאלית, בשלושת הדברים האלה היישוב אינו ארובה.
ביישובים יש הרבה בעיות דתיות (תלוי איפה ואכמ"ל), כשיש בעיות חברתיות ביישוב זה הרבה יותר הרסני מאשר בעיר שיש הרבה יותר אפשריות, ואידיאלית, מגורים בעיר (ביוחד כגרעין תורני, בלי להכנס איפה) מהוים אידיאל גדול מאוד (כמובן, בלי לזלזל באידיאל של היישובים ביו"ש).
כאמור יישוב דתי אינו ארובה לשכנים וחברים דוסים, ולהפך, בעיר יותר קל למצוא חברים מתאימים מפנח שההיצע גדול הרבה יותר.
העיצה שלי היא, תקשיבי להורים שלך (כשתתחתני תגורי איפה שאת רוצה, זה לא ממש נכון אבל יש יותר שליטה)
ויותר מזה נשמע שההורים שלך בעמדת השפעה בעיר (רב קהילה), תבקשי מהם לעזור לך לממש את האידיאלים שאת רוצה בעיר שאת נמצאת בה.
הערת אגב, אני כמעט כל חיי הייתי בעיר, למרות שבגיל הנעורים הייתי בטוח שאני אגיע ליישוב. היום אני בעיר ולא מרגיש שום חוסר אידיאלי בחיי (ואף מימוש גדול מאוד.)
לא מכלילה את כל היישובים...ארץ ישראל שלייי

אבל שחברות שלי גרות ביישוב- כמעט כל הילדים הולכים בדרך של ההורים, יש כזה משפחות 'מיוחסות'... 

מה זה ארובה? לא כל כך הבנתי... כמו בועה?

ברור לי שהאידיאלים בעיר חשובים מאוד! אבל אני לא כזה יכולה לממש אותם... אני עדיין קטנה שלא יכולה לממש ולהשפיע כל כך, לפי דעתי... לא כזה יוצאים להתנדבויות, ריבונות, עמותות וכאלה... וממש באלי חברות שיבואו איתי לכל הדברים האלה, ואני מרגישה שזה מתפספס, כי כולם עירוניסטיים פה...

ברור שההורים שלי משפיעים על העיר! ואני כל כך מעריכה אותם!! אבל עדין זה קשה... 

וואלה עם ההערת אגב... נחיה ונראה קורץ

אני לא יודע בת כמה אתefraim37
כשהייתי בגיל תחילת תיכון היה את כל המאבק על גוש קטיף.
למרות שהייתי בעיר היה הרבה מה לעשות ובכללי הנוער היה מאוד בעניין. הקמנו דוכנים, עמדנו בצמתים ומה לא.
היום לא חסר דברים בכיוון הזה גם בערים (לצאת להתנדבויות-ארגון חסד, בית אבות וכו׳, ריבונות, עמותות הכל קיים גם בעירח. לא יודע באיזה עיר את גרה ויתכן שהנוער בעיר שלך ובגרעין שלך לא ממש בעניינים האלה. אבל זה לא מחייב בגלל שזה עיר. אפשר לגור בעיר ועדיין להיות מאוד מחוברבלכל העניינים האלה בעיר. וכמה שהעירוניסטיים צריכים לשמוע את השיח האידיאליסטי של ארץ ישראל (דבריך רק מוכיחים כמה שזה חשוב ומאידך חסר).
שנית, עצם המגורים בעיר, שמירת תו"מ בשלמות יש בזה משהו שמאוד מרומם את העיר והתושבים (סתם בלי לעשות כלום). אנשים היום לא מבינים מה זה משפחה יהודית (כן, כן, אבאמא ילדים) ולך יש חלק גדול בזה בלי לעשות כלום, בלי לומר כלום לאף אחד, רק ללכת ברחוב, להיות בבית כשמגיעים אנשים לסעודת שבת או לאיזה שיעור שמתקיים בבית.
כל העניין של גרעינים תורניים קיבל דחיפה מאוד חזקה אחרי הגירוש מגוש קטיף. כל המהלך הזה גרם לרבים להבין שאי אפשר לחזק את ההתיישבות ביו"ש במנותק מעמ"י שנמצא בשאר הארץ (האדישות שהייתה במקומות רבים יכלה לשגע פילים-תשאלי את ההורים שלך). לאנשים הגרעינים התורניים ובכלל זה את יש חלק גדול מאוד בחיבור של עמ"י להתיישבות ביו"ש.
עניין אחר. מו"ר הרב טל, אמר פעם שלגור בנצרת עילית (נוף הגליל בלע"ז) זה לחיות בתוך קידוש השם גדול. כל אטב כביסה שתולים זה קידוש השם. ושוב, אני לא יודע איפה את גרה, אבל כנראה שזה נכון גם בעיר שלך עם האתגרים שהיא מזמנת לתושביה התורניים. (הדוסים בלשון הנוער)
את יכולה להראות את כל מה שכתבתי להורים שלך ולראות איך את ממנפת את עצמך (עד שתתחתני ותוכלי להחליט בעצמך איפה לגור).

אגב כנראה הייתה לי שגיאת כתיב, היה היה צריך לכתוב ערובה ולא ארובה.
אין שום דבר שמבטיח שביישוב לא יהיה בעיות חינוכיות, ואת לא יודעת איזה מאמצים ההורים של החברות שלך היו צריכים להשקיע כדי להצליח. יש משהו ביישוב שנותן הרגשה שכאילו הכל בסדר ואפשר לשחרר את הילדים לעשות מה שהם רוצים, איפה שהם רוצים. הרי נמצאים בחממה של היישוב שלכאורה שום מזיק רוחני או גשמי לא נכנס לשם. אבל, המציאות מוכיחה שזה לא תמיד נכון (תלוי ביישוב) ודווקא בגלל שכולם בערך אותו דבר, הרבה יותר קשה להבחין בבעיות ואכמ"ל.
תשתפי את ההורים שלך, אל תוותרי להם. הם מכירים אותך ואת העיר שלך הרבה יותר טוב ממני (אני לא יודע כלום), והם יעזרו לך לממש את עצמך דווקא בתוך העיר.
וואי ממש תודה על ההודעות הארוכות וכו'... !!ארץ ישראל שלייי

ממש עזרת לי!!!

ותכלס... שחושבים על זה אתה ממש צודק. נגיד סתם בייביסיטר שהייתי אצלו- דתיים לייט- אמרו לבת שלהם שהיא גם תלך לאולפנה כמוני וכו... לא יודעת עד כמה זה יקרה ;) אבל ברור שזה משפיע!

ובאמת ההורים שלי הקימו את הגרעין עם חברים מהגוש, כי הם באמת הרגישו את מה שאמרת...

אני מקווה שה' ייתן לי כוח להשפיע יותר על העיר, ולא רק להיות שם... וגם זה לרוב לא...

 

ושוב- תודה רבה!

אני גם שמח שהדברים קולעיםefraim37
נק׳ נוספת, כתבת בשירשור אחר המלצה לחפש מניין של תפילות שבת שמתחברים אליו. מי שגר ביישוב בד"כ אין לא את האפשרות לבחור מה שאוהבים, מה שיש זה מה שיש.
וזה נכון גם עם חברים, ופעילות חברתית, ביישוב או שמסתדרים ואוהבים מה שיש, או שאין! בעיר הרבה יותר קל למצוא את מי ומה שכן מתחברים אליו.
בהצלחה בהמשך הדרך.
יש בזה משהו...ארץ ישראל שלייי

אבל בדרך כלל גם בייושובים יש ישובים או מנייני קרליבך יפים- שמתאימים לדוסים!דוס

תודה!!

גם היום לצערנו הנוער צריך לצאת לרחובות בעניין הזהחובה?
רק שעכשיו זה כדי שיהיה ריבונות ביו"ש
כמו הערב שיש הפגנה מול בית ראש הממשלה.
בית שמש יש בה מקומות שיש שמה מלא דתיים ועבירה טובהג'ורג


בי"ש זה ישוב?יושר בן אמת


לא חושבחובה?
זה עיר.-אנונימי-אחרונה


חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך