הרבה זמן ניסוי להכיר לי מישהו. הפריע לי הפער גילאים, אבל שמעתי עליו גדולות ונצורות. פעם אני הייתי תפוסה ופעם הוא.

אחרי כמה שנים זה הסתדר.

דיברנו בטלפון. נשמע נחמד. קבענו להיפגש במקום באמצע.

הוא נסע שעתיים וחצי, אני שעה וחצי.

איך שהוא ראה אותי, נפלו פניו. בבת אחת ארשת הפנים שלו התהפכה לגמרי.

הלכנו לשבת איפשהו, ניהלנו שיחת נימוסים שעה, ופתאום הוא נזכר שהוא צריך ללכת.

זה היה כל כך מעליב.

אם זה כזה חשוב לך, תבקש תמונה.

מעדיפה שהתמונה שלי תסתובב מאשר לחוות השפלה כזאת שוב.

ושנישואין לא תלויים בתמונה.

הוא לא אמר לי בפנים כלום. זה רק מה שכל חלק בגוף שלו שידר. אני בטוחה שזה לא מתוך רוע לב, אלא יותר חוסר מודעות. אבל זה מאוד פוגע ומעליב.

אם מישהו יבקש - אשלח. מעדיפה את זה על פני האלטרנטיבה.

ואם אני מנסה להכיר בין אנשים, ולאחד מהם יש משהו לא סטדנרטי (לטוב או לרע) - אדאג לעדכן מראש, לא להשאיר את זה תלוי ברמת האבחנה\הבירור של אחרים.

אם כי אני יכולה להבין (לא שאני מצדיקה- ואישית נגד החלפת תמונות) את הבקשות האלה ככלל שהגיל עולה ואנשים שבעים כבר מהחיפוש ומחפשים כל דרך לנסות לדייק

אם כי לטעמי מפספסים ככה הרבה הזדמנויות טובות . 

1 יש אנשים לא פוטוגניים. אז למסור תמונה לא בהכרח מגדיל את הסיכויים

2 מי שמתנגד עקרונית ומהותית לא ישנה את זה בשביל שיקולי תועלת

3 מראה הוא חלק קטן מהפגישה, אבל הרבה פעמים הוא חלק משמעותי מהמידע שנמסר לפני פגישה. אז יש כאלה שמניחות ומניחים שבפגישה אפשר  להעביר מספיק דברים חיוביים כדי שהמראה לא יפריע

4 לפסול מישהי שפגשת רק בגלל המראה שלה זה שונה לגמרי מאשר להחליט שלא להכנס לקשר בגלל התמונה

5 כשמוסרים תמונה, הרבה פעמים מדובר בשתי הצעות שמגיעות במקביל ולכן יהיה מדובר בהשוואה בין שתי תמונות. אחרי פגישה, מדובר בשאלה לגבי מישהי אחת בלבד, בלי הבטחה לגבי השניה

אני מניח, או מקווה, שאף אחד לא שם תמונה ליד תמונה ומחליט על אחת מהן לפי התמונה.

הכוונה היא שיש השוואה - לפחות ברמה מסוימת - בין שתי ההצעות, וזה אומר השוואה בין התמונה האחת ביחד עם כל שאר הפרטים, לבין התמונה השניה יחד עם כל שאר הפרטים. 

ובגלל שתמונה שווה אלף מילים, אז כן, בפועל התמונה יכולה להיות נוכחת בהחלטה האם להעדיף את זאת או את זאת - לא בגלל רצון להשוות אלא בגלל שהוא ראה איך הן נראות והוא רואה אותן מולו, והסיכוי שהוא יבחר במי שנראית יותר טוב בתמונה גדול בהרבה. אז זה קצת כמו להשוות תמונות, ולכן בהחלט אני יכול להבין את הזעזוע

בין נבלה שמטמאה במגע ובמשא

לטריפה שאיננה מטמאה

זה ששני דברים לא בסדר לא אומר שהם לא בסדר באותה מידה

ובכל מקרה, כשמדובר בהשוואה לא מודעת, לא נראה לי שאפשר לומר שזה לא בסדר

אתה מכיר אישה שתרצה שלבעלה לא יהיה אכפת אם היא יפה או מכוערת?

אז אם היא רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בעלה, זה אומר שהיא לא יכולה להתחתן עם מישהו שהיא לא יפה בעיניו. ולכן המראה הוא תמיד שיקול, בשלב זה או אחר של ההחלטה, וכך הדריכו גם חז"ל. השאלה היא רק מתי ובאילו כלים לבדוק. אני מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל בשנים האחרונות נראה לי שרוב ההצעות שקיבלתי היו עם תמונות, ותמונה שווה אלף מילים. ברור שיש גם מידע נוסף, אבל הצעה עם תמונה חוסכת את אחת השאלות של "איך היא נראית", שזאת שאלה שנוכחת מאד כאשר מדובר בהצעה בלי תמונה, כי זה מגלה קצת לגבי הלא-נודע הזה של דייט ראשון. התחושה של "לא יודע לקראת מה אני הולך" היא אחד הדברים שמאיטים את קבלת ההחלטה לפגוש מישהי, והתמונות כן פותרות את הבעיה הזאת, אלא שיש לזה מחירים.

מה שאמרתי היה שלא הגיוני לדרוש שהמראה יהיה שיקול רק אחרי פגישה שניה או שלישית, וברגע שהחלטנו שהמראה הוא שיקול בכל שלב, יש הגיון לראות תמונה.

החסרונות והיתרונות של לראות תמונה מוזכרים כאן בפורום בתדירות גבוהה.

כמו שאני אומר, מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל גם מעולם לא סירבתי לראות תמונה.

לדעתי כל אחד ינהג כמו שמתאים לו, וישקלל את החסרונות והיתרונות לעצמו.

כאן בשרשור הצגתי עמדה שמסבירה למה *לא* לשלוח תמונה, ורק איזנתי את זה בהסבר למה זה לא כל כך מזעזע

לא התכוונתי שהיא צריכה להישאל מראש.

התכוונתי שבשלב כלשהו לפני ההחלטה על חתונה צריך להתייחס לשאלה הזאת

בהצעות שמגיעות עם תמונה מגיעות כמה ביחד

בפגישה זאת רק אחת

יש ארבע אפשרויות:

3 שתי הצעות עם תמונות - יש נוכחות גבוהה לתמונה, ולכן מי שמרגישה שהתמונה לא טובה, תעדיף לא להכנס לזה

ובמקום זה לעבור לאופציה 

2 של תמונה לאחרת בלי תמונה בשבילה - יכול להיות* שזה פועל לטובתה

ואם מדובר במקרה

1 של תמונה לה ולא לשניה

עדיף

0 שום תמונה

לפי מחקר שנעשה באתרי הכרויות בחו"ל, נשים העדיפו גבר עם תמונה מכוערת מאשר בלי תמונה בכלל. לא יודע מה מזה אפשר להשליך לעולם שלנו 

לפחות בימינו - לא מבקשים תמונה, פשוט מקבלים תמונה

אני לא מבקש תמונה אבל שואל פרטים (כלליים מאוד) קצת על מראה טלפונית.

שמעתי מאיש חינוך שאם בנאדם שרואה שהוא פוסל באופן סדרתי בנות על זה מן הראוי מוסרית שיבקש תמונה ואם לא יצא.

לכל הצדקנים והצדקניות -נכון, זה לא ממד מדוייק, יכול להיות אפילו משלם מחיר מסויים, אבל הוא יכול להיות מאוד שווה את זה.

בפעם הראשונה, שמא יהיו לו פחות הצעות בגלל המחסור בתמונה.

בפעם השנייה, שמא הצד השני יברח באמצע הדייט הראשון, וזה עלול לפגוע מאוד (וכפי שכבר כתבו כאן מתוך ניסיון אישי).

במסכת קידושין (מא א) כתוב שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך.
אז נכון, דייט זה לא חתונה, אבל הנקודה זהה - גם האדם הנפלא ביותר בעולם, שיכול להיות בן הזוג הכי טוב שיכול להיות, עלול לגלות שהצד השני לא אוהב אותו - וזאת רק בגלל מראהו החיצוני. 
 

לאשתי יש חברה עם בעיה - היא שמנה. לא שמנמונת, אלא שמנה בצורה קיצונית. לא משנה כמה אנחנו מנסים להכיר לה, זה תמיד נופל בשלב התמונה. אפילו אם אני שולח את התמונה לאשה אחרת, על מנת שהיא תעביר את התמונה לאחיין שלה למשל - אותה אשה מיד פוסלת, ואפילו לא מעבירה לאחיין שלה. "זה לא מה שהוא מחפש".

עשינו פעם ניסוי, ושיתפנו את הפרטים שלה בלי תמונה. כתבנו על התכונות שלה, על המקצוע שלה, על הלימודים שלה (התורניים והאקדמיים). התחלנו לקבל פניות בקצב מסחרר, גם מבחורים רווקים (עבור עצמם), גם מנשואים (עבור חבריהם) וגם מבחורות נשואות. 

כ-ו-ל-ם, ללא יוצא מן הכלל, פסלו אחרי ששלחנו תמונה.

אני לא רוצה לחשוב כמה היא תיפגע, אם היא תגיע לדייט ורק אז הצד השני יראה אותה... 

הרדדת השיח לשיח חיצוני? - לא מחייב.

סינון בנות שיכולות להתאים? - אי סינון בנות לא מתאימות לפעמים הרבה יותר פוגע והופך גם ללא יעיל הרבה יותר.

הרב חיים נבון כתב פעם במוצ"ש (לא המילים שלו) - זה בסדר, תראה תמונה, אבל כמו שאתה מחפש משהי חכמה אל תבקש לראות ציון פסיכומטרי (כי זה לא מעיד) כך אם את רוצה מישהי שיפה בעיניך אל תתיחס לתמונה כ"כ ברצינות.

ז"א אפשר לראות ולדעת שזה אכן לא משקף הכל אלא משקף חלקית.

לא הפכתי אף אחת לפלקט.

סה"כ רוצה להתחתן עם מישהי שיפה בעיני. יש לי צורך כזה. גם לכל גבר שבריא בנפשו.

תמונה זה לא משקף הרבה ויכול להיות שאשתמש גם בזה כדי לא לפגוע בבחורה ובעצמי.

ממש לא הבנתי את האמירה שלך. זה נשמעת לי כמו הטפת מוסר ריקה.

שהוא לא מדוייק וגם אז אני לא מצפה לראות את מלכת היופי. אבל יש פעמים שתמונה תספיק.

לפעמים ע"י תמונה/טלפון אפשר לחסוך בזבוז זמן וכוחות ועוגמת נפש - של שני הצדדים!!

זה ממש קריטי לבדוק כל מה שיכול לעזור בסינון באופן יעיל.

מה הבעיה בכלי הזה, כל עוד מודעים לחולשותיו? למה לברוח משם?

לגבי הטפת מוסר - אמרת טענה בלי שאוכל להבין מה עומד מאחוריה.

את היצר הטוב לא מעניין אם היא יפה או לא.

מה אתה מתכוון זה עצת היצר הרע? לא להפתח לאופציות חדשות?

יש דברים שאני מרגיש שאני פתוח לשינויים אע"פ שאני רגיל לדפוס מסויים של יופי.

ויש דברים שאני יודע מראש שירגיש לי לא טוב ולא אצליח להפתח.

אלו מקרי קיצון לפעמים, אבל זה קורה והרבה. כדאי מאוד לסנן אותם ואיפה הגבולות גזרה שאתה מוכן לחשוב על שינויים מבחינתי. לא על כל דבר ארצה להפתח. כי לא כל דבר יכול לפתוח אותי. יש לי מודעות עצמית גם. זה גם חלק מזה.

אין שאלה, באופן אישי, שאני נפגש עם מישהי (לא משנה מי) אתן לה שעתיים מינימום כדי שלא תרגיש שלא בנוח. גם אם זה לא מתאים לי באופן חיצוני.

ברור שאני יודע למה לא בורחים באמצע, אבל זה לא זה סותר מאומה שתמונה זה כלי יעיל.

המגזר החרדי גם ההורים מבררים את הכל עד הפיפס ולכן יש להם סינונים יותר ממה אנחנו מציעים והם גם מסננים דברים אחרים - אין מה להשוות.

מסכים שפרסם/לקיחת תמונה שוברת משהו מהצנעיות. אבל כולנו שוברים לאת מונחים הצניעות שאנחנו רגילים אליהם בתור רווקים כדי שנוכל להפתח למישהי. אם לא ההיינו שוברים אותם לא היינו יכולים להתחתן.

לפי מה שאני יודע, במגזר החרד בהחלט יש כאלה שמעבירים תמונה.

עוד לפני עידן הוואטסאפ, אני זוכר שהיו מדברים (אנשים שיודעים, לא סתם) על זה שאצל חרדים יש כאלה שמעבירים תמונה (ממש תמונה, מהסוג הישן)

שמראים לבחורה תמונה של הגבר? לא נכון. אני יודע גם על להיפך

חרדים חרדים? או מודרנים? מעניין... אם ידוע לך.

מאדם שטוען שהבנים שלו אומרים לו שהוא מיושן, והוא גאה בזה. אז לא "מודרני" (אמנם הוא אישית טיפה חריג, אבל בשביל לקבל תמונה אתה צריך שזה יהיה משהו מקובל). והוא צידד בעד לראות תמונה לפני בשביל סינון ראשוני (לפי מה שהבנתי ממנו מספיק שהאמא תראה תמונה או משהו כזה)

כי אני לא מאמין שהם יתנו לבחור להסתכל בתמונה של הבחורה...

אם הם מבקשים כדי שהאמא תראה זה כבר מובן.

כי באופן כללי הבירורים נעשים על ידי ההורים.

בכלל לא בטוח שאם הם היו מוכנים לקבל סיטואציה שבה רחמנא ליצלן הבחור עצמו מברר, היה כל כך משנה אם הוא יראה את התמונה, ויותר מזה - לדעתי הרבה תמונות נמסרו מתוך ידיעה שיכול להיות שיעברו לידי המדובר עצמו

אם הוא יברר ואם לא.  ככה נראה לי...

או ניחוש כי "הם חרדים בטח הם לא עושים דברים כאלה"? כי המציאות מפתיעה לפעמים

שמעתי שדכניות חרדיות שמסרבות בתוקף להעביר תמונה של הבחורה לבחור כי זה לא צנוע או לא מקובל (נראה שהכוונה לאותו דבר)

אני יודע שאמנם יש מה לתקן בצניעות בציבור החרדי,

אבל יש בתוכם את הפחד לא לפרוץ גדרות. 

ונראה לי שלתת לבחור לראות תמונה של בחורה זה בהחלט דבר שיהיה בשבילם פריצת גדר בוטה.

אבל שוב, זה מהשלכה שלי.. לא מידיעה

להתלבש לא צנוע או משהו אחר שדומה לזה.

עצם זה שאת נפתחת מול מישהו זה שובר מכללי הצניעות שלא היית עושה בדייטים.

לא אמרתי דבר קיצוני ולא מהפכני.

את צודקת - לא שוברים את הצניעות אלא פשוט כללי הצניעות שונים אז. זה הכל.

להרגיעכ - גם בצד השני אין התייחסות מיוחדת לזה אע"פ שזה שונה.

להיפך, שהוא רואה אותך ממרחק יותר קרוב ולא רק תמונה זה הרבה יותר 'לא צנוע'

ולכן אפשר להגיד שזה הכרחי באותה מידה.

מסכים. הסתכלות מול תמונה היא יכולה להיות בעייתית. אבל זה תלוי במתבונן עצמו (וגם באיך צולמה התמונה). אני לא יודע עד כמה תחום האחריות של מי שולח תמונה בעקבות זה.

מרגיש לך לא צנוע את לא חייבת אבל בכל מקרה את תשאי בהשלכות שלא לשלוח תמונה.

אני מאוד מבין את מה שאתה אומרת. בכל זאת זה רגש סובייקטיבי אז קשה לי להתייחס אליו.

כוונתי היתה שכללי הצניעות קצת משתנים שרוצים להבכיר בן/בת זוג ולכן אם גם זה שונה זה לא יפתיע אותי.

זה בגלל שלא יודעים להשתמש בכלי הזה נכון. וגם כשמשתמשים בו נכון אפשר לפספס הצעות טובות אולי אבל בסך הכולל אפשר לסנן גם הרבה הצעות לא טובות ומאוד הגיוני שזה מתגזז. כי גם לא לסנן הצעות זה מסוכן.

את מציירת את מי שמבקש תמונה כשטחית. זה ממש לא הכרחי. לביפך. מי שמודע לחולשות שלו וחושב שהכלי הזה מדייק אותו זה הרבה יותר משמעותי ולא שיטחי. זה לא כ"כ אוי אוי אוי. לא כולם מסתכלים על זה ככה.

לא חושב שנכון לפסול הצעה אם אין תמונה מצד שני, כשיש, זה נותן בטחון, אין ספק.

זה קריטי. ויש כאלה שיוצאים המון זמן והם רוצים להשתמש באמצעי שיעזור להם לסנן. אל תפסי אותי בקטנות. זה יכול להיות הכרחי, גם אם זה לא בדיוק אותו דבר.

שהשחיקה שלהם גדולה וזה משפיע עליהם, תחשבי את זה ואז תדברי.

הנסיון לסנן טוב הוא נסיון הכרחי לגמרי.

אם זה לא צנוע גם זה לא צנוע, באותה מידה.

באמת. ראוי להערכה.

התרבות היום פרוצה ממש. זה לא יאמן.

כי אדם שההגדרות שלו מאוד חיצוניות יכול כמובן על סמך תמונה (/שתיים) או שיחת טלפון להחליט את החלטותיו.

אין אף בן אדם, שאין לו דרישות חיצוניות כלשהן מבת/ן הזוג. להגיד כאילו רק אנשים שטחיים ורדודים יכולים לפסול על סמך תמונה, זו התנשאות מיותרת.

אני חושב שלפעמים עצם הרצון לראות תמונה אמנם מגיע באמת ממקום של בירור, אבל לפעמים הוא עלול להגיע ממקום של יצר הרע. צריכים להיות ערים לזה.

מי שיצרו גובר עליו, לא מחפש בדרך כלל תמונה של פרצוף, ואפילו אם זה פרצוף יפה. מי שמבקש תמונה לצורכי שידוך, עושה זאת אך ורק כדי לדעת האם זה יכול להתאים לו. אל תפחיד סתם את בנות ישראל.

וזכותך להגיד שזו נקודת הקושי עבורך 

אבל מותר להציג גם עמדה אחרת - יופי הוא מכלול ולא רק יופי חיצוני הניבט מתמונה 

כל הטיעונים שעלו כאן משני הכיוונים נכונים 

רק תזכור שבשיטת סינון זו אתה עלול לפספס הרבה נתונים טובים ( ואף אחד לא דיבר על מקרי קיצון- אלא ניתן לברר על ידי המציע או במספרים שניתנים לבירור) 

הרבה פעמים תמונה לא מספרת את כל הסיפור 

הרבה פעמים אחרי ששומעים קול, רואים הבעות פנים, רואים שפת גוף תמונה מקבלת מבט אחר 

@והוא ישמיענו רק לגבי הציבור החרדי זה נכון מה שאתה אומר כלפי הזוג עצמו, אך לרוב יש סינון רציני אצל ההורים והשדכנים אז אולי יש צניעות בין הנפגשים אבל בהחלט יש בדיקות גם בהיבטים הללו 

שזה כלי שהוא רחוק להיות ממושלם. והוא משקף מאוד חלקית.

אישית, אני חושב שטלפונית זה מספיק כדי לברר.

אני לא חושב שזה מועיל כל הצעקות גוועלד מיניהם.

זה נכון שאפשר לפספס המון בנות. וזה מסוכן.

אבל גם לא לסנן הרבה בנות זה מסוכן. יכול להיות אפילו יותר.

כל אחד והאינטואיציה שלו. יש פעמים שתמונה תספיק כדי לסנן יש פעמים שדייט שתיים. זה ממש משתנה.

את תופסת את כל מי שלוקח תמונה כמישהו בעל הבנה שיטחית בנושא שלא מבין שיופי זה מכלול. זה לא נכון.

אני מסכימה איתך ששיחה טלפונית יכולה לשקף הרבה יותר מתמונה שצולמה לרוב בסלולרי. 

שהם שומעים גם את הקול XD (של הגוועלד)

שהפכת את בנות ישראל לפלקט היא מקוממת. לא ממש לא.

מסכים. זה יכול לבוא ממקום שטוח. ממש לא בהכרח.

כל אחד יתעסק בה שהוא מבין שיעזור לו למצוא יותר טוב ולא ינסה לתלות את החסרון באחר.

רק אמרתי שהיה מי שהטיח אשמות ומי שצעק גוועלד.

וזאת אווירה, זה לאו דווקא אם מישהו כתב 'גוולעד' או 'אני מאשים אותך'.

אם אתה מחפש אהבה במידה כלשהי לפני החתונה זה יפגע בערך הצניעות.

אבל למען האמת זאת ירידה לצורך עלייה. חושבים על מה שיקרה אחרי החתונה גם.

בציבור החרדי מקובל להתחתן בלי שיש רגשות כלל, מתוך תקווה שהם יגיעו בהמשך. הם עושים את זה בין היתר בגלל החשש מאותה "ירידה" שאתם מדברים עליה כאן.

אבל האמת היא שאין כאן שום "ירידה" לצורך עלייה. 

כשבחור עושה מאמצים כדי שיוכל להתאהב בבחורה, על מנת שיוכלו ביחד להקים בית נאמן - זו עליה לצורך עליה. הוא עושה זאת כדי שיוכל לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך, כדי שיוכל לקיים מצוות פרו ורבו, כדי שיוכל להשכין שכינה בביתו.

התייחסתי לאמירה לפיה עצם חיפוש האהבה זה ירידה לצורך עלייה.

ובאמת @advfb הודה לי על התיקון.

דע לך, שיש מקרים שבהם רבנים ימליצו גם על מעשים קיצוניים ביותר, ממש לעבור על איסורי תורה חמורים, אם זה במטרה לבנות בית נאמן.

אני כמובן מדבר על הוראת שעה לאנשים במצבים מסוימים, ולא על הנחייה כללית לציבור.

ומי שמשתמש בזה אכן צריך לדעת את מה שאת אומרת לשקול את זה בחשבון.

שבהתחלה שהתחלתי לצאת לא ביקשתי תמונה וגם לא שלחתי את שלי

ורציתי ממש להקפיד על זה

אבל זה שוחק ברמות.

לשני הצדדים. גם לבחור שלפעמים את לא הטעם שלו

וגם לבחורה שלפעמים זה לא רק הטעם זה גם לא היה הסגנון בגרוש

וחבל סתם על הזמן של שנינו.

רק מי שעבר הרבה בשידוכים יבין.

ברור, שאם ההורים שלי היו מנהלים לי את השידוכים והיה לי יותר ברור הדרך וההשקפה שלי

והסינון היה יותר קפדני אולי לא כזה הייתי צריכה לעבור הרבה ולהתנהל ככה.

אבל זה המצב. כדי לקבל חוות דעה על הבן אדם על האישיות שלו כן תמונה מראה. 

לא תמונה עקומה ומטושטשת תמונה ברורה.

במגזרים חרדים שההורים אחראים על השידוך אין כזה דבר לא לראות תמונה אין! 

יש כאלה שאפילו פוגשים את הבחור או הבחורה לפני.

אז סליחה למה שאני אשחוק את הנפש שלי ואת האנרגיות שלי

בגלל שיש איזה אידיאל לא ברור שלא לראות תמונה..

מי שהוא שטחי וחיצוני ואובר מגזים לגבי מראה חיצוני (ויש כאלה)

אז מבינה שאולי בשבילו פחות כדאי לראות תמונה.

אבל לאנשים סבירים (כמוני חח) שבסה"כ מחפשים התאמה מכל הבחינות ולא רק מראה.

ושמבחינתם תמונה זה גם אופי, זה גם סגנון ומנטליות.

אז כן אני אבקש תמונה ואם צריך אשלח גם את שלי, רק כמובן שאבקש שימחקו ולא שעכשיו שתסתובב אצל אנשים בפלאפון.

תצאו מהסרט הזה שתמונה זה רק יפה לא יפה. אולי לאנשים מסוימים זה ככה.

תמונה טובה מראה הרבה מאוד על הבן אדם, וביחד עם לשמוע את הקול שלו הרבה פעמים אפשר לקלוט בדיוק במי מדובר.

מסכימה שאומנם תמונה לא תמיד משקפת, לפעמים מחמיאה לבן אדם ולפעמים הפוך.

אבל שורה תחתונה זה פקטור מצוין לעזור לנו לא לשחוק את הנפש שלנו בדייטים מיותרים!

מי שבתחילת דרכו ועדיין אין לו את העין והנסיון לבחון מה מתאים לו חיצונית אז אולי כדאי שלא יראה תמונה

או שיבקש ממשהו שמכיר אותו טוב או שיראה את התמונה בשבילו ויגיד אם נראה לו..

בכל אופן אף אחד לא אמר שעל תמונה חורצים גורלות ויושבים עם דף ועיפרון ומתחילים לחפש חסרונות. ממש לא.

זה בסה"כ כלי עזר לכוון את עצמנו למה שמתאים לנו, או להכין אותנו לפגישה.

וגם אל תשכחו שהיום אפשר לקבל הצעות מכל כך הרבה כיוונים שונים. חברה, משפחה, אתרים, אנשים שבקושי מכירים אותך.

שכאילו למה שעכשיו אסתפק נטו בפרטים טכניים ובירורים עם החבר. מי קבע שזה מספיק?

אין מה לעשות הציבור החרד"ל לדעתי צריך להתחיל ללמוד איך לסנן הצעות.

או שמישהו מקצועי ייכנס לתמונה (סטגדיש) ויעזור בסינון. 

כי זה נשמע מלא נפגשים סתם. ומבזבזים אנרגיות. והשנים עוברות. 

@חדשכאן

@חיות צבעונית

תודה, כיף שמסכימים, זה באמת בליבי הנושא הזה... 

אבל האמת שגם אני חושבת ככה חח

שבנות יודעות יותר לעשות את ההפרדה בין יופי לבין פנימיות של מה שהפרצוף משדר...

אבל זה ממש לא בהכרח.. יש גם בנים שבודקים אופי וסגנון לפי המראה ולא רק מציאת חן...

אין כאן עניין של לשפוט. 

יש כאן עניין של להרגיש סגנון.

תחשוב שאתה רואה כל כך הרבה פרצופים שונים בחיים שלך,

מתישהו אתה קולט שהפרצוף גם משדר משהו.

עדינות

רכות

חום

שמחה

עצב או כאב

ראיתי הרבה שישר אמרו לי שראו פרצופים של אנשים "נכון יש לה לב טוב" או "נכון הוא עצוב" או "נכון הוא אדם מאוד דומיננטי ואסרטיבי"

פנים מספרות סיפור של האישיות לא יעזור כלום.

תתבונן ותראה.

ולא על פי מראה בלבד! ציינתי בפירוש שזה אחד מהכלים! לא הכלים היחידיים!

זאת דרך לקבל מידע על האדם מבלי שאצטרך לשאול חבר שהרבה פעמים הראיה שלו היא סובייקטיבית ולא רלוונטית לאיך שאני אחווה את הדברים... 

לכן לא מסתמכים *נטו* על תמונה ולא חורצים גורלות

אחרי שרואים תמונה אפשר לקבל "קצת תמונה" על ההצעה, עם מי שאולי אני הולכת להיפגש.

וממשיכים כמובן לברר או לעשות שיחה או כל דרך שתעזור לך להבין אם יש עניין להשקיע כאן אנרגיות.

המטרה היא אחת- להצליח לסנן הצעות לא רלוונטיות.

ורגע לא הבנתי.. מה הבעיה?

חושבת שיש לך ממש שם טוב פה של מישהו שבאמת מנסה להבין את האמת

ולא לכפות את הדעה שלו על השני....

סתם פשוט יש נושאים רגישים שלא משנה מי יהיה הכותב זה יעורר תחושות פחות טובות אולי... 

כל עוד הדברים שלך מלאים בתוכן, ממליץ בחום. ברגע שזאת הטפה שאיננה עם תוכן (שאתה כותב שמי שלוקח תמונה הוא גורם  X Y Z בלי להסביר למה), לא ממליץ לרשום. גם יותר טוב לרשום לגופם של עניין ולא לגופו של אנשים. (לא לדבר על 'מי שלוקח' אלא על 'לקיחת תמונה' מה היא גורמת)

בכל אופן, תכתוב פה, כולה פורום. מי שפה מוכן לכך שיכול לפגוש תגובות שלא מוצאות חן בעיניו. גם אם זה אני או כל מישהו אחר. (יש גבולות אבל לא עברת אותם) לא היה לי ספק שהכוונה שלך אכן טובה.

דברי הם הטפה נגד הטפה.

(ברצינות ולא בציניות) מתנצל. אחשוב על זה.

את מי שהוא אמור לפגוש כשהוא כבר מגיע לדייט? זה יכול לגרום לפאדיחות רציניות...

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.