הרבה זמן ניסוי להכיר לי מישהו. הפריע לי הפער גילאים, אבל שמעתי עליו גדולות ונצורות. פעם אני הייתי תפוסה ופעם הוא.

אחרי כמה שנים זה הסתדר.

דיברנו בטלפון. נשמע נחמד. קבענו להיפגש במקום באמצע.

הוא נסע שעתיים וחצי, אני שעה וחצי.

איך שהוא ראה אותי, נפלו פניו. בבת אחת ארשת הפנים שלו התהפכה לגמרי.

הלכנו לשבת איפשהו, ניהלנו שיחת נימוסים שעה, ופתאום הוא נזכר שהוא צריך ללכת.

זה היה כל כך מעליב.

אם זה כזה חשוב לך, תבקש תמונה.

מעדיפה שהתמונה שלי תסתובב מאשר לחוות השפלה כזאת שוב.

ושנישואין לא תלויים בתמונה.

הוא לא אמר לי בפנים כלום. זה רק מה שכל חלק בגוף שלו שידר. אני בטוחה שזה לא מתוך רוע לב, אלא יותר חוסר מודעות. אבל זה מאוד פוגע ומעליב.

אם מישהו יבקש - אשלח. מעדיפה את זה על פני האלטרנטיבה.

ואם אני מנסה להכיר בין אנשים, ולאחד מהם יש משהו לא סטדנרטי (לטוב או לרע) - אדאג לעדכן מראש, לא להשאיר את זה תלוי ברמת האבחנה\הבירור של אחרים.

אם כי אני יכולה להבין (לא שאני מצדיקה- ואישית נגד החלפת תמונות) את הבקשות האלה ככלל שהגיל עולה ואנשים שבעים כבר מהחיפוש ומחפשים כל דרך לנסות לדייק

אם כי לטעמי מפספסים ככה הרבה הזדמנויות טובות . 

1 יש אנשים לא פוטוגניים. אז למסור תמונה לא בהכרח מגדיל את הסיכויים

2 מי שמתנגד עקרונית ומהותית לא ישנה את זה בשביל שיקולי תועלת

3 מראה הוא חלק קטן מהפגישה, אבל הרבה פעמים הוא חלק משמעותי מהמידע שנמסר לפני פגישה. אז יש כאלה שמניחות ומניחים שבפגישה אפשר  להעביר מספיק דברים חיוביים כדי שהמראה לא יפריע

4 לפסול מישהי שפגשת רק בגלל המראה שלה זה שונה לגמרי מאשר להחליט שלא להכנס לקשר בגלל התמונה

5 כשמוסרים תמונה, הרבה פעמים מדובר בשתי הצעות שמגיעות במקביל ולכן יהיה מדובר בהשוואה בין שתי תמונות. אחרי פגישה, מדובר בשאלה לגבי מישהי אחת בלבד, בלי הבטחה לגבי השניה

אני מניח, או מקווה, שאף אחד לא שם תמונה ליד תמונה ומחליט על אחת מהן לפי התמונה.

הכוונה היא שיש השוואה - לפחות ברמה מסוימת - בין שתי ההצעות, וזה אומר השוואה בין התמונה האחת ביחד עם כל שאר הפרטים, לבין התמונה השניה יחד עם כל שאר הפרטים. 

ובגלל שתמונה שווה אלף מילים, אז כן, בפועל התמונה יכולה להיות נוכחת בהחלטה האם להעדיף את זאת או את זאת - לא בגלל רצון להשוות אלא בגלל שהוא ראה איך הן נראות והוא רואה אותן מולו, והסיכוי שהוא יבחר במי שנראית יותר טוב בתמונה גדול בהרבה. אז זה קצת כמו להשוות תמונות, ולכן בהחלט אני יכול להבין את הזעזוע

בין נבלה שמטמאה במגע ובמשא

לטריפה שאיננה מטמאה

זה ששני דברים לא בסדר לא אומר שהם לא בסדר באותה מידה

ובכל מקרה, כשמדובר בהשוואה לא מודעת, לא נראה לי שאפשר לומר שזה לא בסדר

אתה מכיר אישה שתרצה שלבעלה לא יהיה אכפת אם היא יפה או מכוערת?

אז אם היא רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בעלה, זה אומר שהיא לא יכולה להתחתן עם מישהו שהיא לא יפה בעיניו. ולכן המראה הוא תמיד שיקול, בשלב זה או אחר של ההחלטה, וכך הדריכו גם חז"ל. השאלה היא רק מתי ובאילו כלים לבדוק. אני מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל בשנים האחרונות נראה לי שרוב ההצעות שקיבלתי היו עם תמונות, ותמונה שווה אלף מילים. ברור שיש גם מידע נוסף, אבל הצעה עם תמונה חוסכת את אחת השאלות של "איך היא נראית", שזאת שאלה שנוכחת מאד כאשר מדובר בהצעה בלי תמונה, כי זה מגלה קצת לגבי הלא-נודע הזה של דייט ראשון. התחושה של "לא יודע לקראת מה אני הולך" היא אחד הדברים שמאיטים את קבלת ההחלטה לפגוש מישהי, והתמונות כן פותרות את הבעיה הזאת, אלא שיש לזה מחירים.

מה שאמרתי היה שלא הגיוני לדרוש שהמראה יהיה שיקול רק אחרי פגישה שניה או שלישית, וברגע שהחלטנו שהמראה הוא שיקול בכל שלב, יש הגיון לראות תמונה.

החסרונות והיתרונות של לראות תמונה מוזכרים כאן בפורום בתדירות גבוהה.

כמו שאני אומר, מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל גם מעולם לא סירבתי לראות תמונה.

לדעתי כל אחד ינהג כמו שמתאים לו, וישקלל את החסרונות והיתרונות לעצמו.

כאן בשרשור הצגתי עמדה שמסבירה למה *לא* לשלוח תמונה, ורק איזנתי את זה בהסבר למה זה לא כל כך מזעזע

לא התכוונתי שהיא צריכה להישאל מראש.

התכוונתי שבשלב כלשהו לפני ההחלטה על חתונה צריך להתייחס לשאלה הזאת

בהצעות שמגיעות עם תמונה מגיעות כמה ביחד

בפגישה זאת רק אחת

יש ארבע אפשרויות:

3 שתי הצעות עם תמונות - יש נוכחות גבוהה לתמונה, ולכן מי שמרגישה שהתמונה לא טובה, תעדיף לא להכנס לזה

ובמקום זה לעבור לאופציה 

2 של תמונה לאחרת בלי תמונה בשבילה - יכול להיות* שזה פועל לטובתה

ואם מדובר במקרה

1 של תמונה לה ולא לשניה

עדיף

0 שום תמונה

לפי מחקר שנעשה באתרי הכרויות בחו"ל, נשים העדיפו גבר עם תמונה מכוערת מאשר בלי תמונה בכלל. לא יודע מה מזה אפשר להשליך לעולם שלנו 

לפחות בימינו - לא מבקשים תמונה, פשוט מקבלים תמונה

אני לא מבקש תמונה אבל שואל פרטים (כלליים מאוד) קצת על מראה טלפונית.

שמעתי מאיש חינוך שאם בנאדם שרואה שהוא פוסל באופן סדרתי בנות על זה מן הראוי מוסרית שיבקש תמונה ואם לא יצא.

לכל הצדקנים והצדקניות -נכון, זה לא ממד מדוייק, יכול להיות אפילו משלם מחיר מסויים, אבל הוא יכול להיות מאוד שווה את זה.

בפעם הראשונה, שמא יהיו לו פחות הצעות בגלל המחסור בתמונה.

בפעם השנייה, שמא הצד השני יברח באמצע הדייט הראשון, וזה עלול לפגוע מאוד (וכפי שכבר כתבו כאן מתוך ניסיון אישי).

במסכת קידושין (מא א) כתוב שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך.
אז נכון, דייט זה לא חתונה, אבל הנקודה זהה - גם האדם הנפלא ביותר בעולם, שיכול להיות בן הזוג הכי טוב שיכול להיות, עלול לגלות שהצד השני לא אוהב אותו - וזאת רק בגלל מראהו החיצוני. 
 

לאשתי יש חברה עם בעיה - היא שמנה. לא שמנמונת, אלא שמנה בצורה קיצונית. לא משנה כמה אנחנו מנסים להכיר לה, זה תמיד נופל בשלב התמונה. אפילו אם אני שולח את התמונה לאשה אחרת, על מנת שהיא תעביר את התמונה לאחיין שלה למשל - אותה אשה מיד פוסלת, ואפילו לא מעבירה לאחיין שלה. "זה לא מה שהוא מחפש".

עשינו פעם ניסוי, ושיתפנו את הפרטים שלה בלי תמונה. כתבנו על התכונות שלה, על המקצוע שלה, על הלימודים שלה (התורניים והאקדמיים). התחלנו לקבל פניות בקצב מסחרר, גם מבחורים רווקים (עבור עצמם), גם מנשואים (עבור חבריהם) וגם מבחורות נשואות. 

כ-ו-ל-ם, ללא יוצא מן הכלל, פסלו אחרי ששלחנו תמונה.

אני לא רוצה לחשוב כמה היא תיפגע, אם היא תגיע לדייט ורק אז הצד השני יראה אותה... 

הרדדת השיח לשיח חיצוני? - לא מחייב.

סינון בנות שיכולות להתאים? - אי סינון בנות לא מתאימות לפעמים הרבה יותר פוגע והופך גם ללא יעיל הרבה יותר.

הרב חיים נבון כתב פעם במוצ"ש (לא המילים שלו) - זה בסדר, תראה תמונה, אבל כמו שאתה מחפש משהי חכמה אל תבקש לראות ציון פסיכומטרי (כי זה לא מעיד) כך אם את רוצה מישהי שיפה בעיניך אל תתיחס לתמונה כ"כ ברצינות.

ז"א אפשר לראות ולדעת שזה אכן לא משקף הכל אלא משקף חלקית.

לא הפכתי אף אחת לפלקט.

סה"כ רוצה להתחתן עם מישהי שיפה בעיני. יש לי צורך כזה. גם לכל גבר שבריא בנפשו.

תמונה זה לא משקף הרבה ויכול להיות שאשתמש גם בזה כדי לא לפגוע בבחורה ובעצמי.

ממש לא הבנתי את האמירה שלך. זה נשמעת לי כמו הטפת מוסר ריקה.

שהוא לא מדוייק וגם אז אני לא מצפה לראות את מלכת היופי. אבל יש פעמים שתמונה תספיק.

לפעמים ע"י תמונה/טלפון אפשר לחסוך בזבוז זמן וכוחות ועוגמת נפש - של שני הצדדים!!

זה ממש קריטי לבדוק כל מה שיכול לעזור בסינון באופן יעיל.

מה הבעיה בכלי הזה, כל עוד מודעים לחולשותיו? למה לברוח משם?

לגבי הטפת מוסר - אמרת טענה בלי שאוכל להבין מה עומד מאחוריה.

את היצר הטוב לא מעניין אם היא יפה או לא.

מה אתה מתכוון זה עצת היצר הרע? לא להפתח לאופציות חדשות?

יש דברים שאני מרגיש שאני פתוח לשינויים אע"פ שאני רגיל לדפוס מסויים של יופי.

ויש דברים שאני יודע מראש שירגיש לי לא טוב ולא אצליח להפתח.

אלו מקרי קיצון לפעמים, אבל זה קורה והרבה. כדאי מאוד לסנן אותם ואיפה הגבולות גזרה שאתה מוכן לחשוב על שינויים מבחינתי. לא על כל דבר ארצה להפתח. כי לא כל דבר יכול לפתוח אותי. יש לי מודעות עצמית גם. זה גם חלק מזה.

אין שאלה, באופן אישי, שאני נפגש עם מישהי (לא משנה מי) אתן לה שעתיים מינימום כדי שלא תרגיש שלא בנוח. גם אם זה לא מתאים לי באופן חיצוני.

ברור שאני יודע למה לא בורחים באמצע, אבל זה לא זה סותר מאומה שתמונה זה כלי יעיל.

המגזר החרדי גם ההורים מבררים את הכל עד הפיפס ולכן יש להם סינונים יותר ממה אנחנו מציעים והם גם מסננים דברים אחרים - אין מה להשוות.

מסכים שפרסם/לקיחת תמונה שוברת משהו מהצנעיות. אבל כולנו שוברים לאת מונחים הצניעות שאנחנו רגילים אליהם בתור רווקים כדי שנוכל להפתח למישהי. אם לא ההיינו שוברים אותם לא היינו יכולים להתחתן.

לפי מה שאני יודע, במגזר החרד בהחלט יש כאלה שמעבירים תמונה.

עוד לפני עידן הוואטסאפ, אני זוכר שהיו מדברים (אנשים שיודעים, לא סתם) על זה שאצל חרדים יש כאלה שמעבירים תמונה (ממש תמונה, מהסוג הישן)

שמראים לבחורה תמונה של הגבר? לא נכון. אני יודע גם על להיפך

חרדים חרדים? או מודרנים? מעניין... אם ידוע לך.

מאדם שטוען שהבנים שלו אומרים לו שהוא מיושן, והוא גאה בזה. אז לא "מודרני" (אמנם הוא אישית טיפה חריג, אבל בשביל לקבל תמונה אתה צריך שזה יהיה משהו מקובל). והוא צידד בעד לראות תמונה לפני בשביל סינון ראשוני (לפי מה שהבנתי ממנו מספיק שהאמא תראה תמונה או משהו כזה)

כי אני לא מאמין שהם יתנו לבחור להסתכל בתמונה של הבחורה...

אם הם מבקשים כדי שהאמא תראה זה כבר מובן.

כי באופן כללי הבירורים נעשים על ידי ההורים.

בכלל לא בטוח שאם הם היו מוכנים לקבל סיטואציה שבה רחמנא ליצלן הבחור עצמו מברר, היה כל כך משנה אם הוא יראה את התמונה, ויותר מזה - לדעתי הרבה תמונות נמסרו מתוך ידיעה שיכול להיות שיעברו לידי המדובר עצמו

אם הוא יברר ואם לא.  ככה נראה לי...

או ניחוש כי "הם חרדים בטח הם לא עושים דברים כאלה"? כי המציאות מפתיעה לפעמים

שמעתי שדכניות חרדיות שמסרבות בתוקף להעביר תמונה של הבחורה לבחור כי זה לא צנוע או לא מקובל (נראה שהכוונה לאותו דבר)

אני יודע שאמנם יש מה לתקן בצניעות בציבור החרדי,

אבל יש בתוכם את הפחד לא לפרוץ גדרות. 

ונראה לי שלתת לבחור לראות תמונה של בחורה זה בהחלט דבר שיהיה בשבילם פריצת גדר בוטה.

אבל שוב, זה מהשלכה שלי.. לא מידיעה

להתלבש לא צנוע או משהו אחר שדומה לזה.

עצם זה שאת נפתחת מול מישהו זה שובר מכללי הצניעות שלא היית עושה בדייטים.

לא אמרתי דבר קיצוני ולא מהפכני.

את צודקת - לא שוברים את הצניעות אלא פשוט כללי הצניעות שונים אז. זה הכל.

להרגיעכ - גם בצד השני אין התייחסות מיוחדת לזה אע"פ שזה שונה.

להיפך, שהוא רואה אותך ממרחק יותר קרוב ולא רק תמונה זה הרבה יותר 'לא צנוע'

ולכן אפשר להגיד שזה הכרחי באותה מידה.

מסכים. הסתכלות מול תמונה היא יכולה להיות בעייתית. אבל זה תלוי במתבונן עצמו (וגם באיך צולמה התמונה). אני לא יודע עד כמה תחום האחריות של מי שולח תמונה בעקבות זה.

מרגיש לך לא צנוע את לא חייבת אבל בכל מקרה את תשאי בהשלכות שלא לשלוח תמונה.

אני מאוד מבין את מה שאתה אומרת. בכל זאת זה רגש סובייקטיבי אז קשה לי להתייחס אליו.

כוונתי היתה שכללי הצניעות קצת משתנים שרוצים להבכיר בן/בת זוג ולכן אם גם זה שונה זה לא יפתיע אותי.

זה בגלל שלא יודעים להשתמש בכלי הזה נכון. וגם כשמשתמשים בו נכון אפשר לפספס הצעות טובות אולי אבל בסך הכולל אפשר לסנן גם הרבה הצעות לא טובות ומאוד הגיוני שזה מתגזז. כי גם לא לסנן הצעות זה מסוכן.

את מציירת את מי שמבקש תמונה כשטחית. זה ממש לא הכרחי. לביפך. מי שמודע לחולשות שלו וחושב שהכלי הזה מדייק אותו זה הרבה יותר משמעותי ולא שיטחי. זה לא כ"כ אוי אוי אוי. לא כולם מסתכלים על זה ככה.

לא חושב שנכון לפסול הצעה אם אין תמונה מצד שני, כשיש, זה נותן בטחון, אין ספק.

זה קריטי. ויש כאלה שיוצאים המון זמן והם רוצים להשתמש באמצעי שיעזור להם לסנן. אל תפסי אותי בקטנות. זה יכול להיות הכרחי, גם אם זה לא בדיוק אותו דבר.

שהשחיקה שלהם גדולה וזה משפיע עליהם, תחשבי את זה ואז תדברי.

הנסיון לסנן טוב הוא נסיון הכרחי לגמרי.

אם זה לא צנוע גם זה לא צנוע, באותה מידה.

באמת. ראוי להערכה.

התרבות היום פרוצה ממש. זה לא יאמן.

כי אדם שההגדרות שלו מאוד חיצוניות יכול כמובן על סמך תמונה (/שתיים) או שיחת טלפון להחליט את החלטותיו.

אין אף בן אדם, שאין לו דרישות חיצוניות כלשהן מבת/ן הזוג. להגיד כאילו רק אנשים שטחיים ורדודים יכולים לפסול על סמך תמונה, זו התנשאות מיותרת.

אני חושב שלפעמים עצם הרצון לראות תמונה אמנם מגיע באמת ממקום של בירור, אבל לפעמים הוא עלול להגיע ממקום של יצר הרע. צריכים להיות ערים לזה.

מי שיצרו גובר עליו, לא מחפש בדרך כלל תמונה של פרצוף, ואפילו אם זה פרצוף יפה. מי שמבקש תמונה לצורכי שידוך, עושה זאת אך ורק כדי לדעת האם זה יכול להתאים לו. אל תפחיד סתם את בנות ישראל.

וזכותך להגיד שזו נקודת הקושי עבורך 

אבל מותר להציג גם עמדה אחרת - יופי הוא מכלול ולא רק יופי חיצוני הניבט מתמונה 

כל הטיעונים שעלו כאן משני הכיוונים נכונים 

רק תזכור שבשיטת סינון זו אתה עלול לפספס הרבה נתונים טובים ( ואף אחד לא דיבר על מקרי קיצון- אלא ניתן לברר על ידי המציע או במספרים שניתנים לבירור) 

הרבה פעמים תמונה לא מספרת את כל הסיפור 

הרבה פעמים אחרי ששומעים קול, רואים הבעות פנים, רואים שפת גוף תמונה מקבלת מבט אחר 

@והוא ישמיענו רק לגבי הציבור החרדי זה נכון מה שאתה אומר כלפי הזוג עצמו, אך לרוב יש סינון רציני אצל ההורים והשדכנים אז אולי יש צניעות בין הנפגשים אבל בהחלט יש בדיקות גם בהיבטים הללו 

שזה כלי שהוא רחוק להיות ממושלם. והוא משקף מאוד חלקית.

אישית, אני חושב שטלפונית זה מספיק כדי לברר.

אני לא חושב שזה מועיל כל הצעקות גוועלד מיניהם.

זה נכון שאפשר לפספס המון בנות. וזה מסוכן.

אבל גם לא לסנן הרבה בנות זה מסוכן. יכול להיות אפילו יותר.

כל אחד והאינטואיציה שלו. יש פעמים שתמונה תספיק כדי לסנן יש פעמים שדייט שתיים. זה ממש משתנה.

את תופסת את כל מי שלוקח תמונה כמישהו בעל הבנה שיטחית בנושא שלא מבין שיופי זה מכלול. זה לא נכון.

אני מסכימה איתך ששיחה טלפונית יכולה לשקף הרבה יותר מתמונה שצולמה לרוב בסלולרי. 

שהם שומעים גם את הקול XD (של הגוועלד)

שהפכת את בנות ישראל לפלקט היא מקוממת. לא ממש לא.

מסכים. זה יכול לבוא ממקום שטוח. ממש לא בהכרח.

כל אחד יתעסק בה שהוא מבין שיעזור לו למצוא יותר טוב ולא ינסה לתלות את החסרון באחר.

רק אמרתי שהיה מי שהטיח אשמות ומי שצעק גוועלד.

וזאת אווירה, זה לאו דווקא אם מישהו כתב 'גוולעד' או 'אני מאשים אותך'.

אם אתה מחפש אהבה במידה כלשהי לפני החתונה זה יפגע בערך הצניעות.

אבל למען האמת זאת ירידה לצורך עלייה. חושבים על מה שיקרה אחרי החתונה גם.

בציבור החרדי מקובל להתחתן בלי שיש רגשות כלל, מתוך תקווה שהם יגיעו בהמשך. הם עושים את זה בין היתר בגלל החשש מאותה "ירידה" שאתם מדברים עליה כאן.

אבל האמת היא שאין כאן שום "ירידה" לצורך עלייה. 

כשבחור עושה מאמצים כדי שיוכל להתאהב בבחורה, על מנת שיוכלו ביחד להקים בית נאמן - זו עליה לצורך עליה. הוא עושה זאת כדי שיוכל לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך, כדי שיוכל לקיים מצוות פרו ורבו, כדי שיוכל להשכין שכינה בביתו.

התייחסתי לאמירה לפיה עצם חיפוש האהבה זה ירידה לצורך עלייה.

ובאמת @advfb הודה לי על התיקון.

דע לך, שיש מקרים שבהם רבנים ימליצו גם על מעשים קיצוניים ביותר, ממש לעבור על איסורי תורה חמורים, אם זה במטרה לבנות בית נאמן.

אני כמובן מדבר על הוראת שעה לאנשים במצבים מסוימים, ולא על הנחייה כללית לציבור.

ומי שמשתמש בזה אכן צריך לדעת את מה שאת אומרת לשקול את זה בחשבון.

שבהתחלה שהתחלתי לצאת לא ביקשתי תמונה וגם לא שלחתי את שלי

ורציתי ממש להקפיד על זה

אבל זה שוחק ברמות.

לשני הצדדים. גם לבחור שלפעמים את לא הטעם שלו

וגם לבחורה שלפעמים זה לא רק הטעם זה גם לא היה הסגנון בגרוש

וחבל סתם על הזמן של שנינו.

רק מי שעבר הרבה בשידוכים יבין.

ברור, שאם ההורים שלי היו מנהלים לי את השידוכים והיה לי יותר ברור הדרך וההשקפה שלי

והסינון היה יותר קפדני אולי לא כזה הייתי צריכה לעבור הרבה ולהתנהל ככה.

אבל זה המצב. כדי לקבל חוות דעה על הבן אדם על האישיות שלו כן תמונה מראה. 

לא תמונה עקומה ומטושטשת תמונה ברורה.

במגזרים חרדים שההורים אחראים על השידוך אין כזה דבר לא לראות תמונה אין! 

יש כאלה שאפילו פוגשים את הבחור או הבחורה לפני.

אז סליחה למה שאני אשחוק את הנפש שלי ואת האנרגיות שלי

בגלל שיש איזה אידיאל לא ברור שלא לראות תמונה..

מי שהוא שטחי וחיצוני ואובר מגזים לגבי מראה חיצוני (ויש כאלה)

אז מבינה שאולי בשבילו פחות כדאי לראות תמונה.

אבל לאנשים סבירים (כמוני חח) שבסה"כ מחפשים התאמה מכל הבחינות ולא רק מראה.

ושמבחינתם תמונה זה גם אופי, זה גם סגנון ומנטליות.

אז כן אני אבקש תמונה ואם צריך אשלח גם את שלי, רק כמובן שאבקש שימחקו ולא שעכשיו שתסתובב אצל אנשים בפלאפון.

תצאו מהסרט הזה שתמונה זה רק יפה לא יפה. אולי לאנשים מסוימים זה ככה.

תמונה טובה מראה הרבה מאוד על הבן אדם, וביחד עם לשמוע את הקול שלו הרבה פעמים אפשר לקלוט בדיוק במי מדובר.

מסכימה שאומנם תמונה לא תמיד משקפת, לפעמים מחמיאה לבן אדם ולפעמים הפוך.

אבל שורה תחתונה זה פקטור מצוין לעזור לנו לא לשחוק את הנפש שלנו בדייטים מיותרים!

מי שבתחילת דרכו ועדיין אין לו את העין והנסיון לבחון מה מתאים לו חיצונית אז אולי כדאי שלא יראה תמונה

או שיבקש ממשהו שמכיר אותו טוב או שיראה את התמונה בשבילו ויגיד אם נראה לו..

בכל אופן אף אחד לא אמר שעל תמונה חורצים גורלות ויושבים עם דף ועיפרון ומתחילים לחפש חסרונות. ממש לא.

זה בסה"כ כלי עזר לכוון את עצמנו למה שמתאים לנו, או להכין אותנו לפגישה.

וגם אל תשכחו שהיום אפשר לקבל הצעות מכל כך הרבה כיוונים שונים. חברה, משפחה, אתרים, אנשים שבקושי מכירים אותך.

שכאילו למה שעכשיו אסתפק נטו בפרטים טכניים ובירורים עם החבר. מי קבע שזה מספיק?

אין מה לעשות הציבור החרד"ל לדעתי צריך להתחיל ללמוד איך לסנן הצעות.

או שמישהו מקצועי ייכנס לתמונה (סטגדיש) ויעזור בסינון. 

כי זה נשמע מלא נפגשים סתם. ומבזבזים אנרגיות. והשנים עוברות. 

@חדשכאן

@חיות צבעונית

תודה, כיף שמסכימים, זה באמת בליבי הנושא הזה... 

אבל האמת שגם אני חושבת ככה חח

שבנות יודעות יותר לעשות את ההפרדה בין יופי לבין פנימיות של מה שהפרצוף משדר...

אבל זה ממש לא בהכרח.. יש גם בנים שבודקים אופי וסגנון לפי המראה ולא רק מציאת חן...

אין כאן עניין של לשפוט. 

יש כאן עניין של להרגיש סגנון.

תחשוב שאתה רואה כל כך הרבה פרצופים שונים בחיים שלך,

מתישהו אתה קולט שהפרצוף גם משדר משהו.

עדינות

רכות

חום

שמחה

עצב או כאב

ראיתי הרבה שישר אמרו לי שראו פרצופים של אנשים "נכון יש לה לב טוב" או "נכון הוא עצוב" או "נכון הוא אדם מאוד דומיננטי ואסרטיבי"

פנים מספרות סיפור של האישיות לא יעזור כלום.

תתבונן ותראה.

ולא על פי מראה בלבד! ציינתי בפירוש שזה אחד מהכלים! לא הכלים היחידיים!

זאת דרך לקבל מידע על האדם מבלי שאצטרך לשאול חבר שהרבה פעמים הראיה שלו היא סובייקטיבית ולא רלוונטית לאיך שאני אחווה את הדברים... 

לכן לא מסתמכים *נטו* על תמונה ולא חורצים גורלות

אחרי שרואים תמונה אפשר לקבל "קצת תמונה" על ההצעה, עם מי שאולי אני הולכת להיפגש.

וממשיכים כמובן לברר או לעשות שיחה או כל דרך שתעזור לך להבין אם יש עניין להשקיע כאן אנרגיות.

המטרה היא אחת- להצליח לסנן הצעות לא רלוונטיות.

ורגע לא הבנתי.. מה הבעיה?

חושבת שיש לך ממש שם טוב פה של מישהו שבאמת מנסה להבין את האמת

ולא לכפות את הדעה שלו על השני....

סתם פשוט יש נושאים רגישים שלא משנה מי יהיה הכותב זה יעורר תחושות פחות טובות אולי... 

כל עוד הדברים שלך מלאים בתוכן, ממליץ בחום. ברגע שזאת הטפה שאיננה עם תוכן (שאתה כותב שמי שלוקח תמונה הוא גורם  X Y Z בלי להסביר למה), לא ממליץ לרשום. גם יותר טוב לרשום לגופם של עניין ולא לגופו של אנשים. (לא לדבר על 'מי שלוקח' אלא על 'לקיחת תמונה' מה היא גורמת)

בכל אופן, תכתוב פה, כולה פורום. מי שפה מוכן לכך שיכול לפגוש תגובות שלא מוצאות חן בעיניו. גם אם זה אני או כל מישהו אחר. (יש גבולות אבל לא עברת אותם) לא היה לי ספק שהכוונה שלך אכן טובה.

דברי הם הטפה נגד הטפה.

(ברצינות ולא בציניות) מתנצל. אחשוב על זה.

את מי שהוא אמור לפגוש כשהוא כבר מגיע לדייט? זה יכול לגרום לפאדיחות רציניות...

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

אני לא מבינה

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

xxx

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים

העיקר זה הביחד, ביחד זה הדדיות.

וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.

בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.

אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.

חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה

לעניין מקום ביחד עם שאר העניינים והאינסופיות שהיא נפש האדם.

לגבי פרובוקציה, אני מורד counter-culture קיצוני. ואיני רואה בזה פרובוקציה כלל, אלא צד שני והפוך של המטבע.

אין לי בעיה עם הדדיות יש לי בעיה עם המקום שאליו חלק מהגברים לקחו אותה.

פתאום הדדיות הפכה לחיוב ! שהבחורה תגיע אליו, שגם היא תשלם, תיזום ותארגן.

אם לא היא נצלנית וזה ממש לא נכון.

אני בהחלט מסכימה ובעד שאישה תציע מקומות, במיוחד כשהגבר מגיע לאזור שלה ולא מכיר אותו!! זה הדבר הנכון לעשות ודי להפיל עליו את זה .

אבל בואו לא נזלזל בכוח של הנתינה הגברית.

לא יקרה כלום אם בחור יציע להגיע לאזור של הבחורה אחרי שהשקיעה שעה וחצי בהתארגנות,

בחייאת רק לייבש את השיער זה חצי שעה.

או יארגן פיקניק בעצמו בלי לחלק לה משימות.

יש משהו משמעותי בגבר שיוזם ומשקיע מתוך רצון לשמח את האישה שמולו.

אני מאמינה שלאישה יש חתיכת לב, וכשהיא באמת תרצה את הגבר שמולה ותרגיש רצויה ומוערכת, היא תרצה להעניק, לפנק ולהשקיע בו בחזרה

והוא יבין שהוא ממש זכה בלוטו.

לא סתם איזה היא כמו לביאה לילדים שלה הנתינה של נשים היא לא נגמרת.

הדדיות אמיתית היא לא התחשבנות של חמישים חמישים, אלא רצון של שני הצדדים לתת, גם אם כל אחד מבטא את הנתינה אחרת.

וכן בחייאת אל תתחשבנו איתי ואל תדברו איתי להגיע לאזור שלו אחרי שעה ועשרים של התארגנות .

ולא אני לא מדברת על בחורות שמתארגנות חמש דקות ויוצאות נשגב מבינתי.

מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.

אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.

גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.

ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.

ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.

ברור שלא

אולי את החלטית לי קשה לבחור מה לשים

אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת

אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח

לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.

אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.

קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.

כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.

אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.

וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.

יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.

כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.

בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.

"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.

אני הצעתי רק שאנחנו נופיע יותר את הצד הגברי שבנו

אז צריך שיהיה תיאום טוב בין הבחור לבחורה.

בין כל זוג קיימת דינמיקה ייחודית שהם בוחרים לפתח ביחד.

בכל קשר יהיו דברים שלבחורה יהיה פחות מתאים לקבל ויהיו דברים שהיא תאהב לקבל.

לכן זה סוג של ריקוד שבו גם עדינות מסויימת.

מותר לא להיות מדוייק ואז לדייק בפעם הבאה. זה הכרחי וזה בלתי נמנע.

אם אני מהותית מתכוונן לתת לבחורה אז ברמות שונות אני צריך גם לדעת מה היא רוצה לקבל וגם לקבל סירוב או דיוק ממנה ביחס לזה, בלי ליפול מכך מהכיסא.

ישבנו על הריצפה(;

דבר שני, ברור שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.

ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.

במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם

דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.

רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.

אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.

אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.

לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.

הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.

אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.

הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.

הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.

אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.

החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.

החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.

אני אישית תמיד נגעלתי מכל המשחקים האלה,

דווקא אלה שעשו את זה הצליחו די טוב.

(אולי יש בנות שנזקקות ליחס/תשומת לב...)

ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר.

אבל שתדע שכל אדם מחוייב לתקן חטאות נעורים.

ומי שלא מתקן יורד עוד יותר,

ואחר כך הצער על החטאים הוא גדול מאוד והבושה קשה מהכאב.

אני מבין גם את הרצון שלך למצוא את הזיווג ולהיות אדם שלם לפי ה'.

אבל "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, וּמֵה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת" הוא פסוק ממגילת משלי (פרק י"ט, פסוק י"ד).

לכן אין עיצה אמיתית חוץ מתפילה ולה' הישועה.

ויש אנשים שדילגו על הקטע הזה

חלק מתוך מנטליות

חלק מתוך פחד

לא ברור לי איך הם מתכוונים לגדול

רבי נחמן מסביר שאפילו הרהור או מחשבה זה פגם גדול מאוד בנשמה ובעולמות העליונים.

מהתגובה שלך אני רואה שאין לך מושג מהי דרך ה',

אבל ברור לי שלא עליך האשמה אלא האשם הוא האדם שחינך אותך (הורים מורים ורבנים).

ואני יכול להגיד לך בבירור שאתה וכל הפורום הזה (וכל המדינה) רחוקים מאוד מקדושת המחשבה והנשמה - ונשכחה תורה מישראל.

אבל בזכות הצדיק האמת יחזור העולם לתיקון בשלימות.

נ נח נחמ נחמן מאומן הפתק אמת ותורתו אמת.

לא בזכות צדיק אחד.

ובישביל להגיע לתיקון עוברים קודם בחרא ומתקדמים משם. ככה עובדים מנגנונים התשובה

רואים שלא למדת את כתבי הרב

נכון, שאחרי החטא, האמירה היא שכנראה היה פה עניין רוחני, אבל זה בוודאי לא משהו שאפשר לומר לפני החטא.

(הסתירה כאן היא השאלה של ידיעה ובחירה, שבצורתה הפשוטה מעולם לא הבנתי אותה, עד שנחשפתי לאמירות הנועזות והיפות של האיזביצ'א בנושא)...

אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה

אשמח אם תשתף מאמירותיו

ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):

עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';

וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.

לגבי הבחירה והידיעה זה מעניין, אבל חבל שהוא לא מסביר למה או איך

זאת הפואנטה, שבעולם שלנו ולפני מעשה יש בחירה, אבל לאחר מעשה בעולם שמחוץ להשגתנו יש בחינה שונה...

כך לעניות דעתי.

יש הרבה טעויות גם בזרמים היהודיים הדתיים השונים והמגוונים על כל צבעי הקשת.

לכן ה' עשה איתנו חסד גדול הקדים רפואה למכה ושלח לנו את הצדיק הגדול.

הוא משה רבינו הוא רבי נחמן מברסלב שהאש שלו תוקד עד ביאת המשיח, כולם צריכים לקבל ממנו התורה הקדושה והדרך האמת.

ונתן לנו עצות נפלאות שכולם מקדשות את האדם בכל מיני קדושות - תיקון הכללי תפילות התבודדות תורות כאלה שכולם רפואות לצאת מהחושך הגדול בו אנו נמצאים.

תעסוק בהם ותראה חיים חדשים טובים ונפלאים.

אם אתה יודע מהי הדרך להגיע לתיקון העולם, אז הייתי שמח ללמוד ממך.

אבל אם הוא מבקש? מזה אומר?

שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות

אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל

שאדע ללכת גם

חלב יש פעם ב..

אבל בכל שיעור שאני נמצאת בו .

יש גם מישהי ממש קסומה שממש מביאה עוגות לפעמים סלטים אפילו ,באמת יש אנשים מתוקים.

כל מקום דתי יש מי שמארגן פעילויות תורניות תפנה לגרעין.

הייתי שמח גם להתכבד בחטיף אנרג'י, אתה שומר את זה רק לבנות המין היפה?

אני חווה הדרה על רקע מגדרי.

הבאתי את זה אחכ לאיזה בחור שהתלהב מדיי בקטע קריפי.וגם בכללי אני הרבה פעמים משאיר שם קוראוסונים כי כל האוכל שם במטבח בריא ופלצני מדיי.

אתמול נרדמתי איזה חצי שעה מהתחלת השיעור ואז הלכתי

חיפשת אותי מתוך סקרנות או בישביל החטיפים?

גם אני נרדמתי מעט...

אגב, אני חדש שם ועוד לא עמדתי על טיבו של המקום, נראה אם אצליח לשרוד

אתמול, איכשהו אני וידיד שפכנו בטעות תה על הרצפה, והייתה שם בחורה שחששנו שהגיע גם אליה, אמרה ש"אם זה עושה לנו טוב, לא אכפת לה שישפך גם ממש עליה", נראה שזאת האווירה, מעניין אם זה אמתי או משחק/בועה...

שמע מאנגידך ישם אנשים מיוחדים