הרבה זמן ניסוי להכיר לי מישהו. הפריע לי הפער גילאים, אבל שמעתי עליו גדולות ונצורות. פעם אני הייתי תפוסה ופעם הוא.

אחרי כמה שנים זה הסתדר.

דיברנו בטלפון. נשמע נחמד. קבענו להיפגש במקום באמצע.

הוא נסע שעתיים וחצי, אני שעה וחצי.

איך שהוא ראה אותי, נפלו פניו. בבת אחת ארשת הפנים שלו התהפכה לגמרי.

הלכנו לשבת איפשהו, ניהלנו שיחת נימוסים שעה, ופתאום הוא נזכר שהוא צריך ללכת.

זה היה כל כך מעליב.

אם זה כזה חשוב לך, תבקש תמונה.

מעדיפה שהתמונה שלי תסתובב מאשר לחוות השפלה כזאת שוב.

ושנישואין לא תלויים בתמונה.

הוא לא אמר לי בפנים כלום. זה רק מה שכל חלק בגוף שלו שידר. אני בטוחה שזה לא מתוך רוע לב, אלא יותר חוסר מודעות. אבל זה מאוד פוגע ומעליב.

אם מישהו יבקש - אשלח. מעדיפה את זה על פני האלטרנטיבה.

ואם אני מנסה להכיר בין אנשים, ולאחד מהם יש משהו לא סטדנרטי (לטוב או לרע) - אדאג לעדכן מראש, לא להשאיר את זה תלוי ברמת האבחנה\הבירור של אחרים.

אם כי אני יכולה להבין (לא שאני מצדיקה- ואישית נגד החלפת תמונות) את הבקשות האלה ככלל שהגיל עולה ואנשים שבעים כבר מהחיפוש ומחפשים כל דרך לנסות לדייק

אם כי לטעמי מפספסים ככה הרבה הזדמנויות טובות . 

1 יש אנשים לא פוטוגניים. אז למסור תמונה לא בהכרח מגדיל את הסיכויים

2 מי שמתנגד עקרונית ומהותית לא ישנה את זה בשביל שיקולי תועלת

3 מראה הוא חלק קטן מהפגישה, אבל הרבה פעמים הוא חלק משמעותי מהמידע שנמסר לפני פגישה. אז יש כאלה שמניחות ומניחים שבפגישה אפשר  להעביר מספיק דברים חיוביים כדי שהמראה לא יפריע

4 לפסול מישהי שפגשת רק בגלל המראה שלה זה שונה לגמרי מאשר להחליט שלא להכנס לקשר בגלל התמונה

5 כשמוסרים תמונה, הרבה פעמים מדובר בשתי הצעות שמגיעות במקביל ולכן יהיה מדובר בהשוואה בין שתי תמונות. אחרי פגישה, מדובר בשאלה לגבי מישהי אחת בלבד, בלי הבטחה לגבי השניה

אני מניח, או מקווה, שאף אחד לא שם תמונה ליד תמונה ומחליט על אחת מהן לפי התמונה.

הכוונה היא שיש השוואה - לפחות ברמה מסוימת - בין שתי ההצעות, וזה אומר השוואה בין התמונה האחת ביחד עם כל שאר הפרטים, לבין התמונה השניה יחד עם כל שאר הפרטים. 

ובגלל שתמונה שווה אלף מילים, אז כן, בפועל התמונה יכולה להיות נוכחת בהחלטה האם להעדיף את זאת או את זאת - לא בגלל רצון להשוות אלא בגלל שהוא ראה איך הן נראות והוא רואה אותן מולו, והסיכוי שהוא יבחר במי שנראית יותר טוב בתמונה גדול בהרבה. אז זה קצת כמו להשוות תמונות, ולכן בהחלט אני יכול להבין את הזעזוע

בין נבלה שמטמאה במגע ובמשא

לטריפה שאיננה מטמאה

זה ששני דברים לא בסדר לא אומר שהם לא בסדר באותה מידה

ובכל מקרה, כשמדובר בהשוואה לא מודעת, לא נראה לי שאפשר לומר שזה לא בסדר

אתה מכיר אישה שתרצה שלבעלה לא יהיה אכפת אם היא יפה או מכוערת?

אז אם היא רוצה שהיא תהיה יפה בעיני בעלה, זה אומר שהיא לא יכולה להתחתן עם מישהו שהיא לא יפה בעיניו. ולכן המראה הוא תמיד שיקול, בשלב זה או אחר של ההחלטה, וכך הדריכו גם חז"ל. השאלה היא רק מתי ובאילו כלים לבדוק. אני מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל בשנים האחרונות נראה לי שרוב ההצעות שקיבלתי היו עם תמונות, ותמונה שווה אלף מילים. ברור שיש גם מידע נוסף, אבל הצעה עם תמונה חוסכת את אחת השאלות של "איך היא נראית", שזאת שאלה שנוכחת מאד כאשר מדובר בהצעה בלי תמונה, כי זה מגלה קצת לגבי הלא-נודע הזה של דייט ראשון. התחושה של "לא יודע לקראת מה אני הולך" היא אחד הדברים שמאיטים את קבלת ההחלטה לפגוש מישהי, והתמונות כן פותרות את הבעיה הזאת, אלא שיש לזה מחירים.

מה שאמרתי היה שלא הגיוני לדרוש שהמראה יהיה שיקול רק אחרי פגישה שניה או שלישית, וברגע שהחלטנו שהמראה הוא שיקול בכל שלב, יש הגיון לראות תמונה.

החסרונות והיתרונות של לראות תמונה מוזכרים כאן בפורום בתדירות גבוהה.

כמו שאני אומר, מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל גם מעולם לא סירבתי לראות תמונה.

לדעתי כל אחד ינהג כמו שמתאים לו, וישקלל את החסרונות והיתרונות לעצמו.

כאן בשרשור הצגתי עמדה שמסבירה למה *לא* לשלוח תמונה, ורק איזנתי את זה בהסבר למה זה לא כל כך מזעזע

לא התכוונתי שהיא צריכה להישאל מראש.

התכוונתי שבשלב כלשהו לפני ההחלטה על חתונה צריך להתייחס לשאלה הזאת

בהצעות שמגיעות עם תמונה מגיעות כמה ביחד

בפגישה זאת רק אחת

יש ארבע אפשרויות:

3 שתי הצעות עם תמונות - יש נוכחות גבוהה לתמונה, ולכן מי שמרגישה שהתמונה לא טובה, תעדיף לא להכנס לזה

ובמקום זה לעבור לאופציה 

2 של תמונה לאחרת בלי תמונה בשבילה - יכול להיות* שזה פועל לטובתה

ואם מדובר במקרה

1 של תמונה לה ולא לשניה

עדיף

0 שום תמונה

לפי מחקר שנעשה באתרי הכרויות בחו"ל, נשים העדיפו גבר עם תמונה מכוערת מאשר בלי תמונה בכלל. לא יודע מה מזה אפשר להשליך לעולם שלנו 

לפחות בימינו - לא מבקשים תמונה, פשוט מקבלים תמונה

אני לא מבקש תמונה אבל שואל פרטים (כלליים מאוד) קצת על מראה טלפונית.

שמעתי מאיש חינוך שאם בנאדם שרואה שהוא פוסל באופן סדרתי בנות על זה מן הראוי מוסרית שיבקש תמונה ואם לא יצא.

לכל הצדקנים והצדקניות -נכון, זה לא ממד מדוייק, יכול להיות אפילו משלם מחיר מסויים, אבל הוא יכול להיות מאוד שווה את זה.

בפעם הראשונה, שמא יהיו לו פחות הצעות בגלל המחסור בתמונה.

בפעם השנייה, שמא הצד השני יברח באמצע הדייט הראשון, וזה עלול לפגוע מאוד (וכפי שכבר כתבו כאן מתוך ניסיון אישי).

במסכת קידושין (מא א) כתוב שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך.
אז נכון, דייט זה לא חתונה, אבל הנקודה זהה - גם האדם הנפלא ביותר בעולם, שיכול להיות בן הזוג הכי טוב שיכול להיות, עלול לגלות שהצד השני לא אוהב אותו - וזאת רק בגלל מראהו החיצוני. 
 

לאשתי יש חברה עם בעיה - היא שמנה. לא שמנמונת, אלא שמנה בצורה קיצונית. לא משנה כמה אנחנו מנסים להכיר לה, זה תמיד נופל בשלב התמונה. אפילו אם אני שולח את התמונה לאשה אחרת, על מנת שהיא תעביר את התמונה לאחיין שלה למשל - אותה אשה מיד פוסלת, ואפילו לא מעבירה לאחיין שלה. "זה לא מה שהוא מחפש".

עשינו פעם ניסוי, ושיתפנו את הפרטים שלה בלי תמונה. כתבנו על התכונות שלה, על המקצוע שלה, על הלימודים שלה (התורניים והאקדמיים). התחלנו לקבל פניות בקצב מסחרר, גם מבחורים רווקים (עבור עצמם), גם מנשואים (עבור חבריהם) וגם מבחורות נשואות. 

כ-ו-ל-ם, ללא יוצא מן הכלל, פסלו אחרי ששלחנו תמונה.

אני לא רוצה לחשוב כמה היא תיפגע, אם היא תגיע לדייט ורק אז הצד השני יראה אותה... 

הרדדת השיח לשיח חיצוני? - לא מחייב.

סינון בנות שיכולות להתאים? - אי סינון בנות לא מתאימות לפעמים הרבה יותר פוגע והופך גם ללא יעיל הרבה יותר.

הרב חיים נבון כתב פעם במוצ"ש (לא המילים שלו) - זה בסדר, תראה תמונה, אבל כמו שאתה מחפש משהי חכמה אל תבקש לראות ציון פסיכומטרי (כי זה לא מעיד) כך אם את רוצה מישהי שיפה בעיניך אל תתיחס לתמונה כ"כ ברצינות.

ז"א אפשר לראות ולדעת שזה אכן לא משקף הכל אלא משקף חלקית.

לא הפכתי אף אחת לפלקט.

סה"כ רוצה להתחתן עם מישהי שיפה בעיני. יש לי צורך כזה. גם לכל גבר שבריא בנפשו.

תמונה זה לא משקף הרבה ויכול להיות שאשתמש גם בזה כדי לא לפגוע בבחורה ובעצמי.

ממש לא הבנתי את האמירה שלך. זה נשמעת לי כמו הטפת מוסר ריקה.

שהוא לא מדוייק וגם אז אני לא מצפה לראות את מלכת היופי. אבל יש פעמים שתמונה תספיק.

לפעמים ע"י תמונה/טלפון אפשר לחסוך בזבוז זמן וכוחות ועוגמת נפש - של שני הצדדים!!

זה ממש קריטי לבדוק כל מה שיכול לעזור בסינון באופן יעיל.

מה הבעיה בכלי הזה, כל עוד מודעים לחולשותיו? למה לברוח משם?

לגבי הטפת מוסר - אמרת טענה בלי שאוכל להבין מה עומד מאחוריה.

את היצר הטוב לא מעניין אם היא יפה או לא.

מה אתה מתכוון זה עצת היצר הרע? לא להפתח לאופציות חדשות?

יש דברים שאני מרגיש שאני פתוח לשינויים אע"פ שאני רגיל לדפוס מסויים של יופי.

ויש דברים שאני יודע מראש שירגיש לי לא טוב ולא אצליח להפתח.

אלו מקרי קיצון לפעמים, אבל זה קורה והרבה. כדאי מאוד לסנן אותם ואיפה הגבולות גזרה שאתה מוכן לחשוב על שינויים מבחינתי. לא על כל דבר ארצה להפתח. כי לא כל דבר יכול לפתוח אותי. יש לי מודעות עצמית גם. זה גם חלק מזה.

אין שאלה, באופן אישי, שאני נפגש עם מישהי (לא משנה מי) אתן לה שעתיים מינימום כדי שלא תרגיש שלא בנוח. גם אם זה לא מתאים לי באופן חיצוני.

ברור שאני יודע למה לא בורחים באמצע, אבל זה לא זה סותר מאומה שתמונה זה כלי יעיל.

המגזר החרדי גם ההורים מבררים את הכל עד הפיפס ולכן יש להם סינונים יותר ממה אנחנו מציעים והם גם מסננים דברים אחרים - אין מה להשוות.

מסכים שפרסם/לקיחת תמונה שוברת משהו מהצנעיות. אבל כולנו שוברים לאת מונחים הצניעות שאנחנו רגילים אליהם בתור רווקים כדי שנוכל להפתח למישהי. אם לא ההיינו שוברים אותם לא היינו יכולים להתחתן.

לפי מה שאני יודע, במגזר החרד בהחלט יש כאלה שמעבירים תמונה.

עוד לפני עידן הוואטסאפ, אני זוכר שהיו מדברים (אנשים שיודעים, לא סתם) על זה שאצל חרדים יש כאלה שמעבירים תמונה (ממש תמונה, מהסוג הישן)

שמראים לבחורה תמונה של הגבר? לא נכון. אני יודע גם על להיפך

חרדים חרדים? או מודרנים? מעניין... אם ידוע לך.

מאדם שטוען שהבנים שלו אומרים לו שהוא מיושן, והוא גאה בזה. אז לא "מודרני" (אמנם הוא אישית טיפה חריג, אבל בשביל לקבל תמונה אתה צריך שזה יהיה משהו מקובל). והוא צידד בעד לראות תמונה לפני בשביל סינון ראשוני (לפי מה שהבנתי ממנו מספיק שהאמא תראה תמונה או משהו כזה)

כי אני לא מאמין שהם יתנו לבחור להסתכל בתמונה של הבחורה...

אם הם מבקשים כדי שהאמא תראה זה כבר מובן.

כי באופן כללי הבירורים נעשים על ידי ההורים.

בכלל לא בטוח שאם הם היו מוכנים לקבל סיטואציה שבה רחמנא ליצלן הבחור עצמו מברר, היה כל כך משנה אם הוא יראה את התמונה, ויותר מזה - לדעתי הרבה תמונות נמסרו מתוך ידיעה שיכול להיות שיעברו לידי המדובר עצמו

אם הוא יברר ואם לא.  ככה נראה לי...

או ניחוש כי "הם חרדים בטח הם לא עושים דברים כאלה"? כי המציאות מפתיעה לפעמים

שמעתי שדכניות חרדיות שמסרבות בתוקף להעביר תמונה של הבחורה לבחור כי זה לא צנוע או לא מקובל (נראה שהכוונה לאותו דבר)

אני יודע שאמנם יש מה לתקן בצניעות בציבור החרדי,

אבל יש בתוכם את הפחד לא לפרוץ גדרות. 

ונראה לי שלתת לבחור לראות תמונה של בחורה זה בהחלט דבר שיהיה בשבילם פריצת גדר בוטה.

אבל שוב, זה מהשלכה שלי.. לא מידיעה

להתלבש לא צנוע או משהו אחר שדומה לזה.

עצם זה שאת נפתחת מול מישהו זה שובר מכללי הצניעות שלא היית עושה בדייטים.

לא אמרתי דבר קיצוני ולא מהפכני.

את צודקת - לא שוברים את הצניעות אלא פשוט כללי הצניעות שונים אז. זה הכל.

להרגיעכ - גם בצד השני אין התייחסות מיוחדת לזה אע"פ שזה שונה.

להיפך, שהוא רואה אותך ממרחק יותר קרוב ולא רק תמונה זה הרבה יותר 'לא צנוע'

ולכן אפשר להגיד שזה הכרחי באותה מידה.

מסכים. הסתכלות מול תמונה היא יכולה להיות בעייתית. אבל זה תלוי במתבונן עצמו (וגם באיך צולמה התמונה). אני לא יודע עד כמה תחום האחריות של מי שולח תמונה בעקבות זה.

מרגיש לך לא צנוע את לא חייבת אבל בכל מקרה את תשאי בהשלכות שלא לשלוח תמונה.

אני מאוד מבין את מה שאתה אומרת. בכל זאת זה רגש סובייקטיבי אז קשה לי להתייחס אליו.

כוונתי היתה שכללי הצניעות קצת משתנים שרוצים להבכיר בן/בת זוג ולכן אם גם זה שונה זה לא יפתיע אותי.

זה בגלל שלא יודעים להשתמש בכלי הזה נכון. וגם כשמשתמשים בו נכון אפשר לפספס הצעות טובות אולי אבל בסך הכולל אפשר לסנן גם הרבה הצעות לא טובות ומאוד הגיוני שזה מתגזז. כי גם לא לסנן הצעות זה מסוכן.

את מציירת את מי שמבקש תמונה כשטחית. זה ממש לא הכרחי. לביפך. מי שמודע לחולשות שלו וחושב שהכלי הזה מדייק אותו זה הרבה יותר משמעותי ולא שיטחי. זה לא כ"כ אוי אוי אוי. לא כולם מסתכלים על זה ככה.

לא חושב שנכון לפסול הצעה אם אין תמונה מצד שני, כשיש, זה נותן בטחון, אין ספק.

זה קריטי. ויש כאלה שיוצאים המון זמן והם רוצים להשתמש באמצעי שיעזור להם לסנן. אל תפסי אותי בקטנות. זה יכול להיות הכרחי, גם אם זה לא בדיוק אותו דבר.

שהשחיקה שלהם גדולה וזה משפיע עליהם, תחשבי את זה ואז תדברי.

הנסיון לסנן טוב הוא נסיון הכרחי לגמרי.

אם זה לא צנוע גם זה לא צנוע, באותה מידה.

באמת. ראוי להערכה.

התרבות היום פרוצה ממש. זה לא יאמן.

כי אדם שההגדרות שלו מאוד חיצוניות יכול כמובן על סמך תמונה (/שתיים) או שיחת טלפון להחליט את החלטותיו.

אין אף בן אדם, שאין לו דרישות חיצוניות כלשהן מבת/ן הזוג. להגיד כאילו רק אנשים שטחיים ורדודים יכולים לפסול על סמך תמונה, זו התנשאות מיותרת.

אני חושב שלפעמים עצם הרצון לראות תמונה אמנם מגיע באמת ממקום של בירור, אבל לפעמים הוא עלול להגיע ממקום של יצר הרע. צריכים להיות ערים לזה.

מי שיצרו גובר עליו, לא מחפש בדרך כלל תמונה של פרצוף, ואפילו אם זה פרצוף יפה. מי שמבקש תמונה לצורכי שידוך, עושה זאת אך ורק כדי לדעת האם זה יכול להתאים לו. אל תפחיד סתם את בנות ישראל.

וזכותך להגיד שזו נקודת הקושי עבורך 

אבל מותר להציג גם עמדה אחרת - יופי הוא מכלול ולא רק יופי חיצוני הניבט מתמונה 

כל הטיעונים שעלו כאן משני הכיוונים נכונים 

רק תזכור שבשיטת סינון זו אתה עלול לפספס הרבה נתונים טובים ( ואף אחד לא דיבר על מקרי קיצון- אלא ניתן לברר על ידי המציע או במספרים שניתנים לבירור) 

הרבה פעמים תמונה לא מספרת את כל הסיפור 

הרבה פעמים אחרי ששומעים קול, רואים הבעות פנים, רואים שפת גוף תמונה מקבלת מבט אחר 

@והוא ישמיענו רק לגבי הציבור החרדי זה נכון מה שאתה אומר כלפי הזוג עצמו, אך לרוב יש סינון רציני אצל ההורים והשדכנים אז אולי יש צניעות בין הנפגשים אבל בהחלט יש בדיקות גם בהיבטים הללו 

שזה כלי שהוא רחוק להיות ממושלם. והוא משקף מאוד חלקית.

אישית, אני חושב שטלפונית זה מספיק כדי לברר.

אני לא חושב שזה מועיל כל הצעקות גוועלד מיניהם.

זה נכון שאפשר לפספס המון בנות. וזה מסוכן.

אבל גם לא לסנן הרבה בנות זה מסוכן. יכול להיות אפילו יותר.

כל אחד והאינטואיציה שלו. יש פעמים שתמונה תספיק כדי לסנן יש פעמים שדייט שתיים. זה ממש משתנה.

את תופסת את כל מי שלוקח תמונה כמישהו בעל הבנה שיטחית בנושא שלא מבין שיופי זה מכלול. זה לא נכון.

אני מסכימה איתך ששיחה טלפונית יכולה לשקף הרבה יותר מתמונה שצולמה לרוב בסלולרי. 

שהם שומעים גם את הקול XD (של הגוועלד)

שהפכת את בנות ישראל לפלקט היא מקוממת. לא ממש לא.

מסכים. זה יכול לבוא ממקום שטוח. ממש לא בהכרח.

כל אחד יתעסק בה שהוא מבין שיעזור לו למצוא יותר טוב ולא ינסה לתלות את החסרון באחר.

רק אמרתי שהיה מי שהטיח אשמות ומי שצעק גוועלד.

וזאת אווירה, זה לאו דווקא אם מישהו כתב 'גוולעד' או 'אני מאשים אותך'.

אם אתה מחפש אהבה במידה כלשהי לפני החתונה זה יפגע בערך הצניעות.

אבל למען האמת זאת ירידה לצורך עלייה. חושבים על מה שיקרה אחרי החתונה גם.

בציבור החרדי מקובל להתחתן בלי שיש רגשות כלל, מתוך תקווה שהם יגיעו בהמשך. הם עושים את זה בין היתר בגלל החשש מאותה "ירידה" שאתם מדברים עליה כאן.

אבל האמת היא שאין כאן שום "ירידה" לצורך עלייה. 

כשבחור עושה מאמצים כדי שיוכל להתאהב בבחורה, על מנת שיוכלו ביחד להקים בית נאמן - זו עליה לצורך עליה. הוא עושה זאת כדי שיוכל לקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך, כדי שיוכל לקיים מצוות פרו ורבו, כדי שיוכל להשכין שכינה בביתו.

התייחסתי לאמירה לפיה עצם חיפוש האהבה זה ירידה לצורך עלייה.

ובאמת @advfb הודה לי על התיקון.

דע לך, שיש מקרים שבהם רבנים ימליצו גם על מעשים קיצוניים ביותר, ממש לעבור על איסורי תורה חמורים, אם זה במטרה לבנות בית נאמן.

אני כמובן מדבר על הוראת שעה לאנשים במצבים מסוימים, ולא על הנחייה כללית לציבור.

ומי שמשתמש בזה אכן צריך לדעת את מה שאת אומרת לשקול את זה בחשבון.

שבהתחלה שהתחלתי לצאת לא ביקשתי תמונה וגם לא שלחתי את שלי

ורציתי ממש להקפיד על זה

אבל זה שוחק ברמות.

לשני הצדדים. גם לבחור שלפעמים את לא הטעם שלו

וגם לבחורה שלפעמים זה לא רק הטעם זה גם לא היה הסגנון בגרוש

וחבל סתם על הזמן של שנינו.

רק מי שעבר הרבה בשידוכים יבין.

ברור, שאם ההורים שלי היו מנהלים לי את השידוכים והיה לי יותר ברור הדרך וההשקפה שלי

והסינון היה יותר קפדני אולי לא כזה הייתי צריכה לעבור הרבה ולהתנהל ככה.

אבל זה המצב. כדי לקבל חוות דעה על הבן אדם על האישיות שלו כן תמונה מראה. 

לא תמונה עקומה ומטושטשת תמונה ברורה.

במגזרים חרדים שההורים אחראים על השידוך אין כזה דבר לא לראות תמונה אין! 

יש כאלה שאפילו פוגשים את הבחור או הבחורה לפני.

אז סליחה למה שאני אשחוק את הנפש שלי ואת האנרגיות שלי

בגלל שיש איזה אידיאל לא ברור שלא לראות תמונה..

מי שהוא שטחי וחיצוני ואובר מגזים לגבי מראה חיצוני (ויש כאלה)

אז מבינה שאולי בשבילו פחות כדאי לראות תמונה.

אבל לאנשים סבירים (כמוני חח) שבסה"כ מחפשים התאמה מכל הבחינות ולא רק מראה.

ושמבחינתם תמונה זה גם אופי, זה גם סגנון ומנטליות.

אז כן אני אבקש תמונה ואם צריך אשלח גם את שלי, רק כמובן שאבקש שימחקו ולא שעכשיו שתסתובב אצל אנשים בפלאפון.

תצאו מהסרט הזה שתמונה זה רק יפה לא יפה. אולי לאנשים מסוימים זה ככה.

תמונה טובה מראה הרבה מאוד על הבן אדם, וביחד עם לשמוע את הקול שלו הרבה פעמים אפשר לקלוט בדיוק במי מדובר.

מסכימה שאומנם תמונה לא תמיד משקפת, לפעמים מחמיאה לבן אדם ולפעמים הפוך.

אבל שורה תחתונה זה פקטור מצוין לעזור לנו לא לשחוק את הנפש שלנו בדייטים מיותרים!

מי שבתחילת דרכו ועדיין אין לו את העין והנסיון לבחון מה מתאים לו חיצונית אז אולי כדאי שלא יראה תמונה

או שיבקש ממשהו שמכיר אותו טוב או שיראה את התמונה בשבילו ויגיד אם נראה לו..

בכל אופן אף אחד לא אמר שעל תמונה חורצים גורלות ויושבים עם דף ועיפרון ומתחילים לחפש חסרונות. ממש לא.

זה בסה"כ כלי עזר לכוון את עצמנו למה שמתאים לנו, או להכין אותנו לפגישה.

וגם אל תשכחו שהיום אפשר לקבל הצעות מכל כך הרבה כיוונים שונים. חברה, משפחה, אתרים, אנשים שבקושי מכירים אותך.

שכאילו למה שעכשיו אסתפק נטו בפרטים טכניים ובירורים עם החבר. מי קבע שזה מספיק?

אין מה לעשות הציבור החרד"ל לדעתי צריך להתחיל ללמוד איך לסנן הצעות.

או שמישהו מקצועי ייכנס לתמונה (סטגדיש) ויעזור בסינון. 

כי זה נשמע מלא נפגשים סתם. ומבזבזים אנרגיות. והשנים עוברות. 

@חדשכאן

@חיות צבעונית

תודה, כיף שמסכימים, זה באמת בליבי הנושא הזה... 

אבל האמת שגם אני חושבת ככה חח

שבנות יודעות יותר לעשות את ההפרדה בין יופי לבין פנימיות של מה שהפרצוף משדר...

אבל זה ממש לא בהכרח.. יש גם בנים שבודקים אופי וסגנון לפי המראה ולא רק מציאת חן...

אין כאן עניין של לשפוט. 

יש כאן עניין של להרגיש סגנון.

תחשוב שאתה רואה כל כך הרבה פרצופים שונים בחיים שלך,

מתישהו אתה קולט שהפרצוף גם משדר משהו.

עדינות

רכות

חום

שמחה

עצב או כאב

ראיתי הרבה שישר אמרו לי שראו פרצופים של אנשים "נכון יש לה לב טוב" או "נכון הוא עצוב" או "נכון הוא אדם מאוד דומיננטי ואסרטיבי"

פנים מספרות סיפור של האישיות לא יעזור כלום.

תתבונן ותראה.

ולא על פי מראה בלבד! ציינתי בפירוש שזה אחד מהכלים! לא הכלים היחידיים!

זאת דרך לקבל מידע על האדם מבלי שאצטרך לשאול חבר שהרבה פעמים הראיה שלו היא סובייקטיבית ולא רלוונטית לאיך שאני אחווה את הדברים... 

לכן לא מסתמכים *נטו* על תמונה ולא חורצים גורלות

אחרי שרואים תמונה אפשר לקבל "קצת תמונה" על ההצעה, עם מי שאולי אני הולכת להיפגש.

וממשיכים כמובן לברר או לעשות שיחה או כל דרך שתעזור לך להבין אם יש עניין להשקיע כאן אנרגיות.

המטרה היא אחת- להצליח לסנן הצעות לא רלוונטיות.

ורגע לא הבנתי.. מה הבעיה?

חושבת שיש לך ממש שם טוב פה של מישהו שבאמת מנסה להבין את האמת

ולא לכפות את הדעה שלו על השני....

סתם פשוט יש נושאים רגישים שלא משנה מי יהיה הכותב זה יעורר תחושות פחות טובות אולי... 

כל עוד הדברים שלך מלאים בתוכן, ממליץ בחום. ברגע שזאת הטפה שאיננה עם תוכן (שאתה כותב שמי שלוקח תמונה הוא גורם  X Y Z בלי להסביר למה), לא ממליץ לרשום. גם יותר טוב לרשום לגופם של עניין ולא לגופו של אנשים. (לא לדבר על 'מי שלוקח' אלא על 'לקיחת תמונה' מה היא גורמת)

בכל אופן, תכתוב פה, כולה פורום. מי שפה מוכן לכך שיכול לפגוש תגובות שלא מוצאות חן בעיניו. גם אם זה אני או כל מישהו אחר. (יש גבולות אבל לא עברת אותם) לא היה לי ספק שהכוונה שלך אכן טובה.

דברי הם הטפה נגד הטפה.

(ברצינות ולא בציניות) מתנצל. אחשוב על זה.

את מי שהוא אמור לפגוש כשהוא כבר מגיע לדייט? זה יכול לגרום לפאדיחות רציניות...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.