מה עושים כשנמאס ממש?פרח וכיס

מהכל.

מחפשים אחר משמעותדעתן מתחיל
ולאחר מכן איך מתקדמים בעצמנו או מקדמים אחרים והעולם למען אותה משמעות.
וואלה לא יודע אבל אני קרוב למצבמשקפת
הזה אז אם יש פיתרון תגיד גם לי..
יופי אני צכה מישהו שיתבכיין איתיפרח וכיס


יאללה בכיף 😭😭משקפת
אוקיי אז נמאס לי שאין זמן לעשות דברים שאני אוהבתפרח וכיס

תורך

נמאס לי להיות בביתמשקפת
נמאס לי להרגיש תעומס הלימודי על המוח שלי. ולהשקיע. ולפשל.פרח וכיס


לי זה קורה המוווווווןחובה?
אני פשוט גולש בויקיפדיה/קורא ספר
כן, כן, אני יודע שאתם חושביםחובה?
"וואו איזה חנון!"
אז כן, אני חנון...
לא חושבים כלום אם זה מהמשקפת
שעושה לך טוב שמח בשבילך אחי...
שיערתי שכוחובה?
כי זה מה שרוב האנשים שאני מכיר (טוב, נו, אתם לא מכירים) אומרים.
חח גם אני! + רואה סרטtamar2007

טוב לדעת שיש עוד אנשים מוזרים בעולםם=)

זה אף פעם לא עוזר באמת. זה בריחהפרח וכיס


צריך פשוט להביןאחד ששורד

ולהפנים, וזה די קשה - ש "אדם לעמל יולד"

אני יודעחובה?
אבל יש לך אפשרות אחרת?
נמחקtamar2007


תחביבחזיז ורעם

תחביב יכול לעזור

אם ממש משעמם אז צריך לבהות במשו ואזצבע לחיים

לעוף עם המחשבות כאילו נכנסים לסרט בתוך המוח אני קטלני בזה ואני עושה את זה גם בשיעורים משעממים 

בשביל מה יש אמונה?shindov

אמונה היא מקור לאופטימיות בלי אמונה. המצב קשה.

קוראים:ונסי
את הספר האדם מחפש משמעות. אחד הדברים שלקחתי ממנו הוא שלפעמים העולם מכניס אותך למצבים שלא בחרת. ועדיין יש לך יכולת לבחור איך להתנהג אז.

אם חיבוק וירטואלי עוזר, אז יש ממני. אם לא, אז לא

חוץ מזה אני מאמינה גדולה בבכי. כן, אני אמיצה, לא מפחדת לראות דמעות. מאשרת לך לדמוע ....

ואולי הסחת דעת. לעשות מה שאוהבים.

בהצחה
מנסים לפרוקEsther_cohen21
מנסים לחפש מישהו קרוב אלינו כדי לפרוק את התחושות שלנו ולעשות וינטאלציה לעצמנו זה בשלב הראשוני. כמובן מישהו שאנו סומכים עליו והקשר איתו טוב. אפשר לחילופין לכתוב את הדברים כדי להשתחרר זה גם משחרר ועשוי להרגיע.
בשלב הבא מנסים לעשות סדר בתחושות שלנו ולזהות מה מקורם ולטפל בהם חשוב שזה יעשה בשיתוף מבוגר אחראי שאנו סומכים עליו והחשוב ביותר מתפללים לסיעתא דשמיא שנצליח ונגיע אל האני הפנימי שלנו
מתאבדיםגבר עד הקבר
תשמע אתה נואשעונה לכל שאלה


אתם נשמעים כאילו סוף העולם בא.. קצת מצב רוח דכאוני...קולמוס הנפש.

לא קרה שום דבר, יום אחר כך קמים, על רגל ימין והכל בסדר, 

אני אישית, יודע לנגן, כשיש לי מצב רוח רע קצת.. מנגנים והכל עובר..

 

אם זה מצב רוח רע שהוא לא סתם.. אלא באמת יש סיבה, כותבים לרבי, מקבלים תשובה, וגם אם לא רואים אותה בבהירות, יודעים שיש מי ש''לקח על עצמו'' את האחריות. ואני לא מנהל את העולם..

תתעודדו! חודש אדר היום.. חודש המסוגל לנפלאות והתהפכות הכל מן הקצה אל הקצה.. משיח בא..

עד כמה שזה נשמע הזוי לפעמים, ''לטוס על עננים, ממתקים מהעצים.. וכו' '' חשבו, לפני שלושים שנה, כשהיית צריך לשלוח תמונה לאמא שלך שנמצאת באמריקה.. היית צריך ללכת, לצלם, לפתח את התמונות מהפילם, לבחור תמונה טובה, ללכת לדואר, לקנות בולים כמשקל המתאים ועד שהתמונה הייתה מגיעה לאמריקה.. לפחות 3 שבועות.. ועוד אלף דברים שאין לי מושג בהם כי אני רק בן 15..

ילדים אז במשחקי דמיון היו אומרים ''יבוא יום שכשירצו לשלוח תמונה, יצלמו, ותוך שניה היא תהיה באמריקה''.

והנה, היום בעידן הוואצאפ.. זה קרה.

אז קצת קשה להתבטא ככה, אבל לפעמים משיח זה רק ב''משחקי דמיון'' שלנו.. אבל עוד רגע, זה יקרה.. (סליחה על הגלישה..) פשוט יצא לי..

אין מה לעשות החיים בזבלעייף מהחיים


אני לא אחד שאוהב לבאס אבל יש מצב שזה ממש רק ההתחלה של הבידודיוניייי

כלומר יש מצב שהבלאגן הזה של הקורנה רק יחמיר ויגידו לכולם להישאר בבתים לדעתי קחי איזה סדרה יפה ותעשי לעצמך סדר יום קבוע עד מתי את ישנה עד מתי את קוראת מתי ארוחת בוקר כל דבר מסודר זה יעשה לך סדר בראש ופחות עצבים של שיעמום

איזה מבאס אתהצבע לחיים


לאעייף מהחיים

קשור לבידוד החיים באמת בזבל

 

זה הכל הממשלעייף מהחיים

הקורונה לא אמיתית פשוט האילומינטי רוצה שנאמין לזה ככל שנתפכח יותר מהר נוכל לצאת מהבתים

#רק ביבי

 

עוברים גם את זהבסוףכולםמתים
מנסיון
ברור כמו שאמרת בסוף אחרי 120 שנהיוניייי


מבינים שזה זמניקוראת
קצת יותר מבוגרת מכם...והספקתי הרבה להיות בדיכאון בחיים. הכל עובר. דברים משתנים. התיכון נגמר. מחליפים חברים. גרים במקום אחר. מקבלים משימות אחרות בחיים. מגלים כשרונות שלא ידעת שיש בך. מתאכזבים ומצליחים. ועוד ועוד. תמיד יש עוד הרבה שינויים לפניך. אל יאוש.ותפילה כמובן.
אשרייך תודה על החיזוקיוניייי


אני מציעה..חסרת טאקט

חושף שיניים לאכול שוקולד

לבכות - לשחרר כל מה שיש

לשים טרנסים ולפרוק הכל

לברוח מהכל ולראות סרט טוב

 

וזהו בחיים הכל עובר..

 

חחחחח זה יכול להוביל לחוסר הכרה[קורץ]יוניייי


וואוו אני מכירה את זה, זה קורה לי המון, כמעט כל יוםמישהי בת 17

אני מנסה לחשוב-כמה דברים טובים עשיתי היום, וכמה אעשה, מנסה לעשות משהו שאני אוהבת או לכתוב-אם אני מתוסכלת, זה עוזר לי, ולהיזכר כמה דברים טובים יש לי בחיים...וכמה יש אנשים שמתמודדים יותר, ואני פונה לקב"ה...מומלץ

אני חושב שאין מישהו שזה לא קורה לומשקפת
אולי לאחד יותר ולאחד פחות אבל זה קורה לכולם , לכולנו יש הרבה דברים מתסכלים שקוראים וגורמים לנו להתבאס ולאבד את החשק ואת השמחה
צודק, אבל כשזה קורה זה נראה סוף העולם, ואז הכל מסתדר...מישהי בת 17


נכוןמשקפתאחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך