תורך

טוב לדעת שיש עוד אנשים מוזרים בעולםם=)

ולהפנים, וזה די קשה - ש "אדם לעמל יולד"

תחביב יכול לעזור

לעוף עם המחשבות כאילו נכנסים לסרט בתוך המוח אני קטלני בזה ואני עושה את זה גם בשיעורים משעממים 

אמונה היא מקור לאופטימיות בלי אמונה. המצב קשה.

לא קרה שום דבר, יום אחר כך קמים, על רגל ימין והכל בסדר, 

אני אישית, יודע לנגן, כשיש לי מצב רוח רע קצת.. מנגנים והכל עובר..

אם זה מצב רוח רע שהוא לא סתם.. אלא באמת יש סיבה, כותבים לרבי, מקבלים תשובה, וגם אם לא רואים אותה בבהירות, יודעים שיש מי ש''לקח על עצמו'' את האחריות. ואני לא מנהל את העולם..

תתעודדו! חודש אדר היום.. חודש המסוגל לנפלאות והתהפכות הכל מן הקצה אל הקצה.. משיח בא..

עד כמה שזה נשמע הזוי לפעמים, ''לטוס על עננים, ממתקים מהעצים.. וכו' '' חשבו, לפני שלושים שנה, כשהיית צריך לשלוח תמונה לאמא שלך שנמצאת באמריקה.. היית צריך ללכת, לצלם, לפתח את התמונות מהפילם, לבחור תמונה טובה, ללכת לדואר, לקנות בולים כמשקל המתאים ועד שהתמונה הייתה מגיעה לאמריקה.. לפחות 3 שבועות.. ועוד אלף דברים שאין לי מושג בהם כי אני רק בן 15..

ילדים אז במשחקי דמיון היו אומרים ''יבוא יום שכשירצו לשלוח תמונה, יצלמו, ותוך שניה היא תהיה באמריקה''.

והנה, היום בעידן הוואצאפ.. זה קרה.

אז קצת קשה להתבטא ככה, אבל לפעמים משיח זה רק ב''משחקי דמיון'' שלנו.. אבל עוד רגע, זה יקרה.. (סליחה על הגלישה..) פשוט יצא לי..

כלומר יש מצב שהבלאגן הזה של הקורנה רק יחמיר ויגידו לכולם להישאר בבתים לדעתי קחי איזה סדרה יפה ותעשי לעצמך סדר יום קבוע עד מתי את ישנה עד מתי את קוראת מתי ארוחת בוקר כל דבר מסודר זה יעשה לך סדר בראש ופחות עצבים של שיעמום

קשור לבידוד החיים באמת בזבל

הקורונה לא אמיתית פשוט האילומינטי רוצה שנאמין לזה ככל שנתפכח יותר מהר נוכל לצאת מהבתים

#רק ביבי

 לאכול שוקולד

לבכות - לשחרר כל מה שיש

לשים טרנסים ולפרוק הכל

לברוח מהכל ולראות סרט טוב

וזהו בחיים הכל עובר..

אני מנסה לחשוב-כמה דברים טובים עשיתי היום, וכמה אעשה, מנסה לעשות משהו שאני אוהבת או לכתוב-אם אני מתוסכלת, זה עוזר לי, ולהיזכר כמה דברים טובים יש לי בחיים...וכמה יש אנשים שמתמודדים יותר, ואני פונה לקב"ה...מומלץ

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...