מה עושים כשנמאס ממש?פרח וכיס

מהכל.

מחפשים אחר משמעותדעתן מתחיל
ולאחר מכן איך מתקדמים בעצמנו או מקדמים אחרים והעולם למען אותה משמעות.
וואלה לא יודע אבל אני קרוב למצבמשקפת
הזה אז אם יש פיתרון תגיד גם לי..
יופי אני צכה מישהו שיתבכיין איתיפרח וכיס


יאללה בכיף 😭😭משקפת
אוקיי אז נמאס לי שאין זמן לעשות דברים שאני אוהבתפרח וכיס

תורך

נמאס לי להיות בביתמשקפת
נמאס לי להרגיש תעומס הלימודי על המוח שלי. ולהשקיע. ולפשל.פרח וכיס


לי זה קורה המוווווווןחובה?
אני פשוט גולש בויקיפדיה/קורא ספר
כן, כן, אני יודע שאתם חושביםחובה?
"וואו איזה חנון!"
אז כן, אני חנון...
לא חושבים כלום אם זה מהמשקפת
שעושה לך טוב שמח בשבילך אחי...
שיערתי שכוחובה?
כי זה מה שרוב האנשים שאני מכיר (טוב, נו, אתם לא מכירים) אומרים.
חח גם אני! + רואה סרטtamar2007

טוב לדעת שיש עוד אנשים מוזרים בעולםם=)

זה אף פעם לא עוזר באמת. זה בריחהפרח וכיס


צריך פשוט להביןאחד ששורד

ולהפנים, וזה די קשה - ש "אדם לעמל יולד"

אני יודעחובה?
אבל יש לך אפשרות אחרת?
נמחקtamar2007


תחביבחזיז ורעם

תחביב יכול לעזור

אם ממש משעמם אז צריך לבהות במשו ואזצבע לחיים

לעוף עם המחשבות כאילו נכנסים לסרט בתוך המוח אני קטלני בזה ואני עושה את זה גם בשיעורים משעממים 

בשביל מה יש אמונה?shindov

אמונה היא מקור לאופטימיות בלי אמונה. המצב קשה.

קוראים:ונסי
את הספר האדם מחפש משמעות. אחד הדברים שלקחתי ממנו הוא שלפעמים העולם מכניס אותך למצבים שלא בחרת. ועדיין יש לך יכולת לבחור איך להתנהג אז.

אם חיבוק וירטואלי עוזר, אז יש ממני. אם לא, אז לא

חוץ מזה אני מאמינה גדולה בבכי. כן, אני אמיצה, לא מפחדת לראות דמעות. מאשרת לך לדמוע ....

ואולי הסחת דעת. לעשות מה שאוהבים.

בהצחה
מנסים לפרוקEsther_cohen21
מנסים לחפש מישהו קרוב אלינו כדי לפרוק את התחושות שלנו ולעשות וינטאלציה לעצמנו זה בשלב הראשוני. כמובן מישהו שאנו סומכים עליו והקשר איתו טוב. אפשר לחילופין לכתוב את הדברים כדי להשתחרר זה גם משחרר ועשוי להרגיע.
בשלב הבא מנסים לעשות סדר בתחושות שלנו ולזהות מה מקורם ולטפל בהם חשוב שזה יעשה בשיתוף מבוגר אחראי שאנו סומכים עליו והחשוב ביותר מתפללים לסיעתא דשמיא שנצליח ונגיע אל האני הפנימי שלנו
מתאבדיםגבר עד הקבר
תשמע אתה נואשעונה לכל שאלה


אתם נשמעים כאילו סוף העולם בא.. קצת מצב רוח דכאוני...קולמוס הנפש.

לא קרה שום דבר, יום אחר כך קמים, על רגל ימין והכל בסדר, 

אני אישית, יודע לנגן, כשיש לי מצב רוח רע קצת.. מנגנים והכל עובר..

 

אם זה מצב רוח רע שהוא לא סתם.. אלא באמת יש סיבה, כותבים לרבי, מקבלים תשובה, וגם אם לא רואים אותה בבהירות, יודעים שיש מי ש''לקח על עצמו'' את האחריות. ואני לא מנהל את העולם..

תתעודדו! חודש אדר היום.. חודש המסוגל לנפלאות והתהפכות הכל מן הקצה אל הקצה.. משיח בא..

עד כמה שזה נשמע הזוי לפעמים, ''לטוס על עננים, ממתקים מהעצים.. וכו' '' חשבו, לפני שלושים שנה, כשהיית צריך לשלוח תמונה לאמא שלך שנמצאת באמריקה.. היית צריך ללכת, לצלם, לפתח את התמונות מהפילם, לבחור תמונה טובה, ללכת לדואר, לקנות בולים כמשקל המתאים ועד שהתמונה הייתה מגיעה לאמריקה.. לפחות 3 שבועות.. ועוד אלף דברים שאין לי מושג בהם כי אני רק בן 15..

ילדים אז במשחקי דמיון היו אומרים ''יבוא יום שכשירצו לשלוח תמונה, יצלמו, ותוך שניה היא תהיה באמריקה''.

והנה, היום בעידן הוואצאפ.. זה קרה.

אז קצת קשה להתבטא ככה, אבל לפעמים משיח זה רק ב''משחקי דמיון'' שלנו.. אבל עוד רגע, זה יקרה.. (סליחה על הגלישה..) פשוט יצא לי..

אין מה לעשות החיים בזבלעייף מהחיים


אני לא אחד שאוהב לבאס אבל יש מצב שזה ממש רק ההתחלה של הבידודיוניייי

כלומר יש מצב שהבלאגן הזה של הקורנה רק יחמיר ויגידו לכולם להישאר בבתים לדעתי קחי איזה סדרה יפה ותעשי לעצמך סדר יום קבוע עד מתי את ישנה עד מתי את קוראת מתי ארוחת בוקר כל דבר מסודר זה יעשה לך סדר בראש ופחות עצבים של שיעמום

איזה מבאס אתהצבע לחיים


לאעייף מהחיים

קשור לבידוד החיים באמת בזבל

 

זה הכל הממשלעייף מהחיים

הקורונה לא אמיתית פשוט האילומינטי רוצה שנאמין לזה ככל שנתפכח יותר מהר נוכל לצאת מהבתים

#רק ביבי

 

עוברים גם את זהבסוףכולםמתים
מנסיון
ברור כמו שאמרת בסוף אחרי 120 שנהיוניייי


מבינים שזה זמניקוראת
קצת יותר מבוגרת מכם...והספקתי הרבה להיות בדיכאון בחיים. הכל עובר. דברים משתנים. התיכון נגמר. מחליפים חברים. גרים במקום אחר. מקבלים משימות אחרות בחיים. מגלים כשרונות שלא ידעת שיש בך. מתאכזבים ומצליחים. ועוד ועוד. תמיד יש עוד הרבה שינויים לפניך. אל יאוש.ותפילה כמובן.
אשרייך תודה על החיזוקיוניייי


אני מציעה..חסרת טאקט

חושף שיניים לאכול שוקולד

לבכות - לשחרר כל מה שיש

לשים טרנסים ולפרוק הכל

לברוח מהכל ולראות סרט טוב

 

וזהו בחיים הכל עובר..

 

חחחחח זה יכול להוביל לחוסר הכרה[קורץ]יוניייי


וואוו אני מכירה את זה, זה קורה לי המון, כמעט כל יוםמישהי בת 17

אני מנסה לחשוב-כמה דברים טובים עשיתי היום, וכמה אעשה, מנסה לעשות משהו שאני אוהבת או לכתוב-אם אני מתוסכלת, זה עוזר לי, ולהיזכר כמה דברים טובים יש לי בחיים...וכמה יש אנשים שמתמודדים יותר, ואני פונה לקב"ה...מומלץ

אני חושב שאין מישהו שזה לא קורה לומשקפת
אולי לאחד יותר ולאחד פחות אבל זה קורה לכולם , לכולנו יש הרבה דברים מתסכלים שקוראים וגורמים לנו להתבאס ולאבד את החשק ואת השמחה
צודק, אבל כשזה קורה זה נראה סוף העולם, ואז הכל מסתדר...מישהי בת 17


נכוןמשקפתאחרונה
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

שכוייעח עצום. עבודה חשובה מאדההרהמורניקאחרונה

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

אםההרהמורניק

אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.

בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.

#יש לי סילברדו#

 

אני שוב לא חדשההרהמורניק

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אולי יעניין אותך