נפגשתי מספר פגישות שהומרו בקורונה לשיחות טלפון וזום.
הבחורה מתוקה, שמחה, מידות טובות, עובדת על עצמה ועוברת תהליכים פנימיים עמוקים, צדיקה ממש כמו שרציתי (אולי יותר), שאיפות דומות, אינטליגנטית ועם עין טובה. יש גם חיבור טוב בשיח ומציאת חן.
אבל משהו היה חסר לי, ולא ידעתי לתת לו שם.
אתמול זה הכה בי: פלפל.
זה מרגיש לי כ"כ לא מהותי לחיי נישואין,
אבל זה מה שמושך אותי, מה לעשות.
איתה זה חסר לי.
מהניסיון שלי בזוגיות, לא ראיתי איך זה מועיל.
אשמח לשמוע מכם תובנות, עצות, הגיגים, אולי למה זה מהותי ולכן לוותר, לא יודע.
ממש תודה ובהצלחה באתגרי הקורונה