עיון במשמעות השם ״אסתר״ - ליום השואה.בן מערבא

לפני שנתיים בטקס יום השואה קיבלתי נר נשמה עם שם של יהודיה שנרצחה בשואה. שמרתי אותו ומדי שנה אני משתדל שהלימוד שלי ביום הזה יהיה לעילוי נשמתה. שמה הוא ״אסתר שניצר״ הי״ד ואת הלימוד שלי היום הקדשתי לעילוי נשמתה. 

 

 

 
 

הואיל ושמה הוא אסתר נימא ביה מילתא. 

 

בבבלי במסכת מגילה י״ג ע״א מובאים 3 דעות של תנאים על אודות היחס בין השם הדסה ובין השם אסתר. הדעה האחרונה שמובאת שם היא דעת רבי נחמיה:

 

״רבי ‏נחמיה אומר הדסה שמה ‏ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר״. מה פירוש אסתהר ?

 

רש״י במקום מפרש ״ירח יפה כלבנה״ וכמותו מפרש גם בעל הערוך, כנראה לפי הדמיון עם המילה הארמית לירח - סיהרא. 

 

נציע כיוון שונה. חשבתי עליו והתחלתי להרהר בו אחרי ששמתי לב שבפרסית המילה הכללית לכוכב היא ستاره setare שהיא בעלת שורש משותף עם המילה האנגלית לכוכב - star. 

 

 

 

על שם האלה הזאת אסתהר נקרא גם כוכב נוגה (ונוס) שהוא הכוכב העולה לפנות בוקר. הנקרא בעברית איילת השחר. 

 

במעשה מפורסם המופיע בירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה א מסופר:

 

 

היום שעיינתי בזה שמתי לב שהגמרא דנה באיילת השחר וכל הפסוקים שהיא מביאה הם מספר אסתר. 

 

עוד. הבבלי במסכת מגילה טו ע״ב דורש את הפסוקים ממזמור כב בתהלים שבכותרת שלו נאמר ״מזמור לדוד״: 

 

״ ותעמד בחצר בית המלך הפנימית א"ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה (תהלים כב, ב) אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר (תהלים כב, כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה וקראתו אריה שנאמר (תהלים כב, כב) הושיעני מפי אריה״. 

 

אני זוכר את הפעם האחרונה שלמדנו בשיעור את הגמרא הזאת, ואני זוכר גם שתהיתי לעצמי מדוע הגמרא החליטה לשים דווקא את הפסוקים האלה בפי אסתר ? היום שהרהרתי בדבר הבנתי.  

כותרת המזמור היא למנצח על אילת השחר. אסתר בעברית היא איילת השחר. ברוך שהאיר עיני במשנתי. 

 

אמנם יש להקשות על מה שאמרתי מדברי הירושלמי הקודמים למעשה שהבאתי. שם נאמר:

״אמר רבי יוסי ברבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא. זימנין דהיא מקדמה וזימנין היא דמאחרה״. ויה״ר שהקב״ה יאיר את עיני גם בקושיה זאת.

 

יותר היה לך להביאשום וחניכה

מיומא (כט.) למה נמשלה אסתר וכו', עיין שם.

ויש לעשות עפ"ז הרבה חיבורים והלחמות עם הרעיון שהבאת, ותן לחכם.

צודק. פספסתי את זה. תודה.בן מערבא


..מבשר שלום
יש גם גמ' בחןלין מדומני קלא/ט שאומרת שאיילת השחר זו אסתר,כתבתי מאמר לפורים,אבל הוא בישיבה,אם יעניין אותך אחרי תשעה באב..
המקור בחוליןבן מערבא

 

הוא הגמרא הידועה על ״אסתר מן התורה מניין״. אולי התכוונת למקור אחר ?

ליום השואהיוסי3
מה שמאפיין את ההדס, שהוא נקרא בתורה "ענף עץ עבות" כלומר שהוא בעצם כולו מכוסה בעלים, והיינו שהוא "מוסתר", והיינו אסתר, וכן האיילה אמרו חז"ל שכך תיראה הגאולה תיראה כאיילה הנגלית ונכסית ושוב נגלית ושוב נכסית וכך קמעא קמעא הולך ואור עד נכון היום
מה המקור של איילה נגלית ונכסית?שום וחניכה

יש במדב"ר (פי"א פיסקא ב) דרשה זו לגבי צבי. ואולי התחלף לך.

ומה ההבדל בין צבי ואיילה לעניין זה?יוסי3
שהדרוש מדמה את אסתר לאיילת השחר.שום וחניכה

ובד"כ בדרשות הלולאות נאחזות אחת השניה בין היתר על ידי דמיון לשוני.

הפסוק כורך בחדא מחתא בלשון "כצבי וכאיל"יוסי3
הרי שזה כעין היקש

אבל מסתמא שגם מדובר על צורת הריצה, שכיוון שהוא רץ מהר, אז ברגע שהוא עובר מאחורי משהו זה כמו כנפיים של מאוורר שרצים במהירות ורגע רואים ושוב לא רואים וחוזר חלילה,
עי' בתוס' מכות (כב.) שהם ב' מינין וכו' ע"ש.שום וחניכה

ולמרות שאין מקשין על הדרשן, אם אפשר, למה לא.

וגם הסברתייוסי3
ואף באיילת השחר הרי מצינו שיש "ענן בוקר" עד חום היום - בית המדרש

הרי שאיילת השחר נגלית ונכסית עד חום היום "כענן בוקר וכטל משכים הולך"
ואף באיילת השחר הרי מצינו שיש "ענן בוקר" עד חום היוםיוסי3
(ראה בספר הושע)
לא כ"כ הבנתי מה כוונתך.שום וחניכה

אם הכוונה שרצית לפרש 'ענן בוקר' מלשון כיסוי והסתר פנים (וכעין הא דברכות לב: 'רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנאמר סכות בענן לך וכו' ע"ש. ועי' בברכות נט. 'רקיע בטהרתה'), אם כן הוא בכלל דברי הירושלמי שרמזת בהודעה הראשונה, וכידוע מה שפירשו שם שהיה המעשה דוקא באיילת השחר שבה מתגבר בחושך (עי' בכלי יקר פרשת חקת ועוד).

מצטער אדונייוסי3
הבאתי פסוק שאין מחלוקת בפירושו
תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך
פירוש ר' יוסף קרא: "כענן בוקר - תשובתכם אינה עומדת לכם , אלא פוסקת מהרה כענן בקר שכָּלֶה לפי שעה , וכטל שמשכים והולך (בנוסחנו: הולך) לו מיד." והיינו נגלה ונכסה כי אינו עומד הענן במקומו אלא מטייל ועם חום היום נעלם
ואיך הענן קשור לאיילת השחר?שום וחניכה


כי מדובר דווקא על "ענן בוקר"יוסי3
ענן שאינו של בוקר אינו הולך ונעלם
בבוקר מתחרשים הרבה דברים.שום וחניכה

ובכלל, אני לא בטוח שב'ענן בוקר' מדובר על הזמן של איילת השחר שבו עננים לא כ"כ נראים, אלא על זמן מאוחר יותר בבוקר. וכן משמע בתענית (ו: ) ע"ש.

אדרבה מהגמרא שהבאת משמע בפירוש כדבריייוסי3אחרונה
כתוב שבבוקר לפני זמן קר"ש כלומר מאיילת השחר ועד שיכיר בין תכלת ללבן ואולי עד הזריחה שרוב בני אדם קוראים קר"ש, אז אם מאיילת השחר עד זמן קר"ש יורד גשם זה לא נחשב גשם שמספיק טוב, אלא אם כן היה עננים עבים שמכסים את השמים, וכתוב שם בגמרא בפירוש על סמך הפסוק הנ"ל, שסתמא של עננים של בוקר, זה עננים שהם לא עננים עבים שמכסים את השמים, אלא הם 'ענני דצפרא דלית בהו מששא'

וע"ע כאן

כיצד נוצר ערפל? זיו
פעם שאל פלפלן אחדיוסי3
את נכדו של הגר"א
במה הייתה גאונותו של סבא שלך ששמעו הולך מסוף העולם ועד סופו?
אמר לו, אומר לך שאלה ששאלו אותו, תראה מה אתה יכול לענות, ומה הוא ענה, ואז תבין.
ואמר לו ששאלו את הגר"א כך למה במגילה כתוב מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלושה עשר בארבעה עשר בחמישה עשר לא פחות ולא יותר" ובמשנה אחרת בנושא אחר כתוב גם כן רשימה של מספרים עוקבים אבל לא כתוב "לא פחות ולא יותר"?
וענה לו הפלפלן תן לי שבוע ואענה לך.
עבר שבוע, עמד ודרש לו דרשה של שלוש שעות לענות לקושיא
מה מאוד נהנה נכד הגר"א לראות ת"ח מובהק כזה, אבל אמר לו שבכל זאת לסבא שלו הייתה תשובה טובה יותר
אמר לו הפלפלן יותר טוב מזה אני לא יכול לענות, אם כן אשמע מה תשובת סבא שלך הגר"א
אמר לו נכד הגר"א, סבי הגר"א ענה שבאמת גם במשנה השנייה כתוב "לא פחות ולא יותר"...
סיפור נאה.שום וחניכה

ואם במשנה האחרת הכוונה לשבת (קלז.) קטן נימול וכו', תייתי לי שגם חשבתי שנזכר שם 'לא פחות ולא יותר'. 

כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך