לפני שנתיים בטקס יום השואה קיבלתי נר נשמה עם שם של יהודיה שנרצחה בשואה. שמרתי אותו ומדי שנה אני משתדל שהלימוד שלי ביום הזה יהיה לעילוי נשמתה. שמה הוא ״אסתר שניצר״ הי״ד ואת הלימוד שלי היום הקדשתי לעילוי נשמתה.
הואיל ושמה הוא אסתר נימא ביה מילתא.
בבבלי במסכת מגילה י״ג ע״א מובאים 3 דעות של תנאים על אודות היחס בין השם הדסה ובין השם אסתר. הדעה האחרונה שמובאת שם היא דעת רבי נחמיה:
״רבי נחמיה אומר הדסה שמה ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר״. מה פירוש אסתהר ?
רש״י במקום מפרש ״ירח יפה כלבנה״ וכמותו מפרש גם בעל הערוך, כנראה לפי הדמיון עם המילה הארמית לירח - סיהרא.
נציע כיוון שונה. חשבתי עליו והתחלתי להרהר בו אחרי ששמתי לב שבפרסית המילה הכללית לכוכב היא ستاره setare שהיא בעלת שורש משותף עם המילה האנגלית לכוכב - star.
על שם האלה הזאת אסתהר נקרא גם כוכב נוגה (ונוס) שהוא הכוכב העולה לפנות בוקר. הנקרא בעברית איילת השחר.
במעשה מפורסם המופיע בירושלמי מסכת ברכות פרק א הלכה א מסופר:
היום שעיינתי בזה שמתי לב שהגמרא דנה באיילת השחר וכל הפסוקים שהיא מביאה הם מספר אסתר.
עוד. הבבלי במסכת מגילה טו ע״ב דורש את הפסוקים ממזמור כב בתהלים שבכותרת שלו נאמר ״מזמור לדוד״:
״ ותעמד בחצר בית המלך הפנימית א"ר לוי כיון שהגיעה לבית הצלמים נסתלקה הימנה שכינה אמרה (תהלים כב, ב) אלי אלי למה עזבתני שמא אתה דן על שוגג כמזיד ועל אונס כרצון או שמא על שקראתיו כלב שנאמר (תהלים כב, כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי חזרה וקראתו אריה שנאמר (תהלים כב, כב) הושיעני מפי אריה״.
אני זוכר את הפעם האחרונה שלמדנו בשיעור את הגמרא הזאת, ואני זוכר גם שתהיתי לעצמי מדוע הגמרא החליטה לשים דווקא את הפסוקים האלה בפי אסתר ? היום שהרהרתי בדבר הבנתי.
כותרת המזמור היא למנצח על אילת השחר. אסתר בעברית היא איילת השחר. ברוך שהאיר עיני במשנתי.
אמנם יש להקשות על מה שאמרתי מדברי הירושלמי הקודמים למעשה שהבאתי. שם נאמר:
״אמר רבי יוסי ברבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא טעיא. זימנין דהיא מקדמה וזימנין היא דמאחרה״. ויה״ר שהקב״ה יאיר את עיני גם בקושיה זאת.
)