זה מושג שכולם מצטטים בלי לדעת בכלל את משמעותו.

הכוונה דווקא למין - דהיינו מי שאדוק בע"ז, ואז מניחים שהוא כתב את האזכרות לשם ע"ז - ולכן דינו שריפה.

לעומת זאת, באותה סוגיה כתוב, שס"ת שכתבו גוי - ייגנז.

וסוגיית גניזת פסוקים בלי שם ה' מפורש, כמו יי שזה לא שם - כבר דנו בה רבות (עלונים וכו')

אמנם, אין שום קשר לס"ת שכתבו מין.

מדובר לכל היותר באפיקורס, וסביר יותר - בתינוק שנשבה.

ממילא אין שום הוו"א לשרוף אותה.

הנכון ביותר הוא לשאול מורה הוראה.

ואם יש פסוקים או ד"ת בלי שמות - על זה כתבתי שיש דיונים

מסכים שסוגיין דעלמא שצריך גניזה

מספק יש להתייחס בקדושה אל גליונות דפוס שתוכנם פסול ומכילים אזכרות, ואף יש לגנוז אותם.

אולם הגניזה לא תהיה בבית הגניזה עם כתבי קודש אחרים.

(וכעין זה מצינו לענין קבורה, שאין קוברים רשע אצל צדיק: עי' סנהדרין מ"ז ע"א).

ויכול אדם לחפור בור בחצירו ולגנוז אותם שם.

ונראה שגם אם כתבים אלו מכילים דברי הסתה כנגד ה' ועיקרי האמונה,

שייתכן שמותר גם לשרוף אותם, מסתבר שגם בגניזה כזו יוצאים ידי חובה.

ובאשר לחיוב שריפה בספרים שכוונתם להסית ולהדיח,

אע"פ שהם מודפסים ואין לייחס לפועלים שום כוונה בהדפסת ה"שמות" שבהם מ"מ זיל בתר טעמא.

שהרי חיוב שריפה הוא בגלל החשש להשפעה מזיקה של הספרים על קוראיהם.

ונימוק זה תופס גם בספרים הנדפסים, כי סוף-סוף ההשפעה המזיקה קיימת

בין אם הפועלים התכוונו לכך ובין אם לאו.

ולכן נראה שספרי מיסיון וכדו', שמטרתם להסית ולהדיח אנשים מאמונתם,

יש לשורפם גם אם נדפסו (ועי' שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קע"ב).

מיהו, מכיון שיוצאים ידי חובה גם בגניזה, נראה לענ"ד שעדיף לגנוז אותם

(אם כי, כאמור, לא בגניזה הרגילה המיועדת לשמות הקדושים).

עכ"ל הגר"י אריאל.

מקור:

סימן מג - קדושת שם ה' בספרי כפירה מודפסים | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

בנ"ד לא נראה שמטרתם להסית ולהדיח,

ואפילו לא נראה שהם כוללים דברי הסתה,

אלא לכל היותר דברי ליצנות.

מ"מ, אף באלו הוראתו לגנוז (בנפרד) ולא לשרוף.

לענ"ד נראה שאף לדבריו אין סיבה שלא לגונזם אפילו בגניזה רגילה,

כיוון שסוף כל סוף עיקרן לקיום סדר כהלכתו, כפי שנוהג רוב עמ"י,

אלא שהוסיפו כמה בדיחות (גם אם לא ראויות) לשעשע מעט בימים אלו.

שהם שמו הגדה מלאה מסודרת אורתודוקסית עם ההוראות

הדברים הצדדיים היו במילתא דבדיחותא בעיקר

זה נראה דבר שלא נכתב כלל למטרות קדושה אלא כצחוק בעלמא.

פשיטא שזה נכלל בספר תורה שכתבו מין (אפיקורס מסכן הוא גם אפיקורס)

ויש לשורפו. מלבד זאת יי אינו כלום.

אלא אם כן זה כן נכתב בכבוד ורק הוסיפו הומור.

ומ"מ, מוזמן לעיין בתשובת הגר"י אריאל שהבאתי לעיל.

מצאתי תשובה של הגר"י אריאל שליט"א - בית המדרש

אם אין אזכרות כפי שאמרת, כמובן. (אין שמות אל, שדי, אלקים?)

טעם הגניזה הוא מניעת ביזוי כתבי הקדש. הפסוקים שם מבוזים ממילא בצורה שהם כתובים.

היתרון: מהפח אין סיכון שיוציאו את זה וישתמשו, בגניזה יש.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

לספור את העומר 49 יום

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה