וככה התימנים דומים יותר לחבדניקים, ואני לא אוהב חבדניקים.

20200426230859.docx

כי סגר

אבל ממש שעשע אותי שזה הדיון כאן

כשבשאר הארץ מצהירים שהשנה "אין יום העצמאות"

תחנון או הלל (לא בברכה) זה לפי המניין שאני מתפלל 

פעם הייתי שם דגל לפעמים

עושה על האש

לא שומע מוזיקה\לא מסתפר\לא מתגלח\לא מתקלח

זה כדי לראות מי באמת עוקב אחרי ההודעות שלי

שלא אמר שירה להשם על הנס שעשה לו השם עם סנחריב 

מה זה "לפי המניין" אין לך עמדה?

(ז'תומרת, אם צריך לומר הלל - אז ה' "לא מרוצה" מכך שתגיד במקום זה תחנון, וכן להיפך)

צריך לגרש שוב יהודים מביתם ולתת את חבל הארץ שעליהם ישבו לגויים, לתת לגויים לנתץ את בתי הכנסת ששם ולהוציא קברים משם, אם לא תעשה את כל אלה כנראה שנסתפק במה שיש כיום.

ובמקום לחיות בקצה, אפשר גם לחגוג את האמצע (שם נמצאת השפיות)

מה לא רע?

כלומר, מה החלופה למדינה?

הייתה הכרזה.

וברצינות

אני לא חוגג את הכרזת המדינה מכמה סיבות, למרות שאני לא נגד. 

יש בזה טוב אבל זה גם שלטון שאני לא רוצה בו. 

מעדיף לחגוג את סוף ביסוס כיבוש העם היהודי את ארץ ישראל והצלה ממוות של מלחמת ששת הימים.

היית אומר תודה, או שהיית אומר: לא צריך ת' דבר הזה, לא יכולת להביא דגם יותר חדיש?

אבל אני לא רוצה לחגוג ביחד עם הממשלה החילונית אז אני חוגג אח"כ.

אסור להתחבר לרשע אפילו לדבר מצווה

הראו לי שהמכתב מאליהו כתב שאפשר לחגוג ביום ירושלים... זה הצלה ממוות לחיים והשלמת המתנה.

העיקר שנינו חוגגים על אותו רעיון.. "עושה שלום במרומיו וכו'.."

לגבי הרבנות, כמה שידוע לי הרבנות הראשונה לא קבעה את זה ואח"כ זה היה רבנים אחרים..

אם כן, זה לא כזה חלק להגיד "הרבנות קבעה"

אגב,

חבר שלי שאל בזמנו את הרב משה צדקה, והוא אמר לו שחוגגים בצנעה ביום העצמאות מפני החיבור לממשלה 

לבין הברכה על ההלל. הרבנות קבעה לומר הלל בלא ברכה.

זה חלק לגמרי לומר שהרבנות קבעה.

את הברכה על ההלל אכן קבעו רבנים אחרים

ורק מאוחר יותר החליטה כך הרבנות.

אתה מוזמן לחגוג בצנעה.

כמדומה שבאי החגיגה יש מידה של פרישה מן הציבור.

ע"ע "מזמור י"ט של מדינת ישראל".

אין בזה פרישה מן הציבור,

אני לא חייב ולא רוצה לחגוג עם הממשלה שמנגחת את הדתיים

שהם הקימו הכל והדתיים לא ציונים והם כן. 

אני בטוח שהרב משה צדקה יודע מה הוא אומר...

אפשר לקרוא לזה חוגג? אם כן אז יאללה אנחנו מסכימים

שאני מזדהה מאד עם הרעיון לחגוג בצנעה.

אבל בצנעה במלוא מובן המילה- כמו שהסברת- אני לא חייב ולא רוצה לחגוג עם הממשלה שמנגחת את הדתיים. לא רק לחגוג בלי שיראו- אלא באמת לא להיות שותף בחגיגה שלהם.

אבל בכל מקרה אני לא ממש לחוץ על ההלל, כי זה תקנה שלא פשטה. וממילא גם אין כאן פרישה מן הציבור. יש כיום זרם שלם ומרכזי בציבור שומר המצוות שלא חוגג. (בהנחה שאת אלה שלא שומרים אנחנו לא סופרים, אחרת יש רוב מוחלט שלא קבלו את תקנות הרבנות הראשית, ולא אומרים הלל...)

וזאת גם הסיבה המרכזית שאני כן חושש מהלל בברכה.

וכי עשיתי כאן הבחנה בין יום העצמאות ליום ירושלים?

כך היה משמע...

מצווה שהזמן גרמה...
 

ובכלל, מי אמר שהכרזה לעצמה כשהכל עדיין באוויר זה הזמן הכי טוב לחגוג? 

בכלל לא בטוח

ועל זה נטו אני אמרתי... הנס תכלס קרה בפסח והחליטו לחגוג בפורים.

אני אין לי שיטה, לא היה אכפת לי לחגוג בשני הימים רק בגלל לא להתחבר לרשע אני לא חוגג

אבל האמת שמעתי את דעתם וצירפתי את זה כסניף

שמור לי איזה סטייק בצד

אז תראה מה כתבתי לאריאל יוסף 

אז אדרבא, אני לא משתתף לכן אני גם לא חוגג 

להתחבר, כאילו לחגוג כשהם חוגגים על הקמת המדינה לפי מה שהם תיכננו ומעבירים מסרים שלדעתי לא טובים ונגד התורה

גם ביציאת מצרים לא כולם היו צדיקים גמורים.

כמה המרו במדבר? כמה ערב רב עלה איתם?

המהלכים הללו אלוקיים ולא תלויים בהופעתם החיצונית.

אנחנו מכניסים את התוכן הפנימי ליום הזה ולכל המהלך האלוקי הזה.

שאני מרגיש שבמציאות השמחה הזאת מתערבבת עם השמחה שלהם... מעדיף שלא

יציאת מצרים קרתה ע"י הקב"ה ומשה רבינו גם הערב רב לא חלק על זה..

פה הם טוענים שזה הם. 

גם חגים אחרים הם כנראה חוגגים בתורה שונה משלך...

אנחנו חוגגים את האירוע הזה מתוך הבנה של הגודל שלו מבחינה גשמית ורוחנית.

מתוך הבנה שגם בניין גשמי של עמ"י הוא דבר קדוש שיש לו משמעות רוחנית.

הם חוגגים רק את הגודל הגשמי של המאורע, בלי להבין את התוכן הפנימי.

מכאן נובע ההבדל.

דווקא בגלל שהבינו שד' פעל חמור יותר שמרדו בטובתו, דרשו לשוב למצרים,

לא רצו לקבל תורה שהיא מטרת העולם וכו' וכו'.

ושוב - לא משנה מה הם טוענים. משנה מהות האירוע.

האירוע הזה אלוקי ואם לא תתן לו את התוכן הנכון -

הוא יישאר עם התוכן שלהם.

במצב כזה אתה מחריב כל אפשרות לטעון אחרת,

ומפקיר את הזירה לטענה שמדובר במהלך טכני אנושי.

אם אתה טוען שאין משמעות רוחנית למציאות הזו,

כיצד אתה יכול לבא בדרישה שהמדינה תתנהל אחרת?!

רק מכוח הטענה שהקב"ה עשה זאת למען שמו

יש לך לגיטימציה לבא ולדרוש שהדברים הללו יופיעו

כמו שהקב"ה רוצה שיופיעו.

אם אין משמעות רוחנית ליום הזה - הם בעצם צודקים,

ואין שום בעיה שהמדינה תתנהל כרצונם;

אתה ממילא מצפה למשהו אחר לחלוטין,

ואין לך שום דרישות כלפי מה שכבר קיים שיתנהל אחרת.

אבל לדעתי אם לא הייתי חוגג בכלל זה היה נכון-  מה אני מתלונן כשאני כאילו לא רוצה את המדינה.

לעומת זאת, אם אני חוגג ביום ירושלים את הכל ביחד ואת ההצלה של עם ישראל בפועל וכיבוש ירושלים שזה העיר הכי חשובה לנו, אני מראה שאני שמח בארץ ישראל באמת.

שים לב שדווקא הם לא עושים עניין גדול מיום ירושלים... מה אכפת להם העיקר חבל ארץ 

לכן אין סביבו קונצנזוס. הוא כרוך בוויכוח על עתיד חבלי הארץ הללו.

אם אתה חוגג רק אותו, בעצם אתה חוגג מהלך פוליטי או לכל היותר את האפשרות להתפלל בכותל, שנגזלה משך 19 שנה.

אם אתה שוב מתחיל עכשיו לטעון שהמבט שלך עליו פנימי יותר - למה ביום העצמאות זה לא נכון?!

כשאתה חוגג את שניהם, אתה מראה מהלך אלוקי שלם שהתחיל ביום הזה ונמשך ליום הזה.

זה באמת העיקר של עם ישראל... מי שרוצה את ת"א במקום ירושלים שיחגוג לבד

אתה מוזמן להחליף את העם...

זה העם שלך וזו מדינת הלאום שלו.

אם תרצה בכך או לא.

אתה יכול לבחור אם להיות שותף איתו או לעמוד מהצד.

"אוהל מועד השוכן איתם בתוך טומאתם".

שכינה שורה בעם ישראל שבא"י בכל מצב בלי שום קשר למעשיו.

על המדינה הזו שורה שכינה. אתה יכול לבחור אם לראות זאת או לעצום עיניים.

אני בטוח שאף אחד לא רצה לחיות בגבולות קטנים, ועם צלפים ירדנים..

ההצלה והכיבוש היו משמעותיים פי כמה וכמה ביום העצמאות.

הן מצד שהסכנה היתה גדולה הרבה יותר (לא היה אז צבא ולא שום מכשיר משמעותי אחר),

והן מצד שהכיבוש נוצר יש מאין. לא הורחבו גבולות קיימים.

תתפלא, יש כאלה שרוצים לחזור לגבולות האלה.

אתה יכול לעצום עיניים ולטעון שאין... לצערנו זו המציאות וזה העם שלך.

ניצלנו ממוות.

יש מישהו שחולק על זה? בלי זה המדינה הייתה הולכת לעזאזל. זאת העצמאות האמיתית.

בסדר אפשר לחלוק על הגבולות אבל תכלס זה ככה...

מה הבעיה? 

אז במקום לקרוא לזה יום ירושלים שיקראו לזה יום הניצחון או יום ההצלה או אנאערף מה

אבל תכלס אני כאדם מאמין קובע חגים לפי הערכים לא לפי כל העם..

כי זה נראה בעיניהם כשותפות לדברים שהם לא מסכימים להם -

גם כלפי יום ירושלים יש כאלה...

שלא פתאום תגיד לי שלחגוג פסח זה פוליטי כי חלק רצו לחזור למצרים

בדיוק בזה טעה חזקיהו המלך...

וגם לא יודע, זה נראה עלוב כזה איך אני אסביר.

או שאתה חוגג או שאתה לא. זה כאילו להציג את היהדות כנגד חגיגות בפועל. משעממת..

ככה ראיתי את זה כחילוני שראיתי דתיים קוראים ליום של תורה חגיגה חח

שהייתי רווק הייתי הולך ביום העצמאות ליום שכולו תורה

הייתי נהנה מכל רגע (באמצע הייתי קופץ לחברים לאכול קצת בשר) 

תכלס בכל חג עושים סעודה כדי לשמח גם את הגוף.  

וזה גם לא אמירת תודה.. חזקיהו המלך טעה בזה ונתבע על זה 

הוא סתם למד תורה.

אם זה לימוד במהות הגאולה והודיה לה' זה מצוין

שלימוד בלי שום סעודה ושום הלל זה תודה? 

חגיגה זה קרבן

אני לרוב לומד ביום הזה על מעלת ארץ ישראל

אם אתה מודה לה' גם אם זה במילים שלך ובזה שאתה לומד על מצוות כיבוש הארץ ועל שלבי הגאולה מתוך מבט שמתבונן ומכיר בכך שה' גאל אותנו - זו תודה.

הרב עובדיה לא אמר הלל.

לא עשה סעודה אבל הודה לה וציין את היום הזה בכמה וכמה הזדמנויות.

(ואל תבקשו מקור. לא זוכר מאיפה זה)

מלבד זאת כתוב שחזקיהו לא אמר שירה - התורה נקראה שירה שנא' ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת

אם אתה מודה לה' ובוחר לעשות זאת בדרכך - מצוין.

ולא אמר בעצמו. יש לך מקור להביא לי? כי את התשובה ביביע אומר למדתי והיה נשמע ממנה שגם מזה הוא לא מבסוט. אלא להגיד רק בסוף התפילה כתהילים...

https://s3.kikar.co.il/data/auto/flv/jk/fxy1wvk3.m4v

הוא אומר כמעט בדיוק מה שכתבת כאן...

דומני שיש עוד. אם זה לא מספק - אחפש.

אשרי שכיוונתי. שומע עכשיו

(נראה שאנחנו מסתדרים טוב יותר בפורומים אחרים מאשר באקו"ח )

יש בזה משהו

החכמה היא להסתדר גם כשלא מסכימים

ח"א עמ' 176. אם תמצא אשמח שתשתף

ומצאתי כמה מקורות זהים, כך שנראה שהם הוכחה חותכת.

א. תגובת לשכתו על החלטת מועצת הרה"ר בראשות הרב גורן:

20200504024318.pdf

מתוך העיתון דבר, יום חמישי, כ״ו בניסן ה׳תשל״ד.

בפסקה האחרונה כתובה עמדתו.

ב. קובץ "תורה שבע"פ" כרך ט"ז שנת תשל"ד,

הובאו גם בספר "משא עובדיה":

"בפתח דברי בבואי לדון בשאלת ברכת ההלל

ביום העצמאות של מדינת ישראל,

וכן בשאלת ברכת שהחיינו על עצם היום הזה,

הוא יום ה׳ באייר מדי שנה בשנה,

ברצוני להדגיש תחילה

כי מדינת ישראל ועצמאות שלטון עם ישראל

בארצנו הקדושה,

הנם בעלי חשיבות היסטורית ודתית ממדרגה ראשונה,

לאחר כאלפיים שנות גלות

לעמנו הנדכה והנרדף בארצות הנכר,

זכינו לשוב לארצנו הקדושה

תחת שלטון עצמאי במדינת ישראל,

שלטון ישראל הוא שאיפשר ומאפשר בעזה"י,

לאחינו הפזורים בכל קצוי תבל,

לעלות לארצנו הקדושה לבנות ולהבנות בה,

ללא כל הגבלה, "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם",

"בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה".

והארץ מתפתחת בקצב מהיר

ומשגשגת מבחינה כלכלית,

"ישושום מדבר וציה ותגל הערבה ותפרח כחבצלת".

שלש פעמים זכינו בעזרת ה' יתברך

לניצחונות נפלאים על אויבינו הזוממים להכחידנו,

במלחמת הקוממיות, מבצע קדש ובמלחמת ששת הימים,

ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו.

ובתלתא הוי חזקה.

לא עביד רחמנא ניסא בכדי,

ולו חפץ ה' להמיתנו לא הראנו את כל אלה.

וסימנא מילתא היא, גם לקראת הבאות,

שעוד יוסיף ה׳ ידו להראותינו את ידו וזרועו הנטויה,

"אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה". "היינו שמחים"...

אמנם אין לכחד כי ישנם לדאבונינו

צללים רבים המעיבים על שמחתינו,

אולם מעט אור דוחה הרבה מן החושך.

עד שיפוח היום בביאת משיח צדקנו ונסו הצללים,

ועלינו יזרח ה׳ וכבודו עלינו יראה.

ברצוני לדון איפוא רק מבחינת ההלכה

של קביעת ברכות ביום העצמאות,

היינו ברכת ההלל, וברכת שהחיינו,

שהיא בעיה הלכתית טהורה...".

מכאן נראה שהוא דן רק על ברכת ההלל

ולא על עצמם אמירתו, שהיא נראית מושכל פשוט מבחינתו,

אך המקור הבא מוכיח יותר.

ג. ספר "הרבנות הראשית לישראל - 70 שנה ליסודה":

"יום העצמאות הוא חג גדול.

הקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל נסים ונפלאות

והנחיל להם ניצחונות מפוארים במערכות ישראל.

לכן יש לשבחו בהלל, אך ללא ברכה...

זו רק 'אתחלתא דגאולה' ולא גאולה שלמה.

מדינת ישראל היא התגלמות רצון ה׳

וראשית התגשמותו של חזון הנביאים.

אפשר להיות ציוני מצוין

ולאהוב את המדינה בלב ונפש,

ויחד עם זה לומר הלל בלי ברכה.

ההימנעות מאמירת ברכה

נובעת מבעיה הלכתית מובהקת

ולא מהשקפת עולם".

ד. בספר "מנהגי הראש"ל" הביא את שני המקורות האחרונים,

וציין שבבית הכנסת בבית הרב עובדיה לא אמרו תחנון ביום העצמאות,

והרב עובדיה היה נוהג לומר חצי הלל בלי ברכה לאחר התפילה.

בר"ח הוא אומר חצי הלל בתפילה. כאן הוא לא רוצה להגיד בתפילה כדי לא לפגוע בסדר התפילה ע"פ הקבלה.

אם ראוי להגיד הלל אך ללא ברכה למה לא בתוך התפילה?

הוא מודה לה' נכון. מכיר בנס וחושב שזה יום ראוי אך לא להלל. זה קצת מוזאר לי

מצאתי כעת בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים ס"ס מא:

"מבואר בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סי' יא),

שיש ליזהר שלא לומר מזמורי ההלל אחר תפלת י"ח

במקום שתקנו חז"ל לומר הלל ביום טוב ור"ח,

כי נודע שכל עניני התפלות בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם,

כמ"ש בזוה"ק ובכתבי האר"י ז"ל,

שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות ונשגבות,

וחז"ל תיקנו ביום טוב ור"ח אמירת הלל אחר תפלת י"ח לסוד כמוס,

ואנן הדיוטות אנן, ואנחנו לא נדע אם אמירת הלל מישך שייכא במקום הזה,

ולכן לא יאמרוהו אלא לאחר סיום התפלה כולה. ע"ש.

וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (סי' י) הנ"ל. ע"ש.

ומ"מ נלע"ד שאם הקהל רוצים לומר הלל בלא ברכה אחר תפלת י"ח

אין למחות בידם, שהרי הלל דר"ח הוי מנהג בעלמא,

כמבואר בתענית (כח ע"ב), דרב סבר לאפסוקינהו עד דחזא דמדלגי דלוגי

אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם,

ולא הקפידו כלל על אמירת ההלל דר"ח אחר תפלת י"ח.

ואף שנראה שדעת מרן החיד"א לחלק בזה

בין מנהג שנוסד עוד בזמן רבותינו חכמי התלמוד,

ובין אמירת הלל ע"פ תקנה בעלמא בזמן הזה,

מ"מ ענינים כאלה שאין עליהם קפידא אלא ע"פ הסוד

לא נאמרו אלא למצניעיהם".

לבטל תחנון אפשר. להכניס הלל א"א ע"פ הסוד ואפשר ע"פ הפשט.

לכן לעצמו אמר אחרי התפילה ע"פ הסוד, ולאחרים התיר לאומרו במקומו ע"פ הפשט.

אגב - כמדומה שכן היתה גם דעת הגר"מ אליהו זצ"ל.

כעת מצאתי הוכחה נוספת לעמדתו בנושא (מתוך ריאיון עימו ב"ידיעות אחרונות". יום שישי, כ״ה באייר ה׳תשל״ד):

 

יום שכולו תורה כאמרית שבח לה' זה מצויין כהתנתקות מהמציאות זה גרוע

אני לא נגד לחגוג (אמרתי לך סיבה למסיבה אני מחפש) אבל אם אופי החגיגות גורמות לך להרגיש חיבור לחילוני - תתמקד רק בהודיה לה' בלימוד תורה ולא בחגיגות הפרטיות שלך.

אין משהו נגד לחגוג כאן. אמרת שלך זה מרגיש חיבור לרשעים אז  אתה תחגוג אחרת

כל השנים שיום העצמאות היה שלא בתאריך המקורי בגלל שבת,

ראיתי אנשים אומרים הלל עם ברכה ביום שהמדינה קבעה ולא בתאריך המקורי. 

מה דעתך על זה? ומה אתה עושה? 

ר' צדוק מדייק שם שלדברי תורה לא יתחבר אבל למצווה שהיא מצד הנפש -

אדרבה יתחבר (ובפרט ביישוב הארץ והמסתעף - עי' "אם הבנים שמחה ג ,סז).

ציטוט מאורחות צדיקים שער האהבה

"אסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם, שנאמר (דברי הימים ב כ לז): "בהתחברך עם אחזיהו, פרץ יי את מעשיך".

ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע, שנאמר (משלי ג לא): "אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו". ואמרו חכמים באבות דרבי נתן (ט ד): תתרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה"

החגיגות הן רק פועל יוצא (אגב - אתה יכול לחגוג לבד...).

אשאל שתי שאלות:

א. במה מקיפים את המזבח בסוכות? מה הדבר מסמל?

ב. אם אין מתחברים אפילו למצווה, כיצד נפסק שאין תענית ללא פושעי ישראל? (מ"ב תריט, א)? 

אעתיק כאן את דברי ר' צדוק (שלא תחשוב שאני לא יודע לצטט ):

"וריח הקטרת עצר. (שים לב שהוא עוסק במגיפה - א.י.)

שנתקן אותו ריח רע הבא מעוברי העבירות.

כי בו יש גם הלבנה (נראה בצ"ל חלבנה - א.י.)

והוא רומז לפו"י דרי"ר מצד מעשיו

אבל כשהם באגודה אחת

אז גם הם מעלים ריח טוב (וכמ"ש בכריתות ו' ב')

וכ"א בויקרא רבה ע"פ ולקחתם לכם.

וזהו ריח בוגדיו דיעקב הנז"ל.

כי בהיותם בשורשם ביעקב

שהוא כולל כל נפשות דישראל שבכל הדורות

והם בו באגודה א'.

וכן קרא דהדודאים הנז"ל דר"ל הדודאים הטובות והרעות

בהיותם יחד אז נתנו גם הרעות ריח.

כי בהיותם יחד יתעורר נקודה הטובה

שבמעמקי לב הרשעים להתחבר לקדושה

דמצא מין את מינו וניעור ועכ"א בחגיגה (כו.)

מקרא דכאיש א' חברים דביום טוב שמתקבצים יחד

הכל חשובים חברים ואין נחשבים לע"ה.

והיינו כשמתאספים יחד לד' מצוה כהאי דיו"ט שעולים לרגל.

וכן בהא דכריתות שמתחברים להתענות

ודוגמא דחלבנה וערבה שמצטרפין למצוה

כי עי"ז שמתחבר לעשות מצוה

ה"ה מעורר שורש קדושת יהדותו באתערותא דילי'.

ואז מועיל התחברותו להיות נחשב כמוהם

ועוד מוסיף כח גם בהם על ידי שמוציאים יקר מזולל

בזה שמתחברים עמו.

ומ"ש אל תתחבר לרשע

וא' באדר"נ (פ' ט') אפילו לדברי תורה.

י"ל זהו ביחיד המתחבר דיוכל ללמוד ממעשיו ולא בציבור

והוא יחיד דוגמת סמני הקטורת שיש י' לבד החלבנה.

וגם י"ל שם דוקא לד"ת דלרשע א' אלקים מה לך לספר חוקי

ולא לדבר מצוה דגם פו"י מלאים מצות כרמון

ואף על פי שאמרו (בסוטה כ"ב א') עבירה מכה מצוה ואין מכבה תורה.

וגם באחר שעליו א' בחגיגה קרא דלרשע א' וגו' אפ"ה אמרו שם

דדומה לאגוז דאין תורתו נמאסת.

מ"מ לענין האגודה שיועיל להעלות ריח טוב

י"ל עיקרו בהתחברות למעשה מצוה.

כי ג' מדריגות נר"נ הם מחשבה דיבור ומעשה.

ורוח ונשמה זוכה רק הראוי לכך אבל נפש יש לכ"א

וע"כ פו"י מלאים רק במעשה מצות.

ומ"מ גם בנפש כלול נר"נ כידוע דבכ"ד שבקדושה

כל פרט הוא כלול מכל הפרטים.

כמו בי"ס כל ספירה כלול גם כן מי'.

וכן כל מצוה כלולים בה כל תרי"ג מצות,

וכן בכל א' מנרנח"י כלולים כל נרנח"י

דיש גם בנפש כל ה' מדריגות נרנח"י עד יחידה שבנפש.

וע"כ גם כל פו"י יש להם שורש ואחיזה בד"ת

כי היא מורשה לכל קהלת יעקב

שאין בזרעו פסולת כלל ואפילו לפו"י יש תקוה ותיקון

כי שרשם בקדושה.

ועז"נ ריח אפיך כתפוחים דהנשמה באף

כמ"ש ויפח באפיו נשמת וגו' ונאמר אשר נשמה באפו.

וחלק הנשמה שהוא מנפוחת הש"י ומאן דנפח מתוכו נפח

והוא חלק ד' ודאי דמריח ריח טוב".

לא חשבתי שאתה לא יודע לצטט חח

אני חושב שיש הבדל בין לעשות מצווה שהיא וודאי רצון ה' 

לבין פה שלפי ראות עיני אנחנו חושבים על המצווה והם חושבים על מקום מוגן שאפשר לעשות חיים וגם להביא קצת גויים שיהיה מעניין..

פשוט כי הם לוקחים את הרעיון של המדינה לכיוון אחר לגמרי, ולא לזה שסוף סוף אפשר לקיים מצוות בגלוי בארץ ישראל. מבלבלים את האנשים התמימים ואת הדתיים דוחקים הצידה..

לא רוצה לחגוג איתם. 

אולי ההגדרות שלנו שונות..

אם אתה אומר הלל - זה עיקר העניין.   אחלה!! חח

(בפרט שהן לא ממש מתקיימות השנה).

יש בהן בעיות קשות של צניעות, שירת נשים וכו',

והן חסרות תוכן מהותי למשמעות היום הזה.

כל רבותינו חגגו וחוגגים את יום העצמאות

בתפילה חגיגית עם הלל ובסעודת הודיה עם דברי תורה וכו'.

זו הגדרת החגיגות ככל שאני מכיר אותה.

בכיף אחי תהנה!! אני לא נגד רק חושש לעצמי - צעירים מעל עשרים

חבר'ה אני חוזר בתשובה ולא למדן מי ישמע.. אתם קשים מידי עם ההגדרות כאילו זה גמרא

אם כך, אתה צריך לחגוג פורים בפסח. - צעירים מעל עשרים

לי אין שיטה לדעתי שניהם ימים להגיד תודה..

הרב עובדיה היה אומר הלל ביום העצמאות (בלי ברכה).

לא חושב שהוא "ממנהיגי הציונות הדתית".

הרב משאש גם לא היה ממנהיגי הציונות הדתית, ובכל זאת כתב:

"עוד שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו' וכו'.
תשובה: אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו, אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור והודאה למלך הכבוד ברוך הוא, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים".
(אוצר המכתבים ח"ג סי' אלף תשס"ט)

הרב סרנא, ראש ישיבת חברון, אכן היה מסתפק באי אמירת תחנון.

כך גם נהגו בישיבת "קול תורה" בימי הגרש"ז אוירבך.

בספר "אתחלתא היא" מובאים דברי עשרות מגדולי ישראל שחגגו את היום עצמאות ואמרו הלל.

אני יכול להמשיך אבל כמדומה שהעיקרון מובן.

לגבי פונוביז', ידוע דגל ישראל אבל פחות מוכר המכתב הזה:

http://a7.org/im/4p5ALKGCMDP0LdozLZJYg==/150909/image.png

הסברתי את הבעיה בהסתפקות ביום ירושלים בהודעות קודמות.

ראי מכאן ואילך:

אם כבר אז הפוך - - צעירים מעל עשרים

לבין מה שאני מבין כלחגוג בצנעא, דהיינו להודות לה' ולשמוח שהוא עשה עבורנו את כל הטובות הגדולות שעשה לנו, אך בלי להיות ולהרגיש חלק מכל החגיגות בחוץ. 

ובדרך כלל, מי ש"עושה סעודה", הוא חוגג את יום העצמאות, וזה לא רק "ארוע הודיה לה', בלי שום חיבור למדינת ישראל"...

כמו שיש "הם פורשים ובוכים והוא פורש ובוכה", ככה יש "הם פורשים וחוגגים והוא פורש וחוגג", הם חוגגים שהצליחו להקים את מדינתם, והוא חוגג שה' שלח את שליחיו להציל אותנו מיד מרעים ומאיר לנו ניצוצות של גאולה.

(לא בא להתווכח כרגע על שאלת החגיגות עצמם. רק לנסות להגדיר את מושג ה"חגיגה בנצעא")

את מה אתה חוגג אז?

את הצטרפות עיה"ק תובב"א למדינה, לא?

אז מה עם המדינה עצמה?

אני חוגג על כיבוש הארץ בפועל והצלת היהודים במלחמת ששת הימים...

זה המדינה עצמה - הרבה יותר מסתם הכרזה. 

והסברתי שאני לא חוגג עם השלטון החילוני שמנכסים לשלטון שלהם את המושג "המדינה" 

אבל צריך להודות כל יום לה' שאנחנו בארץ שלנו וריבונים (פחות או יותר) לעצמנו

תגדיר עצמאות.

תגדיר תגדיר.

תגדיר חופר.

רציתי לשמוח ביום העצמאות השנה, אז חסכתי את התגובות המעצבנות.

ולעצם העניין:

תגדיר חוגג.

זה לא אמור להיות פורום ציוני דתי?

מאיפה כל התגובות האלו?

או שבאמת יש "משבר אמון" שלכם במדינה, ואנכי לא ידעתי?

אין לי כח לכתוב הרבה, בפרט שרק עכשיו ראיתי את השרשור וזה רלוונטי בעיקר לשנה הבאה

אבל בשתי מילים:

עם ישראל היה שפל ונרדף אלפיים שנה,

וזה "הוכיח" את אמינות הנצרות, כידוע,

וא"כ היה חילול ה',

וגם צער שלו על סבל בניו אהוביו,

ולכן, הוא החליט להפך את המצב,

ובצורה שלא תאומן, ושלא היה כמותה לאף עם בעולם (באחריות, תבדקו אותי.)

הוא הפך את אוסף הקהילות היהודיות מהעולם,

שהיו בעצם העם היהודי המפורר (ישנו עם אחד וכו'...)

הביא אותם לפה בניסי ניסים,

והקים להם מעצמה עולמית.

למען שמו, שיתקדש,

וכ"כ ביחזקאל: "למעני, ולמען שמי המחולל בגוים"

ופירש"י - כי שפלותם של ישראל היא שפלותו שלו.

ויש כאן לאנשים עוד ספיקות על חשיבות היום הזה?

על חשיבות ההודאה בו?

איפה אתם?

איבדתם את הצפון?

(סליחה על ה"בוטות", אני נסער ממה שקראתי.) 

נראה לי יש בלבול בין ההודאה על הנס שנעשה ועל ההודיה הגדולה על כך

לבין היחס למדינה עצמה שזה יותר יום העצמאות מבטא...

החילונים אמרו לך את זה? מי אמר לך?

למה שיום העצמאות יבטא דבר כזה?

ברור שיום העצמאות מבטא את הנס הגדול שהיה במלחמת השחרור שמשפיע עלינו ברכה עד להיום.

מה זאת אומרת 'ככה נראה לי'? את יכולה להרגיש טוב עם עצמך גם כשאין לך בסיס הגיוני למחשבה שלך?

ואם יש לך - למה את אומרת ככה נראה לי. תגידי לי את המחשבה עצמה.

ואם אין לך כוח פשוט אל תעני.

זה ממש הרגיש את דוחה את דברי על כלום.. אם את רוצה לדון תדוני, אם לא זה גם אחלה.

בלי להיכנס לכל הסיבות .. אני בטוחה שיש טובים ממני שיכולים להסביר....

בגדול הרב דביר טל מסביר את זה אחלה.. 

. ברגע שאת אומרת לי דברים שאת לא מסבירה לי מה עומד בכלל מאחוריהם - מה זה עוזר לדיון? מה זה עוזר לי להבין את העמדה שהצגת? אם תביאי לי סרטון של הרב טל או לא יודע מה זה גם יכול להיות טענה. אבל סתם בלי לומר כלום זה מרגיש לי לא טוב. זה נראה לי משהו שרק שולל את העמדה שלי ולא בונה מעבר. למה לעשות את זה? אני דן עם אנשים כדי ללמוד מהם ולא כדי שהם סתם ידחו דברים שחשבתי עליהם.

אין לי זמן וכח לזה...

נשמה כללית היה ממש בהלם, אז הרגשתי צורך לאזן את ההלם שלו קצת...

זה הכל

ואני בגישה הזאת עוד לפני שהכרתי את הרב דביר טל... אבל ששמעתי את דבריו אז מאוד התחברתי לעומק שמאחורי הדברים....

יש לי את הסיבות שלי ולא אפרט כאן... 

התגובה 'ככה נראה לי', כן. הבנתי אמרת אותה בצחוק. הכל טוב.

הרוב דת"ל אבל יש גם חרדים

כנראה שההגדרה שלנו לדת"ל קצת שונה

הרוב דת"ל אבל יש גם חרדים או בין לבין

זה הופך אותו לחסיד סאטמר וגורם לו לשרוף דגל ישראל.

קצת הקצנתי אבל יש גם קולות כאלה בחברה.

אני חושבת שיש הרבה שההשקפה שלהם יותר מורכבת וזה לא שחור או לבן כמו ציוני דתי לומר הלל עם ברכה ולחגוג עם דגלים בכל מקום לבין מי שמתייחס לזה כיום רגיל.
יש גם אפור. יש אנשים שבוחרים להסתכל על זה אחרת ולא כאל חג שמאליל את המדינה או מצד שני כיום רגיל שלא קרה בו כלום.
@advfb אני חושבת שהיא פשוט לא רוצה להכנס לויכוח הזה, יכול להיות שהיא פשוט מתחברת לדרך הזאת והולכת לפי רבותיה. תקני אותי אם אני טועה לב אוהב.

למה שקורה במציאות הוא קשר עמוק.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.