וככה התימנים דומים יותר לחבדניקים, ואני לא אוהב חבדניקים.

20200426230859.docx

כי סגר

אבל ממש שעשע אותי שזה הדיון כאן

כשבשאר הארץ מצהירים שהשנה "אין יום העצמאות"

תחנון או הלל (לא בברכה) זה לפי המניין שאני מתפלל 

פעם הייתי שם דגל לפעמים

עושה על האש

לא שומע מוזיקה\לא מסתפר\לא מתגלח\לא מתקלח

זה כדי לראות מי באמת עוקב אחרי ההודעות שלי

שלא אמר שירה להשם על הנס שעשה לו השם עם סנחריב 

מה זה "לפי המניין" אין לך עמדה?

(ז'תומרת, אם צריך לומר הלל - אז ה' "לא מרוצה" מכך שתגיד במקום זה תחנון, וכן להיפך)

צריך לגרש שוב יהודים מביתם ולתת את חבל הארץ שעליהם ישבו לגויים, לתת לגויים לנתץ את בתי הכנסת ששם ולהוציא קברים משם, אם לא תעשה את כל אלה כנראה שנסתפק במה שיש כיום.

ובמקום לחיות בקצה, אפשר גם לחגוג את האמצע (שם נמצאת השפיות)

מה לא רע?

כלומר, מה החלופה למדינה?

הייתה הכרזה.

וברצינות

אני לא חוגג את הכרזת המדינה מכמה סיבות, למרות שאני לא נגד. 

יש בזה טוב אבל זה גם שלטון שאני לא רוצה בו. 

מעדיף לחגוג את סוף ביסוס כיבוש העם היהודי את ארץ ישראל והצלה ממוות של מלחמת ששת הימים.

היית אומר תודה, או שהיית אומר: לא צריך ת' דבר הזה, לא יכולת להביא דגם יותר חדיש?

אבל אני לא רוצה לחגוג ביחד עם הממשלה החילונית אז אני חוגג אח"כ.

אסור להתחבר לרשע אפילו לדבר מצווה

הראו לי שהמכתב מאליהו כתב שאפשר לחגוג ביום ירושלים... זה הצלה ממוות לחיים והשלמת המתנה.

העיקר שנינו חוגגים על אותו רעיון.. "עושה שלום במרומיו וכו'.."

לגבי הרבנות, כמה שידוע לי הרבנות הראשונה לא קבעה את זה ואח"כ זה היה רבנים אחרים..

אם כן, זה לא כזה חלק להגיד "הרבנות קבעה"

אגב,

חבר שלי שאל בזמנו את הרב משה צדקה, והוא אמר לו שחוגגים בצנעה ביום העצמאות מפני החיבור לממשלה 

לבין הברכה על ההלל. הרבנות קבעה לומר הלל בלא ברכה.

זה חלק לגמרי לומר שהרבנות קבעה.

את הברכה על ההלל אכן קבעו רבנים אחרים

ורק מאוחר יותר החליטה כך הרבנות.

אתה מוזמן לחגוג בצנעה.

כמדומה שבאי החגיגה יש מידה של פרישה מן הציבור.

ע"ע "מזמור י"ט של מדינת ישראל".

אין בזה פרישה מן הציבור,

אני לא חייב ולא רוצה לחגוג עם הממשלה שמנגחת את הדתיים

שהם הקימו הכל והדתיים לא ציונים והם כן. 

אני בטוח שהרב משה צדקה יודע מה הוא אומר...

אפשר לקרוא לזה חוגג? אם כן אז יאללה אנחנו מסכימים

שאני מזדהה מאד עם הרעיון לחגוג בצנעה.

אבל בצנעה במלוא מובן המילה- כמו שהסברת- אני לא חייב ולא רוצה לחגוג עם הממשלה שמנגחת את הדתיים. לא רק לחגוג בלי שיראו- אלא באמת לא להיות שותף בחגיגה שלהם.

אבל בכל מקרה אני לא ממש לחוץ על ההלל, כי זה תקנה שלא פשטה. וממילא גם אין כאן פרישה מן הציבור. יש כיום זרם שלם ומרכזי בציבור שומר המצוות שלא חוגג. (בהנחה שאת אלה שלא שומרים אנחנו לא סופרים, אחרת יש רוב מוחלט שלא קבלו את תקנות הרבנות הראשית, ולא אומרים הלל...)

וזאת גם הסיבה המרכזית שאני כן חושש מהלל בברכה.

וכי עשיתי כאן הבחנה בין יום העצמאות ליום ירושלים?

כך היה משמע...

מצווה שהזמן גרמה...
 

ובכלל, מי אמר שהכרזה לעצמה כשהכל עדיין באוויר זה הזמן הכי טוב לחגוג? 

בכלל לא בטוח

ועל זה נטו אני אמרתי... הנס תכלס קרה בפסח והחליטו לחגוג בפורים.

אני אין לי שיטה, לא היה אכפת לי לחגוג בשני הימים רק בגלל לא להתחבר לרשע אני לא חוגג

אבל האמת שמעתי את דעתם וצירפתי את זה כסניף

שמור לי איזה סטייק בצד

אז תראה מה כתבתי לאריאל יוסף 

אז אדרבא, אני לא משתתף לכן אני גם לא חוגג 

להתחבר, כאילו לחגוג כשהם חוגגים על הקמת המדינה לפי מה שהם תיכננו ומעבירים מסרים שלדעתי לא טובים ונגד התורה

גם ביציאת מצרים לא כולם היו צדיקים גמורים.

כמה המרו במדבר? כמה ערב רב עלה איתם?

המהלכים הללו אלוקיים ולא תלויים בהופעתם החיצונית.

אנחנו מכניסים את התוכן הפנימי ליום הזה ולכל המהלך האלוקי הזה.

שאני מרגיש שבמציאות השמחה הזאת מתערבבת עם השמחה שלהם... מעדיף שלא

יציאת מצרים קרתה ע"י הקב"ה ומשה רבינו גם הערב רב לא חלק על זה..

פה הם טוענים שזה הם. 

גם חגים אחרים הם כנראה חוגגים בתורה שונה משלך...

אנחנו חוגגים את האירוע הזה מתוך הבנה של הגודל שלו מבחינה גשמית ורוחנית.

מתוך הבנה שגם בניין גשמי של עמ"י הוא דבר קדוש שיש לו משמעות רוחנית.

הם חוגגים רק את הגודל הגשמי של המאורע, בלי להבין את התוכן הפנימי.

מכאן נובע ההבדל.

דווקא בגלל שהבינו שד' פעל חמור יותר שמרדו בטובתו, דרשו לשוב למצרים,

לא רצו לקבל תורה שהיא מטרת העולם וכו' וכו'.

ושוב - לא משנה מה הם טוענים. משנה מהות האירוע.

האירוע הזה אלוקי ואם לא תתן לו את התוכן הנכון -

הוא יישאר עם התוכן שלהם.

במצב כזה אתה מחריב כל אפשרות לטעון אחרת,

ומפקיר את הזירה לטענה שמדובר במהלך טכני אנושי.

אם אתה טוען שאין משמעות רוחנית למציאות הזו,

כיצד אתה יכול לבא בדרישה שהמדינה תתנהל אחרת?!

רק מכוח הטענה שהקב"ה עשה זאת למען שמו

יש לך לגיטימציה לבא ולדרוש שהדברים הללו יופיעו

כמו שהקב"ה רוצה שיופיעו.

אם אין משמעות רוחנית ליום הזה - הם בעצם צודקים,

ואין שום בעיה שהמדינה תתנהל כרצונם;

אתה ממילא מצפה למשהו אחר לחלוטין,

ואין לך שום דרישות כלפי מה שכבר קיים שיתנהל אחרת.

אבל לדעתי אם לא הייתי חוגג בכלל זה היה נכון-  מה אני מתלונן כשאני כאילו לא רוצה את המדינה.

לעומת זאת, אם אני חוגג ביום ירושלים את הכל ביחד ואת ההצלה של עם ישראל בפועל וכיבוש ירושלים שזה העיר הכי חשובה לנו, אני מראה שאני שמח בארץ ישראל באמת.

שים לב שדווקא הם לא עושים עניין גדול מיום ירושלים... מה אכפת להם העיקר חבל ארץ 

לכן אין סביבו קונצנזוס. הוא כרוך בוויכוח על עתיד חבלי הארץ הללו.

אם אתה חוגג רק אותו, בעצם אתה חוגג מהלך פוליטי או לכל היותר את האפשרות להתפלל בכותל, שנגזלה משך 19 שנה.

אם אתה שוב מתחיל עכשיו לטעון שהמבט שלך עליו פנימי יותר - למה ביום העצמאות זה לא נכון?!

כשאתה חוגג את שניהם, אתה מראה מהלך אלוקי שלם שהתחיל ביום הזה ונמשך ליום הזה.

זה באמת העיקר של עם ישראל... מי שרוצה את ת"א במקום ירושלים שיחגוג לבד

אתה מוזמן להחליף את העם...

זה העם שלך וזו מדינת הלאום שלו.

אם תרצה בכך או לא.

אתה יכול לבחור אם להיות שותף איתו או לעמוד מהצד.

"אוהל מועד השוכן איתם בתוך טומאתם".

שכינה שורה בעם ישראל שבא"י בכל מצב בלי שום קשר למעשיו.

על המדינה הזו שורה שכינה. אתה יכול לבחור אם לראות זאת או לעצום עיניים.

אני בטוח שאף אחד לא רצה לחיות בגבולות קטנים, ועם צלפים ירדנים..

ההצלה והכיבוש היו משמעותיים פי כמה וכמה ביום העצמאות.

הן מצד שהסכנה היתה גדולה הרבה יותר (לא היה אז צבא ולא שום מכשיר משמעותי אחר),

והן מצד שהכיבוש נוצר יש מאין. לא הורחבו גבולות קיימים.

תתפלא, יש כאלה שרוצים לחזור לגבולות האלה.

אתה יכול לעצום עיניים ולטעון שאין... לצערנו זו המציאות וזה העם שלך.

ניצלנו ממוות.

יש מישהו שחולק על זה? בלי זה המדינה הייתה הולכת לעזאזל. זאת העצמאות האמיתית.

בסדר אפשר לחלוק על הגבולות אבל תכלס זה ככה...

מה הבעיה? 

אז במקום לקרוא לזה יום ירושלים שיקראו לזה יום הניצחון או יום ההצלה או אנאערף מה

אבל תכלס אני כאדם מאמין קובע חגים לפי הערכים לא לפי כל העם..

כי זה נראה בעיניהם כשותפות לדברים שהם לא מסכימים להם -

גם כלפי יום ירושלים יש כאלה...

שלא פתאום תגיד לי שלחגוג פסח זה פוליטי כי חלק רצו לחזור למצרים

בדיוק בזה טעה חזקיהו המלך...

וגם לא יודע, זה נראה עלוב כזה איך אני אסביר.

או שאתה חוגג או שאתה לא. זה כאילו להציג את היהדות כנגד חגיגות בפועל. משעממת..

ככה ראיתי את זה כחילוני שראיתי דתיים קוראים ליום של תורה חגיגה חח

שהייתי רווק הייתי הולך ביום העצמאות ליום שכולו תורה

הייתי נהנה מכל רגע (באמצע הייתי קופץ לחברים לאכול קצת בשר) 

תכלס בכל חג עושים סעודה כדי לשמח גם את הגוף.  

וזה גם לא אמירת תודה.. חזקיהו המלך טעה בזה ונתבע על זה 

הוא סתם למד תורה.

אם זה לימוד במהות הגאולה והודיה לה' זה מצוין

שלימוד בלי שום סעודה ושום הלל זה תודה? 

חגיגה זה קרבן

אני לרוב לומד ביום הזה על מעלת ארץ ישראל

אם אתה מודה לה' גם אם זה במילים שלך ובזה שאתה לומד על מצוות כיבוש הארץ ועל שלבי הגאולה מתוך מבט שמתבונן ומכיר בכך שה' גאל אותנו - זו תודה.

הרב עובדיה לא אמר הלל.

לא עשה סעודה אבל הודה לה וציין את היום הזה בכמה וכמה הזדמנויות.

(ואל תבקשו מקור. לא זוכר מאיפה זה)

מלבד זאת כתוב שחזקיהו לא אמר שירה - התורה נקראה שירה שנא' ועתה כיתבו לכם את השירה הזאת

אם אתה מודה לה' ובוחר לעשות זאת בדרכך - מצוין.

ולא אמר בעצמו. יש לך מקור להביא לי? כי את התשובה ביביע אומר למדתי והיה נשמע ממנה שגם מזה הוא לא מבסוט. אלא להגיד רק בסוף התפילה כתהילים...

https://s3.kikar.co.il/data/auto/flv/jk/fxy1wvk3.m4v

הוא אומר כמעט בדיוק מה שכתבת כאן...

דומני שיש עוד. אם זה לא מספק - אחפש.

אשרי שכיוונתי. שומע עכשיו

(נראה שאנחנו מסתדרים טוב יותר בפורומים אחרים מאשר באקו"ח )

יש בזה משהו

החכמה היא להסתדר גם כשלא מסכימים

ח"א עמ' 176. אם תמצא אשמח שתשתף

ומצאתי כמה מקורות זהים, כך שנראה שהם הוכחה חותכת.

א. תגובת לשכתו על החלטת מועצת הרה"ר בראשות הרב גורן:

20200504024318.pdf

מתוך העיתון דבר, יום חמישי, כ״ו בניסן ה׳תשל״ד.

בפסקה האחרונה כתובה עמדתו.

ב. קובץ "תורה שבע"פ" כרך ט"ז שנת תשל"ד,

הובאו גם בספר "משא עובדיה":

"בפתח דברי בבואי לדון בשאלת ברכת ההלל

ביום העצמאות של מדינת ישראל,

וכן בשאלת ברכת שהחיינו על עצם היום הזה,

הוא יום ה׳ באייר מדי שנה בשנה,

ברצוני להדגיש תחילה

כי מדינת ישראל ועצמאות שלטון עם ישראל

בארצנו הקדושה,

הנם בעלי חשיבות היסטורית ודתית ממדרגה ראשונה,

לאחר כאלפיים שנות גלות

לעמנו הנדכה והנרדף בארצות הנכר,

זכינו לשוב לארצנו הקדושה

תחת שלטון עצמאי במדינת ישראל,

שלטון ישראל הוא שאיפשר ומאפשר בעזה"י,

לאחינו הפזורים בכל קצוי תבל,

לעלות לארצנו הקדושה לבנות ולהבנות בה,

ללא כל הגבלה, "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם",

"בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה".

והארץ מתפתחת בקצב מהיר

ומשגשגת מבחינה כלכלית,

"ישושום מדבר וציה ותגל הערבה ותפרח כחבצלת".

שלש פעמים זכינו בעזרת ה' יתברך

לניצחונות נפלאים על אויבינו הזוממים להכחידנו,

במלחמת הקוממיות, מבצע קדש ובמלחמת ששת הימים,

ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו.

ובתלתא הוי חזקה.

לא עביד רחמנא ניסא בכדי,

ולו חפץ ה' להמיתנו לא הראנו את כל אלה.

וסימנא מילתא היא, גם לקראת הבאות,

שעוד יוסיף ה׳ ידו להראותינו את ידו וזרועו הנטויה,

"אז יאמרו בגוים הגדיל ה׳ לעשות עם אלה". "היינו שמחים"...

אמנם אין לכחד כי ישנם לדאבונינו

צללים רבים המעיבים על שמחתינו,

אולם מעט אור דוחה הרבה מן החושך.

עד שיפוח היום בביאת משיח צדקנו ונסו הצללים,

ועלינו יזרח ה׳ וכבודו עלינו יראה.

ברצוני לדון איפוא רק מבחינת ההלכה

של קביעת ברכות ביום העצמאות,

היינו ברכת ההלל, וברכת שהחיינו,

שהיא בעיה הלכתית טהורה...".

מכאן נראה שהוא דן רק על ברכת ההלל

ולא על עצמם אמירתו, שהיא נראית מושכל פשוט מבחינתו,

אך המקור הבא מוכיח יותר.

ג. ספר "הרבנות הראשית לישראל - 70 שנה ליסודה":

"יום העצמאות הוא חג גדול.

הקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל נסים ונפלאות

והנחיל להם ניצחונות מפוארים במערכות ישראל.

לכן יש לשבחו בהלל, אך ללא ברכה...

זו רק 'אתחלתא דגאולה' ולא גאולה שלמה.

מדינת ישראל היא התגלמות רצון ה׳

וראשית התגשמותו של חזון הנביאים.

אפשר להיות ציוני מצוין

ולאהוב את המדינה בלב ונפש,

ויחד עם זה לומר הלל בלי ברכה.

ההימנעות מאמירת ברכה

נובעת מבעיה הלכתית מובהקת

ולא מהשקפת עולם".

ד. בספר "מנהגי הראש"ל" הביא את שני המקורות האחרונים,

וציין שבבית הכנסת בבית הרב עובדיה לא אמרו תחנון ביום העצמאות,

והרב עובדיה היה נוהג לומר חצי הלל בלי ברכה לאחר התפילה.

בר"ח הוא אומר חצי הלל בתפילה. כאן הוא לא רוצה להגיד בתפילה כדי לא לפגוע בסדר התפילה ע"פ הקבלה.

אם ראוי להגיד הלל אך ללא ברכה למה לא בתוך התפילה?

הוא מודה לה' נכון. מכיר בנס וחושב שזה יום ראוי אך לא להלל. זה קצת מוזאר לי

מצאתי כעת בשו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים ס"ס מא:

"מבואר בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סי' יא),

שיש ליזהר שלא לומר מזמורי ההלל אחר תפלת י"ח

במקום שתקנו חז"ל לומר הלל ביום טוב ור"ח,

כי נודע שכל עניני התפלות בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם,

כמ"ש בזוה"ק ובכתבי האר"י ז"ל,

שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות ונשגבות,

וחז"ל תיקנו ביום טוב ור"ח אמירת הלל אחר תפלת י"ח לסוד כמוס,

ואנן הדיוטות אנן, ואנחנו לא נדע אם אמירת הלל מישך שייכא במקום הזה,

ולכן לא יאמרוהו אלא לאחר סיום התפלה כולה. ע"ש.

וכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי ח"ו (סי' י) הנ"ל. ע"ש.

ומ"מ נלע"ד שאם הקהל רוצים לומר הלל בלא ברכה אחר תפלת י"ח

אין למחות בידם, שהרי הלל דר"ח הוי מנהג בעלמא,

כמבואר בתענית (כח ע"ב), דרב סבר לאפסוקינהו עד דחזא דמדלגי דלוגי

אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם,

ולא הקפידו כלל על אמירת ההלל דר"ח אחר תפלת י"ח.

ואף שנראה שדעת מרן החיד"א לחלק בזה

בין מנהג שנוסד עוד בזמן רבותינו חכמי התלמוד,

ובין אמירת הלל ע"פ תקנה בעלמא בזמן הזה,

מ"מ ענינים כאלה שאין עליהם קפידא אלא ע"פ הסוד

לא נאמרו אלא למצניעיהם".

לבטל תחנון אפשר. להכניס הלל א"א ע"פ הסוד ואפשר ע"פ הפשט.

לכן לעצמו אמר אחרי התפילה ע"פ הסוד, ולאחרים התיר לאומרו במקומו ע"פ הפשט.

אגב - כמדומה שכן היתה גם דעת הגר"מ אליהו זצ"ל.

כעת מצאתי הוכחה נוספת לעמדתו בנושא (מתוך ריאיון עימו ב"ידיעות אחרונות". יום שישי, כ״ה באייר ה׳תשל״ד):

 

יום שכולו תורה כאמרית שבח לה' זה מצויין כהתנתקות מהמציאות זה גרוע

אני לא נגד לחגוג (אמרתי לך סיבה למסיבה אני מחפש) אבל אם אופי החגיגות גורמות לך להרגיש חיבור לחילוני - תתמקד רק בהודיה לה' בלימוד תורה ולא בחגיגות הפרטיות שלך.

אין משהו נגד לחגוג כאן. אמרת שלך זה מרגיש חיבור לרשעים אז  אתה תחגוג אחרת

כל השנים שיום העצמאות היה שלא בתאריך המקורי בגלל שבת,

ראיתי אנשים אומרים הלל עם ברכה ביום שהמדינה קבעה ולא בתאריך המקורי. 

מה דעתך על זה? ומה אתה עושה? 

ר' צדוק מדייק שם שלדברי תורה לא יתחבר אבל למצווה שהיא מצד הנפש -

אדרבה יתחבר (ובפרט ביישוב הארץ והמסתעף - עי' "אם הבנים שמחה ג ,סז).

ציטוט מאורחות צדיקים שער האהבה

"אסור להתחבר עם רשע בעסקי העולם, שנאמר (דברי הימים ב כ לז): "בהתחברך עם אחזיהו, פרץ יי את מעשיך".

ואפילו לדבר מצוה אסור להתחבר לרשע, שנאמר (משלי ג לא): "אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו". ואמרו חכמים באבות דרבי נתן (ט ד): תתרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע אפילו לדבר מצוה"

החגיגות הן רק פועל יוצא (אגב - אתה יכול לחגוג לבד...).

אשאל שתי שאלות:

א. במה מקיפים את המזבח בסוכות? מה הדבר מסמל?

ב. אם אין מתחברים אפילו למצווה, כיצד נפסק שאין תענית ללא פושעי ישראל? (מ"ב תריט, א)? 

אעתיק כאן את דברי ר' צדוק (שלא תחשוב שאני לא יודע לצטט ):

"וריח הקטרת עצר. (שים לב שהוא עוסק במגיפה - א.י.)

שנתקן אותו ריח רע הבא מעוברי העבירות.

כי בו יש גם הלבנה (נראה בצ"ל חלבנה - א.י.)

והוא רומז לפו"י דרי"ר מצד מעשיו

אבל כשהם באגודה אחת

אז גם הם מעלים ריח טוב (וכמ"ש בכריתות ו' ב')

וכ"א בויקרא רבה ע"פ ולקחתם לכם.

וזהו ריח בוגדיו דיעקב הנז"ל.

כי בהיותם בשורשם ביעקב

שהוא כולל כל נפשות דישראל שבכל הדורות

והם בו באגודה א'.

וכן קרא דהדודאים הנז"ל דר"ל הדודאים הטובות והרעות

בהיותם יחד אז נתנו גם הרעות ריח.

כי בהיותם יחד יתעורר נקודה הטובה

שבמעמקי לב הרשעים להתחבר לקדושה

דמצא מין את מינו וניעור ועכ"א בחגיגה (כו.)

מקרא דכאיש א' חברים דביום טוב שמתקבצים יחד

הכל חשובים חברים ואין נחשבים לע"ה.

והיינו כשמתאספים יחד לד' מצוה כהאי דיו"ט שעולים לרגל.

וכן בהא דכריתות שמתחברים להתענות

ודוגמא דחלבנה וערבה שמצטרפין למצוה

כי עי"ז שמתחבר לעשות מצוה

ה"ה מעורר שורש קדושת יהדותו באתערותא דילי'.

ואז מועיל התחברותו להיות נחשב כמוהם

ועוד מוסיף כח גם בהם על ידי שמוציאים יקר מזולל

בזה שמתחברים עמו.

ומ"ש אל תתחבר לרשע

וא' באדר"נ (פ' ט') אפילו לדברי תורה.

י"ל זהו ביחיד המתחבר דיוכל ללמוד ממעשיו ולא בציבור

והוא יחיד דוגמת סמני הקטורת שיש י' לבד החלבנה.

וגם י"ל שם דוקא לד"ת דלרשע א' אלקים מה לך לספר חוקי

ולא לדבר מצוה דגם פו"י מלאים מצות כרמון

ואף על פי שאמרו (בסוטה כ"ב א') עבירה מכה מצוה ואין מכבה תורה.

וגם באחר שעליו א' בחגיגה קרא דלרשע א' וגו' אפ"ה אמרו שם

דדומה לאגוז דאין תורתו נמאסת.

מ"מ לענין האגודה שיועיל להעלות ריח טוב

י"ל עיקרו בהתחברות למעשה מצוה.

כי ג' מדריגות נר"נ הם מחשבה דיבור ומעשה.

ורוח ונשמה זוכה רק הראוי לכך אבל נפש יש לכ"א

וע"כ פו"י מלאים רק במעשה מצות.

ומ"מ גם בנפש כלול נר"נ כידוע דבכ"ד שבקדושה

כל פרט הוא כלול מכל הפרטים.

כמו בי"ס כל ספירה כלול גם כן מי'.

וכן כל מצוה כלולים בה כל תרי"ג מצות,

וכן בכל א' מנרנח"י כלולים כל נרנח"י

דיש גם בנפש כל ה' מדריגות נרנח"י עד יחידה שבנפש.

וע"כ גם כל פו"י יש להם שורש ואחיזה בד"ת

כי היא מורשה לכל קהלת יעקב

שאין בזרעו פסולת כלל ואפילו לפו"י יש תקוה ותיקון

כי שרשם בקדושה.

ועז"נ ריח אפיך כתפוחים דהנשמה באף

כמ"ש ויפח באפיו נשמת וגו' ונאמר אשר נשמה באפו.

וחלק הנשמה שהוא מנפוחת הש"י ומאן דנפח מתוכו נפח

והוא חלק ד' ודאי דמריח ריח טוב".

לא חשבתי שאתה לא יודע לצטט חח

אני חושב שיש הבדל בין לעשות מצווה שהיא וודאי רצון ה' 

לבין פה שלפי ראות עיני אנחנו חושבים על המצווה והם חושבים על מקום מוגן שאפשר לעשות חיים וגם להביא קצת גויים שיהיה מעניין..

פשוט כי הם לוקחים את הרעיון של המדינה לכיוון אחר לגמרי, ולא לזה שסוף סוף אפשר לקיים מצוות בגלוי בארץ ישראל. מבלבלים את האנשים התמימים ואת הדתיים דוחקים הצידה..

לא רוצה לחגוג איתם. 

אולי ההגדרות שלנו שונות..

אם אתה אומר הלל - זה עיקר העניין.   אחלה!! חח

(בפרט שהן לא ממש מתקיימות השנה).

יש בהן בעיות קשות של צניעות, שירת נשים וכו',

והן חסרות תוכן מהותי למשמעות היום הזה.

כל רבותינו חגגו וחוגגים את יום העצמאות

בתפילה חגיגית עם הלל ובסעודת הודיה עם דברי תורה וכו'.

זו הגדרת החגיגות ככל שאני מכיר אותה.

בכיף אחי תהנה!! אני לא נגד רק חושש לעצמי - צעירים מעל עשרים

חבר'ה אני חוזר בתשובה ולא למדן מי ישמע.. אתם קשים מידי עם ההגדרות כאילו זה גמרא

אם כך, אתה צריך לחגוג פורים בפסח. - צעירים מעל עשרים

לי אין שיטה לדעתי שניהם ימים להגיד תודה..

הרב עובדיה היה אומר הלל ביום העצמאות (בלי ברכה).

לא חושב שהוא "ממנהיגי הציונות הדתית".

הרב משאש גם לא היה ממנהיגי הציונות הדתית, ובכל זאת כתב:

"עוד שאלת על יום העצמאות, שיש אומרים בו תחנון וסליחות וכו' וכו'.
תשובה: אין לך לסכסך דעתך בעניינים אלו, אתה ספרדי חרד, עשה מה שאנחנו עושים, עושים אותו יום טוב בהלל גמור והודאה למלך הכבוד ברוך הוא, ואוכלים ושותים ושמחים, ואין לנו עסק עם אחרים".
(אוצר המכתבים ח"ג סי' אלף תשס"ט)

הרב סרנא, ראש ישיבת חברון, אכן היה מסתפק באי אמירת תחנון.

כך גם נהגו בישיבת "קול תורה" בימי הגרש"ז אוירבך.

בספר "אתחלתא היא" מובאים דברי עשרות מגדולי ישראל שחגגו את היום עצמאות ואמרו הלל.

אני יכול להמשיך אבל כמדומה שהעיקרון מובן.

לגבי פונוביז', ידוע דגל ישראל אבל פחות מוכר המכתב הזה:

http://a7.org/im/4p5ALKGCMDP0LdozLZJYg==/150909/image.png

הסברתי את הבעיה בהסתפקות ביום ירושלים בהודעות קודמות.

ראי מכאן ואילך:

אם כבר אז הפוך - - צעירים מעל עשרים

לבין מה שאני מבין כלחגוג בצנעא, דהיינו להודות לה' ולשמוח שהוא עשה עבורנו את כל הטובות הגדולות שעשה לנו, אך בלי להיות ולהרגיש חלק מכל החגיגות בחוץ. 

ובדרך כלל, מי ש"עושה סעודה", הוא חוגג את יום העצמאות, וזה לא רק "ארוע הודיה לה', בלי שום חיבור למדינת ישראל"...

כמו שיש "הם פורשים ובוכים והוא פורש ובוכה", ככה יש "הם פורשים וחוגגים והוא פורש וחוגג", הם חוגגים שהצליחו להקים את מדינתם, והוא חוגג שה' שלח את שליחיו להציל אותנו מיד מרעים ומאיר לנו ניצוצות של גאולה.

(לא בא להתווכח כרגע על שאלת החגיגות עצמם. רק לנסות להגדיר את מושג ה"חגיגה בנצעא")

את מה אתה חוגג אז?

את הצטרפות עיה"ק תובב"א למדינה, לא?

אז מה עם המדינה עצמה?

אני חוגג על כיבוש הארץ בפועל והצלת היהודים במלחמת ששת הימים...

זה המדינה עצמה - הרבה יותר מסתם הכרזה. 

והסברתי שאני לא חוגג עם השלטון החילוני שמנכסים לשלטון שלהם את המושג "המדינה" 

אבל צריך להודות כל יום לה' שאנחנו בארץ שלנו וריבונים (פחות או יותר) לעצמנו

תגדיר עצמאות.

תגדיר תגדיר.

תגדיר חופר.

רציתי לשמוח ביום העצמאות השנה, אז חסכתי את התגובות המעצבנות.

ולעצם העניין:

תגדיר חוגג.

זה לא אמור להיות פורום ציוני דתי?

מאיפה כל התגובות האלו?

או שבאמת יש "משבר אמון" שלכם במדינה, ואנכי לא ידעתי?

אין לי כח לכתוב הרבה, בפרט שרק עכשיו ראיתי את השרשור וזה רלוונטי בעיקר לשנה הבאה

אבל בשתי מילים:

עם ישראל היה שפל ונרדף אלפיים שנה,

וזה "הוכיח" את אמינות הנצרות, כידוע,

וא"כ היה חילול ה',

וגם צער שלו על סבל בניו אהוביו,

ולכן, הוא החליט להפך את המצב,

ובצורה שלא תאומן, ושלא היה כמותה לאף עם בעולם (באחריות, תבדקו אותי.)

הוא הפך את אוסף הקהילות היהודיות מהעולם,

שהיו בעצם העם היהודי המפורר (ישנו עם אחד וכו'...)

הביא אותם לפה בניסי ניסים,

והקים להם מעצמה עולמית.

למען שמו, שיתקדש,

וכ"כ ביחזקאל: "למעני, ולמען שמי המחולל בגוים"

ופירש"י - כי שפלותם של ישראל היא שפלותו שלו.

ויש כאן לאנשים עוד ספיקות על חשיבות היום הזה?

על חשיבות ההודאה בו?

איפה אתם?

איבדתם את הצפון?

(סליחה על ה"בוטות", אני נסער ממה שקראתי.) 

נראה לי יש בלבול בין ההודאה על הנס שנעשה ועל ההודיה הגדולה על כך

לבין היחס למדינה עצמה שזה יותר יום העצמאות מבטא...

החילונים אמרו לך את זה? מי אמר לך?

למה שיום העצמאות יבטא דבר כזה?

ברור שיום העצמאות מבטא את הנס הגדול שהיה במלחמת השחרור שמשפיע עלינו ברכה עד להיום.

מה זאת אומרת 'ככה נראה לי'? את יכולה להרגיש טוב עם עצמך גם כשאין לך בסיס הגיוני למחשבה שלך?

ואם יש לך - למה את אומרת ככה נראה לי. תגידי לי את המחשבה עצמה.

ואם אין לך כוח פשוט אל תעני.

זה ממש הרגיש את דוחה את דברי על כלום.. אם את רוצה לדון תדוני, אם לא זה גם אחלה.

בלי להיכנס לכל הסיבות .. אני בטוחה שיש טובים ממני שיכולים להסביר....

בגדול הרב דביר טל מסביר את זה אחלה.. 

. ברגע שאת אומרת לי דברים שאת לא מסבירה לי מה עומד בכלל מאחוריהם - מה זה עוזר לדיון? מה זה עוזר לי להבין את העמדה שהצגת? אם תביאי לי סרטון של הרב טל או לא יודע מה זה גם יכול להיות טענה. אבל סתם בלי לומר כלום זה מרגיש לי לא טוב. זה נראה לי משהו שרק שולל את העמדה שלי ולא בונה מעבר. למה לעשות את זה? אני דן עם אנשים כדי ללמוד מהם ולא כדי שהם סתם ידחו דברים שחשבתי עליהם.

אין לי זמן וכח לזה...

נשמה כללית היה ממש בהלם, אז הרגשתי צורך לאזן את ההלם שלו קצת...

זה הכל

ואני בגישה הזאת עוד לפני שהכרתי את הרב דביר טל... אבל ששמעתי את דבריו אז מאוד התחברתי לעומק שמאחורי הדברים....

יש לי את הסיבות שלי ולא אפרט כאן... 

התגובה 'ככה נראה לי', כן. הבנתי אמרת אותה בצחוק. הכל טוב.

הרוב דת"ל אבל יש גם חרדים

כנראה שההגדרה שלנו לדת"ל קצת שונה

הרוב דת"ל אבל יש גם חרדים או בין לבין

זה הופך אותו לחסיד סאטמר וגורם לו לשרוף דגל ישראל.

קצת הקצנתי אבל יש גם קולות כאלה בחברה.

אני חושבת שיש הרבה שההשקפה שלהם יותר מורכבת וזה לא שחור או לבן כמו ציוני דתי לומר הלל עם ברכה ולחגוג עם דגלים בכל מקום לבין מי שמתייחס לזה כיום רגיל.
יש גם אפור. יש אנשים שבוחרים להסתכל על זה אחרת ולא כאל חג שמאליל את המדינה או מצד שני כיום רגיל שלא קרה בו כלום.
@advfb אני חושבת שהיא פשוט לא רוצה להכנס לויכוח הזה, יכול להיות שהיא פשוט מתחברת לדרך הזאת והולכת לפי רבותיה. תקני אותי אם אני טועה לב אוהב.

למה שקורה במציאות הוא קשר עמוק.

גם לא מקלחת צוננת מינימלית?

לך צריך להזכיר שזו ההטרלה השנתית של @אריק מהדרום ?!

מחזקים את ידך במנהג החשוב

הכלל הוא: מתי שקיימת בך שנאה ליהדות ולהלכה זה אומר שמשהו לא תקין.

ההלכה מודה שבמקרה שלך יש מקום להקל.

אתה יורה לעצמך ברגליים, אף אחד מלבדך לא אשם במצב הזה.

הבחירה בידך - להמשיך לסבול סתם, או להקשיב להלכה האמיתית.

והבנתי שזו הטרלה קבועה. אז הצטרפתי.

לא יודע למה הגבת למגיבה שמעליך ולא לפותח, אבל מוזמן לחפש בכרטיס שלו

לא יכול כבר עם שלושת השבועות האלה - צעירים מעל עשרים

אסור לרחוץ בימים קרירים במקומות מזיעים?

ולהשתמש בתיאודורנט אם זה לא עוזר?

לא להתקלח כבר מי"ז בתמוז כדי שיהיה לי קל בתשעת הימים.

היום יש ספריי מסריח שאפשר להתיז וזה פותר את העניין.

הבעיה שנגמר המלאי

אם הורסים לי את זה כל שנה, דווקא השנה יש הרבה חדשים בפורום.

נראה לי זו השנה ה14 או ה15 לשרשור הזה.

אגב סבא שלי ז"ל תקופה ארוכה חשב שזו באמת ההלכה ולא החה מתקלח בשלושת השבועות רק בערבי שבת.

בשבת ראש חודש, הכוונה

הרי ידוע שלמעשה מנהגי האבלות (כמו לא לשמוע מוזיקה כו') זה לכל השנה, אלא שרוב הציבור לא מודע/ לא יכול לעמוד בכך, ורק בבין המיצרים מחזירים עטרה ליושנה, שנזכה

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

1. וואצפ משתמשת באלגוריתם שמזהה הודעות תפוצה. וחוסם את החשבונות, כדי שמשתמשים ישלמו על השירות.
 

2. כמה אנשים התלוננו עליך (קורה בעיקר לנערים שעושים מעשי קונדס)

3. שימוש בוואצפ בצורה שגורמת לחשוב שעושים שימוש מסחרי. - הוספת אנשים בכמות גדולה. או יצירת מלא קבוצות. 

לפעמים זה קורה בגלל תוכנות צד שלישי.. למשל כאלה ששומרות הודעות..

אבל אם באמת וואצפ לא מוכנים להחזיר לך את המספר

תוכל אולי להחליף מספר בחברת סלולר.

אבל צריך להתחבר לקבוצות מחדש.

גם הרבה התכתבויות נעלמו וכו'.

או שנתת רשות למישהו/משהו לעשות את זה?

רק ווטסאפ ווב.

לאיזה אתר פייק של הווב?

השערה רחוקה. אבל אולי.

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

כשיוצרים פרסומת,

אחת המטרות היא לייצר באז, לגרום לכולם לדבר עליה.

כשאתה כל כך מופעל מהפרסומת הזאת, ואתה כותב עליה בפורום וגורם לעוד אנשים להיחשף אליה ולבנק עצמו, אתה ממש משחק לידיים שלהם.

כבר כתבתי פעם, איך סיפר לי אדם שעבד במשרד הפרסום של AIG, על הישיבה שבה הוחלט לקחת את אסי עזר ובן זוגו כפרזנטורים - לראשונה בישראל (עד אז היו להט''בים פרזנטורים אבל רק כיחידים, בלי בני הזוג שלהם, כלומר לא הוצגה זוגיות להט''בית באף פרסומת).

הוא אמר לי שהמחאה של כמה קבוצות נגד הפרסומת לא רק שלא הפתיעה את החברה או גרמה לה לחזור בה, אלא הייתה ממש אחת הסיבות לבחירה הזאת. כי לקחת עוד זוג כמו שכולם לוקחים זה משעמם, מי ידבר על הפרסומת הזאת אם יקחו אליה עוד זוג של גבר ואשה?

אז אנשים כעסו, התלוננו, והזוג הזה ממשיך לפרסם את החברה כבר שנים רבות.

לא בשולי הדברים:

כשהייתי תלמיד הייתה לחברת yes פרסומת שעשתה צחוק מהחרדים, ראו שחקנים בלבוש חרדי רוקדים ושרים במחאה על כך שהאיכות של yes טובה מדי ולכן רואים את הנשים הלא צנועות בצורה איכותית מדי.

Now the shikses look well, you will go to the hell.

שלחתי תלונה לרשות השנייה, מתוך ידיעה שזה לא ישנה דבר אבל לא יכולתי לשתוק. אחרי מספר שבועות קיבלתי בדואר מכתב חתום על ידי נציב התלונות של הרשות, והוא כתב לי שבעקבות המכתב שלי ושל עוד אנשים שהתלוננו, הוא הורה להוריד את הפרסומת.

אבל ההבדל הוא שאני התלוננתי על פרסומת שהייתה פוגענית בפני עצמה, לא כי יש בה פרזנטור שמחוץ לפרסומת הוא פוגע.

בנוגע לסייפא של דבריך, בפרסומות לבנק באינטרנט וברדיו הוא מופיע בדמות מהתכנית, לא כעצמו בחיים האמיתיים והוא  משתמש בביטויים המאפיינים את הדמות בתכנית, ומזלזל במסורת ישראל  בפרסומת עצמה ולא מחוצה לה.

כשחברה מסחרית משתמשת בזוג להטבים לפרסומת, עד כמה שהדבר מפריע לי ברמה האישית והיהודית אין לי ביקורת ממשית על העניין. שיעשו מה שטוב להם. הם לא מקטינים או לועגים לציבור אחר. לפחות לא באופן ישיר.
במקרה של בנק יהב מגחיכים ולועגים לציבור שלם המחזיק במסורת ישראל.

דמיין לעצמך גוף מסחרי שהיה משתמש כפרזנטור בדמות מגוחכת של להט"ב שמקטינה, לועגת  ומזלזלת בפומבי בכל אורח החיים הלהט"בי. אתה יכול לתאר לעצמך איזה סערה זה היה מייצר בשניות.

אלא דמות שמסמלת את הבחור שחצי חזר בתשובה ופתאום מתנשא על כולם ומבין יותר טוב מכולם ביהדות

לפעמים גם גם מבין את היהדות בצורה לקויה וצרה (בגלל שלא באמת למד אלא לימד את עצמו)

אבל הוא לא דתי.

הוא מסורתי מינוס

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

במילה אחת?

הפרכה.

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.

מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?

וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .

אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

ממשרד הבריאות.

לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..

מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.

(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

תשתדל לישון ולקום עם המחזורים של היום והלילה

תזכור שעמוק בתוכך אתה טוב גמור ❣️