אי. מתוק! אני לא יכול לחכות עם זה... אח..
לא יודע מה איתכם , אבל כבר הרבה זמן לא טעמתי כ-ז-ה ד"ת.
 
וואו. כי - זו שאלה אשכרה אקטואלית ו -
יש מצב שהיא תפתור לכמה מאיתנו את ה - "וואי. איזה חום. אני מת/ה..."
 
------ יש סיכום בקצרה ממש למטה ----- [אבל , כמובן , עדיף לקרוא את ה - "ארוך". ]
 
הנה: תחרטו - תזכרו - ו...אולי תתלהבו  - ו - "תפתרו" (או לפחות תבינו ) ת'חום הבא בסוכות ,
כי...לא הולך להיות כ"כ קר השנה...או במילים אחרות - "קצת" חם... 
 
יאלה , נקפוץ פנימה --->
כותב הרמב"ם הלכה בקשר לסוכות:
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן , בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים"
 
 
רגע , ת'כלס - רוצים שנשמח בסוכות "עד הגג". כמובן , הרי כתוב "ושמחת בחגך"...
אבל , אם נחשוב על זה לרגע - זה ממש לא מובן. רוצים שנשמח ו...מוציאים אותנו החוצה?!
בלי מזגן. שהמצב הוא: שבשביל להגיע לכיור לניטול ידיים צריך ללכת כמה מאות מטרים. האא...ו - כל הזבובים פתאום גילו שאנחנו קיימים וממש לא רוצים לעזוב אותנו. ועוד שתמיד יהיה ת'מישו הזה שימצא חתיכת סכך בתוך המרק שלו [גם לכם זה קורה? ] - תגידו - ככה רוצים שנשמח?! לא היו יכולים לתת לנו להשאר בבית?? איפה שאין את כל הדברים המעצבניים האלו. זה לא טיפ טיפה סותר שה' רוצה שנהיה שמחים אבל מצד שני אומרים לנו - "אתם חייב לגור מחוץ לבית"?? ו - עוד זה לא סתם שמחה כמו כל חג , זה "זמן שמחתינו" , אז...איך בדיוק ככה אפשר לשמוח?!
 
אלא - אומרים חז"ל יסוד ע-נ-ק בחיים שלנו. והוא , ענין השמחה. "ושמחת בחגך" -
הפשט הוא , שאפשר לראות מהי שמחה אמיתית - דוקא בסוכות. דוקא אז , זו שיא השמחה.
ה' מוציא אותנו החוצה ובד בבד אומר לנו שנהיה שמחים , כי הוא בא ללמד אותנו - כך , בהסתכלות כזו - זו היא השמחה. כאשר תבינו - אומר לנו ה' - שהעולם הזה הוא עראי , הוא לא העיקר - אתם תהיו שמחים. ו - הנה , בואו תתבוננו בסוכות. כי - הציווי שתהיו שמחים והחיב לצאת לדירת עראי , לא רק שזה לא סותר אחד את השני , אלא , זה משלים אחד את השני. כך , על ידי שתצאו החוצה , על ידי שתתבוננו ותזכרו שהעולם הזה כולו רק מעבר לעולם האמת. העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא - בפני עולם הקבע שלנו , אם תתבוננו בסוכה , תראו כמה זה מסתדר. אם האדם יחשוב שהעולם הזה זה מטרתו - הוא אבוד. הוא בחיים לא יהיה שמח. ו - זאת למה?
כי הרי תמיד יהיה לחבר ת'וולבו היותר חדישה... ו - תמיד הוא ירצה מאתיים אפילו שיש לו מאה בכיס. וכל הזמן הוא ירדוף אחרי הדולרים , כי - הרי זו היא התכלית שלו - "להיות מאושר" - להגיע הכי הכי גבוה בעולם הזה...
כזה אדם בחיים לא יגיע לשמחה. כי הוא פשוט שוכח ששמחה זה דבר רוחני. הוא שוכח ש - "איזהו עשיר? השמח בחלקו" - הוא שוכח שכזה אדם הוא גם עשיר , גם מאושר וגם שמח , כן , בקצת שיש לו...כי האדם השמח בחלקו מבין שאנחנו כאן לזמן מועט ביחס לעולם הבא - ממילא , למה לרדוף אחרי דברים?! האדם המאושר באמת משתדל לחיות בעולם בכדי להכי ת'תיק אוכל של הנשמה , לעולם הבא. ולא בכדי לאגור סתם דברים שכאשר ילך מהעולם לא ישאר לו כלום...
 
 
לסיכום: ממילא - זה לא סותר - מובן בטוב טעם את הציווי להיות בחוץ בחג מצד ו - להיות שמחים בחג מצד שני. כי , זה פשוט אחד. אדם שמרגיש שהוא חי בסוכה - שהוא חי בדירת עראי - רק , אבל רק אדם כזה יכול להיות שמח בחיים.
 
 
---- מי שיכול להקפיץ - שיעשה טובה , זה יעזור הרבה. תודה ----
 

בעז"ה שנזכה כולנו שיהיה חג מלא שמחה. מלא אור אמיתי של הרגשת ה'.
שנזכה כולנו לראות את מה שיש לנו ולשמוח בו - שנהיה מאושרים באמת. ו - במהרה ,
בעז"ה שנזכה לבנין בית המקדש ולגאולה השלימה.
א-מ-ן.
חג שמח לכל עם ישראל!
פשוט יפה!!!אנונימי (פותח)
בס"ד
 
בלע"ר אתה מוכשר וחכם בעוצמות!!
 
כ"כ נהנתי ישר כוח!!!
ישר כוח!צ.מ.צ
ממש יפה!
ואווו.. יפה ממש!!! יישר כח! אשריך!!נעמונת!!!
אני דווקא ממש אוהבת סוכה.. לא מפריע לי לצאת מהבית שבוע בשביל זה (במחיוחד שאני בת, ואני לא ישנה שם)
חג שמח!
יפה מאד....אבל שאלה-אליו2
דווקא בגלל שיש לנו על מה לשמוח למה צריך ציווי מפורש...??
לא יותר הגיוני שיהיה מצווה לשמוח איפה שלא ברור לנו למה??
שאלה יפה.אח..
רק , אחי , בא נקח אותה יותר בכלליות >
אותו דבר אפשר לשאול על כ-ל (מחלוקת ראשונים על "חוקים" - האם יש טעם אלא שאנו לא יודעים או שאין טעם) - המצוות - אם יש טעם למצוות , למה יש צווי לשמור אותם?
 
אותו דבר אפשר לשאול - אם יש סיבה למה לעצור באדום - למה צריך לחייב לעצור באדום?
וכדו'.
 
ו - התשובה לעניות דעתי היא:
המצוות הם חוקי העולם. ו - חוקים צריך לצוות , בכדי שהם יתקיימו תמיד.
כלומר , יבוא איזה אחד ויגיד - "וואלה , לא בא לי לשמוח. בשבילי יותר טוב להיות בדיכי בחוץ" -
אם לא הייתה מצוה להיות שמח , מה היינו יכולים לומר לו?? אלא , עכשיו שיש מצוה , הוא חייב - לעשות דבר הגיוני. אותו דבר עם הרמזור אדום - "אין טעם לעצור באדום ב - 3 לפנות בוקר , אין תנועה" - ת'כלס ,שלא יעצור.
בא החוק ומחייב -  עצור. זה הכלל. הטעם למצוות , לא בא לתת סיבה ,אלא - להטעים את המצוה.
ככה שגם אם אין את הטעם הזה , יש מקרים שנצטרך להמשיך ללכת במצוה זו.
לכן , בחזרה לשאלה - למה צריך צווי אם זה שכלי?
כי צווי - מחייב. תמיד. צווי - מבהיר דברים שאילולא הצווי לא היינו מגיעים אליהם בקלות ע"י השכל. וכו'.
אלו רק חלק מהתשובות. כנראה שישנם עוד סיבות. אבל בנתיים , אלו מספקות לנו תשובה.
 
 
 
מקוה שהובנתי.
תודה אחי , בזכותך חידדתי אצלי עוד נקודה בחיים.
יישר כח. חג שמח לכל עם ישראל!
ממש יפה!! יישר כח!~אורית~
יפה ממש!! תודה שזיכית. אחותי?!
כל כך יפה! תמשיך כך!!אביה...אחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

אולי יעניין אותך