על רקע הסערה הציבורית סביב מסיק זיתים במטעים של פלסטינים ביהודה ושומרון, הרב אלישע וולפסון מציג דברים המיוחסים לראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שלדבריו עשויים לשפוך אור על המחלוקת ההלכתית.
בשיעור שמסר התייחס הרב וולפסון להבטחה האלוהית על ארץ ישראל, לשאלת הבעלות על עצי הזית ולמשמעות הביטחונית של המאבק על הקרקעות.
בפתח דבריו ציטט את הפסוק מפרשת לך לך: "'קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה'. כל התורה כולה, הקדוש ברוך הוא מבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל, את כולה!"
עם זאת, הרב הבהיר כי ההבטחה על הארץ אינה פוטרת מבירור הלכתי של שאלת הבעלות על הפירות. הוא הדגיש כי "גזל הגוי אסור", ולכן יש לבחון למי שייכים העצים והיבול.
בהמשך הקריא הרב וולפסון דברים המיוחסים לרב מרדכי אליהו זצ"ל, שפורסמו בשנת 2002 בעקבות ביקורו בחוות גלעד. לפי הדברים שהציג, הרב אליהו התייחס למצב שבו אדם נוטע עץ בקרקע שאינה בבעלותו, וקבע כי בעל הקרקע רשאי לדרוש את הפירות לעצמו.
"אתה נטעת באדמה שלי שלא ברשות. העץ יישאר כאן, הפירות שלי, אתה תלך מכאן!", נאמר בדברים שהקריא. בהתייחס לארץ ישראל הובאה גם האמירה: "זה המקום שלי, אתה נוטע העץ, זה המקום שלי וגם הפירות שלי", תוך הסתמכות על הפסוק "ועמל לאומים יירשו".
הרב וולפסון ביקש להציג בכך עמדה הלכתית שלפיה יש לבחון את הזכויות על הפירות בהתאם לבעלות על הקרקע, ולא רק לזהותו של מי שנטע את העצים.
הרב וולפסון שיתף כי בתקופה שבה התגורר ביישוב פסגות השתתף בעצמו במסיק זיתים מחוץ לתחומי היישוב. לדבריו, בעקבות ביקורת שהתעוררה על המעשה פנה לרב שמואל אליהו, בנו של הרב מרדכי אליהו, וקיבל ממנו הנחיה הלכתית שהתאימה לעמדה שהציג בשם אביו.
הוא ציין כי גם הרב דב ליאור הביע עמדה המתירה מסיק זיתים בנסיבות מסוימות. עם זאת, הרב וולפסון סייג את דבריו והבהיר כי סוגיית הבעלות על הקרקעות מורכבת מבחינה הלכתית, וכי הוא עצמו לא בירר את כל צדדיה.
בחלק נוסף של דבריו התייחס הרב וולפסון להיבט הביטחוני של המחלוקת. לטענתו, במקומות מסוימים נטיעת עצים והגעה למסיק אינן רק פעולות חקלאיות, אלא עשויות לשמש גם להתבססות בשטח ואף לפעילות עוינת.
"יש מקומות שהמאבק על העצים הוא ממש מאבק של פיקוח נפש, של חיים!", אמר.
הרב חיזק את העוסקים בגאולת הארץ, והדגיש את תפיסתו בדבר זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל כולה. "צריך לדעת שארץ הקודש כולה של עם ישראל", הצהיר.
בסיום דבריו תיאר הרב וולפסון את השיבה לארץ ישראל כמתנה אלוהית, וקרא להמשיך לפעול למען גאולתה, תוך תפילה לגאולה השלמה ברחמים.