ראיתי היום כמה חלקים מהסרט של רוני קובן על מיכל סלה. וזה מתערבב לי עם השירשורים העצובים שהיו כאן היום.. של @לאה1234 ו @אנייי12
איך זה קורה?
איך זה קורה?
איך יכול להיות שאנחנו כנשים מרשות לעצמנו להיות במערכת יחסים שלפעמים מוחקת אותנו?! איך אנחנו נמצאות במצב שמישהו לא נותן לנו מקום, שהזוגיות המקודשת הופכת למלכודת מוות?
גם אנייי12 וגם לאה1234 שתיהן העלו מצב של מערכת יחסים שהאיש שלהן מתייחס אליהן לא בכבוד.
ועכשיו אני לא מגיבה *לכן ישירות* אלא לכולנו, כנשים..
זה כל כך כואב לי
כי ''איך זה קורה?!''
ברור איך זה קורה..!
כי אנחנו, שנהיה בריאות... ככ רוצות לרצות, ככ רוצות למצוא חן.. אין לנו מנוחה אלא בבית אישנו כמו שכתוב שנעמי אמרה לכלותיה- מצאנה מנוחה אישה בבית אישה...
שם זה המנוחה שלנו, החיבור הפנימי שלנו, הנחת, השלווה האמיתית. ואנחנו מוכנות לעשות בשביך זה כל כך הרבה.
אבל איפה הבעיה?...
איפה שאנחנו לא מספיק מאמינות בטוב שאנחנו.
ביופי שלנו.
בחן שלנו.
שאנחנו מאבדות את האמון ביוקר שלנו,
אני לא סתם אחת
אני.. וואו. אני מלכה!
לצערי @סיה נעלמה לנו מהפורום בזמן האחרון אבל היא בעיניי מלכה אמיתית. היו כמה פעמים שהיא כתבה שככה היא חיה
בתודעה של ''אני עושה מה ששווה לי, נקודה!''
מה שנוח לי. מה שטוב לי. מה שנעים לי
ומי שלא טוב לו - בעיה שלו.
אני נשארת המלכה.
לא מרימה את הקול
לא יורדת לרמה של צעקות וח'ו קללות
לא! שומרת על הפאסון
על הכבוד שלי.
וזה דיבור שלהרגשתי מתפספס.....
לא'ידעת
אני דוסית רגילה! יש לי חיים רגילים, למדתי במקומות של דוסים.. ודווקא מהמקום הזה ככ אהבתי והערכתי את האמירות האלה של סיה, הפשוטות, האמיתיות-
אני מלכה.
וזה כל כך משפיע
מקרין....
כתבתי מבולבל קצת
אני מרגישה ככ נסערת...
לא מצדיקה **שום*** אלימות
לא מאשימה **אף** אישה
אבל...
אילו היה לי כוח
הייתי יוצאת לשוק
הייתי מכריזה ואומרת
לכל אישה,
בכל מקום-
את מלכה. את ראויה.
בדמעות... ובתפילה לחיים טובים לכולנו.
וברצון גדול שנהיה כולנו גדולות ויקרות ואהובות בעיני עצמנו..
יאללה פרקתי, הולכת לישון ✨
אבל חשוב ללמוד לדעתי מהסיפור הנורא שלה שזה יכול לקרות לכל אחת, גם ל"מלכה". וחשוב לשים לב לסימנים וללכת בזמן. 
תודה על התגובה!