אלך בלילה לכותל

זה נראה לי הכי מתאים ואחלה!

יש הגבלת כניסה

עד 300 איש או משהו כזה וזה מחולק לקפסולות

לי יש ב"ה כמה חברות קבועות שכבר כמה שנים נפגשות בשבועות כדי ללכת לשיעורים (אם יש מעניינים..) וללמוד. (הבעיה מתחילה שלא תמיד מוצאות מה ללמוד בעצמינו ואיך שהוא רק סתם מדברות רעיונות מה ללמוד יתקבלו בברכה. 

וחוץ מזה- באופן כללי מרגישה שמחה שב'ה יש לנו את התורה והמצוות..

עכשיו גם חושבת על זה שאפשר להתחבר לחג דרך מגילת רות- ש'הגיבורות הראשיות' שבה הן נשים..

(ובאופן כללי חושבת על זה שלאמהות בטח יותר קשה להתחבר לחגים.. כבר בדר'כ לא הולכים לבית כנסת, ויותר מתעסקים עם בישולים וניקיון וואלה זה מבאס אותי) 

     סקר תענו ותפיצו    https://forms.gle/zJ1cB6iFvhD3eUU9A

יש בנות שלגמרי הקטע שלהם זה בגדים, ילדים, בישולים וזהו. לא צריכות מעבר

ויש בנות שממש צמאות לתורה ורוחניות ופחות מתחברות למטלות הבית השגרתיות או לתפקידים שמקשרים אותם לנשים.

אולי זה קשור לגלגולים חח לא יודעת, אבל תחשבי על זה, אולי בגלגול קודם היית תלמיד חכם או משהו. אין לדעת

אממ לדעתי פירשת אותה לא נכון ואולי עוד הרבה בנות בסגנון.

אני חושבת שיש מלא בנות שלומדות תורה מדי פעם, אבל האהבה שלהם לתורה היא עצומה וענקית וזה לא סותר אחד את השני.

כלומר לא חייב ללמוד מלא תורה (גם בואי, לא תמיד יש זמן) כדי להיות מחובר או כדי לאהוב.

וזה בדיוק הקטע של האישה. יותר קל להן להתחבר לדברים רוחניים מעצם מהותן.

יש נשים שבאמת בקושי לומדות משהו, אבל מרגישות מאוד מאוד קשורות לתורה.

ובעיקרון, כן, חוץ מללמוד את ההלכות אין שום חובה ללמוד, משמע מי שלא עושה את זה אין כאן שום בעיה.

ויכול להיות שיש בנות שגם לא ירגישו צורך.

יש נשים צדקניות שכל היום בתפילות ובתהילים, ופחות יוצא להם ללמוד תורה, אז הן פחות קשורות?

ואני לא חושבת שאת פמיניסטית או מדרשיסתית צהובה חח דווקא אני ממש חושבת שהזעקה שלך זה לא סתם, וזה באמת נובע מהאהבה הגדולה והחיבור הגדול שלך לתורה. ואני חושבת שזה מדהים...

ואם את שואלת אותי, בעיניי כדי לגדול ביראת שמיים ובעבודת ה'- חובה ללמוד! 

אבל לא כולם במקום הזה, ויש כאלה שספגו הרבה יראת שמיים וקדושה מהסביבה שלהם או מחינוך בבית וזה יחסית מספיק.

האמת גם לי הרבה פעמים קשה שהאישה כאילו אחראית על הדברים הגשמיים של הבית... 

(אבל שוב יש נשים שממש מרגישות שם ולא צריכות מעבר...)

ואי מרגישה שקשה לי להסביר את עצמי.

צריך לבדוק את זה באמת לגבי חיוב, כי כרגע מצד ההלכה היבשה לא נראה שיש חיוב לאישה לקבוע עיתים! 

מצד הלב ומצד הרגש אכן אני חושבת שזה חשוב מאוד שגם אישה תלמד, לא יודעת אם הייתי קוראת לזה לקבוע עיתים, אבל כן לגמרי ללמוד: מוסר, מידות, הלכה, אמונה, חסידות... 

אבל לא נראה לי חיוב ממש אלא יותר המלצה.

ואני חושבת שהייתה אפילו שאלה אם נשים צריכות לברך ברכות התורה..

כלומר נגיד עכשיו אישה בקיאה בהלכות.. האם היא צריכה להתמיד בקביעת עיתים? לא חושבת....

מעבר לזה- אם היא מרגישה צורך מעצמה, מבורך לגמרי, אבל היא לא מחויבת

ההלכה היבשה מסתכלת בצורה מאוד כוללנית על מהות האישה, תפקיד האישה, היכולות של האישה וכו'

וחיוב משמע שאם אתה לא עושה- אתה עובר עבירה

אז הגיוני מאוד שרצו להקל מעל הנשים ולא שמו את זה בתור חיוב כלל...

כי בכל אופן רוב העול של הבית וגידול הילדים על האישה (והיום גם פרנסה אלאיסתור)

והיא כמובן צריכה לטפח את עצמה.. ולהיות אישה מצליחה בעיניי עצמה. בקיצור הלוואי והיה נשאר גם זמן לקביעת עיתים (ברור אבל שמי שרוצה תצליח בזה. ויש מצב שזה יבוא על חשבון משהו אחר בבית... )

אבל יש מצוות של הלב כמו של להתקדש, לדבוק בה', לאהוב את ה', לקיים כל מצוה מיראה ואהבה וכו' או לעבוד את ה' בשמחה שגם אישה מחוייבת בהם, ולדעתי בלי לימוד כמעט ובלתי אפשרי להתמיד או להצליח בזה... (נראלי)

זה טוב שאת מרגישה דברים (באמת, לא בציניות) אבל כדי להגיד דברים בשם התורה היהדות צריך ביסוס רציני מעבר לתחושות סובייקטיביות.

אם המטרה שלך היא להביע את עמדת הסובייקטיבית ולא העמדה האובייקטיבית של התורה - סבבה. אך אם את רוצה להביע עמדה תורנית - את צריכה שזה יסתמך על משהו/מישהו - אפילו על הרב קלנר (שהוא קצת מדבר אולי על מה שאת מדברת) אבל על משהו!!

שאני כן קוראת הרבה מקורות אבל משום מה הן נזכרות לי בתור החוויה ואני לא זוכרת את המקור הקונקרטי

ואז זה נשמע כאילו אני מדברת מהחוויה הסובייקטיבית שלי או מהעמדה האישית שלי ולא באמת מתוך מקור.

לכן כמובן אני לא עכשיו אומרת לאנשים מה לעשות, ויש לי פחות השפעה בעניין (כי צריך מקורות בסופו של יום)

אבל הדברים שאני כותבת באמת מרגישים לי שהם באים מנקודת אמת גבוהה, אולי זה בגלל שאני אדם של אמת, או בגלל שספגתי תורה מצדיק ממש גדול, ועוד סיבות....

יהיו כאלה שיחלקו, בסדר. הגיוני. כל אחד מגיע מהשפעות שונות....

יש דברים שהם ע"פ סברה. לא צריך מקור מרב שזה פשוט. צריך חשיבה הלכתית והגיונית בסיסית.

רוצה מקור? משנה באבות - "אין עם הארץ חסיד ואין בור יראה חטא".

או בלי משנה - מי שלא יודע - הוא בור. זה מאוד פשוט. אתה רוצה להיות בור? סבבה. אבל אל תעשה מזה אידיאל.

לא צריך להיות רב או בייניש כדי להגיע למסקנה הזאת.

ידע אינטלקטואלי זה צורך בסיסי של בנאדם זה לא קשור לרגש מתלהב כזה או אחר.

מחד, היות ויש לה דברים שצריכה ללמוד - הלכות, אמונה וכו' - א"כ יש לה מצוות לימוד תורה, בזה. ובמצוות תלמוד תורה כלול חיוב לקבוע עיתים.

או מאידך - שאין זה אלא בשביל לדעת מה לעשות וכו', אז אמת שלמעשה מתקיים ע"יז מצוות תלמוד צורה, אבל לא ששייך בה החיובים של תלמוד תורה, בהם - קביעת עיתים.

נשים לא מחוייבות בלימוד תורה, ולא מצוות. ולגבי דברים שהן לא צריכות לעשות בפועל, זה כבר איסור לרוב הדעות למעט מקרים יוצאי דופן.

בכל אופן אין שום חיוב לקביעת עיתים, רק לעצם ידיעת ההלכה.

וגם אין לזה שכר של לימוד תורה, אלא שכר של ידיעת המצוות שצריכים לעשות.

כמובן שמיד אני מסיר את המעקב אחרי השרשור הזה, כי הוא בטח תוך שניה יהפוך לשרשור מפלצתי מהיכרות עם עצמי ועם הפורום

להוכיח אחרת מה? מה שכתבתי זאת ההלכה, אין הרבה מה לטעון אחרת. אבל, כיאה לניק שלי שמשך בעבר אש, הדיון הזה יהיה ארוך, מתיש ומעגלי

יש כאלה שלא נשארים ערים כל הלילה, גם גברים... לא צריך להסחף

הלימוד לא שייך לכל אחד... גם לא בהכרח להשאר בלילה.

וגם לגבי סדר הלימוד, שמקורו בזוהר ע"פ המקובלים (רבי שלמה אלקבץ, האר"י), לא שייך לנשים ולפי הבן איש חי יש בזה בעיה. ולפי כף החיים אפשר ללמוד חלק מזה ולהשאר ערים.

בקיצור, לא פשוט, גוטה.

ובע"ה בקרוב מאוד גם הקורבנות וראיית פני ה' במקדש.

הלימוד בלילה זה קטע בזוהר שמדבר על עניינים של עולמות, פרצופים, שמות וכו' כל מיני דברים של מקובלים.

ולכן צריך לזכור שהחובה מהתורה לאכול ולשמוח, גוברת על הלימוד וחמורה בהרבה. אלא אם אדם שמח בלימוד כמובן.

לגבי הלימוד עצמו, זה כדי להשתתף בדבר הרוחני שקורה בפועל באמצע הלילה בזמן שאנחנו לומדים. וזה שייך בגברים מסיבות קבליות כאלה ואחרות. אבל אם מישהי רוצה להשתתף וזה כיף לה וסבבה לה ללכת לשיעורים או ללמוד איזה ספר שלא שייך לתיקון עצמו וכו', אני מניח שהיא מקיימת את המצווה לשמוח בחג.

זה פשוט לא העיקר. וגם רוב מי שלומד לא באמת מצליח בפועל לעשות את כל מה שצריך בזמן הלימוד על פי המקובלים...

זה אפילו פחות מגדר של 'מנהג ישראל'

יש גם הרבה שאומרים שעדיף לא להשאר ערים כדי להתפלל שחרית כמו שצריך

העסקה הטובה ביותר לתיקון ליל שבועות - יהדות

מכיר גם רבנים גדולים שלא נשארים ערים..

נכון שמנהג שייך יותר אצל גברים, רק הערתי שגם הגברים ממש לא חייבים.

"נשים במאי זכיין?

באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן"

ככה אני מקבלת את התורה!

וכמובן ע"י תפילה שבעלי וילדי יעלו מעלה מעלה ויצמחו לתלמידי חכמים גדולים ואוהבי השם

לא ע"י קיום מצוות לימוד תורה שנמסרה לגברים

הרבה יותר מועיל לבעלי כשאני ישנה בליל שבועות וכשהוא חוזר בבוקר אני רעננה מגישה לו קידוש עשיר שהשקעתי בו רוב זמן וכסף וכוח, שמראה לו לבנינו את אהבתינו לתורה הקדושה (שרק לכבודה קונים מאכלים כ"כ יקרים ורק לכבודה אמא נשארת ערה בלילה לאפות עוד ועוד) ואחר כך משגיחה על החמודים כשבעלי משלים קצת שעות שינה

אני כמובן שומעת וקוראת שיחות ופירושים ע"מ להתחזק במידות, באהבת התורה והמסירות לה וכו וכו, אבל בזמנים אחרים, שהם לא על חשבון התפקיד המרכזי שלי

באלי לנצל את היום הזה למלא תפילות ובקשות (בתקווה שהחלבי לא ירדים יותר מדיי)

ונראה מה יזרום מבחינת ללמוד... פחות משנה לי מה, העיקר שזה יהיה תורה...

מזדהה מאוד,מרגישה לא קשורה בכלל לתורה.

רק מחכה שהלילה יעבור מהר

עכשיו יש לי את החופש ללכת לכמה שיעורים שאני רוצה בלילה, לקום בחמש בבוקר ללכת לתפילה, להשלים שעות שינה אחרי הצהריים..

זה נכון לכל החגים אגב, שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה ולהיות חלק אמיתי מהחג. כשאהיה נשואה כבר לא תהיה לי הפריווילגיה.. בינתיים משתדלת לנצל כל רגע

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).