במקרה שתיארת - שאני לא מבין איך הוא אפשרי - לעבור לבר אילן ולסיים עם ממוצע 90. 

זו אפילו לא התלבטות. 

תואר במדעי המחשב עם ממוצע 70 לא ייתן לך שום דבר בחיים אפילו אם תעשי אותו בייל. (בגדול, עם פחות מ-80, אין הרבה מה לעשות). 

עם 90 בבר אילן, בלי שום ספק, אתה תקבלי ראיונות עבודה. 

אני פשוט לא מבין מה גורם לך לחשוב שבבר אילן תוכלי להקפיץ ככה את הממוצע שלך. 

כן, בר אילן זה די שכונה, אבל הפרשי הרמות הם לא כאלה גדולים. 

פשוט תהיה נפק"מ לגבי איכות המשרות, ואולי גם יהיה כדאי לצבור כמה שיותר ניסיון בעבודות סטודנט.

עם ממוצע 70 אפשר לפתוח באסטה בשוק ולמכור חמוצים.

קורות חיים עם ממוצע כזה לא יעברו אף סיגי ובטח שלא מנהל מגייס ולאף משרה. גם לא ל-qa. 

השאלה אם אתה רובוט או לא?

בחברות די גדולות כמו NDS

בד"כ בקיץ והם לא באמת עושים qa. 

לא מכיר תיכוניסט ששלח קורות חיים ומישהו חזר אליו עם זימון לראיון. 

אם אתה שווה משהו, אתה יכול להוכיח את זה די בקלות. במיוחד לאור העובדה שלמדת 3-4 שנים והיית כבר אמור ליצור קשרים בתחום.

ומה שכתבת גם לא נכון לגבי תואר ראשון - רוב האנשים לא יוצאים עם קשרים מיוחדים מהתואר הראשון שלהם. 

כמו כן, אם לא מזמנים אותך לראיון, אתה לא יכול להוכיח שום דבר לאף אחד. בטח שלא בקלות. 

אם שלושה מעמדים שלחו קורות חיים עבור אותה משרה, אז בהכרח שרובם לא יתקבלו... אגב זה נכון בכל תחום ולא רק בהייטק... 

לא ראינו אותו כמעט מאמצע כתה י' בבית הספר אבל אכן כולם בנים של עובדים.

זו היתה הנקודה. 

וכפי שכתבתי, רובם, לא באמת עושים QA אלא זו יותר הטבה לעובדים שמוצאים איזה ג'וב נחמד לילד. 

(וגם, הציפיות מהם לא מאוד גבוהות, הם לא מרוויחים כמו עובדים רגילים וסביר להניח שאם הם עברו ראיון, אז זה היה בקטנה). 

בואי, ספרי לנו על ההיכרות שלך עם השוק... אז את מורה או עובדת סוציאלית?... 

ממש לא מבין מאיפה אתה מביא את זה.

מנסיוני הדל (7 שנים בתחום...)

ממש לא מסתכלים על ציונים.

מחפשים אנשים שיודעים לעבוד.

1. עניין בדברים [תשוקה לפתור...]

2. יכולת פירוק לגורמים.

3. ראיה מערכתית.

4. לימוד עצמי.

5. עבודה מדוייקת.

6. חשיבה מתמטית.

7. ידע.

8. התמודדות עם דברים חדשים.

וכו'...
 

אני למדתי באריאל, התחלתי לעבוד מייד אחרי הלימודים.

קיבלו אותי על סמך הפרוייקט גמר שעשיתי [פרוייקט מחקרי רלוונטי מאוד לתעשיה...]

(אין אצלנו הבדל בין טכניון/תל-אביב/באר שבע/אריאל העיקר מה אתה יודע לעשות, ואיך אתה מתמודד עם הדברים...)

לענ"ד הדבר הכי טוב הוא הנסיון לצד התואר בדברים רלוונטים למה שאת רוצה לעשות בעתיד.

כל זאת לגבי קבלה לעבודה, ועבודה ממשית.
[אלא אם את רוצה להיות פחות מפתחת ויותר אלגוריתמית או משהו כשזה, במצב כזה יוכל להיות מאוד שאני טועה]

וכן לגבי תואר שני אין לי ידע...

"בקיצור, מוסד לימודים הוא מאוד חשוב וציונים הם מאוד חשובים כדי להתחיל - וחייבים להתחיל איפשהו."
כמו שאמרתי:
"קיבלו אותי על סמך הפרוייקט גמר שעשיתי [פרוייקט מחקרי רלוונטי מאוד לתעשיה...]"
זה מה שאני ממליץ לעשות עבודת סטודנט משמעותית בתחום שאתה רוצה ללכת לעבוד בו.

"אני לא יודע איפה את עובד, אבל מעטים הם מקומות העבודה בתחום שלא מעיפים לפח על אוטומט קורות חיים של אנשים עם ממוצע שנמוך מ-80."
לא זוכר שאי פעם הסתכלו על הממוצע שלי (אולי בעבודה הראשונה, וגם שם זה לא היה הדבר העיקרי)[והוא בערך 90, אפילו אני לא זוכר מהו...]
ושוב ממה שאני מכיר, ואני מכיר.

מסתכלים על דברים הרבה יותר חשובים.

"אני לא יודע איפה את עובד"
אני עובד בc++ בתחומים מהמתקדמים בשוק. עבדתי כמעט עם כל חברת mobile עולמית אפשרית.

"(איפה שאני עובד, סביר להניח שלא היית מקבל אפילו ראיון בגלל המוסד בו למדת)."

כנראה שאחד משניים:
(1) המקום שאתה לומד בו צריך רק אלגוריתמיים - מתמטיקאים מהרמה הגבוהה ביותר.

(2) המקום שאתה עובד בו מפסיד הרבה אנשים טובים בגלל חוסר גמישות מחשבתית.

כנראה שלא, מנסיון שלי מתכנת טוב ממש לא קשור לאיפשהו למד...

"אתה באמת חושב שבאיזושהי חברה יישב מישהו להתעמק בפרוייקט גמר של בוגר שסיים עכשיו תואר?"

כן, על סמך זה קיבלו אותי...

עשיתי פרוייקט גמר מחקרי במעבדה באריאל.
(וברור לי גם שהרבה חברות לא, אבל יש חברות שצריכים אנשים כאלו. כמו חברות פרוייקטים, מקומות שכאלו אומנם נותנים תנאים הרבה פחות טובים אבל מי שלוקח את זה ברצינות ילמד מלא מלא, ובעבודות הבאות השכר שלו יקפוץ...)

התחלתי במקום הראשון הטוב שמצאתי.

ואני חושב שזה מקום נהדר מאוד להתחיל בו.

אנשים בחברה הבאה שעבדתי חשבו שיש לי נסיון פי 2-3 ממה שהיה לי בזכות זה [וכן המשכורת קפצה...]

דרך אגב שאר האנשים [חוץ מהראש צוות שלי שהיה מאריאל והיום הוא עובד באלגוריתמיקה ML בחברה עולמית, אחד האנשים היותר מוכשרים...] באו ממקומות שאתה יותר מחשיב כמו באר שבע, כך שלא רק אני "הסתפקתי" בחברת פרוייקטים...

קורות חיים שכוללות חברות עם שם מפוצץ לא נחשבות בעיני, נחשב בעיני מה האדם יודע. איך הוא יודע להתמודד.

"איך אתה מציע/מעריך שניתן לסנן?"
שאלה מעולה.

הדרך הכי טובה לפי דעתי היא בעזרת הכירות כלשהי עם מישהו שמכיר את הבן אדם.

ואני מבין שזה לא תמיד ראלי, כי באמת אתה צודק הרבה מהסינונים פועלים שיטת "קורות החיים היפים [והמסריחים...]". בגלל שיקולים של בזבוז זמן, בצדק.

אני רק מציין שבוגר אוניברסיטה עם ממוצע כזה במדעי המחשב לא היה שוקל אפילו להגיע למקום כזה לראיון. 

אם זה הקפיץ אותך קדימה, זה נהדר - אבל זה לא סותר את העובדה שלמוסד הלימודים יש משמעות רבה. 

מן הסתם היו אנשים ממוסדות אחרים - אבל אתה יודע במקרה מה היה הממוצע שלהם? 

אני מוכן להתערב שפחות מ-90 ואפילו לא קרוב. 

אולי 80 וגם זה קשה לי להאמין. 

ואני לא יודע מה נחשב בעיניך וזה גם לא רלבנטי לענין.

לכל אחד יש את הדעות והעמדות שלו בכל נושא בעולם. 

מה שחושב הוא מה שקורה בשוק - בשוק, אם אתה רוצה משרה טובה אחרי הלימודים, אז אתה צריך שבקורות החיים שלך יהיה כתוב שם של מוסד כמה שיותר נחשב עם ממוצע ציונים כמה שיותר גבוה. 

בד"כ קשה מאוד לגייס בשיטת חבר מביא חבר מכמה סיבות: 

מספר האנשים בצוות הוא מוגבל וכל אחד מכיר מספר מצומצם מאוד של אנשים שלהם הוא מוכן לערוב מבחינה מקצועית (אני מסוגל אולי לחשוב על אולי שלושה אנשים, שעבורם הייתי מוכן לשים לבוס שלי קורות חיים ביד ולא דרך ה-hr) - וגם אז, הם בדיוק צריכים לחפש עבודה כשמשרה מתפנה. 

זה בד"כ לא ריאלי. 

זה אפילו גרוע יותר כשמדובר בבוגרים טריים שלהם כמעט אף פעם אין קשרים בתעשייה כיוון שכל החברים שלהם נמצאים בדיוק במצב שלהם. 

לכן, מה שנשאר זה מוסד לימודים וגיליון ציונים. 

ה-hr קודם על מסננת כל מי שלא עומד ברף שהוגדר ע"י המנהל המגייס. (יש מקומות שגם דורשים ציון פסיכומטרי). 

אני לא מכיר אף מקום עבודה שקורות חיים עם ממוצע 70 - בלי קשר למוסד הלימודים - יעברו את הרף המינימלי שהוגדר ל-hr. 

לאחר מכן, מתחילים לזמן אנשים לראיונות - מתחילים באלו עם הנתונים הגבוהים ביותר ומשם מתחילים לרדת... - עד שמוצאים מישהו שגם עובר ראיונות. 

זה כל מה שאני כותב:

למוסד לימודים ולגליון הציונים יש חשיבות מכרעת בתחילת הקריירה. (והרבה פעמים, תחילת הקריירה מתווה את המשך הדרך). 

סטודנטית בעברית לתואר דומה.

הרבה נכנסים מהעברית לעבודות סטודנטים בלי לציין ממוצע ספציפי, ומשם כבר לאף אחד לא איכפת מה הממוצע שלך.

בדיוק חבר טוב עם מהלימודים עם ממוצע 60 התקבל עם מעט ניסיון למייקרוסופט.

וכן. הפרשי הרמות כאלה גדולים. חבר'ה שפה יוציאו 70 בהרבה דם יוציאו 90+ בבר אילן.

אתה יכול לא להאמין לי, אבל זה מה שקורה.

חוץ מזה שיש לי מעט ממשק עם בר אילן ואין! מה! להשוות. אין. הרמה המתמטית פה גבוהה פי כמה. המבחנים קשים בכמה רמות. הממוצעים נמוכים יותר עם תנאי קבלה מחמירים בהרבה.

זה לא אומר שהדבר הנכון הוא להישאר בעברית, אני חושבת שיש קומפלקס של שיקולים - כמו, למשל, התחושה. אבל אל תסגביר שטוית למישהי שבאה מבפנים.

כמו בהרבה חברות גדולות אחרות. 

זה לא ענין של אמונה, זה ענין של ידיעה. את יכולה להיכנס לאתר של מייקרוסופט ולנסות להגיש קורות חיים. 

הרמה בעברית גבוה יותר, אבל אף אחד לא יקפיץ את הממוצע שלו מ-70 ל-90 בגלל מעבר כזה - זה קשקוש. 

ואל תשמשי במילה "תסגביר" - זו פשוט מילה כ"כ מטומטמת... 

גם בלי לרדת לפסים אישיים. 

אבל אפשר גם לרדת עליך באותה מידה בדיוק.

ותוך כדי עשיתי כזו בעצמי...(רמה "גבוהה") 

בכל מקרה, אה"נ. אין לי שום דבר אישי נגדך, ואתה מחכים אותי,ואני בטוח גם את שאר חברי הפורום. 

ואין לי דבר אישי נגד אף אחד שלא מתחיל איתי משהו אישי, למשל, להתחיל תגובה ב"אתה מבלבל תמוח" יגרום לי להגיב בצורה דומה. 

"ואל תשמשי במילה "תסגביר" - זו פשוט מילה כ"כ מטומטמת..."

אני מניח שלקחת הכל כחדא מחתא...

בכל מקרה לא באתי, ואני כנראה גם לא ראוי, להטיף לך מוסר. אני בטוח שאתה אדם חכם שלא צריך לשים לב לכאלו דברים.

ושוב, אני נהנה בד"כ לקרוא את מה שאתה קורא, ולכן הערתי דווקא לך...אני מסכים איתך שהיא גם לא הייתה צריכה להתנסח כך.

זו מילה מטומטמת שהמציאו נשים פמיניסטיות מהגל השלישי שאמורה לעשות שיימינג לגבר בכל פעם שהוא כביכול מסביר משהו לאישה. (כי זה כמובן לא בסדר שגבר יסביר משהו לאישה בלי להוסיף לזה קונוטציה שלילית). 

ותודה. 

קשה לי לא להיגרר לסגנון של אחרים כשהם כותבים בצורה כזאת. 

אני מניח שזו ההתמודדות שלי ושאני מתקשה בה. 

ואני לא צריך לשכנע - כל אחד יכול להיכנס לאתר של מייקרוסופט ולנסות להגיש קורות חיים ולראות בעצמו שהיא מבלבלת את המח. 

אתה מבלבל תמוח - סטודנטים

(אני מבין, שרשור ארוך, לא תמיד קל למצוא).

אני חושב שכדאי שתשאלי אותה למה להגיע לכאלה התנסחויות... אני גם אשמח לדעת.

בינתיים אני אמתין... 

https://media.giphy.com/media/vSkXRfZ9mjNQY/giphy.gif

אני מציע לסיים עם נסיון ממשי מהצד בתחום שאתה רוצה לעבוד בו.

אני מציע להיות מקצועי מאוד במה שצריך להיות.

זה הדבר שיביא לך הכי הרבה הצלחה וגם משכורת...

אבל גם לי קשה לראות שזה אפשרי.

אני לא בעל ניסיון, אבל מאמין שגם עם מדעי המחשב בעברית וממוצע 70 תוכלי להתקבל. אולי קשה יותר, אבל אפשרי.

לא שמעתי שהם בודקים גליונות ציונים. בודקים אם אתה יודע לתכנת בפועל בד"כ. אני מניח שכשאדם בא מלימודים, במיוחד כשהיום כ"כ הרבה לומדים מדעי המחשב זה מחשיד אז יש מצב שכן יבדקו ציונים. מניח שלגבי מקצועות אחרים זה יותר משנה. בתכל'ס נשמע לי מוזר שזה ישנה בכלל ומישהו יבדוק את זה בכלל אבל כשאתה כן בא מלימודים אקדמאיים יש מצב שיחשדו ברמה שלך יותר.

מכן. 

בחברות גדולות - כמו אינטל, למשל - נרשמים באתר אם רוצים להגיש מועמדות וחלק מההרשמה זה העלאת גליונות הציונים.

בקורות החיים גם מצופה ממועמד לכתוב את ממוצע הציונים שלו - אם לא, זה מחשיד ולא יעבור HR. 

וזה לא משונה בכלל. 

ראיון בהייטק יכול לקחת שעתיים ואפילו יותר. 

בד"כ יש שני ראיונות לפחות. 

זה אומר 4 שעות עבודה של מהנדסים וראשי צוותים שמבובזים על מועמד. 

חייבים לסנן איכשהו את המועמדים ואין דרך הגיונית יותר מאשר לפי מוסד לימודים וגליון ציונים.  

כשמגיעים לראיון, אז זה כבר פחות משנה - אבל קודם כל צריכים לקבל את הראיון וזה החלק הבעייתי עבור מי שהציונים שלו נמוכים. 

מאוד חולה. אי אפשר להוכיח כלום מחברה שמעדיפה להעסיק ביולוג כקוף בפס יצור על פני מישהו בלי תעודה שבאמת מבין בתחום. האופי של החברה נבנה על פי העובדים שלה, ולפי איך שהם מסננים לא פלא שהם תקועים בעבר בכמעט כל חזית. איבדו כל סיכוי להכנס למובייל, הדסטקופים בורחים להם מהידיים והם בדיחה מהלכת כבר שני דורות. נשאר להם רק את שוק השרתים וגם שם זה בטח עניין של זמן. עם עובדים מהסוג הזה אין שום חשיבה יצירתית, סתם חברה זקנה שחושבת שהיא שולטת בשוק דה פאקטו. עובדים מהסוג הזה שעוברים ראיונות מהסוג הזה, שיצפו לקיצוצים.

1. סטטיסטיקה - תואר ראשון ושני

2. בגדול, כן.

3. החזרתי את ההשקעה מהתואר הראשון, עד כה התואר השני לא השתלם כלכלית.

4. הורים מימנו. (היו לי מלגות לחצי מהזמן)

5. בין 3-5 שנות ותק.

6. לא בדיוק, עובד בתחום שהספיק בו תואר ראשון ומשתמש בידע נוסף שלמדתי שם.

7. התואר הועיל בעיקר ככרטיס כניסה, פחות משתמש בידע מהלימודים ברוב הזמן.

שני - לא.

ביחס למתמטיים אחרים: הנדסות, מחשבים?

אם כי עדיין לא אומר שיש זמן לעבוד בשנה א, ההנחה היא שרק לומדים לפחות בשנה ראשונה. בשנה שניה יש אחוז סביר שכבר עובד במקביל.

ואם יש לך מושג גם מבחינת שכר

אנליסט, דאטה אנליסט, דאטה סיינטיסט (קשה יותר להתקבל כי בשביל זה צריך יכולות תכנות טובים), תפקידים העוסקים בלמידת מכונה, יועץ סטטיסטי, סטטיסטיקאי, אקטואר.

1. חינוך

2. כן, מאוד.

3. לא השקעתי שקל בתואר ב"ה הסבר בתשובה הבאה.

4. עשיתי את תוכנית המצוינות רג"ב (היום רו"ם), כלומר הם שילמו לי על כל התואר + קיבלתי מלגה נוספת לכיס. אחת ההחלטות הטובות שעשיתי! מעבר לחסכון הגדול בכסף קיבלתי שם המון מבחינה מקצועית.

5. מתחילה את שנתי הרביעית כמורה ומחנכת בתיכון.

6. אכן כן, אני אפילו מלמדת רק את ההתמחויות שלמדתי! אחד הכיפיים!

1. פיתוח אפליקציות

2. כן

3. עלות של 2 משכורות ראשונות אחרי הלימודים (קורס+ מחשב ספציפי)

4. עבדתי משרה מלאה במקביל

5. שלב גבוה ממה שחלמתי ויש עוד פוטנציאל אם אני ארצה

6. יש נקודות השקה

1. לומדת עדיין, הנדסת תוכנה

2. לא, אבל אני עדיין לומדת כאמור וזה תואר קשה ומייאש

3. כנל

4. מלגות החזר חלקי

5. סוף התואר

6. עדיין לא

7. יש תחושת ייאוש באוויר כשהתחלתי ללמוד זה היה תואר נחשק עכשיו יש מלא עובדים בשוק ואין עבודות וכל הAI שינה את צורת העבודה ואני מרגישה קצת שפן ניסוי של המכללה שעדיין לומדת איך ללמד בעידן הAI

1. למדתי אחיות -סיעוד

2. אני מרוצה שלמדתי את התואר הזה כי זה נקודת פתיחה טובה למה שאני רוצה לעסוק בו- תחום הרפואה המשלימה

3. כן. זה פתח לי דלתות ופטר אותי מקורסי אנטומיה ואנגלית בלימודים אחרים

4. מילגה

5. עדיין לא פיתחתי ממש קריירה, מסיבות שלא קשורות ללימודים. אבל יש לי חזון

6. לא עובדת בתחום

7. לימודים חשובים לכל העניין של טיפולי גוף, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים. אז אם מישהו או מישהי רוצים לעסוק בתחום כלשהו שקשור- ממליצה בחום!

2. מרוצה מאוד

3. בהחלט

4. חלק וחלק.

5. מומחית.

6. כן. לגמרי

לפני 10 שנים סיימתי את הלימודים.

אחרי שנתיים סטאז' בקסלמן (חלק מה-BIG 4) בשכר 5,700 ש"ח לחודש, עברתי לתפקיד עוזר חשב בחברת נדל"ן ציבורית ענקית שכולכם מכירים בשכר 15,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים קודמתי לתפקיד חשב בשכר 24,000 ש"ח בחודש, גם היום אני באותה החברה ובאותו התפקיד.

השכר הנוכחי שלי הוא 34 אלף ש"ח בחודש + רכב + קרן השתלמות על כל הסכום + בונוס שנתי שתלוי ברווח של החברה. כשהתחלתי את עבודתי בחברה הבונוס הראשון שלי היה שכר של חודש אחד (15,000 ש"ח) באפריל האחרון זה היה 70,000 ש"ח (קצת יותר משני חודשי עבודה).

עבודה לא קשה מדי. יש תקופות שבהן אני מגיע למשרד ובקושי יש לי מה לעשות.

מצד שני לפני פרסום דוחות כספיים לפעמים אני נשאר לעבוד עד הלילה.

ההורים מימנו לי את התואר. האם הוא החזיר את ההשקעה? כבר בשנה הראשונה של אחרי הסטאז' החזרתי אותה.

בעלי עשה את אותו מסלול - סטאז בביג פור, עוזר חשב בחברת נדלן גדולה (שיא הגדילה היתה כשהוא התחיל לעבוד שם, ומהיר מאוד הפכה לציבורית), לא קודם מעבר לעוזר חשב, והמשכורת עלתה בצורה הדרגתית מאוד בשעות עבודה קשוחות מאוד.

אחרי כמה שנים עזב, והיום עובד בחלקיות משרה כחשב/סמנכל כספים. משכורת כמובן בהתאם, למרות שבנטו לא יוצא שינוי גדול מדי, אבל אין להשוות את הזמן בית שלו.

2. כן

3. מניח שכן לא חישבתי

4. מימנתי לבד

5. אני חשמלאי בחברה גדולה השתמשתי ברישיון החשמל שהגיע יחד עם התעודה

6. אני עובד בחשמל

7. אחרי שסיימתי את ההנדסאי קירור ומיזוג אויר לא מצאתי באזור שלי משרה להנדסאי קירור ומיזוג אויר ללא ניסיון וללא רישיון נהיגה אז אמרתי שאני אתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי כי קיבלתי עם התעודה רישיון חשמלאי עוזר ונשארתי בתחום, מאז עליתי לדרגת חשמלאי מעשי ובמקביל התחלתי ללמוד גם הנדסאי חשמל.

1. הוראה. תואר ראשון ושני

2. בגדול כן. מערכת קשה. שכר נמוך מדי לדעתי במיוחד בתחילת הדרך (עכשיו הרבה יותר טוב)

   אבל יציבות מטורפת. קורונה. מלחמות. הכל. שכר קבוע.

3. כן

4. תואר ראשון היו מלגות. אבל ההורים בעיקר עזרו לממן. תואר שני יצאתי בפלוס אפילו. כי היו מלגות+ מימון של משרד החינוך

5. מורה כבר כמה שנים. יש גם תפקידים והגשת בגרויות

6. כן. עבדתי בתחילת הדרך בעוד דברים כדי להשלים הכנסה. אבל עכשיו המצב הרבה יותר טוב.

7. לדעתי מי שאוהב את התחום. זה מסלול די טוב.

   כמו שכתבתי. יש יציבות. עם תואר שני והגשת בגרויות מגיעים לשכר סביר משהו כמו 16 ברוטו. אפשר גם יותר אם עובדים מעל 100% משרה (שזה עדיין פחות ממשרה מלאה בשאר המשק)

1. תקשורת חזותית עם תעודת הוראה

2. אני בשנה האחרונה של התואר, עדיין מוקדם מידי להגיד לגבי המשמעות בשוק העבודה. הרבה דברים באופן ההתנהלות של המוסד כמו רמה מקצועית וניהול בירוקרטי, אני לא ממש לא מרוצה מהם.

3. ברור שעוד לא

4. שנה אחת החזר מלגת פריפריה, שנתיים מלגת פר"ח ושנה אחרונה כנראה אממן לבד.

5. מתחילה סטאז' בהוראה

6. טכנית כן, בתכלס לא. אני רוצה להיות מעצבת גרפית. אני עובדת בהוראה רק כי זה חלק מהמסלול של התואר, אבל לא שוללת לחלוטין את האופציה, נראה איך יילך.

1. קלינאית תקשורת

2. בגדול מרוצה ושמחה בבחירה שלי.

3. ההורים מימנו את התואר. אבל בכל מקרה ברור שהעבודה לאורך השנים החזירה הרבה יותר מסכום הלימודים.

4. כנ"ל - ההורים מימנו (וגם קיבלתי איזו מלגה, נראה לי של משרד החינוך שהפחיתה את שכר הלימוד).

5. עובדת כבר 12 שנים באותו מקום (בי"ס חנ"מ) ושמחה שם.

6. כן, עובדת במה שלמדתי.

7. אחד היתרונות מבחינתי הקלינאיות תקשורת זה שיש יחסית מגוון גדול של אפשרויות תעסוקה. גם מבחינת תוכן וסגנון עבודה (אודיולוגיה, שפה, תקשורת, גמגום, קול, אכילה, ועוד), וגם מבחינת מסגרת עבודה - פרטי, עמותות, קופות חולים, בתי חולים, משרד החינוך וכו'. בגדול העבודה במסגרת ציבורית (משרד הבריאות במשרד החינוך) פחות מתגמלת מאשר בפרטי. אבל לי באופן אישי מאוד נוח לעבוד במשרד החינוך, למרות הביקורת שיש לי עליהם, והיחס שלהם שלא ממש מושך עוד עובדים פרא-רפואיים גורם למחסור גדול, שמוסיף עוד עומס על מי שכן במערכת... אני נהנית קודם כל מחופשים עם הילדים, שעות עבודה מתאימות לאמא (רק בקרים, ואני גם בחרתי את גודל המשרה שלי ושעות העבודה שלי לפי היכולת והאיזון מול הבית. לא בכל עבודה זה מתאפשר הגמישות זו, אפילו לא לכל מורה זה מתאפשר). וגם סגנון העבודה בבי"ס זה משהו שאני אוהבת - לא רק טיפולים פרטניים, יש גם הרבה קבוצתי, הדרכת צוות, חשיבה מערכתית ופרויקטים בית ספריים, ועוד.

אבל איך זה עובד עם חופשים של משרד החינוך?

אין משמעות לרצף טיפול, או מקרים שבהם ההפסקה הזו בעייתית?

אולי זה מתפרש רע. אבל השאלה הזו היא לא ביקורת (עלייך בטוח לא, אולי על המערכת), וזה לא התחום שלי בשום צורה, רק קפץ לי בקריאה ומסקרן אותי

למען האמת, הבעיה האמיתית במשרד החינוך היא הרבה מעבר להפסקה הטיפולית במשך החופש. יש מחסור כל כך גדול של מטפלות שלמעשה אין לי כמעט תלמידים שמקבלים טיפול פרטני. עם רובם אני עושה טיפול קבוצתי (אחד או שניים בשבוע בד"כ), והדרכת צוות להמשך עבודה והתנהלות גם כשאני לא בכיתה.

דווקא מבחינת ה'חופש' זה פחות בעייה בעיני. כשמקבלים טיפולים דרך הקופ"ח לרוב מקבלים סדרה של 9-12 טיפולים, לפעמים מקבלים אישור לכמה סדרות, לפעמים עושים הפסקה ואחר כך רואים אם צריך המשך (ןלרוב גם שם יש הפסקה באוגוסט, ממה שיצא לי להכיר). אז במשרד החינוך יש רצף של כמה חודשים של עבודה, עם הפסקות בחגים ועוד הפסקה ארוכה יותר בחופש הגדול. וחוזרים לעבוד שוב עם חשיבה מחודשת כשמתחילים שנה חדשה.

(ובתור אמא לפעוט במעון שיקומי שגם שם יש חופש, אמנם קצר יותר אבל גם הפסקה ברצף הטיפולי - דווקא בחופש היו התקדמויות בדברים שלא קרו לאורך השנה. גם בזכות שעבדתי איתו על פי הדרכה שקיבלתי מהצוות, לבקשתי, וגם כי יש דברים שעובדים עליהם הרבה זמן בלי לראות שינוי, והשינוי קורה לפעמים דווקא בהפסקה..)

למדתי הנדסאי כימיה, כל הלימודים כמעט במימון המענק של אחרי צבא, עסקתי בתחום בתעשייה הבטחונית. בזמן הקורונה התקשיתי לנהל את זה עם תינוקות קטנים כי במעבדה לא עובדים מהבית וזה חיוני ואין מסגרות. הבנתי שפחות מתאים לי להיות הגיבורה הלאומית עח הבית והחלטתי לעשות הסבה ולמדתי חשבות שכר. ההשקעה החזירה את עצמה, כבר שנה רביעית בתחום. מרוצה.

אין מקצוע שאין בו חסרונות אבל בהתחשב בכלל המערכות והמלחמות שהגיעו אחרכך, הנוחות והגמישות במקצוע החדש עשתה את שלה וזה גם מעניין מאוד. גם המעבדה מעניינת אבל אולי בגלגול אחר כי היום אני מרוויחה יותר ולא ממצה עדיין את פוטנציאל ההשתכרות

ביחס לוותק. אבל העבודה הראשונה בתחום תמיד בשכר נמוך ונשארתי בה קצת יותר מדי כי היו בה תנאים מעולים אבל שכר נמוך ואופק התפתחות מקצועי מוגבל.

עכשיו אני במשרה מס 2 עם עלייה של 30 אחוז ונסיקה משמעותית בידע המקצועי הנדרש לתנופה בהמשך. זה נחשב מקצוע רווחי ביחס להשקעה בו. אחותי בתחום כבר 10 שנים ומרוויחה 20+, יש לי קולגות עם 6 שנות וותק שמרוויחות 17+,מנהל מדור שכר יכול להרוויח גם 30k.

תלוי איפה עובדים

1. מה למדתם? מדעי המחשב ואחרי שנים הנהלת חשבונות

2. האם אתם מרוצים? סה"כ כן, ב"ה

3. החזרתם כבר את ההשקעה? תואר ראשון יכול להיות שהחזרתי בכלום זמן שעבדתי בתחום. הנהלת חשבונות החזרתי תוך חודש...

4. חייתם על מילגות או מימנתם לבד? קיבלתי קצת מלגות לתואר. ואת הלימודי הנהלת חשבונות העבודה מימנה חלקית.

5. איזה שלב בקריירה אתם? 4 שנות נסיון

6. האם אתם עובדים במה שלמדתם? תואר ראשון עבדתי ממש קצת. הנהלת חשבונות אני עובדת כיום.

7. פרטו באופן חופשי.

   בעייתי כל הקטע של התארים. מצד אחד מי שאין לו תואר נחשב פחות, מצד שני יש כ"כ הרבה אנשים שלמדו ולא עושים כלום עם התואר שלהם. או כי הם למדו כדי לסמן וי או כי הם נכנסו לעולם התעסוקה וגילו שזה לא בשבילם.

   על עצמי אני יודעת להגיד שאחרי שהתחתנתי הבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי עבודה שתתאים לי בתור אמא. גם מצד השעות, גם מצד המרחק וגם מצד המעסיק. היום ב"ה אני יכולה להגיד שהגעתי למקום כזה. וזה לא שלא ביררתי את העניין לפני שבחרתי מה ללמוד. אבל עד שאתה לא במציאות הזו, אתה לא באמת יודע...

1. הפרעות בתקשורת

2. מאד מרוצה

3. כן

4. ההורים מימנו

5. עובדת בתחום כבר מספר שנים

6. כן

כאשר פתחתי שרשור להשכלה באופן כללי?

א. נכנסתי לזה כי היה לי ניסיון עבר בתחום וידעתי כמה אני מחוברת אליו ושיש לי כישורים טבעיים בתחום.

ב. לא היה מעורב בכלל השיקול כתואר קל. אני אפילו מתבאסת מזה שהוא היה קל מידי ולא מספיק מקצועי, הייתי רוצה לקבל הרבה יותר ידע מקצועי ממה שקיבלתי.

ג. מאוד מרוצה שבחרתי בתחום.

ד. אני אכן עוסקת בזה גם היום, מתחילה עכשיו את שנתי הרביעית בחינוך והוראה בתיכון.

ה. מאוד מרוצה מחיי היום יום! אחת העבודות הכי מספקות שיש! בטח כשיש לי את הכישורים ואני מרגישה מימוש עצמי מלא ואני מרגישה שמעריכים אותי על הכישורים האלה. כן הייתי רוצה שיהיה פחות דורש 24/6, אבל יתכן שזה יגיע עם השנים וההתמקצעות..

אני מאמינה מאוד שהמקצוע הזה שייך רק למי שיש לו אש בעיניים, חדור שליחות, ובאמת יש לו את הכישורים המתאימים. בלי הדברים האלו מגיעים לשחיקה מאוד מהירה. מי שמגיע לתחום כי זה מקצוע 'נוח' לא ישרוד הרבה זמן (הדור של פעם כן הצליח לשרוד גם בלי כל הנ"ל, אבל לעניות דעתי היום לא תשרוד מכל מיני סיבות..).

להשוות בין המקצועות

(יש לי תעודת הוראה שידעתי מראש שאף פעם לא אעשה בה שימוש)

הכי קשים

והכי לא מתגמלים

לא באמת מפתה

היחידה שלי (בתור בחורה דוסית שלא רוצה ללמוד במקום מעורב, ומקצועות ריאליים לא מתאימים לה).

אבל לא עסקתי בזה מעולם (למעט ניסיון כושל קטנטן אחד), והשתמשתי בתואר הראשון כמקפצה ללימודי התעודה שלמדתי אח"כ (שדרשו תואר ראשון), ובזה אני עוסקת היום.

(גם בתואר בהוראה בחרתי במקצועות שמעניינים אותי ויכולים לספק מקצוע מעבר להוראה)

אם תוכלי לפרט גם אם במסר אני אשמח

תודה

למדתי עריכת לשון, ואני עובדת כעצמאית. היו שנים קשות שבהן לא הכנסתי כמעט, אבל עכשיו ב"ה יש עבודה יציבה למדי (עדיין זה לא קבוע כמובן וגם לא יוצאת משכורת גבוהה מאוד, אבל מספיקה לי).

אני חושב שלחלק גדול מיועצי המס יש לפחות תואר אחד מתחום הפיננסים, מנעס, חשבונאות וכדו' אבל אני לא מכיר את התחום מספיק כדי לענות על זה.

מה שאני עושה כרגע זה עובר על

אנטומיה פיזיולוגיה בקצב 8 עמודים ביום...

לוקח מה שצריך משם בגדול..

ורושם אנגלית - כי הבנתי שיש דגש על שפה שם

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע