במקרה שתיארת - שאני לא מבין איך הוא אפשרי - לעבור לבר אילן ולסיים עם ממוצע 90. 

זו אפילו לא התלבטות. 

תואר במדעי המחשב עם ממוצע 70 לא ייתן לך שום דבר בחיים אפילו אם תעשי אותו בייל. (בגדול, עם פחות מ-80, אין הרבה מה לעשות). 

עם 90 בבר אילן, בלי שום ספק, אתה תקבלי ראיונות עבודה. 

אני פשוט לא מבין מה גורם לך לחשוב שבבר אילן תוכלי להקפיץ ככה את הממוצע שלך. 

כן, בר אילן זה די שכונה, אבל הפרשי הרמות הם לא כאלה גדולים. 

פשוט תהיה נפק"מ לגבי איכות המשרות, ואולי גם יהיה כדאי לצבור כמה שיותר ניסיון בעבודות סטודנט.

עם ממוצע 70 אפשר לפתוח באסטה בשוק ולמכור חמוצים.

קורות חיים עם ממוצע כזה לא יעברו אף סיגי ובטח שלא מנהל מגייס ולאף משרה. גם לא ל-qa. 

השאלה אם אתה רובוט או לא?

בחברות די גדולות כמו NDS

בד"כ בקיץ והם לא באמת עושים qa. 

לא מכיר תיכוניסט ששלח קורות חיים ומישהו חזר אליו עם זימון לראיון. 

אם אתה שווה משהו, אתה יכול להוכיח את זה די בקלות. במיוחד לאור העובדה שלמדת 3-4 שנים והיית כבר אמור ליצור קשרים בתחום.

ומה שכתבת גם לא נכון לגבי תואר ראשון - רוב האנשים לא יוצאים עם קשרים מיוחדים מהתואר הראשון שלהם. 

כמו כן, אם לא מזמנים אותך לראיון, אתה לא יכול להוכיח שום דבר לאף אחד. בטח שלא בקלות. 

אם שלושה מעמדים שלחו קורות חיים עבור אותה משרה, אז בהכרח שרובם לא יתקבלו... אגב זה נכון בכל תחום ולא רק בהייטק... 

לא ראינו אותו כמעט מאמצע כתה י' בבית הספר אבל אכן כולם בנים של עובדים.

זו היתה הנקודה. 

וכפי שכתבתי, רובם, לא באמת עושים QA אלא זו יותר הטבה לעובדים שמוצאים איזה ג'וב נחמד לילד. 

(וגם, הציפיות מהם לא מאוד גבוהות, הם לא מרוויחים כמו עובדים רגילים וסביר להניח שאם הם עברו ראיון, אז זה היה בקטנה). 

בואי, ספרי לנו על ההיכרות שלך עם השוק... אז את מורה או עובדת סוציאלית?... 

ממש לא מבין מאיפה אתה מביא את זה.

מנסיוני הדל (7 שנים בתחום...)

ממש לא מסתכלים על ציונים.

מחפשים אנשים שיודעים לעבוד.

1. עניין בדברים [תשוקה לפתור...]

2. יכולת פירוק לגורמים.

3. ראיה מערכתית.

4. לימוד עצמי.

5. עבודה מדוייקת.

6. חשיבה מתמטית.

7. ידע.

8. התמודדות עם דברים חדשים.

וכו'...
 

אני למדתי באריאל, התחלתי לעבוד מייד אחרי הלימודים.

קיבלו אותי על סמך הפרוייקט גמר שעשיתי [פרוייקט מחקרי רלוונטי מאוד לתעשיה...]

(אין אצלנו הבדל בין טכניון/תל-אביב/באר שבע/אריאל העיקר מה אתה יודע לעשות, ואיך אתה מתמודד עם הדברים...)

לענ"ד הדבר הכי טוב הוא הנסיון לצד התואר בדברים רלוונטים למה שאת רוצה לעשות בעתיד.

כל זאת לגבי קבלה לעבודה, ועבודה ממשית.
[אלא אם את רוצה להיות פחות מפתחת ויותר אלגוריתמית או משהו כשזה, במצב כזה יוכל להיות מאוד שאני טועה]

וכן לגבי תואר שני אין לי ידע...

"בקיצור, מוסד לימודים הוא מאוד חשוב וציונים הם מאוד חשובים כדי להתחיל - וחייבים להתחיל איפשהו."
כמו שאמרתי:
"קיבלו אותי על סמך הפרוייקט גמר שעשיתי [פרוייקט מחקרי רלוונטי מאוד לתעשיה...]"
זה מה שאני ממליץ לעשות עבודת סטודנט משמעותית בתחום שאתה רוצה ללכת לעבוד בו.

"אני לא יודע איפה את עובד, אבל מעטים הם מקומות העבודה בתחום שלא מעיפים לפח על אוטומט קורות חיים של אנשים עם ממוצע שנמוך מ-80."
לא זוכר שאי פעם הסתכלו על הממוצע שלי (אולי בעבודה הראשונה, וגם שם זה לא היה הדבר העיקרי)[והוא בערך 90, אפילו אני לא זוכר מהו...]
ושוב ממה שאני מכיר, ואני מכיר.

מסתכלים על דברים הרבה יותר חשובים.

"אני לא יודע איפה את עובד"
אני עובד בc++ בתחומים מהמתקדמים בשוק. עבדתי כמעט עם כל חברת mobile עולמית אפשרית.

"(איפה שאני עובד, סביר להניח שלא היית מקבל אפילו ראיון בגלל המוסד בו למדת)."

כנראה שאחד משניים:
(1) המקום שאתה לומד בו צריך רק אלגוריתמיים - מתמטיקאים מהרמה הגבוהה ביותר.

(2) המקום שאתה עובד בו מפסיד הרבה אנשים טובים בגלל חוסר גמישות מחשבתית.

כנראה שלא, מנסיון שלי מתכנת טוב ממש לא קשור לאיפשהו למד...

"אתה באמת חושב שבאיזושהי חברה יישב מישהו להתעמק בפרוייקט גמר של בוגר שסיים עכשיו תואר?"

כן, על סמך זה קיבלו אותי...

עשיתי פרוייקט גמר מחקרי במעבדה באריאל.
(וברור לי גם שהרבה חברות לא, אבל יש חברות שצריכים אנשים כאלו. כמו חברות פרוייקטים, מקומות שכאלו אומנם נותנים תנאים הרבה פחות טובים אבל מי שלוקח את זה ברצינות ילמד מלא מלא, ובעבודות הבאות השכר שלו יקפוץ...)

התחלתי במקום הראשון הטוב שמצאתי.

ואני חושב שזה מקום נהדר מאוד להתחיל בו.

אנשים בחברה הבאה שעבדתי חשבו שיש לי נסיון פי 2-3 ממה שהיה לי בזכות זה [וכן המשכורת קפצה...]

דרך אגב שאר האנשים [חוץ מהראש צוות שלי שהיה מאריאל והיום הוא עובד באלגוריתמיקה ML בחברה עולמית, אחד האנשים היותר מוכשרים...] באו ממקומות שאתה יותר מחשיב כמו באר שבע, כך שלא רק אני "הסתפקתי" בחברת פרוייקטים...

קורות חיים שכוללות חברות עם שם מפוצץ לא נחשבות בעיני, נחשב בעיני מה האדם יודע. איך הוא יודע להתמודד.

"איך אתה מציע/מעריך שניתן לסנן?"
שאלה מעולה.

הדרך הכי טובה לפי דעתי היא בעזרת הכירות כלשהי עם מישהו שמכיר את הבן אדם.

ואני מבין שזה לא תמיד ראלי, כי באמת אתה צודק הרבה מהסינונים פועלים שיטת "קורות החיים היפים [והמסריחים...]". בגלל שיקולים של בזבוז זמן, בצדק.

אני רק מציין שבוגר אוניברסיטה עם ממוצע כזה במדעי המחשב לא היה שוקל אפילו להגיע למקום כזה לראיון. 

אם זה הקפיץ אותך קדימה, זה נהדר - אבל זה לא סותר את העובדה שלמוסד הלימודים יש משמעות רבה. 

מן הסתם היו אנשים ממוסדות אחרים - אבל אתה יודע במקרה מה היה הממוצע שלהם? 

אני מוכן להתערב שפחות מ-90 ואפילו לא קרוב. 

אולי 80 וגם זה קשה לי להאמין. 

ואני לא יודע מה נחשב בעיניך וזה גם לא רלבנטי לענין.

לכל אחד יש את הדעות והעמדות שלו בכל נושא בעולם. 

מה שחושב הוא מה שקורה בשוק - בשוק, אם אתה רוצה משרה טובה אחרי הלימודים, אז אתה צריך שבקורות החיים שלך יהיה כתוב שם של מוסד כמה שיותר נחשב עם ממוצע ציונים כמה שיותר גבוה. 

בד"כ קשה מאוד לגייס בשיטת חבר מביא חבר מכמה סיבות: 

מספר האנשים בצוות הוא מוגבל וכל אחד מכיר מספר מצומצם מאוד של אנשים שלהם הוא מוכן לערוב מבחינה מקצועית (אני מסוגל אולי לחשוב על אולי שלושה אנשים, שעבורם הייתי מוכן לשים לבוס שלי קורות חיים ביד ולא דרך ה-hr) - וגם אז, הם בדיוק צריכים לחפש עבודה כשמשרה מתפנה. 

זה בד"כ לא ריאלי. 

זה אפילו גרוע יותר כשמדובר בבוגרים טריים שלהם כמעט אף פעם אין קשרים בתעשייה כיוון שכל החברים שלהם נמצאים בדיוק במצב שלהם. 

לכן, מה שנשאר זה מוסד לימודים וגיליון ציונים. 

ה-hr קודם על מסננת כל מי שלא עומד ברף שהוגדר ע"י המנהל המגייס. (יש מקומות שגם דורשים ציון פסיכומטרי). 

אני לא מכיר אף מקום עבודה שקורות חיים עם ממוצע 70 - בלי קשר למוסד הלימודים - יעברו את הרף המינימלי שהוגדר ל-hr. 

לאחר מכן, מתחילים לזמן אנשים לראיונות - מתחילים באלו עם הנתונים הגבוהים ביותר ומשם מתחילים לרדת... - עד שמוצאים מישהו שגם עובר ראיונות. 

זה כל מה שאני כותב:

למוסד לימודים ולגליון הציונים יש חשיבות מכרעת בתחילת הקריירה. (והרבה פעמים, תחילת הקריירה מתווה את המשך הדרך). 

סטודנטית בעברית לתואר דומה.

הרבה נכנסים מהעברית לעבודות סטודנטים בלי לציין ממוצע ספציפי, ומשם כבר לאף אחד לא איכפת מה הממוצע שלך.

בדיוק חבר טוב עם מהלימודים עם ממוצע 60 התקבל עם מעט ניסיון למייקרוסופט.

וכן. הפרשי הרמות כאלה גדולים. חבר'ה שפה יוציאו 70 בהרבה דם יוציאו 90+ בבר אילן.

אתה יכול לא להאמין לי, אבל זה מה שקורה.

חוץ מזה שיש לי מעט ממשק עם בר אילן ואין! מה! להשוות. אין. הרמה המתמטית פה גבוהה פי כמה. המבחנים קשים בכמה רמות. הממוצעים נמוכים יותר עם תנאי קבלה מחמירים בהרבה.

זה לא אומר שהדבר הנכון הוא להישאר בעברית, אני חושבת שיש קומפלקס של שיקולים - כמו, למשל, התחושה. אבל אל תסגביר שטוית למישהי שבאה מבפנים.

כמו בהרבה חברות גדולות אחרות. 

זה לא ענין של אמונה, זה ענין של ידיעה. את יכולה להיכנס לאתר של מייקרוסופט ולנסות להגיש קורות חיים. 

הרמה בעברית גבוה יותר, אבל אף אחד לא יקפיץ את הממוצע שלו מ-70 ל-90 בגלל מעבר כזה - זה קשקוש. 

ואל תשמשי במילה "תסגביר" - זו פשוט מילה כ"כ מטומטמת... 

גם בלי לרדת לפסים אישיים. 

אבל אפשר גם לרדת עליך באותה מידה בדיוק.

ותוך כדי עשיתי כזו בעצמי...(רמה "גבוהה") 

בכל מקרה, אה"נ. אין לי שום דבר אישי נגדך, ואתה מחכים אותי,ואני בטוח גם את שאר חברי הפורום. 

ואין לי דבר אישי נגד אף אחד שלא מתחיל איתי משהו אישי, למשל, להתחיל תגובה ב"אתה מבלבל תמוח" יגרום לי להגיב בצורה דומה. 

"ואל תשמשי במילה "תסגביר" - זו פשוט מילה כ"כ מטומטמת..."

אני מניח שלקחת הכל כחדא מחתא...

בכל מקרה לא באתי, ואני כנראה גם לא ראוי, להטיף לך מוסר. אני בטוח שאתה אדם חכם שלא צריך לשים לב לכאלו דברים.

ושוב, אני נהנה בד"כ לקרוא את מה שאתה קורא, ולכן הערתי דווקא לך...אני מסכים איתך שהיא גם לא הייתה צריכה להתנסח כך.

זו מילה מטומטמת שהמציאו נשים פמיניסטיות מהגל השלישי שאמורה לעשות שיימינג לגבר בכל פעם שהוא כביכול מסביר משהו לאישה. (כי זה כמובן לא בסדר שגבר יסביר משהו לאישה בלי להוסיף לזה קונוטציה שלילית). 

ותודה. 

קשה לי לא להיגרר לסגנון של אחרים כשהם כותבים בצורה כזאת. 

אני מניח שזו ההתמודדות שלי ושאני מתקשה בה. 

מבין אותך יותר, ואעפ"כ.

ואני לא צריך לשכנע - כל אחד יכול להיכנס לאתר של מייקרוסופט ולנסות להגיש קורות חיים ולראות בעצמו שהיא מבלבלת את המח. 

אתה מבלבל תמוח - סטודנטים

(אני מבין, שרשור ארוך, לא תמיד קל למצוא).

אני חושב שכדאי שתשאלי אותה למה להגיע לכאלה התנסחויות... אני גם אשמח לדעת.

בינתיים אני אמתין... 

https://media.giphy.com/media/vSkXRfZ9mjNQY/giphy.gif

אני מציע לסיים עם נסיון ממשי מהצד בתחום שאתה רוצה לעבוד בו.

אני מציע להיות מקצועי מאוד במה שצריך להיות.

זה הדבר שיביא לך הכי הרבה הצלחה וגם משכורת...

אבל גם לי קשה לראות שזה אפשרי.

אני לא בעל ניסיון, אבל מאמין שגם עם מדעי המחשב בעברית וממוצע 70 תוכלי להתקבל. אולי קשה יותר, אבל אפשרי.

לא שמעתי שהם בודקים גליונות ציונים. בודקים אם אתה יודע לתכנת בפועל בד"כ. אני מניח שכשאדם בא מלימודים, במיוחד כשהיום כ"כ הרבה לומדים מדעי המחשב זה מחשיד אז יש מצב שכן יבדקו ציונים. מניח שלגבי מקצועות אחרים זה יותר משנה. בתכל'ס נשמע לי מוזר שזה ישנה בכלל ומישהו יבדוק את זה בכלל אבל כשאתה כן בא מלימודים אקדמאיים יש מצב שיחשדו ברמה שלך יותר.

מכן. 

בחברות גדולות - כמו אינטל, למשל - נרשמים באתר אם רוצים להגיש מועמדות וחלק מההרשמה זה העלאת גליונות הציונים.

בקורות החיים גם מצופה ממועמד לכתוב את ממוצע הציונים שלו - אם לא, זה מחשיד ולא יעבור HR. 

וזה לא משונה בכלל. 

ראיון בהייטק יכול לקחת שעתיים ואפילו יותר. 

בד"כ יש שני ראיונות לפחות. 

זה אומר 4 שעות עבודה של מהנדסים וראשי צוותים שמבובזים על מועמד. 

חייבים לסנן איכשהו את המועמדים ואין דרך הגיונית יותר מאשר לפי מוסד לימודים וגליון ציונים.  

כשמגיעים לראיון, אז זה כבר פחות משנה - אבל קודם כל צריכים לקבל את הראיון וזה החלק הבעייתי עבור מי שהציונים שלו נמוכים. 

מאוד חולה. אי אפשר להוכיח כלום מחברה שמעדיפה להעסיק ביולוג כקוף בפס יצור על פני מישהו בלי תעודה שבאמת מבין בתחום. האופי של החברה נבנה על פי העובדים שלה, ולפי איך שהם מסננים לא פלא שהם תקועים בעבר בכמעט כל חזית. איבדו כל סיכוי להכנס למובייל, הדסטקופים בורחים להם מהידיים והם בדיחה מהלכת כבר שני דורות. נשאר להם רק את שוק השרתים וגם שם זה בטח עניין של זמן. עם עובדים מהסוג הזה אין שום חשיבה יצירתית, סתם חברה זקנה שחושבת שהיא שולטת בשוק דה פאקטו. עובדים מהסוג הזה שעוברים ראיונות מהסוג הזה, שיצפו לקיצוצים.

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב