מתוסכלתפסימית משהו????????
בקצרה:נשואים כחודשיים,פרק א- שלי פרק ב-שלו.
הבעיה היא שבעלי לא אוהב אותי,אמר לי מפורשות,גם לפני החתונה שזה חתונה מתוך שכל ואין שום רגש.הגיוני בעולם הדתי(בעלי תשובה מתחזקים).העניין הוא ביום יום,כמה שישתדל להתנהג בסדר ולעשות כאילו אוהב(הודעות יפות,מתנות וכו..)הוא אומר שזה על מנת לעורר את האהבה שלו כלפיי..אבל יש רגעים שאני פשוט מתרסקת; הוא יכול להסתכל על בחורה שנראית טוב בעיניו ולומר לי בלי בושה:איזו שווה היא(או משהו בסגנון)..נשואים חודשיים..מעבר לזה יש את ההתנהגות של כאילו עושה טובה לפעמים,זה משתנה מתקופה לתקופה,יש ימים שחוץ מהודעה אחת ממנו,אני יכולה לא לחזור הביתה עד חצות ואחרי,לא יצלצל או יסמס אפילו לראות מה איתי.נכון שידעתי שאין אהבה מלכתחילה,אבל האם מתחתנים רק משכל? אנחנו ךא חרדים ורחוקים משם כרגע לצערי הרב..רוב הזמן אני ירודה,כבויה,איבדתי את שמחת החיים שלי,זה כל היום בראש שלי.אני אפילו לא מדברת על דברים פוגעים ולא יפים שאומר לי לעיתים די קרובות,ואז מתנצל ואומר שהוא לא צריך לפגוע בי וזה לא יפה.כל זה כי אין בו אהבה כלפיי.לא מאמינה שאחרי חודשיים חושבת על גירושין/-:
את התחלת לחשוב על גירושין אחרי חודשייםפשוט אני..

אני התחלתי לחשוב על גירושין אחרי המשפט "הבעיה היא שבעלי לא אוהב אותי,אמר לי מפורשות,גם לפני החתונה שזה חתונה מתוך שכל ואין שום רגש".

 

ואין שום קשר לזה שאתם דתיים/חרדים/בעלי תשובה/יהודים. 

 

בנוסף, לא כתבת מה את מרגישה כלפיו, כלפי כל הנישואין האלה.

גם את התחתנת בלי אהבה? והיום, יש לך רגשות כלפיו?

 

כשמשהו "מתקלקל" בזוגיות, יש המון דרכים לתקן זאת, ולהישאר ביחד עד 120 באושר ובאהבה.

אם שום דבר לא "התקלקל" כי מלכתחילה לא היה שום דבר מתוקן, אני לא יודע אם יש דרך לתקן זאת...

מתוסכלתפסימית משהו????????
התחתנתי עם אהבה עזה כמוות אליו.זה קשר שנמשך לסירוגין שנים רבות,מנתקים קשר לתקופה חוזרים..מניחה שהיו לי את כל הסימנים והתעקשתי סתם.אבל זה כל כך כואב ומשפיל.לפעמים אני שומעת דברים שיוצאים ממנו ולא מאמינה,פשוט מתביישת.גם היום אני אוהבת אותו מאוד,למרות שמיום ליום אני נעשית מרוחקת ויורד לי ממנו כל פעם עוד קצת.אם היה לי אומץ הייתי מתגרשת עכשיו
סליחה על הנחרצות, אבל...פשוט אני..

אני חושב שקודם כל, עד שהעניינים יתבהרו, מומלץ מאוד לדחות הריון.

מתוסכלתפסימית משהו????????
כן,גם הרב שלי הציע לי את זה בנחרצות.
בסדר,בינתיים לא נקלטת גם ככה,כנראה הגוף בתת מודע מתנגד מרוב סטרס וחוסר השלמה עם המצב
אל תסמכי על התת מודעפשוט אני..
תשתמשי באמצעי מניעה של ממש
אל תסמכי על זה. רואים מקרים בשטח.כלה נאה
אחר כך להתגרש עם ילדים יותר קשה. למה לך?
מתוסכלתפסימית משהו????????
צודקת..
ומה יש לרב לומר על העניין?Lia


וואו לחלוטיןאנונימי054

קשה לי להכיל שבן אדם מתחזק ומרשה לעצמו להתנהג ככה, זה די עקום מהשורש 

מדברת בתור אחת שהתחתנה בשידוך, מה שפעם שללתי על הסף. 

אבל לימדו אותי חוק מספר אחד , אם אין רגש- אין חתונה!

לא מתחתנים רק משכל, ממש ממש לא ואבוי לי שכיוון אותכם לשם

אני מתארת לעצמי את הכאב שלך וכואב לי איתך

לא הייתי חיה לרגע עם בן זוג שמעיז לומר לי שמתחתן איתי עם אפס רגש, ושלא אוהב אותי.. פשוט לא

בטח שהוא נשוי פרק ב. שזה שאלה בפני עצמה..

יקירה סליחה אם דיברתי בתוקפנות פשוט זה ממש ממש כואב לקרוא שקיימים כאלו דברים בעולם

בטח ובטח אצל בעלי תשובה, שאני בינהם. ויודעת כמה נישואים של בעלי תשובה עם הכוונה נכונה זה הנישואים המושלמים ביותר!

כואב שיש כאלה שקיבלו הכוונה מוטעית והורסים חיים של אנשים..

איזרי כוחות אהובה , ופני לרבנות\ למטפלת שתעזור לך..

מגיע לך מישהו שיאהב אותך באמת

זו דעתי בכל אופן ..אולי אני קיצונית בדעה שלי ואולי אחרים היו נותנים צאנס

אבל אני לא הייתי מסוגלת להכיל את זה..

אשרייך . לא פשוט בכלל

אם את צריכה משהו אני פה בשמחה.

עוד לא מאוחר..pixel
מתוסכלתפסימית משהו????????
נכון.אבל כל כך רציתי שזה יצליח,כל כך חיכיתי ליום הזה של להתחתן איתו.לא דמיינתי לרגע שככה זה יראה..
ועכשיו שאת מבינה שזה ככה וזה מה שיהיה כדאי שתעשיpixel
עם עצמך חושבים רציני
...זית1
דבר ראשון אין קשר לזה שאתם מתחזקים, בחיים לא מתחתנים בלי אהבה!!!!!!!
זה ממש לא הגיוני!!
דבר שני את יודעת למה הוא התגרש?
נשמע כאילו הבנאדם לא תיקן את מידותיו לפני החתונה... הייתי מצפה מגרוש לעשות עבודה עצמית לברר למה הוא התגרש ולנסות לתקן, את הדרוש תיקון..
החוסר כבוד כלפייך זה רעל לנישואים.
דברת איתו על מחשבותייך להתגרש? אולי זה יאפס אותו להתחיל טיפול, בכדי לשנות את המצב.
מתוסכלתפסימית משהו????????
זה לא הגרוש,זאת אני.מה שכן,יש לו בעיה על עבודת המידות,הןא מנסה ומשתדל אבל בנישואים שלנו הוא נכשל הרבה לצערי
כתבת שזה פרק א' שלך, פרק ב' שלופשוט אני..
מתוסכלת..פסימית משהו????????
סליחה,טעות שלי..
לא הבנתי?זית1
מה את?
אמרת שזה פרק ב' שלו, לא?
יכול להיות שהוא התגרש בדיוק מהסיבות האלה, ואם כן, הוא חייב טיפול בכדי להצליח לשמור על הנישואים האלה.
מתוסכלתפסימית משהו????????
נכון,טעות שלי,פרק ב שלי פרק א שלו
תקשיביLia

כמו שהציעו לך פה, דבר ראשון תקחי גלולות!!! אין לך מושג כמה גירושין מסתבכים כשיש ילדים.

 

דבר שני, אני חושבת שאתם צריכים ללכת לייעוץ זוגי שישמע את שני הצדדים כמו שצריך וזה יתן לך תמונה ברורה יותר של מה הלאה.

 

איך שאת מתארת את זה, אני לא רואה פיתרון אלא אם כן הוא פתאום ישתנה מקצה לקצה, מה שבדרך כלל לא קורה. אי אפשר לעשות מניפולציות לרגש. אם הוא לא אוהב אז הוא לא אוהב. השאלה אם את מוכנה לחיות ככה? ולקחת בחשבון שאולי ימאס לו בהמשך וירצה הוא להתגרש? ואז כבר יהיו ילדים..

 

את נשואה כולה חודשיים, תפתרי את זה מהר, מקסימום גירושים לא קרה כלום. עדיין לא בניתם מפעל ביחד.. הפרידה תהיה חלקה. רק תעשי לי טובה נשמה..... פליז קחי גלולות!!!!!! עכשיו!!

מתוסכלתפסימית משהו????????
לא חושבת שבא לי ייעוץ.בא לי שיאהבו אותי אהבה שאינה תלויה בדבר.בטוחה שאז הכל היה נראה אחרת.
חיבוק יקרהפאז
הרצון שלך מובן ובסיסי וטבעי.
ועדיין דבר ראשון תמנעי הריון, כדי שההחלטה שלך תוכל להיות נקיה.
דבר שני לדעתי כדאי ללכת ליעוץ אישי ולטיפול זוגי.

יעוץ אישי (או יותר נכון טיפול) כדי להבין מאיפה באה הנקודה שאת מתחתנת ומאוהבת ורוצה בקשר של מי שאומר
לך בפנים שהוא לא אוהב אותך. יש פה דפוס שכדאי לעיין בו.
מה היה בנישואין הראשונים?

האם הוא מודע לתחושות הקשות שלך מולו?
אם לא כדאי להגיד לו שאת שואלת את עצמך מה יהיה עם הזוגיות הזאת וללכת יחד לטיפוח זוגי.


חיבוק.
זה מאכזב ושובר בטח ההתנפצות של החלום, ועם זאת מוטב מאוחר מלעולם לא...
מתוסכלתפסימית משהו????????
אני חושבת שטיפול אישי הוא בהחלט משהו שאני זקוקה לו,אני מודעת לכך שלהיכנס למקום כזה נובע ממשהו עמוק יותר.בנישואים הראשונים דווקא היה בסדר,פשוט בשלב מסןיים כיווני החשיבה שלנו לעתיד השתנו ולא חשבנו שנוכל להמשיך יחד..דווקא היום שוחחו על זה לעומק,אחרי שראיתי באיזה אתר פוסט שכתב בחור נשוי וממש הרגשתי שזה בעלי כתב(מה שאין סיכוי שיקרה)..תיכף אעלה תמונות של הפסוט..זה בערך המצב בינינו..
וואו זה כאילו בול אנידי שרוט
מתוסכלתפסימית משהו????????
חבל שככה גבר מרגיש לאשתו..זה פשוט עוול לשני הצדדים לחיות ככה.
מסכים לגמרי.די שרוט
השאלה מה עושים במצב קיים הלאה
שיט. שיט. למה קראתי את זהחדר בריחה
כלכך מזדהה ושונא את עצמי על זה
ומה הוא אמר כששוחחתם?פאז
בעצם מבחינתו בגלל המראה החיצוני הוא לא אוהב אותך?
כאן יש בחור שהעריך את הפנימיות של אשתו אך לא נמשך אליה.
זה שונה בעיני מ'לא לאהוב'.


ועם זאת החוייה שאת מתארת היא ממש חוייה משפילה ומכאיבה
אל תשארי במקום כזה.
לא נפשית ולא מעשית.
מתוסכלתפסימית משהו????????
כן,גם מהמראה החיצוני הוא לא ממש מרוצה,למרות שאני אומרת שאני בחורה נאה לכל הדעות,לא ממקום של גאווה חס ושלום,אבל ברוך השם בחרתי את האדם היחיד שחושב שאני מכוערת או לא לטעמו.גם הוא התייחס למידות שלי ולפנימיות שלי בעיקר,תמיד תמיד,עוד לפני שנים היה אומר לי שאני אדם מיוחד וכל זה והכי יפה,שכשהשקעתי בעצמי חיצונית היה אומר שאני רדודה והעיקר הפנים,וצחוק הגורל היום יש לו בעיה עם המראה שלי.שהשם יכניס בי בינה ודעת אמן.פעם ביקש שלא אתאפר כי המייק אפ לא מחמיא,פעם אחרת למה לא מקשטת את העיניים וכו..טכשלא התאפרתי בכלל אחרי ששוב לא אהב,אמר שאני נראית מוזנחת.ושוב,אני מבינה שהבעיה היא בו.הוא טוען שהוא סובל יותר ממני,כי לזה שלא אוהב קשה יותר להיות עם אדם שהוא לא אוהב.
מניחה שלשניכם לא קלפאז
כל אחד מהזוית שלו.
את צריכה עכשיו להתמקד בעצמך. לטפל בעצמך שנכנסת למקום כזה.
להעלות את הדימוי העצמי שלך ואת האמון שלך בעצמך.

צריכה להיות פה שקיפות בעיני, שהנישואים במצב הנוכחי לא הולכים למקום טוב.
בשביל זה צריך קודם כל לחשוב האם יש רצון או טעם להחזיק ולתחזק אותם,
דבר שמצריך רצון ומאמץ רבים.

אני מניחה שטיפול אישי שלך יכול להשפיע על המאזן הזוגי גם... לא חייבים למהר לקבל החלטות אבל כן להניח את הדבריל על השולחן, למנוע הריון ואולי להגדיר תקופה של מס' חודשים לבדיקה הדדית של המצב שאחריה תקבלו את ההחלטות שלכם
מתוסכלתפסימית משהו????????
כנראה שאת צודקת..מקווה שנצליח להיכנס לתהליך רציני שבאמת יעזור לנו לראות יחסינו לאן...שכחתי לציין שהרב שלי גם אמר לי לקחת חצי שנה לבדיקת היחסים,לא מעבר...
בהצלחה רבה יקרהפאז
אני מתחברת לתשובות של הרב שלך
אשרייך שיש לך רב חכם ונבון
מתוסכלתפסימית משהו????????
תודה רבה😘 האמת שאם הייתי מקשיבה לו מההתחלה הייתי חוסכת את כל מפח הנפש הזה..ייה טטב בעזרת השם
...זית1
אשריך שזכית ברב חכם, שרוצה בטובתך.
ראיתי שפתחת שרשור על הרצון שלכם להרות ושאתם לא מצליחים, ממש כדאי שתמנעי הריון כעצת הרב שלך.
אני יודעת שאת לחוצה מהגיל, אבל בבקשה שזה לא יהיה פקטור האם להישאר בנשואים האלה בלי שיהיה שינוי מהותי.
אם חלילה תתגרשי זה לא סוף העולם, את תמיד יכולה להביא לעולם ילד לבד (אני יודעת שהדעה הזו כנראה לא תהיה פופולרית בפורום הנ''ל).
אבל לעניות דעתי עדיף שתהיי במקום שטוב לך מכל הבחינות מאשר להישאר בנישואים שמקטינים אותך בגלל הרצון לילד.
כשהייתי בת שירות היו בבי"ס שבו שירתתי ילדים לאמהות חד הוריות שלא חיכו לאביר על הסוס הלבן והחליטו להביא ילד לבד.
הילדים היו סופר חכמים ועם ביטחון עצמי עד השמיים כי הם קיבלו המון אהבה מאימם!!
ואהבה תמיד אפשר לחפש ואפילו למצוא.
גם אני חושבת שעדיף בנק הזרעLia

על פני גרוש. ככה לא תצטרכי לשמור על קשר עם בן אדם שאת לא סובלת ועוד להתחלק איתו בילד. יהיה לך יותר חופש וראש שקט.

מתוסכלתפסימית משהו????????
צודקת..בעזרת השם שאקבל החלטה באמת בימים הקרובים..
מתוסכלתפסימית משהו????????
את צודקת,היום זה כבר נפוץ יותר,אבל הכאב הזה של לדעת שהאדם שחיכית לו כל כך הרבה שנים פשוט לא באותו מקום,למרות כל ההשתדלות שלו יש רגעים שהאמת פשוט יוצאת,ולפעמים בצורה מכוערת ממש.
אני מרגישה שלא אמשיך ככה יותר מדי,עניין של כמה ימים עד שאשב איתו ואולי ניקח הפסקה או נחתוך סופית או מה שלא יהיה.ככה הרבה יותר קשה לחיות מאשר לבד.לגבי השרשור של ההריון-זה גם חלק מהבעיות,לכן רשמתי פה שכנראה הגוף שלא שלם עם הריון,לא ממנו לפחות...
יש גם אופציה נוספתפאז
של שימור פוריות (לא יודעת בת כמה את)
שזה בעצם שימור ביציות שלך ככה שהגיל פחות דוחק.
מתוסכלתפסימית משהו????????
פחות רלוונטי לדעתי,אולי אני טועה...בת 38,עם ילד בוגר אגב,מהנישואים הקודמים..
כנראה שאת צודקתפאז
למרות שזה שיש כבר ילד מעלה סיכויים.
אז פה הייתי נאחזת באמונה מתפללת שיהיה עוד וסומכת על ה' שיבוא בע"ה מתוך אהבה
מתוסכלתפסימית משהו????????
אמן⁦❤️⁩ את מקסימה .התגובות שלך ממש מנחמות ומעודדות..
שמחה לשמוע (פרח)פאז
החלטות טובות ורק טוב שיהיה לך
את ראויה להרבה יותר! תזכרי את זה
אני בשוק..מי מוכנה להתחתן עם אחד שאומר לה בפרוש שלא אוהב???כלה נאה
מה את כל כך לא האמנת שמגיע לך אהבה?
חסר לך משהו?

לא יודעת אם אפשר לפתח אהבה. יש כאל שאולי קצת. אני לא הייתי נשארת. תמנעי הריון דחוף עד שתראי מה את עושה.
בדקת לעומק למה הוא התגרש?

נורמלי מאוד לחשוב על גירושים. את רוצה לחיות כל חייך עם בעל שלא אוהב אותך?
את תכנסי לדיכאון בסוף. טפלי בעצמך.
מתוסכלתפסימית משהו????????
כנראה שבאמת לא האמנתי שמגיעה לי אהבה,כי לא מאחלת לאף אשה או גבר להיות בסיטואציה כזאת..זה כאילו כל הזמן יש לו בראש מחשבות האם אני האשה הנכונה לו והאם אין משהו טוב יותר בחוץ בשבילו.אחרי חודשייים הוא אומר לי:הדשא של השכן תמיד ירוק יותר..הזוי.ועוד יותר הזוי שאני עדיין שם.מרגישה שאוטוטו אני נשברת ומפרקת את החבילה,זהו,כוחותיי אוזלים
תיהיי חזקה. הוא לא שווה שתתפרקי בגללו.כלה נאה
את יכולה עוד להציל את עצמך. אל תשארי במקום שמתעללים בך. ואני אומרת לך, אני הכי נגד בעןלם להתגרש. אבל פה הבריאות נפש שלך חשובה ואת עוברת התעללות ריגשית. גם אי אפשר לדעת אם יש מה לתקן.
גם לא אוהב וגם פוזל בחוץ. מה את מחכה שיברח לך?
ואולי אם תעזבי את הבית הוא יבדוק עם עצמו איפה הרגש שלו באמת. אולי משהו יתעורר אצלו? אי אפשר לדעת. אבל להמשיך כך אסור לך!

מה הרב שלך אומר?
מתוסכלתפסימית משהו????????
הרב שלי עוד לפני החתונה ניסה לרמוז לי,יןתר נכון צרח לי לא לפעול רק לפי הרגש..כשוחחנו לפני חודש בערך ושיתפתי אותו הוא כל כך היה חסר אונים ולא ידע מה לומר לי שהפנה אותי לרב שלו.ומדובר ברב מאוד גדול ומוכר ,והוא בעצמו לא יכל לעזור לי עד ששלח אותי לרב שלו.לא יודעת ממה אני חוששת כל כך לקום וללכת,בטח מהבושה של מה יגידו..
אין,אני כל כך טיפשה,לאן נכנסתי..
את לא טיפשהפשוט אני..
''מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה''...
לפעמים האהבה מעוורת, מונעת מאיתנו להפעיל את ההיגיון שלנו.

עזבי מה שהיה, הניסיון לשנות את העבר לא ייתן לך כלום עכשיו.

תסתכלי על העתיד, תסמני לעצמך מטרה, ותעשי הכל כדי להגיע לשם.
מתוסכלת..פסימית משהו????????
בעזרת השם מקווה במהרה להיות במקום שבו יאהבו אותי וארגיש רצויה..
את לא טיפשה. כניראה הגירושים הראשונים השפיעו על הביטחון שלךכלה נאה
אל תפחדי. קורה טעות.
מכיר מישהי שהתגרשה פעמים. הראשון בגד בה השני היה עם הפרעה נפשית ותוך 3 חודשים התגרשו. הבעל השלישי זהב. זכתה ממש!
גם כסף גם מכבד אותה. לא האמנתי שהיא תשתקם. הייתה בדיכאון מסכנה. אל תפחדי.
מתוסכלתפסימית משהו????????
אני חסרת אמונה,זאת כל הבעיה שלי..
את פשוט חמודה!מהי אמת
אני כל כך מצטערת לשמוע את זה..
אבת גבר שלט אוהב כעת, לדעתי לא יואהב בעתיד..ועתיד עם ילדים, ופרנסה וחינוך מביאים עימם קשיים (וגם שמחות)..אבל כל זה לא יוסיף לחוסר זוגיות מצידו..
תעצרי,
תחשבי עם עצמך ממה יש לך כבר לפחד?! נכון לא נעים מה יגידו...
אבלל!!! את חיה איתו לא אף אחד אחר! לכן, קומי, תלכי לרב ותתייעצי איתו לגבי פירוק הקשר.(אולי זה גם יזיז קצת את בעלך)...
חבל, את עדיין יכולה להצליח בחוץ..ילדים רק יוסיפו קושי לגירושין.
מגיעה לך אהבה!
מתוסכלתפסימית משהו????????
את צודקת,גם זה עבר לי בראש,מה יהיה בעתיד,זה וודאי יעורר חוסר סובלנות עוש יותר אצלו כלפיי.לא רוצה למצוא את עצמי בגיל 50 ממורמרת ומדוכאת..
"מהבושה מה יגידו"ה' אלוקינו

אז שיגידו ! שיגידו מה שהם רוצים !!!!
מה עדיף ??? לחיות בלי אהבה עם ילדים ולסבול ובסוף להתגרש בגיל 40 ? 
או עכשיו ? 
אחותי היקרה, את צריכה עכשיו לפתח עור של פיל חזק מאוד.
זה לא פשוט בכלל 
וגם אם ידברו, ידברו יום יומיים חודשים ויפסיקו.
ותתחתני עם אחד שאוהב אותך בכל ליבו , שיקטוף לך את הירח אם יכול, שתגדלו דור בעמ"י מתוך אהבה ! 
קומי עכשיו
קומי. יש בך כוחות
את חיה פעם 1.

שלום לך-אין לי הסבר

אנחנו אחרי 3 חו' גם רצינו לפרק.

הגיוני מאוד שהוא מנסה אותך,

רוצה לראות האם את ממשיכה לאהוב למרות הכל,

והאם את נשארת איתו.

 

(בעלי עשה לי משהו בסגנון.)

 

האם הוא יודע שאת רוצה לפרק את הקשר?

האם הוא רוצה לפרק?

 

יכול להיות שברגע שהוא יראה שהוא מפסיד אותך משהו בו יתעורר.

יכול להיות שהוא אוהב, אבל בודק את האהבה שלך.

יכול להיות שהוא לא- ואז אין ברירה אלא לפרק.

 

תלכי אליו, ותגידי לו בנחת שאת מאוד אוהבת, אבל את גם רוצה להיות נאהבת.

ואם את לא, אז את רוצה לפרק.

 

יכול להיות שהוא יתעשט על עצמו, ואז הרווחת בעל שאת אוהבת והוא אוהב אותך,

יכול להיות שלא, ואז תצילי את עצמך מחיים נטולי אהבה.

 

(ד"א, בעלי נשואים היום בשמחה באושר ובאהבה +1)

 

מתוסכלתפסימית משהו????????
הוא לא יודע,ודווקא בטוח שלעולם לא אעזוב אותו כי אני כל כך אוהבת.וזאת רק אשמתי כי אני מעריצה אותו אפשר לומר..הוא מהיום הראשון ועוד לפני אמר,מקסימום לא מסתדרים-מתגרשים.אני הבעיה,אני הייתי צריכה לברוח משם.
ןבנימה אופטימית,אני כל כך שמחה לשמוע שאת ובעלך צלחתם את המשבר ושטוב לכם..זה מאוד מעורר תקווה..שרק תצליחו ובהלוואי ובקרוב אצלי..
יקרה שכמוך-אין לי הסבר

אם הוא כ"כ בטוח בכך שתישארי אז ברור שהוא ינסה למתוח את הגבול!

רע לך בחיי הנישואין,

לפחות לפי התיאור שלך.

ברגע שהוא יבין שיש אופציה שאת תלכי,

אופציה שהוא יאבד אותך- סיכוי טוב שהוא יתחיל להילחם עלייך!

 

ואם הוא לא יילחם (למרות שאני מאמינה שכן), אז להתראות. סיימת איתו.

 

תסתכלי על עצמך במראה, ותגידי לעצמך כמה שאת טובה,

כמה את יפה,

כמה מוכשרת,

כמה ראויה לאהבה.

 

אל תתני לו לקחת אותך כמובן מאליו!!

את באמת חושבת שזה לגיטימי?NTC
שאם הוא בטוח שהיא נשארת אז הוא מותח גבולות?
אומר לה דברים פוגעים, לא מתעניין בה, אומר על אחרות בפניה שהן 'שוות'?
לא לגיטימי בשום צורה ובשום שלב של נישואים בריאים.
לגיטימי? לא! מציאות? יכול להיותאנונימי חדש
להבדיל- לגיטימי להיות בעל מכה? ממש לא! אבל עדיין יש כאלה
ממה שהיא כתבה היה נשמע שזה לגיטימיNTC
מצטטת: "אם הוא כ"כ בטוח בכך שתישארי אז ברור שהוא ינסה למתוח את הגבול!"

כמובן שזו יכולה להיות המציאות לצערינו, אבל כמו שבמציאות עם בעל מכה לא אמורים להשלים איתה, לדעתי גם פה עולים דברים שהם לא בסדר בכלל.
אז להגיד ש"ברור" שהוא יתנהג ככה רק בגלל שהיא מעיזה להראות לו שהיא שם כדי להישאר, זה נראה לי שגוי.
אני לא חושבת שגבר כזה ישתנה מקצה לקצה רק בגלל שהיא תגיד לו שהיא הולכת. לפחות לא לאורך זמן.
סליחה שלא הובנה כוונתי.אין לי הסבר

לא לגיטימית ההתנהגות.

לגיטימי הניסיון למתוח את הגבול. לא בסדר, אבל הגיוני מאוד שיקרה.

אם את רוצהאין לי הסבר

מוזמנת לבוא לאישי.

יכולה לספר לך מה קרה אצלנו...

יכול ליהיות שינוי כשתתחילי לדרוש בתקיפות יחס וכבודהתחברתי
"בלי סור מרע של בעלך ועשה טוב" אני לא צופה שהלב שלו יפתח אלייך ..שיתחיל להשקיע בזוגיות, מתנות זמן איכות, ומעל הכל דיבור וראש נקי. בלי זה את תמשיכי ליהיות תקועה ומרירה.
רוצה אהבה??? תאהבי את עצמך . כשאת תפסיקי לבטל ולמחוק את עצמך. יש סיכוי שהוא יישתנה ויתחיל להתייחס אלייך בהערצה ובאהבה.
מתוסכלתפסימית משהו????????
נכון נכון נכון! זה בעיה של חוסר הערכה עצמית ואהבה עצמית,בגלל זה מלכתחילה הסכמתי לטמטום הזה.ברגע שאדע מה הערך שלי ואשים את עצמי במקום הראשון אז מן הסתם היחס ישתנה,גם אם לא תהיה אהבה אבל לפחות יפסיק לשחק ונקבל החלטות ממקום הגיוני ,בעיקר אני.
יעוץ נישואים טוב כבר עכשיו. לא לוותרזלדה123
וכמו שהרב אמר למנוע הריון.
לא. זה לא הגיוני בשום עולם. לא מתחתנים בלי רגש.פה לקצת
ק"ו לא כשאחד הצדדים מודיע את זה בפה מלא.

ומצטרפת למציעים ללכת לטיפול אישי- כשתתחילי להעריך ולאהוב את עצמך, רק אז יש סיכוי שמשהו ישתנה.

בהצלחה!
בשורות טובות!
בניק שהעלת הצפת 3 קשייםמוש השור...
1. קשור לתחום של תיאום ציפיות ביניכם- לדוגמא שליחת מסרון במהלך היום.
2. קשור לתפיסות שגויות של מוסד הנישואין וזוגיות אצל בעלך, וכן חוסר רגישות כלפייך
3. דימוי עצמי נמוך והרגשה שאת לא אהובה.

את נמצאת במשימת חייךמוש השור...
צף ועולה קושי מאוד לא פשוט בתחום האישי והזוגי. להדחיק אותו אי אפשר אז נשאר להיות לביאה ולהתמודד.
חשוב שכול אדם יאהב את עצמו- זו משימת החיים של כל אחד. מי שאוהב את עצמו אוהב את אלוקיו.
אל תוותרי על טיפול ריגשי אצל מטפל מקצועי -הטיפול ימלא אותך בביטחון והערכה עצמיים ותוכלי גם לקבל כלים להתמודד נכון ולפעול נכון עם הקושי הזוגי. כל החלטה שתקבלי חייבת לבוא ממקום של עוצמה ובחירה אחרת התסכול והקושי יקשו עלייך מאוד להתקדם הלאה.

מתוסכלתפסימית משהו????????
אני רק יכולה לומר לך שבשנייה שהתחלתי לקרוא את התגובה שלך הדמעות פרצו מעצמן,בכי אמיתי.
מתוסכלתפסימית משהו????????
לתקופה מצליחים להקפיד על תיאום ציפיות,ובאמת להבין אחד את השני,אבל כאילו ביום אחד הוא שוכח מהכל ובגלל שהוא לא אוהב אז הוא מתנהג איך שבא לו,וזה חד משמעית בגלל חוסר אהבה,כי אם היה אוהב הכל היה שונה
גם כשאוהבים מאוד קשה לשנות הרגלים של שניםמוש השור...
אפשר ללמוד כלים איך להתנהל נכון.
כן כשאוהבים יש רצון להתמודדות משותפת.
זה נישואין ראשונים שלו- יכול להיות שאין לו מושג מה זה אומר להיות בעל. אולי לא היה לו מודל לחיקוי בבית הוריו של זוגיות נכונה אז הוא שואב את כול הידע מספרי הלכה או מאנשים שמתייעץ איתם- אבל הוא צריך ליווי צמוד.
בתקופות שכן מצליחים- האם הנסיונות מצידו כנים? האים זה בא ממקום אמיתי של רצון לשנות? יכול להיות שזה טכני כי הוא צריך לאמן את עצמו...
לגבייך- דימוי עצמי נמוך יכול להגיע גם בעקבות חרדות. האם זה משהו שאת מכירה אצל עצמך? חרדה חברתית? אופי של ביטול אישיות עצמית כלפי אחרים?
תנסי לנשום עמוק ולזהות מה את מרגישה, מהיכן המקור של הרגשת הביטול העצמי שלך.
ובאמת בלי דיחוי וללא קשר למצב הזוגי גשי לטיפול מקצועי- זה חשוב לרווחה ננפשית שלך. למודעות העצמית לגיוס כוחות להתמודד
כולה חודשיים אתם נשואים. על איזו תקופה את מדברתכלה נאה
שבוע משתדל ושבועיים הפרצוף האמיתי?
וגם כשהוא משתדל, טוב לך לדעת שהוא מנסה שאולי תבוא האהבה?
איך את מצליחה לקבל מחמאה או מילה טובה אם זה מזויף?
אני רק חייבת להגיד שזה לא הגיוני להתחתן רק משכל, גם בעולםתיתיל

הדתי.. 

חוץ מזה רשמו לך פה יפה. חיבוק...

מתוסכלתפסימית משהו????????
⁦❤️⁩⁦❤️⁩
אני חושבתהדסדס

שאם את תשדרי לו שאת "שווה" ויפה ומעולה, ולא תראי לו שאת זקוקה לאישור הזה ממנו -הוא ילך אחרייך בעניין זה ו"יתאהב". 

ביטחון עצמי זה אחד המושכים שיש.גם חוש הומור-אגב.

מתוסכלתפסימית משהו????????
יש לי חוש הומור בערימות,אבל כאילו אני מבחינתו האשה הקטנה שכולם/טובות ממנה ..יש כאלה מלא גברים שמתייחסים ככה לאשה שלהם,אני מכירה אישית..גועל נפש.ולגבי מראה,אני אומר שאני נאה מאוד לכל הדעות,וזה באמת לא מגאווה,זה מתוך צורך להזכיר לעצמי את הערך שלי.אבל כנראה שיופי לא מספיק ולא מרשים,תראי את אייל גולן אילנית לוי.גברים היו משלמים לחיות איתה ואני לא צריכה להזכיר איך הוא התבטא
קצת לא קשור, אבל את לא חייבת לפתוח עם "מתוסכלת" בכל תגובהדי שרוט
קודם כל כי אין צורך, וגם כי כשאת חוזרת על משהו כל הזמן, בסוף זה עלול להיחקק חזק מידי בראש וזה יקבע לך את המצב הזה של "מתוסכלת" בראש וזה רק יחמיר לך את המצב.

אולי תמצאי מילה יותר אופטימית לפתוח איתה. לדעתי זה חשוב.
אופטימית ושמחה 🙌פסימית משהו????????
צודק..זה פשוט היה חזק ממני..עובדת על זה חזק מעכשיו⁦️⁩
יאללללה די שרוט
מעולה אהבתי!
אני חייבת להוסיף משהוLia

תשמעי, הסיפור שלך מאוד נגע לליבי משום מה.. 

חשבתי על זה קצת ואני רוצה לומר לך שהדבר הראשון שמגיע לך זה מישהו שיאהב ויעריך אותך.

זה מרגיש לי כאילו את רוצה להתחתן מתוך לחץ של להביא ילד. וזה בסדר לרצות ילדים, אבל ראיתי שכתבת שיש לך ילד מנישואים קודמים, אז אני רוצה לומר לך שברוך ה' זכית! ילד הוא עולם ומלואו.

 

אם לא היו לך בכלל, הייתי אומרת לך להתעקש על זה ואפילו ללכת לבנק הזרע, עד כדי כך. אבל לדעתי את צריכה עכשיו להתרכז בלמצוא זוגיות בשביל עצמך בלבד. מישהו שיהיה לך כיף לדבר איתו. להזדקן עם החבר הכי טוב שלך. בסופו של דבר הילדים עוזבים ואנחנו נשארים עם הבן זוג עד המוות. 

 

מפתחות ההריון נמצאים אצל הקב"ה. את תעשי את ההשתדלות שלך למצוא גבר שטוב לך איתו ואם ה' ירצה בצורה טבעית לתת לכם ילד, זה רק בונוס. אל תלחיצי את עצמך במחשבות על הריון. מה שחשוב עכשיו זה רק השמחה שלך. פיצוי על כל השנים שעברו. אל תתני לרצון לילד לגרום לך לקבל החלטות שגויות. 

 

גם ידוע שמגיל 35 כבר לא הכי טוב להביא ילדים. ובמיוחד שיש לך כבר, אני באמת חושבת שאת צריכה להרפות. גם להיות אמא חד הורית לתינוק זה קשה. לא בלתי אפשרי אבל קשה. למה לך? עכשיו שימי את עצמך במרכז! עכשיו תחשבי רק עלייך! 

לא הבנתי אז למה בכוח להתחתן???שלהבת11
אם אין ילדים- יפה שעה קודם ויאלה תחתכי ממנו אחותי
אין פה מה שיחבר אתכם בכלל
אם אין אפילו לא קצת משיכה זה ביזבוז זמן שלך!!! חבל עלייך
לא מתחתנים בשביל לרצות אנשים , או לסבול מיחס שפל שכזה
אם זה המצב- תגידי לו להתראות!!!
חראם עלייך בטח את רוצה להביא ילדים עוד.... לא בכל מחיר...
והכתובת על הקיר ממש באדום זרחני!!! אין פה אפילו במה להיתפס ולנסות לשקם- כי לפי דברייך אין פה אפילו לא חוט השיערה...
וחבל ממש!!!
איפה היה הראש שלך!!? לחבי יותא אלייך!!!
מכירה זאת מקרוב אבל לא ככה במצב טוטאלי-אם את רוצה משהו אני בפרטי, חיבוק גדול, שלהבת.
זה מעבר לנישואים - את צריכה לשנות את הדפוס חשיבהפתק ממו

למנוע כן

ועוד לפני שתחשבי אם ללכת או להישאר

לכי לטיפול מקצועי עבורך, את צריכה לשנות את דפוס החשיבה שלך כלפי עצמך

כלפי הערך שלך

כלפי החיים הטובים שמגיעים לך 

 

רק אח"כ אולי תלכו ליעוץ זוגי אולי לא ,

אבל מה שבטוח תהיי במקום אחר

מוזמנים להכין מלאי עגבניות, מכל המינים וכל הסוגים.חגהבגה
יקרה ואהובה מאוד מאוד.
איזה
קשה
שיייאווווו!!!!
זה הדבר הכי קשה בעולם לרצות להתחתן עם מישהו ואז הוא מדבר אלייך ככה.
קראתי קצת את התגובות שלך ויש לי כמה תובנות..
סליחה שאני אומרת בנחרצות אבל את חסרת ביטחון, ומשדרת לו את זה.
הוא רוצה אתגר.
מישהי שיהיה קשה לו להשיג.
הוא משקר שאומר לך שהוא התחתן איתך בלי טהבה- איך הקשר היה און אנד אוף כמה , בלי רגשות.?!
איך התחתן בלי רגש? אין דבר כזה.
הוא מנסה להצית אותך כדי שתמשכי אותו, ולא חיצונית הכוונה אלא שתהיי מעניינת.
הוא אומר שמישהי אחרת שווה- שתקנאי.
משגע אותך עם המראה החיצוני.
עם ההערות.
עושה שלו אכפת לו שאת באה מאוחר.
כל התסמינים מראים על משהו אחד
הוא מחפש מישהי קשה להשגה.
זהו
זה כל העניין.
אז לא מכירה אותך או לא יודעת מה עברת אבל אפשר לפתח את זה לבד
ואפשר ללכת לטיפול/אימון רגשי.
אל תלכו שהאהבה. בוא לבד זה רק בסרטים
צריך לעבוד על קשר.
ויש לך את הכוח. לא התחתנתי סתם, ה' ראה פוטנציאל.
ובגדול עם עבודה נכונה אפשר לה. אהב באחוז מאוד גדול של גברים (זה השלב לעגבניות) .
איך תפתחי ביטחון עצמי.
את עובדת? אם , זה הזמן למצוא עבודה שאת אוהבת ומרגישה מסופקת ממנה, שמעריכים אותך.
תכתבי לעצמך את כל התכונות הטובות שלך, ותרחיבי, לפרטים ממש. ותקראו. לאט ובקול כל יום.
תצאי עם חברות
תעשי דברים שאת אוהבת
תקני בגדים יפים, איפור, נעליים, בשנים, תכשיטים.
תראי מליון דולר ותעופי על עצמך, תעמדי מול המראה ותגידי- וואי איזה פצצה אני.
תני לו לחזר אחרייך. באמת. שיחפש, שיש. כל שיתעניין.

שישאל שאלות, אל תפתחי דיונים מעמיקים.
לאט לאט הוא יסתקרן וירצה
ולאט לאט תפתחי שוב אליו.
זה קשה כי אתם מכירים המון זמן.
זה נשמע משחק אבל זה לא.
גירושים זה דבר לא פשוט גם כשאין ילדים.
ותמנעי, אל תסמכי על כלום.
בהצלחה אהובה
אפשר לתקן הכל
וזה בידיים שלך!
בא לך שקשוקה?מופאסה
אהבתי את מה שכתבת
אם כי הייתי עף מקשר כזה לכל הרוחות
אתה היית עףחיים של
אבל הייתה לי חברה שהתנהגה בדיוק כמו שחגהבגה תיארה וזה עשה להם ממש טוב לזוגיות
אני לא הייתי נכנסמופאסה
אני לא מכיר את הקונצ'פט הזה להתחתן מתוך שכל.
לא מבין מה זה...
זה דבר הכי דפוק שאפשר לעשות בחיים.
מה גם לא מספיק שהוא עשה את זה, עוד שהוא בכנות מזוייפת מודה ומתוודא פעם אחר פעם שלא ממש אוהב אותה.
שעה אחת לא הייתי נשאר אתו!

כל הכבוד לחברה שלך!
אני מעריך את זה
התכוונתי על הלשחק אותה קשה להשגהחיים של
את זה חברה שלי עשתה
שעה אחת?? אני דקה לא הייתי נשארת איתו!כלה נאה
התעללות לגמרי.
את לא יכולה להבין את זהאון17
עד שתהיי במקום שלה..היא תמיד בספק על עצמה אז למה שהוא יהיה בטוח עליה ?!
אישה חייבת לשדר שהיא הכי טובה שיש גם אם יש ימים שהיא מרגישה פחות ככה , כי להיות גרושה עם ילד ולהתחתן עם מישהו שזה פרק א' בשבילו זה משהו שחייב ביטחון עצמי ובזוגיות ..אחרת כל הזמן המחשבות שלו יסבבו ברעיון של תמיד אפשר לחתוך ..
הוא חייב אותה חזקה .
ממליצה ל@פסימית משהו🤷🤦 בחום ללכת לטיפולים של העצמה עצמית זה גם יתן לה כוח להבין אם הקשר הזה בריא לה או לא?!
גירושין מרסקים הרבה אנשים ויש לזה השלכות ארוכות טווח
בקיצור מאחלת לך המוןן כוח!!
ותתמקדי בעצמך קודם כל השאר יתבהר עם הזמן ..
אבל מההתחלה הוא אמר לה שמתחתן בלי לאהוב.כלה נאה
זה לא שהכל היה טוב ופתאום הוא אומר לה שלא אוהב.
למה היא צריכה לחיות באשליה שאולי יבוא יום והוא יאהב אותה??
אמאא. כואב הלב.
גרושה זה לא פסק דין מוות. וגם אם פעם שלישית.
עדיף לחיות לבד מאשר להרגיש דחויה, לא מושכת.. בחיים לא!

מה שהיא צריכה זה ללמוד להעריך את עצמה!
ולא להתפשר על דבר בסיסי בנישואים.
יש המון זוגות שמתחתנים מתוך שכלאון17
והיום הם מאושרים מאוד.( יכול להיות שזו היתה הכוונה שלו ,אנחנו שומעים כאן רק צד אחד שלה שמאוד לא יציב בהרגשות והיא צריכה חיזוק והמון חום)
אני לא יודעת אם זה הסיפור כאן ..
אבל יש גם אנשים בלי פילטרים שחושבים שכל מה שיגידו יתקבל על הדעת כמו ההערה על יופי של בחורה אחרת ..זה מזעזע אבל אני מכירה המון טיפוסים כאלו ..לוקח להם זמן להתגבר ולהתבגר מזה
אני רק מנסה לתת לה נקודות אור שונות שתוכל לשקול לעתיד שלה
גרושה זאת לא קללה חלילה ..אבל זה כן משפיע על המתגרשים וידוע שזה מוחץ להם את הביטחון אז קודם שתדאג לעצמה, היא חייבת!!
הלואי וזה יסתדר להם.כלה נאה
רק אם ימשיך אז לחיות כך זה רעל שמוחץ את הביטחון עצמי וגומר לא פחות מלהתגרש.
שובחגהבגה
זה רק מה שהוא אמר.
יש סיכוי טוב שאמר את זה כדי לגרום לה להרגיש רצון להוכיח לו שהיא שווה את זה.
לא אומרת אם זה תקין או לא.
חושבת שיש סיכוי גדול למנף את הקשר.
אז בשביל להוכיח לו שהיא שווה הייתי ממליצה להכלה נאה
להגיד לו ביי.
ואז יחשוב טוב טוב אם שוובץה לו לוותר עליה.
אם היו יוצאים- כןחגהבגהאחרונה
אבל הם כבר נשואים.
יש השלכות להחלטות.
הכותבת מספרת שזה פרק ב' שלהחגהבגה
אז אולי זו הזדמנות. למקסם את היכולות שלה...
פרק ב שלומופאסה
לא כ''כ מבין מה ההבדל
זה כל פרק נושא חדש
הוווו פה בדיוק קבור הכלבחגהבגה
היא תיקנה באחת ההודעות וכתבה שהתבלבל, זה פרק ב' שלה
וזה מאוד מאוד משנה
לאדן יש דפוס התנהגו ואם היא חודשיים אחרי חתונה שניה חושבת להתגרש, אז היא צריכה להבין שבידינו שלה לתפוס את זה ולנסות לשנו..
ורק אחרי שניסו הכל הכל הכל לחשוב על לפרק...
כתבת יפה אבלLia

מכל מה שהיא כתבה אני ממש לא מאמינה לזה שהוא מנסה לגרום לה לקנא. איך הגעת למסקנה הזו אני לא יודעת.

 

פשוט מאוד הדת העבירה אותו על נפשו. מה לעשות יש כאלו שהתורה הופכת להם לסם המוות. לא למד כמו שצריך ולכן הוא מדומיין שחושב שבתורה כתוב שאפשר להתחתן בלי רגש. שאגב, כתוב ההפך - חייב להסתכל בה ולראות שהיא מוצאת חן בעיניו. שום שמירת עיניים לא תופסת פה. 

 

וזה שהם יצאו לפני... זה באמת לא מובן מה קורה פה.. או שפשוט נגמרה לו האהבה, או שהוא לא אהב מעולם והיא שכנעה אותו טוב ופשוט היה לו נוח להתחתן עם מישהי שהוא מכיר, או שיש לו פיצול אישיות... 

איפה ראית את זה? מעניין אותיחגהבגה
לא כל מידה רעה שיש באדם זה אומר שהוא למד יותר מדיי תורה לא טובה.
מצחיק אותי אפילו לכתוב את. זה
אז ככהחיננית 123
אני התחתנתי עם בעלי מתוך שכל. הוא מאהבה. התייחס אליי מקסים, היה עם ראש על הכתפיים, מכוון מטרה. מעולם לא חשתי צורך ב"ה לומר לו שאיני נמשכת אליו או שלל עלבונות אחרים. זה לא עובד ככה. החלטתי להתחתן? יופי. אני לא אאמלל את הצד ה2, אע"פ שבתחילה סלדתי מהמראה שלו לאט לאט למדתי לאהוב גם את החיצוניות. אז כן, היו לי כמה שנים ראשונות של תסכול ביני לבין עצמי אך פתרתי זאת ב"ה! לא פגעתי בו כי היה לי קשה(והיה קשה). היום אני מאוד אוהבת אותו ואם אי פעם חשבתי על גירושין זה היה מטעמי חילוקי דיעות ענקיים וחוסר כבוד כלפיי באספקטים אחרים. לי אגב מאוד חשוב דיחשוב שאני יפה ומושלמת מכל הנשים בעולם(וזה אכן כך,בעיניו)ובכ"ז אני לא אמליץ לאף אחת/ד לעשות כמוני. זה קשה ולא מומלץ מלכתחילה.
צריך לשנות את המשוואה בחיי הנישואין בעיקר ב20 שנה הראשונותמוש השור...
נישואין =מסתדרים.
כל הזמן מדברים על המושג של אוהב לא אוהב..
אבל השאלה היא מאיפה לומדים מה זו אהבה בין בני זוג?
לפני הנישואים האדם מכיר את המושג התאהבות- דרך סדרות , חבר חברה ראשונים. אבל זו לא אהבה.
אנחנו מגיעים לחיי הנישואין ורוצים שתחושת ההתאהבות תלווה אותנו כול החיים בזוגיות.
אבל מה לעשות שכשחיים עם בן הזוג 24/7
תחושת ההתאהבות דועכת מאוד מהר ובמקומה מגיעה עבודה קשה של בניית זוגיות - עם כול המכלול: ימי אהבה ושינאה, פערים בתרבויות וגישות חיים, מידות לא מתוקנות,אופיים שונים ועוד ועוד שבתהליך הזה נבנית האהבה.
צריך ללמוד כלים ולבנות זוגיות ותקשורת נכונה תקשורת מקרבת
שיודעת להתמודד ולגשר על כול הפערים יהיו מה שיהיו.
והכי חשוב- לא להיבהל מכול דבר שלא מסתדר ולהיות אובדי עצות



ובכלל זה מעניין למה אנחנו כול הזמן צריכים את ההרגשהמוש השור...
עבר עריכה על ידי מוש השור... בתאריך י"א בתמוז תש"פ 14:19
והאישור להיות נאהבים מה חסר לנו?
דבר נוסף: אולי יש כזה דבר חיי נישואין טובים בלי אהבה.
יש עוד הרבה פרמטרים לזוגיות טובה כמו
כבוד הדדי , הערכה,, הכרת הטוב, הכלה, איכפתיות, שמחה, דאגה אחד לשני...
מה זה הדבר שנקרא אהבה בתור ערך טהור שכולם רוצים להגיע אליו?
מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..


חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון


תודה רבה!

חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים

לגזור ולשמור

לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטוריאחרונה
יש מקרים ספציפיים, בהם עדיפים גירושין רשמיים, על פירוד פנימי ופלקט חיצוני של משפחה.
קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות

להתחיל מבראשית.

להתחיל ממה שמבפנים.

מבפנים החוצה.

לא החוצה פנימה.

 

קודם כל להתחיל בי. 

מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.

ואז החצי השני שלי.

כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.

כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."

לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.

היינו פה קודם.

ואחרינו ומשנינו כל השאר.

והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -

*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

ל*זאת* יקרא אישה

כי מאיש לוקחה *זאת*

וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:

- *זאת* חוקת התורה.

- ו*זאת* הברכה.

- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

- *זה* אלי ואנווהו.

הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.

הייחודיות שלה, של אשתי.

זאת ולא אחרת.

וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.

להתכוונן אליה, ורק אליה.

זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.

 

ומה תפקידי כאן בעולם? -

לעובדה ולשומרה.

לעבוד על מה שעדיין אין.

ולשמור על מה שכבר יש.

כמה חשוב לשמור על היש והקיים.

ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.

גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -

אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.

אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו', 

אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,

אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.

לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.

להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.

שם לגדול

שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.

שם המיקוד.

בבית פנימה.

למשפחותם.

וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.

סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.

והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.

שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.

כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?

כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?

וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר. 

ללמוד להישאר בקשר

ללמוד לבנות קשר

ללמוד לתחזק קשר

ללמוד להעצים קשר

ללמוד לגדול בקשר

ללמוד לגדול מהקשר.

ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.

ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.

גן עדן של החיים עצמם, פנימה.

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

אולי יעניין אותך