בקצרה:נשואים כחודשיים,פרק א- שלי פרק ב-שלו.
הבעיה היא שבעלי לא אוהב אותי,אמר לי מפורשות,גם לפני החתונה שזה חתונה מתוך שכל ואין שום רגש.הגיוני בעולם הדתי(בעלי תשובה מתחזקים).העניין הוא ביום יום,כמה שישתדל להתנהג בסדר ולעשות כאילו אוהב(הודעות יפות,מתנות וכו..)הוא אומר שזה על מנת לעורר את האהבה שלו כלפיי..אבל יש רגעים שאני פשוט מתרסקת; הוא יכול להסתכל על בחורה שנראית טוב בעיניו ולומר לי בלי בושה:איזו שווה היא(או משהו בסגנון)..נשואים חודשיים..מעבר לזה יש את ההתנהגות של כאילו עושה טובה לפעמים,זה משתנה מתקופה לתקופה,יש ימים שחוץ מהודעה אחת ממנו,אני יכולה לא לחזור הביתה עד חצות ואחרי,לא יצלצל או יסמס אפילו לראות מה איתי.נכון שידעתי שאין אהבה מלכתחילה,אבל האם מתחתנים רק משכל? אנחנו ךא חרדים ורחוקים משם כרגע לצערי הרב..רוב הזמן אני ירודה,כבויה,איבדתי את שמחת החיים שלי,זה כל היום בראש שלי.אני אפילו לא מדברת על דברים פוגעים ולא יפים שאומר לי לעיתים די קרובות,ואז מתנצל ואומר שהוא לא צריך לפגוע בי וזה לא יפה.כל זה כי אין בו אהבה כלפיי.לא מאמינה שאחרי חודשיים חושבת על גירושין/-:
הבעיה היא שבעלי לא אוהב אותי,אמר לי מפורשות,גם לפני החתונה שזה חתונה מתוך שכל ואין שום רגש.הגיוני בעולם הדתי(בעלי תשובה מתחזקים).העניין הוא ביום יום,כמה שישתדל להתנהג בסדר ולעשות כאילו אוהב(הודעות יפות,מתנות וכו..)הוא אומר שזה על מנת לעורר את האהבה שלו כלפיי..אבל יש רגעים שאני פשוט מתרסקת; הוא יכול להסתכל על בחורה שנראית טוב בעיניו ולומר לי בלי בושה:איזו שווה היא(או משהו בסגנון)..נשואים חודשיים..מעבר לזה יש את ההתנהגות של כאילו עושה טובה לפעמים,זה משתנה מתקופה לתקופה,יש ימים שחוץ מהודעה אחת ממנו,אני יכולה לא לחזור הביתה עד חצות ואחרי,לא יצלצל או יסמס אפילו לראות מה איתי.נכון שידעתי שאין אהבה מלכתחילה,אבל האם מתחתנים רק משכל? אנחנו ךא חרדים ורחוקים משם כרגע לצערי הרב..רוב הזמן אני ירודה,כבויה,איבדתי את שמחת החיים שלי,זה כל היום בראש שלי.אני אפילו לא מדברת על דברים פוגעים ולא יפים שאומר לי לעיתים די קרובות,ואז מתנצל ואומר שהוא לא צריך לפגוע בי וזה לא יפה.כל זה כי אין בו אהבה כלפיי.לא מאמינה שאחרי חודשיים חושבת על גירושין/-:
