כיסוי ראש מונע חתונה.המוזרה
יש לי בעיה והיא ממש קשה אפילו שהיא אולי תשמע לכם מצחיקה ולא מהותית.
אז ככה אני כבר בגיל שנראה לי מתאים ונכון להתחיל לחפש בן זוג, אני אפילו מאד רוצה להתחתן בשנה \ שנתיים הקרובות בעז"ה. א~ב~ל אני גם מאאאד לא רוצה לשים כיסוי ראש! (מכל סוג שהוא) אני ממש לא מסוגלת לחשוב על זה שאני אצטרך כל הזמן לשים משהו על הראש בלי אפשרות להוריד, זה נראה לי נורא מגביל, ותסלחו לי גם מכוער
 (לי בעיקר,בדקתי) בקיצור אם עוד לא הבנתם רק המחשבה על זה גורמת לי למות מפחד וממש להפסיק לרצות להתחתן! ולהימנע מלהתחיל לחפש.
כל חיי רציתי להתחתן רק עם בחור ירא שמים וצדיק ממש, ואני עדין רוצה, אבל אני כבר מתחילה לחשוב על להתחתן עם פשרן רק כדי לא לשים סמרטוטים על הראש...ועם השאר כבר נסתדר... כי איזה דוס ירצה בחורה שלא שמה כיסוי ראש?!
אשמח עם תעזרו לי לחשוב על פיתרון אני ממש במשבר מהעניין.
אנסה לענות לך בדרך ההפוכה...אנונימי (פותח)
נגיד ותמצאי בחור מדהים וכל זה...
אבל! הבחור מסרב ללכת עם כיפה וציצית...לא מתאים לו הכיפה..והציצית חמה לו ולא נוח לו להסתובב עם זה..
(ואני לא מקצין יותר מידי ואומר שהוא מסרב להתפלל...)
האם תרצי להתחתן איתו?
אם כן תסכימי אז איןלך שום בעיה! יש ים אנשים כאלה!(לייטים...)
ואם לא...אז אנחנו בבעיה...ההלכה היא לא רשות! ואם את מצפה מבן זוגך שיקיים אותה אז הוא והקב"ה מצפים זאת ממך!
 
למרות שאם תחפשי טוב יש כאלה שיתפשרו על כך או על כיסוי חלקי (שאת זה אני לא מבין...)
כאילו חצאית זה סבבה והכל...אבל שיער זה קו אדום...אני אישית לא מבין את זה...
אבל כל אחד והיכולות שלו...
האמת sergzel (יש לשם משמעות?) צודקשושנהא
זה באמת מצער שככ קשה לך עם זה אבל ההלכה היא הלכה, וסליחה על השאלה מה תעשי עם הלכות אחרות שקשה לך איתם?תצטרכי חיבוק כשת לא יכולה לקבל אותו?  או מה תגידי לילד שלך כשהוא יגיד לך שהוא פשוט "לא יכול" ליטול ידיים או משהו כזה.....
את צריכה לפתור את העניין הזה כי זה בהחלט בעיה אם זה דוחה אותך מלהתחתן.... וזה יבנה בך משהו מאד משמעותי ברגע שתעברי את המחסום הזה
בהצלחה!
 
(מנוע מלפרש את השם)אנונימי (פותח)
 
מכיוון אחר...תאנה.
עד החתונה אנחנו כל הזמן צריכות להסתיר.
עד יש לנו תחושה כזו שצניעות - זה אור שיראו כמה שפחות.
זה הופך את כל הנושא הזה, של צניעות בלבוש, לכל כך קשה,
כי הוא כל הזמן עוסק ב"למה לא" ו"אסור".

אחרי החתונה הכל משתנה.
פתאום יש מישהו שלידו את יכולה להיות הכי גלויה שאפשר.
לא רק יכולה, ממש צריכה, וזה גם כיף גדול ושמח.
ואז הרבה מהקושי בצניעות נעלם,
כי זה לא רק לא ולא, זה בעיקר המון כן וכן.
וכשיש איפה לגלות, אז הרבה יותר קל להסתיר לאחרים.

גם את השערות.
זה הכי הגיוני בעולם שזה מבהיל אותך עכשיו,
כי אולי את חושבת לעצמך:
"איך אפשר, לכל הרוחות, להסתיר עוד משהו?"
אני יודעת שאצלי, דווקא אחרי החתונה הכל היה הרבה יותר קל.
אומרים שה' לא מעמיד בנסיון משהו שלא יכול לעמוד בו.
זה אומר שלפני שמגיע הנסיון - באמת אין לנו כלים להכיל אותו,
אין לנו מספיק כוחות נפש.
אז עכשיו, אין לך מספיק כוחות נפש להכיל את הכיסוי ראש.
את באמת עדיין לא צריכה לשים אותו.
אני מאחלת לך, ודי בטוחה, שאולי בהתחלה יהיה קשה
אבל עם החתונה והאושר והמקום שבו מותר -
גם תשמחי בכיסוי..

(ניסיתי לכתוב צנוע, כי יש פה גם בנים,
אם עדיין את רוצה לברר - בכיף במסר אישי)
תאנה שלנו האחת והיחידה!דבורי

זה כל כך נכון, ניסחת את זה גם יפה, גם אמיתי וגם צנוע.

מצטרפת לכל מילה, ברשותך.

וואלה, ענית יפה!!no name102
כל הכבוד!
האם את מודעת לזה....Curious
שיש מי שאומר שבביתך את יכולה ללכת בלי כיסוי?
זה אמור להיות פחות מפחיד...
 
את  צודקתמישהו10
אם תלכי עם כיסוי ראש, בנים ימנעו מלהתחיל איתך, וזה אכן מונע חתונה !
אני הייתי ממליצה~א.ל
ללמוד על זה ולקרוא קצת. כדי להבין מאיפה העניין מגיע, ולא לראות בזה סתם כיסוי ששמים.
 
כך שתסתכלי על זה לא ברמה של צנוע= מפחיד ולא יפה
אלא ברמה של כמו שיש דבר כ"כ גדול וטוב עד שנסוגים..
 
ואני גם מאמינה שבע"ה כשתמצאי את מי שמתאים לך, תדברו על זה, וזה יקל על התהליך
 
 
בהצלחה!
אני מסכימה עם הרובבנימינה הקטנה
ללמוד על זה מאיפה זה בא וכל שאר ההצעות, אולי פאה יפתור לך את העניין אבל זה סתם התחמקות לדעתי..כי פאה זה ממש כמו השיער..וגם לספרדים הר' עובדיה אוסר בתכלית האיסור ומה באמת תעשי עם שאר המצוות כשלא יבוא לך?או כשיהיה לך קשה איתם??יש ניסיונות בחיים זה כנראה הניסיון שלך..
אני לא יודע אם זה בכוונה או לא,אבל זה ממש מצחיק...אליסף ט
למה מצחיק?~א.ל
זה לא פשוט לבת בכלל לכסות את כל השיער בעוד שהיא התרגלה שלא..
ואני לא בטוחה שזה משהו שגבר יוכל להבין. באמת..
מה לעשות,ההודעה שלה הצחיקה אותי...אליסף ט
כאילו,היא שמה את עצמה בדילמה דיי טיפשית,אין יותר מדי מה להציע..או שלא תתחתני,או שתתחתני עם מישהו שיוותר לך על הכיסוי ראש,או שתתחתני ותתנהגי כמו כולן,אין המווון אופציות.
זה בדיוק בגלל שאתה לא מצליח להבין את הקושי שלה~א.ל
זה קושי אמיתי של המון בנות...
 
זה לא כזה פשוט לכולן לכסות את השיער..
אני אכן מתקשה להבין את הקושימישהו10
אם זה כל כך קשה לכסות את השיער, אז מה הבעיה לגלח אותו ?
אוי זה היה אכזריגון דו
מצחיק, אבל אכזרי.
על דילמות כאלו מברכים כול בוקר:"ברוך שלא עשני אישה"
פאה פאה פאהבוזי נוזי
לא בגלל זה מברכים ברוך שלא עשני אישה~א.ל
מה באמת?גון דו
את בטוחה?
בנים, בנים, בנים. מי תיקח אתכם? דבורי
פספסתם את כל הפואנטה הנשית.
בטח שלא תבינו - היא לא כותבת שאלה כדי לקבל תשובה.
את זה היא יכולה לעשות לבד מאד יפה.
 
היא צריכה לדסקס את כל הענין: לדבר על זה, לברר איך הרגישו אחרות, לפתוח את קשת האפשרויות, לעבור תהליך שיגבש אותה לקראת ההחלטה הסופית.
זו מהות הנשיות לפעמים - לחפור על נושא מסוים עד שממצים אותו מכל הזויות ומרגישיםאיזו זוית הכי קרובה אלי באופן אישי.
(ולך "אני והפיצול" - את לא חפרנית, אנחנו בנות - ככה ה' ברא אותנו)!
 
ולא, לגלח לא עוזר - עדיין צריך לכסות את הראש.
וואי וואי~א.ל
רגישות קצת
כנראה יש לה שיער יפה..בעזרת ה' יתברך
אני דווקא לא כ"כ אוהבת את השיער שלי,
אז לא נראה לי שתהיה לי בעיה לכסות אותו..
מה עם לצייןמישהו10
שהשיר בחתימה שלך הוא של נתן יונתן ?
 
לא נשכח ?
אני לא רגיש ? מישהו10
למה את אומרת ככה ?
 
כמה זה כבר כואב לשים 0 במכונת גילוח ?
כואב כואב. מאוד!ט'
ומציק ומגרד
וכשחם בא לי להעיף אותו לכל הרוחות (את הכסוי ראש!!) (אבל אין רוחות )
אבל הידיעה שזה דבר כל כך עקרוני וחשוב בחיי הנישואין עושה את הכל יותר קל
 
בהצלחה!
זה לא מצחיק הרעיון  של הגילוח הזה!!!אנונימי (פותח)
מישהו כאן אמר פאה רק שתדעו שזה ממש אסורתמר!!
הפאות המותרות הן רק הפאות שהיו עושים פעם הפאות ליפה אבל כיום כשפאות נראות אפילו יותר טוב מהשיער המקורי זה ממש חטא !
תמר יקרה, מאיפה לך?+mp8
את פוסקת הלכה, או משהו כזה?
חפרת בנושא ההלכתי והפאה לא הסתדרה לך בין כל ההלכות?
יש לך מושג כמה פוסקים חושבים שזהו הכיסוי המהודר ביותר- כי לא מציץ חלק מהשיער החוצה?(כמו בכל הבנדנות/ מטפחות למיניהן?)
כיסוי ראש- אין מטרתו להראות שהאישה נשואה, אלא פשוט להסתיר את שערה- כמו הציווי לכסות עוד חלקים מגופה, וכמו שלא נתלבש בסמרטוטים כדי לכסות את הגוף- כך לא חייבים דווקא חתיכת בד שתצהיר על היותי נשואה, וגם לא אלומת חציר על הראש, מובן שהתסרוקת חייבת להיות צנועה וסולידית!
כדאי להיות זהירים לפני שחורצים גורלות של אסור/ מותר בלי לדעת, וכל אחד שישאל את רבו!!
 
זה אכן מהודר יותרחשבשבת
הרבי מלובאוויטש שלי"א אומר זאת מפורשות והנה מכתב להוכחת הענין:
 
 
אוי אתה כזה מצומצם.........חשבשבת
בראיה מצומצמת
 
ולמה נראה לך שחב"ד היתה ממשיכה אם זה לא היה אמת ואמת ניצחית???????
 
אני ממליצה לך לפתוח את מוחך קצת כי כל הרבנים וכל האדמורים מכל העולם באו אליו ודווקא אליו לבקש ברכה
 
החל מהרב כדורי , מרדכי אליהו שפירא
 
וכלה בנשיא שז"ר ועוד עמך להבדילך וכולללללללללם נושעו.
 
אז כולם טיפשים ואתה חכם???????
חחח...שרית..
כמו להגיד- למה ניראה לך שהנצרות היתה ממשיכה אם זה לא היה אמת ואמת ניצחית- להבדיל....
אבל באמת פאות זה לא בסדר ושמעתי את זה מרב
 
לא רק הרבי מלובביץ סבור שזה מהודר יותרruthi
אם לא שמתם לב- לספרדיות שאסור להן ללכת עם פאות- יש היתר שיראו להן שיער ברוחב שתי אצבעות.
לא שייך בשום צורה שהיא שיהיה כיסוי מושלם במטפחת!!!!!
מי שההקפדה שלה היא שלא יראו אפילו שערה אחת- חייבת לחבוש פאה!
 
ושוב- המצווה של האישה היא לכסות את שיער ראשה היות שהשיער שמחובר לראש הוא ערווה, (ומובא בקבלה ששיער ראש שמחובר לראש גורם לסיטרא אחרא למשוך הרהורים, מה שאין כן בשיער תלוש)
אין שום קשר בין מצוות כיסוי הראש לבין צניעות. אישה נשואה לא מכסה את הראש כי כך צנוע יותר, אלא כי כך היא מצווה. זה  הכל!
אין שום חיוב על האישה להיראות נשואה בדווקא על ידי כיסוי הראש. בשביל זה יש טבעת!
מה שנכון נכון- ישנן פאות שאינן צנועות בעליל, וזה לא שייך לדיון של כיסוי ראש אלא צניעות.
 
ועוד משהו שאני מחכה כבר הרבה זמן לשמוע עליו הסבר מנומק- מה ההיתר לבחורה שאינה נשואה ללכת עם שיער ארוך ופזור? בגלל שהיא לא נשואה זה צנוע, ורק פאה ארוכה אינה צנועה?
צודקתחשבשבת
הענין של כיסוי ראש זה בגלל חוה וחטא עץ הדעת.
 
לבחורה שאינה נשואה אין צורקך בכיסוי ראש כח היא עדיין אינה נשואה כל הבעיה נעשית דווקא לאחר הנישואין.
 
בכולופן הרבי מלובאוויטש שליט"א הוא זה שחידש את הענין.
 
וy.s אני לא מתייחסת לאמירות שלך כי פשוט אין טעם זה וויכוח סרק אם אתה רוצה באמת לדעת שב תילמד כמו שאני עשיתי בזמני הפנוי וגם זה שלא בהצלחה!!!
מישהי חזרה באורות.....ט'
 
רק אל תשכחי את הכלים בובהל'ה ;)
בובה.........חשבשבת
אני כל החיים באורות ומה שאמרתי הוא נכון וגם את יודעת זאת היטב...........
 
ואין אורות אלא תורה...........
 
בהצלחה לך.!!
 
אגב איך היה?
מאיפה הלעז הזה על מטפחות?דבורי
נכון שיש הרבה שמוציאות אצבע או שתיים או יותר, אבל יש לא פחות מכך רבות מאד שמקפידות על מטפחת שמכסה כל שערה ושערה - מהאזניים, למצח, ובעורף.
 
חבר'ה, אתם מדברים על טהרת נשות ישראל - אז תנו קצת כבוד, בבחינת "איזהו מכובד? -המכבד את פורומו"
פוסקים רבים העדיפו פאה על מטפחתploni
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל בשו"ת רבי עזריאל, כתב: "מה שרצה לומר כי הפאה גרועה יותר ויותר ממטפחת, באמת לא נראה כן, אלא עדיפה יותר ויותר, שמכסה את כל הראש במכסה גמורה".
 
וכן כתב הגאון רבי שמואל הכהן בורשטיין זצ"ל, בספרו "מנחת שבת" על קיצור שו"ע: "הלואי שכל הנשים ילבשו פאה נכרית", על מנת שיראו כל הנשים ויעשו כמותן וישפיע הדבר על הרחוקות מדת (שלצערנו כיום הן רוב נשות ישראל, שהולכות בגילוי ראש, יחזירן ה' בתשובה שלימה).
 
וכן כתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, בשו"ת "שמש ומגן": "אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה". ועוד כתב, "ראוי להקל בזה לנשים צדקניות לעשות פאה נכרית, ולהשוותן עם שאר נשים שעושין באיסור, והם יעשו בהיתר, ולא יהיו בין הנשים כחוכא ואטלולא. וגם לגבי הבעלים שלהם ראוי לחוש שיהיו נשיהם מלובשות בהיתר לרוח הזמן, ולא בשביל שאני זכר ות"ח הפסדתי שתהיה אשתו פחותה משאר נשים. וגם כדי שלא יבוא לחשוב ולהביט באשה אחרת".
 
וכתב עוד שם, "ומצוה רבה לפרסם ההיתר כדי למשוך נשי הדור החדש המגלות ראשן לגמרי שיבואו ללבוש פאה נכרית בהיתר. לא כן כאשר שומעים דעת האוסרים, אזי לדידהו שאין עולה על דעתם ללבוש מטפחת אומרות כיון שכן הוא שהאיסור שוה, טוב להישאר חפשי בשיער גלוי לגמרי. לא כן בשמעם מדת ההיתר, אזי יבואו לבחור בטוב ולמאוס ברע". ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה". ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש".
 
וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, בשו"ת "אז נדברו": "גם האיסור דפריעת ראש באשה אינו מוכרח שזה רק בגלל צניעות, אלא ככל התורה שיש עוד טעמים שנעלמו מאיתנו, והראיה שהרי לפי הזוהר אסור גם בחדרי חדרים, ומשמע אפי' אין שם שום איש היא מוזהרת שלא יצאו השערות מחוץ להכיסוי. וזה לשון הזוהר פרשת נשא [מתורגם], "אמר ר' יהודה, שיער הראש של האשה שמתגלה, גורם לאחר להתגלות ולפגום אותה, בשל כך צריכה האשה שאפילו קורות ביתה לא יראו שערה אחת מראשה, כל שכן בחוץ". וכו'. ולזה ברור הוא שהשערות של הפאה לא הוי כשערות הטבעיים שלה, ויש לזה מעלה שאפשר לקיים בקל דברי הזוהר "דאפילו וכו' שערה אחת מראשה".
וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, במודעה שפירסם בציבור בחודש מרחשון תשל"ז: "לאור הכרוזים על "איסור" לאשה לצאת בפאה נכרית, והשמועה שיש נשים ובמיוחד מהספרדים שהורידו הפאה נכרית ולובשות מטפחת, יש בזה מכשול רב מאוד, דמצוי שאינה מכסה כל שערות ראשה... ויש בזה איסור תורה... הריני מודיע דעתי, שכל המהרהר אחר מנהג שנהגו בו רבבות אלפי כשרי ישראל, ובראשם גאונים וצדיקים, ידו על התחתונה, שיש לפאה נכרית יסוד בהלכה במנהגי ישראל וגדולי הפוסקים. ואין לחלק בין אשכנזים לספרדים, שהפוסקים שהתירו סמכו על הגאון הספרדי השלטי גבורים". עד כאן לשונו, ופשיטא ליה דפאה נכרית עדיפא.
 
וכן הגה"צ רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, הביא דבריו בספר שיחות מוהרא"ש, כתב בזה הלשון: "אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות".
 
וכן כתב הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים: "ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב... התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת הפאה] יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פירצה".
 
וכן כתב הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארצות הברית, בספר "כבודה בת מלך" : "יש להעדיף לבישת פאה נכרית על כיסוי השיער ע"י מטפחת או כובע, מכיון שבהן קשה לכסות כל השיער בתמידות".
 
וכן העיד בשו"ת אור יצחק על דברי הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל: "וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".
 
וכן כתב הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ דק"ק אופקים, בספרו שערי תורת הבית: "והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה... אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".
 
וכן כתב הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל: "פאה נוכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נוכרית".
 
וכן בקונטרס הנקרא "כיסוי ראש לאשה" (יצא לאור בתשס"ח), כתב: "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות".
אורות... אורות....דבי חיה
הרסתן אותי מצחוק!!!!
 
נו, חזרתן ל"כלים" או לא?! ׁ(או אולי לכלים בכיור.....?!)
ואת??????????חשבשבת
חזרת?
מה? כיסוי ראש מגיע מעניין אישה סוטה~א.ל
ששם פורעים את שיערות ראשה
מכאן שאישה נשואה צריכה לכסותו.
 
מה הקשר לחווה?
באשכרה מה הקשר?שרית..
מאשה סוטה רק לומדים שמנהג בנות ישראל לכסותploni
אבל הענין התחיל מחווה שהתקללה. בשו"ת אור יצחק של הגאון רבי יצחק עבאדי, הוא מביא:
 
והנה בגמ' בעירובין (ק איתא, עשר קללות נתקללה חוה, ואחת מהם עטופה כאבל, ופירש רש"י "בושה לצאת בראשה פרוע", דהיינו מפני שנראית מנוולת.
 
ואח"כ כתב על פאה נכרית:
 

ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול.

 

ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.

 

והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר.

 

ואף שיש פאה נכרית כזאת שבאמת האשה נראית בהם מנוולת על ידה, באופן שהשערות מפוזרות לכאן ולכאן ולכל ד' רוחות השמים, מ"מ הרי את ראשה היא כיסתה, והרי היא כלובשת בגד שמנוול אותה וזה לא נוגע לדין כיסוי הראש.

באמת אין היתררולי
צריך להיות אסוף
את טועהploni
ביביע אומר חלק ד' סימן ג' הביא הרב עובדיה פוסקים רבים שמתירים לבתולה ללכת בשיער שאינו אסוף.
 
 
מה זאת אומרת?אסף ט
מה מי אמר שיש היתר שתי אצבעות לכתחילה? אגב בהוליווד כל המי ומה בסרטים מושכות את הגברים ע"י פאה ולא מטפחת ולצערנו היום זה הגיע למאה שערים.
ממש לא נכוןploni
גם השחקניות בהוליווד וגם כל הנשים החילוניות בארץ ישראל, חוץ ממי שח"ו חולה במחלה או משהו כזה, לא לובשות פאה, ולא יעלה על דעתן ללבוש פאה.
 
הלובשות פאה הן רק החולות במחלה או שחקניות לצורך המשחק בלבד ולא באופן יומיומי כמו החרדיות.
לא הבנתי כמה דברים~א.ל
א. מדוע את חושבת שאין אישה נשואה צריכה להראות נשואה בדווקא ע"י כיסוי ראש?
כמו שיש לבוש לכהנים
וכמו שיש לבוש לגברים מישראל
כך יש לבוש לנשים נשואות והוא זה כך ע"י ששערה מכוסה. ומדוע ? כי כך ההלכה מורה.
לדעתי כמובן, פיאה זו התחכמות. הציווי האלוקי הוא לכסות את השיער, ופיאה זה להגיד: השיער עדיין קיים, בצורה זו או אחרת. אני בעד ללכת עם רצון ה' בצורה פשוטה: לא למתוח את החבל חזק מידי, במסגרת ההלכה אפשר לשאול ולברר.
 
ב. מדוע את חושבת שיש הפרש בין כיסוי ראש לצניעות?
צניעות צריכה להיות בכל מקום. להגיד שאין עניין של צניעות זה מוזר לי לשמוע.
נכון שהסיבה השורשית כי כך ציוו הקב"ה אבל בוודאי שגם כיסוי ראש צריך להיות צנוע.
 
- לגבי מטפחת- מניין ההצהרה הזו..? בוודאי שאפשר לכסות את השיער עם מטפחת בצורה מלאה.
 
- לגבי רווקה- את צודקת. זה באמת לא צנוע.
 
 
וחייבת להוסיף~א.ל
אני מצטערת אם זה פוגע במישהו שנוהג ללכת לפי פיאה
ועכשיו תוכלי להסבירט'
מהי צניעות?
 
ולפי מה את אמורה לנהוג? לפי דעתך או לפי דעת ההלכה?
 
 
 
מז"א?~א.ל
ברור שלפי דעת ההלכה.
 
אני לא מבינה את השאלה
 
 
ננסה שובט'
אני מחפשת הסבר/הגדרה למושג 'צניעות'.
 
פשוט וקל.  (?)
כן אבל איך זה קשור לשאלה?~א.ל
משום שהגדרתruthi
צניעות על פי ההלכה היא לא מה שאת חושבת שצניעות, אלא מה שההלכה מגדירה כצניעות.
ובעניין כיסוי הראש לנשים המטרה של זה היא במפורש לא להיות צנועה יותר, כי אן חוסר צניעות בשיער, אחרת גם רווקות היו צריכות לכסות את שערן. השיער לא הופך להיות לא צנוע מהרגע שהאישה מתחתנת, אלא משום שאישה נשואה שערה ערווה לכל אדם זר שאינו בעלה. אין ולא היה לזה שום קשר למושג צניעות שאת מגדירה, אלא למושג צניעות בהלכה. ולהלכה- האישה צריכה לכסות את ראשה. לא כתוב בשום מקום שאסור שיראה שיער על הראש, כתוב שאסור שיראה שיער הראש.
שוב אומר שאני מסכימה איתך שיש פאות שאינן צנועות בהגדרת צניעות שהיא לא להבליט את גוף האישה ולא למשוך עיניים של גברים- וזה לא קשור לדיון על עצם חבישת הפאה אלא על צניעות כללית.
ולידיעתך- גם אם תאמרי לי שבדקת ומצאת סוגי קשירות וסוגי מטפחות שאכן מכסות את כל שיער הראש ממש- אני אומר לך מנסיון של אישה שהולכת עם כיסויי ראש- פאה ומטפחות- שאין ולא קיים ולא שייך ללכת עם מטפחת שתכסה הכל כל הזמן!! לא קיים! כל הזמן צריך לסדר, ולמשוך, ולסדר סיכות וכו' וכו'.
אני לא יודעת ולא נכנסת לדיון של שתי אצבעות שמותרות לספרדיות, אבל זו רק הוכחה קטנה לזה שלא ניתן ללכת עם מטפחת בכיסוי מלא.
ואל תביאי לי עכשיו תמונות של מטפחות שמכסות הכל, כי המדד שלי הוא לא ברגע הקשירה וגם לא חמש דקות אחריה, אלא אחרי שעה ושעתיים ושלוש.
ועם פאה את יכולה ללכת יום שלם בלי צורך לסדר כל רגע שלא יראו שיער.
ואם את באמת רוצה ללכת עם מטפחת בצורה שלא יראו אף שערה- את מוזמנת למאה שערים, צורת הקשירה שלהן באמת מכסה הכל, אבל זה רק בזכות זה שאין מתחת כלום.
אבל לא אמרתי שיש עניין של צניעות לכתחילה~א.ל
בקטע של כיסוי ראש.
אלא אמרתי שיש עניין שכך ההלכה מורה.
 
אבל עדיין זה לא סותר את הקטע של הצניעות. כלומר שגם כיסוי ראש צריך להיות צנוע. לא אמרתי שפאה זה לא צנוע, אמרתי שפאה זו התחכמות לדעתי. פשוט הצגת כאילו שישנה הפרדה בין צניעות לבין כיסוי ראש ולדעתי זה לא נכון. צניעות קשורה להכל , וכך גם כאן.
 
לגבי מטפחת- אני אולי באמת לא יודעת.
בע"ה כשאתחתן אדע ~א.ל
שבת שלום!!
אם את לא הולכת עם פאה בגללש שזו התחכמותruthi
את גם לא יכולה למכור את חמצך לגוי, כי גם זו התחכמות.
צר לי שאני בוטה, אבל הנושא הזה מכעיס אותי לגמרי!
אין מושג כזה התחכמות על ההלכה.
מי שעושה זאת הוא נבל ברשות התורה.
ויש גדרים מאד ברורים בהלכה לגבי מה היא התחכמות ומה לא, ולא את ולא אני יכולות להחליט את זה!!
כך שלומר "התחכמות לדעתי" לגבי הלכה, זה מונח לא נכון ביהדות.
ואת ההלכה לא מענינת דעתך האישית לגבי צניעות ולגבי כיסוי ראש, יש הפרדה בהלכה בעניין הזה. וגם אם לדעתך האישית צניעות קשורה להכל- את לא יכולה להחליט דברים שונים ממה שההלכה מורה.
רותי רותי.......חשבשבת
דברייך נכונים.........
 
אך...
 
דברי חכמים בנחת נשמעים.
וליטל,
אכן אם אין לך שמץ של מושגים הלכתיים נא לא לפסוק לפני התעמקות בנידון. את יכולה להגיד את דעתך ולא את דעת ההלכה ההלכה במקרה הזה היא שפאה מהודרת יותר לפי רוב הפוסקים.
 
את יכולה להגיד שלך מטפחת יותר מהודר וכד'........
ואכן יש שקלא ווטריא מעניינת מאוד בין הפוסקים. וכל אחד ילך לפי רבו אבל להגיד שזו התחכמות על ההלכה אחרי שהרבה מנשות ישראל הולכות כך אני חושבת שזה להוציא לעז על ציבור גדול וקדוש של נשים.
 
אגב נשים רבות של רבנים ידועים חובשות פיאה את יכולה לברר ולראות- לא נראה לי שרב פוסק הלכה בפהרסיא יסכים לאישתו להתחכם עם ההלכה.!!
אמאל'ה... את מלחיצה~א.ל
אני לא פסקתי כלום.
הדבר היחידי שאמרתי שחובה הוא העניין של כיסוי ראש.
 
וחשבשבת- זה בדיוק מה שהצגתי. אמרתי שלדעתי מטפחת יותר ראויה. ולדעתי פיאה זה כך וכך
 
 
אני לא מבינה איפה ראית איזשהי החלטה~א.ל
שהחלטתי שהיא שונה מההלכה. האם זה בזה שאמרתי שלדעתי זו התחכמות? זו דעתי.. כך אני רואה את זה מבחוץ.
 
אני מצטערת שזה מכעיס אבל אין צורך שזה יהיה כך.
אין צורך.......חשבשבת
אבל זה ביטוי הלכתי מאוד חמור מהב שאמרת וזו הבעיה
מה בדיוק?~א.ל
לא אמרתי שזה לא צנוע לעומת זה- אני תכלס לא יודעת
אמרתי שאני מעדיפה מטפחות..
אני לא מבינה מה הבעיה...........
 
 
זה כמו שיש חצאית עם אורך כזה לעומת חצאית עם אורך אחר וההעדפה שלי היא לחצאית מסוימת
אני התכוונתי לביטוי "התחכמות"ruthi
אכן על הביטוי הזה דיברתיחשבשבת
כל עוד לא פסקתי הלכה~א.ל
אני לא רואה בעיה בביטוי הזה.
 
מלבד, שכן... יש לציין שיש פוסקים שאוסרים בתכלית פאות.
אסור באיסור חמורruthi
לומר מה דעתך על ההלכה.
גם אם את לא פוסקת הלכה.
ויש לציין שיש פוסקים שאוסרים פאות ויש פוסקים שמתירים.
קודם כל לכתחילה לא אמרתי מה דעתי על ההלכה~א.ל
או שאמרתי משהו נוגד להלכה. זה פשוט לא נכון להגיד את זה.
 
דבר שני, כשם שאת מסתמכת על פוסקים מסוימים אני מסתמכת על אחרים, וע"ס זה מחזקת את פסיקתם כי כך גם אני חשה- ברמה האישית.
 
מעבר לזה, אני חושבת שיש פה הרבה פן אישי שמתערב ולדעתי צריך לנתק אותו מהדיון..
 
אני לא חושבת שיש לי מה להוסיף מעבר להודעה הזו...
אם תרצי, אפשר לדבר על זה בש"א.
ליטלחשבשבת
הסוטה זה רק הוכה לענין ולא סיבת מהות כיסוי ראש
 
סיבת כיסוי הראש כמו יתר המצוות של הנשים הוא בגלל חטא חוה בגן העדן
 
(אפשר לעיין בספר שנקרא "הבית היהודי" לרב יוסף קרסיק- שפ מוסבר הענין ביתר ביאור על מהות כיסוי ראש לנשים ובמיוחד בפיאה)
 
ומוכח מנשים שלובשות מטפחת רואים להם את שיער הצדעיים ואם את רוצה שלא יראו במטפחת אז הפיתרון הוא רעלה.............;)
 
גם בפיאה מתקיימים כל ה-4 כיסויים שנשים צריכות לחבוש על הראש
 
שבשלום
 
 
מסכימה עם רותיחשבשבת
ובהחלט הממטפחת יותר רכה וגמישה מאשר פיאה וע"כ היא מחליקה
 
פיאה היא פחות גמישה ודבוקה לראש עם סיכות לכן נדיר מאוד שפיאה תיפול אלא אם כן זה רצון האישה אז היא שמה תפיאה אחורה.
וגם במקביל פאה יכולה מאוד להדמות לשיער הראש~א.ל
כך שלא מבחינים בהבדל או שלא מבינים האם זה כיסוי ראש או שמא לא
את צודקת, אבל אין בזה איסורploni
והרב משה פיינשטיין זצ"ל, רבן של כל בני הגולה, הסביר מדוע אין חשש - מפני שאיננו יכולים לגזור גזירות של "מראית העין" מעצמנו, אלא רק מה שגזרו חז"ל, וגם כיום מצויות הפאות ולא שייך מראית העין בדבר שמצוי, וכמו גילוח ע"י מכונה - הוא דבר מצוי ולכן אין חשש של מראית העין שמא גילח בתער.
 
 
יכול להיות~א.ל
זה נשמע שהכל מגיע משם
אך מה קשור נקודתית לכאן?
 
 
עם מטפחת אי אפשר לכסות את השיער באופן מושלםploni
הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, התריע לפני שנים רבות על הפירצה הגדולה במטפחת:
 
"הנה לפני כמה חדשים פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א (מחבר ספר יביע אומר) בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמח"כ מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל...
 
אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית!"
 
ועל הטענה שפאה היא התחכמות, הרי מצינו הרבה "התחכמויות" שהתירו חז"ל, והנה מקצת מהם: מצינו בענין טלטול בשבת, שע"י עירוב מטלטלים בכל העיר, ועוקפים את איסור התורה. וקונים בשביעית פירות מיהודי ע"י היתר מכירה, אליבא דהמתירים, ועוקפים את איסור התורה. וגובים חוב ממוני לאחר השביעית, ע"י פרוזבול, ועוקפים את איסור התורה. ומחזיקים חמץ בפסח, ע"י מכירה לגוי, ועוקפים את איסור התורה. ולוקחים שכר על עבודה בשבת, ע"י עשיית דבר קטן לפני השבת והבלעת השכר באופן זה, ועוקפים את האיסור. ומפעילים מוצרי חשמל בשבת (כמו פלטה ומזגן וכדומה) ע"י שעון שבת, ועוקפים את איסור התורה. ומדליקים את האור בשבת ע"י רמז בצורת סיפור דברים לגוי של שבת, ועוקפים את איסור התורה. ומגלחים במכונה או בסם את שערות הזקן, ועוקפים לכאורה את איסור התורה.
 
 
קצת כבוד לתלמיד חכם ויהודי גדול.מישהו10
בטח אתה חושב שאתה צורבא מרבנן דרתח, אבל תזהר שלא תתפס על זלזול בכבוד תלמידי חכמים.
ל-y.s ביזיון ביזיון ביזיון תתבייש/י לך על ביזיון-משה ר-
תלמידי חכמים זה חוצפה לדבר ככה על אחד מגדולי עולם שרבים שיחרו לפיתחו בינהם הרב מרדכי אליהו והבבא סאלי ועוד אז מי את/ה הקטן שתדבר ככה בושה וחרפה אם זו הדת שלך וההלכה שלך!!!!!!!!!!
יוווו תיזהרקיווי
ככה לדבר על רבי צדיק??????
גם אם אתה לא מסכים לדעות שלו.....
אני מוחה על כבוד ת"חאלעד
ממש לא נכון!רולי
גם בפאה יכול לצאת שיער, ואפשר לשים מטפחת ושלא תציץ שום שערה.
וההלכה היא שמותר טפח מגולה, אז בכלל אין בעיה בכל כיסוי שהוא!
האם שערה או שתיים זה מה שעושה את ההבדל??
כל הפאות קסטם זה ממש מושך וצועק
כן שערה או שתיים עושה תהבדלחשבשבת
במיוחד בשביל אישה נשואה ע"כ ההקפדה היא לכסות את כל שיער הראש.ואפילו את שיער הצדעיים.!!
 
וכמו שפעם מישו אמר: אם הייתי הולך רק לפי השולחן ערוך, ולא לפי מידת חסידות מזמן הייתי יכול להתיר חמץ בפסח........
 
כי ההלכה היבשה היא הלכה בל יש גדרים וסייגים שעליהם כדאי עוד יותר להקפיד כדי לא להגיע לגבול.
 
ובקשר לקסטם: יש פיאות ויש פיאות אין שום איסור שפיאה תיצעק השאלה אם היא עומדת בגדר ההלכה מבחינת אורך שיער צבע וכו..........
ל-mp6 לפני שאת/ה מתלהם-משה ר-
ויורד עליה תלמד/י קצת הלכה ותראה כמה הרב עובדיה נגד זה ורבנים מהציונות הדתית נגד הדבר המקולקל שנקרא פאה. אז מי פה לא יודע הלכה אה?
חמוד.........חשבשבת
דיברת על ציונות דתית????????
 
אשתו של הרב מרדכי אליהו הולכת עם פאה.........
 
ובקשר לרב עובדיה תרשה לי לא להתבטא כי יש הרבה דברים שהוא אומר ולא כולם מסכימים איתו
הרב עובדיה הוא פוסק ממגזר אחד-+mp8
ואם אני שייכת למגזר אחר, בו , ע"פ הקבלה, לא מתירים לראות אפילו שערה אחת????
אני מכבדת את דעותיו, אך לי יש את פוסקי ההלכה שלי, ותכל'ס, כל פעם שאני חובשת מטפחת (רק בבית, כמובן) מציץ לי השיער מכל הכיוונים (בכל תסרוקת שהיא- ארוכה/ בינונית או קצרה), כך שאיני אומרת לנשים ספרדיות את דעתי על הכיסוי שלהן- אך, בבקשה, שלא יקטלו את שלי רק בגלל חוסר ידע!!
זה לא רק על פי הקבלה. ההלכה אומרת שאסור לגלות שיערploni
ההלכה הפשוטה אומרת שאסור לאשה לגלות שערות, לא אצבע אחת ולא שתיים, כמו שהרב עובדיה מתיר וכל העולם חולקים עליו.
 
ובשדי חמד (מערכת דת יהודית) כתב ש"בשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש וע"י זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו"!!!
 
וכן עוד פוסקים רבים, והובא גם במשנה ברורה.
 
שוו בנפשכם, האם יכול להיות שחצאית היורדת מידי פעם ומגלה את בשר האשה, תהיה מותרת בלבישה?
 
ובכיסוי ראש יש מטרה שזה יהיה צנוע- בניגוד לקסטאם!no name102
קאסטם פירושו שיער טבעי, זה הכלploni
ושיער טבעי משובח. משום מה, עורכי ה"פשקווילים" החליטו שקאסטם זה פריצות. כל הפוסקים שהתירו פאה נכרית, דיברו על שיער טבעי לחלוטין, "משיערה או משיער חברתה"
 
מה שבטוח זה עדיף מאשר בלי כיסוי בכלל...אמא קטנה
אני אמרתי פאה אבל גם ציינתי בפירושבנימינה הקטנה
שהרב עובדיה אוסר לספרדיות..
ואשתו של הרב מרדכי אליהוחשבשבת
חובשת פאה ועד כמה שידוע לי  היא ספרדיה..........
את מדברת בלי קשר..........חשבשבת
כשתביני את המהות של  כיסוי ראש תדברי אחרת ............... מנסיון!!!!!!!!!!!
זה כוון לתמר!!חשבשבת
אבל תסתכלי איזה פאה היא שמה! לא כמו של הבניברקיותno name102
וחוץ מיזה היא שמה כובע מעל. והפאה שלה ניכרת לעין היא לא יותר יפה מהשיער שלה!!
לדעתי, שכל אחד ילך לפי רבו.
וחשוב לזכור- שנכון שפאה יפה, ומכסה את השיער אבל, האלה אם היא צנועה.
וזה לא ניראה לי...
למי שמסתבך עם השאלות של מטפחת או פאהאנונימי (פותח)
 
זה הקישור לפניני הלכה בנושא כיסוי ראש לנשים.
הרב מלמד מביא את כל הפוסקים מי פוסק מה וכו'
ואת פרטי המצווה
 
לידיעתכם.
יש לגלול קצת הלאה כדי להגיע לנושא של כיסוי ראשאנונימי (פותח)
לא הייתי יומים אז..המוזרה
קראתי רק עכשיו הכל ביחד אז ככה:
א. להוא עם השם באנגלית שהגיב ראשון, בוא נתחיל מזה שבדיוק כמו שהוא שם ציצית וכיפה, אז אני לובשת חולצות ארוכות וסגורות, חצאית, ואפילו גרבים אוקי, ותאמין לי שהרבה יותר חם לי ממנו, זה פשוט דברים שהם הגיונים ואני יכולה גם להבין ולהסכים איתם.
 
ב. על זה אני בכלל לא מדברת ברור שבבית בלי השטות הזו.
 
ג.זה לא קשור לשאר המצוות קשה לי לקרוא לזה מצווה זה נשמע לי יותר כמו סתם התעללות.ואת שאר המצוות אני ב"ה כן מקימת ואפפעם לא אמרתי שלא מתאים או מתחשק לי.
 
ד. לא הבנתי את העניין עם הלגלח..כלומר אתה מוזמן לעשות אתזה בעצמך ואח"כ להציע לי,ולך מסתומא יש שיער קיצר בניגוד לקילומטרים שהצמחתי במשך 7 שנים!
 
ה. פאה זה בדיוק כמו השיער אני לא מבינה מה ההבדל? אם כבר אז ללכת עם השיער שלי ולהגיד שזה פאה זה צנוע בדיוק אותו דבר!
זה כבר לא מצחיקאליסף ט
מה זאת אומרת דברים הגיוניים שאת מסכימה איתם? למה אנחנו עושים רק מה שנראה לנו הגיוני ואנחנו מסכימים איתו? אז זהו שלא. נראה לך כמו התעללות? לא נראה לך קצת חוצפה להגיד את זה על הלכות שעמ"י הקפיד עליהם במשך שנים? לא ברור לך הסיבה-לכי תבררי. אבל תרגעי קצת עם ההתבטאות.
לכותבת השרשור....Curious
האם ניסית להגיע למקורות ההלכה? לראות מהיכן זה מגיע?
וגם לברר מהי בדיוק ההלכה ומהו המנהג? (למשל, גילוח כולם מסכימים שזו לא ההלכה...)
הייתי במקומך מנסה ללכת בכוון הזה, ולנסות לדבר עם אנשים שמצד אחד שייכים לזרם האורתודוכסי ב-100% ומצד שני לא נבהלים משאלות והתמודדויות.
זה נראה לי הכוון....
אחרי החתונה תיפגשי בעוד כמה מצוות+mp8
שיהיו לך הרבה יותר קשות לביצוע, גם עליהן תפתחי במשא ומתן?
ולפי מה את מחליטה מה הלכה ומה התעללות?
צודק!אנחנו לא תמיד שומרים על הלכה כי היא "כיפית,&qno name102
אנחנו לא לא אוכלים חזיר כי הוא מגעיל!, אלא כי ה' לא מתיר לנו!!!!
אוי בנאדם,הרגת אותי מצחוק...אליסף ט
אזה בנאדם?המוזרה
לא...~א.ל
 
לא שאתה לא רגיש..
אבל להגיד לה לגלח את השיער ולהשאר עם שיער קצוץ, אם בכלל, זה קצת נועז מידי להגיד.
 
 
וכן, זה לא פשוט.
אני מנסה למצוא דוגמא מקבילה את אצל הגברים למשהו שאם יבקשו מהם להתנתק ממנו אז יהיה להם קשה, אבל בגלל שמעולם לא הייתי גבר אני לא באמת יודעת
 
בכ"א- אני מחזיקה עדיין בדעה שכתבתי בהתחלה: ללמוד על הנושא ובע"ה כשיגיע הנכון לך דברים יסתדרו
 
בהצלחה!
 
 
אתה הזוי לגמרי אני קוראת וצוחקתבנימינה הקטנה
מה אתה חושב שאחרי החתונה נשים צריכות להפוך לחזיר מגולח?אני מאמינה שהכל בצחוק אחרת....
אתה לא מתאר לעצמך עד כמה!!אנונימי (פותח)
איכס!! איזה אכזריות!!אנונימי (פותח)
אם זה קשה לה לכסות את השיער,
אז הרבה יותר קשה זה לגלח..

מי אמר לך את זה?מאמע צאדיקה
מי?
מי אמר\ה לך שאת מכוערת?
שיבוא לפה שאני יצעק עליו!!!!!
 
 
אני מזמינה אותך!!!
למדוד מתפחות מכל הסוגים, המינים, הצורות, הצבעים, הדוגמאות, הטקסטורות,
ולנסות כל מיני קשירות
ולגלות מה יפה לך.
כי אין- אין- אין מצב שהכתר של בנות ישראל- לא יפה עלייך...
 
ספר מומלץ- התשוקה לחיים של הרב שמעון אור
 
רק הערה קטנה....אילה שלוחה
בס"ד
 
מי שכתבה את ההערה שמעלי התחתנה כשהיה לה שער בלונדיני מתולתל וארוווווווווווך.... וממש ממש יפה.. לפני החתונה.....
[ולשם ההגינות - היא גם גיסתי... ]
 
ל"אני והפיצול" - דווקא אני מבינה אותך ממש....
יש לי שער ארוך וקצת גלי (אמנם חום ולא בלונדיני אבל.....) ואני ממש ממש אוהבת אותו. יותר מזה - זה היה ממש חלום כשהייתי קטנה - שיהיה לי שיער ארוך, אבל הוא גדל כ"כ כ"כ לאט....
היום השער שלי ארוך ויפה, ואני ממש לא מלכת היופי,
אני מעולם לא הייתי מאלו שאוהבות למדוד מטפחות ולשחק איתן [אולי בגן כששיחקנו ב"אבא ואמא"? אני כבר לא זוכרת...] וזה נשאר ככה עד עכשיו, ובאמת עולות לי לפעמים מחשבות כאלו. בינתיים אני פשוט מתעלמת מהן, ומקווה שבע"ה בבוא הזמן זו תהיה בעיה קטנה..... ובאמת כמו שהצדיקה כבר כתבה [בתגובה שמעלי] כיסוי ראש זה כמו כתר, וצריך להתגאות בזה. מה עושים עם זה בפועל?? יש הרבה הרבה סוגים היום, ובאמת צריך לחפש מה הכי מתאים ונח [לפחות באופן יחסי...] לפנים שלך..
 
ועוד משהו - לפני שנה קיבלתי את זוג המשקפיים הראשון שלי [בחיים בכלל....]. מדדתי בערך מ-י-ל-י-ו-ן זוגות, ואפילו הביאו לי הביתה את החוברת של החברה כדי לחפש אם יש עוד משהו שיכול להיות מתאים (הסבירו לי איך מסתכלים על המידות של זה...). גם שם לא מצאתי כלום וחזרתי לזוג המקורי שהיה "הרע במיעוטו". שנאתי אותם ממש מהרגע הראשון, והאחים שלי בכלל.......
היום אני אוהבת אותם..... וכולם התרגלו. כולל האחים שלי. אפילו זכיתי לשמוע מחמאות שהן יפות עלי וכו'....
ה-כ-ל עניין של הרגל!!! בע"ה....
 
אל תדאגי
שתזכי בע"ה למצוא את החצי שלך במהרה ובשמחה!!
ושתעברי את כל המכשולים [גם את זה...] בשמחה ובקלות בע"ה!!!
 
 
 
 
בניםשירק
למען האמת די הזדעזתי לקרוא את התגובות שלכם. ככה אתם הולכים להתחתן? אם ככה תתנהגו כשהאשה תשטח לפניכם קושי שמבחינתה הוא אמיתי, גם אם לכם זה לא נראה ככה, המצב של הנישואים שלכם יהיה בטטה. כשלמישהו יש תחושה רעה בנוגע למשהו  לא מבטלים אותו, לא אומרים לו: וואו, זה היה מצחיק. לא. רק להביע אמפטיה ולנסות לנחם. משהו כזה:
לאני והפיצול, גם אני לא רציתי להתחתן רק מהסיבה הזו, באמת! הייתי לגמרי בדכאון בזמן שהייתי מאורסת וכשהלכתי לבחור כיסויי ראש לא יכולתי להסתכל על עצמי במראה, אהבתי את המראה שלי כנערה והייתי בטוחה שאני יראה בת 40 עם זה. בסוף התרגלתי, איך? כשאת בחוץ את ממילא לא רואה את עצמך, ואת שוכחת, ובבית תשחררי ותהני מאותו מראה שהיה לך תמיד, לא השתנית ביום אחד. ויש גם פלוס בזה שבבית את יכולה יותר להתפרע עם גוונים ותסרוקות מצחיקות ושטויות, מה שלא היית מעיזה לצאת החוצה. פיצוי. במשך הזמן תתחילי לאהוב גם כיסויי ראש, לא נראה שהעניין שמטריד אותך זה שזה מכוער, כי זה באמת לא מכוער אלא מבגר. האמת גם לא מאד מבגר, זה סתם השינוי.
 
תגובתי לתגבותיכם..המוזרה
לאליסף ט' מי שמדבר על להירגע עם התבטאויות אז אתה מוזמן גם.ויש כאן עוד כמה שמוזמנים להירגע בעניין.
 (וגם לMP6) ודי עם ההקבלה הזאת לכל המצוות אין לי בעיה עם שאר המצוות, בסדר, גם עם מה שיבוא אחרי החתונה ואני יודעת בדיוק מה יבוא!
ולכלם כן אני יודעת בדיוק מה המקורות , ההלכות , המנהגים וכו..וכן למדתי על העניין זה לא עוזר !!!!
וסליחה אם זה נשמע רע אבל מ~א~ד מטריד אותי שזה מכוער, ואל תקפצו עכשיו מותר לי לרצות להיות יפה אין בזה שום דבר רע!!
(ואין לי עם מי לדבר על זה בגלל זה כתבתי את זה כאן..)
טוב האמת לא חשבתי שיהיו כול כך עצות מעשיות או פיתרון אבל רציתי לשמוע דעות בעניין וגם קצת מה שנקרא "לדבר על זה" אז אם אפשר לא לאכול אותי לא התכונתי לעצבן או משו.
קראת אולי מה ששירק כתבה?בעזרת ה' יתברך
נראה לי שזה אולי יעזור לך.
 
לי אין כל כך רעיון מה לעשות,כי אני דווקא אשמח לשים כיסוי ראש,
אני חושבת שיותר יפה לי ככה.
 
בכל מקרה בהצלחה! ואל תתייחסי לתגובות פוגעות.
חבל שזה גורם לך "להימנע מלהתחיל לחפש"אנונימי (פותח)
אני מבין שזה משהו שחשוב לך ומאוד מטריד אותך.
אבל אולי כדאי לך לשים את הנושא הזה על אש קטנה וכשתרגישי שהגיע הזמן תדברי על זה עם הבחור.
לפיצול היקר (הנה צמד מילים מוזר...)veredd
קפץ...veredd
אז ככה.
קודם כל, רק בשביל שתביני משהו, כתבת את הדעה שלך בצורה קצת מעוצבנת... אולי זה מושך קצת אש...
אבל הצורה שכתבת בה את זה מראה כמה זה מציק לך, וזה מזכיר לי את ימי טרום החתונה שלי.
את רואה, יש לי, עדיין, שיער ארוך חלק ובאמת יפה ומושך והכל... קיצר, חלומה של כל בחורה. וכבר בערך מגיל 15 חשבתי "מה יקרה כשאני יתחתן?!" אבל משום מה היה לי ברור שזה יקרה. לפני החתונה הייתה לי ממש התמוטטות קטנה, כ"כ הרגשתי מכוערת עם המטפחת אחרי שהתרגלתי להיות היפיופה... המיוחדת... ובאמת היה לי קשה, פיזית, לא נפשית או הלכתית או הכל. כי מה לעשות? אנחנו נשים. ואנחנו רוצות להיות יפות ומיוחדות, כי ככה נוצרנו וזו תכונה מדהימה כשמשתמשים בה במקומות הנכונים.
ברוך ה', התחתנתי עם בעל מאוד מאוד תומך... שלמרות שהדת מאוד חשובה לו, חשוב לו גם השמחה של אשתו, ולכן בתחילת הנישואים הוא לא אמר כלום. ובאמת ממש ממש לא הקפדתי על כל שערה בהתחלה, כי לא ידעתי ולא הבנתי, אבל אחרי כמה שבועות, איכשהו הכל נפל למקום. וב"ה למרות שכיסיתי את השיער מההתחלה, עם הזמן החשיבות של זה נראתה יותר ויותר גדולה. זה היה תהליך מדהים, שעד היום אני לא ממש הבנתי מה קרה שם. כי הכל משתנה אחרי. זה לא אותו עולם. הכל נכנס לפרספקטיבה. פתאום- כל הדחף של "להיראות טוב" בחוץ, הופך ל "מה בעלי יאהב, מה הוא חושב שנראה טוב", וככה גם אין סיבה להראות את השיער למישהו אחר- בשביל מה להשוויץ לבחורים שאת לא מכירה שלא יעריכו את זה כמו שצריך, אם יש לך אחד מיוחד בבית שיודע לתת לשיער שלך את מלוא הכבוד שמגיע ליופייה של בת מלך?!
ןסתם משהו, בשבת כלה אחת פגשתי חברה של חברה שהייתה מאורסת, והיא הודיעה, שעד שהיא לא תבין ב-100% את הסיבה למצווה הזאת, היא לא תעשה אותה. לא רציתי לבייש אותה, אבל תכל'ס- הסיבה היחידה שהיא אמרה את זה זה בגלל שאת המצווה הזאת קשה לה לעשות. והיא נראית לה לא בסדר ומוזרה ולא נוחה. אבל יש עוד מאות דוגמאות למצוות כאלה! מה עם איסור נגיעה? למה שיהיה אסור לעשות הצעות נישואים עם נשיקה בסוף? למה אי אפשר ללכת יד ביד? ואחרי החתונה! מה אם פתאום לא בא לך להפריד מיטות? או לא בא לך לקיים טהרת המשפחה? כי תאמיני לי שזה ניסיון פי 300 על כיסוי ראש! ופי 300 נראה לא הגיוני וקשה ומתסכל...
תחשבי על זה...
יופיה של אישה לבעלה לכותבת השרשור...-משה ר-
אם בשביל בעלך תיראי יפה עם כיסוי ראש אז לא אמור להיות אכפת לךמה יגידו אחרים כי אם את מתקשטת ומתייפה זה בשבילו לכן אני חושב שכל הדיבורים של אני לא יפה עם זה לא רלוונטיים עכישו אלא רק מתי שתפגשי אותו בעז"ה
שירק,אור77
לדעתי כיסוי הראש לא מבגר. וכמו שאמרה לפני 'צדיקה אחותך' ב"ה יש המון סגנונות של מטפחות, כובעים וכיפות לנשים עם צבעים מהממים! צריך רק להתאים אותם לעצמך וללבוש. וזה מאוד מהנה... עם כל זאת, שאני תמיד ידעתי שאחבוש כיסוי ראש מלא לאחר החתונה, היה לי מאוד קשה איתו. וקצת מרתיע שצריך להקפיד שלא יזוז... אבל בעזרתו יתברך, לומדים לאט לאט איך לקשור שיהיה נוח וכמה שפחות יזוז או יציק... ואת האמת בקיץ קצת יותר קשה. אבל שאלו יהיו צרותינו... ;) ול"אני והפיצול"- אל דאגה! כמו רוב הדברים בחיים,עשי מאמץ וה' יעזור ויתן לך כח. מה שחשוב שתעשי את זה מתוך שיקול דעת של ההלכה ועם הבנה פנימית אישית שלך. ב"הצלחה!
אחרי 7 שנים - אני לא מורידה את הכיסוי גם אם יתירו!דבורי
באמת בהתחלה זה היה קשה, במיוחד עם כל הנשמות הטובות כשכסידרתי את המטפחת לפניהן טרחו לומר עד כמה השיער שלי יפה ואיזה בזבוז זה לכסות אותו... ולמרות שלפני החתונה הרגשתי ממש טוב עם עצמי והמראה שלי, הרי שהיום - הכיסוי מעצב את המראה באופן הרבה יותר אמיתי, נקי, נשי וממש יפה! ואני לא מבינה איך הסתובבתי בעולם בלעדיו.
 
אל תרביצו לי, היו לי שנתיים קשות עד שהתחלתי להשלים עם "הגזירה", אבל יש שינויים כל החיים - ואצלי זה יצא שינוי ממש לטובה.
שירק,אור77
לדעתי כיסוי הראש לא מבגר. וכמו שאמרה לפני 'צדיקה אחותך' ב"ה יש המון סגנונות של מטפחות, כובעים וכיפות לנשים עם צבעים מהממים! צריך רק להתאים אותם לעצמך וללבוש. וזה מאוד מהנה... עם כל זאת, שאני תמיד ידעתי שאחבוש כיסוי ראש מלא לאחר החתונה, היה לי מאוד קשה איתו. וקצת מרתיע שצריך להקפיד שלא יזוז... אבל בעזרתו יתברך, לומדים לאט לאט איך לקשור שיהיה נוח וכמה שפחות יזוז או יציק... ואת האמת בקיץ קצת יותר קשה. אבל שאלו יהיו צרותינו... ;) ול"אני והפיצול"- אל דאגה! כמו רוב הדברים בחיים,עשי מאמץ וה' יעזור ויתן לך כח. מה שחשוב שתעשי את זה מתוך שיקול דעת של ההלכה ועם הבנה פנימית אישית שלך. ב"הצלחה!
לדעתי פאה זה דבר לא צנוע בכללהסהר האיתן
כל המשפחה שלי הולכת עם פאות, אני לא מסתירה את סלידתי מזה.
ההורים שלי אוהבים לצחוק על זה שנראה מה אני אלבש כשאני טוענת שאני אלבש מטפחת.
אני מבינה שזה קשה.
אני אכסה את כל השיער שלי במטפחת כשאני אתחתן,
זה נראה לי יפה בלי קשר להלכה.
בכלל אני אוהבת להסתכל על צורת קשירה של מטפחות..
 
אני חושבת שבדבר כזה לא צריך להקל,
זה תמיד נראה לי מגוחך כל אלה ששמות כיסוי ראש ומוציאות את השיער החוצה,
וכשאני מתכוונת מוציאות זה הרבה מהשיער לא 2 אצבעות.
כאילו על מי הן מנסות לעבוד? או ששמים כיסוי ראש לפי הלכה או שלא.
אם כל כך קשה כבר עדיף שילכו עם פאה.
זה נראה כל כך חפיפניקי.
 
טוב אולי בגלל שאני לא מאוד אוהבת את השיער שלי ואני בסדר איתו
לא אכפת לי לכסות אותו.
מטפחת שמכסה את הראש זה הכי יפה בעולם.
 
תזכרי שזה עושה אותך יפה יותר, ומיוחדת יותר,
ושיער זה לא הכל בחיים, בעלך יהנה ממנו.
צודקת! זה מכסה תשיער, אבל לא צנוע ב כ ל לל ל  ללno name102
הצניעות היא כיסוי הראש כפי שהתורה כתבהploni
והפוסקים כולם כתבו שאסור באיסור חמור ששערות האשה יראו בחוץ, והזוהר הקדוש מקלל מאוד את האשה הזאת.
 
פאה, היא כבגד, ככל שתהיה יפה ומושכת, אין בכך בעיה. גם בגדים צבעוניים ויפים מותרים ללבישה למרות שגורמים הרהורים לגבר (כתוב בגמרא שאפילו כשהבגדים תלויים על הכביסה אסור להסתכל עליהם), ורק בגד אדום וצעקני נאסר.
 
 
אנסה לענות בצורה מקיפה.אנונימי (פותח)
אנסה לענות ולתמצת את הדברים שנאמו כאן בצורה מקיפה עד כמה שאוכל,
אשמח להערות ועוד יותר להארות.
מי שרוצה מקורות נוספים שיבקש.
סליחה מראש אם אני טועה אני בשר ודם. (וגם מלאכים טועים)
 
א. כיסוי ראש נהוג בבנ"י מימי קדם בכל הקהילות.
ב. לחלופין ממה שנכתב כאן בטעות ע"י מספר כותבים שכיסוי ראש נהוג לנשואות בלבד, אין זה כי אם טעות חמורה וחוסר בקיאות בהלכה, בנות פנויות חייבות בכיסוי ראש לא פחות מנשואות, בימינו מקפידים על גרושות ואלמנות ל"ע שילכו ג"כ בכיסוי ראש אע"פ שהן פנויות. למעיין בשו"ע ונושאי כליו יווכח כי אף בתולות חייבות בכיסוי ראש!!!!! (בימינו מקלים בזה שבתולות ילכו בלי כיסוי ראש אך בודאי אין זה לכתחילה ובטח לא חומרה, שוב עיינו בשו"ע) ישנם גם קהילות שבחו"ל היו מקפידים על כיסוי ראש לנשים כגון חלק מקהילות תימן תורקיה תוניס ארם צובה ועוד (לא כולם)
ישנם שבתולות היו מקפידות בכיסוי ראש רק בזמן תפילות וברכות וכו'.
ג. לגבי פאה וכיסוי מלא נחלקו בזה גדולי ישראל בדורות האחרונים בא"י לאחר שנעשה כאן קיבוץ גלויות ב"ה וכל קהילה באה עם מנהגיה מהגולה. חב"ד ועוד קהילות נהגו ואף סוברים שפאה הינה מהודרת מכיסוי אחר, ספרדים וקהילות נוספות סוברים שמטפחת מהודרת יותר, וישנם גם מנהגים נוספים, כגון חסידויות שונות שמשלבים כובע או מטפחת על פאה, או כמו חסידי ירושלים כגון תולדות אהרון, סאטמר, ועוד. שנהגו לגלח את השיער לגמרי ולכסות את הראש בשני כיסויים.
 
על כן בוודאי שעל כל אחד ללכת ולנהוג לפי רבותיו וקהילתו, חלילה לנו להשמיץ או לדבר על מנהגי קהילה זו או אחרת. מפני שאינם חושבים או נוהגיםן כמונו, אלא כל יהודי ינהג כמנהגו ויכבד את מנהגי הקהילות הנוספות גם אם אינו נוהג כך או חושב כך יש לכל קהילה על מי שיסמכו!!
 
לגבי השאלה ששאלה המחברת פאה כן יכולה להוות פיתרון אם היא לא מוכנה בשום אופן לכיסוי ראש אחר מה עדיף שתלך ללא כיסוי בכלל שאף אחד לא מתיר?  או שתלך עם כיסוי שישנם מתירים? ודאי שעדיף שתעשה מה שקהילתה נוהגת אך אם אינה מסוגלת כדבריה עדיף עם כיסוי מסויים מאשר ללא בכלל.
 
ולשואלת היקרה ישנם נסיונות קשים מאד בחיים אך מותר האדם מן הבהמה אין גדלותו של האדם היא בעבודה על מידותיו, בהמה שרואה אוכל אינה יכולה להתגבר על יצרה ואוכלת ממנו, בהמה שיש לה צרכים אינה מתאפקת אלא עושה מיד, בהמה שרואה את בן/ בת זוגה אינה יכולה לשלוט על יצריה האדם כן אם תראי מזון טעים ככול שיהיה ויגידו לך שזה חזיר תאכלי?? אני מניח שלא אפילו אם את רעבה מאד. וכן על זו הדרך...
לכן למרות הניסיון האדיר (יסכימו הרבה שזה הניסיון הקשה ביותר שיש לבת בעולם הזה) זו מהותינו בעולם הזה נועדנו כדי לעבוד על המידות ולהתמודד בקשיים.
אברכך שתצליחי להתגבר על הקושי האדיר הזה בקלות,
וכשם שתקריבי את שערותייך כקרבן לפני ה' כך ה' הטוב יתן לך חתן הראוי לבת ישראל צדיקה ומכובדת
ותזכי להעמיד דור של יראי ה' ושומרי מצותיו.
אמן ואמן.
 
 
 
בת כמה את?פרעוש
את בטוחה שאת בכללו בשלה לנישואין?
*בכללפרעוש
מבט אישיאנונימי (פותח)
אענה לך ולא מבחינה הלכתית ששם תשאלי מי שיודע הלכות ואני בעונתי לא יודע ,
כגבר אומר את הרגשתי תחושתי, שאישה שמחסה את כל שערה אף שזה קשה שמפסדים תחושת שחרור שהשערות מתבדרות ברוח ו/ יופי ו/ביטוי של האישיות - מבחנת הגבר  זה סוג של נאמנות שהיא נותנת את עצמה לבעלה וזה לא שיך לכל העולם [איני נכנס לנקודה שלא יתחילו אתה ]
למרות שאשה יכולה לומר אני מתחבקת עם בנים מהסניף וגדלנו ביחד  ונאמנה לבעלי אבל מבחנת תחושה זה חסר -, באנטימיות של הזוג ,בדיוק כמו שבן ידסקס כל הזמן עם חברותיו שמכרים מהעבודה שנים ויגיד מה אני בוגד בך ? התחושה ודאי צורמת זה לא האנטמיות והזוגיות הרצויה .
איני אומר שזה לא קשה אבל אומר שאולי כדאי לחשוב שהדבר  מחזק את הזוגיות והנאמנות שהאשה מקריבה, למען בנית הבית ביחד,
לא כדאי לשכוח שכרגע את לא נשואה ולכן אינך נמצאת שם ,להפך כדאי שתעסקי בשחרור, ובעצמיות שלך שאת מבטאת עצמך גם דרך השער ,אבל שתחשבי בשתים
ותעמדי במקום אחר אולי גם המבט ישתנה .
בהצלחה
אם עזרתי לך במשהו אשמח אם תציני זאת  .ואם לא גם אמרי  זאת .
אחזור ואמר ,הדברים לא נכתבו מבחינה הלכתית אלא כתחושה בלבד
המלצותאנונימי (פותח)
שלום רב,
יש לי 3 המלצות בשבילך:
 
1. כדאי לך להיזהר לא להגיע לכפירה במצווה, שכן מי שכופר במצווה אחת כאילו כופר בכל התורה. את יכולה לבוא בגישה של "אני רוצה לקיים את המצווה אבל יש בעיה שמאד מאד קשה לי" (במצב כזה הכי טוב להתפלל לקב"ה שיתן לך כח / יכולת לזכות לקיים את המצווה אפילו שקשה).
 
2. להתפלל ולהאמין שתמצאי בן-זוג ירא שמים שיהיה סובלני ויקבל אותך גם אם לא תכסי את השיער. אני מכירה בנות שהתחתנו עם אנשים דתיים שקיבלו אותן ככה ובסופו של דבר אותן בנות קיבלו על עצמן כיסוי ראש בשלב יותר מאוחר.
 
3. לשים פאה.
 
הערה: בתור מישהי שב"ה כבר יותר משנתיים נשואה ושמה כיסוי ראש- זה קצת מעליב שאת מכנה את כיסוי הראש: "סמרטוטים" או "מכוער". עם כל הכבוד זה משהו שהרבה נשים מכסות בו את השיער. יש כאן אבק לשון הרע כלפי נשים ששמות כיסוי ראש.
תודה לכולם!המוזרה
דבר ראשוו : אני בחיים לא אשים פאה א. זה נראה לי מגוחך. ב. הרבה פחות נוח מכל כיוסי אחר ג. מה שכולם יחשבו שאני חרדיה??!
ןל- א.ב.ג - יש טעם במה שאתה אומר ואני מסכימה עם החלק של הנאמנות וכולי אבל סליחה עם זה בוטה למה לבנים אין שומדבר כזה? למה בנים לא שמים שום סימן שהם נשואים? הם לא נאמנים או אני יודעת מה? 
בנות גם מסתכלות ומתחילות עם בנים נכון שהרבה פחות וזה גם פחות בעייתי אבל עדיין.
 
ול"פרעוש" - בוא נאמר שאתה קטנוני מידי!
 
ולאחרונה אוף שוב פעם אתם עם הלכפור וכל המצוות מה הקשר? אמרתי שאני כופרת?אמרתי שלא אשים כיוסי ראש??? רק אמרתי שקשה לי!!!
וסליחה לא התכוונתי להעליב אבל אני מודה שזה מעורר בי סלידה בעיקר כל הדיבורים על לאהוב ולהתחבר עושה לי רע. ואל תקפצו עכשיו ותגידו שאני מגזימה כי אני יודעת שאני מגזימה אבל זה מה שאני מרגישה אני לא יכולה להתכחש לזה!!
יקרה שלי...veredd
את אמרת שאת גם לא הולכת ללכת עם כיסוי ראש, לא רק שזה קשה לך וכו'... תקראי מה שכתבת למעלה...
ולהגיד לך את האמת, אני לא אומר שאת לא בשלה לנישואים, כי אני לא זאת במחליטה את זה, אבל אם יש לך בעיות כ"כ קשות עם אחת המצוות הכי חשובות לאישה,  אולי כדאי שבאמת תעשי בירור מעמיק לפני שתתחילי לחפש מישהו, אחרת יהיה לך קשה להיסגר על איזה סוג של בחור את רוצה.
נ.ב- יש בנים שלובשים טבעת נישואים- זה מראה על נאמנות. ובנוסף לזה, תקראי לי מה שאת רוצה, אבל בנים צריכים את ההרגשה של "אישה שלי", ונשים פחות זקוקות לה. תחשבי על זה.
בירור מעמיקeinyeush
אני די מסכים עם ורד...לדעתי את צריכה להתכנס בתןך עצמך ולברר מה זה חיי תורה ומה זה יראת שמים וכו'.
מה קשר שלך עם הקב"ה מה קשר שלך עם המצות שלו.?
 נראה שאת נולדת דתיה ואת ממשיכה כמצות אנשים מלומדה - כי כך התרגלת!! תתחילי להתבונן ולשאול על כל מצווה או ברכה - למה את עושה אותה - אולי תמצאי קשר אחר עם אלוהים שגם כשיש נסיונות מציקים תמשיכי להיות איתו..
הצלחה ושמחה
קשה? תלוי במשקפים ששמיםאנונימי (פותח)
כשאני הייתי לפני לידת בתי הבכורה... שאלו אותי אם אני לא מפחדת... אמרתי שאם מליוני נשים בעולם ילדו
אז גם אני אלד כך או אחרת. נכון אולי זה יהיה קשה וכואב וכו' וכו', ולא התנסתי בלידה, אבל מה שטוב למליוני נשים (גם אם כואב) טוב גם בשבילי.
ואף אחת מהלידות שלי לא היתה לונהפארק, אז למה יולדים שוב ושוב...

גם כיסוי ראש,..... זה לא קל במיוחד למי שיש שיער יפה, אבל זה חלק מהנישואים, ותאמיני לי זה אפילו לא התמודדות ביחס להתמודדויות שצריכים לעבור בחיים. ואני מאחלת לך חיים הכי  טובים שלווים ורגועים
אבל מה לעשות בחיי נשואין וכשיש ילדים עוברים הרבה נסיונות וקשיים. והנה המוקש הראשון שאת צריכה לעבור
הכיסוי ראש.
כל מי שיש לו ילדים בוגרים יאמר לך שזה לא קל לפעמים הם מוציאים את שארית כוחותינו
אבל לא היינו יכולים לחיות בלעדיהם למרות הצער שגורמים לנו (כמובן שיש המון המון רגעים של נחת ואושר!!!!)
ואת יודעת מה... הילדים הם שבונים את האישיות שלנו (משהו לא מסכים לזה???) הם גורמים לנו לעבוד על המידות שלנו. לשתוק , להבליג, להגיד מילה טובה, לתת מעצמנו ולהכניע את עצמנו לפעמים במקום שלא היינו עושים זאת במקום אחר. הילדים גורמים לנו להשתפר ולא להיות איגוצנטרים. הם גורמים לנו להיות יהלום ---מלוטש!
אז נכון שיש גם הרבה צער גידול בנים, אבל מה זה לאומת כל הרווח והנחת.

אוקיי, אז צריך לשים כיסוי ראש, אבל לוותר על כיסוי זה אומר להתחתן עם בעל פחות  ירא שמים? שווה לך הפשרה הזאת? בשביל בעל טוב וירא שמים כמו שאת רוצה. שווה להתאמץ. על תסתכלי הזה כקושי, אלא כאתגר לשבירת המידות. בכל קושי בחיים אפשר לראות את החצי החסר, אבל אפשר גם לראות את החצי המלא שאותך הוא ימלא.
הרבה הצלחה במשעולי החיים.
את מגזימה... סתאאם אנונימי (פותח)
 
אם תקראי שוב תראי שלא כתבתי שאת כופרת אלא שאת צריכה להיזהר כי זה מה שכתבת:
"קשה לי לקרוא לזה מצווה זה נשמע לי יותר כמו סתם התעללות.ואת שאר המצוות אני ב"ה כן מקימת ואפפעם לא אמרתי שלא מתאים או מתחשק לי"
 
ודבר שני, בהודעה הראשונה כתבת שאת מאד לא רוצה לשים כיסוי ראש. . . סליחה אם לא הבנתי אותך נכון
 
שיהיה בהצלחה!!!
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה??יהודית פוגל
נכון אמרתי שאני-המוזרה
- כבר מתחילה לחשוב על להתחתן עם פשרן רק כדי לא לשים. לא אמרתי שלא אשים!!!
ואני יודעת איזה קשיים יש אחרי החתונה אני אפילו יודעת טוב מאד, ומה לעשות שנראה לי שאיתם אני יכולה להתמודד ועם זה לא?! ברור לי גם למה זה לא נראה לכם לא הגיוני ולמה אתם חושבים שבטח אני לא מבינה כלום ואם זה נראה לי קושי אז כנראה שאני לא יודעת מה זה קושי...אבל אני לא נולדתי היום וגם הספקתי לעבור כמה דברים אפילו קשיים מאד בחיים שלי... אז אתם יכולים להיות רגועים יש לי מדד קושי.
למה את לא מוכנה לגלות את הגיל שלך?פרעוש
את לומדת במעלה לבונה?
דעתי היא..ליברלית
חחחחחחחחחחחחחחחח איזה דילמה ....
באמת זה מכוער (לפי דעתי) כיסוי ראש וגם פאה אפילו יותר!!! (מבחינת הלכה אני יודעת אף שפאה אסורה כי היא הרבה יותר מושכת ויפה משיער אמיתי של אישה)..
 
 
פשוט אל תשימי כיסוי ראש. יש המון בחורים "יראי שמיים" כפי שכתבת שיאהבו אותך ויקבלו אותך בלי כיסוי ראש..
 
 
 
בהצלחה=]
יראי שמים שיקבלו אותה בלי כיסוי ראש????עין שלישית
אויייששש...
וואלה עוד לא נתקלתיהמוזרה
בכאלה אולי באמת אמצא מישהו אבל ברשותכם אני מוסיפה כאן עוד נקודה שהיא החברה מסביב.. כלומר לא רק בעלי אמורה להיות לי בעיה בלי כיסוי ראש אלא אני בטח אתקבל בחברה כלא דתייה מספיק או אפילו חילוניה לגמרי.
ואני לא מדברת על ההורים שלי שבטח יספידו אותי או משהו כזה..
 
ולפרעוש אני לא מסתירה את הגיל שלי כבר כתבתי אותו כאן פעם אחת אני בת 19. (צוציקת אה?)
זה ענין של זמן.....חשבשבת
בכלל כל ענין החתונה זה ענין שך בשלות וגם הענין הזה.
 
לכשתעמדי ממש בזמן של חתונה את תחליטי את ההחלטות הנכונות וכמובן בתמיחתו של חתתנך יהיה מי שיהיה.
 
(אני מניחה שחלק מהתגובות רק עוררו עוד יותר תרצון לא לשים כיסוי ראש אך עם הזמן ובירור מעמיק בנידון יבשיל את המחשבה וההגיון- ותגיעי לבגרות שכלתנית בעז"ה) 
 
בהצלחה!!
ובשורות טובות!!
 
 
לאמר לך תאמת?עין שלישית
מכל השרשור הזה עדיין לא קלטתי למה את כ"כ מסרבת לכסות את הראש?
תגובה לכיסוי ראש מונע חתונהאנונימי (פותח)
אולי הידיעה שאינך היחידה שחשה כך תסייע לך להתמודד. כן, זה בהחלט קשה להביט במראה ולראות שם מישהי אחרת, איזו אשה שהיא ודאי שונה מהדמות הצעירה והנערית אליה הורגלת.
יש כאלו שעם כל ההתרגשות והשינויים שמביאה החתונה לחייהן אינן פנויות לחשוב על "זוטות" כגון אלו ופשוט מתרגלות למראה החדש, לסטטוס החדש, לאדם החדש שלידן... ויש כאלו שההתרגשות שמלווה את החתונה והאנרגיות הנדרשות לכך - מקשות עליהן להסתגל גם לשינוי הזה.
מה שודאי - ותוכלי לשאול את בעלות הניסון, עם הזמן לומדים לאהוב את ההופעה החדשה, להתרגל אליה ולהרגיש משהו מיוחד בכך ששערי מוסתר מכל העולם - חוץ מהאחד והמיוחד שלצידי!
 
אז אל תשתמשי בביטויים כמו "משבר" כי לדבר על משבר - זה להרגיש במשבר!. חשבי על כך שרבות לפניך נרתעו מהכיסוי - קיבלו אותו כהכרח - והיום אוהבות אותו ושמחות אתו.
 
בהצלחה ובשורות טובות!
מלך המשיח אומר לשים כיסוי ראש פיאהבן ציון גגולה
ב"ה
 
כך יותר קל להראות יפה וגם ולקבל חתן חסידי
ירא שמיים [ כמובן לא כזאת שתמשוך יותר מדי תשומת לב
אחרי הכל  - בעלך הוא היחיד שראוי להנות מיופיך וכל
אחד אחר הרי הוא נכשל ולא פשוט מי שמכשיל את הרבים]
כך הרבי מורה לנשים כמובן למעט מקרים או מגזרים מיוחדים
 ובוודאי שהוא
ראש בני ישראל ופוסק הדור ולכן תוכלי
גם את להיעזר בפסיקתו
ובמיוחד שאין מציאות של חטא בעולם
ואי אפשר אפילו לדמיין יהודי או יהודיה
שלא עושים רצון השם
ולכן הראוי והנכון ללכת על פי החוק
של התורה .
הזמנים כרגע הם להתכונן לגאולה
ומשיח יבוא שיכלו נשמות בגופים כלומר
שיבואו הנשמות לעולם הזה בגוף
ולכן גם מצוות הבאת ילדים לעולם היא חשובה ביותר.
מאחל לכל הנשים הצלחה בעמידה בנסיון של הדור,
וידוע שבזכות נשים צדקניות יגאלו ישראל
ידוע שבגלל אמונתם שחס ושלום מת רבנו לא מת
ועוד בזכות הצניעות שהיא משפיעה ביותר על שלווה באנושות
ההגיון בכיסוי ראש פיאה  בן ציון גגולה
ב"ה
 
מלך המשיח מסביר שעל פי ההלכה חייבת האישה לכסות את כל שערות
ראשה ופיאה יש יותר סבירות שלא יצאו שערות החוצה או שלא יהיו חלק מהשערות
גלויות - מה שרואים בפועל היום שישנן כאלו שלובשות כיסוי ראש אך שערם מגולה
וזהו לאו מהתורה בכל רגע עם המטפחת
לעומת זאת אלו שהולכות עם פיאה שערן האמיתי מכוסה
התורה אמרה לכסות את השיער האמיתי וכן לשמור על הצניעות
הפיאה פותרת את שתי הבעיות - בתנאי שהיא עצמה אינה באה להכשיל אנשים
וגם יותר מתקבלת בראשה של האישה כאשר היא יוצאת לרחוב וחושבת כיצד
יגיבו אנשים ועוד והוא מהעיקרים שכיסוי ראש מטפחת אישה חושבת להסיר אותה
בראשה מה שאין כן פיאה שדבר כזה היא לא תעשה בפומבי
קצת מן המזלג ממה שמלך המשיח כותב בתשובות באגרות הקודש בנושא
אפשר לפנות לבית חב"ד או לאתרי חב"ד כדי לקבל את כל התייחסות של מלך המשיח -פוסק הדור, בנושא הנ"ל
קראתי את התגובה שלך עד הסוף וחיכיתי לראות-עין שלישית
משהו כמו:
הרבי אומר שפאה אמורה להיות פאה צנועה ולא כמו כל הזבל שיש היום.
שאין הבדל בין הפאה לשער.
 
(טוב כניראה שהוא לא אמר דבר נכון כזה)
לעין השלישית היקרהבן ציון גגולה
ב"ה
 
ניתן לראות בדיוק מה הרבי אומר
בהתייחסויות שלו לנשים בנושא
אמרתי את הדברים הכלליים
ובכלל הנימה שלך צריכה
לתת כבוד למשה רבנו של דורנו
מלך המשיח.
מה נכון הוא מה שהרבי אומר
וכך הגישה הנכונה של בן אדם
וקל וחומר יהודי 
תעלה את הבדיחות שלך ל"ילדודס"...רחלקה
מעניין אם יאשרו את זה...רחלקה
נשלח בגרסה הקודמת.רחלקה
בעזהי"ת.
 
ולא הבנתי- יודעים היכן הקבר? מה?
אה. סבבה...רחלקה
חחחחחחח זה לא הולך ככה:no name102
מה ההבדל בין משה רבינו לרבי מילובוויץ?
שמשה רבינו יודעים שהוא נפטר ולא יודעים איפה הוא קבור
והרבי מילובוויץ: יודעים איפה הוא קבור ולא יודעים שהוא נפטר.
 
ולא ניראה לי שיכנסו את זה...
עלינו לגאולה והגיעה הזמן להתאחד בשמחהבן ציון גגולה
ב"ה
 
 


דברי חז"ל וגדולי ישראל על אופן בואו של משיח

*הערה מקדימה: הגמרא (מסכת שבת) מסבירה שעם ישראל חטא בחטא העגל, למרות שזה היה זמן קצר לאחר מתן תורה, מכיוון שהשטן שכנע אותם שמשה מת ואף הראה להם כפשוטו שמשה מת. אשליה אופטית. מסביר האר"י הקדוש, שאנשי הדור האחרון לגלות,(דור עקבא דמשיחא) הם גלגול של אנשי דור המדבר וכדי לתקן את חטא העגל, יצטרכו הנשמות בדור האחרון לעמוד באותו הניסיון, שבו כשלו במדבר ...

1. רש"י- " שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה" ( רש"י על דניאל יב, יב)

2. מדרש רבה- " ר' ברכיה בשם ר' לוי אומר כגואל הראשון כך גואל האחרון מה ראשון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם " (במדבר רבה פרשה יא ב , רות רבה פרשה ה ו , וכן פסיקתא רבתי, פרשה טו, וכן פסיקתא דרב כהנא ה, ח)

3. ילקוט שמעוני - "שנטלטלה מלכותו לשעה כגואל ראשון כך גואל אחרון נכסה וחזר ונגלה"

(ילקוט שמעוני רות, פרק ב, תרג)

4. שיר השירים רבה- "דומה דודי לצבי מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה נראה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה...יהודה ברבי אמר לקירסין כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן " (מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)

5. החתם סופר- "וזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חודשים וכן יהיה בימי משיח צדקנו, יהיה נעלם אחר ההתגלות כדאיתא במדרש"(החתם סופר, פרשת שמות, ד"ה למה זה שלחתני)

*וכן רש"י בדניאל בפסוק לפני אחרון בספר כותב כי ההתכסות תהיה ל45 שנה וכן יש דעות אחרות על זמן ההתכסות ואין לנו אלא דברי הרמב"ם שהם - אין אנו יודעים איך יקרו הדברים עד שיקרו

6. השפת אמת- "דמילתא דפשיטא היא דביאת בן דויד לחוד וגאולה לחוד,שהרי משה רבינו עליו השלום בא למצרים קודם הגאולה וכמו כן יוכל להיות נגלה ונכסה כו', כך גואל אחרון כו'"

( השפת אמת על הש"ס, מסכת ראש השנה י"א)

7. פסיקתא רבתי- " והנה מלכך יבוא לך זה שנקרא מלך [מלך המשיח], שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקדוש ברוך הוא מכריז להם לצדיקי הדור ואומר להם: צדיקי עולם! אף על פי שדברי תורה חביבים עליכם, לא יפה שחכיתם לתורתי, ולא חכיתם למלכותי" (פסיקתא רבתי פל"ה)

8. רבינו בחיי- " בגאולתנו זאת העתידה בהיגלות הגואל האחרון... ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה... שכן מצינו בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם" (רבינו בחיי, פרוש התורה שמות ד ט)

9.מדרש פרקי היכלות- " ובאותה שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר זה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: עכשיו תראו את האור שלו... וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים"( מדרש פרקי היכלות רבתי, פל"ה ו)

10. פסיקתא רבתי- " בדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה ויתנגדו לו"

11. רמב"ן- הרמב"ן אומר שבתחילה יתגלה המשיח רק "לעדת המיחלים לו" .

( ראה באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )

12. רבי נחמן מברסלב- "בתחילה יהיה על משיח מחלוקת גדול ויאמרו: זהו משיח? ... שהולך עם כובע כזה...? " (פעולת הצדיק לרבי נחמן מברסלב, אות תתל"ה בשם מגילת סתרים)

13. רמב"ן-" ואמר הכתוב במשיח, כאשר שממו עליך רבים וכו', ר"ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך..." (באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )

14. האר"י הקדוש- "משיח יתגלה ויכירוהו מקצת בני האדם, אך לא יכירוהו שאר האנשים עדיין ואח"כ יגנז המשיח בגוף ונפש... ואח"כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו ויתקבצו אליו כל בני ישראל."( האר"י קדוש, שער הגלגולים, פרק יג)

"וכל שהוא מאמין לו והולך אחריו וממתין הוא חיה"

(מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)

חשבתי על כל הדיון הזה והגעתי למסקנהאנונימי (פותח)
שמשהו כאן לא בסדר!
 
זה נראה כאילו אנשים כאן מחפשים דרך להוציא "פטור" מכיסוי ראש.
גם אם תתחתני עם חילוני עדיין תהיי מחויבת לכסות את השיער.
 
יש הלכה.
 
הדיון צריך להיות מול רב או רבנית שידריכו אותך.
 
זה כמו שאני אכנס לחנות ואקנה בגד ואבקש מהמוכרת שתוותר לי על התשלום.
גם אם היא מאד תרצה אין לה סמכות.
 
יש בעל הבית.
 
מי שציווה אותנו זה הקב"ה לא האדם שאיתו מתחתנים.
 
ומה שאני מציעה לך זה לסמוך על הקב"ה שמה שהוא ציווה אותנו זה אך ורק כי הוא רוצה את טובתינו בלי שום אינטרסים.
 
ותזכרי ששלוחי מצווה אינם ניזוקים. זה משהו שעוזר להתגבר על היצר.
 
 
 
לוידעת איך הגעת למסקנה הזאת.........חשבשבת
אבל מה שאמרת נכון בהחלט
נכון מאודאנונימי (פותח)
מה שבנים צריכים לעשותרצון הרצונות
מישהי כתבה למה לבנים אין משהו מקביל להראות נאמנות.
אז- יש ויש!
והוא נקרא: "שמירת עיניים"
אם אני מכסה את השיער ושומרת אותו לבעלי,
אז בעלי מכסה את עיניו ושומר אותן בשבילי.
זה הדבר הבסיסי ביותר שגבר יכול לתת לאישתו,
וזה קלקול מוסרי שזה לא ברור לכל אדם בין אם הוא חילוני או פשרן וכד'.
 
אז אם את רוצה שבעלך ירגיש את נאמנותך, ויפעל גם הוא בהתאם ויהיה לכם בית שמושתת על אמון הדדי שהשניים היחידים במציאות הם שניכם,
לכי על זה!
 
עוד דבר: ראיתי כמה נשים שהיו עם מטפחות והחליפו לפאה. מה אומר לכם, הפאה המהממת שאבה מהפנים שלהן את כל האור!...
 
הרבה בהצלחה!
אני לא מסכימה איתך..~א.ל
זה לא מערכת יחסים של תן וקח
 
זה עניין של הלכה.
וגם זה עניין של הלכה*~א.ל
הלכה לא קיימת מעצמהגון דו
יש תפיסת עולם, מחשבה שעומדת מאחוריה.
ההלכות הן לא נטולות הגיון.
צר לי אבל אני מסכים עם 'רצון הרצונות'.
כמובן שזה לא אומר שכשלא מבינים את הטעם לא
צריך לקיים.
אבל מה שפותחת השרשור חיפשה לדעתי זה לא היתר
לכיסוי ראש- אלא הבנה שתאפשר לה להתמודד עם הדבר
הזה-לראות את היופי שבו ולא לקיים את זה בתחושת עול.
מסכימה עם גון דו בקשר לכונתי....המוזרה
והבדיחה של .y.s. דווקא ממש מצאה חן בעיני.
וכל מה שהרבי כתב נשמע ממש מוזר למה יותר פשוט להוריד מטפחת בפרהסיה מאשר פאה?
ומה הקשר לשלוחי מצוה,ולניזוקים לא הבנתי?
תשאלי נשים נשואות והן יגידו לך שדברי הרביבן ציון גגולה
ב"ה
 
צודקים
יש נשים שקמות בבוקר ויש לה מלחמה האם לשים כיסוי ראש מתפתחת וכן במשך היום, 
עם פיאה [שעומדת בכללי הצניעות]  יש פחות את הקשיים הללו
ולגבי ביאורים בנושא אנא פני למקורות שבהם הרבי מבאר את הדברים
אני רשמתי מאוד בכללי
ומאחל לך הצלחה למצוא שידוך משורש נשמתך
וביחד תחזקו אחד את השני בעבודת השם
הבסיס - פיאה עוזרת להצניע כראוי את כל שערות הראשבן ציון גגולה
ב"ה
 
במקום להכנס לראש של כל אישה ובמיוחד שמדובר בבנות ישראל הקדושות
שבזכותן אנו נגאל נאמר את דברי הרבי בפשטות והם יובילו בעניין שמירה
על גדרי ההלכה
מה? לא הבנתי..~א.ל
רצון הרצונות כתבה שכשם שהשואלת רוצה שבעלה יהיה נאמן לה(בהקשר של שמירת העניים), כך היא צריכה להיות נאמנה לו בקטע הזה של הכיסוי ראש.
 
כך את רואה את עניין כיסוי הראש?
שזה מגיע ממקום של מערכת יחסים של תן וקח? או שזה מגיע ממקום אחר?
חלילהגון דו
ממקום של תן ותן. כמו שהיא מצפה מבעלה לתת עבורה כי כך באמת הוא צריך,
כך גם היא אמורה לתת למענו. ההבדל הוא שלשיטתי המתן לא תלוי בקבלה,
אלא זה חלק מהייחוד של קשר הנישואין-המטרה שלו. רק הנקודה שהיא ניסתה
להגיד שזו חוצפה לצפות מבעלך לעשות כך וכך , כשאת לא מוכנה לעשות עבורו.
לא שעצם המתן תלוי בכך.
כיסוי ראש לא צריך למנוע חתונהנחשונית

אני לא מסתדרת עם הכיסוי ראש בכלל למרות שבסה"כ אני אוהבת את זה. איך זה? ככה זה.
מה מחזק אותי? הרצון והצורך להשתייך ולהיות בסדר. כן, זה חבל. מתחיל משלא לשמה ואח"כ לשמה.
כי אימי ואחותי ו - 3 מתוך 5 גיסותי ו- 5 מתוך 6 דודותי לא מכסות ראש. ואני החלטתי כבר מגיל צעיר שאני כן אכסה בעז"ה. כשבעלי לעתיד שאל אותי: כשנתחתן, תכסי ראש? נעלבתי מאוד. מה ז"א, שאלתי, לא ברור שכן? לא, הוא אמר, כשהייתי אצלכם, לא ראיתי אף אשה במשפחה בכיסוי ראש. אז את יכולה לנחש מה הנחתי לגבייך באופן טבעי וכהמשך ישיר...   טוב, הייתי בהלם. אבל למדתי שמחשבות לא כתובות על המצח...  אבל כשהייתי קטנה התחצפתי ואימי והצקתי לה למה היא לא מכסה. קינאתי בחברות שאמא שלהן כן. ואימי אמרה לי שזו חוצפה שאני מנדנדת על זה, וזו החלטה שלה ושל אבא. בעיקר של אבא. גדלתי קצת והבנתי שטעיתי בהתערבות הזאת.

סיפור: סבתי בטוניס נישאה ולא כיסתה ראש, כמו רוב החברה היהודית-צרפתית המודרנית. זה נחשב מיושן ופרימיטיבי. ואז פרצה מלחמת העולם השנייה וכל הגברים היהודים נלקחו למחנה ריכוז ע"י הגרמנים ימח שמם. גם סבי ז"ל ואחיה ז"ל של סבתא כמובן. ואז כל הנשים תיכף שמו כיסוי ראש ועשו נדר, שאם הבעל יחזור בשלום חי ובריא, הן ימשיכו לשים כיסוי ראש. הגיע הניצחון ב"ה, הגרמנים הובסו, חלק מהגברים הי"ד נרצחו וחלקם חזרו, ביניהם סבי ודוד אמי. כיסויי הראש החזיקו מעמד עוד זמן קצר ואח"כ הורדו והוחבאו בארונות ולא עוד. אבל לא סבתא. אצלה נדר זה נדר ומלה זו מלה. והכיסוי ראש נשאר. אמא מספרת שלסבתא היה שיער שחור, חלק, ארוך עד המותניים ויפה מאוד. ובשבילה זה היה קורבן גדול מאוד. ובכל פעם שסבתא היתה חופפת ואח"כ מסתרקת, הן, הילדות, היו עומדות מוקסמות ומסתכלות. כי פתאום סבתא היתה הופכת, בהינף מטפחת אחורה, לנסיכה מהאגדות. ואח"כ גם ביקשו שתוריד במיוחד לרגע כדי שתוכלנה לסרק את אמא ז"א סבתא. ולסרק ולסרק. זה גרם לאימי הרבה מירמור ודחייה כלפי כיסוי ראש וכשנישאה גם אבי ביקש שלא תכסה. בחברה המיזרוחניקית של אז זה לא היה מקובל, גם הלכו במיני, רקדו ושחו מעורב. וכולם היו דתיים, כן?

יש היום כיסויי ראש מאוד סימליים. חלקם לא עונים כלל על דרישות ההלכה. אבל אני חושבת שאם ישאלו רב: מה עדיף, לשים כיסוי חלקי שהאשה מוכנה לנשוך שיניים ולשים אותו, או לא לכסות כלל, כי היא לא יכולה לסבול את זה, מן הסתם הרב יגיד: ברור שעדיף משהו סימלי מלא כלום. בדור שלנו יש הרבה יותר נשים שמכסות ראש, כי זה הפך לאופנתי. ולעניות דעתי, לפחות לגבי חלקן, אם הן היו חיות דור אחד או שניים קודם, הן לא היו מכסות ראש בשום אופן! כשהסבתות שלי, דודותי ואמי התחתנו, זה היה נחשב נורא פרימיטיבי לכסות ראש, והן באמת לא כיסו. ב"ה היום המצב השתנה לטובה. היום המגוון והחברה מאפשרים לכל אחת למצוא משהו שתוכל לסבול אותו, אם לא לאהוב ממש...  שמעתי שבאחת מקהילות ישראל הספרדיות, לא זוכרת איזה, היה נהוג שנשים שמות רק סרט רחב על הראש. כך שזה ענה על הצורך בזיהוי האשה כנשואה, ובהרחקת גברים אחרים ממנה, אבל לא על החיוב לכסות את רוב השיער. אם מישהו יודע יותר פרטים ויכול לאשר או להכחיש, אשמח לדעת יותר.

בנדוד שלי הבייניש נשוי לגיסתי המקסימה שלא מכסה מרפקים. לא מסתדר לי אבל עובדה. אולי הוא עשה חשבון: מה עדיף לו, לקבל אותה בלי כיסוי המרפקים, או להתעקש על המרפקים ולוותר עליה. והוא בחר בה, ותאמינו לי שהבחירה שלו טובה מאוד, היא פשוט אשה מקסימה, חכמה, צדיקה וצנועה בכל פרט לזה. אז לדעתי ברור שאסור להתעכב ולא להכיר ע"מ להתחתן רק בגלל בעיית כיסוי הראש. וכשתגיעו לגשר, תעברו אותו יחד. אם תחכי עוד רק בגלל זה, אז בחורים אפשריים יחשיבו אותך גם כמבוגרת יותר וגם כמי שלא תכסה ראש. זה יותר טוב? כשצעירים ומתאהבים יותר קל לגשר על פערים, כי מאוד רוצים להתחתן כבר.

אם המדובר במצב זמני והמטרה להתחזק אפשר למצוא יר"שavramel
אם המדובר שבאופן זמני אין לך כוח לכסות את הראש, כי את לא מבינה את המעלה הגדולה שיש בכך, ואת לא מחוברת לרעיון שזה שומר על טהרת הזוגיות שלך עם בעלך, ואת מודעת לכך שזה האידיאל הנכון רק שאין לך כוח ליישם אותו, נראה לי שבמצב זה שזה קושי אישי ולא נובע מאידיאולוגיה, תוכלי למצוא בעל שהוא ירא שמים, ורואה בך את המעלות שיש בך, ומבין שזה מצב זמני ובסופו של דבר תתחזקו ותוכלו לעלות במעלות הקודש,
 
על כל פנים וודאי לא צריך למנוע חתונה בשל כך, אלא לחפש את הבעל המתאים ואם מצבך הרוחני שאינך יכולה לשים כיסוי ראש יכול להיות שגם בעלך הפוטנציאלי הוא אחד שמחפש להתחזק רק כרגע קשה לו להתפלל במנין, או לקבוע שיעורי תורה, אבל במשך הזמן שניכם תתחזקו ותעזרו אחד לשני ותזכו לעלות במעלות הקודש וממילא תזכו להקים בית נאמן לתפארת בישראל.
אוך זה מצחיק הפאה הזאת!המוזרה
לכסות את השיער בשיער?
לכל הרוחות מה הקטע? זה נראה יותר כמו בדיחה עצובה!
וחוצמזה שיש נשים שלפני החתונה השיער שלהם גרם לאנשים לא להסתכל עליהן..ואחרי הן פתאום שמו שיער ארוך בלונדני חלק וואלה עכשיו אפילו אני מסתכלת עליהם...(טוב לא באמת רק בשביל ההעצמה)
ועוד משהו יש אישה אחת שרואה לא מדויק אבל סוג של רואה מלאכי חבלה לא יודעת להסביר איך, בכלמקרה היא אמרה שהיא לא יכולה ללכת לאזורים חרדים שיש בהם הרבה נשים עם פאות היא פשוט רואה רק מלאכים...!
בלי שטויות בבקשהploni
את סיפורי מלאכי החבלה תשמרי לילדים שלך לפני השינה.
 
אותנו מעניינת רק ההלכה, ולפי זה נזכה ביום הדין במשפט. ידונו אותנו אם קיימנו את השו"ע, והשו"ע אומר לכסות את השיער. טעם כיסוי הראש אינו כדי להסתיר את יופי השיער - אלא מפני שהוא ערוה כמו כל ערוה אחרת.
 
אם טעם הכיסוי היה מפני יופי השיער, לא היה מובן כלל מדוע רווקות בנות 30 יכולות ללכת עם שיער פזור, ואילו זקנות בנות 80 חייבות לכסות את השיער.
 
לכן פאה היא כיסוי ראש מעולה ויפה, והיא ניתנה במיוחד לדור שלנו, דור פרוץ במיוחד, כדי לעזור לגברים להתגבר על תאוותיהם וללכת רק אחר הנשים שלהם.
 
משמיים ראיתי כתבה באתר של הידברות... הנה הוא:~~~חסויה~~~
 

למה אני צריכה לשים בעתיד כיסוי ראש? הרי איתו מרגישה מוגבלת וצער. אני לא חושבת שהקב"ה רוצה לגזור עליי את המצווה הזו. למה לי להרגיש בלב כל כך רע, זה מה שהוא מצפה ממני? זה פשוט לא צודק שצריך לשים את זה. האם גבר לא יכול לנסות לחשוב מה יש לאישה מתחת לכיסוי ראש? גם יש כאלו שנדלקות על בנים בגלל מראם.

שלום וברכה. ולמי שקשה לו לשמור שבת - וכי פטור הוא משמירת השבת? ומי שקשה לו עם שמירת הלכות הטהרה - לא חייב לשמור טהרה? וכך על זה הדרך בכל שאר המצוות. הרי ברור שאין כל פטור עקב קושי. המצוות לא ניתנו דווקא כדברים קלים, ומי שמפסיד עקב שמירת שבת מיליון דולר - גם כן אינו מקבל שום היתר או הבנה לחלל שבת. למדי על חשיבות הדבר, וההקרבה תהיה שווה.

פרסומת

כאשר מחדירים ללב שהבורא המחיה אותנו מצפה ודורש ממך כיסוי ראש - בוודאי יוקל עלייך להקריב ממך למענו. מצוות כיסוי הראש - מצווה מן התורה היא, ולא החמרה כלשהי. אין כל דרך להתחמק ממנה. כמובן שהבחירה בידך אם לציית או לא, אבל אין כל תירוץ שהמצוות קשות מידי ולכן את פטורה מכך.

מצווה יקרה היא עד למאוד. מצוות כיסוי ראש היא המצווה המביאה לאישה בנים תלמידי חכמים ופרנסה בריווח. בגמרא מבואר שקמחית, שהקפידה מאוד במצווה זו, זכתה לשמונה בנים ששימשו בכהונה גדולה. עוד מבואר בזוהר שמי שאינה מקפידה על כיסוי שערות ראשה מביאה עניות לביתה, חלילה.

טעם המצווה: מאחר שאישה נשואה, עליה להיזהר במשנה זהירות שלא למשוך עיני אחרים ושלא להיכשל חלילה בחטא החמור ביותר של ניאוף. ומאחר שהשיער של האישה הוא עיקר משיכתה, גזרה התורה שלא תלך בגילוי ראש ברחוב, כדי שלא יכשלו בה אחרים - לא בהרהור ולא במעשה חלילה - ובכך תישאר טהורה ומיוחדת לבעלה. מלבד כך, השמירה על דיני התורה - סגולה גדולה להם, להיות שמורים מכל רע. המצוות נותנות הגנה רוחנית לאדם לבל יכשל. ומי שאין לו את השמירה הזאת, קשה לו הרבה יותר להינצל מהחטא. להתגברות על הניסיונות יש צורך בעזרת ה´, ואם האדם לא עוזר לעצמו לבל יכשל בחטא, לא יזכה לסיוע ממרומים.

הרהורי אנשים על האישה פוגעים בה עצמה ולא רק במהרהרים. כוח המחשבה הוא גדול ועצום, והראיה הגדולה לכך היא עין הרע. וכאשר האדם נמשך לאישה מסוימת, הדבר פוגע באותה אישה, גם ללא רצונו.

כיסוי הראש הוא הכתר של כל בנות המלך - בנות ה´ השומרות על עצמן, ומכריזות שהם מוסרות את יופיין לבעליהן בלבד ולא לזרים. אין מצות הכיסוי ראש כדי לבזות את האישה חלילה, אלא לחזק את יופייה ואת טהרתה. ואכתוב נקודה נוספת חשובה מאוד: כל יהודיה מאמינה חייבת לציית לכל דברי הבורא גם אם היא לא מבינה בדיוק את טעם הדבר. הבורא יודע הכי טוב את הרצוי בשבילנו, ואת הטוב לנשמותינו. ומאחר שאנו מאמינים בבורא - אנו מצייתים לכל דבריו. ועוד יש לכך טעמים קבליים רבים. ואוסיף דבר מעניין מאוד, שכל אלו שרואים את העבר של האדם דרך תקשור לנפשו - אינם יכולים לדעת זאת באישה המכסה את ראשה, כי עיקר נפשה היא מעל ראשה. אברכך שתזכי להקים בית נאמן בישראל כרצון בוראינו וכרצונך האמיתי והכנה.

(התשובות ניתנו על ידי הרב בנימין שמואלי, לוקטו ונערכו ממדור השו´´ת באתר)
 
 
 
בעזרת ה' שנזכה לעבוד את ה' בצניעות , בענווה ובשמחה!
לכי על זה ותמצאי מישהו שיקבל אותך גם כךאנונימי (פותח)
הייתה לי בעיה דומה לפני נישואי והקמתי בית מאושר עם ילדים מקסימים.
מסביבי אני רואה מגוון של נשים ולא כיסוי הראש או גודלו קובע את מידת יראת שמיים שלהן.
האם פאות מהודרות נראות לך צנועות יותר משיער ללא כיסוי ראש.
ובס"ה אף אחד לא מצליח לקיים את כל המחויבויות ההלכתיות

אל תתחתניאנונימי (פותח)
את צודקת אל תתחתני כיסוי ראש בהרבה יותר גרוע מחתונה וילדים
בינקי צדיקה חס ושלוםבן ציון גגולה
ב"ה
 
בורא עולם אומר לכל בת יש זמן שהגיעה לשעת חתונתה
ויש עליה להתאמץ למצוא אדם ירא שמיים
ובעזרת השם הכיסוי ראש יהיה הכתר של בת ישראל
ומשם ההתסכלות תשתנה מסמרטוט -רחמנא ליצלן
אהבתי את הציניות...נחשונית
הבאת לה אותה בהפוכה...
אכן, צריך לשים דברים בפרופורציות. השאלה היא אם מבינים דברים רק בגיל 30 פלוס ואז המבחר מצטמצם מאוד. וכבר עייפים עצובים ומיואשים. חבל.
קודם כל, להבין בשכל שלהתחתן עם ירא שמיים וצדיקד.
זה יותר חשוב לאין ערוך מ"מגביל ומכוער". סוג של בעל לכל החיים מול דבר שניתן להתרגלות. ומה אם תמצאי מישהו פשרן - הקב"ה יפטור אותך? הוא אינו "משחק" אצל בחורה שרוצה בעיקרון בעל צדיק? מצוות עושים גם כשלא הכי נעים.
עכשיו צריך לחשוב על עצה איך גם ההרגשה משלימה עם זה. חשוב להרגיש טוב, בוודאי לקראת נישואין.
ראשית, להסיק לכנות זאת סמרטוטים. לומר לעצמך, אני אשתדל ואמצא משהו שמתאים לי. לומר לעצמך, אני אוהבת את ה', אני אוהב את בעלי הצדיק, ואני אלך כמו שצריך.   שווה אפילו ללכת למישהי שמבינה בזה שתנסה לעזור לך למצוא משהו לטעמך, אולי אפילו פאה.
במקביל ללמוד על הענין בשביל המוטיבציה (יש בספר של הרב בר שאול זצ"ל, נדמה לי ב"מערכי לב").  אולי גם תחשבי על כך שאינך מעונינת שאחרי  נישואין כל העולם יראו אותך כך. תשאירי את זה לבעלך.
תצליחי.
הכיסוי ראש המושלם ביותר הוא פאה, ובמיוחד בשבילךploni
עשרות פוסקים התירו פאה נכרית, ואת יכולה לסמוך עליהם ללא חשש. עם פאה נכרית יפה את יכולה להיראות מצויין, וגם לקיים בהידור את מצוות כיסוי הראש, באופן ששערות הראש לא תיראנה מבעד לכיסוי.
 
בהצלחה
 
רשימת הפוסקים המתירים פאה נכריתploni
כדי שלא יטעו אתכם, שאין מי שמתיר וכו', הנה רשימה קטנה של פוסקים בימינו שהתירו, מכל הדורות, בכל החוגים ובכל העדות.
 
 
פה. הגאון הספרדי רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בשו"ת "משפטי עוזיאל" (חלק ז', אה"ע סי' צ"ד).
פו. הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל, בשו"ת "שבט מיהודה" (חלק ב' אה"ע סי' ל"ה) כתב "כבר נהגו בהרבה קהילות של בני ישראל, בהרבה מדינות, להתיר לנשים נשואות ללכת בפאה נכרית המכסה את כל הראש. וכן, ראינו גדולי תורה המפורסמים לצדיקים, שנשותיהן שומרות דיני תורתנו הקדושה בקפדנות, והולכות בפאה נכרית".
פז. הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל, רבה של ירושלים, בשו"ת הר צבי (אה"ע ח"א סי' פ"ט), כתב "ועל דבר פאה נכרית... גם בזה הותר הדבר בכל גלילות שלנו ואין לנו כח לאסור".
פח. הגאון הספרדי רבי יוסף משאש זצ"ל, ראב"ד במרוקו ורבה של חיפה, בשו"ת "מים חיים", וכ"כ גם ב"אוצר המכתבים" (חלק ג' סי' אלף תתפ"ד, ע"ש, ופשוט מדין קל וחומר).
פט. הגאון הספרדי רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, הרב הראשי לעדת הספרדים וראש ישיבת המקובלים בית אל, בשו"ת "ישכיל עבדי" (חלק ז', אה"ע סי' ט"ז, נדפס בשנת תרצ"א) כתב "ונראה בטעם הדבר, דהוא משום דקים להו לרבנן, שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו, ולכן התירו להסתכל בו, דכיון שאין להיצה"ר שליטה בו, הרי לא יבוא לידי הרהור".
צ. הגאון רבי מרדכי ליב ווינקלער זצ"ל (גדול הדור בהונגריה בזמנו), בספרו "לבושי מרדכי" (מהדורא תניינא יו"ד סי' קס"ח. נדפס בשנת תרצ"ב). וס"ל שצריך כיסוי נוסף תחת הפאה, וכן המכסה במטפחת צריכה כיסוי נוסף מדין שני כיסויים.
צא. הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, אב"ד מינסק וראש ישיבת תפארת ירושלים, מגדולי פוסקי ארה"ב, בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע חלק ב' סי' י"ב) כתב "רוב רבותינו וגם מאלו שסומכין עיקרי ההוראה עליהם מתירים, והם הרמ"א שם ובסימן ש"ג בדרכי משה, והמג"א והפמ"ג, וכן משמע גם מהגר"א שסובר כן, שלא אסרו בזה משום מראית העין. וכמעט שמוכרח מהגמ' פרק במה אשה".
צב. הגאון רבי חיים כסאר זצ"ל, מגדולי חכמי תימן בדור האחרון, בשו"ת "החיים והשלום" (אבן העזר סי' ג'), כתב "לענין פאה נכרית אין בה איסור מצד עצמה, אלא שיש מחמירין לענין שבת שלא לצאת בה לרה"ר כמו שכתב מרן ז"ל בסימן ש"ג. דאם איתא דאסורה מצד עצמה, למה אמרו חז"ל יוצאה אשה בפאה נכרית לחצר, תיפוק לי דאסורה מצד עצמה, אלא ודאי אין בה איסור מצד עצמה וכמו שכתבתי לעיל לענ"ד. וזה שהורה שאיסור חמור הוא וכו', הפליג על זה יותר מדאי. ולפיכך לא נכנס מ"ש בזה עוברת על דת, ויש לה כתובה. ופוק חזי מאי עמא דבר מזמן קדמון".
צג. הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הגדול בירושלים, מגדולי רבני תימן, הובאו דבריו בספר "המשביר", אוסף תשובות מארי (עמ' 40), וכתב שם "פאה נוכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדוקטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נוכרית. ועיין פירוש המשניות [להרמב"ם] שבת פרק ו' משנה ה', ומחלקות האחרונים בזה ידועה, עיין שדי חמד".
צד. הגאון הספרדי רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, מגדולי הפוסקים הספרדיים בדורנו, בשו"ת "אור לציון" חלק א' (סי' י"א), וכן בחלק ב' (הלכות ק"ש הלכה ט"ז) כתב "שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".
צה. הגאון רבי שמואל דוד הכהן מונק זצ"ל, רב הקהילה החרדית בחיפה וראש בית המדרש להוראה שם, במכתב שפורסם בקובץ "אהלי שם" (קובץ ט'), כתב למחות נגד המעיזים פניהם נגד הפמ"ג ומשנ"ב ומסלפים את דעתם, וכתב "והרי המשנ"ב הוא שהסכים לפסק הפמ"ג, וא"כ לא בלבד על הפמ"ג אנו סומכין אלא אף על המשנ"ב".
צו. הגאון רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זצ"ל, האדמו"ר האחרון מליובאוויטש, הובאו דבריו בספר "שערי הלכה ומנהג" (אה"ע סי' נ'), וכן בספרים ליקוטי שיחות ואגרות קודש, וכתב שם "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנין בבני בנין".
צז. הגאון הספרדי רבי שלום משאש זצ"ל, הרב הראשי וראב"ד ירושלים, רבה של יהדות מרוקו, בשו"ת "תבואות שמש" ושו"ת "שמש ומגן" (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו - י"ז) כתב "עוד כתב הגאון לאסור משום שנעשית במומחיות רבה עד שלא ניכר כלל אם היא פאה נכרית, ויש בזה פריצות, וגם גורמת להרהורי עבירה הקשים מעבירה... והנה אמת נכון הדבר, אבל הלא עכ"פ לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם, ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק, או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים? וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרים בזה יותר משערותיהן, ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפים האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מייפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט.
והנה אם באנו לשפוט בשכל הישר, נראה ברור שהיום שנשארים בגילוי הראש לגמרי, לא ניתוסף שום הרהור בין אתמול קודם שנישאת להיום אחר שנישאת, שלא נראה שום שינוי בגופה שיעורר ההרהור, ודוקא בימי קדם שהיו מכסין ראשם משעת הנישואין והלאה, אז אם תחזור לראותה מגולה באיזה מקרה, ודאי שיש גירוי יצר, כיון דאתמול מכוסה, והיום רואה דבר חדש, שערותיה מגולות, לא כן באלו שלא כיסו לעולם, אין כאן הפתעה ולא הרהור חדש, גם חציפות אין כאן בדבר שהכל עושין, ומטעם זה התירו לקרות ק"ש כנגד הנשים הבאים מאירופה שרגילין לגלות ראשן, וזה ראיה גמורה שאין כאן הרהור... ולכן לענ"ד, אדרבה ראוי להקל בזה לנשים צדקניות לעשות פאה נכרית, ולהשוותן עם שאר נשים שעושין באיסור, והם יעשו בהיתר, ולא יהיו בין הנשים כחוכא ואטלולא. וגם לגבי הבעלים שלהם ראוי לחוש שיהיו נשיהם מלובשות בהיתר לרוח הזמן, ולא בשביל שאני זכר ות"ח הפסדתי שתהיה אשתו פחותה משאר נשים. וגם כדי שלא יבוא לחשוב ולהביט באשה אחרת....
רבני ודייני הספרדים ואבות בתי הדין בארץ ובחו"ל, כולם נשיהם יוצאות בפאה נכרית, ורק מעט מזעיר מהאברכים הספרדים של היום, או מחמת עניים או מחמת תמימותם, קיימו "ויאמר לאוסרים ה' עמכם" ונמנעו מזה, ומובטחני שעוד זמן גם הם יפקחו עיניהם ודעתם ויחזרו ללבוש פאה נכרית. ובפרט שיש איתנו הרבה פוסקים מגדולי הספרדים גם כן שהתירו, הלא הם משפטי עוזיאל וישכיל עבדי וכף החיים שכתב שכן הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א. ובספר שדי חמד אסיפת דינים אות ד' כתב שיש לסמוך על ש"ג ורמ"א ולבוש כי הם עמודי הוראה ועיני כל העדה עליהם וכו' ע"כ, הבאתי כל דבריהם בספרי תבואות שמש שם. והיום ראיתי שגם הגאון בן ציון אבא שאול שליט"א בספרו אור לציון (חלק או"ח סי' י"א) מתיר לכל הנשים לצאת בפאה נכרית לרה"ר... ולכן נראה לי עיקר לדינא כמש"כ בספרי תבואות שמש שם, שהסומך על דעת המקילין כחו גדול ויש לו הרבה גדולים ספרדים ואשכנזים לסמוך עליהם. ומצוה רבה לפרסם ההיתר".
צח. הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, בספרו "שולחן שלמה" (חלק א' סי' ש"ג אות י"ב), כתב "פאה נכרית שבזמנינו חשיבא כעין כובע לצניעות ומותר לצאת בו לרה"ר". ובספר "ועלהו לא יבול" (מכתבים מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל, חלק א' עמ' שי"ד) כתב "לא למחות בהנוהגים להקל כהמשנה ברורה, במקום ששומרי תורה נוהגים להקל, ולא למחות חס ושלום בנשי חב"ד".
צט. הגאון רבי משה שטרן זצ"ל, מגדולי פוסקי ארה"ב, בשו"ת באר משה (חלק ז' סי' ה'), וכתב שם "עם כל זה יכולים לדעת עד היכן התירו לדעת כמה רבותינו הראשונים קישוט נשים לבנות ישראל הכשרות". כמו כן הסכים על הספר "כבודה בת מלך" שכתב להעדיף פאה נכרית על מטפחת, ועבר על כל הספר.
ק. הגאון רבי ישראל יעקב פיעקארסקי זצ"ל, רב ואב"ד דק"ק בית יעקב ור"מ ישיבות תומכי תמימים בארה"ב, בהסכמה לספר "כבודה בת מלך", ושם גם הביא ראיה לדבריו שפאה היא כגוף זר ולא שייך בה פריצות כשיער האשה, וכתב שם "עיין סנהדרין (קיב.) לענין פאה נכרית דאשה צדקנית שבעיר הנדחת, דאמר שם אי דמחובר בגופה כגופה דמי והוי כמו מלבוש דחשיבי כגוף וניצלים, או דלא חשיב כמלבוש ע"ש היטב. ומבואר משם דפאה נכרית הוי דבר חוץ לגופה ולא גרע ממלבוש רגל".
קא. הגאון רבי זלמן רוטנברג זצ"ל, ראש ישיבת בית מאיר, בהסכמה לספר "כפתור ופרח", כתב "ועתה גם יצא להילחם מלחמתה של תורה, להצדיק בנות ישראל הנוהגות ומקיימות צניעותן וקדושתן לאור גדולי הפוסקים שהתירו את הפאה. ואלו ואלו דברי אלקים חיים".
קב. הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת "אז נדברו" (חלק י"א סי' נ', חלק י' סי' כ"ח, חלק י"ב סי' מ"א, חלק י"ג סי' נ"ה - נ"ו, וחלק י"ד סי' מ"ח) כתב "בנוגע למנהג של ספרדים שכתב היביע אומר (אה"ע חלק ה' סי' ה'), שמנהג הנשים הספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות. ועוד, שהרי ראש המתירים היה ספרדי, ולא הזכיר שיש בזה איזה מנהג... ונראה פשוט דבמקום שהמנהג להקל אין הבדל בין רה"ר לחצר, וכו', מכח הסברה, דמה לי כיסוי זה או זה, דכל שמתקיים ופרע ראש האשה, הוי בכלל כיסוי. והמשנה ברורה דכתב דיש על מי לסמוך, בספרו גדר עולם התיר בפשיטות, ומדכתב במשנה ברורה דבמקומות שאין המנהג כן אסור משום מראית העין, משמע דהמדובר באינו ניכר היטב דהוי פאה".
קג. הגאון רבי משה ווינער שליט"א, מרבני ארצות הברית, בספרו "כבודה בת מלך" כתב "פאה נכרית נחשבת ככיסוי מספיק לשיער האשה. ואף אם הפאה יותר יפה כשיער ממש ויותר, אין בזה איסור, מכיון שהפאה היא דבר זר, ולא שיער עצמה".
קד. הגאון רבי אפרים גרינבלאט שליט"א, אב"ד במעפיס ארה"ב, בשו"ת רבבות אפרים (חלק ו' סי' ת"ס ענף ז', וחלק ז' סי' רמ"ג וסי' תכ"ט), כתב "אנו בני אשכנז מתירים ללכת בפאה נכרית וסמכינן אפוסקים שמתירים, ראה למשל בפמ"ג או"ח סי' ע"ה באשל אברהם אות ב' וזה לשונו, "במדינות שיוצאות בפאה נכרית מגולה יש להם לסמוך על דעת המתירים". וכן התיר להדיא הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל באגרות משה אה"ע ב' סי' י"ב... גם הכף החיים או"ח סי' ע"ה ס"ק י"ט התיר ללכת בפאה נכרית, גם בשו"ת ישכיל עבדי ח"ז אה"ע סי' ט"ז מתיר ללכת בפאה נכרית, "ועינינו רואות שכן נהגו נשי רבנים ואדמורי"ם ואין פוצה פה". גם בשו"ע הרב התיר ללכת בפאה, ע"ש או"ח ס"ד סי' ע"ה, וכך גם התיר המשנ"ב שם".
קה. הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת "דת והלכה" (סי' א') כתב "מאחר שפשטות הרמ"א, ולבוש, ופמ"ג, והגר"א בביאורו לשו"ע (אף שבפירושו למשנה בשבת מביאו באופן שאין ראיה מהמשנה דשרי, מ"מ בעיקר הדין נראה דס"ל דשרי, שכך מסיק בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' ע"ה, ע"ש), וכן המשנה ברורה, והפוסק האחרון מהספרדים "כף החיים" (סי' ע"ה ס"ק י"ט), מסיק להלכה שהסכמת האחרונים כרמ"א להתיר פאה נכרית, ודלא כ"באר שבע" ע"ש, והלא אלו הם הפוסקים שסומכים עליהם אפי' באיסור סקילה, וא"כ בזה גופא יש למיקל עמוד גדול לסמוך עליו".
קו. הגאון רבי יוחנן סופר שליט"א, נכד החת"ס, האדמו"ר מערלוי, בספרו "אפריון חתנים" (סי' י"ח) ובספר "אמרי סופר", כתב שגם החת"ס אסר רק למשפחתו: "שיש מקום לומר שכתבו דרך משא ומתן של הלכה שאין דברי הב"ש דחויים, כי באמת לא מצאנו בשום מקום שהחת"ס אסר לבישת פאה נכרית, וגם בדרשותיו שדרש ברבים לא אסרם במפורש, וראה בדרשות חת"ס (רנ"ב טור ב') משנת תקצ"ד שדיבר אודות חומר האיסור גילוי שערות, ומסיים והארכתי בזה מפני צורך השעה וכו'. והא דלא אסר החת"ס בהחלט לבישת פאה נכרית, יש לומר דהתחשב בדעת הגדולים המתירים, וביניהם המגן אברהם (סי' ע"ה ס"ק ה') ופמ"ג שם באשל אברהם"
קז. הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, בוידאו שפורסם בתקשורת מפגישתו עם כמה רבנים, אמר שפאה היא כיסוי ראש לכתחילה ולא בדיעבד. וזה לשונו: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הגרי"ש "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? אבל הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".
קח. הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו שונה הלכות (חלק א', סי' ע"ה ס"ק כ"ב) כתב "ובמקומות שנהגו לילך יש לסמוך על המקילין. ומשמע שאפי' בשיער של עצמה שנחתך ועשתה ממנו פאה מותרת". ובאורחות רבנו הקה"י כתב "אמר לי הגר"ח קנייבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".
קט. הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א, בספרו "חוט שני" (הלכ' שבת ח"ג, בקונטרס על שו"ע אה"ע סי' כ"א), וכתב שם "והרמ"א מיקל, ואפי' בשיער של עצמה שנחתך יש להקל".
קי. הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה", מתלמידי החזו"א והגר"א קוטלר זצ"ל, בשו"ת "אור יצחק" (אה"ע סי' ג'), כתב "ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת".
קיא. הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ דק"ק אופקים, מח"ס "שיח תפילה", ועוד ספרים רבים, כתב בספרו "שערי תורת הבית" להתיר לבישת פאה, ולהעדיף לבישת פאה מלבישת מטפחת שאינה מכסה את כל הראש.
קיב. הגאון רבי שלמה אליעזר שיק שליט"א, מנהיגם של חסידי ברסלב, בספר שיחות מוהרא"ש (חלק ט') כתב "אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות".
קיג. בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, בכרוז שפרסמו בעת הסערה בענין הפאות מהודו, כתבו "כבר ידועה דעתו הנחרצת של כ"ק אדמו"ר שיש יתרון בכיסוי הראש ע"י פאה יותר מכיסויים אחרים, וראה באגרות קודש כרך י"ט עמוד תכ"ח ובכרך י' עמוד קפ"ו ובכרך ט"ז עמוד ש"ל".
קיד. הגאון רבי חיים הלוי פרדס שליט"א, אב"ד תל אביב, בספרו "תורתך שעשועי" (פרשת נשא), כתב "ידועה היא מחלוקת הפוסקים בענין הפאה הנכרית לנשים, שהיו רבנים וקהילות שהחמירו בענין, אך רוב הפוסקים נהגו היתר בדבר, ויש להן לבנות ישראל על מה שתסמכנה".
קטו. הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס נטעי גבריאל, בקובץ אור ישראל ל"ו, כתב "נמצא שהתירו ללבוש פאה נכרית שנעשה למטרת קישוט ונוי, וא"כ אין נפק"מ באיזה שיער, אלא שצריכין ליזהר שיהיה באופן צניעות".
קטז. הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות בני ברק, בספרו "אום אני חומה" (דף צ"ד). וכתב שם "רבים מהאוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות, וגם טעם האוסרים דיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא כיום מהאי טעמא. וגם איכא מגדולי האוסרים שהוא מחמת לגדור גדר המנהג דהיה במקומותם ולבלתי ליתן שינוי בזה, והוי שייכא נמי טפי איסורא דבחוקותיהם לא תלכו (המוזכר בשו"ת תשובה מאהבה ועוד) שהשינוי היה מחמת פריצות העכו"ם".
קיז. הגאון רבי חיים דב אלטוסקי שליט"א, ר"מ בישיבת אור תורה וחתן הגרח"פ שיינברג שליט"א, בספרו "חידושי בתרא" על מסכת שבת והפוסקים (דף סד, ובספר "חידושי בתרא" על משנה ברורה (הלכות ק"ש). וכתב שם "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".
קיח. הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א, רב דקהל חסידים רמת אלחנן, וחבר הבד"צ בני ברק, בהסכמה לספר "כפתור ופרח" כתב "המקילות והולכות בפאות צנועות וכמנהג מקומותיהן, נוהגות כדין, וח"ו לקטרג עליהם".
קיט. הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א, הרב הראשי של כפר חב"ד, כתב במכתב לנשות כפר חב"ד "על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית... אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר".
קכ. הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט"א, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, הובאו דבריו בקובץ בית הלל (קובץ י"ט), וכתב שם "בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה... ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב".
קכא. הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, בספר "מעיל קטן" למהרי"ץ זצ"ל, בהערות לספר הנקראים "שולי המעיל" (סי' ו' הערה רכ"ח), כתב בזה הלשון "אין לי להרחיב ולהעמיק בשרשי דין זה בגמ' ובפוסקים, כי כבר הספרים מלאים מענין זה... התחילו אצל האשכנזים לפני כמה דורות לחבוש פאות פשוטות, ועכשיו שנתקבצו מכל קהילות ישראל לארץ ישראל, נתפשט על ידיהם ענין זה גם אצל הספרדים והתימנים, ולא עוד אלא שעכשיו מייפים אותם ביותר...
אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם. וידוע שזה לא יתכן בדורנו... ואי אפשר להיות כל איש שורר בביתו להכריח אשתו בכך, והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה. ואין לדון בזה מצד מנהגי הקהילות, כי בלאו הכי נשתנו כל מנהגי המלבושים וכיוצא בהם (עיין בתשובותי עולת יצחק ח"א סי' קמ"ח אות ד' וסי' קנ"א אות ב', וחלק ב' סי' רל"ד אות ו' ז'. ועוד). ואין זה מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, כי גם מהאשכנזים יש אוסרים, וגם מהספרדים יש מתירים".
די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!nick
.
פדחנים |מסמיק|המוזרה
כבר הספקתי לשכוח מהשרשור הזה.......
לא רק את - היה טוב וטוב שהיהישתבח המשובח
מעניין למה אדון פלוני מעלה מהאוב את השרשור עם פסקי הלכה חשובים ונכבדים, אבל כאלו שאינם בהכרח משקפים את עולם ההלכה המוכר לנו היום. (לא החרדי ולא הדת"ל).
 
אין לי מושג למה הוא מחליט שמטפחת לא מכסה את כל השערות - מבחינה מעשית זה בדיוק כמו פאה, זה תלוי במי ואיך ששמים את זה על הראש. יש מספיק נשים עם פיאות שרואים בדיוק את הקצוות הג'ינג'יים או השערות הלבנות בקצוות הפאה, כמו שזה קורה במטפחות. אז בפועל זה תלוי באיך שקושרים \ שמים פאה. אני שמחה לראות שהוא כנראה אכן שומר על עיניו ולא רואה מה קורה בפועל...
 
דווקא מענין אותי מה האינטרס של הפלוני לשכנע אותנו שהפסיקה שמקובלת עליו היא "הכי הכי" חשובה וצודקת. כנראה שמרוב פסקים וסעיפים הוא שוכח ששבעים פנים לתורה, בתוך גבולות ההלכה, ושבתוך בית המדרש חשוב ורצוי וחובה שיהיה מגוון של דיעות. מבחינתו, כך עולה מכמות התגובות והנחרצות שבהן, כל מי שלא פועלת כדעתו ( המענינת, יש לומר,) ספק אם היא מקיימת את ההלכה... ל"ע.
אשמח לדעת מדוע לדעתך "אין זה משקף את עולם ההלכה&quploni
אינני מתמצא בעולם הההלכה הד"ל, אך יש לי הרגשה שהרב יוסף קאפח זצ"ל הוא מפוסקי ההלכה המוכרים בעולם זה, והוא כתב "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית", כמו כן הרב אליהו אברז'ל שליט"א מתיר פאה בספרו האחרון וגם בפסקים בע"פ, והוא רץ מטעם החוגים הדלי"ם לרבנות י-ם (למרות שאין לי מושג מה הקשר בינו לבין החוגים הדלי"ם).
 
אם כן, לא חסרים פוסקי הלכה גם בחוג הדל"י, וזאת על קצה המזלג, שמתירים פאה נכרית.
 
בעולם החרדי - כמעט רובא דרובא מהפוסקים, מתירים, אך כמובן שאין זה משתקף מכל העלונים המחולקים חינם בבתי הכנסת וכו', המלאים שקרים והבלים כרימון.
 
אני לכשעצמי התוודעתי רק אתמול לשרשור הזה, ולכן נכנסתי להגיב.
 
לגבי פאה - המציאות מוכיחה (ואני רואה את זה אצל אשתי) שפאה מסתירה את כל השערות, ואילו מטפחת גולשת בכל רגע נתון. מידי כמה דקות צריך להחזירה לראש, ואי אפשר לעבוד על אף אחד.
 
במיוחד אלה ההולכות לפי הגר"ע יוסף שליט"א, ומגלות לכתחילה שתי אצבעות - אצלן זה גולש עד כדי שליש הראש מגולה, בפאה אין כאלה דברים.
 
מתנצלת אם הייתי בוטה מדיישתבח המשובחאחרונה
פשוט חשתי שדחוף לך להעלות את הרייטינג של שיטת פסיקה מסויימת, ולבטל את מקבילותיה השונות.
 
שמחה שאשתך מקפידה, גם אצלנו מקפידים עם מטפחות - ללא 2 אצבעות, כך שבמקרה קיצוני אם גולש משהו באופן נדיר זה לא יעלה על 2 אצבעות עד שנספיק לתקן...
 
אין לי ידע נרחב כשלך בפסיקה ההלכתית, אבל אני כן שומעת יותר ויותר רבני קהילות (בעיקר חרדים - שם עולה השאלה) שמתבטאים בכך שאינם מדברים בגנות הפאה מפני גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כפי שציטטת בעצמך: "אם חז"ל אמרו שאין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה, בזמננו הן מתקנאות גם בפאת ראשה של חברתן, ואי אפשר לקבוע איסור גמור ומוחלט בדבר, כי חכמי הדור חלוקים בדעותיהם אלו מתירים ואלו אוסרים, ורוב הנשים לא תשמענה לאוסרים אלא אם כן יחליטו כן כולם או רובם ככולם. וידוע שזה לא יתכן בדורנו... ואי אפשר להיות כל איש שורר בביתו להכריח אשתו בכך, והרבה פעמים יגרום ענין זה הפרת שלום הבית, כי קשה מאוד להיות שונה מחברותיה ושכנותיה." וחלק גדול מהפסקים שהבאת מתבססים על טענה זו, או על חוסר היכולת כביכול לכסות היטב במטפחת. איזה מין טיעון זה להשביח את הפאה - לא ברור לי.
 
כמה דברים שהיו תמוהים בעיני במיוחד - רשמת:
"ושיער טבעי משובח. משום מה, עורכי ה"פשקווילים" החליטו שקאסטם זה פריצות. כל הפוסקים שהתירו פאה נכרית, דיברו על שיער טבעי לחלוטין, "משיערה או משיער חברתה" ".
ודווקא על זה למדתי - בעיקר בציבור החרדי - שאסור באיסור מוחלט לשים משערותיה שלה בפיאתה, אלא משערות חברתה בלבד, כשמדובר בשיער טבעי.
 
ועוד, שהבאת מספר פעמים את הרב משאש, שהוא דווקא אחד המקלים החשובים והגדולים בהשארת חלק משערותיה בחוץ - דווקא הרבנים שפוסקים לקולא שבקולא מסתמכים בדר"כ על הרב משאש.
 
כמובן שלא אני זו שתכריע לכאן או לכאן, העיקר הוא יראת השמיים - בסופו של יום, זה מה שמחזיק את כיסוי הראש במקומו וכהלכתו.
כמה טריקים על משיכה מעת קדםכְּקֶדֶם

לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו

תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!

מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן

לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.

כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.

דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר

לא בטוחה שהבנתיכל היופי

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

מי אמר שזה נכון?לגיטימי?

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

הוא ממש לא מתייחס כמו מכונהקעלעברימבאר

Dude, מה זה האובר התעסקות בפרטים הזה?די שרוט

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

מי דיבר על חתונה? יא דוסכְּקֶדֶם

..שפלות רוחאחרונה
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך כ"ד בחשוון תשפ"ז 1:43

.

יש בזה משהו ואין בזה משהו.טאבי

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלגאחרונה

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

מה דעתכםאשר ברא

על לשדך אנשים שיצאתם איתם?

אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.

והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..

אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.

הצביעו והשפיעו.

אצל אח שלי זה עבד נהדר, ועובד עד היוםנקדימון

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

ממש כך. זו מצווה גדולה של חסד.נחלת

קודם תציעי... אולי הם כן מעוניינים?שנונימי

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

הרבה חתונות יצאו מזה, כולל שליברגוע

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

שיר יפה אבל רואים רק את הכיפה והמצח.נחלת

את יכולה להגדיל למטה בצד ימיןברגוע

מצווה חשובה. למה לא?תפוחית 1

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

קשה כקריעת ים סוףמסתתר

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כל אחד ואחת הם מציאה גדולה. תלוי למי.נחלת

מבורך מאוד.advfb

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

למה לא?ברוקולי

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

חושב שזה מבורך אבלישי2

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

זה תלויאילת השחר

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

זה שחתכת ממישהו לא אומר שהוא לא טובמישהי719

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

מכיר כמה וכמה זוגות כאלוהסטורי

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

לדעתי, יש להן טעות יסודית.לגיטימי?

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

בגדולזיויקאחרונה

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

"לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"מוקי_2020

הגעתי לסרטון הזה :

עדיין לא צפיתי בהכל, אבל היא אומרת שם דברים מעניינים..והמשפט זה תפס אותי :

""לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"

ונזכרתי בפורום הזה,

ורציתי קודם להביא לכאן את הסרטון למי שמעוניין ואולי יהיו לו תובנות לעצמו או לשתף עם כולם,

דבר שני..מעלה לדיון לגבי המשפט הזה, בקשר לשידוכים, הכרויות, נישואין :

הרי ברור שבמצבים מסויימים, אצל חלק מהאנשים, יש מנגנוני הגנה שמגבילים אותנו או מחלישים אותנו להגיע ליעד

אבל אם הם יגיעו ליעד, אז תבוא התחזקות אמיתית...

ואז נהיה כאן (כך מרגיש לי...לפחות) , הביצה והתרנגולת...איך מסדרים את הפלונטר הזה לדעתכם ?

תודה והמשך יום נעים לכולם.

נ.ב - אם מישהו שמע על המלמדת בסרטון ורוצה להוסיף, בכיף. פעם ראשונה נתקלתי בסרטון שלה.

שיר ממבט של רווקאש לבנה

הי.

הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.

"אבל אחלה בחור"

תהנו

בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,

פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה

בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,

אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,

הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.

הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב

וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי

אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,

בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.

וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,

יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר

אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:

"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?

אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,

אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ

אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?

אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן

אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,

"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,

תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,

שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,

שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה

מושלםהפי

ככ מתחברתמישהי719

מושש!מסתתר

הגרסה הרגועה עדיפה?אש לבנה

ראשונה!מסתתר

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

מקסים! בקרוב מ מ ש!נחלת

אגב מי שהתחבר לסטייל - שיר נוסף משעשע שעשיתי אתמולאש לבנה

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

מתחרה בגידי גוב. גם בשורה האחרונה...shindovאחרונה

"אכילת לב"התלמיד העייף

"אכילת לב" עם מה שרציתי לכתובהתלמיד העייף

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

ברוררadvfb

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

הכאב שלך מובןברוקולי

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

אלו החייםלגיטימי?

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לפעמים קשה לגלות שאלו החיים, וזה בסדר גמורadvfb

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

בטח שזה קשה!לגיטימי?

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

נכוןadvfb

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

אתה צריך להשתפר גם בלי קשר אליהמשה

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

אכילת לבאשר ברא

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אם אתה בעניין של ספריםכל היופי

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

כאב ברור וטבעימוקי_2020אחרונה

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

דאגה רעילות וזהירותMentality

מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.

דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.

אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.

המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.

יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.

זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.

ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.

במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.

כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.

יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.

יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.

כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.

בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.

כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.

שיר השירים במשך 40 יום - מקרה מחזקכולנו הביתה

בחור הגיע לגיל 30 חיפש את זיווגו ועדיין לא מצא. הוא פנה לכל השדכנים וניסה את כל הסגולות אך ללא הצלחה. הוא שמע סגולה חדשה ומעניינת מאוד, לקרוא שיר השירים במשך 40 יום לאחר חצות הלילה. אותו בחור החליט לנסות ולקיים את הסגולה, במשך 40 יום הוא קרא את שיר השירים לאחר חצות הלילה עם כל הטעמים, ולאחר מכן אמר: "ריבונו של עולם יהי רצון שתהא השעה הזו שעת הקשבה, שעת האזנה, והריני מבקש ממך בורא עולם שתזמין לי זיווג הגון".

40 יום שיר השירים זה קשה בגלל העייפות. לאחר 40 יום חיכה וציפה להצעה שתגיע אך שום הצעה לא עלתה על הפרק. הוא לא התייאש והחליט לומר שוב את שיר השירים 40 יום. היה לו מאוד קשה להתמיד אבל הוא עמד במשימה. כשסיים, גם הפעם שום הצעה לא הגיעה. בני משפחתו וחבריו אמרו לו תפסיק עם זה, אתה בן 30 הסגולות האלה לא עובדות עליך אתה צריך נס, תחשוב על סגולה אחרת. הוא אמר להם אני לא אתייאש, אני מאמין. ואז בפעם השלישית הוא אמר שוב את שיר השירים 40 יום, אבל גם הפעם לא עזר. כולם אמרו לו חבל לך על המאמץ, אך הוא לא התייאש, הוא אמר אני אתעקש. יש רק מישהו אחד שאוהב נודניקים - זה הקדוש ברוך הוא, הוא היחיד שאוהב נודניקים שמבקשים מבקשים ומבקשים. משה רבנו ביקש 515 תפילות עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו די, כי אם היה ממשיך היה מקבל.

ובאמת לאחר הפעם הרביעית שאמר שיר השירים לאחר חצות הציעו לו שידוך עם כלה נאה וחסודה זיווג משורש נשמתו והוא התארס. הוא ישב בוורט. אבא של הכלה קם ופרץ בבכי ואמר: "רבותיי היו לי ארבע בנות מעוכבות שידוך, הצעירה שבהן היא זו שמתארסת היום, היא בת 26. אשתי ואני היינו מיואשים, מה לא עשינו כדי שהקדוש ברוך הוא יתן לנו ישועה, וכלום לא עזר. והנה פלא גדול, לפני ארבעה חודשים הבת הראשונה התארסה. עברו 40 יום והבת השניה התארסה. עברו עוד 40 יום והנה הבת השלישית התארסה. עברו עוד 40 יום והבת הרביעית הצעירה ביותר מתארסת".

קם החתן ואמר: "כולם אמרו לי שהתפילה שלי לא עוזרת. הכלה שלי לא יכלה לשמוע שום הצעת שידוך כיוון שהיו לה שלוש אחיות יותר גדולות ממנה שהיו מעוכבות שידוך. ה-40 יום הראשונים שחררו את הבת הראשונה, אפילו שלא ביקשתי בשבילה. ה-40 ימים השניים שחררו את הבת השניה, ה-40 יום השלישיים שחררו את הבת השלישית, ולאחר מכן זכיתי וקיבלתי את הזיווג שלי. ומה כולם אמרו כשהתפללתי ולא נושעתי? 'לא הצלחת תפסיק להתפלל'. לא, אין תפילה שהולכת ריקם".

חז''ל אומרים "קשה זיווגו של אדם כי כקריעת ים סוף", כי גם כשהולכים לבנות בית בישראל צריכים להרבה הרבה זכויות. יש הרבה מקטרגים, הרבה משטינים מנסים להפריע לבנות בית יהודי. והקב''ה רוצה שבניית הבית תהיה בזכות ולא בחסד, שיהיה לבית קיום. ולכן פעמים רבות עוברים ניסיונות באמונה. צריך לדעת את הערך והכוח של התפילות ולהתמיד בהן, ואז בעזרת השם תבוא הישועה, ואז מתקיימים דברי חז''ל "כדאי אמונה שהאמינו בי לקרוע להם את הים" וזוכים לבנות בית נאמן בישראל.

אמין כמעט כמו חד קרןחושבת בקופסא

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

משה

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

פתי יאמין לכל דבר, וחוץ מזה, מתאם אינו סיבתיותshaulreznik

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אני רחוק מלחבב סגולות, ולא מתחבר בכלל לקברי צדיקיםדורש טוב לעמי

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

אני קורא לזה "הוכחה אמפירית על דרך השלילה"shaulreznik

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

מתברר שאין לך קצה של מושג לגבי הנושא עליו אתה דןדורש טוב לעמי

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

מה עם "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ומימרות דומות?shaulreznik

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

צודק, גם אותן לא הבנת וכנראה שאין לך מושג לגביהןדורש טוב לעמי

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

איך הסיפורים שלך שונים מהתפיסה השגויה הזו?חושבת בקופסא

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא רואה מחלוקת בין מה שאני כתבתי למה שאת כתבתדורש טוב לעמי

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

  • שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

  • שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

  • שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

סליחה, חשבתי בטעות שאתה הפותחחושבת בקופסא

גם מעשים טובים של יחיד לאו דווקא יעזרו לוshaulreznik

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

כמו שיש קונפורמיסטים, א-קונפורמיסטים, ואנטי-קונפורנקדימון

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

מה יעיל יותר, תרופה או טכניקה מנטלית?shaulreznik

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תלוי באיזה ענייןנקדימון

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

יש הבדל בין סגולה להשפעה רוחניתshaulreznik

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אם הבנתי אותך נכון וכוונתך לתרופות פסיכיאטריותדורש טוב לעמי

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

ולגבי הפרשת חלה...דורש טוב לעמי

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

סיפורים כאלה שהסיכוי שיש להם קשר כלשהו למציאותדורש טוב לעמי

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

עצוב, חבל שלא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית לזוגיותכולנו הביתה

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחייםזמירות

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכוונה ב"בחיים" היא בעולם הזה ובבא,דורש טוב לעמי

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

כן.אגרת הרמב"ם אל חכמי מארשלייא (על גזירת הכוכבים)כולנו הביתה

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

ועדיין, בהמשך הפסקה, גם הרמב"ם מתמודד עם קושייתזמירות

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

זה שלא מאמינים לסיפור שכולו זועק 'המצאה שטותית''דורש טוב לעמי

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

אתה לא מאמין שהקדשת זכות קריאת שיר השירים תועילכולנו הביתה

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

אני לא חושב שיש מקור שאני מחוייב אליודורש טוב לעמי

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40אמא

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

מתאם לא מעיד על סיבתיותshaulreznik

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

אתה צודק, אךדורש טוב לעמי

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

איזה שטויותכולנו הביתה

מדהים. ברוך ה'כולנו הביתה

מקור יש?נקדימון

כן. למרות שסברא היא לא פחותה ממקורכולנו הביתה

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מזכיר לי את הדברים האלה של הרבנית ימימהלגיטימי?
כשרב מחליט לעשות בדיקת עובדות לסיפורי ניסיםshaulreznik

ואז מתברר שנכסי צאן ברזל הם המצאה המצאתית, כפי שהראה הרב מונדשיין ב"סיפורים וגלגוליהם"

פרק ג:

יפה מאד! מרתק היה לי לקרוא קצת על הרב מונדשייןדורש טוב לעמיאחרונה

תודה שהבאת את דמותו המיוחדת לידיעתי.

יישר כחך.

וחייב לומר שזה מרשים שרב חב"דניק לא עושה הנחות לסיפורי חסידים, ומראה עד כמה מקורותיהם של הסיפורים הכי קלאסיים הם בעצם מפוקפקים ביותר.

האמונה היהודית לא צריכה חיזוק מסיפורי 'מויפתים' חסרי ביסוס...

והלך הרוח הקיים בקרב קהילות חסידויות מסויימות לעשות את המיסטיקה והמויפתים עיקר ואת התורה טפלה חייב לעבור כבר מן העולם.

אם עד עכשיו חשבתי שיש מקום להציץ מדי פעם על סיפורים בעלוני שבת מסויימים ואולי לקבל איזה חיזוק (על אף הספקנות, כמובן שעליה לא ויתרתי). מעתה אדע שזה בזבוז זמן מוחלט.

כה חבל שאנשים עם כוונות טובות משקיעים את מרצם וזמנם בלערוך ולפרסם סיפורים מפוקפקים ובכך מטילים בספק גם סיפורים מחזקים אמיתיים, הגם שהאמיתיים פחות מפוצצים...