כיסוי ראש מונע חתונה.המוזרה
אנסה לענות לך בדרך ההפוכה...אנונימי (פותח)
האמת sergzel (יש לשם משמעות?) צודקשושנהא
מכיוון אחר...תאנה.
עד יש לנו תחושה כזו שצניעות - זה אור שיראו כמה שפחות.
זה הופך את כל הנושא הזה, של צניעות בלבוש, לכל כך קשה,
כי הוא כל הזמן עוסק ב"למה לא" ו"אסור".
אחרי החתונה הכל משתנה.
פתאום יש מישהו שלידו את יכולה להיות הכי גלויה שאפשר.
לא רק יכולה, ממש צריכה, וזה גם כיף גדול ושמח.
ואז הרבה מהקושי בצניעות נעלם,
כי זה לא רק לא ולא, זה בעיקר המון כן וכן.
וכשיש איפה לגלות, אז הרבה יותר קל להסתיר לאחרים.
גם את השערות.
זה הכי הגיוני בעולם שזה מבהיל אותך עכשיו,
כי אולי את חושבת לעצמך:
"איך אפשר, לכל הרוחות, להסתיר עוד משהו?"
אני יודעת שאצלי, דווקא אחרי החתונה הכל היה הרבה יותר קל.
אומרים שה' לא מעמיד בנסיון משהו שלא יכול לעמוד בו.
זה אומר שלפני שמגיע הנסיון - באמת אין לנו כלים להכיל אותו,
אין לנו מספיק כוחות נפש.
אז עכשיו, אין לך מספיק כוחות נפש להכיל את הכיסוי ראש.
את באמת עדיין לא צריכה לשים אותו.
אני מאחלת לך, ודי בטוחה, שאולי בהתחלה יהיה קשה
אבל עם החתונה והאושר והמקום שבו מותר -
גם תשמחי בכיסוי..
(ניסיתי לכתוב צנוע, כי יש פה גם בנים,
אם עדיין את רוצה לברר - בכיף במסר אישי)
תאנה שלנו האחת והיחידה!דבורי
זה כל כך נכון, ניסחת את זה גם יפה, גם אמיתי וגם צנוע.
מצטרפת לכל מילה, ברשותך.
וואלה, ענית יפה!!no name102
האם את מודעת לזה....Curious
את צודקתמישהו10
אני הייתי ממליצה~א.ל

אני מסכימה עם הרובבנימינה הקטנה
אני לא יודע אם זה בכוונה או לא,אבל זה ממש מצחיק...אליסף ט
למה מצחיק?~א.ל
מה לעשות,ההודעה שלה הצחיקה אותי...אליסף ט
זה בדיוק בגלל שאתה לא מצליח להבין את הקושי שלה~א.ל
אני אכן מתקשה להבין את הקושימישהו10
אוי זה היה אכזריגון דו
פאה פאה פאהבוזי נוזי
לא בגלל זה מברכים ברוך שלא עשני אישה~א.ל
מה באמת?גון דו

בנים, בנים, בנים. מי תיקח אתכם?
דבורי

וואי וואי~א.ל
כנראה יש לה שיער יפה..בעזרת ה' יתברך
מה עם לצייןמישהו10
אני לא רגיש ?
מישהו10
כואב כואב. מאוד!ט'
ומגרד
)
מישהו כאן אמר פאה רק שתדעו שזה ממש אסורתמר!!
תמר יקרה, מאיפה לך?+mp8
זה אכן מהודר יותרחשבשבת
הרבי מלובאוויטש שלי"א אומר זאת מפורשות והנה מכתב להוכחת הענין:אוי אתה כזה מצומצם.........חשבשבת
חחח...שרית..
לא רק הרבי מלובביץ סבור שזה מהודר יותרruthi
צודקתחשבשבת
מישהי חזרה באורות.....ט'



בובה.........חשבשבת
מאיפה הלעז הזה על מטפחות?דבורי
פוסקים רבים העדיפו פאה על מטפחתploni
אורות... אורות....דבי חיה
ואת??????????חשבשבת

מה? כיסוי ראש מגיע מעניין אישה סוטה~א.ל
באשכרה מה הקשר?שרית..
מאשה סוטה רק לומדים שמנהג בנות ישראל לכסותploni
איתא, עשר קללות נתקללה חוה, ואחת מהם עטופה כאבל, ופירש רש"י "בושה לצאת בראשה פרוע", דהיינו מפני שנראית מנוולת. ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול.
ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת.
והנה כתוב מפורש בגמ' (שבת צה.) ויבן ה' אלהים את הצלע, מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אל האדם, ע"כ. הרי דהשערות כשהם קלועות הוי נוי, והרי היא מקיימת שני דברים, גם כיסוי הראש וגם שתיראה נאה, וכמו אלה שמכסות ראשיהן במטפחת או בכובע, וכידוע שגם באלה יש מכל המינים, יפים יותר ויפים פחות, ובוודאי שלא יעלה על הדעת לומר לאשה ללבוש מה שפחות יפה, וכל אשה עם הטעם שלה, והרי כל בנות ישראל בנות מלכים הן וראויות הן לאיצטלה היפה ביותר.
ואף שיש פאה נכרית כזאת שבאמת האשה נראית בהם מנוולת על ידה, באופן שהשערות מפוזרות לכאן ולכאן ולכל ד' רוחות השמים, מ"מ הרי את ראשה היא כיסתה, והרי היא כלובשת בגד שמנוול אותה וזה לא נוגע לדין כיסוי הראש.
באמת אין היתררולי
את טועהploni
מה זאת אומרת?אסף ט
ממש לא נכוןploni
לא הבנתי כמה דברים~א.ל
וחייבת להוסיף~א.ל
ועכשיו תוכלי להסבירט'
מז"א?~א.ל
ננסה שובט'
כן אבל איך זה קשור לשאלה?~א.ל
משום שהגדרתruthi
אבל לא אמרתי שיש עניין של צניעות לכתחילה~א.ל
בע"ה כשאתחתן אדע
~א.ל
אם את לא הולכת עם פאה בגללש שזו התחכמותruthi
רותי רותי.......חשבשבת
אמאל'ה... את מלחיצה~א.ל
אני לא מבינה איפה ראית איזשהי החלטה~א.ל
אין צורך.......חשבשבת
מה בדיוק?~א.ל
אני התכוונתי לביטוי "התחכמות"ruthi
אכן על הביטוי הזה דיברתיחשבשבת
כל עוד לא פסקתי הלכה~א.ל
אסור באיסור חמורruthi
קודם כל לכתחילה לא אמרתי מה דעתי על ההלכה~א.ל
ליטלחשבשבת
מסכימה עם רותיחשבשבת
וגם במקביל פאה יכולה מאוד להדמות לשיער הראש~א.ל
את צודקת, אבל אין בזה איסורploni
יכול להיות~א.ל
עם מטפחת אי אפשר לכסות את השיער באופן מושלםploni
קצת כבוד לתלמיד חכם ויהודי גדול.מישהו10
ל-y.s ביזיון ביזיון ביזיון תתבייש/י לך על ביזיון-משה ר-
יוווו תיזהרקיווי
אני מוחה על כבוד ת"חאלעד
ממש לא נכון!רולי
כן שערה או שתיים עושה תהבדלחשבשבת
ל-mp6 לפני שאת/ה מתלהם-משה ר-
חמוד.........חשבשבת
הרב עובדיה הוא פוסק ממגזר אחד-+mp8
זה לא רק על פי הקבלה. ההלכה אומרת שאסור לגלות שיערploni
ובכיסוי ראש יש מטרה שזה יהיה צנוע- בניגוד לקסטאם!no name102
קאסטם פירושו שיער טבעי, זה הכלploni
מה שבטוח זה עדיף מאשר בלי כיסוי בכלל...אמא קטנה
אני אמרתי פאה אבל גם ציינתי בפירושבנימינה הקטנה
ואשתו של הרב מרדכי אליהוחשבשבת
את מדברת בלי קשר..........חשבשבת
זה כוון לתמר!!חשבשבת
אבל תסתכלי איזה פאה היא שמה! לא כמו של הבניברקיותno name102
לא הייתי יומים אז..המוזרה
זה כבר לא מצחיקאליסף ט
לכותבת השרשור....Curious
אחרי החתונה תיפגשי בעוד כמה מצוות+mp8
צודק!אנחנו לא תמיד שומרים על הלכה כי היא "כיפית,&qno name102
אוי בנאדם,הרגת אותי מצחוק...אליסף ט
אזה בנאדם?המוזרה
לא...~א.ל


אתה הזוי לגמרי אני קוראת וצוחקתבנימינה הקטנה
מי אמר לך את זה?מאמע צאדיקה




של בנות ישראל- לא יפה עלייך... רק הערה קטנה....אילה שלוחה
לפני החתונה.....
]
וכולם התרגלו. כולל האחים שלי. אפילו זכיתי לשמוע מחמאות שהן יפות עלי וכו'....
] בשמחה ובקלות בע"ה!!!בניםשירק
תגובתי לתגבותיכם..המוזרה
קראת אולי מה ששירק כתבה?בעזרת ה' יתברך
לפיצול היקר (הנה צמד מילים מוזר...)veredd
קפץ...veredd
יופיה של אישה לבעלה לכותבת השרשור...-משה ר-
שירק,אור77
אחרי 7 שנים - אני לא מורידה את הכיסוי גם אם יתירו!דבורי
שירק,אור77
לדעתי פאה זה דבר לא צנוע בכללהסהר האיתן
צודקת! זה מכסה תשיער, אבל לא צנוע ב כ ל לל ל ללno name102
הצניעות היא כיסוי הראש כפי שהתורה כתבהploni
אנסה לענות בצורה מקיפה.אנונימי (פותח)
בת כמה את?פרעוש
*בכללפרעוש
מבט אישיאנונימי (פותח)
המלצותאנונימי (פותח)
תודה לכולם!המוזרה
יקרה שלי...veredd
בירור מעמיקeinyeush
קשה? תלוי במשקפים ששמיםאנונימי (פותח)
אז גם אני אלד כך או אחרת. נכון אולי זה יהיה קשה וכואב וכו' וכו', ולא התנסתי בלידה, אבל מה שטוב למליוני נשים (גם אם כואב) טוב גם בשבילי.
ואף אחת מהלידות שלי לא היתה לונהפארק, אז למה יולדים שוב ושוב...
גם כיסוי ראש,..... זה לא קל במיוחד למי שיש שיער יפה, אבל זה חלק מהנישואים, ותאמיני לי זה אפילו לא התמודדות ביחס להתמודדויות שצריכים לעבור בחיים. ואני מאחלת לך חיים הכי טובים שלווים ורגועים
אבל מה לעשות בחיי נשואין וכשיש ילדים עוברים הרבה נסיונות וקשיים. והנה המוקש הראשון שאת צריכה לעבור
הכיסוי ראש.
כל מי שיש לו ילדים בוגרים יאמר לך שזה לא קל לפעמים הם מוציאים את שארית כוחותינו
אבל לא היינו יכולים לחיות בלעדיהם למרות הצער שגורמים לנו (כמובן שיש המון המון רגעים של נחת ואושר!!!!)
ואת יודעת מה... הילדים הם שבונים את האישיות שלנו (משהו לא מסכים לזה???) הם גורמים לנו לעבוד על המידות שלנו. לשתוק , להבליג, להגיד מילה טובה, לתת מעצמנו ולהכניע את עצמנו לפעמים במקום שלא היינו עושים זאת במקום אחר. הילדים גורמים לנו להשתפר ולא להיות איגוצנטרים. הם גורמים לנו להיות יהלום ---מלוטש!
אז נכון שיש גם הרבה צער גידול בנים, אבל מה זה לאומת כל הרווח והנחת.
אוקיי, אז צריך לשים כיסוי ראש, אבל לוותר על כיסוי זה אומר להתחתן עם בעל פחות ירא שמים? שווה לך הפשרה הזאת? בשביל בעל טוב וירא שמים כמו שאת רוצה. שווה להתאמץ. על תסתכלי הזה כקושי, אלא כאתגר לשבירת המידות. בכל קושי בחיים אפשר לראות את החצי החסר, אבל אפשר גם לראות את החצי המלא שאותך הוא ימלא.
הרבה הצלחה במשעולי החיים.
את מגזימה... סתאאם
אנונימי (פותח)

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה??יהודית פוגל
נכון אמרתי שאני-המוזרה
למה את לא מוכנה לגלות את הגיל שלך?פרעוש
דעתי היא..ליברלית
יראי שמים שיקבלו אותה בלי כיסוי ראש????עין שלישית
וואלה עוד לא נתקלתיהמוזרה

זה ענין של זמן.....חשבשבת
לאמר לך תאמת?עין שלישית
תגובה לכיסוי ראש מונע חתונהאנונימי (פותח)
מלך המשיח אומר לשים כיסוי ראש פיאהבן ציון גגולה
ההגיון בכיסוי ראש פיאה בן ציון גגולה
קראתי את התגובה שלך עד הסוף וחיכיתי לראות-עין שלישית
לעין השלישית היקרהבן ציון גגולה
תעלה את הבדיחות שלך ל"ילדודס"...
רחלקה
מעניין אם יאשרו את זה...
רחלקה
נשלח בגרסה הקודמת.רחלקה
אה. סבבה...רחלקה
חחחחחחח זה לא הולך ככה:no name102


עלינו לגאולה והגיעה הזמן להתאחד בשמחהבן ציון גגולה
דברי חז"ל וגדולי ישראל על אופן בואו של משיח
*הערה מקדימה: הגמרא (מסכת שבת) מסבירה שעם ישראל חטא בחטא העגל, למרות שזה היה זמן קצר לאחר מתן תורה, מכיוון שהשטן שכנע אותם שמשה מת ואף הראה להם כפשוטו שמשה מת. אשליה אופטית. מסביר האר"י הקדוש, שאנשי הדור האחרון לגלות,(דור עקבא דמשיחא) הם גלגול של אנשי דור המדבר וכדי לתקן את חטא העגל, יצטרכו הנשמות בדור האחרון לעמוד באותו הניסיון, שבו כשלו במדבר ...
1. רש"י- " שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה" ( רש"י על דניאל יב, יב)
2. מדרש רבה- " ר' ברכיה בשם ר' לוי אומר כגואל הראשון כך גואל האחרון מה ראשון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם " (במדבר רבה פרשה יא ב , רות רבה פרשה ה ו , וכן פסיקתא רבתי, פרשה טו, וכן פסיקתא דרב כהנא ה, ח)
3. ילקוט שמעוני - "שנטלטלה מלכותו לשעה כגואל ראשון כך גואל אחרון נכסה וחזר ונגלה"
(ילקוט שמעוני רות, פרק ב, תרג)
4. שיר השירים רבה- "דומה דודי לצבי מה צבי זה נראה וחוזר ונכסה נראה וחוזר ונכסה כך גואל הראשון נראה ונכסה וחוזר ונראה...יהודה ברבי אמר לקירסין כך גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהן " (מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)
5. החתם סופר- "וזה נסיון גדול שנעלם הגואל ששה חודשים וכן יהיה בימי משיח צדקנו, יהיה נעלם אחר ההתגלות כדאיתא במדרש"(החתם סופר, פרשת שמות, ד"ה למה זה שלחתני)
*וכן רש"י בדניאל בפסוק לפני אחרון בספר כותב כי ההתכסות תהיה ל45 שנה וכן יש דעות אחרות על זמן ההתכסות ואין לנו אלא דברי הרמב"ם שהם - אין אנו יודעים איך יקרו הדברים עד שיקרו
6. השפת אמת- "דמילתא דפשיטא היא דביאת בן דויד לחוד וגאולה לחוד,שהרי משה רבינו עליו השלום בא למצרים קודם הגאולה וכמו כן יוכל להיות נגלה ונכסה כו', כך גואל אחרון כו'"
( השפת אמת על הש"ס, מסכת ראש השנה י"א)
7. פסיקתא רבתי- " והנה מלכך יבוא לך זה שנקרא מלך [מלך המשיח], שעתיד למלוך על דורות ראשונים ואחרונים. והקדוש ברוך הוא מכריז להם לצדיקי הדור ואומר להם: צדיקי עולם! אף על פי שדברי תורה חביבים עליכם, לא יפה שחכיתם לתורתי, ולא חכיתם למלכותי" (פסיקתא רבתי פל"ה)
8. רבינו בחיי- " בגאולתנו זאת העתידה בהיגלות הגואל האחרון... ויהיה הגואל נגלה וחוזר ונכסה... שכן מצינו בגאולת מצרים שנגלה להם משה וחזר ונכסה מהם" (רבינו בחיי, פרוש התורה שמות ד ט)
9.מדרש פרקי היכלות- " ובאותה שעה חוזרין ישראל לדעת אחרת ומבזין למשיח ואומרים אוי לנו שתעינו אחר זה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: עכשיו תראו את האור שלו... וכל שהאמין בו אינו נמחק מספר החיים"( מדרש פרקי היכלות רבתי, פל"ה ו)
10. פסיקתא רבתי- " בדור הגאולה יהיו צדיקים ותלמידי חכמים שלא יכירו את המשיח מתחילה ויתנגדו לו"
11. רמב"ן- הרמב"ן אומר שבתחילה יתגלה המשיח רק "לעדת המיחלים לו" .
( ראה באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )
12. רבי נחמן מברסלב- "בתחילה יהיה על משיח מחלוקת גדול ויאמרו: זהו משיח? ... שהולך עם כובע כזה...? " (פעולת הצדיק לרבי נחמן מברסלב, אות תתל"ה בשם מגילת סתרים)
13. רמב"ן-" ואמר הכתוב במשיח, כאשר שממו עליך רבים וכו', ר"ל כאשר שממו עליך, להלעיג בך בתחלת בואך..." (באור הרמב"ן על פרשת הנה ישכיל עבדי )
14. האר"י הקדוש- "משיח יתגלה ויכירוהו מקצת בני האדם, אך לא יכירוהו שאר האנשים עדיין ואח"כ יגנז המשיח בגוף ונפש... ואח"כ יתגלה המשיח לגמרי ואז יכירוהו ויתקבצו אליו כל בני ישראל."( האר"י קדוש, שער הגלגולים, פרק יג)
"וכל שהוא מאמין לו והולך אחריו וממתין הוא חיה"
(מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ב, כה)
חשבתי על כל הדיון הזה והגעתי למסקנהאנונימי (פותח)
לוידעת איך הגעת למסקנה הזאת.........חשבשבת
מה שבנים צריכים לעשותרצון הרצונות
אני לא מסכימה איתך..~א.ל
וגם זה עניין של הלכה*~א.ל
הלכה לא קיימת מעצמהגון דו
מסכימה עם גון דו בקשר לכונתי....המוזרה
תשאלי נשים נשואות והן יגידו לך שדברי הרביבן ציון גגולה
הבסיס - פיאה עוזרת להצניע כראוי את כל שערות הראשבן ציון גגולה
מה? לא הבנתי..~א.ל
חלילהגון דו
כיסוי ראש לא צריך למנוע חתונהנחשונית
אני לא מסתדרת עם הכיסוי ראש בכלל למרות שבסה"כ אני אוהבת את זה. איך זה? ככה זה.
מה מחזק אותי? הרצון והצורך להשתייך ולהיות בסדר. כן, זה חבל. מתחיל משלא לשמה ואח"כ לשמה.
כי אימי ואחותי ו - 3 מתוך 5 גיסותי ו- 5 מתוך 6 דודותי לא מכסות ראש. ואני החלטתי כבר מגיל צעיר שאני כן אכסה בעז"ה. כשבעלי לעתיד שאל אותי: כשנתחתן, תכסי ראש? נעלבתי מאוד. מה ז"א, שאלתי, לא ברור שכן? לא, הוא אמר, כשהייתי אצלכם, לא ראיתי אף אשה במשפחה בכיסוי ראש. אז את יכולה לנחש מה הנחתי לגבייך באופן טבעי וכהמשך ישיר... טוב, הייתי בהלם. אבל למדתי שמחשבות לא כתובות על המצח... אבל כשהייתי קטנה התחצפתי ואימי והצקתי לה למה היא לא מכסה. קינאתי בחברות שאמא שלהן כן. ואימי אמרה לי שזו חוצפה שאני מנדנדת על זה, וזו החלטה שלה ושל אבא. בעיקר של אבא. גדלתי קצת והבנתי שטעיתי בהתערבות הזאת.
סיפור: סבתי בטוניס נישאה ולא כיסתה ראש, כמו רוב החברה היהודית-צרפתית המודרנית. זה נחשב מיושן ופרימיטיבי. ואז פרצה מלחמת העולם השנייה וכל הגברים היהודים נלקחו למחנה ריכוז ע"י הגרמנים ימח שמם. גם סבי ז"ל ואחיה ז"ל של סבתא כמובן. ואז כל הנשים תיכף שמו כיסוי ראש ועשו נדר, שאם הבעל יחזור בשלום חי ובריא, הן ימשיכו לשים כיסוי ראש. הגיע הניצחון ב"ה, הגרמנים הובסו, חלק מהגברים הי"ד נרצחו וחלקם חזרו, ביניהם סבי ודוד אמי. כיסויי הראש החזיקו מעמד עוד זמן קצר ואח"כ הורדו והוחבאו בארונות ולא עוד. אבל לא סבתא. אצלה נדר זה נדר ומלה זו מלה. והכיסוי ראש נשאר. אמא מספרת שלסבתא היה שיער שחור, חלק, ארוך עד המותניים ויפה מאוד. ובשבילה זה היה קורבן גדול מאוד. ובכל פעם שסבתא היתה חופפת ואח"כ מסתרקת, הן, הילדות, היו עומדות מוקסמות ומסתכלות. כי פתאום סבתא היתה הופכת, בהינף מטפחת אחורה, לנסיכה מהאגדות. ואח"כ גם ביקשו שתוריד במיוחד לרגע כדי שתוכלנה לסרק את אמא ז"א סבתא. ולסרק ולסרק. זה גרם לאימי הרבה מירמור ודחייה כלפי כיסוי ראש וכשנישאה גם אבי ביקש שלא תכסה. בחברה המיזרוחניקית של אז זה לא היה מקובל, גם הלכו במיני, רקדו ושחו מעורב. וכולם היו דתיים, כן?
יש היום כיסויי ראש מאוד סימליים. חלקם לא עונים כלל על דרישות ההלכה. אבל אני חושבת שאם ישאלו רב: מה עדיף, לשים כיסוי חלקי שהאשה מוכנה לנשוך שיניים ולשים אותו, או לא לכסות כלל, כי היא לא יכולה לסבול את זה, מן הסתם הרב יגיד: ברור שעדיף משהו סימלי מלא כלום. בדור שלנו יש הרבה יותר נשים שמכסות ראש, כי זה הפך לאופנתי. ולעניות דעתי, לפחות לגבי חלקן, אם הן היו חיות דור אחד או שניים קודם, הן לא היו מכסות ראש בשום אופן! כשהסבתות שלי, דודותי ואמי התחתנו, זה היה נחשב נורא פרימיטיבי לכסות ראש, והן באמת לא כיסו. ב"ה היום המצב השתנה לטובה. היום המגוון והחברה מאפשרים לכל אחת למצוא משהו שתוכל לסבול אותו, אם לא לאהוב ממש... שמעתי שבאחת מקהילות ישראל הספרדיות, לא זוכרת איזה, היה נהוג שנשים שמות רק סרט רחב על הראש. כך שזה ענה על הצורך בזיהוי האשה כנשואה, ובהרחקת גברים אחרים ממנה, אבל לא על החיוב לכסות את רוב השיער. אם מישהו יודע יותר פרטים ויכול לאשר או להכחיש, אשמח לדעת יותר.
בנדוד שלי הבייניש נשוי לגיסתי המקסימה שלא מכסה מרפקים. לא מסתדר לי אבל עובדה. אולי הוא עשה חשבון: מה עדיף לו, לקבל אותה בלי כיסוי המרפקים, או להתעקש על המרפקים ולוותר עליה. והוא בחר בה, ותאמינו לי שהבחירה שלו טובה מאוד, היא פשוט אשה מקסימה, חכמה, צדיקה וצנועה בכל פרט לזה. אז לדעתי ברור שאסור להתעכב ולא להכיר ע"מ להתחתן רק בגלל בעיית כיסוי הראש. וכשתגיעו לגשר, תעברו אותו יחד. אם תחכי עוד רק בגלל זה, אז בחורים אפשריים יחשיבו אותך גם כמבוגרת יותר וגם כמי שלא תכסה ראש. זה יותר טוב? כשצעירים ומתאהבים יותר קל לגשר על פערים, כי מאוד רוצים להתחתן כבר.
אם המדובר במצב זמני והמטרה להתחזק אפשר למצוא יר"שavramel
אוך זה מצחיק הפאה הזאת!המוזרה
לכל הרוחות מה הקטע? זה נראה יותר כמו בדיחה עצובה!
בלי שטויות בבקשהploni
משמיים ראיתי כתבה באתר של הידברות... הנה הוא:~~~חסויה~~~
למה אני צריכה לשים בעתיד כיסוי ראש? הרי איתו מרגישה מוגבלת וצער. אני לא חושבת שהקב"ה רוצה לגזור עליי את המצווה הזו. למה לי להרגיש בלב כל כך רע, זה מה שהוא מצפה ממני? זה פשוט לא צודק שצריך לשים את זה. האם גבר לא יכול לנסות לחשוב מה יש לאישה מתחת לכיסוי ראש? גם יש כאלו שנדלקות על בנים בגלל מראם.
שלום וברכה. ולמי שקשה לו לשמור שבת - וכי פטור הוא משמירת השבת? ומי שקשה לו עם שמירת הלכות הטהרה - לא חייב לשמור טהרה? וכך על זה הדרך בכל שאר המצוות. הרי ברור שאין כל פטור עקב קושי. המצוות לא ניתנו דווקא כדברים קלים, ומי שמפסיד עקב שמירת שבת מיליון דולר - גם כן אינו מקבל שום היתר או הבנה לחלל שבת. למדי על חשיבות הדבר, וההקרבה תהיה שווה.
| פרסומת | |||||||
| |||||||
כאשר מחדירים ללב שהבורא המחיה אותנו מצפה ודורש ממך כיסוי ראש - בוודאי יוקל עלייך להקריב ממך למענו. מצוות כיסוי הראש - מצווה מן התורה היא, ולא החמרה כלשהי. אין כל דרך להתחמק ממנה. כמובן שהבחירה בידך אם לציית או לא, אבל אין כל תירוץ שהמצוות קשות מידי ולכן את פטורה מכך
.מצווה יקרה היא עד למאוד. מצוות כיסוי ראש היא המצווה המביאה לאישה בנים תלמידי חכמים ופרנסה בריווח. בגמרא מבואר שקמחית, שהקפידה מאוד במצווה זו, זכתה לשמונה בנים ששימשו בכהונה גדולה. עוד מבואר בזוהר שמי שאינה מקפידה על כיסוי שערות ראשה מביאה עניות לביתה, חלילה
.טעם המצווה: מאחר שאישה נשואה, עליה להיזהר במשנה זהירות שלא למשוך עיני אחרים ושלא להיכשל חלילה בחטא החמור ביותר של ניאוף. ומאחר שהשיער של האישה הוא עיקר משיכתה, גזרה התורה שלא תלך בגילוי ראש ברחוב, כדי שלא יכשלו בה אחרים - לא בהרהור ולא במעשה חלילה - ובכך תישאר טהורה ומיוחדת לבעלה. מלבד כך, השמירה על דיני התורה - סגולה גדולה להם, להיות שמורים מכל רע. המצוות נותנות הגנה רוחנית לאדם לבל יכשל. ומי שאין לו את השמירה הזאת, קשה לו הרבה יותר להינצל מהחטא. להתגברות על הניסיונות יש צורך בעזרת ה´, ואם האדם לא עוזר לעצמו לבל יכשל בחטא, לא יזכה לסיוע ממרומים
.הרהורי אנשים על האישה פוגעים בה עצמה ולא רק במהרהרים. כוח המחשבה הוא גדול ועצום, והראיה הגדולה לכך היא עין הרע. וכאשר האדם נמשך לאישה מסוימת, הדבר פוגע באותה אישה, גם ללא רצונו
.כיסוי הראש הוא הכתר של כל בנות המלך - בנות ה´ השומרות על עצמן, ומכריזות שהם מוסרות את יופיין לבעליהן בלבד ולא לזרים. אין מצות הכיסוי ראש כדי לבזות את האישה חלילה, אלא לחזק את יופייה ואת טהרתה. ואכתוב נקודה נוספת חשובה מאוד: כל יהודיה מאמינה חייבת לציית לכל דברי הבורא גם אם היא לא מבינה בדיוק את טעם הדבר. הבורא יודע הכי טוב את הרצוי בשבילנו, ואת הטוב לנשמותינו. ומאחר שאנו מאמינים בבורא - אנו מצייתים לכל דבריו. ועוד יש לכך טעמים קבליים רבים. ואוסיף דבר מעניין מאוד, שכל אלו שרואים את העבר של האדם דרך תקשור לנפשו - אינם יכולים לדעת זאת באישה המכסה את ראשה, כי עיקר נפשה היא מעל ראשה. אברכך שתזכי להקים בית נאמן בישראל כרצון בוראינו וכרצונך האמיתי והכנה
.לכי על זה ותמצאי מישהו שיקבל אותך גם כךאנונימי (פותח)
בינקי צדיקה חס ושלוםבן ציון גגולה
אהבתי את הציניות...נחשונית
אכן, צריך לשים דברים בפרופורציות. השאלה היא אם מבינים דברים רק בגיל 30 פלוס ואז המבחר מצטמצם מאוד. וכבר עייפים עצובים ומיואשים. חבל.
קודם כל, להבין בשכל שלהתחתן עם ירא שמיים וצדיקד.
הכיסוי ראש המושלם ביותר הוא פאה, ובמיוחד בשבילךploni
רשימת הפוסקים המתירים פאה נכריתploni
, ובספר "חידושי בתרא" על משנה ברורה (הלכות ק"ש). וכתב שם "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!nick











.פדחנים |מסמיק|המוזרה


לא רק את - היה טוב וטוב שהיהישתבח המשובח
אשמח לדעת מדוע לדעתך "אין זה משקף את עולם ההלכה&quploni
מתנצלת אם הייתי בוטה מדיישתבח המשובחאחרונה
כמה טריקים על משיכה מעת קדםכְּקֶדֶם
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
לא בטוחה שהבנתיכל היופי
אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?
מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...
מי אמר שזה נכון?לגיטימי?
אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.
אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.
היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
הוא ממש לא מתייחס כמו מכונהקעלעברימבאר
Dude, מה זה האובר התעסקות בפרטים הזה?די שרוט
תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.
יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.
מי דיבר על חתונה? יא דוסכְּקֶדֶם
..שפלות רוחאחרונה
.
יש בזה משהו ואין בזה משהו.טאבי
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי
אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת
ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.
לבנות - מותר.
תודה!
..ישי2
.
אני חושבתעַלְמָה
שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..
^^פתית שלגאחרונה
בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם
מה דעתכםאשר ברא
על לשדך אנשים שיצאתם איתם?
אני חושבת שזה טוב ומבורך לשדך אנשים שהתרשמתי מהם לטובה ופשוט לא התאימו לי, או שאני לא התאמתי להם.
והעיקר לא לשדך מישהו שיש לי מטען רגשי עליו לחברה קרובה..
אבל בדיון עם חברות עלה שאין מה לשדך מישהו שיצאתי איתו כי אם הוא היה "מציאה כזאת גדולה", אני הייתי מתחתנת איתו.
הצביעו והשפיעו.
אצל אח שלי זה עבד נהדר, ועובד עד היוםנקדימון
הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.
מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.
ממש כך. זו מצווה גדולה של חסד.נחלת
קודם תציעי... אולי הם כן מעוניינים?שנונימי
גם ביישנים צריכים להתחתן.
● א גרוייסע מציא'ה
ה' יעזור לפולניות
הרבה חתונות יצאו מזה, כולל שליברגוע
אז כנראה שזה כן רעיון טוב..
כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.
שיר יפה אבל רואים רק את הכיפה והמצח.נחלת
את יכולה להגדיל למטה בצד ימיןברגוע
מצווה חשובה. למה לא?תפוחית 1
אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת
קשה כקריעת ים סוףמסתתר
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
כל אחד ואחת הם מציאה גדולה. תלוי למי.נחלת
מבורך מאוד.advfb
כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.
אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.
מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.
למה לא?ברוקולי
מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.
רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.
חושב שזה מבורך אבלישי2
מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..
צריך גם טאקט לדעתי
(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)
זה תלויאילת השחר
בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.
לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.
זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -
חוסר התאמה.
זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',
במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.
זה שחתכת ממישהו לא אומר שהוא לא טובמישהי719
הוא יכול להיות מציאה ומעולה
יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..
פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.
אני מכירה בנות שהכירו ככה
אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה
מכיר כמה וכמה זוגות כאלוהסטורי
שיצאו משידוך כזה.
ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.
לדעתי, יש להן טעות יסודית.לגיטימי?
אם את יצאת איתו,
כנראה חשבת שיש פוטנציאל,
רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.
האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???
אין כזה דבר אדם מושלם.
כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.
ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,
כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -
כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??
אפשר להגיד,
לא התאים,
לא הלך,
הוא לא בכיוון שלי.
אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.
מה שלי נראה נכון -
אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.
כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -
מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,
האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.
ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.
יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.
ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).
וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.
בקיצור,
נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.
כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.
אבל ברוב גורף של המקרים -
בעיני זה חסד מאוד גדול,
כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.
בשולי הדברים,
פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,
והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.
גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -
ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.
לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.
מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,
ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.
(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)
בגדולזיויקאחרונה
אם השכל שולט אז כן.
אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.
"לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"מוקי_2020
הגעתי לסרטון הזה :
עדיין לא צפיתי בהכל, אבל היא אומרת שם דברים מעניינים..והמשפט זה תפס אותי :
""לא נשחרר מנגנון הגנה אם לא תבוא התחזקות אמיתית"
ונזכרתי בפורום הזה,
ורציתי קודם להביא לכאן את הסרטון למי שמעוניין ואולי יהיו לו תובנות לעצמו או לשתף עם כולם,
דבר שני..מעלה לדיון לגבי המשפט הזה, בקשר לשידוכים, הכרויות, נישואין :
הרי ברור שבמצבים מסויימים, אצל חלק מהאנשים, יש מנגנוני הגנה שמגבילים אותנו או מחלישים אותנו להגיע ליעד
אבל אם הם יגיעו ליעד, אז תבוא התחזקות אמיתית...
ואז נהיה כאן (כך מרגיש לי...לפחות) , הביצה והתרנגולת...איך מסדרים את הפלונטר הזה לדעתכם ?
תודה והמשך יום נעים לכולם.
נ.ב - אם מישהו שמע על המלמדת בסרטון ורוצה להוסיף, בכיף. פעם ראשונה נתקלתי בסרטון שלה.
שיר ממבט של רווקאש לבנה
הי.
הרבה מאד זמן לא הייתי כאן. חשבתי לשתף אתכם בשיר שיצרתי לאחרונה בסונו.
"אבל אחלה בחור"
תהנו
בֶּן שְׁלוֹשִׁים וּמַשֶּׁהוּ, עֲדַיִן יוֹצֵא,
פָּגַשְׁתִּי כְּבָר מֵאוֹת, אֲנִי עַל הַקָּצֶה
בְּכוֹל פְּגִישָׁה אוֹתוֹ סַחְלָב וְשֻׁלְחָן,
אוֹתָהּ שְׁאֵלָה: "וּמָה אַתָּה עוֹשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ זְּמַן?"
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
כְּבָר נִגְמְרוּ לִי הַנּוֹשְׂאִים לְשִׂיחָה
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
זֹאת מְאֹד חֲמוּדָה, אַךְ אֵין מָה לּוֹמַר,
הַשִּׂיחָה זוֹרֶמֶת כְּמוֹ אַכְזָב בַּמִּדְבָּר.
הַשֵּׁם, תֵּן לִי אִשָּׁה שֶׁתִּגְנֹוב לִי אֶת הַלֵּב
וְלֹא אַחַת שֶׁתִּשְׁאַל "לְטַיֵּל אַתָּה אוֹהֵב"?
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נִשְׁמָתִי
אִיִמָּא וְאַבָּא מְשַׁגְּעִים אוֹתִי
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לַעֲבֹד חֲצִי מִשְׂרָה,
בִּנְסִיעוֹת וְטֵלֵפוֹן, בְּחִפּוּשׂ אֲבֵדָה.
וְהִנֵּה אַחַת שֶׁבְּעֵינַי מָצְאָהּ חֵן,
יֵשׁ נִיצוֹץ קָטָן, כְּבָר הַלֵּב מִתְעוֹרֵר
אַךְ לִפְנֵי שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ, הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה:
"הוּא גָּבוֹהַּ? נָמוּךְ? מָה הַעֶדָהּ"?
אַחַת אָמרָה הוּא רְצִינִי, הַשְּׁנִיָּה קַלִּיל,
אַחַת רָצְתָה עוֹבֵד, אַחֶרֶת מַתְמִיד.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָלַכְתִּי בִּדְרָכֶיךָ
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת עַבְדֶּךָ
אֵיפֹה אַתְּ, אֵיפֹה אַתְּ, חֲצִי נְּשָׁמָה?
אִם אַתְּ שׁוֹמַעַת, תַּעֲשִׂי סִימָן
אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן, לֹא לִשְׁמֹעַ שׁוּב,
"לֹא נִרְאֶה לִי מַתְאִים, אֲבָל אַחְלָה בָּחוּר"!
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר עָבַרְתִּי הַרְבֵּה,
תֵּן לִי אָחָת, שֶׁאָרְגִּישׁ שֶׁזֶּה זֶה,
שֶׁנֵּשֵׁב נְדַבֵּר, וְנִצְחַק עַד הַלַּיְלָה,
שֶׁנַּרְגִּישׁ סוֹף סוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה
מושלםהפי
ככ מתחברתמישהי719
מושש!מסתתר
תודה
אש לבנה
הגרסה הרגועה עדיפה?אש לבנה
ראשונה!מסתתר
הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע 
אוקי
אש לבנה
מקסים! בקרוב מ מ ש!נחלת
אמן!אש לבנה
אגב מי שהתחבר לסטייל - שיר נוסף משעשע שעשיתי אתמולאש לבנה
המקרר שלי
המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...
מתחרה בגידי גוב. גם בשורה האחרונה...shindovאחרונה
"אכילת לב"התלמיד העייף
"אכילת לב" עם מה שרציתי לכתובהתלמיד העייף
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
ברוררadvfb
קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.
אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,
אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.
(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)
בסוף בסוף בסוף...
כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר
אלא בעיקר העתיד.
למה?
כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.
האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.
הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.
חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!
הכאב שלך מובןברוקולי
תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.
אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש
ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.
אלו החייםלגיטימי?
בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,
ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,
או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.
את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.
אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.
היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.
אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.
וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -
זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.
היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.
איך מתמודדים?
לפי חמשת שלבי האבל.
מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.
אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,
ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -
זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.
ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.
לפעמים קשה לגלות שאלו החיים, וזה בסדר גמורadvfb
לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.
העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'
בטח שזה קשה!לגיטימי?
והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,
אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.
הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.
נכוןadvfb
ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר
אתה צריך להשתפר גם בלי קשר אליהמשה
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אכילת לבאשר ברא
לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
זה הרבה פעמים לא במודעות.
איך משחררים?
זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.
אז קודם עדיף להתחזק.
אם אתה בעניין של ספריםכל היופי
אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"
ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.
אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.
כאב ברור וטבעימוקי_2020אחרונה
אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר
ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.
זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.
זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,
לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.
זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.
מתי "אוכלים את הלב?"
אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .
אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.
ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.
כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.
אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,
לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.
בהצלחה.
דאגה רעילות וזהירותMentality
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
שיר השירים במשך 40 יום - מקרה מחזקכולנו הביתה
בחור הגיע לגיל 30 חיפש את זיווגו ועדיין לא מצא. הוא פנה לכל השדכנים וניסה את כל הסגולות אך ללא הצלחה. הוא שמע סגולה חדשה ומעניינת מאוד, לקרוא שיר השירים במשך 40 יום לאחר חצות הלילה. אותו בחור החליט לנסות ולקיים את הסגולה, במשך 40 יום הוא קרא את שיר השירים לאחר חצות הלילה עם כל הטעמים, ולאחר מכן אמר: "ריבונו של עולם יהי רצון שתהא השעה הזו שעת הקשבה, שעת האזנה, והריני מבקש ממך בורא עולם שתזמין לי זיווג הגון".
40 יום שיר השירים זה קשה בגלל העייפות. לאחר 40 יום חיכה וציפה להצעה שתגיע אך שום הצעה לא עלתה על הפרק. הוא לא התייאש והחליט לומר שוב את שיר השירים 40 יום. היה לו מאוד קשה להתמיד אבל הוא עמד במשימה. כשסיים, גם הפעם שום הצעה לא הגיעה. בני משפחתו וחבריו אמרו לו תפסיק עם זה, אתה בן 30 הסגולות האלה לא עובדות עליך אתה צריך נס, תחשוב על סגולה אחרת. הוא אמר להם אני לא אתייאש, אני מאמין. ואז בפעם השלישית הוא אמר שוב את שיר השירים 40 יום, אבל גם הפעם לא עזר. כולם אמרו לו חבל לך על המאמץ, אך הוא לא התייאש, הוא אמר אני אתעקש. יש רק מישהו אחד שאוהב נודניקים - זה הקדוש ברוך הוא, הוא היחיד שאוהב נודניקים שמבקשים מבקשים ומבקשים. משה רבנו ביקש 515 תפילות עד שהקדוש ברוך הוא אמר לו די, כי אם היה ממשיך היה מקבל.
ובאמת לאחר הפעם הרביעית שאמר שיר השירים לאחר חצות הציעו לו שידוך עם כלה נאה וחסודה זיווג משורש נשמתו והוא התארס. הוא ישב בוורט. אבא של הכלה קם ופרץ בבכי ואמר: "רבותיי היו לי ארבע בנות מעוכבות שידוך, הצעירה שבהן היא זו שמתארסת היום, היא בת 26. אשתי ואני היינו מיואשים, מה לא עשינו כדי שהקדוש ברוך הוא יתן לנו ישועה, וכלום לא עזר. והנה פלא גדול, לפני ארבעה חודשים הבת הראשונה התארסה. עברו 40 יום והבת השניה התארסה. עברו עוד 40 יום והנה הבת השלישית התארסה. עברו עוד 40 יום והבת הרביעית הצעירה ביותר מתארסת".
קם החתן ואמר: "כולם אמרו לי שהתפילה שלי לא עוזרת. הכלה שלי לא יכלה לשמוע שום הצעת שידוך כיוון שהיו לה שלוש אחיות יותר גדולות ממנה שהיו מעוכבות שידוך. ה-40 יום הראשונים שחררו את הבת הראשונה, אפילו שלא ביקשתי בשבילה. ה-40 ימים השניים שחררו את הבת השניה, ה-40 יום השלישיים שחררו את הבת השלישית, ולאחר מכן זכיתי וקיבלתי את הזיווג שלי. ומה כולם אמרו כשהתפללתי ולא נושעתי? 'לא הצלחת תפסיק להתפלל'. לא, אין תפילה שהולכת ריקם".
חז''ל אומרים "קשה זיווגו של אדם כי כקריעת ים סוף", כי גם כשהולכים לבנות בית בישראל צריכים להרבה הרבה זכויות. יש הרבה מקטרגים, הרבה משטינים מנסים להפריע לבנות בית יהודי. והקב''ה רוצה שבניית הבית תהיה בזכות ולא בחסד, שיהיה לבית קיום. ולכן פעמים רבות עוברים ניסיונות באמונה. צריך לדעת את הערך והכוח של התפילות ולהתמיד בהן, ואז בעזרת השם תבוא הישועה, ואז מתקיימים דברי חז''ל "כדאי אמונה שהאמינו בי לקרוע להם את הים" וזוכים לבנות בית נאמן בישראל.
אמין כמעט כמו חד קרןחושבת בקופסא
סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.
גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.
(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)
משה
במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.
פתי יאמין לכל דבר, וחוץ מזה, מתאם אינו סיבתיותshaulreznik
כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.
אני רחוק מלחבב סגולות, ולא מתחבר בכלל לקברי צדיקיםדורש טוב לעמי
אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.
אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.
אני קורא לזה "הוכחה אמפירית על דרך השלילה"shaulreznik
וזה הולך ככה:
אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?
אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.
מתברר שאין לך קצה של מושג לגבי הנושא עליו אתה דןדורש טוב לעמי
אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:
טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.
אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.
"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א
"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.
כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.
גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.
בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.
מה עם "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" ומימרות דומות?shaulreznik
יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?
היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.
צודק, גם אותן לא הבנת וכנראה שאין לך מושג לגביהןדורש טוב לעמי
לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.
איך הסיפורים שלך שונים מהתפיסה השגויה הזו?חושבת בקופסא
תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.
מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.
וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.
אני לא רואה מחלוקת בין מה שאני כתבתי למה שאת כתבתדורש טוב לעמי
אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.
כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.
בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):
שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.
שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.
שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.
אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.
סליחה, חשבתי בטעות שאתה הפותחחושבת בקופסא
גם מעשים טובים של יחיד לאו דווקא יעזרו לוshaulreznik
ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.
שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.
כמו שיש קונפורמיסטים, א-קונפורמיסטים, ואנטי-קונפורנקדימון
ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.
לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.
אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.
מה יעיל יותר, תרופה או טכניקה מנטלית?shaulreznik
במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.
לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.
תלוי באיזה ענייןנקדימון
תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.
והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.
יש הבדל בין סגולה להשפעה רוחניתshaulreznik
לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.
אם הבנתי אותך נכון וכוונתך לתרופות פסיכיאטריותדורש טוב לעמי
אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...
כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.
*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)
ולגבי הפרשת חלה...דורש טוב לעמי
"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל
סיפורים כאלה שהסיכוי שיש להם קשר כלשהו למציאותדורש טוב לעמי
שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.
עצוב, חבל שלא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית לזוגיותכולנו הביתה
לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?
הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.
אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.
כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.
וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.
ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)
ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)
כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחייםזמירות
מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?
וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?
או שהכוונה ב"בחיים" היא בעולם הזה ובבא,דורש טוב לעמי
או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.
כן.אגרת הרמב"ם אל חכמי מארשלייא (על גזירת הכוכבים)כולנו הביתה
"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.
ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".
תקרא אותה להרחבה.
ועדיין, בהמשך הפסקה, גם הרמב"ם מתמודד עם קושייתזמירות
"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".
ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.
זה שלא מאמינים לסיפור שכולו זועק 'המצאה שטותית''דורש טוב לעמי
לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).
אתה לא מאמין שהקדשת זכות קריאת שיר השירים תועילכולנו הביתה
לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.
לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.
אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.
אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.
וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)
אני לא חושב שיש מקור שאני מחוייב אליודורש טוב לעמי
לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".
עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.
חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40אמא
חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...
ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'
מתאם לא מעיד על סיבתיותshaulreznik
אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.
אתה צודק, אךדורש טוב לעמי
זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.
אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.
האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.
כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.
איזה שטויותכולנו הביתה
מדהים. ברוך ה'כולנו הביתה
מקור יש?נקדימון
כן. למרות שסברא היא לא פחותה ממקורכולנו הביתה
מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)
ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.
והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.
בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.
מזכיר לי את הדברים האלה של הרבנית ימימהלגיטימי?
כשרב מחליט לעשות בדיקת עובדות לסיפורי ניסיםshaulreznik
ואז מתברר שנכסי צאן ברזל הם המצאה המצאתית, כפי שהראה הרב מונדשיין ב"סיפורים וגלגוליהם"
יפה מאד! מרתק היה לי לקרוא קצת על הרב מונדשייןדורש טוב לעמיאחרונה
תודה שהבאת את דמותו המיוחדת לידיעתי.
יישר כחך.
וחייב לומר שזה מרשים שרב חב"דניק לא עושה הנחות לסיפורי חסידים, ומראה עד כמה מקורותיהם של הסיפורים הכי קלאסיים הם בעצם מפוקפקים ביותר.
האמונה היהודית לא צריכה חיזוק מסיפורי 'מויפתים' חסרי ביסוס...
והלך הרוח הקיים בקרב קהילות חסידויות מסויימות לעשות את המיסטיקה והמויפתים עיקר ואת התורה טפלה חייב לעבור כבר מן העולם.
אם עד עכשיו חשבתי שיש מקום להציץ מדי פעם על סיפורים בעלוני שבת מסויימים ואולי לקבל איזה חיזוק (על אף הספקנות, כמובן שעליה לא ויתרתי). מעתה אדע שזה בזבוז זמן מוחלט.
כה חבל שאנשים עם כוונות טובות משקיעים את מרצם וזמנם בלערוך ולפרסם סיפורים מפוקפקים ובכך מטילים בספק גם סיפורים מחזקים אמיתיים, הגם שהאמיתיים פחות מפוצצים...