קראתי את זה בויקיפדיה וממש לא הבנתי.
פרדוקס הדיכוטומיה עוסק באי האפשרות לעבור מרחק סופי בזמן סופי.
אם אכילס נע מנקודה א' לנקודה ב', עליו לעבור את מחצית המרחק בין שתי הנקודות לפני שהוא יכול להגיע אל נקודת הסיום. כדי להגיע למחצית המרחק עליו להגיע קודם כל לרבע המרחק - אך לפני כן עליו להגיע לשמינית המרחק וכן הלאה. כיוון שכל קטע סופי ניתן לחלק לשני חצאים, על אכילס לעבור אינסוף שלבים לפני שהוא מגיע לסוף הדרך, ולכן הוא לעולם לא יתחיל לנוע, מה שלטענת זנון מוכיח שהתנועה עצמה היא אשליה. פרדוקס זה עוסק בתכונת הצפיפות של נקודות הישר הממשי - בין כל שתי נקודות קיימת נקודה נוספת.
עד כאן ויקיפדיה.
בעצם הפילוסוף טוען שתנועה זו אשליה, כיוון שכל מרחק מסוים ניתן לחלקו לעוד שני חלקים עד אינסוף.
אבל לא הבנתי למה זה שהמרחק מנקודה A לנקודה B מורכב מאינסוף נקודות סותר את התזוזה שביניהם.
הרי לא משנה כמה קטן יהיה המרחק בין הנקודות, בסופו של דבר אף נקודה לא עולה על השנייה, מה שאומר שיש מרחק מסוים גם אם הוא מינימליסטי ביותר. ואם יש מרחק אז יש תזוזה.
אבל לא נראה לי שהפילוסוף הגדול היה טועה במשהו פשוט ככ. אני יוצאת מנקודת הנחה שאני הטיפשה פה.
הסבר מישהו?







