להישאר עם ילד בן שנתיים וחצי בביתבעצמי
בן שנתיים וחצי בן יחיד (ללא אחים).
היה איתי עד עכשיו בבית מבחירה והתכנון היה שהוא יכנס למעון השנה. אבל כנראה שאצטרך להישאר איתו עוד שנה בבית בעיקר בגלל הקורונה (ממש מפחדת להכניס למעון עם הקורונה וגם שינו לי את התנאים בעבודה אז זה כלכלית פחות משתלם).
יש לי כמה שאלות-
1. יש בנות שהכניסו למסגרת פעם ראשונה רק לגן בגיל 3+? האם לילד היו פערים ביחס לילדים אחרים? האם אני פוגעת בו מבחינה התפתחותית כשאני נשארת איתו עוד שנה בבית?
2. חלק מהחשש שלי מהישארות איתו בבית מכיוון שהוא כבר גדול ודורש יותר ויותר תעסוקה מובנית. ואני קצת חוששת שלא אעמוד בזה וזה לא יהיה לו טוב. גם מבחינה חברתית. יש לו בני דודים קרובים שאנחנו נפגשים מידי פעם אבל זה לא כל יום.
3. מה אני צריכה לעשות כדי שהיום יהיה מלא תוכן טוב עבורו? אשמח לשמוע טיפים מה כדאי לעשות. כרגע מה שעשינו עד עכשיו זה שילוב שלו איתי בדברים הביתיים - כביסה, שטיפת כלים הכנת אוכל וכו', הרבה משחקים וספרים.

רוצה לציין שכנראה כן אצא לעבוד בוקר אחד ובזמן הזה הוא יהיה עם בעלי כך שכן תהיה לי התאווררות כלשהי..
מבחינה התפתחותית אין שום בעיה כמובן תקפידיבתי 123
לתת לו להתנסות ביצירה גזירה הדבקה וכו
מבחינה חברתית בגלל שהוא לבד והוא כן צריך כבר חברה באמת לא יודעת לענות אין לכם גן שעשועים בסביבה? את יכולה לקחת אותו אחר הצהריים לשחק עם שכנים?
אבל אני יכולה לומר לך שלפעמים דוקא ילדים שהיו בבית מגיעם עם המון בטחון לגן.
לי לא יצא להכניס ככה ישר אבל גם אני במצב דומה השנה ופשוט הכנסתי לעצמי לראש שבעז"ה יהיה בסדר תראי איך העניינים זורמים ואם יהיה צורך בטח הקב"ה יעזור שתמצאי לו מסגרת ותהיה לך עבודה באמצע השנה
מקפידה על יצירותבעצמי
וכל מיני דברים שהוא לומד לעשות.
הבעיה באמת כמו שכתבת העניין החברתי. עם בני דודים אנחנו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע. בגן שעשועים אני מעדיפה לא כרגע בגלל הקורונה.. ובכללי רוב ההורים פה שולחים פשוט למעון
אני הייתי ממליצה לבנות לו סדר יום דומה קצת לגןאם כל חי

זה נותן לו עוגן להשען עליו- מה עושים עכשיו ומה אחר כך, וכך הוא פחות יכול ״לשגע״

זה משאיר לך מרווח אויר לבשל/ לסדר דברים שאת רוצה לעשות לבד (והוא בזמן  הזה במשחק עצמאי למשל)

 

כרגעבעצמי
מה שקורה זה שאם אני מבשלת הוא איתי מסתכל ומשתתף במה שיכול..כך שדברים שאני עושה "לבד" לא כל כך קורה כשאני איתו. כמובן שלפעמים אני קוראת משהו והוא משחק לבד אבל כשאני ממש עושה משהו הוא בדרך כלל משתתף
אבל באמת חשבתי לבנות לוז קבוע יותרבעצמי
אשמח אם יש לבנות פה לוז כזה שיוכלו לכתוב לי
כדאי לבנות לו סדר יום מובנהאביול
נגיד-
קימה בבוקר
נטילת ידיים, תפילה קצרה
ארוחת בוקר
משחקי מוטוריקה
יצירה
חצר/גינה משהו כזה
ארוחת צהריים
שנת צהריים
סיפור

כמובן לא דווקא לפי הסדר הזה.. איך שמתאים לכם...
כתבת סדר יום מעולהאם כל חי

אני אישית הייתי משמיטה את שנת צהריים או מקצרת מאוד

בגיל הזה לרוב הם מתחילים כבר עם הסקנדלים בערב, לא עייפים ולא נרדמים...

כמובן @בעצמי תראי מה טוב לכן

ועוד משהו- 

ממליצה לחשוב ולהצטייד מראש

בחומרי יצירה מותאמים ומגוונים

מלאי משחקים מתאימים לגיל הזה והלאה

ספרים ספרים ספרים- מאוד מפתח!

 

את בעצם פותחת גנון פרטי לילד,ומעבר לתעסוקה בעבודות בית עם אמא שזה דבר מהמם ומפתח לכשעצמו, כשאי לשים לב גם לפיתוח מוטורי ושפתי מובנה יותר.

 

אני עכשיו שמה לב שהבן הבכור שלי פספס ממש הרבה,

הקטנה משחקת במשחקים שלא חלמתי להביא לו כשהוא היה בן שנתיים....

מצטרפת לכל מילה ומוסיפהאורוש3
בקשר לשפה-
גם פעילויות מובנות כמו משחקי לוטו. אפשר כבר להתחיל לתאר לו ושינחש איזה קלף יש לך. ובהמשך ללמד אותו בהדרגה לתאר לעצמו. כשקוראים ספרים אפשר לשלב בין קריאה כיפית לבין קריאה יותר מלמדת- הרבה שאלות ''למה?'' על הסיפור. למשל במעשה בחמישה בלונים- למה הבלון התפוצץ? למה רותי עצובה? איזה בלון לא התפוצץ? מה קרה לו?
לאט לאט בהתאם לרמה.
בנוסף לפעילויות האלה שהן יותר מובנות. ממליצה להתרגל לדבר לדבר לדבר- הוא איתך במטבח. מהמם. הלוואי שלי הייתה סבלנות לזה. תנצלי ממש את ההזדמנות ותתמללי כל מה שאת עושה יש מלא פעלים- לקלף, לערבב, למזוג, לשפוך, לערבל, לאפות, לבשל, לטגן, לחתוך, להשרות, לתבל, לסחוט. ועוד.
תארים- חם, קר, רך, קשה, גדול, קטן, ארוך קצר, חד. ועוד.
המון המון שפה תוך כדי החיים. בגובה העיניים.
כדאי גם לתת לו הוראות מגוונות. נגיד להביא לך שני פריטים מהחדר שהוא צריך לזכור. או לזרוק כדור לתוך חישוק ואז למצוא כפיים- שני שלבים. בהדרגה ובהתאם ליכולת כמובן. כדאי לשיים קטגוריות שונות- למשל כלי תחבורה בסיבוב בחוץ, בגדים בזמן התלבשות, פירות וירקות בסידור קניות, כלי אוכל בעריכת שולחן, חיות בטיול או בספר.
בקשר למוטוריקה גם. אפשר יותר מובנה- לקנות אוהל כדורים, מנהרה, מגלשה קטנה, בימבה כמובן, לעשות מסלולים בבית, שיווי משקל, כדורים. אפשר גם בחוץ כמובן. אלה מוטוריקה גסה.
מוטוריקה עדינה- השחלות מגוונות, מדבקות, ציור- גם צבעים לא רק טושים, גזירה, צבעי ידיים. ברבצק ופלסטלינה.
ועוד תוך כדי החיים- תליית כביסה ומשחק במגנטים על המקרר- מצויין לחגורת כתפיים. לרוץ בבית להביא לך דברים ולהחזיר. מוזיקה וריקודים.
ממליצה על Pinterest בשביל מליוני רעיונות ליצירות ולפעילויות. מצטרפת לזה שכדאי לוז קבוע פחות או יותר.
ממליצה על שינה בבוקר כדי להקל על ההרדמות וגם למלא את הזמן. חוץ בקיץ אח''צ. חורף בבוקר אם אפשר.
לגבי מצב חברתי ממליצה כן להפגיש אותו עם שני חברים קבועים לפחות בסביבות הגיל שלו. לא חייבים בבוקר אם הם במעון ולא חייבים כל יום. אבל הוא חייב התנסות בקונפליקטים חברתיים (חטפו לי, לקחו לי, מה אני עושה. בעיקר כי הוא בן יחיד) ולפתח לאט לאט משחק משותף.
המון בהצלחה!
וואו כתבת מקסים!!אם כל חי

גזור ושמור!

תודה ⁦❣️⁩אורוש3
וואו תודה!בעצמי
כתבת מלא דברים כל כך פרקטיים! תודה רבה!! (שומרת לי)
אשמח לשמוע איזה משחקים לא חלמת והיא משחקתמיואשת******
שאבין מה חסר לי
חח מניחה שכל מה שבעבר כתבתי בתגובות בסגנוןאורוש3
ואת אמרת לי שזה לא לגיל ;)
אצלי גם היה אותו דבר עם הבכור מול האחרים. כל פעם קניתי לו עוד משחק לקטנים.
אלה שאחריו פשוט בגיל קטנטן התחילו לשחק בהכל- מטבח, כלים, מאכלים, מגנטים, דופלו, צינורות, כל תחבורה, בובות, ספרים מגוונים, תיקים, טלפונים, ארנקים, כדורים, הרכבות עץ, כלי רופא, כלי עבודה, פליימוביל לקטנים.
מדויק מדויק!אם כל חי

לו היה דופלו, מפתח להתפתחות, משושים, כמה דובונים , מכוניות. בטוחה שעוד אבל בערך בסגנון הזה

 

זאתי- בונה מבני פאר במגנטים

חולה על פליימוביל ומשחקת ממש יפה עם זה (משכיבה אנשים במיטה, מאכילה אותם ועוד...)

משחקי דמיון עם בובה

מגלישה לי ברגע זה פליימוביל בכביש של ״מוסך״ למכוניות

ובאופן כללי כל משחק שהם משחקים היא מוצאת מה לעשות עם זה- 

כולל קליקס שהיא לא יודעת להרכיב ופשוט מתחננת אליהם שיבנו לה את אותו ״רמקול״ שהם בנו לעצמם...

(ואת מסתובבת עם זה ברחבי הבית וצועקת בקולי קולות)

אין ספק שהיא מחקה את המשחקים שלהם וזה מה שמפתח יותר מהכל.

זהו. שנראה לי שזה באמנת ענין החיקוי ולא מה שנותנים להםמיואשת******
כי נתתי מגנטים ושאר הדברים והיא לא מבינה מה רוצים ממנה ולא נוגעת בזה.
אז שמתי למעלה כי חבל שימאס לה מזה בלי שהיא תבין מה עושים. מניחה שבגן זה ישתנה.
מצד שני הילדה משחקת משחק זיכרון לגיל שלוש ומעלה... 😆 זה מה שמענין אותה. משחקי קופסא. אולי היא מחקה את הגדולות בקטע הזה
חמודה!!!אם כל חי

אצלי בבית בעלי יושב איתם על הרצפה ומשחק....

אולי באמת אפשר לתת לה מודל של מבוגר

ואולי פשוט לשחרר ומה שהיא אוהבת היא תעשה

וגם ככה נשמע שהיא מפותחת בלעה״ר...

ושבאיזשהו שלב היא תעלה לגן ושם היא כבר תחשף למשחק הרבה יותר מגוון עם חברים

ברור, תכף גן מיואשת******
אבל הילדה מושיבה אותנו על הרצפה ל״אמא שיק איתי!!״ והיא רוצה רק משחקי קופסא!! אז כל היום לוטו ופאזל ומשושים וחפרתי בחנות מה עוד יכול להתאים לגיל שנתיים ולא מצאתי. הכל וריאציות של לוטו ופאזל של שתיים- שלוש חלקים.
יש מארזים של פאזליםנשימה ארוכה
של 4 6 ו 9
הילדים שני (שנתיים וחצי) ממש מצליחים.

וגם אנחנו עושים יחד פאזלים גדולים יותר של עשרים ויותר והם כל פעם מוצאים חלקים נגיד מצרפים יחד את כל החלקים של הילד/ הג'ירפה וכו'
יש משחק שנקרא - צבע צורה כמותפיג'מה
יש שם השחלה, מיון לפי צבעים או צורות, בניה חופשית או לפי דגמים...
הולך אצלנו מעולה...
חחח לא נשמעת מדאיגה במיוחד 😍אורוש3
למה את מתכוונתבעצמי
כשאת כותבת פיתוח שפתי? יש איזו תכנית מובנית שעוברים עליה במעונות?
ואשמח לשמוע מה ראמת שהבן שלך פספס ומה היית עושה אחרת
למיטב ידיעתי אין תוכנית מובנית, (כן יש הדרכה פדגוגית במעונותאם כל חי

מה שבאורות כתבה לך ממש מצוין ונותן כיוון איך לפתח שפה וחשיבה ולא לפספס הזדמנויות

ולגבי הבן שלי ש״פספס״

כבר כתבתי למעלה למיואשת

מדויק מדויק! - הריון ולידה

איזה משחקים למשל?הריון ולידה2
תעשירי אותנו, אני רוצה לדעת מה לקנות לו
ישר כוח סידרת גם לי את היום.רויטל.


בשמחה. הלוואי שבאמת הייתי עושה ככה אביול


תודה רבה !Lola_123
אני ממליצה לך מאד לקרוא אתתפוחים ותמרים
@באר מרים
שנשארת בבית עם הילדים עד גן עיריה ויש לה תובנות מאלפות בענייני חינוך ילדים.
תודה.. מנסה לענות..באר מרים
באמת זה מאתגר.לפני שאת בונה סדר יום נסי לעשות לעצמך חמש רשימות שונות. מה בדיוק בכל רשימה תלוי בך...

1. דברים שחשוב לי ללמד או לפתח את הילד שלי.
למשל: שפה,מושגים,חגים,תפילה,מיומנויות,צבעים וכו..


2. דברים שאני יכולה לעשות בבית בשיתוף עם הילד שמקדמים גם אותי וגם אותו.
למשל: בישול ואפיה, תלית כביסה, פריקת קניות..

3. דברים שאני חייבת לעשות ולא יכולה לעשות עם הילד.
למשל: עבודה במחשב, טיגון, יציאה שלי לרופא שיניים..

4. מקומות או אנשים שאני יכולה לצאת אליהם איתו ולהיפגש..
למשל: שכנה, בני דודים, מכולת, גינה, דואר..

5. דברים שהילד יכול להתעסק בהם לבדו כשאני ברקע..

ואז תבנו סדר יום.

כותבת לך הצעה:

בבוקר: סדר יום שכולל קימה, התלבשות, תפילה, סיפור, ארוחת בוקר. אפשר גם זמן של יציקה משותפת.

אחר כך זו בחירה שלך האם לבנות סדר יום קבוע לכל יום או זמן זורם.
מה שחשוב לדעתי זה למקם באופן קבוע את הארוחות ולתת להם שמות.
ואז יש את ארוחת הבוקר.
את הזמן שבינה לבין ארוחת צהרים.. וכן הלאה.

וכמובן שבערב גם ליצור שגרה קבועה שכוללת ארוחת ערב, מקלחת, השכבה ואולי גם זמן עם אבא..

לפעמים נח שיהיו פעילויות קבועות בזמנים קבועים
למשל: יצירה תמיד עושים לפני המקלחת, יוצאים מהבית אחרי ארוחת צהריים או כל שגרה אחרת שנוחה לך..


זמן של עבודות בית משותפות. שימי לב שהרבה מושגים אפשר לתרגל תוך כדי תלית כביסה ( צבעים, צורות, מיון, גדלים), במטבח, בקניות.

אם אתם שניכם בבית כל היום, כדאי לתכנן יציאה יומית. גם טיול משותף להוציא חבילה מהדואר תוך כדי שרואים כלב, חתול, ציפור זה נחשב.. כדאי שלפחות בחלק מהימים תפגשו אנשים.

יצירות כדאי לעשות במידה שזה כיף לך. טוב לילד להכיר ולהתנסות בחוצרים. אבל אם זה קשה לך ולא זורם - הוא יפה מאוד ישלים אץ המיומנויוץ בשנה הבאה.
כנ"ל לגבי מוטוריקה עדינה: השחלות, משושים, פטריות, קוביות.

עוד משהו שעזרנלי היה לבנות לכל שבוע או שבועיים נושא כמו בגן ולהתאים את מה שעושים:

לקראתצראש השנה: שירים בנושא, סיפורים, יצירות, להכין כרטיסי ברכה לסבא וסבתא, לקנות איתך בסופר את הסימנים השונים ולהניח אותם במקום ברור בבית.

סוכות: "לעזור" בבנית וקישוט הסוכה, ארבעתמהמינים..

אח"כ סתיו: לאסוף עלי שלכת ולעשות יצירות, למצוא חלזונות, לעזור לך להחליף לבגדי חורף.

סה" כ מספיקהשתקדישי לו שעה של פעילות בבוקר ועוד שעה אחר הצהרים.
שאר הזמן הוא יכול ללוות אותך בעבודות הבית או לשחק בענייניו כשאת בשלך.

והכי חשוב: למצוא זמנים שאת בלעדיו עטשה דברים שבונים אותך וממלאים אותך! אחרת עת עשויה להישחק מהר מאוד.

ועוד משהו: לנסות למצוא מישהו (סבתא, גיסה, שכנה, חברה, מטפלת) שתוכלי במקרי צורך להשאיר אותו אצלה כשאת חייבת לצאת בלעדיו. לדעתי עצם הידיעה שזה אפשרי תורמת מאוד. ויש מקרים שזה ממש מציל.

בהצלחה!






וואו תותחית!!אביול


תודה יקרה! איזו תשובה מושקעתתפוחים ותמרים
אני תמיד תמיד תמיד
לומדת ממך עוד,
תודה שהארכת ותרמת לנו מנסיונך העשיר
תודה על התגובה!בעצמי
בהחלט שומרת לי! תודה!
איזה תגובה מושקעת. לקחתי ממנה המוןאמ פי 5

מדפיסה גם לעצמי

 

תודה תודה תודה

תודה לכולם על התגובות!בעצמי
הרגעתם אותי מאוד!
מתייגתנפש חיה.
lola123
Lola123
מצטרפת לשאלה,BL
יש לי בת בגיל שנה, איתי בבית
רעיונות לדברים לעשות איתה?
מה משחקי התפתחות שמתאימים לשלב הזה?
אשמח גם לרעיונות לגיל שנהאמא חדשהה
מה שהולך אצלנו כרגע זה השחלה קצת (מאבדת מהר סבלנות) וספרים עם תמונות
נראה לי שכדאי לפתוח שרשור נפרד על זהאביול

זה שונה לגמרי

כמעט את כולם הכנסתי רק בגיל 3שיר80
לדעתי הילדים מתפתחים הרבה יותר טוב בבית,מקבלים ביטחון ועצמאות. מה שעשית עד עכשיו זה מצוין,תמיד יכולה להיכנס לחנות יצירות ולבקש מה שמותאם לגיל. יש גם מלא אתרים ליצירות וכו' לפי גילאים. אין כמו חינוך ביתי,ועוד עם כל הסיפורים היום זה רק מחזק את זה יותר.
ואיך היה להםבעצמי
אחרי שהם נכנסו לגן? הם השתלבו מהר? ומה מבחינת התפתחות שפתית? עשית משהו מיוחד?
אצלי אמרו בגן שהם ברמה גבוההכתר הרימון
כולם השתלבו מהרשיר80
ילדים חברותיים עם ביטחון עצמי. כל אחד עם האופי שלו,לא חושבת שיש קשר בכלל
אני מכירה כאלה ששלחו ישר לגן...בתאל1
לא ראיתי שהם נתקלו בקשיים מיוחדים.
כן כדאי לדעתי לתת תעסוקה של יצירות-הדבקות ,צביעה, משחקי קופסא, הרכבה וכו'...
ילד לומד המון מלהיות עם אמא- להתבונן ולהתנסות..
תודה!בעצמי
גם אני אשמח לענות!בלדרית
קראתי את התגובות פה והן הוסיפו לי הרבה, אבל אחרי העמקה של שני ילדים בחינוך ביתי עד גיל 3, אני יכולה להגיד לך ש-
1. קשה מאוד לפגוע בילד בריא התפתחותית. ילד בריא ישלים מהר מאוד את הדברים שלא תלמדי אותו. הוא גם יפתיע אותך וילמד דברים לבד. דווקא הלחץ ללמד בגיל הזה, לא תמיד עושה טוב, הם גדלים ומתבשלים בכל יום וצריך לתת להם את הזמן שלהם.
אני גם מאמינה בלזרום עם תחומי העניין של הילד, להציע לו דברים אחרים אבל לא להתעקש. זה יתסכל גם אותך וגם אותו.
2. חברתית ורגשית- ילד מתפתח הרבה יותר טוב כשהוא נמצא בבית בריא ותקין (בלי הורה מתעלל או מזניח חס ושלום). ילד לא צריך חברה של בני גילו. הוא יכול להסתדר נהדר גם בלי חברת ילדים בכלל (שזה מצב נדיר מאוד בארצנו). הוא יתפתח שפתית טוב ומהר יותר בבית כשמלמדים, מדברים ומתקנים אותו. בגן רוב השיחות הן עם חברים ובגלל שקשה להם להבין את השני זה יוצר אצלם הרבה תסכול. אם את מפגישה אותו, דווקא מפגש עם ילד בוגר יותר יהיה לו יותר מהנה ומפתח. מפגש לא חייב להיות ארוך ולא על בסיס יומיומי, אבל נחמד כשמכירים, ובטח כיום עם הקורונה עדיף להיחשף למעט אנשים קבועים.
3. מה שאת עושה זה נהדר. ילד לומד מכל דבר.
אני דוגלת בטיולים בחוץ, גם בקיץ משתדלים לצאת בבוקר מוקדם ואחר הצהריים. חשוב להפעיל את השרירים, ונחמד להכיר מקומות חדשים ולנשום הרבה אוויר צח. בגלל הקורונה כדאי לחפש גינות שעשועים ריקות יחסית, זה לרוב לא קשה, בטח בשעות הבוקר כשכולם במסגרות.
אני מאמינה שמה שהכי חשוב לילדים בכל גיל זה שיאהבו אותם. ואהבה מקבלים הכי הרבה בבית.
זה לא גיל קל, יכול להיות שהילד יראה מתוסכל לפעמים וזה ממש בסדר. חשוב להרגיש דברים, כדאי לנסות לתמלל את הקושי וללמוד איך ממשיכים הלאה ומתגברים.
תאמיני שאת נותנת לו את הכי טוב. כי זה באמת מה שאת עושה. בהצלחה.
תודה על התשובה המפורטת!בעצמי
ממש עוזר לי לקרוא את כל הדברים האלה. תודה!
כתבו לך המון תשובות טובות, מוסיפה רק קצתבארץ אהבתי
לי אין ניסיון עם להישאר רק בבית עד גיל כזה (לצערי, בהחלט מאמינה שיש בזה המון טוב). אמא שלי כן היתה בבית עם כל הילדים עד גיל גן (חלק אפילו הלכו רק מגן חובה).
אני כן חושבת שכדאי למצוא כמה חברים קבועים שישחקו איתו, בעיקר בגלל שאין אחים בבית (אולי ילדים של חברות שלך, להזמים או ללכת אליהם אחה"צ), לא חייבים כל יום, אבל שכן יפתח משחק גם עם ילדים נוספים. לא בהכרח בדיוק באותו גיל (אצל ההורים שלי בגיל הזה לא היו חברים בני גיל, אבל כמעט תמיד היו 2 או 3 אחים בבית ביחד).

ומשהו נוסף - לדעתי כן אפשר לנסות לקנות חוברות עבודה תואמות גיל.
אני ממש לא מאמינה בלחץ של למידה בגיל הזה, ולא חושבת שבזה תלויה הלמידה. את רוב הדברים בגיל הזה הם לומדים מהחיים עצמם.
אבל לילדים שלי קניתי כל שנה בחופש הגדול, מתוך מטרה שיהיה עוד משהו שיכול להעסיק אותנו בצורה קצת יותר של זמן אישי שלי עם כל ילד, והם ממש אהבו את זה (בגיל של הבן שלך זה ממש בסיסי - למצוא איזו צורה יוצאת דופן, להקיף בעיגול את הצורה הכי גדולה, לעבור על קווקווים וכו').
ומה שקרה זה שהם ממש אוהבים שיש להם חוברות עבודה, אז עכשיו הבת שלי שכבר סיימה כיתה א' ובכיתה לא כל כך אהבה שיעור חשבון יוזמת מעצמה עבודה בחוברת עבודה של חשבון שאני קניתי לי, כי היא אוהבת לעבוד בחוברת עבודה. ובכן שלי בגן חובה רצה כבר חוברת עבודה של אותיות וגם יוזם מעצמו לעבוד בה ונהנה מזה.
אז לדעתי כדאי שזה יהיה גם כאפשרות לעבודה ביחד, וכמובן רק לפי הרצון והכיף של הילד (וגם לא צריך לדרוש ממנו לעשות את הדברים בעצמו, אם הוא רוצה עזרה אז אפשר גם לעשות בשבילו, זה יותר בשביל החוויה הטובה מאשר בשביל הלמידה עצמה).
תודה!!בעצמיאחרונה
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

ברור שיש שונירוני 1234
אבל עדיין זה עדיף לדעתי מדתלש שעשה את הדרך "החוצה" , ולפחות יש להם אמונה כלשהי בקב"ה ובתורה. זה עדיף לדעתי על כלום ולכן אני פחות מזדהה עם הקושי הזה.
תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

לכן הוא מחכה עד שהגשם יגמרניגון של הלב

ולא חוזר לישון בבית ישר

תוך כמה זמן ורמוקס אמור להשפיע?שמש בשמיים

הגיוני שהילד קיבל ורמוקס ביום שישי ועדיין מתעורר מסכן בלילות?

היו לו תולעים, ראיתי אותם. שמנו לו וזלין בפי הטבעת וזה עזר. ביום שישי נתנו לו ורמוקס ולא ראיתי שיפור משמעותי, עכשיו הוא התעורר בוכה ומסכן ולא ידע מה הוא רוצה והיה נראה בבירור שמשהו מציק לו, לא הסכים לי למרוח לו וזלין וחזר לישון ככה.

 

יש פעמיםתקומה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

תודה! אז לשאול את הרופא ילדים?שמש בשמיים

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

זה שלךתקומה

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

תודה על התגובה!שמש בשמיים
הרופאה שלנו אומרת לתת 3 ימים ברצף ואז שוב ביום ה10תודה לה''

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה


זה פשוט הבדלים בין רופאים


יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

ואיך אני יכולה לדעת אם נדבקתי ממנו?שמש בשמיים

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

בדרך כללתקומה

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

שאלתי את הרופא והוא אמר לתת רק לושמש בשמיים

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

אסור בהריון לפי מה שאני זוכרתתודה לה''
זה לא לגמריתקומה

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.


זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

אם את מחליטה לקחתטארקו

תבקשי מרשם לכדורים!

שלא תצטרכי לקחת את הסירופ המגעיל🤢


ורק אומרת שלפעמים לטחורים יש תחושה שמזכירה תולעים.


וגם אצלנו הרופא לא ממליץ על טיפול משפחתי.

כןתקומהאחרונה

אני באמת יודעת שזה גישות שונות, צודקת

אבל אם מציק אולי כן כדאי לברר

משאפים לאסטמה ועצבנות ועייפות - קשור?אמא טובה---דיה!

הרופא אמר שלילד (בן 4) יש כנראה אסטמה, ונתן טיפול במשאפים לחודשיים - 

כל יום פעמיים, ובכל פעם 2 לחיצות מהכחול ו-2 מהכתום.

 

התחלנו לפני כמה ימים, והילד התחרפן. הוא עצבני בטירוף וישן המון המון.

 

יכול להיות שזה קשור למשאפים?

 

ובכלל קראתי את תופעות הלוואי בעלון ונלחצתי.

המינון שהוא לוקח נחשב גבוה?

יכול להיות שזה מהמשאפיםshiran30005

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

העצבנות קשורה בהחלטגלסגולכהה

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

תודה לכן על התגובות. מבאס. הוא ממש מסכן מזה.אמא טובה---דיה!

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

זה ממש תלוי בילד עצמו ובמצב.גלסגולכהה

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

תודה רבה. היינו אצל מומחה ריאות, זה מה שהוא אמר.אמא טובה---דיה!

איזה תופעות לוואי?

הבת שלי מטופלת במשאפים לפי תקופות^כיסופים^

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים


ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

עכשיו נזכרת שלפעמים גם סטרואידים^כיסופים^
המינון יכול להתאים, זה לא חריגshiran30005

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

זה לא נשמע לי מינון חריגטארקו

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.


פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.


עונה לכולן. אין לו בכלל התקפים.אמא טובה---דיה!

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

ברור, זה סטרואידים.. ממש משפיעאמא לאוצר❤

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

זה לא מהמשאףחנוקה

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

למה, משאף כתום נחשב חזק מאוד?shiran30005

אם כן איך נותנים אותו בחופשיות ככה?

לנו נתנו הנחיה לתת חודשיים 4 לחיצות ערב , 4 בוקר למנוע התקפים וזה לא עזר

אם זה כזה חזק איך נותנים ככ הרבה והיד קלה על ההדק? 

המשאף הכתום הוא סטרואידיםקטנה67אחרונה
סטרואידים בשאיפה משפיעים הרבה פחות מסטרואידים שניתנים בצורה סיסטמית (כלומר בכדור), זאת תרופה יעילה מאוד ויש לה את ההשפעות שלה אבל הן הרבה יותר מאוזנות והגיוניות מאשר טיפול פומי בסטרואידים ולכן גם נותנים אותה הרבה יותר בקלות. חשוב להבין שלקוצר נשימה יש השפעות מאוד משמעותיות בפני עצמו ולכן בחישוב של סיכון מול תועלת, מומלץ לקחת טיפול מניעתי עם התופעות שלו ולהימנע מהסיכונים של קוצר נשימה
עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעים

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

וואי שרשור בול בשבילימאמינה-בטוב
תכף יש לי תור לעקירה שן תחתונה כירורגית, מקווה ממש שיהיה סביל
מנצלשתשמעונה
אשמח להמלצה על רופא מומחה או פרטי לעקירת שיני בינה (שגדלה לרוחב)
פרופסור שלמה קלדרון. מצויןאנונימית בהו"ל
איזה אזור?מאמינה-בטוב
אני עקרתי במרפאה בירושלים (בבעלז)בארץ אהבתי

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

אני עקרתי אצל ד"ר אגטשטייןסטודנטית אלופה

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

תודה בנותמחי

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

קחי בחשבון שיכול להיות שעדיין לא תוכלי לאכול נורמלמרגול

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים


מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

אוי זה נשמע נוראמחי

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

האמת טוב שעקרתי את שתיהן יחדמרגול

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

אותה שאלה-על טיפול שורש? איך ההתאוששות אחרי?בורות המים

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..

לי כאב מאוד ביום הראשוןמחי
בימים הבאים תפקדתי כרגיל, עם משכך כאבים 
אני עקרתי שן בינה מורכבת מאודסטודנטית אלופה
תחתונה, ששכבה לרוחב וב"ה אחרי יומיים כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
ב"ה! מעודד!!מחי
מאד תלוי בשןזברה ירוקהאחרונה

יש שיניים מורכבות ושיניים קלות.

בכל אופן, לי עקרו שן מורכבת מאד  

באותו יום הרגשתי זוועה

למחרת הרבה הרבה יותר טוב, 

 

ופעם אחרת עקרו לי שן בינה בקלות, והרגשתי מעולה, אפילן בלי משככחים, חזרתי לעבודה באותן בוקר

איך אתן מורידות חוםשירה_11

אני פחות בעד משככי כאבים ויותר בעד לתת לגוף לעבוד

אבל בלילה מלחיץ אותי לישון כשהחום עולה ואני לא בשליטה

ואני תוהה מה נכון לעשות 🤔


בחיים לא חשבתי על זה האמתמרגול

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.


ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…


ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

התכוונתי לילדיםשירה_11
שמסוכן שהחום עולה ואני לא בשליטה לא?!


ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

מגבת לחה על הראש/ מקלחתנפש חיה.
גם אם ביום אני מושכת, בלילה אני כן נותנתטארקו

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.


אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה


וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל


לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

ממש ככהחנוקה

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

 

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

שמה איתי במיטהעוגת גבינה.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.


בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

תמיד נותנת משכח כאבים בסביבוצ 23:00 כשאניזברה ירוקה

הולכת לישון

כדי לא לקום לילד קודח


הכןונה בגיל הקטן... אחרי גיל 5 לא

לא מורידה.... נותנת לישון כמה שיותר ולשתות מיםחילזון 123
אני לא כל כך מבינה למה לתת לילד לסבול אם יש תרופה?תהילה 4אחרונה

אין מחלוקת על זה שהאקמול לא באמת מטפל ב'מחלה'. אבל עצם זה שילד (וגם אני) לא סובלים. נותן לגוף את הכח להתמודד עם המחלה.

שינה טובה ובאופן כללי רוגע- שנכוף לא בסטרס של כאב בעיני הרבה יותר מקדמים את היכולת של הגוף להתרפא

רעיון מה אפשר לקנות לבחור ישיבה חרדי?ואז את תראי

בן 26

רווק

בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...


יש לכן רעיון?

נגן מוזיקהכורסא ירוקה

שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר

אם הוא בקטע אז אולר

אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם

יש סט ספרים בשם 'המשודך המתוסבך'התברזל!
סדרה קומית, דתית-חרדית, הרבה ממליצים - אני לא קראתי אבל מכירה חומרים אחרים של המחבר.
אפשר שובר לחנות ספריםמתואמת
אלא אם כן חשוב לך להביא משהו פיזי, ואז אפשר לבחור ספר גנרי כלשהו בחנות ספרים ששייכת לרשת ולצרף פתק החלפה.
אהממ פחות מהיכרותי ספר..חנוקה

אחים שלי עונים להגדרה הזו

מה ישמחו לקבל- וואו מלא.

משקפי שמש

ארנק

שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)

פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..

אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות

אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)

בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)

מקציף חלב לקפה.

חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)

עניבה

צעיף/כפפות

נעלי בית חמות

פיז'מה חמה

גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.

 

לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.

ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה

ספרי קריאה- לוקחים מספריה

ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.

מעניין מה שכתבת בסוף...מתואמת

אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים (ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...

מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...

אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...

אצלנוoo

בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש

יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר

יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא

אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים


והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה

או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים

כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו

לא בטוח שקולעים לטעם

אז זה באמת שונה מאצלנו...מתואמת

הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭

בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂

זה פשוט עניין אישי כנראה. לא קשור למגזריעל מהדרוםאחרונה
הוא לא כזה...ואז את תראי

לא יילך לחדר בריחה או מסעדות

מאוד למדן

לא יסתובב עם משקפי שמש

ארנק, עטשומשומ

חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה  

גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה 

אני בהלם. לא יודעת איך להגיבמחי

שמעתי את הקטן שלי (בן שנתיים וחצי) בוכה, הלכתי לבדוק מה קורה כי אחד האחים מציק לו הרבה לאחרונה, אני מגלה אותו סגור בחדר והרגליים שלו קשורות. הלם!!

כעסתי מאוד על הילד (בן כמעט 7) ואמרתי לו שזה אסור ורק גויים רשעים עושים ככה, אבל תכלס אין לי מושג מה הייתי אמורה להגיב. רוצה לדבר איתו על זה מאוחר יותר לא מתוך כעס.

מצד אחד אני מבינה שזה מעשה שובבות ילדותי ולא משהו אכזרי כמו שזה נתפס בראש שלי, אבל אני בכל זאת מזועזעת מהרעיון 

אני פחות מופתעתoo

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס


הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

הבעיה שזה לא עוזר כשרק אומרים לו שאסורמחי
הוא ממשיך לעשות דברים שאמרנו לו מלא פעמים שאסור
צריךoo

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל


ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

כמובןמחי
אבל אפילו אמהות צריכות להתפנות לפעמים
הגיוני 😂oo
אם הוא היה ככה רק קצת זמן זה לא נעים אבל לא נורא
וואו באמת מלחיץכורסא ירוקה

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.


סליחה אם אני מלחיצה


ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ההצקות בדרך כלל לא ברמה כזאתמחי

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

לא ישיםחנוקה

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

אבל היא אמרה שהוא עושה גם מה שמסבירים לוכורסא ירוקה

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.


את מצליחה להביא בייביסיטר שתהיה איתך כל היום בבית?חנוקה

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

 

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

 

הזכרת לי שפעם אחים שלי קשרו אותי לכסאפאף

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

עשו לי משהו אחר, לא קשירה לכיסאכורסא ירוקה

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.


ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

ברור שהידוק זה רע!פאף

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

ברור שאחים מציקיםכורסא ירוקה

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.


בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

יש פה כמה דברים לא נכוניםoo
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים בגיל 7 מה פוגע ומה לא (וגם בגיל יותר גדול)


המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות


לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה


יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

עם חלק אני לא מסכימה, חלק לא הובנתיכורסא ירוקה
בקשר נורמטיבי לא בהכרח יודעים מה פוגע, אבל אם יודעים שמשהו פוגע לא עושים אותו (כשלא מדובר בריב נקודתי)


אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .


ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו


ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

לדעתי (הלא מקצועית) זה תקין לגילדיאט ספרייט

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

מבינה מאוד את הזעזוע שלך❤️מתואמת

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

זה ממש לא כיף לגלות דבר כזהמדברה כעדן.
מזדהה עם התחושות שלך


אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

עוד כיווןאיזמרגד1

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

תודה יקרות על כיווני המחשבהמחיאחרונה

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

אולי יעניין אותך