באמת זה מאתגר.לפני שאת בונה סדר יום נסי לעשות לעצמך חמש רשימות שונות. מה בדיוק בכל רשימה תלוי בך...
1. דברים שחשוב לי ללמד או לפתח את הילד שלי.
למשל: שפה,מושגים,חגים,תפילה,מיומנויות,צבעים וכו..
2. דברים שאני יכולה לעשות בבית בשיתוף עם הילד שמקדמים גם אותי וגם אותו.
למשל: בישול ואפיה, תלית כביסה, פריקת קניות..
3. דברים שאני חייבת לעשות ולא יכולה לעשות עם הילד.
למשל: עבודה במחשב, טיגון, יציאה שלי לרופא שיניים..
4. מקומות או אנשים שאני יכולה לצאת אליהם איתו ולהיפגש..
למשל: שכנה, בני דודים, מכולת, גינה, דואר..
5. דברים שהילד יכול להתעסק בהם לבדו כשאני ברקע..
ואז תבנו סדר יום.
כותבת לך הצעה:
בבוקר: סדר יום שכולל קימה, התלבשות, תפילה, סיפור, ארוחת בוקר. אפשר גם זמן של יציקה משותפת.
אחר כך זו בחירה שלך האם לבנות סדר יום קבוע לכל יום או זמן זורם.
מה שחשוב לדעתי זה למקם באופן קבוע את הארוחות ולתת להם שמות.
ואז יש את ארוחת הבוקר.
את הזמן שבינה לבין ארוחת צהרים.. וכן הלאה.
וכמובן שבערב גם ליצור שגרה קבועה שכוללת ארוחת ערב, מקלחת, השכבה ואולי גם זמן עם אבא..
לפעמים נח שיהיו פעילויות קבועות בזמנים קבועים
למשל: יצירה תמיד עושים לפני המקלחת, יוצאים מהבית אחרי ארוחת צהריים או כל שגרה אחרת שנוחה לך..
זמן של עבודות בית משותפות. שימי לב שהרבה מושגים אפשר לתרגל תוך כדי תלית כביסה ( צבעים, צורות, מיון, גדלים), במטבח, בקניות.
אם אתם שניכם בבית כל היום, כדאי לתכנן יציאה יומית. גם טיול משותף להוציא חבילה מהדואר תוך כדי שרואים כלב, חתול, ציפור זה נחשב.. כדאי שלפחות בחלק מהימים תפגשו אנשים.
יצירות כדאי לעשות במידה שזה כיף לך. טוב לילד להכיר ולהתנסות בחוצרים. אבל אם זה קשה לך ולא זורם - הוא יפה מאוד ישלים אץ המיומנויוץ בשנה הבאה.
כנ"ל לגבי מוטוריקה עדינה: השחלות, משושים, פטריות, קוביות.
עוד משהו שעזרנלי היה לבנות לכל שבוע או שבועיים נושא כמו בגן ולהתאים את מה שעושים:
לקראתצראש השנה: שירים בנושא, סיפורים, יצירות, להכין כרטיסי ברכה לסבא וסבתא, לקנות איתך בסופר את הסימנים השונים ולהניח אותם במקום ברור בבית.
סוכות: "לעזור" בבנית וקישוט הסוכה, ארבעתמהמינים..
אח"כ סתיו: לאסוף עלי שלכת ולעשות יצירות, למצוא חלזונות, לעזור לך להחליף לבגדי חורף.
סה" כ מספיקהשתקדישי לו שעה של פעילות בבוקר ועוד שעה אחר הצהרים.
שאר הזמן הוא יכול ללוות אותך בעבודות הבית או לשחק בענייניו כשאת בשלך.
והכי חשוב: למצוא זמנים שאת בלעדיו עטשה דברים שבונים אותך וממלאים אותך! אחרת עת עשויה להישחק מהר מאוד.
ועוד משהו: לנסות למצוא מישהו (סבתא, גיסה, שכנה, חברה, מטפלת) שתוכלי במקרי צורך להשאיר אותו אצלה כשאת חייבת לצאת בלעדיו. לדעתי עצם הידיעה שזה אפשרי תורמת מאוד. ויש מקרים שזה ממש מציל.
בהצלחה!