להישאר עם ילד בן שנתיים וחצי בביתבעצמי
בן שנתיים וחצי בן יחיד (ללא אחים).
היה איתי עד עכשיו בבית מבחירה והתכנון היה שהוא יכנס למעון השנה. אבל כנראה שאצטרך להישאר איתו עוד שנה בבית בעיקר בגלל הקורונה (ממש מפחדת להכניס למעון עם הקורונה וגם שינו לי את התנאים בעבודה אז זה כלכלית פחות משתלם).
יש לי כמה שאלות-
1. יש בנות שהכניסו למסגרת פעם ראשונה רק לגן בגיל 3+? האם לילד היו פערים ביחס לילדים אחרים? האם אני פוגעת בו מבחינה התפתחותית כשאני נשארת איתו עוד שנה בבית?
2. חלק מהחשש שלי מהישארות איתו בבית מכיוון שהוא כבר גדול ודורש יותר ויותר תעסוקה מובנית. ואני קצת חוששת שלא אעמוד בזה וזה לא יהיה לו טוב. גם מבחינה חברתית. יש לו בני דודים קרובים שאנחנו נפגשים מידי פעם אבל זה לא כל יום.
3. מה אני צריכה לעשות כדי שהיום יהיה מלא תוכן טוב עבורו? אשמח לשמוע טיפים מה כדאי לעשות. כרגע מה שעשינו עד עכשיו זה שילוב שלו איתי בדברים הביתיים - כביסה, שטיפת כלים הכנת אוכל וכו', הרבה משחקים וספרים.

רוצה לציין שכנראה כן אצא לעבוד בוקר אחד ובזמן הזה הוא יהיה עם בעלי כך שכן תהיה לי התאווררות כלשהי..
מבחינה התפתחותית אין שום בעיה כמובן תקפידיבתי 123
לתת לו להתנסות ביצירה גזירה הדבקה וכו
מבחינה חברתית בגלל שהוא לבד והוא כן צריך כבר חברה באמת לא יודעת לענות אין לכם גן שעשועים בסביבה? את יכולה לקחת אותו אחר הצהריים לשחק עם שכנים?
אבל אני יכולה לומר לך שלפעמים דוקא ילדים שהיו בבית מגיעם עם המון בטחון לגן.
לי לא יצא להכניס ככה ישר אבל גם אני במצב דומה השנה ופשוט הכנסתי לעצמי לראש שבעז"ה יהיה בסדר תראי איך העניינים זורמים ואם יהיה צורך בטח הקב"ה יעזור שתמצאי לו מסגרת ותהיה לך עבודה באמצע השנה
מקפידה על יצירותבעצמי
וכל מיני דברים שהוא לומד לעשות.
הבעיה באמת כמו שכתבת העניין החברתי. עם בני דודים אנחנו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע. בגן שעשועים אני מעדיפה לא כרגע בגלל הקורונה.. ובכללי רוב ההורים פה שולחים פשוט למעון
אני הייתי ממליצה לבנות לו סדר יום דומה קצת לגןאם כל חי

זה נותן לו עוגן להשען עליו- מה עושים עכשיו ומה אחר כך, וכך הוא פחות יכול ״לשגע״

זה משאיר לך מרווח אויר לבשל/ לסדר דברים שאת רוצה לעשות לבד (והוא בזמן  הזה במשחק עצמאי למשל)

 

כרגעבעצמי
מה שקורה זה שאם אני מבשלת הוא איתי מסתכל ומשתתף במה שיכול..כך שדברים שאני עושה "לבד" לא כל כך קורה כשאני איתו. כמובן שלפעמים אני קוראת משהו והוא משחק לבד אבל כשאני ממש עושה משהו הוא בדרך כלל משתתף
אבל באמת חשבתי לבנות לוז קבוע יותרבעצמי
אשמח אם יש לבנות פה לוז כזה שיוכלו לכתוב לי
כדאי לבנות לו סדר יום מובנהאביול
נגיד-
קימה בבוקר
נטילת ידיים, תפילה קצרה
ארוחת בוקר
משחקי מוטוריקה
יצירה
חצר/גינה משהו כזה
ארוחת צהריים
שנת צהריים
סיפור

כמובן לא דווקא לפי הסדר הזה.. איך שמתאים לכם...
כתבת סדר יום מעולהאם כל חי

אני אישית הייתי משמיטה את שנת צהריים או מקצרת מאוד

בגיל הזה לרוב הם מתחילים כבר עם הסקנדלים בערב, לא עייפים ולא נרדמים...

כמובן @בעצמי תראי מה טוב לכן

ועוד משהו- 

ממליצה לחשוב ולהצטייד מראש

בחומרי יצירה מותאמים ומגוונים

מלאי משחקים מתאימים לגיל הזה והלאה

ספרים ספרים ספרים- מאוד מפתח!

 

את בעצם פותחת גנון פרטי לילד,ומעבר לתעסוקה בעבודות בית עם אמא שזה דבר מהמם ומפתח לכשעצמו, כשאי לשים לב גם לפיתוח מוטורי ושפתי מובנה יותר.

 

אני עכשיו שמה לב שהבן הבכור שלי פספס ממש הרבה,

הקטנה משחקת במשחקים שלא חלמתי להביא לו כשהוא היה בן שנתיים....

מצטרפת לכל מילה ומוסיפהאורוש3
בקשר לשפה-
גם פעילויות מובנות כמו משחקי לוטו. אפשר כבר להתחיל לתאר לו ושינחש איזה קלף יש לך. ובהמשך ללמד אותו בהדרגה לתאר לעצמו. כשקוראים ספרים אפשר לשלב בין קריאה כיפית לבין קריאה יותר מלמדת- הרבה שאלות ''למה?'' על הסיפור. למשל במעשה בחמישה בלונים- למה הבלון התפוצץ? למה רותי עצובה? איזה בלון לא התפוצץ? מה קרה לו?
לאט לאט בהתאם לרמה.
בנוסף לפעילויות האלה שהן יותר מובנות. ממליצה להתרגל לדבר לדבר לדבר- הוא איתך במטבח. מהמם. הלוואי שלי הייתה סבלנות לזה. תנצלי ממש את ההזדמנות ותתמללי כל מה שאת עושה יש מלא פעלים- לקלף, לערבב, למזוג, לשפוך, לערבל, לאפות, לבשל, לטגן, לחתוך, להשרות, לתבל, לסחוט. ועוד.
תארים- חם, קר, רך, קשה, גדול, קטן, ארוך קצר, חד. ועוד.
המון המון שפה תוך כדי החיים. בגובה העיניים.
כדאי גם לתת לו הוראות מגוונות. נגיד להביא לך שני פריטים מהחדר שהוא צריך לזכור. או לזרוק כדור לתוך חישוק ואז למצוא כפיים- שני שלבים. בהדרגה ובהתאם ליכולת כמובן. כדאי לשיים קטגוריות שונות- למשל כלי תחבורה בסיבוב בחוץ, בגדים בזמן התלבשות, פירות וירקות בסידור קניות, כלי אוכל בעריכת שולחן, חיות בטיול או בספר.
בקשר למוטוריקה גם. אפשר יותר מובנה- לקנות אוהל כדורים, מנהרה, מגלשה קטנה, בימבה כמובן, לעשות מסלולים בבית, שיווי משקל, כדורים. אפשר גם בחוץ כמובן. אלה מוטוריקה גסה.
מוטוריקה עדינה- השחלות מגוונות, מדבקות, ציור- גם צבעים לא רק טושים, גזירה, צבעי ידיים. ברבצק ופלסטלינה.
ועוד תוך כדי החיים- תליית כביסה ומשחק במגנטים על המקרר- מצויין לחגורת כתפיים. לרוץ בבית להביא לך דברים ולהחזיר. מוזיקה וריקודים.
ממליצה על Pinterest בשביל מליוני רעיונות ליצירות ולפעילויות. מצטרפת לזה שכדאי לוז קבוע פחות או יותר.
ממליצה על שינה בבוקר כדי להקל על ההרדמות וגם למלא את הזמן. חוץ בקיץ אח''צ. חורף בבוקר אם אפשר.
לגבי מצב חברתי ממליצה כן להפגיש אותו עם שני חברים קבועים לפחות בסביבות הגיל שלו. לא חייבים בבוקר אם הם במעון ולא חייבים כל יום. אבל הוא חייב התנסות בקונפליקטים חברתיים (חטפו לי, לקחו לי, מה אני עושה. בעיקר כי הוא בן יחיד) ולפתח לאט לאט משחק משותף.
המון בהצלחה!
וואו כתבת מקסים!!אם כל חי

גזור ושמור!

תודה ⁦❣️⁩אורוש3
וואו תודה!בעצמי
כתבת מלא דברים כל כך פרקטיים! תודה רבה!! (שומרת לי)
אשמח לשמוע איזה משחקים לא חלמת והיא משחקתמיואשת******
שאבין מה חסר לי
חח מניחה שכל מה שבעבר כתבתי בתגובות בסגנוןאורוש3
ואת אמרת לי שזה לא לגיל ;)
אצלי גם היה אותו דבר עם הבכור מול האחרים. כל פעם קניתי לו עוד משחק לקטנים.
אלה שאחריו פשוט בגיל קטנטן התחילו לשחק בהכל- מטבח, כלים, מאכלים, מגנטים, דופלו, צינורות, כל תחבורה, בובות, ספרים מגוונים, תיקים, טלפונים, ארנקים, כדורים, הרכבות עץ, כלי רופא, כלי עבודה, פליימוביל לקטנים.
מדויק מדויק!אם כל חי

לו היה דופלו, מפתח להתפתחות, משושים, כמה דובונים , מכוניות. בטוחה שעוד אבל בערך בסגנון הזה

 

זאתי- בונה מבני פאר במגנטים

חולה על פליימוביל ומשחקת ממש יפה עם זה (משכיבה אנשים במיטה, מאכילה אותם ועוד...)

משחקי דמיון עם בובה

מגלישה לי ברגע זה פליימוביל בכביש של ״מוסך״ למכוניות

ובאופן כללי כל משחק שהם משחקים היא מוצאת מה לעשות עם זה- 

כולל קליקס שהיא לא יודעת להרכיב ופשוט מתחננת אליהם שיבנו לה את אותו ״רמקול״ שהם בנו לעצמם...

(ואת מסתובבת עם זה ברחבי הבית וצועקת בקולי קולות)

אין ספק שהיא מחקה את המשחקים שלהם וזה מה שמפתח יותר מהכל.

זהו. שנראה לי שזה באמנת ענין החיקוי ולא מה שנותנים להםמיואשת******
כי נתתי מגנטים ושאר הדברים והיא לא מבינה מה רוצים ממנה ולא נוגעת בזה.
אז שמתי למעלה כי חבל שימאס לה מזה בלי שהיא תבין מה עושים. מניחה שבגן זה ישתנה.
מצד שני הילדה משחקת משחק זיכרון לגיל שלוש ומעלה... 😆 זה מה שמענין אותה. משחקי קופסא. אולי היא מחקה את הגדולות בקטע הזה
חמודה!!!אם כל חי

אצלי בבית בעלי יושב איתם על הרצפה ומשחק....

אולי באמת אפשר לתת לה מודל של מבוגר

ואולי פשוט לשחרר ומה שהיא אוהבת היא תעשה

וגם ככה נשמע שהיא מפותחת בלעה״ר...

ושבאיזשהו שלב היא תעלה לגן ושם היא כבר תחשף למשחק הרבה יותר מגוון עם חברים

ברור, תכף גן מיואשת******
אבל הילדה מושיבה אותנו על הרצפה ל״אמא שיק איתי!!״ והיא רוצה רק משחקי קופסא!! אז כל היום לוטו ופאזל ומשושים וחפרתי בחנות מה עוד יכול להתאים לגיל שנתיים ולא מצאתי. הכל וריאציות של לוטו ופאזל של שתיים- שלוש חלקים.
יש מארזים של פאזליםנשימה ארוכה
של 4 6 ו 9
הילדים שני (שנתיים וחצי) ממש מצליחים.

וגם אנחנו עושים יחד פאזלים גדולים יותר של עשרים ויותר והם כל פעם מוצאים חלקים נגיד מצרפים יחד את כל החלקים של הילד/ הג'ירפה וכו'
יש משחק שנקרא - צבע צורה כמותפיג'מה
יש שם השחלה, מיון לפי צבעים או צורות, בניה חופשית או לפי דגמים...
הולך אצלנו מעולה...
חחח לא נשמעת מדאיגה במיוחד 😍אורוש3
למה את מתכוונתבעצמי
כשאת כותבת פיתוח שפתי? יש איזו תכנית מובנית שעוברים עליה במעונות?
ואשמח לשמוע מה ראמת שהבן שלך פספס ומה היית עושה אחרת
למיטב ידיעתי אין תוכנית מובנית, (כן יש הדרכה פדגוגית במעונותאם כל חי

מה שבאורות כתבה לך ממש מצוין ונותן כיוון איך לפתח שפה וחשיבה ולא לפספס הזדמנויות

ולגבי הבן שלי ש״פספס״

כבר כתבתי למעלה למיואשת

מדויק מדויק! - הריון ולידה

איזה משחקים למשל?הריון ולידה2
תעשירי אותנו, אני רוצה לדעת מה לקנות לו
ישר כוח סידרת גם לי את היום.רויטל.


בשמחה. הלוואי שבאמת הייתי עושה ככה אביול


תודה רבה !Lola_123
אני ממליצה לך מאד לקרוא אתתפוחים ותמרים
@באר מרים
שנשארת בבית עם הילדים עד גן עיריה ויש לה תובנות מאלפות בענייני חינוך ילדים.
תודה.. מנסה לענות..באר מרים
באמת זה מאתגר.לפני שאת בונה סדר יום נסי לעשות לעצמך חמש רשימות שונות. מה בדיוק בכל רשימה תלוי בך...

1. דברים שחשוב לי ללמד או לפתח את הילד שלי.
למשל: שפה,מושגים,חגים,תפילה,מיומנויות,צבעים וכו..


2. דברים שאני יכולה לעשות בבית בשיתוף עם הילד שמקדמים גם אותי וגם אותו.
למשל: בישול ואפיה, תלית כביסה, פריקת קניות..

3. דברים שאני חייבת לעשות ולא יכולה לעשות עם הילד.
למשל: עבודה במחשב, טיגון, יציאה שלי לרופא שיניים..

4. מקומות או אנשים שאני יכולה לצאת אליהם איתו ולהיפגש..
למשל: שכנה, בני דודים, מכולת, גינה, דואר..

5. דברים שהילד יכול להתעסק בהם לבדו כשאני ברקע..

ואז תבנו סדר יום.

כותבת לך הצעה:

בבוקר: סדר יום שכולל קימה, התלבשות, תפילה, סיפור, ארוחת בוקר. אפשר גם זמן של יציקה משותפת.

אחר כך זו בחירה שלך האם לבנות סדר יום קבוע לכל יום או זמן זורם.
מה שחשוב לדעתי זה למקם באופן קבוע את הארוחות ולתת להם שמות.
ואז יש את ארוחת הבוקר.
את הזמן שבינה לבין ארוחת צהרים.. וכן הלאה.

וכמובן שבערב גם ליצור שגרה קבועה שכוללת ארוחת ערב, מקלחת, השכבה ואולי גם זמן עם אבא..

לפעמים נח שיהיו פעילויות קבועות בזמנים קבועים
למשל: יצירה תמיד עושים לפני המקלחת, יוצאים מהבית אחרי ארוחת צהריים או כל שגרה אחרת שנוחה לך..


זמן של עבודות בית משותפות. שימי לב שהרבה מושגים אפשר לתרגל תוך כדי תלית כביסה ( צבעים, צורות, מיון, גדלים), במטבח, בקניות.

אם אתם שניכם בבית כל היום, כדאי לתכנן יציאה יומית. גם טיול משותף להוציא חבילה מהדואר תוך כדי שרואים כלב, חתול, ציפור זה נחשב.. כדאי שלפחות בחלק מהימים תפגשו אנשים.

יצירות כדאי לעשות במידה שזה כיף לך. טוב לילד להכיר ולהתנסות בחוצרים. אבל אם זה קשה לך ולא זורם - הוא יפה מאוד ישלים אץ המיומנויוץ בשנה הבאה.
כנ"ל לגבי מוטוריקה עדינה: השחלות, משושים, פטריות, קוביות.

עוד משהו שעזרנלי היה לבנות לכל שבוע או שבועיים נושא כמו בגן ולהתאים את מה שעושים:

לקראתצראש השנה: שירים בנושא, סיפורים, יצירות, להכין כרטיסי ברכה לסבא וסבתא, לקנות איתך בסופר את הסימנים השונים ולהניח אותם במקום ברור בבית.

סוכות: "לעזור" בבנית וקישוט הסוכה, ארבעתמהמינים..

אח"כ סתיו: לאסוף עלי שלכת ולעשות יצירות, למצוא חלזונות, לעזור לך להחליף לבגדי חורף.

סה" כ מספיקהשתקדישי לו שעה של פעילות בבוקר ועוד שעה אחר הצהרים.
שאר הזמן הוא יכול ללוות אותך בעבודות הבית או לשחק בענייניו כשאת בשלך.

והכי חשוב: למצוא זמנים שאת בלעדיו עטשה דברים שבונים אותך וממלאים אותך! אחרת עת עשויה להישחק מהר מאוד.

ועוד משהו: לנסות למצוא מישהו (סבתא, גיסה, שכנה, חברה, מטפלת) שתוכלי במקרי צורך להשאיר אותו אצלה כשאת חייבת לצאת בלעדיו. לדעתי עצם הידיעה שזה אפשרי תורמת מאוד. ויש מקרים שזה ממש מציל.

בהצלחה!






וואו תותחית!!אביול


תודה יקרה! איזו תשובה מושקעתתפוחים ותמרים
אני תמיד תמיד תמיד
לומדת ממך עוד,
תודה שהארכת ותרמת לנו מנסיונך העשיר
תודה על התגובה!בעצמי
בהחלט שומרת לי! תודה!
איזה תגובה מושקעת. לקחתי ממנה המוןאמ פי 5

מדפיסה גם לעצמי

 

תודה תודה תודה

תודה לכולם על התגובות!בעצמי
הרגעתם אותי מאוד!
מתייגתנפש חיה.
lola123
Lola123
מצטרפת לשאלה,BL
יש לי בת בגיל שנה, איתי בבית
רעיונות לדברים לעשות איתה?
מה משחקי התפתחות שמתאימים לשלב הזה?
אשמח גם לרעיונות לגיל שנהאמא חדשהה
מה שהולך אצלנו כרגע זה השחלה קצת (מאבדת מהר סבלנות) וספרים עם תמונות
נראה לי שכדאי לפתוח שרשור נפרד על זהאביול

זה שונה לגמרי

כמעט את כולם הכנסתי רק בגיל 3שיר80
לדעתי הילדים מתפתחים הרבה יותר טוב בבית,מקבלים ביטחון ועצמאות. מה שעשית עד עכשיו זה מצוין,תמיד יכולה להיכנס לחנות יצירות ולבקש מה שמותאם לגיל. יש גם מלא אתרים ליצירות וכו' לפי גילאים. אין כמו חינוך ביתי,ועוד עם כל הסיפורים היום זה רק מחזק את זה יותר.
ואיך היה להםבעצמי
אחרי שהם נכנסו לגן? הם השתלבו מהר? ומה מבחינת התפתחות שפתית? עשית משהו מיוחד?
אצלי אמרו בגן שהם ברמה גבוההכתר הרימון
כולם השתלבו מהרשיר80
ילדים חברותיים עם ביטחון עצמי. כל אחד עם האופי שלו,לא חושבת שיש קשר בכלל
אני מכירה כאלה ששלחו ישר לגן...בתאל1
לא ראיתי שהם נתקלו בקשיים מיוחדים.
כן כדאי לדעתי לתת תעסוקה של יצירות-הדבקות ,צביעה, משחקי קופסא, הרכבה וכו'...
ילד לומד המון מלהיות עם אמא- להתבונן ולהתנסות..
תודה!בעצמי
גם אני אשמח לענות!בלדרית
קראתי את התגובות פה והן הוסיפו לי הרבה, אבל אחרי העמקה של שני ילדים בחינוך ביתי עד גיל 3, אני יכולה להגיד לך ש-
1. קשה מאוד לפגוע בילד בריא התפתחותית. ילד בריא ישלים מהר מאוד את הדברים שלא תלמדי אותו. הוא גם יפתיע אותך וילמד דברים לבד. דווקא הלחץ ללמד בגיל הזה, לא תמיד עושה טוב, הם גדלים ומתבשלים בכל יום וצריך לתת להם את הזמן שלהם.
אני גם מאמינה בלזרום עם תחומי העניין של הילד, להציע לו דברים אחרים אבל לא להתעקש. זה יתסכל גם אותך וגם אותו.
2. חברתית ורגשית- ילד מתפתח הרבה יותר טוב כשהוא נמצא בבית בריא ותקין (בלי הורה מתעלל או מזניח חס ושלום). ילד לא צריך חברה של בני גילו. הוא יכול להסתדר נהדר גם בלי חברת ילדים בכלל (שזה מצב נדיר מאוד בארצנו). הוא יתפתח שפתית טוב ומהר יותר בבית כשמלמדים, מדברים ומתקנים אותו. בגן רוב השיחות הן עם חברים ובגלל שקשה להם להבין את השני זה יוצר אצלם הרבה תסכול. אם את מפגישה אותו, דווקא מפגש עם ילד בוגר יותר יהיה לו יותר מהנה ומפתח. מפגש לא חייב להיות ארוך ולא על בסיס יומיומי, אבל נחמד כשמכירים, ובטח כיום עם הקורונה עדיף להיחשף למעט אנשים קבועים.
3. מה שאת עושה זה נהדר. ילד לומד מכל דבר.
אני דוגלת בטיולים בחוץ, גם בקיץ משתדלים לצאת בבוקר מוקדם ואחר הצהריים. חשוב להפעיל את השרירים, ונחמד להכיר מקומות חדשים ולנשום הרבה אוויר צח. בגלל הקורונה כדאי לחפש גינות שעשועים ריקות יחסית, זה לרוב לא קשה, בטח בשעות הבוקר כשכולם במסגרות.
אני מאמינה שמה שהכי חשוב לילדים בכל גיל זה שיאהבו אותם. ואהבה מקבלים הכי הרבה בבית.
זה לא גיל קל, יכול להיות שהילד יראה מתוסכל לפעמים וזה ממש בסדר. חשוב להרגיש דברים, כדאי לנסות לתמלל את הקושי וללמוד איך ממשיכים הלאה ומתגברים.
תאמיני שאת נותנת לו את הכי טוב. כי זה באמת מה שאת עושה. בהצלחה.
תודה על התשובה המפורטת!בעצמי
ממש עוזר לי לקרוא את כל הדברים האלה. תודה!
כתבו לך המון תשובות טובות, מוסיפה רק קצתבארץ אהבתי
לי אין ניסיון עם להישאר רק בבית עד גיל כזה (לצערי, בהחלט מאמינה שיש בזה המון טוב). אמא שלי כן היתה בבית עם כל הילדים עד גיל גן (חלק אפילו הלכו רק מגן חובה).
אני כן חושבת שכדאי למצוא כמה חברים קבועים שישחקו איתו, בעיקר בגלל שאין אחים בבית (אולי ילדים של חברות שלך, להזמים או ללכת אליהם אחה"צ), לא חייבים כל יום, אבל שכן יפתח משחק גם עם ילדים נוספים. לא בהכרח בדיוק באותו גיל (אצל ההורים שלי בגיל הזה לא היו חברים בני גיל, אבל כמעט תמיד היו 2 או 3 אחים בבית ביחד).

ומשהו נוסף - לדעתי כן אפשר לנסות לקנות חוברות עבודה תואמות גיל.
אני ממש לא מאמינה בלחץ של למידה בגיל הזה, ולא חושבת שבזה תלויה הלמידה. את רוב הדברים בגיל הזה הם לומדים מהחיים עצמם.
אבל לילדים שלי קניתי כל שנה בחופש הגדול, מתוך מטרה שיהיה עוד משהו שיכול להעסיק אותנו בצורה קצת יותר של זמן אישי שלי עם כל ילד, והם ממש אהבו את זה (בגיל של הבן שלך זה ממש בסיסי - למצוא איזו צורה יוצאת דופן, להקיף בעיגול את הצורה הכי גדולה, לעבור על קווקווים וכו').
ומה שקרה זה שהם ממש אוהבים שיש להם חוברות עבודה, אז עכשיו הבת שלי שכבר סיימה כיתה א' ובכיתה לא כל כך אהבה שיעור חשבון יוזמת מעצמה עבודה בחוברת עבודה של חשבון שאני קניתי לי, כי היא אוהבת לעבוד בחוברת עבודה. ובכן שלי בגן חובה רצה כבר חוברת עבודה של אותיות וגם יוזם מעצמו לעבוד בה ונהנה מזה.
אז לדעתי כדאי שזה יהיה גם כאפשרות לעבודה ביחד, וכמובן רק לפי הרצון והכיף של הילד (וגם לא צריך לדרוש ממנו לעשות את הדברים בעצמו, אם הוא רוצה עזרה אז אפשר גם לעשות בשבילו, זה יותר בשביל החוויה הטובה מאשר בשביל הלמידה עצמה).
תודה!!בעצמיאחרונה
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
ממשהשקט הזה
לפעמים באמצע יום שישי הוא פשוט מתיישב על הספה.


עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅


אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 23:29

לק"י

 

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אהממממחנוקהאחרונה

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

 

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

 

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

 

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרוםאחרונה

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1אחרונה

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
פוסטינור בהנקהתהילנה

יצא למישהי לקחת ומוכנה לשתף?

האם לצפות לתופעות לוואי מיוחדות? (יש לי היכרות עם הגלולה, אבל לא בהנקה)

ממליצה לשאול את המכון הטטרולוגי אם בכלל מותר בהנקהאמהלה

מותרתהילנה

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

הבנתי. לא חושבת שאמור להיות שונה... בהצלחהאמהלה
תודה לך!תהילנה
רק חשוב לי לכתובשלומית.
שאחוזי המניעה של הגלולה הזו לא מאוד גבוהים וככל שמתרחקים מזמן קיום היחסים היעילות פוחתת 
תודהתהילנהאחרונה

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחיאחרונה

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

ניו בורן חורף מה צריךחנוקה

אין לי כח לקנות יותר מדי

אז אשמח להמלצות שאפשר לקנות מהמחשב, עדיף זולות

 

גופיות פלנל

רגליות פלנל - נעימות.

יש לי כבר אבל מבד רגיל, (של נקסט) כמה הייתן קונות פליז בהנחה ולא יבוא לידי שימוש שוב בקרוב?

יש לי ביגוד ראשוני דק ארוך אבל לא מחמם,

ויש לי שמיכת מעיל כזה (שקש)

כמה בגדים חמים הייתן קונות? איזה סוג? אמא שלי אמרה ליש קטיפה לא באמת מחמם זה רק לוק חורפי. אז מה כן?

ושוב המלצות מאיפה- מעדיפה בייביגרו ולא חליפות לניו בורן.

ועוד משהו- משקל לידה משוער 3.5- איזה מידה הייתן קונות? ניו בורן או 0-3?

 

תודה על כל ההכוונות!

חשבתי שאצליח לקבל יד2 אבל בנתיים אף אחד לא הביא לי משהו מדי רלוונטי חוץ משקי שינה (2) שזה נחמד מאד אבל לא מספיק.

גרה במקום קר יחסית.

אני ילדתי בדצמבר בירושליםואני שר

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

0-3 לפחות ואוברולים חורפיים, לא מעבריעל מהדרום

לק"י


אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

אני ילדתי נוברמבר ודצמבר....חוזרת בקרוב

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

תודה לכולכן!חנוקה

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

יש מבצעים כמעט בכל מקום עכשוואני שראחרונה

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות

אולי יעניין אותך