להישאר עם ילד בן שנתיים וחצי בביתבעצמי
בן שנתיים וחצי בן יחיד (ללא אחים).
היה איתי עד עכשיו בבית מבחירה והתכנון היה שהוא יכנס למעון השנה. אבל כנראה שאצטרך להישאר איתו עוד שנה בבית בעיקר בגלל הקורונה (ממש מפחדת להכניס למעון עם הקורונה וגם שינו לי את התנאים בעבודה אז זה כלכלית פחות משתלם).
יש לי כמה שאלות-
1. יש בנות שהכניסו למסגרת פעם ראשונה רק לגן בגיל 3+? האם לילד היו פערים ביחס לילדים אחרים? האם אני פוגעת בו מבחינה התפתחותית כשאני נשארת איתו עוד שנה בבית?
2. חלק מהחשש שלי מהישארות איתו בבית מכיוון שהוא כבר גדול ודורש יותר ויותר תעסוקה מובנית. ואני קצת חוששת שלא אעמוד בזה וזה לא יהיה לו טוב. גם מבחינה חברתית. יש לו בני דודים קרובים שאנחנו נפגשים מידי פעם אבל זה לא כל יום.
3. מה אני צריכה לעשות כדי שהיום יהיה מלא תוכן טוב עבורו? אשמח לשמוע טיפים מה כדאי לעשות. כרגע מה שעשינו עד עכשיו זה שילוב שלו איתי בדברים הביתיים - כביסה, שטיפת כלים הכנת אוכל וכו', הרבה משחקים וספרים.

רוצה לציין שכנראה כן אצא לעבוד בוקר אחד ובזמן הזה הוא יהיה עם בעלי כך שכן תהיה לי התאווררות כלשהי..
מבחינה התפתחותית אין שום בעיה כמובן תקפידיבתי 123
לתת לו להתנסות ביצירה גזירה הדבקה וכו
מבחינה חברתית בגלל שהוא לבד והוא כן צריך כבר חברה באמת לא יודעת לענות אין לכם גן שעשועים בסביבה? את יכולה לקחת אותו אחר הצהריים לשחק עם שכנים?
אבל אני יכולה לומר לך שלפעמים דוקא ילדים שהיו בבית מגיעם עם המון בטחון לגן.
לי לא יצא להכניס ככה ישר אבל גם אני במצב דומה השנה ופשוט הכנסתי לעצמי לראש שבעז"ה יהיה בסדר תראי איך העניינים זורמים ואם יהיה צורך בטח הקב"ה יעזור שתמצאי לו מסגרת ותהיה לך עבודה באמצע השנה
מקפידה על יצירותבעצמי
וכל מיני דברים שהוא לומד לעשות.
הבעיה באמת כמו שכתבת העניין החברתי. עם בני דודים אנחנו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע. בגן שעשועים אני מעדיפה לא כרגע בגלל הקורונה.. ובכללי רוב ההורים פה שולחים פשוט למעון
אני הייתי ממליצה לבנות לו סדר יום דומה קצת לגןאם כל חי

זה נותן לו עוגן להשען עליו- מה עושים עכשיו ומה אחר כך, וכך הוא פחות יכול ״לשגע״

זה משאיר לך מרווח אויר לבשל/ לסדר דברים שאת רוצה לעשות לבד (והוא בזמן  הזה במשחק עצמאי למשל)

 

כרגעבעצמי
מה שקורה זה שאם אני מבשלת הוא איתי מסתכל ומשתתף במה שיכול..כך שדברים שאני עושה "לבד" לא כל כך קורה כשאני איתו. כמובן שלפעמים אני קוראת משהו והוא משחק לבד אבל כשאני ממש עושה משהו הוא בדרך כלל משתתף
אבל באמת חשבתי לבנות לוז קבוע יותרבעצמי
אשמח אם יש לבנות פה לוז כזה שיוכלו לכתוב לי
כדאי לבנות לו סדר יום מובנהאביול
נגיד-
קימה בבוקר
נטילת ידיים, תפילה קצרה
ארוחת בוקר
משחקי מוטוריקה
יצירה
חצר/גינה משהו כזה
ארוחת צהריים
שנת צהריים
סיפור

כמובן לא דווקא לפי הסדר הזה.. איך שמתאים לכם...
כתבת סדר יום מעולהאם כל חי

אני אישית הייתי משמיטה את שנת צהריים או מקצרת מאוד

בגיל הזה לרוב הם מתחילים כבר עם הסקנדלים בערב, לא עייפים ולא נרדמים...

כמובן @בעצמי תראי מה טוב לכן

ועוד משהו- 

ממליצה לחשוב ולהצטייד מראש

בחומרי יצירה מותאמים ומגוונים

מלאי משחקים מתאימים לגיל הזה והלאה

ספרים ספרים ספרים- מאוד מפתח!

 

את בעצם פותחת גנון פרטי לילד,ומעבר לתעסוקה בעבודות בית עם אמא שזה דבר מהמם ומפתח לכשעצמו, כשאי לשים לב גם לפיתוח מוטורי ושפתי מובנה יותר.

 

אני עכשיו שמה לב שהבן הבכור שלי פספס ממש הרבה,

הקטנה משחקת במשחקים שלא חלמתי להביא לו כשהוא היה בן שנתיים....

מצטרפת לכל מילה ומוסיפהאורוש3
בקשר לשפה-
גם פעילויות מובנות כמו משחקי לוטו. אפשר כבר להתחיל לתאר לו ושינחש איזה קלף יש לך. ובהמשך ללמד אותו בהדרגה לתאר לעצמו. כשקוראים ספרים אפשר לשלב בין קריאה כיפית לבין קריאה יותר מלמדת- הרבה שאלות ''למה?'' על הסיפור. למשל במעשה בחמישה בלונים- למה הבלון התפוצץ? למה רותי עצובה? איזה בלון לא התפוצץ? מה קרה לו?
לאט לאט בהתאם לרמה.
בנוסף לפעילויות האלה שהן יותר מובנות. ממליצה להתרגל לדבר לדבר לדבר- הוא איתך במטבח. מהמם. הלוואי שלי הייתה סבלנות לזה. תנצלי ממש את ההזדמנות ותתמללי כל מה שאת עושה יש מלא פעלים- לקלף, לערבב, למזוג, לשפוך, לערבל, לאפות, לבשל, לטגן, לחתוך, להשרות, לתבל, לסחוט. ועוד.
תארים- חם, קר, רך, קשה, גדול, קטן, ארוך קצר, חד. ועוד.
המון המון שפה תוך כדי החיים. בגובה העיניים.
כדאי גם לתת לו הוראות מגוונות. נגיד להביא לך שני פריטים מהחדר שהוא צריך לזכור. או לזרוק כדור לתוך חישוק ואז למצוא כפיים- שני שלבים. בהדרגה ובהתאם ליכולת כמובן. כדאי לשיים קטגוריות שונות- למשל כלי תחבורה בסיבוב בחוץ, בגדים בזמן התלבשות, פירות וירקות בסידור קניות, כלי אוכל בעריכת שולחן, חיות בטיול או בספר.
בקשר למוטוריקה גם. אפשר יותר מובנה- לקנות אוהל כדורים, מנהרה, מגלשה קטנה, בימבה כמובן, לעשות מסלולים בבית, שיווי משקל, כדורים. אפשר גם בחוץ כמובן. אלה מוטוריקה גסה.
מוטוריקה עדינה- השחלות מגוונות, מדבקות, ציור- גם צבעים לא רק טושים, גזירה, צבעי ידיים. ברבצק ופלסטלינה.
ועוד תוך כדי החיים- תליית כביסה ומשחק במגנטים על המקרר- מצויין לחגורת כתפיים. לרוץ בבית להביא לך דברים ולהחזיר. מוזיקה וריקודים.
ממליצה על Pinterest בשביל מליוני רעיונות ליצירות ולפעילויות. מצטרפת לזה שכדאי לוז קבוע פחות או יותר.
ממליצה על שינה בבוקר כדי להקל על ההרדמות וגם למלא את הזמן. חוץ בקיץ אח''צ. חורף בבוקר אם אפשר.
לגבי מצב חברתי ממליצה כן להפגיש אותו עם שני חברים קבועים לפחות בסביבות הגיל שלו. לא חייבים בבוקר אם הם במעון ולא חייבים כל יום. אבל הוא חייב התנסות בקונפליקטים חברתיים (חטפו לי, לקחו לי, מה אני עושה. בעיקר כי הוא בן יחיד) ולפתח לאט לאט משחק משותף.
המון בהצלחה!
וואו כתבת מקסים!!אם כל חי

גזור ושמור!

תודה ⁦❣️⁩אורוש3
וואו תודה!בעצמי
כתבת מלא דברים כל כך פרקטיים! תודה רבה!! (שומרת לי)
אשמח לשמוע איזה משחקים לא חלמת והיא משחקתמיואשת******
שאבין מה חסר לי
חח מניחה שכל מה שבעבר כתבתי בתגובות בסגנוןאורוש3
ואת אמרת לי שזה לא לגיל ;)
אצלי גם היה אותו דבר עם הבכור מול האחרים. כל פעם קניתי לו עוד משחק לקטנים.
אלה שאחריו פשוט בגיל קטנטן התחילו לשחק בהכל- מטבח, כלים, מאכלים, מגנטים, דופלו, צינורות, כל תחבורה, בובות, ספרים מגוונים, תיקים, טלפונים, ארנקים, כדורים, הרכבות עץ, כלי רופא, כלי עבודה, פליימוביל לקטנים.
מדויק מדויק!אם כל חי

לו היה דופלו, מפתח להתפתחות, משושים, כמה דובונים , מכוניות. בטוחה שעוד אבל בערך בסגנון הזה

 

זאתי- בונה מבני פאר במגנטים

חולה על פליימוביל ומשחקת ממש יפה עם זה (משכיבה אנשים במיטה, מאכילה אותם ועוד...)

משחקי דמיון עם בובה

מגלישה לי ברגע זה פליימוביל בכביש של ״מוסך״ למכוניות

ובאופן כללי כל משחק שהם משחקים היא מוצאת מה לעשות עם זה- 

כולל קליקס שהיא לא יודעת להרכיב ופשוט מתחננת אליהם שיבנו לה את אותו ״רמקול״ שהם בנו לעצמם...

(ואת מסתובבת עם זה ברחבי הבית וצועקת בקולי קולות)

אין ספק שהיא מחקה את המשחקים שלהם וזה מה שמפתח יותר מהכל.

זהו. שנראה לי שזה באמנת ענין החיקוי ולא מה שנותנים להםמיואשת******
כי נתתי מגנטים ושאר הדברים והיא לא מבינה מה רוצים ממנה ולא נוגעת בזה.
אז שמתי למעלה כי חבל שימאס לה מזה בלי שהיא תבין מה עושים. מניחה שבגן זה ישתנה.
מצד שני הילדה משחקת משחק זיכרון לגיל שלוש ומעלה... 😆 זה מה שמענין אותה. משחקי קופסא. אולי היא מחקה את הגדולות בקטע הזה
חמודה!!!אם כל חי

אצלי בבית בעלי יושב איתם על הרצפה ומשחק....

אולי באמת אפשר לתת לה מודל של מבוגר

ואולי פשוט לשחרר ומה שהיא אוהבת היא תעשה

וגם ככה נשמע שהיא מפותחת בלעה״ר...

ושבאיזשהו שלב היא תעלה לגן ושם היא כבר תחשף למשחק הרבה יותר מגוון עם חברים

ברור, תכף גן מיואשת******
אבל הילדה מושיבה אותנו על הרצפה ל״אמא שיק איתי!!״ והיא רוצה רק משחקי קופסא!! אז כל היום לוטו ופאזל ומשושים וחפרתי בחנות מה עוד יכול להתאים לגיל שנתיים ולא מצאתי. הכל וריאציות של לוטו ופאזל של שתיים- שלוש חלקים.
יש מארזים של פאזליםנשימה ארוכה
של 4 6 ו 9
הילדים שני (שנתיים וחצי) ממש מצליחים.

וגם אנחנו עושים יחד פאזלים גדולים יותר של עשרים ויותר והם כל פעם מוצאים חלקים נגיד מצרפים יחד את כל החלקים של הילד/ הג'ירפה וכו'
יש משחק שנקרא - צבע צורה כמותפיג'מה
יש שם השחלה, מיון לפי צבעים או צורות, בניה חופשית או לפי דגמים...
הולך אצלנו מעולה...
חחח לא נשמעת מדאיגה במיוחד 😍אורוש3
למה את מתכוונתבעצמי
כשאת כותבת פיתוח שפתי? יש איזו תכנית מובנית שעוברים עליה במעונות?
ואשמח לשמוע מה ראמת שהבן שלך פספס ומה היית עושה אחרת
למיטב ידיעתי אין תוכנית מובנית, (כן יש הדרכה פדגוגית במעונותאם כל חי

מה שבאורות כתבה לך ממש מצוין ונותן כיוון איך לפתח שפה וחשיבה ולא לפספס הזדמנויות

ולגבי הבן שלי ש״פספס״

כבר כתבתי למעלה למיואשת

מדויק מדויק! - הריון ולידה

איזה משחקים למשל?הריון ולידה2
תעשירי אותנו, אני רוצה לדעת מה לקנות לו
ישר כוח סידרת גם לי את היום.רויטל.


בשמחה. הלוואי שבאמת הייתי עושה ככה אביול


תודה רבה !Lola_123
אני ממליצה לך מאד לקרוא אתתפוחים ותמרים
@באר מרים
שנשארת בבית עם הילדים עד גן עיריה ויש לה תובנות מאלפות בענייני חינוך ילדים.
תודה.. מנסה לענות..באר מרים
באמת זה מאתגר.לפני שאת בונה סדר יום נסי לעשות לעצמך חמש רשימות שונות. מה בדיוק בכל רשימה תלוי בך...

1. דברים שחשוב לי ללמד או לפתח את הילד שלי.
למשל: שפה,מושגים,חגים,תפילה,מיומנויות,צבעים וכו..


2. דברים שאני יכולה לעשות בבית בשיתוף עם הילד שמקדמים גם אותי וגם אותו.
למשל: בישול ואפיה, תלית כביסה, פריקת קניות..

3. דברים שאני חייבת לעשות ולא יכולה לעשות עם הילד.
למשל: עבודה במחשב, טיגון, יציאה שלי לרופא שיניים..

4. מקומות או אנשים שאני יכולה לצאת אליהם איתו ולהיפגש..
למשל: שכנה, בני דודים, מכולת, גינה, דואר..

5. דברים שהילד יכול להתעסק בהם לבדו כשאני ברקע..

ואז תבנו סדר יום.

כותבת לך הצעה:

בבוקר: סדר יום שכולל קימה, התלבשות, תפילה, סיפור, ארוחת בוקר. אפשר גם זמן של יציקה משותפת.

אחר כך זו בחירה שלך האם לבנות סדר יום קבוע לכל יום או זמן זורם.
מה שחשוב לדעתי זה למקם באופן קבוע את הארוחות ולתת להם שמות.
ואז יש את ארוחת הבוקר.
את הזמן שבינה לבין ארוחת צהרים.. וכן הלאה.

וכמובן שבערב גם ליצור שגרה קבועה שכוללת ארוחת ערב, מקלחת, השכבה ואולי גם זמן עם אבא..

לפעמים נח שיהיו פעילויות קבועות בזמנים קבועים
למשל: יצירה תמיד עושים לפני המקלחת, יוצאים מהבית אחרי ארוחת צהריים או כל שגרה אחרת שנוחה לך..


זמן של עבודות בית משותפות. שימי לב שהרבה מושגים אפשר לתרגל תוך כדי תלית כביסה ( צבעים, צורות, מיון, גדלים), במטבח, בקניות.

אם אתם שניכם בבית כל היום, כדאי לתכנן יציאה יומית. גם טיול משותף להוציא חבילה מהדואר תוך כדי שרואים כלב, חתול, ציפור זה נחשב.. כדאי שלפחות בחלק מהימים תפגשו אנשים.

יצירות כדאי לעשות במידה שזה כיף לך. טוב לילד להכיר ולהתנסות בחוצרים. אבל אם זה קשה לך ולא זורם - הוא יפה מאוד ישלים אץ המיומנויוץ בשנה הבאה.
כנ"ל לגבי מוטוריקה עדינה: השחלות, משושים, פטריות, קוביות.

עוד משהו שעזרנלי היה לבנות לכל שבוע או שבועיים נושא כמו בגן ולהתאים את מה שעושים:

לקראתצראש השנה: שירים בנושא, סיפורים, יצירות, להכין כרטיסי ברכה לסבא וסבתא, לקנות איתך בסופר את הסימנים השונים ולהניח אותם במקום ברור בבית.

סוכות: "לעזור" בבנית וקישוט הסוכה, ארבעתמהמינים..

אח"כ סתיו: לאסוף עלי שלכת ולעשות יצירות, למצוא חלזונות, לעזור לך להחליף לבגדי חורף.

סה" כ מספיקהשתקדישי לו שעה של פעילות בבוקר ועוד שעה אחר הצהרים.
שאר הזמן הוא יכול ללוות אותך בעבודות הבית או לשחק בענייניו כשאת בשלך.

והכי חשוב: למצוא זמנים שאת בלעדיו עטשה דברים שבונים אותך וממלאים אותך! אחרת עת עשויה להישחק מהר מאוד.

ועוד משהו: לנסות למצוא מישהו (סבתא, גיסה, שכנה, חברה, מטפלת) שתוכלי במקרי צורך להשאיר אותו אצלה כשאת חייבת לצאת בלעדיו. לדעתי עצם הידיעה שזה אפשרי תורמת מאוד. ויש מקרים שזה ממש מציל.

בהצלחה!






וואו תותחית!!אביול


תודה יקרה! איזו תשובה מושקעתתפוחים ותמרים
אני תמיד תמיד תמיד
לומדת ממך עוד,
תודה שהארכת ותרמת לנו מנסיונך העשיר
תודה על התגובה!בעצמי
בהחלט שומרת לי! תודה!
איזה תגובה מושקעת. לקחתי ממנה המוןאמ פי 5

מדפיסה גם לעצמי

 

תודה תודה תודה

תודה לכולם על התגובות!בעצמי
הרגעתם אותי מאוד!
מתייגתנפש חיה.
lola123
Lola123
מצטרפת לשאלה,BL
יש לי בת בגיל שנה, איתי בבית
רעיונות לדברים לעשות איתה?
מה משחקי התפתחות שמתאימים לשלב הזה?
אשמח גם לרעיונות לגיל שנהאמא חדשהה
מה שהולך אצלנו כרגע זה השחלה קצת (מאבדת מהר סבלנות) וספרים עם תמונות
נראה לי שכדאי לפתוח שרשור נפרד על זהאביול

זה שונה לגמרי

כמעט את כולם הכנסתי רק בגיל 3שיר80
לדעתי הילדים מתפתחים הרבה יותר טוב בבית,מקבלים ביטחון ועצמאות. מה שעשית עד עכשיו זה מצוין,תמיד יכולה להיכנס לחנות יצירות ולבקש מה שמותאם לגיל. יש גם מלא אתרים ליצירות וכו' לפי גילאים. אין כמו חינוך ביתי,ועוד עם כל הסיפורים היום זה רק מחזק את זה יותר.
ואיך היה להםבעצמי
אחרי שהם נכנסו לגן? הם השתלבו מהר? ומה מבחינת התפתחות שפתית? עשית משהו מיוחד?
אצלי אמרו בגן שהם ברמה גבוההכתר הרימון
כולם השתלבו מהרשיר80
ילדים חברותיים עם ביטחון עצמי. כל אחד עם האופי שלו,לא חושבת שיש קשר בכלל
אני מכירה כאלה ששלחו ישר לגן...בתאל1
לא ראיתי שהם נתקלו בקשיים מיוחדים.
כן כדאי לדעתי לתת תעסוקה של יצירות-הדבקות ,צביעה, משחקי קופסא, הרכבה וכו'...
ילד לומד המון מלהיות עם אמא- להתבונן ולהתנסות..
תודה!בעצמי
גם אני אשמח לענות!בלדרית
קראתי את התגובות פה והן הוסיפו לי הרבה, אבל אחרי העמקה של שני ילדים בחינוך ביתי עד גיל 3, אני יכולה להגיד לך ש-
1. קשה מאוד לפגוע בילד בריא התפתחותית. ילד בריא ישלים מהר מאוד את הדברים שלא תלמדי אותו. הוא גם יפתיע אותך וילמד דברים לבד. דווקא הלחץ ללמד בגיל הזה, לא תמיד עושה טוב, הם גדלים ומתבשלים בכל יום וצריך לתת להם את הזמן שלהם.
אני גם מאמינה בלזרום עם תחומי העניין של הילד, להציע לו דברים אחרים אבל לא להתעקש. זה יתסכל גם אותך וגם אותו.
2. חברתית ורגשית- ילד מתפתח הרבה יותר טוב כשהוא נמצא בבית בריא ותקין (בלי הורה מתעלל או מזניח חס ושלום). ילד לא צריך חברה של בני גילו. הוא יכול להסתדר נהדר גם בלי חברת ילדים בכלל (שזה מצב נדיר מאוד בארצנו). הוא יתפתח שפתית טוב ומהר יותר בבית כשמלמדים, מדברים ומתקנים אותו. בגן רוב השיחות הן עם חברים ובגלל שקשה להם להבין את השני זה יוצר אצלם הרבה תסכול. אם את מפגישה אותו, דווקא מפגש עם ילד בוגר יותר יהיה לו יותר מהנה ומפתח. מפגש לא חייב להיות ארוך ולא על בסיס יומיומי, אבל נחמד כשמכירים, ובטח כיום עם הקורונה עדיף להיחשף למעט אנשים קבועים.
3. מה שאת עושה זה נהדר. ילד לומד מכל דבר.
אני דוגלת בטיולים בחוץ, גם בקיץ משתדלים לצאת בבוקר מוקדם ואחר הצהריים. חשוב להפעיל את השרירים, ונחמד להכיר מקומות חדשים ולנשום הרבה אוויר צח. בגלל הקורונה כדאי לחפש גינות שעשועים ריקות יחסית, זה לרוב לא קשה, בטח בשעות הבוקר כשכולם במסגרות.
אני מאמינה שמה שהכי חשוב לילדים בכל גיל זה שיאהבו אותם. ואהבה מקבלים הכי הרבה בבית.
זה לא גיל קל, יכול להיות שהילד יראה מתוסכל לפעמים וזה ממש בסדר. חשוב להרגיש דברים, כדאי לנסות לתמלל את הקושי וללמוד איך ממשיכים הלאה ומתגברים.
תאמיני שאת נותנת לו את הכי טוב. כי זה באמת מה שאת עושה. בהצלחה.
תודה על התשובה המפורטת!בעצמי
ממש עוזר לי לקרוא את כל הדברים האלה. תודה!
כתבו לך המון תשובות טובות, מוסיפה רק קצתבארץ אהבתי
לי אין ניסיון עם להישאר רק בבית עד גיל כזה (לצערי, בהחלט מאמינה שיש בזה המון טוב). אמא שלי כן היתה בבית עם כל הילדים עד גיל גן (חלק אפילו הלכו רק מגן חובה).
אני כן חושבת שכדאי למצוא כמה חברים קבועים שישחקו איתו, בעיקר בגלל שאין אחים בבית (אולי ילדים של חברות שלך, להזמים או ללכת אליהם אחה"צ), לא חייבים כל יום, אבל שכן יפתח משחק גם עם ילדים נוספים. לא בהכרח בדיוק באותו גיל (אצל ההורים שלי בגיל הזה לא היו חברים בני גיל, אבל כמעט תמיד היו 2 או 3 אחים בבית ביחד).

ומשהו נוסף - לדעתי כן אפשר לנסות לקנות חוברות עבודה תואמות גיל.
אני ממש לא מאמינה בלחץ של למידה בגיל הזה, ולא חושבת שבזה תלויה הלמידה. את רוב הדברים בגיל הזה הם לומדים מהחיים עצמם.
אבל לילדים שלי קניתי כל שנה בחופש הגדול, מתוך מטרה שיהיה עוד משהו שיכול להעסיק אותנו בצורה קצת יותר של זמן אישי שלי עם כל ילד, והם ממש אהבו את זה (בגיל של הבן שלך זה ממש בסיסי - למצוא איזו צורה יוצאת דופן, להקיף בעיגול את הצורה הכי גדולה, לעבור על קווקווים וכו').
ומה שקרה זה שהם ממש אוהבים שיש להם חוברות עבודה, אז עכשיו הבת שלי שכבר סיימה כיתה א' ובכיתה לא כל כך אהבה שיעור חשבון יוזמת מעצמה עבודה בחוברת עבודה של חשבון שאני קניתי לי, כי היא אוהבת לעבוד בחוברת עבודה. ובכן שלי בגן חובה רצה כבר חוברת עבודה של אותיות וגם יוזם מעצמו לעבוד בה ונהנה מזה.
אז לדעתי כדאי שזה יהיה גם כאפשרות לעבודה ביחד, וכמובן רק לפי הרצון והכיף של הילד (וגם לא צריך לדרוש ממנו לעשות את הדברים בעצמו, אם הוא רוצה עזרה אז אפשר גם לעשות בשבילו, זה יותר בשביל החוויה הטובה מאשר בשביל הלמידה עצמה).
תודה!!בעצמיאחרונה
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושיאחרונה

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

נערה שהשמינהרוני 1234

הבת שלי (בת 15) הפסיקה לקחת ריטלין אחרי תקופה ארוכה ומסתבר שזה גורם לתאבון מוגבר. אחרי כמה חודשים ה"בולמוס" קצת נרגע אבל לא מספיק.

בקיצור היא השמינה מאד בלי לשים לב. נראה שאין לה שום מודעות לעניין ובעלי לוחץ עלי לדבר איתה. העניין הוא שאני לא בטוחה האם ומה להגיד לה ואיך בכלל לגשת לנושא באופן יעיל ובלי לפגוע בה/ בדימוי העצמי שלה.

אשמח לרעיונות ועצות…

נראה ליDevora

לדבר איתה: זה סיכוי ענק לגרום נזק.

בדימוי העצמי שלה, ואף בנושא ההשמנה עצמו.

לדעתי: לכבד את הבחירות שלה, זכותה. יחד עם זאת שווה ללכת לבדיקות דם ליתר בטחון, וכן להוציא את השטויות מהבית.

ממש ממש ממשאנונימית בהו"ל

ממליצה לשמוע את הפודקאסט של מה בליבא עם רוני רמז


היא מדברת מדהים על עודף משקל


ממש גרמה לי לבכות איך גרמו לי לשנוא את עצמי ואת הגוף שלי...


בכללי, אין מה להגיד לה בעצמה.

אם היא תרצה ותפנה אליכם להתייעץ מה לעשות, אז תייעצי לה להוסיף פעילות גופנית , לשלב התזונה ירקות וכו'

בעיני אין סיכוי שהיא לא שמה לב או תשים בקרוב ממשירושלמית במקור
אז אם רק זה השיקול, ממש חבל לפתוח
מסכימהאיזמרגד1

די ברור שהיא כן שמה לב, וכרגע לא רוצה לעשות עם זה

כלום כי זה מלחיץ או אין לה כוח להתמודד עם זה או משהו בסגנון...

אני מאמינה שהנכון יהיה להתעלם, מקסימום לדאוג שהאוכל שמכינים בבית יהיה בריא יחסית...

אבל זה לא התפקיד שלנו כהורים?רוני 1234
לדאוג לבריאות שלה ולאיכות חיים שלה באופן כללי… גם אם כרגע זה לא מפריע לה או אין לה כח?

תעזרו לי לחדד את הנקודה… זה מה שבעלי טוען

בגדול אני חושבת שכןאיזמרגד1

אבל התפקיד של הורים זה גם לחשוב לטווח ארוך... אני חושבת שכל מה שיגידו לה יגרום לה א. לאנטי, ולהוריד את הסיכוי שהיא תתחיל לאכול בריא או לעשות ספורט כי זה יהפוך למשהו שהוא מולכם במקום למשהו שמול עצמה

ב. לחרדה או דימוי עצמי נמוך, כי אם אתם מדברים איתה על זה זה כנראה ממש גרוע. וחרדה אגב הרבה פעמים גורמת להגביר אכילה רגשית ולא להוריד.

אני חושבת שדברים כמו להוסיף סלט חי לכל ארוחה ודברים כאלה, שזה להוסיף אוכל בריא בכללי ולא לחץ מולה. ואם היא מבקשת עזרה או מתלוננת על המשקל שלה אז אפשר להציע עזרה בעדינות. אבל לא לבוא ולדבר איתה מלכתחילה.

אין מצבooאחרונה

שנערה בת 15 לא שמה לב שהיא השמינה


יכולת ההשפעה ההורית לגבי אורח חיים ותזונה נכונה היא ב

1. אוכל בריא זמין בבית

2. דוגמא אישית

3. חוסר שיפוטיות

4. השארת יכולת הבחירה בידי הילדה


בכל גיל

ובפרט בגיל 15

נכון שאני לא משוגעת?אנונימית בהו"ל
יש בבדיקה פס נכון?

אני לא רואהאחת פשוטה
אני רואה משהו ממש ממש עדין. תנסי עוד יום יומייםשושנושי
בשורות טובות 
אני לא רואההריון ולידה
אבל אם הבדיקה ישנה יכול להיות שהפס חלש בגלל זה.

לי היו בבדיקות ישנות פסים חלשים ממש גם שבוע אחרי האיחור, ובדיקה חדשה הראתה שני פסים בוהקים תוך שנייה.. 

הבדיקה חדשה.אנונימית בהו"ל

פשוט בדקתי ממש מוקדם. כמה ימים לפני האיחור.

מעניין. העליתי את התמונה לAI והיא טענה שיש פס חיובי מובהק.

פס חיובי מובהק חחחחשושנושי

אין על הבינה.

אני בכנות רואה משהו נורא עדין,

אני הכי בעולם מסכימה שקשה לחכות. לדעתי ראשון בוקר כבר יהיה יותר ברור. 

ואני גם מתלבטתאנונימית בהו"ל
כמה זה נורא ששתיתי יין מעורבב במיץ ענבים ב4 כוסות? במצטבר יצא כמות לא קטנה.
זה שתתחרטי לא ישנה את התמונה.שושנושי

תשתי הרבה מים, תאכלי טוב ותחשבי חיובי.

בשורות טובות 

עוד אין שיליה בכללמקקה

לא נראה לי שאמור להשפיע בשלב הזה

וטני רואה פס

בשעה טובה

התאמצתי ולא רואה כלוםפה משתמש/תאחרונה
איך היה ליל הסדר? גלויה

חשבתי שבטח כבר פתחו...


אז איך התחיל אצלכן החג?

איך היה ליל הסדר?


מוזמנות לכתוב

נקודות לשימור או לשיפור.


הממממגלויה

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...


החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")


עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...


מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרום

לק"י

 

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

שנזכה במהרה לשיר באמת!גלויה

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הכי חשוב שהילדים נהנו! הרי זו מהות ליל הסדרמתואמת
ליל הסדר היה ממש יפה ב"הבארץ אהבתי

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...


הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

תודה על ההתעניינותשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך ט"ז בניסן תשפ"ו 8:30

אנחנו עשינו בבית, היה ממש ממש כיף.

הבן שלי קם חג בבוקר וביקש שנעשה עוד פעם ליל הסדר, מבחינתי היה שווה הכל עם הבקשה הזאת (זה משמעותי לי כי אני אישית מעולם לא התחברתי ללילה הזה, אצל ההורים משני הצדדים הוא ארוךךךךך, מסיימים באיזה 4. הלילה הזה זכור לי בתור אחד שרק רוצים לישון ולאכול ואי אפשר. ההורים מדהימים שלא תטעו, פשוט לא מצאתי את עצמי בקונספט).

בקיצור, היה טוב.

סיימנו ב 12, שני הילדים נשארו ערים עד הסוף. ערב מלא בשירה וריקודים.

בעלי הכין הצגה הם בובות שמתלבשות על היד, אבל הילדים לא היו בעניין אז פשוט זרמנו עם השירים בהגדה. איםה שלא היה שיר, מלמלנו מהר כדי לא לאבד את הקשב שלהם.

קנינו טרמפולינה שבוע לפני פסח (קטנה, בלי רשת) - הנחנו בסלון ליד השולחן הגדול לא הפסיק לקפוץ כל הלילה (ברמת המוזר לדעתי - כאילו, כמה אפשר לקפוץ?????. הגדול החליט על מסלול - רוקדים במעגל עולים לטרמפו קפיצה בחישוקים, עוד כמה דברים ומהתחלה. הפכנו להיות קצת עמדת דיג'י)

בקיצור היה ממש כיף.

עדיין יש פינה בלב שלא מוכן להשלים עם הטוב הזה, אני ממש התרגלתי שזה ערב של דברי תורה ופתאום כזה - לא היה דבר תורה אחד. גם אם הייתי רוצה בעלי היקר פחות הטיפוס ואני גם ככה, אין לי קשב לזה. היה טוב ומצד שני לא יודעת, מנסה להתרגל.

העיקר הילדים ואנחנו נהננו.

ראיתי סרטון של הרב יגאל כהן שבסופו של דבר - שום דבר לא שווה בלי שמחה. אז ב''ה שמחה גדולה הייתה. הבן שלי מחכה לסדר הבא וזה ממש עושה לי את זה. 

 

וואו, כל הכבוד לכם!מתואמת

לעשות ליל הסדר לבד רק עם שני ילדים קטנים - זה אומץ!

באמת נשמע שזה היה מדויק בשבילכם❤️ איזה כיף שכולכם נהניתם כך! מן הסתם הילדים לא היו מצליחים ליהנות בליל סדר שכולו דברי תורה...

היינו אמורים לעשות בביתשומשומונית

פעם ראשונה (בעצם חוץ מהקורונה). אבל הוא סגר חג בצבא. אז בסוף נסעתי להורים.

היה בסדר, אבל הייתי צריכה לתזז בין הקטנים לגדולים ולהרדים. בקושי אמרתי משהו מהמגיד, וגם בהלל ונרצה הייתי עם הקטן שהתעורר. מקווה שלמגוייסות יש פתור בכל זאת..

ואני עם סוכרת- אז מאתגר עם האוכל, המצות ו4 הכוסות (קיבלתי הנחיות מהדיאטנית מה בדיוק לעשות), אבל זה גם לא השאיר לי הרבה מה לאכול...

עכשיו אנחנו בבית ב"ה, הוא אמור לחזור סמוך לשבת. 

דייייי איזה מתסכל זה שינוי ברגע האחרוןשושנושי

ועוד שינוי כזה. ממש קשה.

בעז''ה שתהיה לו נסיעה טובה הביתה ויחזור כמה שיותר מהר. 

היה מקסיםרוני 1234
היינו לבד בבית ונהננו מכל רגע. הילדים ממש שיתפו פעולה (קיבלו מרשמלו על כל שאלה יפה/ תשובה שענו) ולמרות שהיו להם ממש קוצים ונאלצנו לקצר מאד היה מקסים.

אשמח לשמוע מה אתן שותות בארבע כוסות. אני שותה תירוש וכל שנה כמעט מקיאה בכוס הרביעית מרוב גועל. מצד שני אני לא מסוגלת לשתות כוס שלמה של יין (לא בהריון ולא מניקה אבל פחות מתחברת לאלכוהול).

אני שותה מיץ ענבים של קדם, טעים לי ממששושנושי
מתחילת הסדר שותה בכוס שמכילה בדיוק את הכמות שצריך, טיפה לא יותר. 
השנה קנינו מיץ ענבים מזן רוזה, והוא היה עדין וטעיםמתואמת

יותר מהמיץ הכהה (לא זוכרת מה שם הזן).

גם לי קשה לשתות הרבה מיץ ענבים, וביין אין סיכוי שאגע...

אני מערבבתהשם שליאחרונה

רוב הכוס מיץ ענבים, מוסיפה גם יין.

ככה לא מרגישים את החריפות של היין, אבל זה קצת מאזן את המתיקות.

היה ממש נחמדשמ"פ

היינו אצל ההורים שלי ובגדול שלי כבר בגיל שמבין וזה היה ממש חמוד לראות איך אבא שלי מתלהב למספר לו את ההגדה ולשאול שאלות

הבן היה מבסוט, קיבל מתנות, שוקולד צ'יפס על כל דבר שענה ואמא שלי קנתה דברים לשולחן בשביל עשרת המכות והם שיחקו כאילו הם פרעה וכו'

הייתי גמורה ממש אבל היה חמוד לראות והבן ביקש שנעשה שוב שזה לדעתי הכי שווה.

אצל חמי וחמותי זה הרבה דברי תורה ואני מאבדת את זה לגמרי ( במיוחד אם יש ילדים ) 

ב"ה היה טובמתואמת

למרות שהייתי גמורה מעייפות (בהלל קצת התאוששתי).

ולמרות כל מיני תקלים קטנים שנוצרו עם הילדים...

בעלי ניהל את הסדר ביד רמה, הילדים הפציצו בשאלות, הבן הבררן שלנו הצליח לאכול קצת מרור (!), הילדונת שרה ארבע קושיות (בקול תינוקי כזה - הבינה שזה תפקיד של הקטנים בדרך כלל), ילדת כיתה א' קראה יפה מאוד קטע מההגדה וריגשה אותנו, התינוקת הקדימה את נרצה לזמן שולחן עורך והושכבה לישון (גם ככה לא אכלה יותר מדי) והילדונת נשארה ממש עד הסוף ונרדמה ברגע שהשכבתי אותה, שזה היה כיף. הבנים נשארו לומר שיר השירים אחר כך. שניים הלכו אחר כך לישון (כדי להתעורר מאזעקה שעתיים לאחר מכן🥴) ושניים אחרים נשארו ערים כמעט כל הלילה🤭 (והפסידו סעודת בוקר, שלאחד מהם זה לא בא בטוב, אבל בסוף הוא התגבר על זה...)

אני קצת מבואסת שהשנה לא הקראתי להם סיפור מלווה להגדה, בגלל העייפות שלי... אבל היה מספיק תוכן גם ככה.

והעיקר - לא היו אזעקות במהלך הסדר! זה הדבר שהכי הלחיץ אותנו... 

ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005

מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.

מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה

יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅

מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.


עצות מהמנוסות? 

הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום

לק"י


לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.


ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.


אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

את יושבת גם לשחק איתה?מקקה

היא יודעת מה עושים עם משחקים?

אולי אפשר להתחיל לה משחק ואז לנסות ללכת קצת

כל כך מזדההאוזן הפיל

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

תתחילי בהסברים הם מבינים המון בגיל הזהעל הנס

עכשיו אמא עסוקה,אמא עושה עושה x y כשאמא תסיים אמא תשב איתך,כשתסיימי תגידי לה אמא סיימה עכשיו אמא יכולה לחבק אותך.  בהתחלה היא תבכה ותתנגד אבל בהתמדה היא תבין.

מאוד מוכרDevoraאחרונה

מסקר קטנטן סביבי, שמתי לב שזה יחסית גורף לילדי הגיל הזה.

אני ממש חושבת שזה בגלל הסיטואציה שהם נמצאים בה מאז שהם נולדו.

כבר ההריון ועד היום: כל הזמן מלחמות, סטרס באוויר, חוסר שגרה.

ממש מאמינה שזה קשור.

טוב שוב אני מתייעצת.כובע לבן

אחרי שימוש ארוך בסרזט ללא דימום

סיימתי לקחת

כעבור כמה ימים קיבלתי מחזור בקטנה ממש. 7 נקיים, וטבלתי לפני יומיים.

הבוקר כתמי דם קלים. אחרי 7 נקיים לגמרי בלי טיפת דם.

מישהי יודעת להסביר מה זה?

סך הכל חלפו קצת יותר משבועיים מאז שהפסקתי את הסרזט. 

גם לי היה ככה..אני אנונימית!
תודהכובע לבן

אז למה לחכות?

זה עוד מחזור? זה רק כמה כתמים?

ואני כבר ציפיתי והתפללתי להריון

אין לדעתשלומית.אחרונה

כנראה שיבושים הורמונליים.

צריך סבלנות שהגוף יתאפס על עצמו

אצל כל אחת זה שונה 

אז מה מכינות לשבת?פיצקית24
שבת בלילה מתארחתשושנושי

שבת בבוקר עדיין מתלבטת לגבי העיקרית

עוקבת איתך 

לליל שבת מרק עוף עם קניידלך. יותר מזה לא נאכל בכללואילו פינו
לבוקר בשר עם ערמונים, שניצלים, פירה וירקות בתנור 
סוף סוף בביתבוקר אוראחרונה
פה פשוט ומצומצם

ערב מרק עוף והמון ירקות עם קניידלך


בוקר עוף ותפוחי אדמה ברוטב תפוזים בתנור, אנטיפסטי


סדש קניידלך, ביצים קשות או חביתה,  אולי תפוחי אדמה מבושלים כמו כרפס


מצות


עוגה קנויה לילדים, פומלה ואננס, יש גם גלידה חלבית


סלט ירקות,  מטבוחה, אולי ממרח זיתים, מקלות גזר בתנור


כמה שאלות על בונגסטהתותית11

ברוך ה' אני בהריון שני

בהריון הקודם סבלתי מאד מבחילות, בלי הקאות

הפעם הבחילות כבר הופיעו (שבוע 6) ויודעת שהרבה סביבי לוקחות בונגסטה

אז כמה שאלות

האם רופא משפחה יכןל לתת מרשם?

האם יש סיבה לא לקחת?

יש תופעות לוואי?

האם יש 'עוצמה' שממנה נותנים, או שנותנים לכל מי שמבקשת? 

רופא משפחה יכול לעשות מרשם.אנונימית בהו"ל

לפעמים זה עושה ת.ל של סחרחורות ועייפות  אצלי למשל זה עושה קצת סחרחורות אבל לא בטוחה שזה מפריע לתפקוד.

מה ש קראתי ובדקתי אין סיבה לא לקחת, להפך, בעיני זה תרופה שמצילה חיים ומעודדת ילודה🤣

הרופא ייתן לך בקלות, את לא צריכה להוכיח כמה את סובלת..

לי למשל באחד ההריונות לא הקאתי אבל הבחילות גמרו עלי.. עד שלקחתי כדור ביום וחיי השתנו..

בהריונות אחר כך לקחתי 2 כדורים ובאחרון אפילו המשכתי להקיא, ועדיין,  אין מה להשוות לבלי כדור.

(להיפראזיס, זה בד"כ קצת פחות עוזר..)

בשעה טובה!

תודה לך !תותית11
והיא באמת מאוד יקרה כמו שאומרים? 
כן, לי בלאומית זהב עולה 150 לקופסה (50 יח)סטודנטית אלופה

מספיק ל-25 יום

לפני כמה חודשים היה עולה 104..

בקופות האחרות זה יותר יקרשושנושי

לפחות חה שהיה אצלי בהריון. יש אצלנו בעיר קבוצה של מכירות יד 2 ויש ממש 'מסחרה' בין לאומית זהב להריוניות מקופות אחרות שמוכרות אחת לשנייה.


אני ממש ממליצה לקחת, הריון ראשון זה הציל אותי.

הריון שני לא היו בחילות ב''ה 

רופא משפחה נותן מרשםהריון ולידהאחרונה

לא נתקלתי בעוצמה שלא נותנים

 

בהיפראמזיס זה לא תמיד רלוונטי

אולי יעניין אותך