חד משמעית.

כמובן לא כל הסיפורים עליו אמתיים אבל ללא ספק הוא היה

הרשל'ה אוסטרופולר – ויקיפדיה

הוא היה אחד המשמשים של הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז'...

הוא היה אחראי לשמח אותו...

איך קראו לו

רבי אליהו בעל שם מחלם

כנראה הוא לא עשה את זה ביחד עם המהרל פראג וחלם מרוקות אחת מהשנייה מאות קילומטרים

אבל מדובר על שני גלמים הגולם מפראג-כנראה רק הגדה

הגולם מחלם שאני לא יודע אבל אם החכם צבי העיד על זה אז זה יותר מוסמך

החכ"צ אכן ידוע ואמת, והטענות המקובלות זה שהפולקלור בלבל את היוצרות והטיל זאת על המהר"ל..

פעם ראשונה שאני שומע טענה כזו, שעשו את יחד....

הדבר הכי קרוב לזה זה אם יוכחו דברי @אוא"ר שאת הגולם מחלם עשה הר"א בע"ש יחד עם המהר"ל.

הגולם מפראג לא היה ולא נברא.

כל אלו שכתבו שזה אמיתי - אולי ספרו לנו על סמך מה אתם אומרים זאת? (חוץ מעל סמך הספר של אלי וגולד, זה לא נקרא..)

@דמעה שקופה

@רויטל.

@סטלנית בפעולה

@הרמוניה

נתקלתם באיזשהוא מקור אמין לזה?

אין לי מושג על איזה ספר אתה מדבר.

נראלי שערבבת בין הגולם מחלם לגולם מפראג.

עכשיו אין לי כ"כ זמן כי עוד רגע שבת,

אבל אשלח הוכחות כשאוכל בעז"ה.

יש להם ספר על הגולם מפראג.

לא ערבבתי.. הפולקלור העממי הוא שעירבב.. כמוש כתבתי..

ממתין לשמוע את ההוכחות.

ספר אהבת חיים של הידברות? הם מספרים מה שהם שמעו, בדיוק כמו שכתבת..

גם אני מאמין שרבנים יכולים לעשות מופתים, אבל מה לעשות שהרב המהר"ל בחר לעשות מופתים אחרים מאשר לברוא גלמים..

כפי שאמרתי, גם אני מאמין שרבנים יכולים לעשות מופתים, ואל פורך דברים כי "הם לא נראים לי הגיוניים"..

יתירה מכך, כפי שכתבתי, אני אף מאמין ביצירת גולם, על ידי ר' אליהו בעל שם זקנו של החכם צבי, ובהתחלת יצירת גולם ע"י הגר"א, ככה שלא שייך לומר שאאני לא מאמין במעשיות הגולם מפראג כי יצירת גולם מופקעת בעיני....

בעצם, כבר בגמרא מוזכר כמה פעמים יצירת גולם על ידי האמוראים ככה שהמאמין הממוצע מקבל זאת.

הסיבה שאני לא מאמין בגולם מפראג זה כי פשוט אין לזה שום מקור נורמלי, וכי הפעם הראשונה שזה סופר הייתה באמצע המאה ה18, על ידי סופרים לא אמינים במיוחד.. שקיבצו אגדות עם ומעשיות שהתגלגלו, ויצרו מהכל את עלילות הגולם בע"מ...

גם אני מאמין "מבחינה תיאורטית" שהמהר"ל "יכל" ליצור גולם.. אך מה לעשות, אין שום סיבה להגיד שהוא עשה את זה, על כל פנים לא יותר סיבה מאשר לומר שהבן איש חי, נגיד, יצר גולם, או החזון איש, או החפץ חיים... למרות שאולי כל אלו יכלו ליצור גולם, אך הם לא עשו זאת.. כנראה....

לגבי זה שיש כל כך הרבה סיפורים - אז היות והמחקר יודע להצביע על כל אחד מהם מה מקורו ועניינו, בטלה כל הראיה....

וכן לגבי הספר של חכם מנשה, אני לא בא לזלזל בו חלילה, אבל אני לא חושב שהוא טרח לעשות מחקר בעניין.. הוא פשוט סיפר מה שהוא שמע....

קיצורו של דבר:

חכמי ישראל יכולים לברוא גולם.

חלקם אכן עשו זאת.

המהר"ל כנראה אינו חלק מה"חלקם" הנ"ל

אם כי בוודאי יכל גם הוא.

בעיני, ה"יש סיכוי" הוא כמו ש"יש סיכוי" שהמהרש"א ברא גולם...

לגבי התגובה ההיא - מעניין....

יישר כח על התיקון.

ומדאיקלע לגבן.. מה דעתך על מהימנות שרי המאה? (אתה בטח מכיר את המעשיה בשתי הקופסאות... עריכה: לפי המאמר שהובא כאן: מאמר נחמד, (לא יודע האם ההשערה שלו נכונה)- - נוער וגיל ההתבגרות דווקא להחלפה הזו יש מקור, ומובן מנין הרב מימון שאב אותה, ולא מאותן שתי קופסאות..)

וממה שאתה צריך לדעת, כי בנוגע לדברי חכמים זכרונם לברכה, נחלקו בני אדם לשלוש כִּתּוֹת:

הראשונה והיא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו, ומה ששמעתי עליו – הם מאמינים אותם על פְּשָׁטָם, ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות כולן הן אצלם מְחֻיְּבוֹת המציאות. ואמנם עושים כן לפי שלא הבינו החכמות, והם רחוקים מן התבונות; ואין בהם מן השלמוּת כדי שיתעוררו מֵאֲלֵיהֶם, ולא מצאו מְעוֹרֵר שֶׁיְּעוֹרֵר אותם. וסוברים שלא כִוְּנוּ החכמים בכל דבריהם הישרים והמתֻקנים אלא מה שהבינו לפי דעתם מהם, ושהם על פשטם. ואף על פי שהנראה מקצת דבריהם יש מהם מן הדיבה והריחוק מן השכל, עד שאילו יְסוּפַּר על פשוטו לעמי הארץ, כל שכן לחכמים, היו תְמֵהִים בהתבוננתם בהם והיו אומרים: הֵיאַךְ יִתָּכֵן שיהיה בעולם אדם שיחשוב בזה [=כך], או שיאמין שהיא אמונה נכונה, קל וחומר שֶׁיִּיטַב בעיניו?!

וְזוֹ הַכַּת עֲנִיַּת הדעת, יש להצטער עליהם לסכלותם, לפי שהם מכבדים ומנשאים החכמים כפי דעתם; והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינים זה. וְחַי השם יתברך כי הכת הזאת מאבדים הדרת התורה ומאפילים זָהֳרָהּ, ומשימים תורת ה' בהיפך הַמְכֻוָּן בה! לפי שהשם יתברך אמר בתורה התמימה (דברים ד ו): "אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". והכת הזאת מספרים משפטי דברי החכמים זכרונם לברכה מה שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹמְעִים אותו שאר האומות, אומרים: "רק עם סכל ונבל הגוי הקטֹן הזה".

ורוב מה שעושים אלה הדרשנים, שהם מפרשים ומודיעים להמון העם מה שאינם יודעים. ומי יתן, אַחַר שלא ידעו ולא הבינו, שהיו שותקים! כמו שאמר (איוב יג ה): "מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן, וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה". או שיהיו אומרים: אין אנו מבינים כַּוָּנַת החכמים בזה המאמר, ולא היאך יִתְפָּרָשׁ. אבל הם מְחַשְׁבִים שהם מבינים אותו, ומשתדלים להודיע ולפרש לעם מה שהבינו הם עצמם, לא מה שאמרו חכמים, ודורשים בראשי העם דרשות מסכת ברכות ופרק "חֵלֶק" וזולתם על פשטם מילה במילה.

וְהַכַּת הַשְּׁנִיָּה הם רבים גם כן, והם אותם שראו דברי החכמים או שְׁמָעוּם, והבינו אותם כפי פשוטם, וחשבו שלא כִוְּנוּ חכמים בו זולתי מה שמורה עליו פשט הדבר. והם באים לְסַכֵּל אותם וּלְגַנּוֹתָם, ומוציאים דיבה על מה שאין בו דיבה, וְיַלְעִיגוּ על דברי חכמים לרגעים [=בכל עת אפשרית], וסוברים שהם נבונים יותר וְשֶׁשִּׂכְלָם יותר זך מהם. ושהם עליהם השלום נִפְתִּים [=פתאים], גרועי השכל, סכלים בכלל המציאות, עד שלא היו מַשִּׂיגִים דְּבַר חכמה בשום פנים.

ורוב הנכשלים בְּזֶה השיבוש המתיַחסים לחכמת הרפואות, וְהַמַהְבִּילִים בגזֵרת הכוכבים, לפי שהם חכמים בעיניהם, וּמְחֻדָּדִים ופילוסופים. וכמה הם רחוקים מן האנושוּת אצל אותם שהם חכמים ופילוסופים על האמת! אבל הם סכלים יותר מן הכת הראשונה, והרבה מהם פְּתַיּוּת.

והיא כת ארורה, לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים, אשר נתבררה חכמתם לחכמים. ואלה הפתאים, אִלּוּ היו עמלים בחכמות עד שהיו יודעים היאך ראוי לסדר ולכתוב הדברים בחכמת האלוהוּת והדומה להן מן הדברים, אצל ההמון ואצל החכמים, ויבינו החלק הַמַּעֲשִׂיִּי מן הפילוסופיה – אז היו מבינים אם החכמים זכרונם לברכה חכמים אם לא, והיה מתבאר להם עִנְיַן דבריהם.

וְהַכַּת השלישית והם – חַי השם! – מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם "כת", אלא כמו שֶׁיֵּאָמֵר לשמש "מין" [=ורק היא יחידה]. והם אותם בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים זכרונם לברכה וטוב שִׁכְלָם, ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על עניָנים אֲמִתִּיִּים למאוד. ואף על פי שהם מעטים ומפוזרים במקומות, מחיבוריהם הם מורים על שלמותם, וכי הם השיגו האמת, ושנתברר גם כן אצלם מניעת "הַנִּמְנָע" ומציאות "הַמְחֻיָּב לְהִמָּצֵא". וְיָדְעוּ כי הם עליהם השלום אינם מדברים הֲתֻלִּים. וְנִתְאַמֵּת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים – דִּבְּרוּ בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים.

"מי שמאמין לכל מעשיות הבעש"ט הוא פתי, ומי שאינו מאמין שהם יכלו להיות הוא כופר"

משפט שנאמר על ידי אחד מגדולי האדמור"ים, איני זוכר כעת מי.

https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=44&id=1325

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...