בעקבות שאלות שחוזרות פה מדי פעם, חשבתי לעשות מדריך קצר בענייני השקעות.
הבהרה:
אין לי רישיון לייעוץ, אני לא מייעץ לעשות שום דבר, אלא רק נותן ידע. מי שבוחר לפעול כך או אחרת - עושה זאת על אחריותו בלבד.
טוב, אז נניח שאתם זוג צעיר או רווק/ה או משפחה חמודה, ויש לכם סכום כסף שיושב בבנק חסר מעש, או שאתם מרוויחים מדי חודש סכום גדול יותר מההוצאות שלכם.
נניח שבמקום לראות את הכסף מתייבש לו בשקט בפינה, אתם רוצים לתת לו לעבוד. כלומר רוצים לראות תשואה על הכסף שצברתם.
במקרה כזה, אתם צריכים לבחור 3 דברים:
1. מהו הסכום שתוכלו להשקיע? האם מדובר בסכום חד פעמי או בסכום חודשי? כמה כסף תוכלו לסכן, כך שגם במקרה של ירידות לא צפויות אתם לא תיוותרו ללא משאבים?
2. מהו הכלי שבעזרתו תרצו להשקיע (על כך ארחיב מיד)?
3. במה תשקיעו, כלומר במה תמלאו את הכלי שבחרתם בסעיף הקודם (גם על זה ארחיב בהמשך).
כלי להשקעה:
קיימות היום בארץ מספר אפשרויות להשקיע את הכסף שלכם, אנסה למנות את העיקריות שבהן (הקדמה קטנה: לפי החוק בארץ, כל רווח שנעשה בשוק ההון, חייב במס של 25%):
1. קופת גמל להשקעה:
אתם נותנים לבית השקעות (כמו אלטשולר שחם, מיטב דש, ילין לפידות, פסגות, הלמן אלדובי, כלל, הראל, הפניקס ועוד) לנהל עבורכם את הכסף.
אתם בוחרים את המסלול המועדף עליכם, ואפשר כמובן גם לבחור בכמה מסלולים, והם כבר עושים בשבילכם את כל השאר.
בכל חודש, או באופן חד פעמי, או שילוב של שניהם - אתם מעבירים אליהם סכום כסף. בתמורה לדמי ניהול (בערך 0.6-0.7 אחוז בשנה), הם ישקיעו את הכסף שלכם במטרה להביא לכם תשואה.
יתרונות:
*מעבר בין מסלול אחד למשנהו - פטור ממס (כלומר המדינה לא רואה בזה מכירה של תיק השקעות וקניית תיק אחר במקומו).
*מעבר בין בתי השקעות שונים - פטור ממס.
*במשיכה לאחר גיל 60 - משלמים 15% מס במקום 25%.
*במשיכה לאחר גיל 60 בתור קצבה חודשית - פטור מלא ממס על כל הרווחים.
*נזילות מלאה של הכסף. מהרגע שאתם מודיעים לבית ההשקעות שאתם רוצים את הכסף בחזרה (כולו או חלקו), הם מחויבים להעביר אותו לחשבון הבנק שלכם תוך 3 ימי עסקים (בניכוי מס על הרווחים שהצטברו).
* בחלק מבתי ההשקעות, אפשר לקחת הלוואה בריבית מגוחכת (1.1%) כנגד הכספים שיש בקרן.
נניח הכנסתי לקופה שלי 100 אלף ש"ח והיא צברה 20 אלף ש"ח תשואה, והיום אני צריך את אותם 100 אלף ש"ח. אז במקום למשוך ולשלם 5 אלף ש"ח מס, אני אקח הלוואה בריבית 1.1%, אתן לכסף שלי להמשיך לצבור תשואה, ואשלם ריבית יותר נמוכה מהמס שהייתי אמור לשלם במשיכה.
חסרונות:
*דמי ניהול
*קיימת תקרת הפקדה שנתית של 70 אלף ש"ח בערך עבור כל מספר זהות (כלומר זוג נשוי יכול להפקיד 140 אלף ש"ח).
*אין לכם מושג במה הכסף מושקע. גם אם בחרתם במסלול מניות, למשל, אתם לא תוכלו לדעת באילו מניות אתם מושקעים.
למי זה מתאים?
*למי שרוצה שאחרים ינהלו בשבילו את הכסף, ומוכן לשלם על השירות הזה.
*למי שרוצה להשקיע עד גיל 60, וליהנות מהטבות מס משמעותיות.
2. קרן השתלמות:
גם כאן אתם נותנים לבית השקעות לנהל עבורכם את הכסף, אלא שכאן היתרונות והחסרונות שונים:
יתרונות:
*הכסף שמפקידים לקרן ההשתלמות, עד תקרה מסוימת, הוא הוצאה מוכרת לצרכי מס - כלומר הוא חוסך מס הכנסה.
*6 שנים לאחר ההפקדה הראשונה, מקבלים פטור מלא ממס על התשואה.
*גם כאן אפשר לקבל הלוואה בתנאים מדהימים במקום למשוך את הכסף.
חסרונות:
*שכירים לא יכולים לפתוח קרן השתלמות ללא הסכמת והשתתפות המעסיק
*גם לשכירים וגם לעצמאיים יש תקרות הפקדה נמוכות יחסית (כלומר אי אפשר להפקיד כמה שרוצים)
*במשך 6 שנים הכסף נעול ולא ניתן להשתמש בו
למי זה מתאים?
*לכל מי שיש לו אפשרות לפתוח קרן השתלמות (שכיר בהסכמת המעסיק/עצמאי בכל מקרה). הטבת המס כ"כ שווה, שזה פשוט בזבוז משווע לא לפתוח קרן השתלמות כאשר זה אפשרי.
3. פוליסת חיסכון
השקעה דרך חברות הביטוח. בעבר זה היה כלי נפוץ מאוד, אבל מאז המצאת קופות הגמל להשקעה הכלי הזה נמצא בירידה תלולה בפופולריות שלו.
למעשה, הכלי הזה זהה לקופת גמל להשקעה, מלבד 3 שינויים:
א. אין תקרת הפקדה, אפשר להפקיד גם מיליוני שקלים.
ב. במשיכת הכסף משלמים מס של 25% על הרווחים, ואין הנחה כלשהי כאשר מגיעים לגיל 60.
ג. אי אפשר לעבור מחברה אחת לחברה אחרת בלי לשלם מס על הרווח שנצבר בחברה הראשונה.
למי זה מתאים?
*למי שרוצה להשקיע בקופת גמל להשקעה, אבל 70 אלף ש"ח בשנה לכל נפש לא מספיקים לו.
4. עשה זאת בצעמך
פשוט ללכת לבנק שלכם או לברוקר שאינו בנק (מיטב דש טרייד, אקסלנס נשואה, IBI ועוד), לפתוח חשבון השקעות, ולקנות לבד את ההשקעות.
יתרונות:
*דמי ניהול נמוכים עד אפסיים (בבנקים בדרך כלל יהיו דמי ניהול גבוהים יותר מאשר אצל ברוקרים שאינם בנקים)
*אין תקרות הפקדה
*אתם קובעים לבד מה לקנות, מתי לקנות, מתי למכור וכו'. הכל בידיים שלכם (יש כאלה שיראו בזה חיסרון).
חסרונות:
*הכי פחות גמישות מבחינת מס: כל מכירת השקעה תיחשב מיד לאירוע מס, ותשלמו 25% על הרווח. גם אם אתם רק רוצים להחליף מניה אחת במניה אחרת, תצטרכו לשלם מס של 25% על הרווח מהמניה הראשונה. המס לא יופחת כשתהיו בני 60, ואין שום דרך להתמחק ממנו כאשר תרצו לממש את ההשקעה
למי זה מתאים?
* למי שלא מפחד להתעסק עם ההשקעה שלו בעצמו
* למי שרוצה לחסוך בדמי ניהול כדי ליהנות מתשואה גבוהה יותר לטווח הרחוק.
במה להשקיע?
אז אחרי שבחרתם את הכלי המתאים לכם, עכשיו הגיע הזמן למלא אותו. יש אינסוף סוגים של חוזים/המירים/אופציות וכו', אבל אני אתייחס רק ל-3 הכלים הפופולריים ביותר:
א. מניות - הכלי הכי מסוכן מחד, ובעל התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר מאידך. מתאים בעיקר למי שצריך את הכסף בעוד 5 שנים לפחות, מכיוון שבטווח הארוך הבורסה תמיד עולה.
ב. אג"ח קונצרני - אגרות חוב של חברות. מסוכן פחות ממניות, אולם התשואה הממוצעת קטנה בהתאם.
ג. אג"ח מדינה, מק"מים וכו' - אלו השקעות כמעט נטולות סיכון, אך הן ישיגו לכם תשואה שאינה גבוהה בהרבה מפיקדון בבנק.
בקופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות השתלמות - אפשר לבחור אם רוצים מסלול מנייתי, מסלול אג"ח, מסלול שקלי וכו'. כאמור, אפשר גם לשלב בין הסוגים השונים, לפי רמת הסיכון המתאימה לכם.
השקעה פאסיבית או אקטיבית?
הרבה קולמוסים נשברו בוויכוחים אינסופיים בין כלכלנים בכירים, סביב השאלה הנצחית: איזו השקעה עדיפה, אקטיבית או פאסיבית?
השקעה אקטיבית היא השקעה שבה אני בוחר בפינצטה את המניות שבהן אני משקיע. לדעתי החברות א' ב' ו-ג' ישיגו תשואה גבוהה, לכן אני קונה את המניות שלהן.
בכל בתי ההשקעות, כאשר אתם בוחרים במסלול "מניות", אתם בעצם מבקשים מבית ההשקעות לבחור עבורכם את המניות שלדעתו הן הטובות ביותר, בתקווה שאכן ההימור הזה יצלח.
השקעה פאסיבית היא השקעה שבה לא מהמרים על מניה ספציפית, אלא על הממוצע של כל המניות.
למשל, במקום להמר שבזק תעלה - אני קונה תעודת סל אשר עוקבת אחרי כל המניות שנסחרות בתל אביב, וכך גם אם בזק תרד - אני עדיין עשוי להרוויח מכיוון שחברות אחרות דווקא כן יעלו (וכמובן יכול לקרות גם ההפך).
הרעיון כאן הוא שלא ניתן לדעת מי יעלה ומי יירד, אבל כן אפשר להעריך שבממוצע השוק כולו יעלה, מכיוון שבממוצע החברות תמיד מרוויחות, מתפתחות וגדלות.
המדד הכי פופולרי בעולם ההשקעות עבור חובבי ההשקעות הפאסיביות, הוא מדד ה-S&P500, אשר מכיל בתוכו את 500 החברות הכי גדולות בארה"ב וקנדה (שמות מוכרים: פייסבוק, גוגל, אמאזון, נטפליקס, מייקרוסופט, עליבאבא, אפל, ועוד רבים וטובים).
אז במה אני בחרתי להשקיע?
אני אישית משקיע בשלוש דרכים:
* בקופת גמל להשקעה במסלול מנייתי (כלומר השקעה אקטיבית), עם דמי ניהול של 0.6%, בעיקר כדי לנצל את הטבות המס בתקווה שאצליח לחסוך עד גיל 60.
* דרך מיטב דש טרייד, אני קונה תעודת סל מחקה של S&P500 (כלומר השקעה פאסיבית), ונהנה מדמי ניהול של 0 עגול ויפה (קיימת עמלת קנייה/מכירה של 0.078% מהסכום בכל פעם שאני קונה יחידות נוספות של תעודת הסל, אבל אם אני לא מבצע פעולות אני לא משלם כלום).
*בקרן השתלמות מחקה מדד S&P500, עם דמי ניהול של 0.32%.
בינתיים, ההשקעה הפאסיבית הניבה לי תשואה הרבה יותר גבוהה, ובמיוחד מאז משבר הקורונה (הקרן המנייתית שלי עדיין לא חזרה לעצמה, בעוד ה-S&P500 כבר התאושש ועלה אל מעבר לשיא שהיה לו לפני המשבר).
כמובן שלא לכל אחד מתאים השקעה של 100% במניות, זאת השקעה מסוכנת מאוד, ואני אשקר אם אגיד שלא היו כמה ימים השנה שבהם הירידות החדות לא הפריעו לי לישון רגוע בלילה.
מצד שני, ב"ה החזקתי מעמד ולא משכתי את הכסף, והיום כאמור הבורסה כבר התאוששה וחזרה לשבור שיאים.
לסיכום,
בסופו של דבר, כל אחד יכול להשקיע את הכסף שלו, ומאוד חבל שרק בגלל הפחד מהנושא הזה אנשים משכיבים את הכסף שלהם בבנק לשנת חורף ארוכה.
שאלות/הערות/הבהרות/תודות - בתגובות.
מקווה שנהניתם 
נכון
כל מילה זהב