מדריך: איך להשקיע כסף?פשוט אני..

בעקבות שאלות שחוזרות פה מדי פעם, חשבתי לעשות מדריך קצר בענייני השקעות.

 

הבהרה:

אין לי רישיון לייעוץ, אני לא מייעץ לעשות שום דבר, אלא רק נותן ידע. מי שבוחר לפעול כך או אחרת - עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

טוב, אז נניח שאתם זוג צעיר או רווק/ה או משפחה חמודה, ויש לכם סכום כסף שיושב בבנק חסר מעש, או שאתם מרוויחים מדי חודש סכום גדול יותר מההוצאות שלכם.

 

נניח שבמקום לראות את הכסף מתייבש לו בשקט בפינה, אתם רוצים לתת לו לעבוד. כלומר רוצים לראות תשואה על הכסף שצברתם.

 

במקרה כזה, אתם צריכים לבחור 3 דברים:

 

1. מהו הסכום שתוכלו להשקיע? האם מדובר בסכום חד פעמי או בסכום חודשי? כמה כסף תוכלו לסכן, כך שגם במקרה של ירידות לא צפויות אתם לא תיוותרו ללא משאבים?

 

2. מהו הכלי שבעזרתו תרצו להשקיע (על כך ארחיב מיד)?

 

3. במה תשקיעו, כלומר במה תמלאו את הכלי שבחרתם בסעיף הקודם (גם על זה ארחיב בהמשך).

 

 

כלי להשקעה:

 

קיימות היום בארץ מספר אפשרויות להשקיע את הכסף שלכם, אנסה למנות את העיקריות שבהן (הקדמה קטנה: לפי החוק בארץ, כל רווח שנעשה בשוק ההון, חייב במס של 25%):

 

1. קופת גמל להשקעה:
אתם נותנים לבית השקעות (כמו אלטשולר שחם, מיטב דש, ילין לפידות, פסגות, הלמן אלדובי, כלל, הראל, הפניקס ועוד) לנהל עבורכם את הכסף. 

אתם בוחרים את המסלול המועדף עליכם, ואפשר כמובן גם לבחור בכמה מסלולים, והם כבר עושים בשבילכם את כל השאר.
בכל חודש, או באופן חד פעמי, או שילוב של שניהם - אתם מעבירים אליהם סכום כסף. בתמורה לדמי ניהול (בערך 0.6-0.7 אחוז בשנה), הם ישקיעו את הכסף שלכם במטרה להביא לכם תשואה.

 

יתרונות:
*מעבר בין מסלול אחד למשנהו - פטור ממס (כלומר המדינה לא רואה בזה מכירה של תיק השקעות וקניית תיק אחר במקומו).

*מעבר בין בתי השקעות שונים - פטור ממס.

*במשיכה לאחר גיל 60 - משלמים 15% מס במקום 25%.

*במשיכה לאחר גיל 60 בתור קצבה חודשית - פטור מלא ממס על כל הרווחים.

*נזילות מלאה של הכסף. מהרגע שאתם מודיעים לבית ההשקעות שאתם רוצים את הכסף בחזרה (כולו או חלקו), הם מחויבים להעביר אותו לחשבון הבנק שלכם תוך 3 ימי עסקים (בניכוי מס על הרווחים שהצטברו).

* בחלק מבתי ההשקעות, אפשר לקחת הלוואה בריבית מגוחכת (1.1%) כנגד הכספים שיש בקרן. 

נניח הכנסתי לקופה שלי 100 אלף ש"ח והיא צברה 20 אלף ש"ח תשואה, והיום אני צריך את אותם 100 אלף ש"ח. אז במקום למשוך ולשלם 5 אלף ש"ח מס, אני אקח הלוואה בריבית 1.1%, אתן לכסף שלי להמשיך לצבור תשואה, ואשלם ריבית יותר נמוכה מהמס שהייתי אמור לשלם במשיכה.

 

 

חסרונות:

*דמי ניהול

*קיימת תקרת הפקדה שנתית של 70 אלף ש"ח בערך עבור כל מספר זהות (כלומר זוג נשוי יכול להפקיד 140 אלף ש"ח).

*אין לכם מושג במה הכסף מושקע. גם אם בחרתם במסלול מניות, למשל, אתם לא תוכלו לדעת באילו מניות אתם מושקעים. 

 

למי זה מתאים?

*למי שרוצה שאחרים ינהלו בשבילו את הכסף, ומוכן לשלם על השירות הזה.

*למי שרוצה להשקיע עד גיל 60, וליהנות מהטבות מס משמעותיות.

 

 

2. קרן השתלמות:

גם כאן אתם נותנים לבית השקעות לנהל עבורכם את הכסף, אלא שכאן היתרונות והחסרונות שונים:

 

יתרונות:

*הכסף שמפקידים לקרן ההשתלמות, עד תקרה מסוימת, הוא הוצאה מוכרת לצרכי מס - כלומר הוא חוסך מס הכנסה.

*6 שנים לאחר ההפקדה הראשונה, מקבלים פטור מלא ממס על התשואה.

*גם כאן אפשר לקבל הלוואה בתנאים מדהימים במקום למשוך את הכסף.

 

חסרונות:

*שכירים לא יכולים לפתוח קרן השתלמות ללא הסכמת והשתתפות המעסיק

*גם לשכירים וגם לעצמאיים יש תקרות הפקדה נמוכות יחסית (כלומר אי אפשר להפקיד כמה שרוצים)

*במשך 6 שנים הכסף נעול ולא ניתן להשתמש בו

 

למי זה מתאים?

*לכל מי שיש לו אפשרות לפתוח קרן השתלמות (שכיר בהסכמת המעסיק/עצמאי בכל מקרה). הטבת המס כ"כ שווה, שזה פשוט בזבוז משווע לא לפתוח קרן השתלמות כאשר זה אפשרי.

 

3. פוליסת חיסכון

השקעה דרך חברות הביטוח. בעבר זה היה כלי נפוץ מאוד, אבל מאז המצאת קופות הגמל להשקעה הכלי הזה נמצא בירידה תלולה בפופולריות שלו.

למעשה, הכלי הזה זהה לקופת גמל להשקעה, מלבד 3 שינויים:

 

א. אין תקרת הפקדה, אפשר להפקיד גם מיליוני שקלים.

ב. במשיכת הכסף משלמים מס של 25% על הרווחים, ואין הנחה כלשהי כאשר מגיעים לגיל 60.

ג. אי אפשר לעבור מחברה אחת לחברה אחרת בלי לשלם מס על הרווח שנצבר בחברה הראשונה.

 

למי זה מתאים?

*למי שרוצה להשקיע בקופת גמל להשקעה, אבל 70 אלף ש"ח בשנה לכל נפש לא מספיקים לו.

 

4. עשה זאת בצעמך

פשוט ללכת לבנק שלכם או לברוקר שאינו בנק (מיטב דש טרייד, אקסלנס נשואה, IBI ועוד), לפתוח חשבון השקעות, ולקנות לבד את ההשקעות.

 

יתרונות:

*דמי ניהול נמוכים עד אפסיים (בבנקים בדרך כלל יהיו דמי ניהול גבוהים יותר מאשר אצל ברוקרים שאינם בנקים)

*אין תקרות הפקדה

*אתם קובעים לבד מה לקנות, מתי לקנות, מתי למכור וכו'. הכל בידיים שלכם (יש כאלה שיראו בזה חיסרון).

 

חסרונות:

*הכי פחות גמישות מבחינת מס: כל מכירת השקעה תיחשב מיד לאירוע מס, ותשלמו 25% על הרווח. גם אם אתם רק רוצים להחליף מניה אחת במניה אחרת, תצטרכו לשלם מס של 25% על הרווח מהמניה הראשונה. המס לא יופחת כשתהיו בני 60, ואין שום דרך להתמחק ממנו כאשר תרצו לממש את ההשקעה

 

למי זה מתאים?

* למי שלא מפחד להתעסק עם ההשקעה שלו בעצמו

* למי שרוצה לחסוך בדמי ניהול כדי ליהנות מתשואה גבוהה יותר לטווח הרחוק.

 

 

במה להשקיע?

 

אז אחרי שבחרתם את הכלי המתאים לכם, עכשיו הגיע הזמן למלא אותו. יש אינסוף סוגים של חוזים/המירים/אופציות וכו', אבל אני אתייחס רק ל-3 הכלים הפופולריים ביותר:

 

א. מניות - הכלי הכי מסוכן מחד, ובעל התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר מאידך. מתאים בעיקר למי שצריך את הכסף בעוד 5 שנים לפחות, מכיוון שבטווח הארוך הבורסה תמיד עולה.

 

ב. אג"ח קונצרני - אגרות חוב של חברות. מסוכן פחות ממניות, אולם התשואה הממוצעת קטנה בהתאם.

 

ג. אג"ח מדינה, מק"מים וכו' - אלו השקעות כמעט נטולות סיכון, אך הן ישיגו לכם תשואה שאינה גבוהה בהרבה מפיקדון בבנק.

 

בקופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון וקרנות השתלמות - אפשר לבחור אם רוצים מסלול מנייתי, מסלול אג"ח, מסלול שקלי וכו'. כאמור, אפשר גם לשלב בין הסוגים השונים, לפי רמת הסיכון המתאימה לכם.

 

השקעה פאסיבית או אקטיבית?

 

הרבה קולמוסים נשברו בוויכוחים אינסופיים בין כלכלנים בכירים, סביב השאלה הנצחית: איזו השקעה עדיפה, אקטיבית או פאסיבית? 

 

השקעה אקטיבית היא השקעה שבה אני בוחר בפינצטה את המניות שבהן אני משקיע. לדעתי החברות א' ב' ו-ג' ישיגו תשואה גבוהה, לכן אני קונה את המניות שלהן.

בכל בתי ההשקעות, כאשר אתם בוחרים במסלול "מניות", אתם בעצם מבקשים מבית ההשקעות לבחור עבורכם את המניות שלדעתו הן הטובות ביותר, בתקווה שאכן ההימור הזה יצלח.

 

השקעה פאסיבית היא השקעה שבה לא מהמרים על מניה ספציפית, אלא על הממוצע של כל המניות. 

למשל, במקום להמר שבזק תעלה - אני קונה תעודת סל אשר עוקבת אחרי כל המניות שנסחרות בתל אביב, וכך גם אם בזק תרד - אני עדיין עשוי להרוויח מכיוון שחברות אחרות דווקא כן יעלו (וכמובן יכול לקרות גם ההפך).

הרעיון כאן הוא שלא ניתן לדעת מי יעלה ומי יירד, אבל כן אפשר להעריך שבממוצע השוק כולו יעלה, מכיוון שבממוצע החברות תמיד מרוויחות, מתפתחות וגדלות.

 

המדד הכי פופולרי בעולם ההשקעות עבור חובבי ההשקעות הפאסיביות, הוא מדד ה-S&P500, אשר מכיל בתוכו את 500 החברות הכי גדולות בארה"ב וקנדה (שמות מוכרים: פייסבוק, גוגל, אמאזון, נטפליקס, מייקרוסופט, עליבאבא, אפל, ועוד רבים וטובים).

 

 

אז במה אני בחרתי להשקיע?

 

אני אישית משקיע בשלוש דרכים:

* בקופת גמל להשקעה במסלול מנייתי (כלומר השקעה אקטיבית), עם דמי ניהול של 0.6%, בעיקר כדי לנצל את הטבות המס בתקווה שאצליח לחסוך עד גיל 60.

* דרך מיטב דש טרייד, אני קונה תעודת סל מחקה של S&P500 (כלומר השקעה פאסיבית), ונהנה מדמי ניהול של 0 עגול ויפה (קיימת עמלת קנייה/מכירה של 0.078% מהסכום בכל פעם שאני קונה יחידות נוספות של תעודת הסל, אבל אם אני לא מבצע פעולות אני לא משלם כלום).

*בקרן השתלמות מחקה מדד S&P500, עם דמי ניהול של 0.32%.

 

בינתיים, ההשקעה הפאסיבית הניבה לי תשואה הרבה יותר גבוהה, ובמיוחד מאז משבר הקורונה (הקרן המנייתית שלי עדיין לא חזרה לעצמה, בעוד ה-S&P500 כבר התאושש ועלה אל מעבר לשיא שהיה לו לפני המשבר).

 

 

כמובן שלא לכל אחד מתאים השקעה של 100% במניות, זאת השקעה מסוכנת מאוד, ואני אשקר אם אגיד שלא היו כמה ימים השנה שבהם הירידות החדות לא הפריעו לי לישון רגוע בלילה.

מצד שני, ב"ה החזקתי מעמד ולא משכתי את הכסף, והיום כאמור הבורסה כבר התאוששה וחזרה לשבור שיאים.

 

לסיכום,

בסופו של דבר, כל אחד יכול להשקיע את הכסף שלו, ומאוד חבל שרק בגלל הפחד מהנושא הזה אנשים משכיבים את הכסף שלהם בבנק לשנת חורף ארוכה.

 

שאלות/הערות/הבהרות/תודות - בתגובות.

 

מקווה שנהניתם

אם יש לךמשמעת עצמית
קצת להעביר לי כדי שאיישם את העצות הנבונות,
יהיה נחמד...🤣🤣🤣
אין מינימום להשקעה פשוט אני..

אני יכול להגיד לך שבמקרה שלי, לקחתי משכנתא גדולה בכמה מאות אלפי ש"ח ממה שבאמת הייתי צריך, רק בשביל שאוכל לפתוח תיק השקעות יפה.

התשואה על התיק הזה גבוהה עשרות מונים מהריבית על המשכנתא, ואפקט הריבית דריבית צובר תאוצה (שוב - אני לא מייעץ כלום, וברור שיכולתי גם להפסיד מהמהלך הזה).

איך נתנו לך משכנתא גבוהה יותר?אנונימית 50
זה בדכ לפי הערכות שמאי וכל מיני תחשיבים שלהם
פשוט מאודפשוט אני..
נניח יש לי 500 אלף ש''ח, ואני רוצה לקנות בית ששווה כפול מזה.

הבנק מוכן לתת לי 750 אלף ש''ח משכנתא, למרות שאני לא באמת צריך את כל הסכום הזה. אני פשוט אומר לבנק שזה מה שאני צריך.

וכך אני נשאר עם 250 אלף ש''ח פנויים להשקעה, מתוך תקווה (שבינתיים התממשה בענק) שהתשואה תהיה גבוהה מהריבית.
אה הבנתי..אנונימית 50


סיכון
בהצלחה!
גם אני לקחתי הלוואה בנקאיתבוטחת בהשם
עשיתי חשבון (שעובד פרפקט!) שהריבית מההשקעה תכסה בכפל כפליים את ההלוואה, מה שאכן קרה תוך חודשיים כבר כיסיתי את הריביות ומכאן ואילך התשואה צומחת
רק לא לשכוח - התשואה יכולה גם להיות שליליתפשוט אני..
והריבית על ההלוואה היא בוודאי שלילית.

במילים אחרות זה משחק מסוכן, ולא לכולם זה מתאים.
אני לא הייתי משקיע כסף שאין לי.ספק


מי אמר שאין לי?פשוט אני..

קיבלתי מהבנק, הוא שלי. 

 

זה נכון שאני צריך להחזירו לבנק לפי לוח תשלומים שקבענו מראש, אבל זה לא שונה מאנשים שרוכשים מוצר חשמלי בתשלומים - המוצר שלהם למרות שהם צריכים עוד לשלם עליו.

אני מתכוון שלא הייתי משקיע כסף שלוויתי.ספק


זה כמובן לגיטימיפשוט אני..

אני לא בא לחנך כאן, להגיד לאנשים איך להשקיע וכמה להשקיע וכו'.

שכל אחד יעשה את השיקולים שלו.

אני גם לא. הסיכון גדול מדי.משה


אגב זה גם מאוד בעייתי מבחינה חוקיתנב"י
אני זוכרת בבנק שעבדתי פעם, שהיו עושים מעקבים אחרי הלוואות שניתנו ללקוחות סמוך לרכישות מהבורסה כדי לוודא שהרכישה נעשתה מכסף פנוי ולא מהלוואה.
ויותר מזה, אסור לבנקאי לתת הלוואה ולרכוש מניות וכו' במעמד אותה נקודת שירות.
ואוו באמת השקעת, בכל המובניםrivki
ב'ה אתעמק בזה במוצ'ש (יש לנו כסף שמושקע דרך הבנק ואני לא מבינה בזה כלווום)
תודה רבה 😊פשוט אני..
אשמח לענות על שאלות שיהיו לך אחרי הקריאה, אם יהיו...
תודה על זה!!חיים של
עדיין לא קראתי..
אבל בעז"ה במוצ"ש
נהדר ממש.בוז
וואו תודה ענקיתאוורסט
מה דעתך על כל ענייני הנדל"ן? או פשוט להכנס לענייני הבורסה?
בשביל להיכנס לנדל''ן ולהרוויח טוב צריך סכומים גדולים מאדבוז
אבל התמורה בהתאם
שזה אומר?אוורסט
100אלף 300אלף חצי מיליון?
תלוי בכל כך הרבה דבריםבוז
איפה ההשקעה? בארץ או בחו''ל?
איזה סוג השקעה זה, עם עוד אנשים או לבד?

אתה יכול גם להשקיע סכומים של כמה מאות אלפים בלבד בחברה שלוקחת את הכסף ומשקיעה בשבילך. בכל מקרה זה יותר בטוח מהשקעה במניות אם לא מבינים בבורסה.

לא מבינה כל כך בשני התחומים, בעיקר בעלי מתעסק בזה ואני רק נוגעת פה ושם, אבל בגדול נדל''ן זה כסף גדול באמת.
זה לא נכוןהפי
אפשר להיכנס לנדלן גם בסכומים לא גבוהים
לא צריך להשקיע בדירה שלמה אפילו משליש אפשר להשקיע..
פשוט צריך לדעת איך לעשות את זה . עם משכנתא נכונה ועבודה סבירה הכל אפשרי
אם לי היה כסף פנוי עכשיו הוא היה הולך על חלק מדירה.
מדירה אחת לא עושים כסף גדול, אם בכלל.בוז
במיוחד בארץ...
לא כסף גדול אבל כסף שחוסך לך עבודההפי
בשביל התחלה זה בהחלט משהו תארי לך שליש עכשיו יכפיל את עצמו .. הערך יעלה... טאק כבר כסף לכמעט דירה שלמה .. לאט מתקדמים אבל בעיני לאט ובטוח.
דירה לעצמך?בוז
זה לא נכס זה התחייבות
זה לא מכניס לך כלום

עזבי לא משנה
אני לא מבינה מספיק כדי לדבר
וגם את לא
אז בואי נכבד את מי שכן ולא נעשה מעצמנו צחוק
מהמם שקבעת שאני לא מבינההפי
בטח שזה התייחבות לא ציינתי שלא ,לשאר התגובה שלך ברשותך אני לא אגיב.
דירות לא מכפילות את שוויין כל כך מהרפשוט אני..
ובשנים האחרונות הבורסה עלתה הרבה יותר מהר ממחירי הדירות
יש יתרונות וחסרונותהפי
לכאן ולכאן..
לא חשבתי שהדירה תכפיל את עצמה כל כך מהר..
מה שכן זה מאוד תלוי איזה דירה בחרת מה המיקום וכמה היא מבוקשת ..
ואם בכלל בחרת תוכנית שמותאמת לך ומשכנתא טובה יש אנשים שלא יודעים לקחת ..
נדלן בארץ למגורים זה לא דבר רווחי מאודמשה

2% בערך לשנה נטו, קצת פחות לפעמים. יש גם את עליית ערך הדירות אבל אף אחד לא מתחייב שזה ימשך.

 

נדל"ן מסחרי זה סיפור אחר והסיכונים שם אחרים לגמרי.

עולם אחר לחלוטיןפשוט אני..
שים לב להבדלים:

יתרונות:
א. אפשר להתמנף עם משכנתא
ב. הכנסות שכ''ד פטורות ממס עד 5,000 ש''ח בחודש בערך.

חסרונות:
א. אתה צריך הון עצמי של הרבה מאות אלפים בשביל להיכנס
ב. הכניסה עולה הרבה כסף (עורכי דין, מס רכישה, תיק משכנתא)
ג. היציאה עולה הרבה כסף
ד. אי אפשר להיכנס בזמן קצר
ה. אי אפשר לצאת בזמן קצר
ו. אי אפשר לממש חלק מהסכום. הכל או כלום.
ז. מניות לא מתקשרות אליך באמצע הלילה כדי לדווח שהדוד מקולקל.
ח. צריך להתעסק עם מציאת שוכרים, בטחונות, החלפות וכו'.
ט. אתה מושקע כל כולך בנכס אחד, שיושב ברחוב אחד, בעיר אחת, במדינה אחת. כלומר 0 פיזור ו-0 גיוון.

זה רק מה שעלה לי לראש עכשיו, מן הסתם יש עוד יתרונות וחסרונות שלא חשבתי עליהם עכשיו.
יתרונות- הרבה יותר יציב.בוז
ניתן להרוויח מיליונים אם יודעים לעבוד נכון.
ולקנות נכס אחד ולהשקיע בו את הכל לא נקרא לעבוד נכון, פשוט לרוב האנשים אין כסף ליותר מזה.
אפשר להרוויח מיליונים גם בבורסהפשוט אני..
בשנת 2019 הבורסה עלתה ביותר מ-20 אחוז.
הנדלן לא התקרב לזה.
נכוןבוז
אותי אישית זה מפחיד קצת
אבל צודק

אין ספק שצריךהפי
אומץ כדי להצליח בנדלן
אם חושבים על הדוד שיתקלקל חבל על הזמן .. האדם לא מתאים לזה ,עדיף להשקיע כבר במשהו אחר
שכחת מס שבח ומס רכישה שנוגסים מאד ברווחבוטחת בהשם
כתבתי מס רכישהפשוט אני..
ומס שבח בעיקרון דומה למס רווחי הון, כלומר הוא חל על 25% מהרווח.
לא שמתי לבבוטחת בהשם
בדיוק בתקופה האחרונה נכנסנו חזק לענייני השקעות חשבנו בהתחלה על נדלן וזה אחת הסיבות המרכזיות שירדנו מזה
הבהרהפשוט אני..
הפוסט לא מיועד לשכנע מישהו שעדיף להשקיע בשוק ההון במקום בנדל''ן.
השתדלתי לפנות כאן לקהל הרחב, לאלה שיש להם קצת חסכונות בצד, לאלה שמרוויחים כמה אלפי שקלים יותר ממה שהם מוציאים מדי חודש.

לאנשים האלה, השקעה בנדל''ן תהיה פחות רלוונטית.
נדלן לא שווה בארץבוטחת בהשם
לא מתקרב לתשואה בהשקעה בשוק ההון, חבל על הזמן
למה אתה מייעץ?פשוט אני..
אתה יודע כמה כלכלנים טוענים שהשקעה אקטיבית עדיפה על פאסיבית?

אל תכניס את עצמך בין שני ההרים האלה, ובטח שאל תייעץ לאנשים... היו שנים שבהן אלטשולר שחם וילין לפידות הביסו את כל המתחרים, כולל את המסלולים הפאסיביים.

לכן אני רק הבאתי את המידע, ומאוד השתדלתי לא לפסוק בעניין.
אם אתה מתכוון דרך אנשי מקצוע אני פחות מתנגדדוד100
אבל אם מדובר בהשקעה אקטיבית ע"פ הבנתו של הקורא בפורום אני מאוד מתנגד
ההשקעה הראשונה שלי...פשוט אני..
כשהייתי בן 18, קרובת משפחה שלי התחילה לעבוד בצ'ק פוינט. החלטתי שזה אומר שיש פה השקעה מעולה, וקניתי מניות שלהם בכל הכסף שהיה לי.

המניה עלתה, הדולר התרסק, יצאתי מופסד (אמנם לא בהרבה).

זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שקניתי מניה באופן ישיר
אלטשולר שחם היום הכי מצליחה.בוטחת בהשם
אחרי בירורים רבים.
זה לא מעודכןפשוט אני..
כנסי לאתר של משרד האוצר גמל.נט, יש שם השוואה בין כל הקופות לפי תקופות.
בשנים האחרונות, הקופות עם התשואה הגבוהה ביותר הן מחקות מדד sp500, וזה עוד לפני שמחשבים את זה שיש לקופות האלה את דמי הניהול הזולים ביותר.

אלטשולר, וכמוהו כל שאר המנהלים האקטיביים, נמצאים איפה שהוא מאחור
סטטיסטטית זה אומר שבשנים הבאות אחרים יהיו יותר טובים.ספק


נכוןמשה


תיקונים:בוטחת בהשם
1. בהחלט יש אפשרות לדעת בקופת גמל במה הכסף מושקע
אני מושקעת באלטשולר שחם ויש דוחות באתר כל רבעון עם פירוט מדויק היכן הכסף מושקע!
(אני חייבת את זה בשביל לדעת אם ההשקעה בסדר מבחינה הלכתית)
2. נכון שהסכום מוגבל ל71 אלף לשנה, אנחנו פתחנו קופות ע''ש הילדים וכך הנחנו יותר. יכול להיות פיתרון מצוין אם יש לכם ילדים
כמובן אנחנו הנאמנים בקופה ויכולים למשוך את הכסף מתי שבא לנו
תשובותפשוט אני..
1. אין פירוט מלא ברמת המניה, זה סוד מסחרי שלהם
2. כתבתי שאפשר להפקיד 70 אלף לכל מספר זהות
3. בגלל שיש הטבת מס בגיל 60, כאשר פותחים את הקופה על שם ילד אז בעצם דוחים את ההטבה הזאת לשנה שבה הילד יהיה בן 60.
מי שמפקיד בקופת גמל להשקעה בשביל הטבת המס, כמוני, כנראה לא יעשה את זה (אני רוצה לתת את זה לילדים שלי לפני שהם יהיו בני 60...).
תשובה לתשובהבוטחת בהשם
1. בדוחות של אלטשולר שם אני מושקעת כתוב בדיוק באיזה מניות אבל לא כמה בכל מניה (לא הבנתי אם לזה התכוונת) אם תרצה הדרכה איך להגיע לזה אז בכיף
2. לגבי המיסים- צודק לגבי ההטבת מס אבל בכל מקרה המיסוי הוא רק על הרווחים ואני מתכננת השקעה לטווח ארוך כך שאלוקים גדול אולי המיסים ירדו עד שארצה למשוך, אבל בכל מקרה אם התשואה הממוצעת היא 10 אחוז לשנה (והיא הייתה יותר בשנים האחרונות!) עדיין שווה לי להניח את הכסף שם עם המס מאשר להשקיע בנדלן עם כל הכאבי ראש ותשואה נמוכה בהרבה.
אגב שאלה: קרן השתלמות זה בדיוק כמו קופת גמל מבחינת התשואות וכו? הייתי ממש המומה לקרוא מה שכתבת שאחרי כמה שנים אין מס
תוכל לפרט יותר את ההבדלים ביניהן?
כמה מילים על קרן השתלמותפשוט אני..
מבחינת ההשקעה עצמה, זה בדיוק כמו קופת גמל להשקעה. את מביאה כסף לבית השקעות, בוחרת מסלול, משלמת דמי ניהול, והם משקיעים את הכסף שלך לפי המסלול שבחרת.

מבחינת רגולציה, יש כללים אחרים:

א. אפשר להפקיד מעט מאוד כסף בשנה, זה משתנה לפי המשכורת שלך ובכל מקרה יש תקרה נמוכה ככה שגם מי שמרוויח המון לא יכול להכניס כמה שהוא רוצה.
ב. ההפקדה מוכרת לצרכי מס, כלומר שקל שאת מפקידה לקרן השתלמות הוא שקל שאת לא תשלמי עליו מס הכנסה. אם הרווחת מאה ש''ח והפקדת 5 ש''ח לקרן, אז מס הכנסה יסתכלו עלייך כאילו הרווחת רק 95.
ג. במשך 6 השנים הראשונות הקופה נעולה, את לא יכולה למשוך את הכסף.
ד. אחרי 6 שנים אפשר למשוך הכל, בלי לשלם מס כלשהו על הרווחים.
ה. ברגע שאת מושכת סכום כלשהו, אפילו חצי שקל, הקופה ננעלת להפקדות חדשות. זה אומר שהכסף שנשאר בקופה ממשיך לצבור תשואה ואת יכולה למשוך אותו מתי שאת רוצה, אבל את לא יכולה עוד להפקיד.
ו. את כמובן יכולה לפתוח קרן השתלמות חדשה, ואז תצטרכי שוב לחכות 6 שנים לפני שתוכלי למשוך את הכסף של אותה קופה חדשה. הכסף שנשאר בקופה הישנה ממשיך להיות נזיל כמובן.

בגלל הטבת המס המטורפת, המון אנשים לא נוגעים בכסף הזה עד הפנסיה, בכדי שהוא יצבור ריבית דריבית עם פטור ממס. זה יכול להגיע לסכומים מטורפים של פטור ממס.
אם פתאום צריך את הכסף, תמיד אפשר לקחת הלוואה בריבית פריים מינוס חצי במקום למשוך, בכדי לא לאבד את הטבת המס.
האם עדיף להשאיר את קרן ההשתלמות שתעבוד?שםאנונימי
או לפתוח כל 7 שנים קרן השתלמות חדשה?

שאלה אחרת:
אמרת שהתקרה נמוכה בקרן השתלמות.
במידה ועכשיו אני מובטל לאחר שנים שאני שכיר, האם אוכל להמשיך להפקיד כספים לקרן השתלמות מהעו"ש שלי?

עוד שאלה:
זכור לי שפתחתי קופת גמל בהראל, אבל הבאתי יותר מ70,000 שח... זה הגיוני? אשתי לא הייתה מעורבת בזה.
תשובה לשאלה האמצעיתפשוט אני..
שכיר לא יכול לפתוח קרן השתלמות בלי הסכמת והשתתפות המעסיק.
מובטל לא יכול לפתוח קרן השתלמות.
רק עצמאי יכול לפתוח עבור עצמו.

לגבי שאר השאלות, איני יודע.
בקשר לחיסכון לילדיםפשוט אני..
אם ממילא אין הטבת מס (כי לחכות שהילד יהיה בן 60 זה לא רלוונטי), אז שווה לשקול השקעה ישירה דרך ברוקר פרטי (מיטב דש טרייד, אקסלנס נשואה, IBI).
יש שם דמי ניהול אפסיים, כך שההשקעה יכולה לגדול הרבה יותר במשך השנים (במיטב דש למשל יש מסלול שבו אי אפשר לקנות מניות אלא רק קרנות נאמנות ותעודות סל, ואז דמי הניהול הם 0 עגול. פשוט כלום. אני משקיע בקרן נאמנות מחקה sp500, וכל שקל שאני מרוויח הולך ישירות לתיק שלי, עד שארצה למכור את ההשקעה ואז אשלם מס על הרווח).
כמובן יש עמלה על מכירה וקנייה של ני''ע, אבל העמלה הזאת קיימת כמובן גם בקופת גמל להשקעה (שימי לב שבדוח כתוב לך ''הוצאות ניהול השקעה'' - אלה העמלות על קניית ומכירת ניירות הערך שבית ההשקעות משלם).
אז אם אבחר מה שאמרת:שםאנונימי
אתקשר למיטב-דש (לדוגמא), אגיד להם לבצע השקעה פסיבית של s&p500 ולהוסיף לשם כסף כרצוני?

קראתי את הקישורים שהופצו כאן (שמאד שיבחו את s&p500 בעיקר).
כמאמר השיר: לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י' באלול תש"פ 07:12
הם לא קונים בשבילך דבר, אתה קונה בשביל עצמך.

אחרי שתתקשר אליהם כדי לפתוח חשבון, אתה תקבל מהם שם משתמש וסיסמה לאתר/אפליקציה שלהם*, ומספר חשבון בנק אליו אתה מעביר את הכסף שאתה רוצה להשקיע.

אתה יכול להעביר כמה כסף שאתה רוצה, ואחר כך להיכנס לאפליקציה/לאתר עם שם המשתמש והסיסמה, ולרכוש כל נייר ערך סחיר שאתה רוצה.

בין היתר, תוכל כמובן לרכוש קרנות נאמנות מחקות.


*שם אתה יכול לקנות, למכור, לראות גרפים, לראות את התשואה המצטברת שלך בכל השקעה בנפרד ובכל התיק ביחד, ועוד אי אלו פיצ'רים.
זו ההצעה שקיבלתי מהם... זה הגיוני?שםאנונימי
זה הכוונה ב0 דמי ניהול?
גם את ה-15 ש"ח בחודש אני לא משלםפשוט אני..

תגיד להם שאתה לא רוצה לקנות מניות כלל אלא רק קרנות נאמנות וכיוצ"ב, ואז הם יוותרו לך על אותם 15 ש"ח בחודש, כך שתישאר רק עם העמלה המאוד מאוד נמוכה בגין קנייה ומכירה.

ואל תשכח להגיד שהגעת דרך "פשוט אני", כדי שיתנו לי עמלהפשוט אני..

שאלה על זה כי לדעתי לא דייקת כאן יותר נכון לא דיברת על זהנחשון מהרחברון

יש עמלת מינימום.  לרוב אתה תשלם אותה בכל קניה. ומי שאין לו סכום גדול חד"פ אלא מפקיד כל חודש כמה מאות ש"ח (נניח 400 ש"ח משלם אחוז שלם אם לא יותר ככעמלות. תוסיף את עלויות קרן הסל. אפס עמלות זה לא.

שוב, הכל יחסי בחייםפשוט אני..

אצל הברוקר שלי (מיטב דש) יש עמלת מינימום של 4.5 ש"ח בערך. זה אומר שאם תקנה/תמכור ניי"ע בפחות מ-5,000 ש"ח, אז יוצא שתשלם יותר מ-0.09%. זה אומר שאם תקנה ב-2,000 ש"ח למשל, תשלם 4.5 ש"ח ולא 2 ש"ח, פעם בחודש... לא דרמה.

 

שוב, ברור שיש המון דקויות, אבל רציתי לתת מידע ראשוני למשקיע המתחיל.

בתוך המידע הראשוני הזה - לא מצאתי שתשלום של 2 ש"ח בחודש (או אפילו 4) במקרה שבו אתה משקיע סכום נמוך ולא מגיע לעמלת המינימום, הוא מידע מאוד רלוונטי.

ואם מישו משקיע לא 2000 בחודש אלא 200 בחודשנחשון מהרחברון

אנחנו מדברים על 2.25 אחוז. זה פער שאולי שווה לעבור לקופ"ג להשקעה ללא עלות קניה. למשל.

 

אז בגיל פרישה הוא יוכל להרשות לעצמו מגש פיצה...ספק


א לא מסכים.נחשון מהרחברון

200 ש"ח בחודש למשך 45 שנה זה סד"ג של 600,000 ש"ח.

ב אנשים רבים ואני ביניהם מפצלים מטעמי נוחות את החסכונות (למשל לכל ילד אני פותח קה"ש אחרת גם כדי לשייך כסף לילד וגם כדי להוציא אותה בהדרגה מאחוז מניות גבוה ליותר נמוך לקראת הזמן בו אצטרך אותה כדי לצמצם סיכון) מה שמביא למספר קופות שבכל אחת סכום של 200-400 שח בחודש.  (למשל, 200 זה הפקדה חדשית מינימלית בחלק מבתי ההשקעות) ויש אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם  לחסוך יותר. אז נכון לא יהיה להם הרבה אבל זה עדיף על כלום

לא, זה 108,000ספק

בא נגיד שבמקרה הטוב זה יגיע לחצי מליון שקלים תשואה על פני 45 שנים. 

(אני מעריך את זה בכ-300,000 שקלים, אבל נלך על מקרה הקצה). 

108 זה ההפקדות בלבדנחשון מהרחברון

7אחוז תשואה היסטורית על מניות נותנות כ600000 שח

לא, הן לא.ספק

הן יותר קרובות לתת חצי מזה - ובניכוי מסים, אפילו פחות.

מאיפה הנתון הזה?נחשון מהרחברון

ואם הבנאדם בקה"ש אז גם מס אין.

 

לא יודע בד"כ אני אוהב את החישובים שלך אבל כאל בדקתי אחרי שאמרת, זה הסכומים ב7 %

אחוז תשואה רב שנתי הוא בערך 6% בשנה.ספק

העשור האחרון היה טוב יותר(בערך 9%) אבל בגדול זה 6.

ריאלית, לא נומינאליתנחשון מהרחברון


תראה בוויקיפדיהנחשון מהרחברון

המקור הכי מביך שיש אבל בזה אני יודע שהוא אמין מ1970 עד היום התשואות הממוצעות ל25 שנה הם בין 9 ל12 ככה שאנחנו מדברים על תשואה נומילנאלית של כ10 אחוז ב50 שנה האחרונות

 

ה-S&P מאז 1980 עלה ב-8.5% (כולל ריבית דריבית).ספק

וזה לפני מיסוי ולמרות העשור האחרון שהיה די מטורף. 

המממ... לאפשוט אני..



ביום 1.1.80 המדד עמד על 105 נקודות.
היום, עברנו כבר את ה-3,500.

זאת תשואה מצטברת של 3,333 אחוזים.

או שמא אתה מתכוון שזו הייתה התשואה השנתית הממוצעת שלו, ולא התשואה הכוללת?

לי יצא בחישוב שזאת תשואה שנתית של 9.2 בקירוב:

105*0.092^40=3500.

הנוסחה מימין לשמאל, והיא כאמור לא הכי מדויקת.
המממ... כן...ספק

אם היית קונה מניה אחת ב-124 (שזה היה המחיר ב-1980) והיום היו לך בערך 3500 - אז מדובר על עליה של 8.7% בשנה. 

קצת יותר מ6 אחוז שאמרת כן לפני כןנחשון מהרחברון


זה יותר קרוב ל-6 מאשר ל-12ספק

אני זכרתי את החישוב שעשיתי בתחילת העשור. 

העשור האחרון היה מוצלח במיוחד. 

12? כתבתי 7 הייתי פסימי יחסית למציאותנחשון מהרחברון


אני לקחתי את המחיר ב-1.1.80פשוט אני..
וזו לא מניה אלא מדד 🤭
אני ספטמבר כדי שזה יהיה 40 שנה.ספק

זה ני"ע שמחקה מדד. 

לפי דבריך נחשון צודקme_too

זה יוצא הרבה יותר מ600 אלף:

 

PMT (שנתי):

200*12= 2400

RATE:

8%

N:

45

 

FV= 927,613

 

 

וגם עם 6% זה יוצא כמעט 550,000me_too


כולל הקרן. רווח של פחות מ-450,000.ספק

לפני מסים. 

אחרי, זה כבר פחות מ-350,000. 

אם זה 8% - העשור האחרון הקפיץ את הממוצעספק

ואין הבטחה שזה ימשיך. (בד"כ זה לא קורה). 

ולא חישבת 25% מס. (וזה כבר יורד ל-675,000). 

שים לב שבעשור האחרון היתה קפיצה של כמעט 200%ספק
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך י"א באלול תש"פ 09:39
עבר עריכה על ידי ספק בתאריך י"א באלול תש"פ 09:39

לעומת זאת, מי שהשקיע בספטמבר של 1998, כמעט ולא הרוויח כלום. (עד לעשור האחרון). 

 

העשור האחרון היה משהו חריג בקנה מידה היסטורי - ולרוב, אחרי עליה כ"כ חדה, מגיע תיקון מסוים. 

ולמרות העשור האחרון, עדיין הממוצע על פני 40 שנים הוא באזור ה-8%. 

 

מבחינתי, הלוואי וזה ימשיך כך, אבל אני לא מאמין שזה יקרה. 

let us hope, that I'm wrong...

זה לא כולל אינפלציהמשה

במספרים תמיד העליות מרשימות יותר.

כתבתי מפורש נומינאלי ולא ריאלינחשון מהרחברון


יישר כוח על ההודעה המושקעתהתמסרות
ישר כח!me_too

רשומה יפה, ממצה ובהירה מאד.

 

תודה רבה.

 

הערות קטנוניות:

א) מיסוי- מס הכנסה מתחשב בהשפעות האינפלציוניות, וכן בשפעות שינוי במט"ח.

באג"חים שאינן צמודי מדד שיעור המס הוא 15%.

 

ב) בעיני המסלול "האקטיבי" שלך הוא פסיבי לגמרי- כשמתווכחים על השקעה אקטיבית ופסיבית לא מתכוונים לשאלה האם עדיף קופ"ג להשקעה או קרן מחקה, מבחינת המשקיע זה די אותו דבר. ההבדלים בניהם יכולים להיות כמה אחוזים לכאן או לכאן. קופ"ג להשקעה "מניות בארץ" תעשה בסוף משהו דומה לת"א 35 השנתי, עם הפרשים של אחוזים לכאן או לכאן. כשמתכוונים להשקעה פסיבית הכוונה השקעה של כסף משמעותי במניות ספציפיות, כולל שינויים תזזיתיים בהתאם לציפיות וכדו'. בשיטה הזו יש רווחים (או הפסדים) של עשרות אחוזים בימים ספורים. כשמשקיעים בקופ"ג הפיזור מספיק גדול שלא תתקרב להשפעות שכאלה.

 

הערה חשובה-

תיק ההשקעות שלך כפי שתואר הוא מסלול בסיכון גבוה מאד.

אמנם, לך יש דירה, כך כתבת באיזה תגובה, שהיא השקעה סולידית למדי, ובוודאי במבט של משפחה, אבל מבחינת הנכסים הפיננסיים שלך מדובר על תיק מסוכן ממש. 

כל התיק מושקע במניות, וגרוע מזה, אתה גם ממונף (לא יודע באיזה אחוז, אבל כנראה לא מעט).

זה אומר שבעת נפילות התיק כולו צונח, ואם צריך את הכסף בטווח זמן מיידי, זה יכול להיות הרסני.

אני חושב שאדם ממוצע צריך למתן את הסיכון ולפזר אותו גם בהשקעות סולידיות יותר (אג"ח מדינה וכדו').

הדבר נכון שבעתיים ככל שתקופת הזמן של משיכת ההשקעה קטנה, וככל שכריות הביטחון של המשקיע נמוכות יותר (למשל, למי שאין דירה, או שאין הכנסה קבועה שמכסה עלויות גבוהות מזדמנות).

תגובותפשוט אני..
ראשית, תודה רבה

ב. לא כך הדבר. ההגדרה של השקעה אקטיבית היא בחירת מניות ספציפיות, ואין זה משנה אם אני בוחר אותן בעצמי או שבית ההשקעות בוחר בשבילי. גם אם מבחינתי ''אין הבדל'', זאת עדיין השקעה אקטיבית מבחינת המהות שלה, ולכן חסידי ההשקעה הפאסיבית (למשל הסולידית) יתנגדו להשקעה כזאת, שהרי אתה מפסיד פעמיים לשיטתם:
גם תשלם דמי ניהול גבוהים, וגם ממילא לא תצליח להכות את השוק, קרי לקבל תשואה גבוהה יותר מתשואת המדד.

''כשמתכוונים להשקעה פסיבית הכוונה השקעה של כסף משמעותי במניות ספציפיות'' - אני מניח שהתכוונת להשקעה אקטיבית, לא פסיבית...

בקשר לתיק שלי - הוא אכן מסוכן וציינתי זאת כמה פעמים. עם זאת, אני בהחלט שומר כסף בצד ליום סגריר, בדיוק כפי שכתבתי בתחילת הפוסט.
מצרף כאן לטובת כולםנחשון מהרחברון

פירוט נרחב יותר של הדברים והסברים טכניים יותר איך עושים את זה.

פורסם לפני כחצי שנה כאן בערוץ (ולא אין עוד המשך, לא הגעתי לזה)

https://a7.org/?file=20200323173254.pdf

 

מבוא לשוק ההון - חיסכון השקעה וצריכה

שכחת לציין ברוקרים. (קראת לבתי השקעות ברוקרים).ספק

 

למשל, דרך אינטראקטיב ברוקרס אני מקבל עמלת קניה ומכירה של 0.01 דולרים לני"ע בחו"ל. (ומניה היא יותר מדולר אחד בד"כ) - ובלי דמי ניהול. 

 

החסרון: 

צריך לעשות לבד את חישובי המס.  

 

הסברפשוט אני..

אמנם הם בתי השקעות, אבל כשאתה מדבר עליהם בהקשר של ניהול עצמי - אז הם מתפקדים כברוקרים ולא כבתי השקעות.

 

אכן ישנם גם ברוקרים בחו"ל, אבל זה כבר פחות פשוט, ואני לא יודע כמה זה מתאים למשקיע המתחיל. 

 

כמובן שאין עניין להסתיר זאת, ואשריך על התוספת

לאינטראקטיב יש סוג של שלוחה בישראלספק

(הם לא בדיוק שייכים לאינטראקטיב ברוקר'ס ולא בדיוק הבנתי מהם היחסים ביניהם) - זה הופך את זה להרבה יותר קל. 

 

אגב, אזרחים אמריקאים יכולים גם לפתוח סוג של קרן השתלמות בארה"ב (roth-IRA) שפטורה ממס אם מוציאים אותה אחרי גיל 59.5

כמובן שגם היא מוגבלת וניתן להשקיע בה בין 6000 ל-5,500 דולרים בשנה. 

 

הם גם בד"כ נותנים שער המרה טוב יותר מבתי השקעות למטבעות חוץ. 

שאלה קטנהנחשון מהרחברון

איפה יש קרן השתלמות עוקבת מדד ב0.32?

הלכנו כמה חברים ביחד למיטב דש, ולכן קיבלנו את ההצעה הזאתפשוט אני..

זה מסלול חדש שהם פתחו לפני חודש-חודשיים, והם מציעים דמי ניהול מאוד זולים כדי שהמסלול הזה יצבור תאוצה.

כנראה באתם עם סכומים גבוהים. אני לא מכיר את זה.נחשון מהרחברון

צרף אותי עכשיו אני נכנס עם כמה מאות בחודש...

האמת היא שבאנו עם קרנות מאוד קטנות, כולנו צעיריםפשוט אני..

ולכולנו התחילו להפקיד לקרן השתלמות לפני שנה-שנתיים לכל היותר. 

 

 

אז יאללה תצרף אותי אני רצינינחשון מהרחברון


למקרה שיש כאן בעיות אמון..פשוט אני..
טוב, ראית את התמונה, אז אני מרשה לעצמי למחוק
ח"ו בעית אימון! להיפך. יש לי כסף שאני חוסך כל חודש. משלםנחשון מהרחברון

יותר מזה ד.נ ורוצה להוריד את התשלום למינימום

יש מצב גם להצטרף איתכם?שםאנונימי
מה זה דורש?

היא עכשיו אמרה לי בטלפון שצריך 100,000 שח התחלתי או 30,000 עם העמלה של 15 שח בחודש, אחרת אי אפשר.
0.32 מניהול או מהפקדה?ספק


אין דמי ניהול מהפקדה בקרן השתלמותפשוט אני..


צודק.ספק


והערונת (קראתי ברפרוף)נחשון מהרחברון

אתה כן משלם דמי ניהול במיטב דש, פשוט דמי ניהול לחברה המנפיקה את התעודה. אה, ואגב אין היום תעודות סל יש קרנות סל.

אני קניתי קרן נאמנות עם דמי ניהול 0 ודמי נאמנות 0.02%פשוט אני..

בסופו של דבר בוודאי שאין דבר כזה חינם, אבל עדיין זה הפרש משמעותי לעומת בתי ההשקעות.

כתבת נפלא.משה


תודה רבה 🌷פשוט אני..
אפשר עזרה הלכתית?רדיאק2עצשן
אני לא רוצה ליצור מהומה על הדיון ההלכתי.
בכל זאת יש לי כמה שאלות טכניות, בגלל שאני מחפש השקעות שעומדות בקריטריונים שהמליצו מכון כת"ר (דהיינו היתר עסקה וכן לא להחזיק ישירות במניות שנהנים בהם מחילול שבת של יהודי).
תעודות סל הן בדרך כלל טובות, אבל כתבו פה שאין היום תעודות סל. איזה עוד כלים מחקי מדדים יש היום ומה ההבדל בינהם? קרנות סל זה משהו אחר?
אני מחפש קרן פנסיה וכן קרן השתלמות שעומדות בתנאים הללו (ויש כאלה הרבה), אך גם מחזיקות מקסימום מניות. לא מצאתי קרן פנסיה כזו שיש בה יותר מ-30% מניות (ואפשר ורצוי בגילי עד 70%) וגם לא קרן השתלמות.
אתה יודע להגיד לי אולי אם קרן ההשתלמות שלך טובה לי הלכתית?

אגב, למי ששואל, באופן תיאורטי מסלולי הלכה היו יכולים להיות רווחיים כמו מסלולים אחרים. בפועל חלקן כאלו (במיוחד בחיסכון לכל ילד ובקרנות גמל), אך חלקן לא, ולא מפני שאי אפשר, אלא מפני שהציבור שמעוניין בהם הוא קטן ושבוי של החברות. אם נצליח יחד לפרסם על התאגדות בעניין, אז נוכל להשיג קרנות הלכה טובות כמו הקרנות הכלליות (שיש הרבה רבנים שמתירים אותן) וליצור קידוש ה' מאוד גדול סביב מפעלים שאינם מחללים שבת.
תשובותפשוט אני..
לגבי סוגים שונים של מחקי מדד, ראה כאן:
https://www.hasolidit.com/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%A1%D7%9C-%D7%9C%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%A1%D7%9C

אחרי שתחליט אחרי איזה מדד אתה רוצה לעקוב, אתה יכול פשוט לחפש בגוגל ''מחקה מדד X'', ולבדוק מה האפשרויות שיש לך.

אני לא מסכים עם הקביעה שאפשר לא להחזיק במניות של ''חילול שבת'' ועדיין להשיג תשואה יפה.
בטח לא במניות ישראליות, וגם בארה''ב יש יהודים בכל עמדות המפתח של החברות הגדולות, אז אתה בגדול נשאר עם אג''ח ועם מק''מים.

לפי הגר''מ פיינשטיין זה מותר לכתחילה, וכך גם קיבלתי מהרב שלי.
קראתי. קיימים בשוק עוד כלים מלבד תעודת סל,רדיאק2עצשן
בהם המשקיע אינו מחזיק בעצמו ישירות במניות?
קרנות נאמנות, למשלפשוט אני..
לגבי חילול שבתרדיאק2עצשן
לא ראיתי את כל ההודעה משום מה.
זה דיון ארוך. אני מכבד את הדרך שלך, כי הטענה שאתה אומר לגמרי נכונה, ועם זאת יש יתרונות לשיטה של מכון כת"ר. הם המליצו בעבר על תעודות סל כאשר בית ההשקעות שומר שבת, הואיל ואני לא מחזיק במניות ישירות. היתרון לטענתם (ובזה אני לא מבין, אלא רק סומך עליהם, אז אתה מוזמן לחלוק) הוא שאני מעודד על ידי כך מניעת חילול שבת.
וואו, תודה,Cherry
מעולם לא התעסקתי בזה, ולאחרונה חושב על זה ככה שהפוסט שלך בא לי בדיוק בזמן.
פרקטית, אם אני רוצה לשים את הכסף במה שכינית 'תעודת סל מחקה' ולשכוח ממנו לכמה שנים, איך אני עושה את זה? אילו חברות אמינות?
אם אתה רוצה הכי פשוט והכי זולפשוט אני..
אז תפתח חשבון השקעה אצל ברוקר פרטי (כתבתי כמה דוגמאות בפוסט), ותקנה קרן מחקה של המדד אשר אתה חפץ ביקרו.

תודהCherry
מה 'הכלי' שאני צריך לבקש? קופת גמל להשקעה?
תלויפשוט אני..
כמו שכתבתי למעלה:
בקופת גמל להשקעה יש דמי ניהול, ואם אתה לוקח ממילא מסלול מחקה מדד - אז זה ממש בזבוז, כי אתה יכול לקנות בעצמך אצל ברוקר פרטי.

*אלא אם כן* אתה רוצה לנצל את הטבות המס של קג''ל, או את האפשרות ללוות כספים בריבית מאוד נמוכה.
תודה רבה!אליבא
בעלי משתחרר מהצבא וצפוי לקבל 17,000 שח.זוהרת בטורקיז
ואנחנו מעוניינים להשקיע אותו.
יש מסלול מסוים שהיית ממליץ לנו?
אני משתדל להימנע מהמלצות, ולהתמקד במתן ידע...פשוט אני..
100% מנייתי ל10 שנים הקרובותמשה

בתנאי כמובן שאתם שוכים מהכסף ולא מסתכלת עליו או על כמה הוא עלה או ירד.

איזה מנייתי? אסור לי להמליץ לך בישראל.  אבל כל מדד שמכיל כמה שיותר מניות מכמה שיותר עולמות וכמה שפחות דמי ניהול הוא טוב.

מדריך מפורט ומאוד בגובה העיניים יפה!!נב"י
אני חושבת שיכותה מאוד להוסיף התייחסות על השקעות בפרוייקטים של חברות שומרות שבת או לפחות לתת כיוון לאנשים לתת על זה את הדעת בשיקולי רכישה.
היה לא מזמן מקרה מרכז ביג שפתחו באשדוד והיתה הפגנה לא קטנה נגד הפתיחה שלו כי הוא היה מיועד לעבוד בשבת. המרכז הזה הוקם בחלקו מהשקעות אג"ח קונצרניות, היה יותר נכון לדעתי אם אנשים היו מדלגים על האג"ח הזה (מפתה ככל שיהיה) ומתעדפים השקעות במקומות שמכבדים את קדושת השבת.
כך לא היה נוצר מצב של שמאל מוחה וימין מממנת.
אבל זו באמת נקודה קטנה. המדריך עצמו מצויין ממש.
איך "להכות את השוק" ועוד כמה נקודות נוספותמשקיע אקטיבי
יישר כח לפותח השרשור, כתבת פה הסברים יפים מאוד.
לא קראתי את כל השרשור אבל היה לי חשוב להוסיף כמה נקודות מהניסיון האישי שלי. נרשמתי במיוחד לשם כך (במקרה נתקלתי בפרסום של השרשור בעמוד הראשי של ערוץ 7) - אם מה שכתוב כאן יעזור אפילו למשפחה אחת, והיה זה שכרי.

אדגיש גם כן שאני לא מייעץ לעשות שום דבר, אלא רק נותן ידע. מי שבוחר לפעול כך או אחרת - עושה זאת על אחריותו בלבד.

א. כלל ברזל בהשקעות זה שלא משקיעים כסף שלווינו. נקודה. ללוות מהבנק כסף ולהשקיע אותו בשוק ההון - זה משחק באש!
גם מי שעוקף בפס לבן רצוף יכול לעשות זאת 100 פעמים ולצאת בחיים אבל אם הוא נתקע פעם אחת במשאית ממול - כנראה שלא תהיה לו הזדמנות שניה...

ב. סבא שלי היה אומר לילדים שלו "תשקיעו בשוק ההון רק כסף שאתם מוכנים להפסיד!".
זה משתנה מאדם לאדם, אבל בוודאי שזה צריך להיות כסף שאינכם צריכים לפחות ב5-6 שנים הקרובות, ובוודאי שצריך לחשוב טוב טוב כמה מהכסף שלנו נכנס להשקעה...
לא סתם אמרו חז"ל בבבא מציעא "וא"ר יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו".

ג. אז איך מכים את השוק?!...
ההמלצה הגורפת להשקיע בקרנות סל אולי נכונה להמון שאיננו מוכן להשקיע טיפה של מחשבה במה הוא משקיע. אבל תחשבו על זה רגע: האם אתם מוכנים לשים סכום כסף ששווה כמה שנים של עבודה מאומצת שלכם - בלי טיפת מחקר ומחשבה? בלי להכיר את החברות שהכסף שלכם מושקע בהם? בלי ביטחון אמיתי שהם יעלו חזרה בזמני שפל כמו שהבורסה חוותה בחצי שנה האחרונה?

אני ב"ה זכיתי ללמוד שיטה שבה בוחרים חברות בפינצטה - וזה ממש לא הימור אלא ניתוח הגיוני שנותן שקט נפשי ידע איפה הכסף שלי מושקע, ומעל הכל - תשואה הרבה יותר גבוהה מהתשואה של הs&p ושאר המדדים.
אתן סתם דוגמה ל2 מניות שאם הייתם יודעים לבחור אותם לפני שנה התיק שלכם היה היום אחרי צבירה של עשרות אחוזים:
NVDA stock
EPAM stock
חפשו אותם בגוגל ותראו איך החברות החזקות והמבוססות האלה עלו בשנה האחרונה, משאירים את המדדים הרחק מאחוריהם... (ושוב - אין כאן שום המלצה לקנות אותם ספציפית)

אני למדתי את השיטה לניתוח חברות במסגרת קורס אינטרנטי ששמו "מגע מידאס", קורס יקר ששווה כל שקל לדעתי, אבל אפשר גם ללמוד את עיקרי הדברים לבד בספרים שונים כגון "המשקיע הנבון", "הספר הקטן שמכה את השוק בגדול" ועוד בז'אנר, שכולם מבוססים על שיטתו המצליחה של ווארן באפט בהשקעות שלו.

לדעתי שווה להשקיע כמה שעות, אפילו כמה ימים בשנה, בשביל לקבל תשואה גבוהה בהרבה - אבל בעיקר בשביל לקבל שלווה ברגעים שבהם כל השוק לחוץ... כי גם אם המחירים נופלים לרצפה - חברות טובות ממשיכות לעבוד...

ד. אני גם במיטב דש טרייד, אחלה ממשק ושירות לקוחות לדעתי ועמלות זולות. יש גם אפשרות לפתוח קרן השתלמות בניהול עצמאי - מה שנקרא IRI.
וכי אלטשולר שחם לא יודע לבחור מניות? ומה לגבי פסגות?פשוט אני..
וילין לפידות? הראל, הפניקס, מנורה, מיטב דש?
אף אחד מהם לא מכיר את השיטה הסודית?

הרי כל בתי ההשקעות הנ''ל הרוויחו בשנים האחרונות פחות מתשואת המדד, למרות שהם מחזיקים את מיטב המוחות בשוק.

כמו שכתבתי, כלכלנים רבים סבורים שאין שום אפשרות להכות את השוק לאורך זמן, תהא השיטה אשר תהא.

לבחור מניות לבד זה דבר מסוכן הרבה יותר מאשר להשקיע כסף שלווית, ורבים וטובים כבר נפלו כך.
רבים וטובים נפלומשקיע אקטיבי
בלבחור מניות כי הם "שמעו מחבר", או כי הם "הסתכלו בגרף". לא כי הם השקיעו מינימום קריאה של ספר-שניים בנושא ויומיים עבודה שיטתית במחקר של חברות.

באותה מידה רבים וטובים נפלו כי הם השקיעו על עיוור בקרנות סל וברגע שהשווקים ירדו בקורונה הם ברחו עם הפסדים עצומים... אז היו מעטים כמוך שהחזיקו מעמד ו"רק" הפסידו כמה לילות של שינה ללא שום סיבה אמיתית. אבל הרוב, שלא באמת מבין מהי השקעה, ולמה המחירים נופלים בבורסה - יישבר ברגעי חולשה. וחבל...

בכל אופן המטרה העיקרית שלי לא הייתה שאנשים ילכו בדרך שלי שהניבה לי עשרות אחוזים בשנה, אלא שאנשים יפעלו בשכל, שילמדו על השוק ולא רק על אפיקי ההשקעה הקיימים בחברות השונות - ומעלה הכל שלא יעשו צעדים חסרי אחריות כמו להשקיע כספי הלוואה!...

ואם מישהו בעקבות ההודעה שלי ייגש לאחד מהספרים שהזכרתי ויחכים קצת (או לקורס שאני למדתי בו) - לא חושב שהוא יתחרט... חושב שיש הרבה יותר מה ללמוד מבנג'אמין גרהם וווארן באפט מאשר מאשר מאלטשולר שחם עם כל הכבוד...
נכטן, תלמד מבאפט, אל תנסה להכות את השוק כי השוק יכה אותךדוד100
נכטן, תלמד מבאפט, אל תנסה להכות את השוק כי השוק יכה אותךדוד100
אני חוזר בי מהביטוי להכות את השוקמשקיע אקטיבי
כנראה אנשים חושבים שהדרך להכות את השוק היא להצטרף לקרנות גידור, לבחור באופציות, או לקנות ולמכור כל היום. זה להשקיע בסיכון גבוה.

נגד זה באפט יוצא.

אם אתם לא מוכנים להשקיע כמה ימים מחייכם בהשקעת הכסף שעבדתם בשבילו במשך שנים - כנראה שהפתרון בשבילכם הוא להשקיע בקרנות סל. בתקווה שלא תמכרו בהפסדים ברגעי משבר היסטוריים...

אני דיברתי על קנייה של 5-6 חברות לאחר מחקר עומק שלהם, והחזקה שלהם לאורך זמן.

תהיה בטוח שזה מה שהביא לבאפט את ההצלחה שלו, בחירה נכונה של חברות לטווח ארוך. לא השקעה בקרנות סל... יש איתו מספיק ראיונות באינטרנט... ומספיק מידע בויקיפדיה...

הכתבה שהבאת רק ממחישה את מה שאני אומר - אם ההבנה של אנשים מתבססת על כתבות בכלכליסט - אז חבל... 2 הספרים שהבאתי בתור דוגמה כנראה עולים הרבה פחות מהסכום שאנשים כאן משקיעים...

ושוב - אם כולם פה נעולים על קרנות הסל למיניהם - בהצלחה רבה!
רק אל תשקיעו כסף שלוויתם! ואל תשקיעו את כל כספכם. לא סתם אמרו חז"ל לעולם ישלש אדם מעותיו...
הערה חשובה6554433
הנקודה לא להלוות כבף להשקעות
נכונה ביותר
בטח בתקופתנו .
לא מן הנמנע שנוכל לקבל עליית ריבית, אני לא מדבר על ההשלכות של זה על יוקר ההלוואה בלבד אלא על ההשפעה של זה על שוק המניות, על ההאטה והמיתון שהעולם מקבל. חושב שיציבות כלכלית עומדת בראש ובראשונה לפני הרצון למנף את חשבון העו"ש.
בטח ובטח בתקופה בה היציבות הכלכלית היא הגורם הכי חשוב שיש.
והאמת?
אם מישהו לחוץ ופוחד שהשוק יברח, אז לא,
שוק המניות בארה"ב כבר ברח מזמן. עכשיו שאני רואה שהבורסה בכותרות אני נזכר במשפט :קנה את השמועה, מכור את החדשות.
והשוק בארץ?
זה לא סוד שבארץ צריך לבחור דברים בפינצטה, הבורסה פה מבוססת בעיקר על נדלן ופיננסים, מישהו עם ראש על הכתפיים רואה פה יציבות?
אני לא. ואם כן -תאירו את עיניי.
וגם בתוך הנדלן יש המון תחומים וחברות יציבות יותר ויציבות פחות ככה שהקשעה במדד יכולה להיות לא אפקטיבית.

חושב שבחירה בחברה עם איתנות פיננסית ורלוונטיות לשנים הקרובות היא בחירה מושכלת יותר כפי שציין המשקיע האקטיבי, או בחירה בסל של סקטור ספציפי.
הנתונים האלה חשובים כי עוד חורף לפנינו ומי יודע מה יביא איתו.

האם זה אומר עוד מפולת?
לא יודע, אבל צמיחה? בחברות ספציפיות בלבד.

טובי המוחות של ישראל נכשלו כי הם "שמעו מחבר"?פשוט אני..

כל בתי ההשקעות בישראל נפלו אל מול המדד בשנים האחרונות, וכל זה כי הם לא קראו את הספר שאתה מדבר עליו?

 

ענווה.

מחילה, אין לי מה להתנגח יותר.משקיע אקטיבי
נרשמתי לכאן בעיקר כדי להזהיר אנשים שלא ישקיעו את כל כספם במניות וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא ייקחו השראה מכך שהשקעת כספי הלוואה.

אם מנעתי ממישהו לעשות זאת - אני שמח שנרשמתי.

מעבר לזה, שיתפתי מניסיוני האישי, גם למקרה שיעזור למישהו - וגם כדי שלא יחשבו שאני סתם אדם שפוחד מהשקעה במניות, ולא יקשיבו לעצה הנ"ל שהיא עצה פשוטה מאוד של שכל ישר, אך אפשר לעבור עליה בלי בעיה כפי שאתה עשית...

אני ברוך ה' השקעתי כספים שאני יכול לספוג הפסד שלהם - וב"ה אני רואה תשואה של עשרות אחוזים. לא רואה צורך לתת קונספירציות והסברים למה מנהלי ההשקעות הסטנדרטיים לא נותנים תשואה כזאת...

בהצלחה לכולם, תהי ברכת ה' עליכם!
לבתי השקעות6554433
אין אינטרס מהותי להכות את השוק.
הם מנהלים כספים של הציבור הרחב
רוב הציבור לא מבין בהשקעות, לא יודע בסיס,
חושב שזה קזינו.
בתי השקעות מוכרים לאנשים יציבות,תחושה שהכסף בידיים טובות ולאנשים זה מספיק.
ממש לא נכוןפשוט אני..

כל בית השקעות רוצה להצטיין, כי המון אנשים בוחרים בכל שנה את בית ההשקעות שלהם לפי טבלאות התשואות של השנה הקודמת.

 

אתה יכול למצוא ראיות בחיפוש פשוט בגוגל, למשל על הצמיחה המטורפת של ילין לפידות כשהם השיגו תשואות מעולות, ואחר כך קצב הגידול האסטרונומי של אלטשולר שחם כשהם היו מובילי הטבלה...

ממחקרים שנעשו בנושא, אין אף משקיע שמסוגל להכות את השוק לאורךספק
ו-א-ו- איזו השקעה!!! כל הכבוד לך!!!נגמרו לי השמות

בטוחה שיעזור להרבה מאוד אנשים

ישר כוח עצום!

תודה 🌷פשוט אני..אחרונה
בעוז קדימה בני עקיבא, אלא אם כן אתם שוניםפשוט אני..

עברו הרבה מאוד שנים, אבל זה עדיין צורב.

במיוחד סביב שבת ארגון.

כיתה י', אני מדריך בשנה הראשונה. נהנה מאוד מההדרכה, אוהב את החניכים ומקבל מהם המון הערכה.

מתישהו באביב אני מספר לקומונרית על האישיו שלי. התמודדות עם משיכה לבנים.

טיפש. הייתי בן 16 והיא 18, אבל היא היתה קומונרית אז חשבתי שהיא סגנית של אלוקים. תמיד דיברה כל כך יפה על ערכים, על הנפשות של החניכים, דקלמה ססמאות שנכנסו היישר לליבי.

במקום לקבל את מה שציפיתי, תמיכה או עידוד או אפילו עצה טובה, קיבלתי תנאי:

לך לפסיכולוג מסוים שאני אגיד לך, ואני גם אדאג למימון של הטיפול, אחרת תסולק מההדרכה.

המום, פגוע, אבל לא רוצה לאבד את ההדרכה - הלכתי אל הפסיכולוג.

נזק עצום, הורדת הביטחון, החדרת שנאה עצמית פתולוגית. זה מה שיצא לי מהפסיכולוג הזה.

עד היום אני לא יודע איך היא מימנה את הטיפולים, איך היא בכלל הגיעה אליו, ואיך היא גילתה שהפסקתי להגיע למפגשים איתו.

כשהיא הודיעה לי שאני מסולק מההדרכה, מתישהו בימי בין המצרים, ביקשתי שתתן לי לפחות להמשיך עד תשעה באב, כי כבר הכנתי מערך מדהים שמתאים לתקופה.

היא לא הסכימה. אמרה לי שאני צריך לעזוב מיד.

לפחות פעולת פרידה? התחננתי על נפשי.

לא, הגברת החליטה שאני אסולק מעכשיו לעכשיו. גם אסרה עלי להיפרד מהחניכים.

פשוט נעלמתי מחייהם ביום קיצי אחד.

והמערך שלא העברתי, כמה אירוני, דיבר על שנאת חינם.

🥺פצל"פ

גיל העשרה הוא באמת קשה בקטע הזה

הכל קיצוני

כואבשבורת,לב

ואני מבינה שזה פגע,

אבל יכול להיות שהיא התנהגה באחריות שתואמת את הגיל שלה והסיטואציה.

ותואם את החברה שגדלה בהמתנחל חייכן

ואת המחשבות של פעם על הנושא

בעיקר את ה"סכנות" שעלולות לקרות ממפגש כזה,

לצערי, אני בספק אם ההחלטה לא הופלה עליה מלמעלה

אולי היום בני עקיבא מקום יותר ליברלי פוסט מודרנישבורת,לב

ואולי גם קצת ווק.

אבל גם היום מסגרת דתית לא תיקח מדריך פנמיה גיי למשל.

ולא צריך שזה יהיה הרבה מלמעלה, סביר ופשוט שהרבה הורים לא היו רוצים את זה.

מדריך זו דמות מאוד משמעותית, דמות להערצה, ובודאי שילד בכיתה י' לא יכול להבין את זה.

היא לא היתה צריכה לשלוח לטיפול, זה לא עניין שלה אבל זה מה שידעו אז לעשות ובטח בגילה הצעיר. אני משערת שגם אם טעתה היא התכוונה לטוב ולעזור לפשוט אני.

אין ספק שהחוויה קשה ופוגעת 💔

אמתמתנחל חייכן

גם היום זה מאוד שונה, רק שבעבר ידעו פחות לאכול את זה , לא רק דברים כאלה היו מחוץ לסף ההתמודדות,

וליבי עם פשוט אני

היא פעלה מתוך שנאה, לא מתוך רצון לעזורפשוט אני..אחרונה

והאיסור על פעולת פרידה הבהיר את זה היטב.

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסף

מה לא עישנתי... זו השאלה.

מצטרפת לכל מילה של נעמי28 שכתבה לךנגמרו לי השמותאחרונה

לא יודעת איך להתייחס להודעה הזו אפילו מרוב שהיא הזויה ונשמעת כמו גיבוב של מילים ללא שום קשר אחת לשנייה.

אז למען הסדר הטוב ולמען כל הקוראים בכללם אכתוב בנקודות:

א. אישה נשואה אכן מקודשת לאיש שלה.

שאמר לה תחת החופה - הרי את - ורק את

מקודשת לי - ורק לי

והיא מיוחדת לו והוא מיוחד לה.

ושום דבר אחר שנכנס ביניהם לא שייך כאן.

ולא אני שאני כלום אומרת אלא הקב"ה והתורה והמוסר האלוקי ולא האנושי.

אז שום דבר שיכול לחצוץ בקדושה הזו, בין במחשבה, בין בדיבור, בין במעשה - הוא פסול.

ואיך תדע?

יש לך את התורה הקדושה שמפרטת הכל ואת חז"ל שמלמדים אותנו ברחל בתך הקטנה (בדיוק בפרשה "רחל בתך הקטנה") מה ואיך וכמה ולמה.

מעבר לזה אתה רוצה לדעת?

זה לא כ"כ מסובך:

תשאל את עצמך איך היית רוצה שידברו / יחשבו / יעשו לבת שלך הנשואה. זה הכל.

היית רוצה שגבר זר יתחיל איתה שהיא נשואה?

היית רוצה שגבר זר ימשוך אותה בערמומיות ובמסווה למקומות לא ראויים, כמובן שהכל במסווה של מצוקה ורק להתייעץ או כל דבר אחר?

היית רוצה שלאט לאט יצור איתה קשר אישי שיכול לנוע מאפלטוני, דרך שיחות, דרך וידאו, ועד לפיזי ממש?

זה היחס שאתה מאחל לבת שלך?

הקב"ה לא מאחל זאת לאף בת שלו. ולאף בן שלו.

אז גם אני הקטנה לא.

מעבר לזה עדיין מסובך לך להבדיל? זה גם פשוט מאוד:

כל מה שאדם לא היה מעז לכתוב בפומבי ע"ג הפורום אלא רק במחשכים של מסר אישי או כל מחשכים אחרים שהם בהיחבא - כנראה יש כאן נורת אזהרה.

רוצה להתייעץ? בצורה נכונה וראויה ועניינית? אין בעיה. אפשר כאן ע"ג הפורום כמו שעשו ועושים ויעשו הגולשים כאן.

אין שום צורך לפנות בפרטי.

וגם אם כן - אם הוא לא היה מעז לכתוב זאת בפומבי - כנראה שצריך לחשוב שם פעמיים.

יש היום צילומי מסך והכל מתועד, אם היה חושש מצילום מסך וכו' האם היה כותב זאת מלכתחילה?

אם היה יודע שאשתו תצפה בזה? שילדיו יצפו בזה? היה כותב את זה?

הנה לך כל הדרכים להבדיל.

יש טוב. יש רע. יש הפרדה.

אנחנו לא בבילבול ובבלילה בין טוב לרע.

יש תורה אלוקית ואמת אלוקית.

אז אדם רוצה להתייעץ עם אישה אף שהיא נשואה? שיתכבד ויעשה זאת לפי האמור. בטח ובטח בפורום דתי.

יש לנו את המוסר האלוקי ואת התורה הקדושה.

וכמה שהתורה מדגישה את כל האמור על אשת איש. אחת מ3 העבירות שהן יהרג ובל יעבור. וכל ההרחבה שם ומשם.

ב. אין שום קשר, אבל שום, בין יחס ראוי לאישה נשואה לבין הטרדות במקווה או גילוי עריות במשפחה. ה' ישמור, מאיפה הבאת את זה בכלל? פה ממש מצטרפת למילים של @נעמי28 שזה במקרה הטוב עישנת משהו ובמקרה הפחות טוב אין לי מושג איך זה הגיע לך לראש.

אבל האמת צריכה להיאמר - אין שום קשר בין הדברים.

זה כמו שתכתוב ששמירה על בלעדיות בנישואים היא הגורמת לצונאמי / רציחות / עבודה זרה וכל קישקוש אחר.

מעבר לזה כל מילה וכל פירוט מיותר כיוון שחוסר ההיגיון זועק כאן מכל מילה.

ג. לא יודעת למה התכוונת "שהאדם רק מגמגם ולא כזה "מיני", אבל דע שאתה לא מעורה עד הסוף בכל מה שקורה מאחורי הקלעים, מה שנקרא במה שנשים דיווחו לי אישית בפרטי. לא אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא ארבע. יש הרבה מעבר למה שאתה רואה, וכן, יש גם כיוון כמו שכתבת. הדברים לא נכתבו סתם, ובטח שלא בכזו נחרצות. יש סיבה להכל.

ד. מעבר לזה, ומעבר למקרה ספציפי כזה או אחר, לא חייב ולא צריך בכלל להגיע עד להכי גרוע. גם הרבה לפני זה רע מספיק. גם לקחת אנרגיה וכל מה שלא שייך במחשבה דיבור ומעשה לאישה נשואה או לאיש נשוי זה לא ראוי. שוב, כאן כל סעיף א' אפשר לקרוא שוב ולדעת להבדיל ולמצוא את האיזון בין מה שכן למה שלא.

יש לנו תורה. יש לנו מוסר אלוקי. מדובר בפורום דתי. וגם בלי קשר יש מוסר.

ואיך אמרת בשורה אחרונה, אכן עשרת הדיברות כוללות "לא תרצח", לא לרצוח ולא לקחת לא לאישה ולא לאיש את העולם הזה שלהם ואת העולם הבא שלהם.

גם אם אדם חושב שזה בסדר, או שאם זה "מתוך הסכמה" אז הכל טוב, כי גם אז זה לקחת את העולם הזה ואת העולם הבא. משניהם. שום דבר טוב לא יכול להיות מדבר כזה, אולי רק לטווח המאוד מיידי ומאוד קצר איזו הרגשה של ריגוש או סיפוק רגעי בלבד, אבל אחריו שבר ועוד בור ועוד תהום ועוד ריחוק מהאישה או מהאיש עצמם ועוד רע, בטח ובטח לטווח הארוך.

ומעדויות רבות מכלי ראשון יש כאן בהחלט המון שבר וכאב וממש לא טוב.

ובטח ובטח אם זה נעשה בצורה של מניפולציה זה אף עוד יותר גרוע.

וכן, גם אדם שמביע מצוקה, וכותב לאישה רנדומלית (ואיזה גועל נפש זה שכל אישה תחשוב שניק מסוים פשוט פונה לכ"כ כ"כ המון נשים, כל מי שיש לה דופק כאן בערוץ, ושפשוט מחפש לפתח שיח. איך אישה כזו צריכה להרגיש? אפילו אם הייתה רווקה זה מגעיל, מה היא חפץ אחד מני רבים שרק מנסים עליה את מזלו מבין כל ההמונים? פשוט מגעיל).

אבל קל וחומר שהיא נשואה, אז מה עניין לפתח שיח ומתוכו לצלול למעבר לכל מיני מחוזות, לא רק הגרועים שהם, שוב, גם לפני יש הרבה רע. מה עניין למשוך אישה נשואה ככה במילים?

הכך יעשו את אחותנו? ואת בתנו? ואת נשות ישראל?

אז אני לא מוכנה לזה. בטח לא במרחב של הפורום אם יש לי איזושהי שליטה מינימלית על ההנהלה ולדווח ולחסום ולהזהיר על נושאים כאלה.

בנות ישראל, אחיות שלי, יקרות לי. יקרות מדי ויקרות מפז.

ואף אחד לא יתייחס אליהן ככה.

כן, נכון, יהיו תמיד עוד אחוזים לא מבוטלים גם של גברים וגם של נשים שימשיכו להתכתב בפרטי, מרצונם החופשי, וכן, גם ילעגו לי ולכל מה שאני כותבת ואיך כתבו? יכנו זאת "משטרת מחשבות", אבל זה לא מזיז לי, כי אני מדברת אל מי שזה כן שייך אליו ומי שזה כן רלוונטי אליו, וגם אם זה רק אישה אחת או רק איש אחד שבעקבות הדברים יותר נזהרים - דייני.

וכל אחד אחראי על עצמו בלבד.

ברוך השם ותודה לאל שכבר יודעת שזה כן עזר לפי פניות באישי, אז לפחות בטיפה שאני יכולה לעשות זה יקר מאוד. ולאותן אלו שפנו בפרטי ולאותן אלה שקוראות סמויות (או קוראים) - בעיקר להן אני מכוונת. ותודה לה' על כך ועל כל מה שכתבו לי.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

שנזכה להתחזק, כולנו, בקודש הקודשים שבין איש לאשתו, ובכל הטוב שבחיים,

שבת שלום ומבורך

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...