וגם קונה קצת דברים כמו סלטים חיים שאני שונאת להכין.

אבל זה הענין של להכין רשימה ולהחליט מעכשיו מה אכין וכמה ומה צריך בשביל זה שגורם לי ממש לדמעות בעיניים. הצילו.

לכן אנחנו קונים מליון וחצי השלמות במקומות יקרים

לדוגמא:

• סלטים.
• סימנים.
• ליל הראשון של החג.
• בוקר חג ראשון.
• סעודה שלישית.
• ליל חג שני.
• בוקר חג שני.
• מנות אחרונות.
• מתוקים.

ואז תגזרי מזה את המוצרים, תבדקי לכל דבר איזה מוצרים את משתמת ואילו כמויות את צריכה.

עשיתי את זה עבד לי יופי.

לדוגמא: סלטים, את מכינה 4 סוגי סלטים עם חצילים, לכל סלט את משתמשת בחציל אחד, רושמת 4 חצילים.

מכינה גלילי פילה ממולאים בלא יודעת מה, רושמת פילה ואת החומרים למילוי.

החג, ככה לפחות לתכנן, אם הכל יגמר בלילה הראשון, תכיני משהו אחר.

אמא שלי לדוגמא, מכינה כמה פילה בשר, מבשלת אותם כמו שהיא אוהבת ולפני החיתוך מקפיאה, במידה והיא רואה שאין מספיק אוכל צריך לגוון, מוציאה מהמקפיא, מפשירה, מרכיבה רוטב, שמה בסיר, וחצי שעה זה מוכן.

יש כאלה שאוהבים לבוקר של החג לשים בלילה בתבנית או בסיר על הפלטה, עופות עם מלא תפו"א ובטטות לטבל  ולאכול בבוקר של החג.

וגם יש לך בנות גדולות, תכניסי אותם למטבח, תני להם להתחיל להתנסות. 

אני צמחונית, ואני עושה הכל כדי הילד לא יקלוט את זה, אם כי הוא מנסה לדחוף לי ביסים לפה: "אמא זה ט-ע-י-ם", כפרה עליו.

הייתי באה לבשל איתך.

אולי תראי קצת תוכניות בישול, זה ייתן לך את הדרייב.

אממ. לא יכולה להכין מרק וירקות כארוחה. צריכה קצת יותר. והבנות לא פונקציה לעזרה אמיתית

אני קונה יותר סלטים משבת רגילה, נחשב?

איפה יש לי מנגל במרפסת שיש בה מקום לכסא אחד

יש מצב שיש לך שורשים פולנים איפשהו??

מתאים גם לרוב האנשים לשבת ביום. כי זה בלי נוזלים
עוף ואורז שאמא שלי מכינה כשהיא ממהרת – חן ואלון קורן

לא קראתי את כל התגובות אז מקווה שלא אחזור מידי הרבה על דברים שכבר אמרו. פעם גם אני הכנתי המון המון אוכל לארוחות בחגים, וחלק גדול היה נזרק. וככ התבאסתי על זה שטרחתי ועבדתי ועשיתי וגם שילמתי ובסוף חצי הלך לפח. למדתי!!! פשוט הפסקתי להכין! אני מכינה יחד עם בעלי תפריט ולא זזה ממנו. אפילו שמתחשק לי עוד סלט או תוספת, פשוט לא עושה. בהתחלה דגדג לי בידיים, מה, תבוא שבת ולא יהיו סלטים? ולא יהיה כך וכך? אבל באמת עשיתי שינוי עצום וכיום זה כבר לא קשה לי יותר. אז אני מכינה בחגים רק מנה אחת בלי מנת פתיחה, בלי סלטים נלווים. החברה שלי מאוד אוהבים בשר, אז אני קונה בשרים מעולים ועושה בשר, תוספת, ירק טרי ליד וקינוח טעים (על זה לא מוותרים) ובתכלס אני חצי מהזמן במטבח כי מה שלוקח מלא זמן זה כל הסלטים והתוספות. ואצלי כולם מאושרים מהשינוי. אני שרזיתי ואוכלת רק מעט כך או כך, בעלי שמרגיש אחרי הארוחה שהוא יכול עוד לנשום והבנים ששומרים על הגיזרה ולא מתמלאים מחלות סלטים מנות ראשונות וכו.... ממליצה בחום!!

העיקר שיהיה לך שנה טובה ומתוקה אמן.

שבוע שעבר היה שרב, החולצות הקצרות רק חזרו מהכניסה אחרי ששמתי את הארוכות של המעבר בצד, ועכשיו בום חורף של פוטר, למרות שאני מניחה שזה יתאזן עוד מעט ..

זו היתה הופעת בכורה וממחר אמור להיות יותר רגוע. הבת שלי כבר הודיעה לי שמחר היא חוזרת לסנדלים..

פוטרים כבר הרבה זמן לובשים פה, אבל המעילים לא טובים אפילו ששנה שעברה כשארזתי אותם זה היה נראה שהם יהיו טובים גם להשנה.

אני בכל אופן ממליצה על תמנון. קונה מהם כבר כמה שנים ותמיד מרוצה.

חחחח אני קונה שם לא מעט

ובגדים בקיווי, לידר ובזאר שטראוס בעיקר

שלא הייתי שם איזה עשור

שלחתי לגן ילדה עם גרביונים וסנדלים 🤦‍♀️

אז מראש דאגתי לכמה סטים לקטנות. ועוד מכנסיים ארוכים למי שחסר לו.

תכלס לכל השאר יש יחסית.

ויש סביבנו חנויות.

וגמני קניתי כמה חולצות ארוכות. ונשאר לבן שלי איזה קפוצון אחד טוב משנה שעברה

אבל זה לא מספיק

לא נורא העיקר התפטרתי מהנגלה הראשונה של הקניות

שלב הבא זה הבת שלי + נעליים חורפיות לשניהם

ממש הייתי מבואסת כל היום!!!

אבל אני מעדיפה שחם לי בפער.

אגב, בלי שום קשר, עשיתי את החולדה שלך והיא נטרפה

אני משחקת עם המילוי כל הזמן ואז מגוונת. היא באמת טעימה

איפה קונים סווצ'רים ומהר?

יש מחירים טובים עכשיו

נובמבר וזה

יום יומיים

במידה ויש באיזורך

זה דובר שבוע מראש

עכשיו זו עונת מעבר

כדאי לעקוב כי יש הבדלים גדולים בין הימים

אפשר באפליקציה פשוטה של מזג אויר

אצלי היא מופיעה במסך הראשי של האייפון בלי להיכנס לשום מקום

להסתכל על טמפרטורת מינימום ומקסימום, אם יהיה משקעים וכו'

לראות את זה על האפליקציה עצמה

אם אני רוצה להעמיק בשעות הספציפיות של הגשם אני נכנסת בפנים

לונורא בסיבוב של שעה וחצי אתמול סלקתי חצי עונה לילדון ומעיל לאחותו

ב'ה שאני גרה בעיר וזה נגיש

סלקת זריז

למה לקנות בגדים לילדים לוקח לי 5 שעות??

ולמה אני לא מצליחה לקנות להם באתרים ולחסוך את החמש שעות האלה?

יודעת בדיוק מה צריך

נגיד 4 טייצים, 4 חולצות...

הולכת לחנות היעודית וכמה דקות אני אחרי.

אבל דורש התארגנות ממוקדת בבית

רק לפני חגים מזמינה לבת שלי שמלות בשיין ואיזה פעמיים בשנה לבן שלי בנקסט ועל הדרך עושה לי שם הזמנה של תחתונים

יש לי חנויות קבועות וסגנון די קבוע והחנויות קרובות אז לא מתלבטת הרבה. יודעת מה צריך מראש. ואני הולכת לבד הרבה פעמים. ואגב כתבתי חצי עונה😅 היום אולי אלך איתם לקנות מכנסיים לילדון, קרדיגנים לילדה ונעלי חורף. אז יוצא שאנחנו לא מאוד רחוקות אם בסיבוב אחד את קונה הכל.

וגם - אני מחדשת שוב בסוף עונה.

המידות והגזרות המתאימות לצפלונים שלי

אף פעם לא מוצאת בחנות או שתיים מספיק סחורה, גם אם יש את המידה- היא אחרונה ואני לא יכולה נניח לקנות 2 אותו דבר 😇

1. לפחות פעם בשבוע, לפעמים פעמיים

2. עוקבת כדי לקבל רעיונות איך מתמודדים 🤣

@ירדנית שאלה גם בשבילך

פעם הייתי נלחמת, לאט לאט הבנתי שזה לא בשבילי.

שיישאר...

אבל באמת לא יודעת איך להתמודד,

זה לא הגיוני שימשיך ככה כאילו כלום

כשהתאפשר נשאר, שנינו לא עובדים משרה מלאה אז רוב הפעמים זה התאפשר

מכיתה ג השתפר המצב והולך

הייתי מתחילה מלבחון שוב את ההנחה.

מה הוא אומר? למה הוא לא רוצה ללכת?

הילד בריא כשור

שבאים גם הביתה

קוראים לו בשבת לשחק

הוא אוהב בלי מסגרת

לעשות מה שהוא רוצה

ולא מחויבות לכל מני

ולא שמשהו בלימודים קשה לו

ואם זה תופעה מתרחבת של הדור הצעיר

אצלו זה התחיל מהמלחמה השניה באירן

בהתחלה הברזות מהצהרון ואחכ גלש לביהס

גם אצלי הילדים מבקשים לפחות כמה פעמים בשבוע להישאר בבית. סתם כי בא להם חופש. לא מנסים להמציא תירוצים אבל כן מבקשים לא ללכת.

טוב להם בבית הספר ויש להם חברים ועדיין חופש יותר כיף. תכלס מבינה אותם, גם אני הייתי שמחה ליום חופש מדי פעם.

אז לרוב אני לא מרשה, אבל פעם ב כן נותנת להישאר יום חופש בבית.

זכור לי מהילדות שגם אני הייתי מדי פעם מבקשת להישאר בבית סתם. אמא שלי תמיד הרשתה לי...

אני הייתי ככה וגם אחים שלי ואנחנו סביב גיל 30..

לא הסכימו לנו תמיד(תכלס כמעט ולא)

אבל מגיל מסוים כבר עשינו מה שבא לנו..

גם אצלי הילדים מבקשים להישאר

הבן שלי יותר מהבת האמת

אני מרשה לו ואז הוא מתחרט האמת..

אבל מדובר בנסיבות שונות. אם זה משום בריחה מקושי, לא בטוחה שהייתי מאפשרת כל הזמן. כן לצורך הפוגה,אבל לא מתי שבא לו האמת. אני אומרת שביהס זה בעיקר לצאת מהבית ולפגוש חברים ולנהל שגרה. הלימודים זה אקסטרה. אולי לחזק את זה שהוא טוב בלי קשר לתוצאה? אולי לבדוק באמת איפה הקושי ולהעמיק שם אולי ניתן לעזור לו?

רוצה יותר זמן בית ופחות מסגרת

אני אשאיר מקום למשא ומתן 🙂

אני אציע פעם בשבועיים

עם אופציה להרחיב לפעם בשבוע

שיעבור בנחת ♥️

גם לבן שלי הייתה הסתגלות לכיתה א. זה בסדר. הם עברו הרבה ימים בבית בשנים האחרונות גם

לי יש ילד בכיתה ו' שמתבאס ללכת ומתלונן אבל הוא יודע שאין סיכוי שנרשה לו להשאר…

אולי תסכמי איתי שפעם בחודש (סתם דוגמא) מותר לו להשאר יום אחד בבית?

זה סביר לגמרי

הבעיה היא כשזה מתחיל להיות פעם פעמיים בשבוע

הוא בן 6

ואני לא רוצה להפוך את זה לכפיה

הוא היה במכינה ועכשיו בחיידר? יש הבדל בין המסגרות?

ממה שאני מכירה במסגרות החרדיות בעיר שאני עובדת בה במכינה יש גננות והאווירה יותר זורמת ובחיידר יש מלמד ויותר קשוח

לי גם היה ילד שיותר אהב להיות בבית, גם בגן ובטח בבי''ס.הייתי עושה איתו הסכם של מס' פעמים בשנה שהוא נשאר סתם, זה עבד איתו

זה יותר קשוח

אם כי גם שנה שעברה היה גנן גבר

וזה אותה מסגרת ואותם חברים

הוא אכן התלונן שזה יותר קשה וגם יש עוד סיבה מעבר שיכולה להקשות

זה נשמע לי כיוון טוב

לתזמן מראש הישארות בבית

אולי בשישי

יום קצר ופנוי מבחינתי

השינוי לא קל בכלל.

אלופה שאת כ''כ רגישה אליו!!

1. אני עושה הפרדה בין בית ספר לצהרון. האמצעי בצהרון. רוב הזמן מאד רוצה להישאר. קרו מצבים שהוא פשוט ברח ולא נשאר לצהרון. הגדול יש ימים שלא רוצה ללכת לבית ספר. תדירות נגיד פעמיים שלוש בחודש. אני מציעה לו להישאר אם הוא רוצה. לרוב הוא הולך בסופו של דבר.

2. לא רואה צורך לפתור את זה כי זה לא דרמטי בעיני. אני לא מתרגשת.

בד"כ זה עלול להיות מכמה סיבות שתלויות בילד אבל נראה ששללתם את כולם אז בהחלט הייתי בודקת גם את המורה.....

(סיבות שתלויות בילד- ראשית והכי קריטי- קושי חברתי, שנית- קושי לימודי)

בית ספר זה מקום שאמור להיות בחוויה הבטוחה של הילד, אמור לבוא אליו בשמחה ובשבילי זה המצפן אם לילד טוב או לא....

הייתי בודקת כמה מעניין לו בכיתה, האם המורה מתנהג אליו בנעימות, האם המורה מאתגר אותו/מצ'פר אותו/האם יש מי שרואה אותו שם בכלל.

ובתור אמא- ב"ה עד כה לא קרה לי בכלל, ואפילו ההפך, הילדים שלי גם כשחולים ממש מרגישים שמפסידים... אבל, מדי פעם אני יוזמת להם יום כיף על חשבון הלימודים

ואז שומעת חודשיים כמה לימודים הם הפסידו ביום המסכן הזה..... שיהיו בריאים.

בכיתה הוא אחד מ30

בבית הוא אחד מ...

בעבודה הוא כמעט לבד עם אמא

עם הבן שלי קבעתי זמנים קבועים שהוא יכול לבןא איתי ומאז השתפר פלאים כאבי הבטן בבוקר. כבר אין בכלל. מחכה בסבלנות ליום שלו. הוא יודע מראש מתי זה יהיה

כל כמה זמן את עושה את זה?

ואם הוא רוצה יותר?

(בלי מקצועות שקשה להשלים)

הוא בכל זאת מפסיד חומר ולא ממש משלים אז צריכה חשיבה בנושא , כמה קריטי שישלים מבחינתי

שנה שעברה קרה הרבה פעמים שרצה, בפועל התדירות יצאה פחות כי לא הסכמתי.

אבל האנרגיה שלי נגמרה ממנו

לכן התחלנו השנה ניסיון חדש

נשמע לי תדירות הגיונית

אני בכלל לא מוטרדת מהפסד של חומר

גם בגלל שהוא עם יכולות גבוהות

וגם בגלל שזה לא דבר שאני מיחסת לו חשיבות גבוהה

לדבר איתם בזמן רגוע ולקבוע שאפשר להחזיר גג פעם בשבועיים וגם זה רק אם קובעים מראש ולא לבקש באותו בוקר...

בעיקר זוכרת סביב כיתה ז'-ח'

הייתי נשארת מלא מלא מלא בבית.

לפחות פעם בשבוע.

להורים שלי לא באמת היה מה לעשות כי פשוט הודעתי שאני נשארת.

והיה לי כייף בכיתה עם החברות ואני זוכרת שהייתי אומרת לעצמי אבל כייף לך אז למה את לא הולכת.

ובדיעבד לדעתי היה לי דיכאון קל בתקופה הזאת שלא טופל.

חוץ מהביה"ס התפרצויות בכי, חוסר עניין בכל מיני דברים.

בכיתה ט' עברתי למסגרת חדשה ואיכשהו הדברים הסתדרו.

אני חושבת שילד שלא רוצה ללכת לביה"ס באופן עקבי זה נורה אדומה וצריך לטפל בה.

איפה הוא על הסקאלה

כי יש הבדל בין לא ללכת בכלל

לבין העדרויות פה ושם

זה מאד תלוי במינון

וכמובן בסיבה

אני יוצאת מנקודת הנחה שהילד לא סתם לא רוצה ללכת... יש לו ודאי סיבה, וצריך להבין אותה.

התמודדנו ומתמודדים עם זה אצל כמה ילדים. לאחרונה יש לנו מדריכת הורים, אז יחד איתה מנסים להבין את הסיבה (במקרה שהילד לא מוכן/מסוגל לספק אותה בעצמו), ומנסים למצוא פתרונות מתאימים לילד הספציפי.

ככלל: לרוב מתעקשים שילכו. לצערי היו גם פעמים שזה נעשה בבכי (שלהם בזמן אמת, ושלנו אח"כ מהכאב ומהמצפון...) אבל אנחנו יודעים שזה מה שנכון. פעם בהרבה זמן משאירים באופן יזום ל"יום פינוק", ולפעמים קורה שההתעקשות לא צולחת והילד נשאר בבית למגינת ליבנו...

לפני שבת אם אני רואה, לא דווקא מחביאה. יכול להיות שהיא רואה ומבקשת ואני מסבירה ששבת ומציעה תחליף.

אם היא מוצאת בכל זאת משהו מוקצה ומשחקת בו אני מסבירה ששבת ואסור, בדרך כלל היא מבינה

ושוב אני מציעה תחליף של משחק שיעניין אותה, שהיא לא תשתעמם...

אגב גם לבן שנתיים אני משתדלת לקחת משחק מוקצה אם הוא מוצא, למרות שאני לא תמיד יתעקש איתו אם הוא יצרח.

6. לא מחביאה, הילד משחק, אני מבקשת שיכבה והולכת, אם הוא משתף פעולה מצויין, אם ממשיך לשחק מתעלמת.

   מקסימום מבקשת עוד פעם, ואם הוא ממשיך מתעלמת מזה ומחכה שיפסיק לשחק בזה מעצמו. אני מאמינה שככל שהילד גדל ושומע יותר פעמים שאסור בשבת, בסוף הוא מבין ומפנים.

   אפשר תכלס להחביא מראש, אבל אני לא בנאדם שעומד בכזו רמה של סדר של החבאה והוצאה של צעצועים אז אפילו לא טורחת לנסות

העבודה הקשה היא מול האחים שלה, שמזדעזעים... השכנים - יתמודדו הם יודעים שיש לנו ילדים קטנים (ושאחת מהם מיוחדת).

לא רק בגלל הילד עצמו יצא כבר ששכחתי לכבות ובטעות התיישבתי ליד וזה הפעיל את הצעצוע.

אני לא נאבקת על שבת, אם הילד ישאל אגיד שזה מוקצה אבל לא אריב על זה.

עם הזמן הם מבינים שלא עושים את זה בשבת

אם שוכחת האמת לי לא כזה אכפת, אומרת לילד שזה לא לשבת וממשיכה בחיי. לבעלי יותר אכפת, אז בדכ הוא לוקח לילד, מסביר שאסור.

יש לקטנטונות שלנו משחק שמנגן ומסתובב. כל שבת אנחנו שמים אותו בצד.

וכשהן מסתכלות עליו בערגה, אנחנו אומרים להם שעכשיו שבת ולא משחקים בו.

זהו.

אומרת פעם אחת שמוקצה (לפעמים גם זה לא) ומשחררת.

תהיתי בשבת האחרונה אם אני מידי משחררת, תודה לכן על המענה. נרמלתן אותי.

בד"כ מעלה למעלה כי כשזה מעורב עם המשחקים האחרים תמיד זה נלחץ בטעות...

כמה פעמים קרה ששכחתי והוא שיחק, אמרתי לו שבשבת ה' רוצה שנשחק במשחקים מעניינים אחרים ובוא נשים את זה ביחד בארון ונחזור לזה במוצ"ש, דווקא זרם יפה... אולי הוא קטן מידי...

ואם לא והשתמשו אז זה יותר בהתאם לילד מאשר בהתאם לגיל

גיל 4 זה תחילת גיל חינוך וזה הרבה עניין של איך זה יתקבל אצלו..

אומרת שמוקצה ולרוב הוא ממשיך

בגדול, אצלינו זה 4. יש למשחקים מנגנים מגירה סגורה והילדים יודעים לא לפתוח בשבת. זה לא מול העיניים אז בד"כ אפילו לא חושבים על זה. אם יש משחק שקשה להם במיוחד, אנחנו שמים יחד איתם לפני שבת במקום מיוחד ולא נגיש.

כמובן, הכל עם דיבור והסבר כדי לבנות הרגל ארוך טווח.

אומרת פעם אחת ומשחררת...

לפעמים מאפשרת בלי מצפון לפעמים מזכירה ששבת ולפעמים מחביאה לפני שבת

אבל חייבת לפרוק שכשהוא מדליק את האור (3.5) אני ממש מתרגזת

משתדלת לכבות לפני שבת, לא את הכל אפשר/ לא תמיד זוכרת

הקטן בן שנתיים מדליק חופשי, לאחרונה בן ה3 וחצי קלט שזה לא לכבודו:

אז הוא מצא פתרון גאוני

פונה לאחיו: אתה יכול בבקשה להדליק לי את הסירנה של המשטרה??

עכשיו תסיע את הטרקטור לכיווני...

וכו וכו...

אני כרגע עושה כמוך, מזכירה פעם אחת ומשחררת.. השכנים לא מעניינים.

לא יודעת, אבל תקשיבי ללב שלך ואל תהססי להקליט (מה שמותר חוקית) לבוא באמצע היום ולדרוש להסתכל במצלמות

ובאיזה אמצעים?

לגוף של התינוק/פעוט אבל לא להשאיר נגן בעגלה

יש עמותה מטה המאבק למען הילדים, שיש להם ייעוץ והדרכות מפורטות מה לעשות

https://www.mattehamavak.com/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99?utm_source=chatgpt.com

עכשיו הסתכלתי הבעיה שהם רוצים שם של המטפלת/ משפחתון בשביל לתת יעוץ

כה זה נראה

מה הבעיה בעצםז?

ומה הבעיה לומר את שם המטפלת או המעון?

שאסור להקליט אדם אלא אם אתה שותף לשיחה, ולכן מותר לשים מקליט רק על גוף הילד, שיקליט רק את השיחות שהילד שותף להן.

תתייעצי עם מטה המאבק למען הילדים

אם המקרה המזעזע באריאל זה גן מתחת גיל 3 כמו מעון או גם מעל גיל 3 שזה בעצם גן עירייה??

בכל אופן מזעזע ומפחיד מאוד.

רק לגבי הבכי של הילדה, כולם אצלי (5) היו חוזרים מהמעון/ מטפלת/ גן 3 ובוכים ומתפרקים במשך שעות אחרי המסגרת, נראה לי המעבר הזה מאוד קשה ומציף, לא בהכרח מעיד על התעללות חלילה.

ולמה קוראים למטפלת שלא עברה שום הכשרה "גננת"?! זה משגע אותי כל פעם מחדש.

בנתיים לא זכור לי שנתקלתי בגננת מטורפת כמו אלו, אבל מטפלות היו גם היו.

מה שמלמד שגפ מטפלת מתחת גיל 3 צריכה לעבור הכשרה, שנות לימודים, תואר/ תעודה, זה לא כל אחת שיש לה 2 ידיים ורגליים יכולה לטפל בתינוקות רכים, זה פשוט נורא.

אבל לא מסובסד תחת התמ"ת

ואאל"ט לאחת מהן וודאי היה תעודה והאחרות לא הבנתי אם היו בתהליך לקבלת תעודה או לא

שחשוב להכיר את המטפלת באופן אישי

להתרשם ממנה שהיא ראויה לתפקידה

ואם זה משהו שמתחלף ולא נגיש

זו נורה אדומה ראשונה

שמשהו עלול להתרחש

(וזו גם הסיבה שלא שמתי במעון את הקטן

אלא בחרתי מטפלת פרטית באופן אישי

בגלל ניסיון לא טוב עם מעון

ולא חלילה שהיתה התעללות

אבל היתה הזנחה מובנת מעצם התנהלות המונית של מעון)

לדעתי להקליט. לא שאני יודעת איך. ושם באריאל גם הקליטו והנחשות עשו הכל בשקט. אבל באמת שזה משהו קיצוני ברמות הזויות. לא יודעת מה אעשה עם המסגרת כשיהיה רלוונטי. נראה.

בכוונה לא קראתי כלום על זה כי אחרת אני לא אישן בלילה

הילדים התנהגו בצורה חריגה?

כי אני זוכרת שאצל כרמל מעודה אמרו שהילדים הלכו וחזרו בכיף

אוף. איזה נורא זה

לא יודעות להסביר.

רואה פה למעלה שספציפית זה לא המקרה אבל מכירה אישית מקרים כאלה.

גם אחד הילדים שלנו עבר התעללות במעון, ובדיעבד היו הרבה סימנים אבל עוד חפני שהיו הסימנים הברורים החמורים היתה לנו מן תחושה שמשהו פחות טוב קורה. לא ידענו לשים את האצבע ואמרנו לעצמנו ששום מקום לא מושלם, ונמשוך את הכמה חודשים עד סוף השנה, אבל בדיעבד, וכותבת גם לפותחת @טיפקס לבן אחד הדברים שהבנתי זה שאם ילד לא בטוב אחר הצהריים ובבית אז משהו לא טוב לו בגן.

זה לא בהכרח התעללות יכול להיות אלף דברים, אבל ילד לא פורק אחהצ שלם רק כי מישהו לקח לו את הבובה. ובמעון ישנים צהריים אז ברגיל הוא לא אמור להיות גמור מעייפות.

תשימי מקליט, תראי אם יש מענה לבכי, איך מדברים אליהם, וכו.

ילד אם היה לו סהכ טוב בבוקר צריך לשדר שטוב גם אחהצ. כיף לי זה חא אומר כלום. יכולים גם ללמד אןתם מה להגיד

דיסקליימר - לא יודעת מה בדיוק החוק היום ואני לא ממליצה לעבור על החוק בשום אופן באמת כמובן תעשי מה שצריך בגבולות החוק.

אבל בכנות בואי, את רואה איזשהי מטפלת שתובעת הורה כי הוא הקליט והמקליט היה בתיק ולא על הילד? את יכולה לדמיין שופט שמקבל את זה ולא מבין שהיה פה חשש של ההורה בתוך כאוס?

לא יודעת נשמע לי חששות רחוקים.

ושוב- יש דרך חוקית אז כבר עדיף ללכת איתה ולא להסתבך. אבל לא חושבת שהחשש מההבנה המדויקת של החוק צריך להיות מה שחוסם הורה.

תלונה והמשטרה פתחה מצלמות.

עזבי אם לא נחשפת שמרי מרחק. זוועות

לבדוק כמה זמן יש בכי עד שנענה ואיך נענה.

איך מנסות להרגיע.

איך מדברות לילדים (אני הוצאתי ממטפלת ששמעתי אומרת לילד ''חכה מה אני אעשה לך'' למרות שאני מניחה שלא עשתה כלום. נורה אדומה בעיני).

בעיקר להקשיב סביב השכבות והאכלות שאלו הזמנים הכי קשים.

לנסות לדמיין את הסיטואציה כדי להבין מה שקורה שם, קשה לפעמים להבין בהקלטה.

כמובן לכבד ולדלג על שיחות פרטיות... כן להקשיב לכל השאר.

בע''ה מקווה שתיהי מרוצה ממה שתשמעי❤️

יש מסעדות שיש בהם ממש תבשילים

או שמכינים משו ממז זריז כמו פסטה מושקעת או דג או גם וגם

ולהכין פסטה מבחינתי זה קשה🙈

כן, גם יבשה בלי רוטב

אוכל מבושל או לא לבשל

בישול זה מיומנות נרכשת

במיוחד היום שכל ההסברים והמתכונים זמינים ברשת

ואפשר להרים סירים יחסית פשוטים

לדוג

תקני עוף בקצביה נקי ומפורק

תוסיפי אפונה וארטישוק משקית קפואה

וקוסקוס משקית

(לקנות קפואים ובשר נקי זה חצי עבודה... מפה ועד להרים סיר זה יחסית מהיר)

על אותו עיקרון

פרגיות עם אורז

חזה עוף ותפוא ופטריות

(תעמידי את בעלך לקלף תפוא...)

וגם אז בדרך כלל תבשילים ממש קלים שלוקח לי גג רבע שעה להכין

(למרות שאני לא שונאת לבשל, בדרך כלל פשוט אין לי כוח)

זה פשוט עוזר שיהיה אוכל מבושל שאני לא יצטרך לעבוד עליו יותר מדי...

ואגב מבחינתי אוכל מפנק זה לגמרי סנדוויץ' מושקע או סלט או חביתה, משהו בסגנון הזה, שזה אין לי בעיה להכין

והרבה פעמים כשאני כן מבשלת זה רק להכין קוסקוס משקית, או לזרוק פסטה לסיר או אורז וירק קפוא (יש לי כיריים עם טיימר אז זה ממש פשוט מבחינתי. להרתיח מים, לשים את הפסטה או האורז להדליק טיימר וזהו) מוסיפה לזה עגבניה חתוכה, סלט, שניצל תירס, משהו משימורים וזה ארוחה

אפשר גם קפואים שהולכים בתנור כמו צ'יפס קפוא וסויה כלשהי, זה ארוחה ב2 דקות

כנל דג סלומון או מושט, לזרוק תבלינים ולתנור

קיצור כמה שפחות השקעה ועדיין לקבל אוכל מבושל😅

כשאני ביום חופשי אני מעמידה כמה סירים וזה במקרר לכל השבוע,

• מרק גדול של ירקות ועוף, יום אחד נאכל כמרק עם שקדי מרק יום אחר עם קוסקוס

• תבשיל עדשים כתומות (5 דק' עבודה)

• קציצות וירק כלשהו

  ואז נשאר רק לסגור פינה של אורז וכדו' .

  אפשר ביום חופשי או אור הצהריים - ערב שיש אנרגיות.

ויש שאריות אבל לא תמיד בא לי אותם

וגם כשכן, זה מספיק מקסימום ליומיים

מוצאים מתכונים של שגר ושכח בתנור (ארוחה שלמה בתבנית אחת)

קונים נינגה גריל

עושים תורנות- פעם את ופעם הוא

לוקחים קופסאות אוכל מאמא/ חמות

בגדול מטלות ועבודות בית זה לא כיף… אבל אין ספק שמבין המטלות אוכל זה משהו שיותר קשה לוותר עליו

1. מזמיים מבשלת פעם בחודש שמכינה בסיסים של כל הארוחות ומקפיאה

2. עושים אותו דבר לבד...

3. מכינים ביום חמישי/שישי כמות לשבוע (אני מכינה שניצלים, עוף על שיפודים וקציצות ושתי מרקים) חלק מקפיאים וחלק שומרים במקרר לראשון-שלישי

קונים אוכל שיותר קל להכין (כמו חזה עוף פרוס למשל ולא נתח שלם שמקצר את העבודה במיליון)

מכינים דברים קלים ולא תבשילים של המון זמן לכל ארוחה

מתפשרים על לאכול אוכל מחומם ולא חדש כל יום ומכינים כמות שתספיק ותהיה במקרר

קונים מדי םעם בחוץ

ובגדול מתגברים. אין דרך אחרת.

אני גם אוכלת אוכל מבושל ואין לי כח להכין.

אז היום נגיד הכנתי שניצל לילדים לא. ערב - הכמתי יותר בשבילי למחר

מחר אעשה פרגיות במנגל גז שיהיה לי לחמם בנימג'ה

יום אחר זה נתח חזה עוף בכמה דקות בתיבול שווארמה. תוספת אפשר אטריות זהכמה דקות. גם פתיתים לא סיפור

ומבינים שצריך להשקיע בך. אולי שם זה יושב.?

אבל אוהבת ללבוש בגדים נקיים

אז מכבסת בלי לאהוב. טכני.

אפשר לשנוא בישולים ועדיין לעשות..

להקדיש 5 דקות לפעולה השנואה הזאת ולקבל סיר מרק.

כדאי לך לשים ברקע שירים שאת אוהבת או משהו מעניין, ולהתרכז בו. או לבשל עם חברה.

קשוח לעבור דירות

קשה למצוא דירה נורמלית במחיר שפוי

וקשה עוד יותר לקנות דירה בארץ

תתפללי, השם גדול

זה העיצה היחידה שיש לי לתת לך, מניסיון. תמיד ב"ה הוא שלח לנו את הדירה המתאימה לנו

שולחת חיבוק ותפילה

אין לי עצות בשבילך רק הזדהות, חח

ב''ה יש לנו תשעה ילדים ואנחנו אומנם גרים בדירה משלנו אבל היא 3 חדרים 80 מ''ר. קשוח בטירוף!!

וגם אנחנו לא רוצים לעבור דירה לעיר אחרת בגלל המוסדות של הילדים.

אנחנו מנסים למצוא דירה אחרת בתקציב שיש לנו ואין!!! זה פער של מליון וחצי שצריך להוסיף באיזור שלנו ואין לנו את זה..

אני השלכתי את זה על הקב''ה ואני מחכה לישועה!!

מחזקת את עצמי בזה שב''ה אלו הצרות שלנו ולא בבריאות או ח''ו בחינוך ילדים.

בע''ה מאחלת שתגיע לכם בקרוב ישועה!!

והשאר ישנים בחצי חדר שסגרנו מהסלון.

הקטנה איתנו בחדר..

ניסינו את כל האפשרויות שרק אפשר למצוא דירה אחרת או להרחיב את הקיימת אבל הכל תקוע..

אני מאמינה שבכל רגע נתון הקב''ה יכול לשנות את המצב ואפרסם את זה בע''ה

שה' ירחיב גבולך!!!!

ישפיע עלייך את כל הישועות!

ריגשת אותי ממש ממש ממש!

אני מתרגשת מכך שלמרות שהבית קטנטן זה לא השפיע עלייך בהחלטה של להביא ילדים ובזכות זה שתזכי לשפע בלי די.

(לכל השאר, כמובן שזה הכי תקין שכל אישה תחליט כרצונה וכרצון בעלה וכל החלטה היא טובה, פשוט התרגשתי מהבחירה הזאת)

אני לא מרגישה גיבורה ... מצחיק שבדיוק את המילים הללו אומרים לי אנשים שבאים לראות את הדירה ולא מאמינים שאנחנו מגדלים בה תשעה ילדים בליעה''ר .

לגבי להביא ילדים לדירה קטנה האמת שלפני שנתיים כשהילדה השמינית נולדה כבר האמנתי שנעבור דירה מייד ואז אחריה הגיעה התשיעית המתוקה וזה עדיין לא קרה. מתחזקת באמונה שזה יגיע בקרוב!!

אני עם 3 ילדים, בדירת שלושה חדרים 65 מ"ר

וכבר ממש קשה לי...

יש לנו פינוי בינוי באופק בעז"ה, אבל יקח עוד 10 שנים כנראה...

תני לי טיפים!!

משתדלת לחיות באמונה שזה מה שטוב לנו כרגע..

לא שומרת בגדים או כלים שאני לא צריכה.

משתדלת לשמור על בית מסודר וארונות מסודרים עד כמה שניתן..

לפני הלידה האחרונה לא היה לי מקום לבגדים אז קנינו ארון של דלת וחצי מאיקאה שעומד לי בכניסה לחדר שינה ושם אני מאכסנת את הבגדים של הקטנות. זה עומד תקוע בכניסה לחדר כי אין מקום אחר בבית לשים את זה וזה גורם למעבר צר של חצי מטר כניסה לחדר אבל אין ברירה .. מסתדרים

מה עם להשכיר את הדירה שלכם ולשכור דירה אחרת יותר גדולה? היא בטח תהיה יקרה יותר אבל בטח יהיה קל יותר לעמוד בהפרש החודשי מאשר בהפרש קניה של מיליון וחצי שקל..

שכנראה נלך עליה אם לא תהיה ברירה.. היינו בעבר שוכרים ומשכירים וזה היה קשה ..

בכל מקרה נצטרך להוסיף כמה אלפים טובים על ההפרש של השכירות ואת זה נעדיף לתת למשכנתא.

לכן מעדיפים לעבור לדירה משלנו.

צרות של עשירים;)

אם תרצי לרשום לי בפרטי מה הסגנון שלכם, מכירה כמה מקומות טובים יחסית זולים.

בפריפריה יש דירות יחסית זולות או בחריש. חשבתם אולי על קרוואן כפול?

אם יש צפי לעזרה מהמשפחה בקשר לדירה? 100,000 זה סכום נחמד מאוד, אבל נראה לי שעדיף לשמור אותו לאירועים ולשמחות.

המחירים פשוט מטורפים ולא מצדיקים בכלל את הרמת חיים.

לא שאצלנו אפשר לקנות דירה ב- 100 אש"ח - אולי חדרון.

אבל בשכירות של 5000 ש"ח מקבלים דירת 5 חד' חדשה ומרווחת.

אני חושבת שהשאלה שלך זה הרבה מעבר לדירה כאן ועכשיו.

אתם צריכים לעשות תכנון כלכלי ארוך טווח ולחשוב איך אתם מגיעים לדירה ומה אתם צריכים לשנות בחיים שלכם כדי להגיע לדירה.

ואני אגב חושבת שהדרך לדירה עוברת בדירה להשקעה בפריפריה.

100 אש"ח זה קצת נמוך אבל כדי להשלים להון עצמי לדירה להשקעה המרחק הוא לא כזה גדול כמו לקנות דירה לעצמכם.

תתחילו מ:

1. כמה כסף פנוי יש לכם כל חודש?

2. כמה אתם חוסכים?

3. מה פונציאל הגידול במשכורות שלכם?

4. אילו חסכונות יש לכם? יש קרנות השתלמות?

אגב, למה אתם לא זכאים למחיר למשתכן?

תלוי איפה אבל אני מכירה שזול יותר

אגב, ניגשתם להגרלת דירה בהנחה? המימון של הבנק הרבה יותר גבוה ונדרש הון עצמי יותר נמוך עקב כך. חבל לא לנסות

מה לגבי הגדלת הכנסה?

חיבוק

מהמרכז

בשביל זכאות, וגם אז התורים ארוכים מאוד להמתנה

לא נראה לי שמשפחה עם 2 הורים עובדים תהיה זכאית

ביישובים שאני מכירה ביוש, קשה מאוד להצליח להשכיר בית גדול ביותר מ4 אלף בחודש.

ובתים גדולים באמת..

והיום ביישובים החדשים שמקימים , לדעתי קרוואנים חדשים עולים סביב 3 (קראוון כפול)

זה באמת לא נשמע שיש לכם אופציה להמשיך לגור איפה שאתם..

בהצלחה אחות, זה קשוח ממש.

ואם את רוצה לפנות אלי בפרטי, אולי יש לי רעיון לקניה בשבילכם... (מחיר נמוך , אבל ממש פריפריה)

נראה ממש טבעי על הפנים..

או יותר של החברות המוכרות.

הכי חשוב במייק אפ זה התאמה מיטבית לעור וקיבוע שלו.

לאסתי לאודר ואיב סאן לורן יש מצויינים, ברמה גבוהה מאוד מאוד והמחיר תואם.

אבל להתאים בעצמך יהיה מאוד קשה.

כדאי ללכת לסניפים של מאק ואיל מקיאז' ששם מאפרות יכולות להתאים גוון לעור פנייך.

מעבר לזה כדאי קרם בסיס טוב וקיבוע על ידי פודרה טובה.

שמה רק לשבתות (לא תמיד) וארועים וחשוב לי שהמייקאף ינשום ויראה טבעי ולא מסיכה

מהחברות המוכרות והיקרות ועד לחברות לואוקוסט. יש כיסוי מלא/ חלקי. תלוי בך.

מה שגורם למייקאפ להיראות טוב זה: הכנה טובה של העור לפני עם לחות, התאמת גוון, איך מורחים, והתאמה של מה שמעליו (פודרה סומק וכו),ולאו דווקא רק המחיר.

זה גם משנה מה הצורך. אני למייקאפ יומיומי לא משלמת יותר מ100 שח וקונה רק במבצעים. אגב עכשיו יש הרבה אז כדאי לנצל את זה

ליומיום שאת אוהבת?

אני השתמשתי ב cc cream של עדה לזורגן והיה מעולה אבל בא לי לגוון קצת.

ומבחינת קרם לפני ההנחה של המייקאפ אני משתמשת במקדם הכנה שהוא גם קרם לחות קוריאני ועכשיו מתחילה קרם עיניים כי השקיות... מה יהיה איתן??

את שמה עוד דברים לפני?

סרום ארגרליין של די אורדינרי (אומרים שזה בוטוקס טבעי אבל בינתיים לא ראיתי משו מיוחד בשימוש קבוע)

סרום סנטלה וקרם סנטלה (של skin1004, קוריאני. אני ממש אוהבת). יש לי גרם קרם עיניים שלהם אבל זה רק אם אני שמה קונסילר אחרת לא רואה צריך ואני לא מתאפרת הרבה לאחרונה בכלל

מייק אפ אני משתמשת כבר מיליון שנה בג'ייד. עכשיו עם האולטרה מאט. לפני כן לונגיביטי, לפניו אחד אחר שכבר הפסיקו לייצר ובאסה לי ממש.

יש להם כיסוי טוב לדעתי ואני אוהבת את הגוונים. תלוי בעונות השנה,לפעמים מערבבת גוונים. לפי צורך.

האמת ששמעתי על המאק פלאות ואולי אקנה שם בפעם הבאה שאצטרך,עם התאמת גוון

או שרלוט טילברי

אני עם אסתי לאודר שנים ובא לי לגוון

בעבר הייתי עם מאק