למה צהר לא שונאים את הר המור שמאוד לא ליברליים?

מה בדיוק היחס שלהם באופן אישי, אבל מהחוגים שלהם יש הרבה ששונאים את הר המור.

ובשני המקרים, זה יותר מורכב מהפער האידיאולוגי כשלעצמו.

אבל זה לא הופך את זה שאני ישנא אותם!! חס וחלילה!

אני לא מסכימה איתם בגלל הקו חשיבה שלהם שהוא מאד פושר ומאפשר הרבה. אבל חס וחלילה שאני א אשנא אותם!!

כל עוד זה מותר מבחינת ההלכה?

ולא, זה לא בגלל הכו"ח, ולא בגלל הגוש.

אני חסיד גדול של הגאון הרב ליכטנשטיין זצ"ל. וחמיו מרן הגרי"ד זצ"ל.

ומאוד מאוד מאוד "לא חסיד" של הרב סתיו ושות'.

הם ליברלים מאוד, ועושים הרבה מאוד נזק ליהדות הנאמנה. (בא נאמר, שלא סתם הגר"י אריאל שליט"א עזב אותם בטריקת דלת מהדהדת.)

אני לא חסיד של הרב סתיו, אני רק מנסה להבין למה אתם חושבים ככה...

ראית את המאמר של הבן שלו הנוגע להוצאת שז"ל?

הבחורצ'יק, המכונה משום מה רב, לא מהסס לכתוב במפורש שהוא מתווכח עם חז"ל.

אני שואל את עצמי אם הוא רק מנדנד רגליים על הגדר שבין אורתודוכסיה לקונסרבטיזם, או שהוא כבר עבר אותה.

אתה יכול להביא ציטוטים מהמאמר שבהם הוא מתווכח עם חז"ל?

הרב אברהם סתיו  תלמיד חכם ירא שמיים שמחוייב להלכה האורתודוקסית.  הוא הבהיר פה בפירוש  שהוא לא חולק על חז"ל, והוא מחיוב לדבריהם.כמו שאתה יכול לראות פה, הוא לומד תורה לשם לימוד תורה, ולא מערב בה את השקפותיו. כמו שאתה יכול לראות פה, הוא לא תמיד מקל, ואפילו בנושאים כמו עגינות, שהחמרה בהם יכולה לפעמים לזכות בביקורת חריפה מצד פמיניסטיות קיצוניות.

אתה יכול לחלוק עליו. אני חולק עליו בדברים מסוימים. אבל אל תזלזל בו, הוא מתלמיד חכם אמיתי.

אינני מעוניין לפתח כאן דיון לגופו שלו.

יישר כח על הקישורים שהבאת, ירא הקורא וישפוט. אך אני מעדיף שלא להגיב.

אני מוכרח לציין שעל מה שנמצא בקישור השלישי אכן יש להעריך אותו. שאפו.

אני מבין שלא יצא לך להסתובב בחוגים הנכונים.

אבל זה לא האנשים שאפשר לשאול אותם "למה אתם שונאים"

אני מניח שהוא התכוון למבקרים, וקרא להם שונאים. ולכן יש צורך להדגיש.

שהרצי"ה והרב טאו עיוותו את תורתו של הראי"ה.

האמירה שרוב תלמידיו של הרב ליכנשטיין, שלמדו אצלו בישיבת הר עציון במשך שנים רבות, פשוט לא הבינו את משנתו. ואתה, הבנת את מה שהם פספסו. היא יומרנית מאוד, ודורשת ביסוסים גדולים מאוד.

רוב תלמידי הרב ליכטנשטיין שייכים לצוהר?

הרב סתיו, וכמה מידידיו הטובים, הם להוותי דווקא בוגרי מרכז.....

יש בגוש הרבה ת"חים אמיתיים ויר"ש אמיתיים, שעל אף הויכוחים שיש לי איתם, ויש, עדיין תישאר לי ההערכה העצומה והחלקים שאני יכול ללמוד מתורתם, אינני נזקק לשם כך ללכת לנושאי דגל הליברליות.

רוב תלמידיו הבינו היטב את משנתו, לא התיימרתי לומר אחרת. ולא לומר שהבנתי טוב מהם. ואין לי שום צורך קריטי ב"ביסוסים גדולים" לדבר שלא אמרתי.

הקישור בין צוהר לגוש הוא שטחי לחלוטין, מגיע ממחוזות שחושבים שכל מי שלא פאנט כמותם הוא באותה סירה.

מי שחושב שהרב סולובייצי'ק והרב רפי פויירשטיין חולקים את אותו מקום ביהדות - שיצביע.

נ.ב. מאיפה מגיעה האמירה "הרצי"ה והרב טאו" כאילו שזה היינו הך? יש אנשים, כמוני לדוגמה, שחושבים שהרצי"ה ממשיך את דרך אביו, ואילו הרב טאו דווקא לא.....

הנה כמה שמות: הרב ברוך גיגי, הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב מדן, הרב חיים נבון, הרב יובל שרלו.

אני מניח שאין צורך להסביר את הקשר שלהם לגוש, אתה לא יכול להכחיש שיש קשר בין הגוש (כזרם, לאו דווקא הישיבה) לצהר.

בניהול הארגון, זה לא בדיוק הרשימה שהבאת.

בלי להתחייב, נדמה לי שארבעת הותיקים מבין אלה שמופיעים באתר כ'הנהלה רבנית', מייצגים הרבה יותר את קובעי המדיניות בארגון.

ומהם, רק הרב שרלו בוגר הר עציון, ושלושת האחרים בוגרי מרכז הרב.

אבל הם בהחלט הושפעו מאוד מהרב ליכטנשטיין. וויקיפידיה מגדירה אותם כתלמידיו.

בערך על הרב סתיו, מופיע שרבו הוא הרב אברהם שפירא. [על סמך דברים שהרב סתיו אמר].

ובכל זאת, ברור שאי אפשר בגלל זה לתת גיבוי בשם הרב שפירא לארגון צוהר.

לא רק בגלל שהסתייגותו של הרב שפירא ידועה, אלא גם בלעדי זה, אי אפשר להעניק חותמת בשם הרב, על כל מה שכל אחד מתלמידיו יעשה כל חייו.

אע"פ שכפי שציינת יש בצהר מבוגרי מרכז, ברור שגישתו של ר' אהרן הובילה להקמת צהר כנראה קצת יותר מגישתו של ר' אברום.

רחוק מאוד מהאמירה של @הגיגים בע"מ - "האמירה שרוב תלמידיו של הרב ליכנשטיין, שלמדו אצלו בישיבת הר עציון במשך שנים רבות, פשוט לא הבינו את משנתו. ואתה, הבנת את מה שהם פספסו."

אתה לא טוען שבגלל שהם תלמידיו, ולכן הם כנראה כיוונו לדרכו, כי כאמור באותו אופן אפשר לקשר לרב שפירא זצ"ל.

אתה מקשר, כי הדרכים נראות לך דומות.

אז לדעת @נשמה כללית, על אף הדימיון שאתה רואה יש הבדלים, וההבדלים האלה מהותיים מספיק בעיניו בשביל להתייחס בצורה שונה מהותית.

אז אתה יכול לחלוק על ההבדלים שהוא רואה [לייחס לרב ליכטנשטיין את אותם דברים שהוא מייחס רק לצוהר, או להפך, לשלול אותם גם מצוהר], או לחלוק על המשמעות שלהם. אבל לגופם של דברים, ולא על סמך הדימיון ביניהם.

באופן כללי, @אדם כל שהוא היטיב להבהיר, לא נשאר לי כמעט כלום להוסיף...

יישר כח!

אם נרצה לסכם: על המשפט שלך "ברור שגישתו של ר' אהרן הובילה להקמת צהר כנראה קצת יותר מגישתו של ר' אברום." אני כמובן מסכים לחלוטין.

אבל מכאן ועד לומר שדבריי דלעיל אינם נכונים... הדרך ארוכה.... מאוד. מאוד.

(אגב, גישתו של ר' אהרן איפשרה גם את עצם זה שיהיה מנעד רחב (מידיי..)של בוגרי ישיבתו שטוענים להיותם "תלמידיו", ואכן, חלקם כנראה פחות צודקים בעניין...ודו"ק) 

אבל נראה לי שכל עוד אין סיבה לחשוב אחרת (ובמקרה שלנו יש), ככל הנראה הפירוש הטוב ביותר שיש ברשותנו לדברי הרב, הוא פירוש התלמיד.

אתה ראית שהרב שרלו, למשל, אומר שפעולותיו ופסיקותיו הם מתוך הבנתו את משנתו של רבו הרב ליכטנשטיין?

ממש לא נשמע לי שהוא אומר כזה דבר, וגם האחרים, שברובם פחות קשורים לרב ליכטנשטיין.

והרב אברהם סתיו מלמד בגוש.

הארגון, וששמה דווקא הייצוג של בוגרי מרכז הרב גבוה.

האם כוונתך ששניהם שייכים לקבוצה הזו?

חלק גדול מראשי הישיבות והר"מים בישבות המקורבות לגוש הם תלמידיו של הרב ליכטנשטיין (לדוגמא, כל ראשי ישיבת הר עציון כיום הם תלמידי הרב ליכטנשטיין, בתו עומדת בראש מדרשת מגדל עוז, תלמידו הרב אליהו בלומנצוייג הוא ראש ישיבת ירוחם, תלמידו הרב רא"ם הכהן הוא ראש ישיבת עתניאל, תלמידו הרב שרלו הוא ראש ישיבת אורות שאול). וכמו ש@שחר אורן, קשה להכחיש את הקשר בין זרם הגוש לצהר.

על כל מה שהארגון עושה, ולהאשים את מי שתוקף את הארגון בפגיעה ברב ליכטנשטיין, המרחק גדול.

כמו שלא שייך לתת גושפנקא של הרב שך לכל מה שמפלגת דגל התורה עושה ותעשה, או גושפנקא של הרצי"ה לכל מה שהר המור עושים ויעשו. [ובשני המקרים האלה, יש מחוייבות מוצהרת, וקשר הרבה יותר ברור].

בהחלט מותר לחלוק עליו, אבל נשמה כללית כתב שהוא חסיד שלו, וזלזל ברב סתיו ודומיו, שחלקם הגדול הם תלמידיו של הרב ליכטנשטיין. וזאת נראתה לי אמירה יומרנית מאוד.

וההשוואה להר המור היא מצוינת, אני אכן מניח שגישת הר המור דומה ברוב הדברים לגישת הרצי"ה. ואכן אם מישהו יומר שהוא חסיד של הרצי"ה, ושהוא מאוד "לא חסיד" של הרב קלנר ודומיו, זה יראה לי אמירה מוזרה. אבל אני חושב שהקשר בין ישיבת הר עציון  לרב ליכנשטיין הוא חזק לפחות כמו הקשר בין הר המור לרצי"ה. הרי הרב ליכטנשטיין עצמו ניהל בעבר את ישיבת הרצי"ה, והיום כל מנהלי הישיבה הם תלמידיו, ואחד מהם הוא גם בנו. וגם אתה מכיר בקשר בין הר עציון לצהר. אז בהחלט נראה לי סביר לומר שאילו הרב ליטנשטיין היה חי היום, רוב הסיכויים שהוא היה תומך במידה כלשהי בצהר.

קודם כל, בהר עציון היו שני ראשי ישיבה, מבתי מדרש שונים, ובעלי סגנון שונה, ובמעמד שווה.

ב. הגישה העקרונית ליחסי רב ותלמיד שם שונה, וכנ"ל לפערים השקפתיים בין רבנים בישיבה.

ג. אני מכיר שקיים קשר, יכולים להיות פערים גדולים.

ד. גם בתוך הר עציון עצמה יש הבדלים גדולים, שקשורים כנראה לנושאים שמפריעים ל@נשמה כללית. גם בתוך הרבנים החברים בצוהר, אגב, יש הבדלים גדולים, אם כי, הרבה פעמים כשמדברים על 'צהר', מתכוונים לקבוצה ממוקדת ודומיננטית בתוכם, שבאופן יחסי ההבדלים בתוכה קטנים יותר.

ה. נראה לי לא סביר לומר סברות על סמך הטענות שהזכרת, מה היה הרב ליכטנשטיין "לו היה חי היום" אומר על צוהר. ולו מהסיבה הפשוטה, שהארגון קם הרבה שנים לפני שהוא נפטר. 

אם רוצים לדעת מה הוא היה אומר היום על הארגון כארגון, ועל פסיקות הלכה כאלה ואחרות של ראשיו, הדרך ההגיונית היא לחפש מה הוא אמר לפני עשר ועשרים שנה, ביחס לצוהר, וביחס לשאלות הלכתיות וציבוריות כאלה בלי קשר לצוהר.

[אני אגב לא חושב שתמצא פשקווילים נזעמים שלו נגד הארגון, ממש לא].

ו. גם ביחס להר המור והרצי"ה, אני חושב שהרבה מהדברים של חוגי הר המור, אי אפשר לומר שהם מייצגים הרצי"ה. [לאו דווקא שזה נגד הרצי"ה, אלא פרשנות ותגובה לתהליכים חדשים שהם רואים, שאין שום הכרח שאם הרצי"ה היה חי היום הוא היה מסכים לה]. ובהחלט יש כאלה שאומרים את "האמירה המוזרה" שהזכרת, ביחס אליהם, כולל תלמידים ישירים של הרצי"ה.

אני אכן חסיד של הרצי"ה, ומאוד מאוד מאוד לא חסיד של שומדבר של הר המור. (וכך דעת רוב מוחלט של מנין ובנין מתלמידיו.....)

ואני גם חושב שהקשר בין הרצי"ה להרהמור הוא הרבה יותר מאשר הקשר בין ר' אהרן לצוהר....

ובא נאמר שאני רואה ברב משה ליכטנשטיין מייצג יותר קרוב של אביו מאשר הרב שרלו, עם כל הכבוד לו.

ציטוט:"אני רואה, מתוך היכרות אישית עמוקה ומגוונת ועבודה משותפת בכמה מגזרים ולטובת כמה ציבורים, את הרב דוד סתיו כראוי להתמודד בהצלחה עם דרישות המשרה הרמה הזאת לטובת הציבור כולו".

המקור: רבנים בכירים: תומכים ביו"ר צהר לרבנות הראשית

אבל גם הרב אבינר תמך, והיום הוא ממש מתנגד לצהר...

יש כאן שני פרמטרים: הראשון - תפיסה שונה של מערכת ותפקיד הרבנות, הרי קוקניק הוא לא היה...  והשני, המקום במאוד מרכזי אצלו, אכן, בהורדה אל העם, מכח שני אלו מאוד מתאים שיתמוך ברב סתיו לתפקיד הזה.

אני חושב שראש ישיבה בגוש הוא לא היה שם אותו..

(ואגב, הוא לא הסמן הכי קיצוני שם... אני מניח שאת הרב שרלו ר' אהרן לא היה שולח לרבנות, וכפי שהוזכר כאן, יש לו משקל רב שם)

כי אתה רוצה לקבל תשובה של מישהו ששונא, שינמק לך למה לדעתו השנאה שלו מוצדקת?

אתה רוצה לקבל תשובה של מישהו שלא שונא, ומתיימר להסביר מה גורם לאחרים לשנוא?

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.