אבל לא התרשמתי שהמילים הקשות הם דווקא כשזה נדרש לאקרוסטיכון.

תלוי באיזה חלק, בחלק ההיסטורי אתה צודק, בחלק על העבודה המילים המסובכות הן בעיקר בשביל האקרוסטיכון.

איני זוכר אם כבר כתבתי.. אבל היסושה"ע, אע"פ שהיה מאחינו הליטאים, תמך באמירת אתה כוננת בגללל קלות הבנתו....

הפאנץ' זה הסיבוך.

שאצל הפראיירים (אחינו הליטאים אוי אוי אוי....) הפאנץ' זה הסיבוך.. מקדשים את הסבל... את הבריסק'ייט....

ה' ישמור, איך נפלו גיבורים?

לונורא, העיקר שלא אבדו כלי המלחמה.

מצד שני הוא ביסס אותה על הפסוק בדה"י ואולי אם לאנ היה אותו הוא היה עושה כהצעתך.

אני עסוק בלקונן על הפייטנים שמסבכים לנו את החיים, למה שאני אעשה את זה בעצמי?

אתה עסוק בלקונן עליהם? יש פה איזה ורמינהו קטן, לא?

ויקונן ירמיהו על יאשיהו – ויקיפדיה

לא, אני מקונן בעברית.

מה תרצה שיאמר? וקן ירמ ליאש?

לא הבנתי. מהלך הסוגיא כפי שאני רואה אותה הוא כך:

תנן בהוא זה שחיבר את הקינה הזו - נוער וגיל ההתבגרות "אני עסוק בלקונן על הפייטנים שמסבכים לנו את החיים, למה שאני אעשה את זה בעצמי?" רמי רב נשמה, ומי ס"ל לרבי שחר הכי? והאמר ב"הטובים לאשכנז" ותו, דאיתמר עלה,"לא הבנתי, אז איך יוצאים יד"ח - נוער וגיל ההתבגרות - הפאנץ זה הסיבוך"

אכן קשיא, אני אחשוב ממה אני חוזר בי.

עשית תורתך פלסתר...

אם על הכותרת - בגלל התוכן.

אם על התוכן - מה לא מובן?

הפלסתר הוא אצל מי שאומר שני דברים סותרים, ואז הוא אומר "טוב, אני אחשוב ממה לחזור"...

לפום קושטא יש לי ראיה יסודית ולמדנית ממה אתה אמור לחזור, (הבדל בהגדרת שתי קביעותיך, ודו"ק) אבל נמתין קודם לשמוע מה אתה טוען.

זה פרדוקס ובכל פרדוקס צריך להבין איזה מהטיעונים לא נכון ולוותר עליו.

אם העניין ב"להבין מה לא נכון"

זה עשה רושם שזה תפריט לבחירתך, ש"תחליט ממה לחזור"....

נו, כבר החלטת מה לא נכון?

מצד שני בהתחשב בעובדה ששתי האמירות עליהן אנחנו מדברים הן סובייקטיביות זה כן יכול להיות בחירה אישית.

עוד לא.

אז אתה יכול לבחור להכיל את הסתירה.

לקונן על הסיבוך, וביחד עם זה לאהוב את האתגר והתחכום.

ניסיתי להסתכל עכשיו על כמה מהם, לא בטוח ש"אמיץ כח" הוא הקשה בהם.

אתה יכול לנסות גם את "אדרת תלבושת", ו"אשוחח נפלאותיך".

שגם הוא, ממבט חטוף, נראה לי מאתגר.

יש לך קישור?

קדושתא למוסף יום כיפור - יוחנן הכהן בן יהושע | מפעל המילון ההיסטורי

סתם לדוגמא התיאור של ההבדלה בין המים למים:

אמיץ כח- "בֵּין זֵידונִים חַצְתָּ כְּקֶרַח הַנּורָא".

אזכר סלה- "בין מים למים התויך רקיע".  

אבל תודה על הקישור, מאוד מעניין.

ושם - "דילית בודל לתיווך מיות".

אגב, אשוחח נפלאותיך הוא מאותו מחבר של אמיץ כח.

לנגזרות, כינויים, הטיות וקיצוצים, או שיש לך דוגמאות שהן יותר "המצאות"?

יש גם פעמים שהוא מביא מילים מהתנ"ך, והן יחידאיות או כמעט יחידאיות.

בדרך כלל הקיצוצים הם יותר מוזרים, אבל מה שכן - ברגע שתפסת את הפואנטה אתה מתקדם עם זה בקלות ברוב המקרים. (חוץ מהמקרים שזה ממש דמיון פרוע...)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...