איזה מחשבות עולותפה טיניניני

ככה כשחושבים על זה אפשר לראות כמה כיף להיות יהודי, תלוי בתשובות

נראה לי הייתי מתגייר

(מתוך הכרות עם אנשים שזכו להתגייר.)

שאלו את הרב שך למה אומרים של עשאני גוי ולא אומרים שעשאני יהודי? ענה אז הרב ואמר הקדוש ברוך הוא עושה שלא תהייה גוי אתה עושה שתהיה יהודי!!!!

הקב"ה ברא אותך כיהודי, לכן אתה יהודי.

לא אתה יכול להידמות לגויים ה מזכיר לך שאתה לא גוי אתה צריך להוחיך שאת יהודי ואת ראוי לתואר הזה!

אם את חולקתת בואי תתני פירוש אחר.. למה אומרים שלא עשניגוי ולא אומרים שעשאני יהודי??

"אם היהודים לא עושים קידוש, באים הגויים ועושים הבדלה..."

אני לא מחפשת לתת פירוש, כי אני לא רב חשוב או משהו כזה.

אבל יהודי נולד יהודי ונשאר יהודי לעד.

גם אם הוא ח"ו מנסה להידמות לגויים, הוא תמיד יהודי.

שלא עשאני גוי= יהודי 

זה אותו משמעות!

יהודי צריך להבין שהוא יהודי כי אם הוא יבין שהוא יהודי הוא לא יהיה חילוני. לכן ה עושה אותנו לא גוי ואנחנו עושים את עצמינו יהודים. לא גוי זה אותה משמעות ליהודי!!!

מי שעושה אותו יהודי זה הקב"ה.

לכל מקום שיהודי הולך, הוא נשאר יהודי.

ה' הולך עם כל יהודי מזכיר לו רק שהוא לא גוי משמה היהודי צריך להבין שהוא יהודי!!! ויש לו חתיכת זכות!!!! הבנת?

אבל מי שעושה אותך יהודי זה הקב"ה.

מבין איפה השליחות שלך פה אתה מבין שבאת לשמש רצון קונך ולא להיות מה שה שם אות-- לא גוי אלא להיות יהודי!!! להבין מה המטרה שלך פה בתחתונים ממש!

לכולם ברור ש"לא גוי" זה "יהודי"

לכולם גם ברור שאפילו הרב שך ידע את זה.

לכולם ברור שמי שנולד יהודי הוא יהודי..

הרב שך ביקש להעביר מסר, וצריך להבין את המסר.

הוא לא התכוון, @עובדת ה בשמחה😊, שתפרשי אותו מילה במילה. אל תתעקשי על מציאות שאיננה. העיקר כאן זה הרעיון, המסר,

"...חטא ישראל — אמר רבי אבא בר זבדא : אף על פי שחטא — ישראל הוא". (סנהדרין מד).

ויש בגמ' בקידושין מח' אם רק כשנוהגים מנהג בנים הם נחשבים בנים או שלא: "בנים אתם לד' אלוקיכם", בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים, אין אתם קרויים בנים - דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר: בין כך ובין כך קרויים בנים".

כל מה שאתם אומרים נכון.

אבל אני מתכוון לזה ש(נניח) יום אחד אתם קמים בבוקר ואתם אפריקאים גויים. האם הייתם מתגיירים? זו השאלה. אני לא מתכוון שפתאום הפכתם לגויים. אלא אתם גויים מלידה אבל עם אותו ידע כמו עכשיו...

א. נולדתי יהודיה, כך שאין לי מושג מה היה לו לא הייתי זוכה.

ב. קל לכתוב ש"אם הייתי גוי הייתי מתגייר", אבל זה קושי עצום.

לעזוב משפחה, להתחיל חיים אחרים...

את מסבירה למה לא היית מחפשת.

אבל כמדומה שהשאלה היא - אם היה יוצא לך כן לדעת כל מה שאת יודעת היום - מה היית עושה?

עד אז: הייתי מעלה זבחים במזבח שהייתי בונה בחצר (לגויים מותר)

חוגג את חיי תוך שמירה על 7 מצוות בני נח

מתגייר בן 60+ כשהנסיון היחיד שלי בחיים זה לא לגלח בתער בערך

שאפשר להרוויח משהו בלחיות חיים של גוי

כיאלו לא הבנתי

מה את אומרת לי פה חגית?

שלהיות יהודי זה בעצם להפסיד

נמ

ובכל השנים האחרות לא הרווחת כלום.

אשליה אחת גדולה.

למגזר שלי/נו

לא רוצה להתחיל בהכללות

כאן מתחילה הבעייתיות

חושבים שיש מה לחפש שם

כיאלו אתה דיי מתעלם מהשורה הראשונה שלי

נאדה קאפדה

כל רגע ורגע שלא היית יהודי זה הפסד אדיר.

(האמת שזעזע אותי האמירה הזו של "להרוויח משני הצדדים"..

ובאמת, הרבה נזקים יצאו מתפיסת עולם כזו..)

במתן תורה השטן "גנב" חלק מהנשמות.

אלה הגרים, הם מתגיירים במהלך חייהם והופכים ליהודים, שזה המקום האמיתי שלהם.

יש לך מקור?

אני לא זוכרת כעת איפה זה היה, אבל אם זה חשוב לך אבדוק היכן זה נכתב.

לא חשוב לי במיוחד פשוט רציתי להבהיר לך שאי אפשר להסתמך רק על זה

למדתי זאת איפה שהוא, אני כרגע לא זוכרת איפה.

אם זה חשוב לך אני אחפש.

כמו שאמרתי, לא ממש חשוב לי..

והוא אמר שהוא היה רץ להקריב לה' קרבן בבמת יחיד (לגוי מותר, וליהודי אסור)

ואז רץ להתגייר.

אם יום אחד מתארגנים לשבת- דתיים כמו שאתם- ומגלים לכם שסבתא של סבתא שלכם מצד אמא היתה גויה...

ואתם גויים למהדרין...

ובדיוק זה תפס אתכם בהכנות לשבת

וואי זה הזוי

ומודיעים לכם שיש לכם אפשרות או להתגייר

או לעזוב הכל

מה השאלה

נמ קרה לחברה שלי

עד גיל 12 היא לא ידעה שהיא לא יהודיה

פתאם ככה החיים קרו באמצע והפתעו את הצדיקה

להתגייר...

וואי וזה באמת קרה לה? יו זה הזוי

באמת? ספרי על זה קצת, שיא המסקרן!!

איך זה היה? מה הם עשו?

היא ממש קרובה אלי

בעיקרון היא חיה בתור יהודיה כמו שכבר אמרתי

הגיע הבתמצווה שלה

ואז התברר

אמא שלה נתנה לה את האפשרות להתגייר וכמובן שהיא עשתה זאת

(כפרה עליה חולה על הילדה הזאת)

וזה היה מגניב כי באותה תקופה עוד ילד מהשכבה שלנו התגייר גם אם זכרוני אינו מטעה אותי

קיצר חגיגה

והיא החליטה מיד להתגייר?

והיא שמחה עם ההחלטה?

ומה הסיפור של הילד ההוא?

דרך אמא שלה

היא פשוט לא סיפרה לה מיד

(אחרי הכל אמא שלה כן מכירה את השורשים שמה והייתה שם כנראה איזו אמא)

ממש מיד,

ושמחה לגמרי

זה לא היה ביג דיל עבורה

כזה די מובן מאליו

תאמת עם הילד אין לי ממש מושג מה הלך שם

אני רק זוכרת שעלו לנו מחשבות מטומטמות כאלו.. בקטע מפגר

אמא שלה הייתה גויה וגידלה אותה 12 שנים כיהודיה?

וב"ה..

איזה מחשבות? מותר לשאול?

אמא שלה התגיירה אבל קצת אחרי שהיא ילדה אותה (בערך בגיל3) ז"א שהיא עדיין צריכה גיור

נה, עזוב

למה לעזוב? הבנתי.

אם ככה מובן הכל. זו ההלכה. כך בדיוק היה צריך לנהוג.

(למיטיבי לכת: כתובות יא. "גר קטן")

כן.. האישיו היה שהיא פשוט לא הייתה מודעת לכך שהיא גויה

וכן, היא לא הייתה צריכה לדעת.

באמת עדיף ככה

(נו מה ששאלת על הילד)

(הא, שכחתי... )

גיור זה דבר קשה,

אפילו אם חיית עד אז בתור יהודי.

וואו, אני מכירה סיפור דומה...

היום היא יהודיה כשרה שומרת מצוות. חברה טובה שלי.

"בטח"?

זה משמעותי ולא פשוט בכלל.

זה זכור לה די לטובה

לא איזה חויה קשה מידי

עברה את זה נעים

זה מצמרר, כל הסיפורים האלה...

יש סופר ממש ישן שאני לא זוכרת איך קוראים לו, היו לו כמה וכמה ספרים על מקרים כאלה.

ספרים לא הכי משהו...

אבל אחד הקטעים המרכזים בעלילה, זה בחור ישיבה שמגלה שהוא איננו יהודי.

יש שם הרבה דברים שגורמים לחשוב על מצבים כאלה.

רבי נחמן אומר שצריך לשמח את עצמו בזה!

שני יהודים חרדים גילו שהם הוחלפו בלידתם והם בעצם גויים,

ערב לפני הטבילה לגיור לחומרא אחד אומר לחברו

"בוא נאכל משהו לא כשר רק עכשיו כי מותר"

אחד אוכל סנדוויץ' בייקון עם גבינה, והוא שואל את השני

"מה יש לך?"

- "הכשר הרבנות"

נראה לי הרסתי את הבדיחה בניסוח הזה, זכרתי רק את הרעיון הכללי, אני מקווה שלפחות מובן מה הבדיחה כאן.

אבל ברור שאני שמחה ליהיות יהודייה מה השאלה

גם היהודי הכי רחוק, עודנו יהודי.

שאלה ממש מעסיקה, למען האמת.

והיא הרבה יותר רלוונטית מאשר גוי שמתגייר.

אבל לשרשור הזה זה לא בדיוק שייך.

למה להתגייר? אם ה' שם אותי גוי כנראה שהוא חפץ בגוייות שלי.

קיצור אני לא רואה מעלה לישראל אלא רק תפקיד שונה ולא משנה אם תעשה את התפקיד הגוי שלך או היהודי שלך.

"אשר בחר בנו"..

אין מעלה לישראל? שומו שמיים!

מיסוד אמונתינו קביעת מעלת סגולת ישראל בליבנו.

כי אנו הפרי.

והם הקליפה.

סגולה אבל למה הפרי עדיף על הקליפה? בלי קליפה לא היה פרי הוא היה מתקלקל. כל המציאות כולה שואפת לה' לכן זה לא משנה מי אתה העיקר זה שתעשה את תפקידך, למה אם נולדת גוי תרצה להחליף תפקיד? או שמא אתה טוען שאין לגויים תפקיד?

אתה באמת לא מבין מה סגולת הפרי מן הקליפה?

נכון שבלי הקליפה הפרי לא היה נשמר,

אבל זו בדיוק הנקודה.

הקליפה עצמה היא אפס.

אין לה שום ערך.

כל מטרתה היא רק לשמש ולשמור על הפרי.

כמו שתשאל "מה העדיפות של המלך על השומרי ראש, בלי השומרי ראש הוא לא היה חי"

אנחנו הפרי, אנחנו המטרה.

הם הפסולת של העבודה...

לגוים יש תפקיד, אבל הוא פחות מאוד מאוד מאוד משלנו.

"כי אנו עמך, ואתה אלקינו.

כי אנו צאנך, ואתה רועינו.

כי אנו רעייתך, ואתה דודינו.

כי אנו נחלתך, ואתה גורלינו.

כי אנו כרמיך, ואתה נוטרינו.

כי אנו עבדיך ואתה אדונינו"

ברוך אשר בחר בנו מכל העמים,

ברוך הוא,

שבראנו לכבודו

והבדילנו מן התועים

ונתן לנו תורת אמת

וחיי עולם נטע בתוכינו.

שלא עשני גוי!

אני לא יודע מה איתך אבל לב פועם בלי אברים זה לא חיים זה יותר קרוב למוות מאשר לחיים שלמים איך אפשר לומר שהגויים לא שווים כלום? אולי נכרות לך את כל האברים ונאמר מה זה חשוב העיקר הלב. זה נכון שהעיקר הלב אבל אי אפשר לחיות חיים שלמים בלי שאר האברים. כלו' זה לא רק שומר אלא חלק מהחיים הישראליים זה הגויים.

וכמו שאנו מברכים שלא עשני אשה כי יש מעלות שלנו על הנשים כך גם הן מברכות שעשני כרצונו (ועיין עולת ראי"ה וכו') אז נכון שאנו מברכים ומודים לה' על התפקיד המיוחד שלנו אבל זה לא אומר בהכרח שאנו עדיפים על הגויים הם אמנם לא מברכים את ה' על התפקיד המיוחד שלהם (כי הם לא שיכיים לברכות) אבל ודאי שגם להם יש תפקיד חשוב במציאות.

לב באברים זה ביטוי שנועד להסביר שישראל הם אלו שמחיים את כל העולם, שבלעדיהם העולם לא שווה כלום. כמו אברים בלי לב.

ובמחילת כבודך, בלי דמגוגיה של "נכרות לך את האברים" בסדר? בא תדון עניינית ובכבוד.

להשוות בין שלא עשני אשה לשלא עשני גוי זה הבל מוחלט.

בהכרח ובהכרח שאנו עדיפים עליהם.

לא יודע מי לימד אותך דברים כאלו רחמנא ליצלן.

זה שיש להם תפקיד כבר אמרתי לך שזה נכון, אבל תפקיד נחות ושפל משלנו.

גם לצרעה ועכביש יש תפקיד. אז אתה חושב שאתה שווה לצרעה?

אתה משווה את בני היכלא דמלכא,

את הבנים של ה',

את האומה הנחשבת לרעייתו של ה',

שמערכת היחסים שלה מול ה' מתוארת בשיר השירים,

ליצורים הנבזים ההם?

איזו כפיות טובה.

לא התכוונתי לפגוע (אבל נראה שאתה דווקא לא רוצה לדון עניינית).

שוב לא ענית על המשל של הכוזרי שהשווה את ישראל כלב באברים, אדם עם לב בלי אברים הוא לא חי. הוא חצי מת אי אפשר לחיות חיים שלמים בלי האברים.

לא השוויתי בין שלא עשני אשה לשלא עשני גוי אלא רק רציתי לומר שזה לא הוכחה זה שאתה מודה לה'על זה שאתה יהודי. זה היה הסבר שאתה לא חייב לקבל אבל לענ"ד זה מפריך את הוכחתך.

בהקשר של החיות זה כבר יותר מורכב כי באמת אני לא יודע מה מקומם באנושות, אם אתה מכיר 'ראשון' שמדבר עליהם אשמח שתפנה אותי אליו.

אגב אין לי מושג מה שיטת הרמב"ם בעניין, אתה יודע? כי נגיד הכוזרי טוען שרק ישראל מלידה יכול להתנבא אבל גר לא והרמב"ם טוען שגם גוי יכול אם אתה מכיר רמב"ם שמפרט בנושא אשמח לשמוע עליו).

וסתם שאלה קצת קשורה לא מפריע לך להיות גזען? יענו שיש מעמדות בעולם אתה לא חושב שזה לא פייר?

בהודעה הבאה ארחיב יותר את שיטתי אם יעלה בידי בעז"ה.

(ולכן גם לא אגיב לסוגריים שכתבת.)

אני עניתי למשל של הלב, בשורה הראשונה שלי. מוזמן לקרוא שוב.

על כל פנים, הבאתי גם עוד אי אלו ציטוטים נחמדים שיכולים לעזור לך להבין את העניין.

מוזר, לראשונה בחיי שאני שומע על אדם שלמד תנ"ך, מתפלל תפילות, לומד תורה, וחושב שאין עדיפות ליהודים על גויים, וגם לא מבין מאיפה אנשים אחרים שולפים את הרעיון שיש....

לא עולה לי כעת התייחסות מפורשת של הרמב"ם. אבל אכן נחלקו בעניין הנבואה, זה ידוע.

למה שיפריע לי להיות גזען?

הפרשנות שלי לכוזרי נראית לי יותר.

אני מסכים בודאי שיש עדיפות לישראל, אבל אין לי עניין בעדיפות אלא ענייני זה לעשות את תפקידי בעולמי אם ישראל הנני ואם גוי הנני.

אולי נכנס יותר לעומק, תוכל לפרט איזה עדיפות יש לישראל מה זה אומר שהם הפרי, ולמה צריך את הגויים? קיצור סדר את המציאות לפי איך שאתה מבין מה העניין של ישראל ושל הגויים ושל החיות?

אני לא יכול להסביר למה רע להיות גזען כמו שאני לא יכול להסביר למה צריך להיות מוסרי. זה מושכל ראשון שאני מבין שיש כאלה שלא מסכימים איתו.

אם אתה לא מכיר התייחסות מפורשת של הרמב"ם מניין לך שזה מיסוד אמונתנו אם זה כל כך חשוב הרמב"ם היה צריך לכתוב מה הוא חושב על זה. ואולי אפי' לשים את זה כאחד מי"ג עיקרים.

אני מבין שיש אנשים שחושבים כמוך אתה לא הראשון שיצא לי לפגוש שאומר מה שאתה טוען.

זה שכל אחד קיבל תפקיד משלו. כמו בכל חברה, יש היררכיה. יש את העליונים ויש את התחתונים, וכל אחד ממלא את התפקיד בו ה' שתל אותו.

לא ראיתי שהוא כתב אפילו פעם אחת שכולם שווים בתפקיד

כאן: ..... - נוער וגיל ההתבגרות הוא כתב: "אני לא רואה מעלה לישראל"

כאן: נכון שיש הבדלים וכתוצאה מהתפקיד המיוחד שלנו יש לנו גם - נוער וגיל ההתבגרות הוא כתב: "למה הפרי עדיף על הקליפה"

כאן: הכוזרי מכנה את ישראל הלב באברים. - נוער וגיל ההתבגרות הוא כתב: "אבל זה לא אומר בהכרח שאנו עדיפים על הגויים"

ושוב, כולם כאן מסכימים שהם לא נבראו לחינם ויש להם תפקיד.

אבל חלילה מלהשוות את תפקידם לתפקידינו.

ולומר ח"ו שאנו שווים להם בדרגתינו.

לא על עצם החשיבות שכל אחד במקומו יכול למלא את תפקידו.

שאני עדיין חושבת שהוא לא כתב אפילו פעם אחת שכולם שווים בתפקיד. 

אתה הבאת ציטוטים לכך שלטענתו אין הבדל במעלה, ולדעתי זה לא קשור.

"אני לא רואה מעלה לישראל אלא רק תפקיד שונה"

הפירוש לדעתך:_______

אז יש הבדל בתפקיד, ויש הבדל במעלה, ושניהם קשורים.

"לא ראיתי שהוא כתב אפילו פעם אחת שכולם שווים בתפקיד"

יש הבדל בתפקיד, ויש הבדל במעלה, אבל אתה מנסה להוכיח שאני טועה בכך שאתה מביא ציטוטים ממנו על המעלה, וכל מה שאני אמרתי עד כה, זה על התפקיד.

אז מה רלוונטי הסיוג שלך?

על זה אני הגבתי, ואתה שללת: אני מעריכה מאוד את איך שאתה כותב, - נוער וגיל ההתבגרות

אם תעקבי אחרי כל ההסתעפות, תראי איך זה הלך,

הוא אמר שאין מעלה, ולכ"א יש תפקיד.

אני אמרתי שאכן לכ"א יש תפקיד, ועדיין יש הבדלים במעלה.

הוא אמר שאין, והתפקידים אינם ראיה.

היא אמרה שהיא מסכימה איתי.

וכמובן - ממילא - ששללתי את מה-שאת-חולקת-עליה-על-מה-שהיא-הסכימה-איתי-על-מה-שאני-כתבתי-בויכוח-איתו

מותר לי להסכים עם חלק, ולהתנגד לחלק אחר.

אמרתי מפורשות שאני רואה את התפקיד של יהודי כחשוב וגבוה משל הגוי, ואני מאמינה גדולה בסגולה של עמ"י על פני האומות.

ולא סתם לא הגבתי בכל ההסתעפות שלכם, אלא רק להודעה הספציפית שבורדו כתבה. ולא הגבתי להודעה השניה שלה על המעלה, אלא להודעה הראשונה שלה על התפקיד.

אני גם מסכימה איתך בענייני המעלה. להעתיק את ההודעה של בורדו בשלמותה לפה?

תענה לעניין. אתה מערבב דברים שלי בלי קשר.

כתבת הודעה למישהו אחר שהביע את דעתו בכך שהוא מסכים איתי, לא כן?

את לא עסוקה בלהסביר למה אני מביא דברים לא קשורים, מהסיבה הפשוטה שהדברים שלי הם *כן* קשורים.

ולא יעזור לי למחוק מה שאני כתבתי, כי לא ברור מה *את* כתבת.... 

אבל כרצונך, לא אריב על כך..

לראשונה מובן מה עמדתך, זה גם מה שאני כתבתי לכל אורך הדרך, חוץ מלגבי המשפט האחרון שלך - עליו הגבתי כאן: נכון חלקית. - נוער וגיל ההתבגרות

זה אמור להיות די פשוט שמנקה אשפתות שיכול להיות מלך ירצה בכך.

הרי זה מה שכתבתי פה בערך. בנוסף לדעותי בכמה הודעות.
.. - נוער וגיל ההתבגרות

ראיתי וחסכתי דיון, אבל עכשיו אני שמה לב שזה היה מיועד אלי ולא למישהו אחר. אז ככה:

הרצון הרדוד של כל אדם זה לקבל כבוד, ולהיות נערץ עי אחרים.
*השאיפה הפנימית האלוקית* של האדם, היא למצות את עצמו ולהתקרב לקבה עי ביצוע התפקיד שאלוקים נתן לו. (לא לתפוס אותי על המילה, רק תבין את העיקרון הכללי של השאיפה)
ולכן מנקה אשפתות שעושה זאת מתוך מקום שלם שזהו תפקידו בעולם, ואין איש מלבדו שיבצע את תפקידו, אז הוא ישמח בזה, וממש לא יחפש לעצמו חיי נוחות וכבוד גשמיים.

ציטטת את ההודעה הפותחת.

כמו שכתבתי במה שאני ציטטתי קודם, יש מספיק מנקי אשפתות, והם לא יחסרו, ומאידך - אשרי מי שזכה לחסות בצל כנפי השכינה.

אני בטוח שאת מכירה את מגילת רות ואת מה שאמרה נעמי לרות כשהחליטה להתגייר.

הכבוד בלהיות בצל השכינה הוא ממש ממש ממש לא "כבוד ונוחות גשמיים"

אני לא מסכימה איתך. יש גם אלפי עלים על העץ שליד הבית שלי (בדיוק אתמול הרהרתי בזה..) ואף אחד מהם לא מיותר. אלוקים לא בורא שום יצור שאין לו תפקיד.

למה אתה חושב שנתנו למנקה להיות מנקה? כי הוא צריך להיות מנקה!! קל וחומר אם אלוקים הוא זה שחילק את התפקידים פה בעולם.

אשרי או לא אשרי זה לא נוגע לכך שעל כל אדם מוטל לעשות את תפקידו, בין אם הוא מוצא חן בעיניו ובין אם לא.

לאחר מעשה, ניתן לומר על כל הגרים שנשמתם נשמת יהודי, וגם הם היו במעמד הר סיני וכו, וחלק מתיקונם הוא להתחיל כגויים ולהידבק בעם ישראל.

אבל אם תשאל כל גוי- אין סיבה שיאמר לך ש"עמך עמי". זה לא נכון.

(על זה פירטתי קצת פה .. - נוער וגיל ההתבגרות)

וודאי שזה לא גשמי כי השכינה היא לא גשמית. אני דיברתי על מנקה אשפתות. מקסימום ההשוואה ביניהם לא נכונה. ונחזור להתחלה...

ברור שיש תפקיד לכל אחד, אבל לא לחינם יש את היכולת לשנות אותו.

לפי דברייך לא הייתה צריכה להיות אפשרות של להתגייר, לא?

אין סיבה? למה רות אמרה את זה?

אני אגיד לך למה!

לא, לא אני, בועז יגיד לך למה: 

מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בָּאת, לַחֲסוֹת תַּחַת-כְּנָפָיו.

הרצון הטהור של להיות במקור הטוב, להכלל בעם ישראל, לחסות בצל השכינה, להיות בנים לה'.

זה אין סיבה?

לא. היות וכמו שאמרתי, חלק מאנשי העולם הזה, תפקידם כנראה לא מספיק ברור, והם צריכים לעבור את התהליך הזה של מגויות ליהדות. (מסתבר. כן? אחרי הגיור מוכח בוודאות שהגר נועד להיות יהודי)

רות היא לא "כל גוי". היא גרה. אליה התכוונתי ב"לאחר מעשה". נשמתה אכן נועדה להיות יהודיה, ולכן נשמתה השתוקקה למלא את תפקידה ע"י היאחזות בעם ישראל, ולחסות תחת כנפי השכינה. נשמה של יהודי משתוקקת מטבעה. של גוי- אני חושבת שלא.

רצון זה דבר מעולה. ואני אכן שמחה שאני לא צריכה לרצות אלא קיבלתי את הזכויות האלו בדמי.

אבל הרצון לא מעיד על מקום לא נכון. ובכלל גוי לא אמור לרצות את זה בדכ. כי הוא עטוף בשכבות על גבי שכבות של חולין.

 אם הוא מרגיש שבמקום שלו, בתפקידו, תוך שמירת 7 מצוותיו, הוא מקיים את רצון הבורא, אני לא חושבת שהוא צריך לעשות שינוי.

אז אין שום משמעות לדברים, את פשוט אומרת שמי שהתגייר סימן שהיה צריך להתגייר ומי שלא לא...

בכל מקרה השאיפה של הגוי צריכה להיות להתגייר, והוא לא יאמר לעצמו "אבל התפקיד שלי זה להיות גוי.." כי אם הוא יילך ויתגייר - מתברר שהתפקיד שלו היה להיות יהודי...

מה שכן, אם הוא עקשן וכן אומר כך, אז אנחנו נדע, לאחר מעשה, שהתפקיד שלו היה להיות גוי...

נניח. בכל מקרה הוא מסכן..

לגבי הסיום, לא אמרתי שהוא "צריך" לעשות שינוי, אין ביהדות מסיון. אבל כדאי לו ושוווה לו והוא אמור לרצות לעשות שינוי.

אתה אומר את כל זה מנקודת מבט של יהודי שזכה לחזות בנועם ה', ויודע מה ההפסד שלהם. לא שיש לך אופציה אחרת, אבל תנסה להיכנס לראש של גוי, ולמצוא דרך כלשהי להגיע למסקנות האלה.
נשמה של גוי סטנדרטי לא תאותת לו שהוא חי במקום שפל ושהוא מפסיד את האמת בהישג יד.
זה פשוט לא קורה.
יש יחידי סגולה (כפשוטו..) שמגיל צעיר ראו את כל השקר הזה של העולם הגויי. אברהם אבינו למשל. וכל האנשים סביבו לא ראו את מה שהוא כן ראה.  
דיברתי באופן אישי עם גרות, ומאוד בולט השונות שלהם עוד מהילדות.

השאר לא. וזה חלק מהמסכנות שלהם.

כדאי להם. אבל שוב, מאיפה יבוא ה"אמור לרצות"? מבחינתך הם חיים בחוסר. מבחינתם הם במקום שלם. 

לא מתווכח עם שום מילה ממה שכתבת.

אני יודע שהמציאות היא שרוב הגויים לא מוטרדים מזה.

אני מדבר עקרונית, על מי שיחפש ויברר.

אגב, האמת שגם ז' מצוות לא ממש מטרידות אותם, סו....

היחידים שיחפשו ויבררו, הם אלה שמוטרדים מזה...

אני באמת לא מצליחה להבין איך נראלך אפשרי שהחיים שלהם במתכונת הנוכחית הם טעות או חוסר כדאיות, אם אין להם גישה להכרה הזאת, ומכאן יכולת לעשות שינוי.

אבל דווקא דיברנו (או אפילו רק אני) על מציאות שהגוי כן מקיים את תפקידו כגוי. זה וודאי מחייב שמירת 7 המצוות.

נכון.

אבל גישה יש. תמיד.

נכון, וזה בדיוק מה שבאתי לומר... שאת רואה שגם את מה שהם כן אמרוים לברר ולהסיק, ומחוייבים בכך, הם לא עושים, אז כנראה שדברייך הם לא חזות הכל (כל זה היה מרומז ב"סו...")

לא הסברת-אז לא הבנתי-אז נישאר בחוסר הסכמה.

אבל מלכתחילה דיברנו עקרונית, על תפקיד הגוי ואיך אפשר לממש אותו בצורה אידיאלית מלכתחילה. אני יודעת שרובם לא שותפים לאמונתי.

שוין.

נכון, הבנתי. רק שאת רואה שגם את מה שאת מסכימה שהם יכולים לברר הם לא מבררים. אז אין לך שום יכולת לאמוד אם דבר אחר הם גם יכולים לברר.

ידוע לכל שהם מחויבים עפ"י הדת היהודית ב7 מצוות. לא?

לא צריך לברר. מי שמרגיש שלם במקום שלו עם היעוד שלו, יודע את זה.

לדעת שהוא צריך לשאוף למשהו שלמעלה ממנו, זה משהו אחר.

ומי אמר שהדת היהודית אמת?

ןתכל'ס את רואה שהם לא עושים את זה...

לא אמר, אבל זה כן נשמע לאוזניהם. זה לא דרישה מוגזמת לצפות מהם לדעת את זה.

כי נשמתם עטופה סחבות. מסתבר שהרוב לא רוצים. ברוך שלא עשיני גויה.

את חושבת שהם יודעים שהדת היהודית אמת?

יםה, ולכן אין לך שום בסיס לטיעון שיש חילוק בין השגתם את זה להשגתם את זה.

המצוות האלה לא קיימות גם בדתות אחרות?

יש לי... דבר אחד זה לתהות על מקומך, ודבר אחר זה לתהות על מקומו של אחר. ברור שלדעת אם טוב לך כרגע זה אפשרי אם רק אתה רוצה, הרבה יותר מלדעת בדרך ניסית שיש טוב במקום אחר בעולם.

לא. חלק מהדתות האחרות הן בעצמן עבירה על הז"מ

לא כ"כ הבנתי. 

תכלס. אופס. 

בכל אופן אני לא מכירה באופן אישי את אומות העולם חוץ מהבדואים, והם לטענתם כן שומרים אי אלו מצוות. כלומר גם אם הם טועים בגישה, הם מאמינים באלוקים, ומבחינתם הם כן מקיימים את המצוותיו, וככה כן מממשים את תפקידם בעולם.

הסברתי שיש הבדל, מכיוון שכל אחד שואף לממש את עצמו בעולם, וגם אם איננו יודע כיצד, זה חיפוש שנובע מעצמו. 

לעומת הציפיה שלך מהגוי לחפש אחר האמת שלך. זה ליצר אצלו יש מאין. כל עוד אין לו חוסר כלשהו, לא יהיה לו מניע לחיפוש. 

לטענתם, לא לטענתם, לא משנה, משנה התכל'ס, והם ממש לא שומרים ז' מצוות, ככה שהם לא ממלאים את ייעודם בעולם.

פלפול מעניין, קשה לי להניח שהמציאות עובדת ככה, (מה זה "האמת "שלך""  אם את מסכימה שהוא לא מקיים את הייעוד שלו, אז כנראה הוא לא חיפש טוב, החיפוש שנובע מעצמו, לממש את עצמו, אמור להוביל לאמת, האבסולוטית.

גם אני חושבת ככה. אבל ברור שהטענה של חוסר מילוי תפקיד בתור גוי נופלת, כאשר הם כן מרגישים מיצוי בתפקידם.

יש אפשרות אחרת? מניין גוי יכול לחשוש בחיסרון הנשמה היהודית? חוץ מלגרים, אין כלי לקבל אותה. 

לא אמרתי שהוא לא מקיים את היעוד שלו.

אני חושבת שבעזרת קיום 7 המצוות הוא יכול להגיע לשלמות המוגבלת (זה תקין? )שלו בתור גוי. וזה בעזרת החיפוש הטבעי והרגיל. 

אם הוא לא מקיים את היעוד שלו, זה או כי היעוד שלו חריג, כמו להתגייר, או שהוא לא עושה את הבסיס. מכל מקום, איך הוא אמור להסיק מסקנות כמו שלך אם הוא לא רואה מטרה לנגד עיניו? 

וזה מה שבאתי להוכיח מלכתחילה, אם את חושבת שגם את מה שכן התפקיד שלהם הם לא מחפשים, אז במה מתבטאת הטענה שלך שאת מה שלא התפקיד שלהם אין להם איך לגלות? הנה את אומרת ששום דבר הם לא מגלים....

לא צריך להרגיש "חסרון הנשמה היהודית" וגם גרים שלפי איזה מדרש נידח רצו לקבל את התורה אין להם "נשמה יהודית". השאלה אם מחפשים את האמת, אם רוצים לידבק בשכינה, או לא.

נכון, ליהודי יש שאיפה טבעית לידבק בשכינה ולגוי לא, אני מניח שגם לגוי מהזן הנ"ל אין כמו ליהודי, בסופו של דבר יש לתשוקה הזו משקל, אבל לא משקל מכריע, את האמת תמיד ניתן לברר.

אגב, ספציפית לגבי הז' מצוות, כתב הגר"א וסרמן הי"ד שמוחזק אצלינו שאם גוי יעשה את המוטל עליו לחפש את האמת - ודאי יגיע לזה, שהרי אם לא כך - לא היה ניתן להעניש אותם.

הסכמת שהייעוד שלו זה ע"י ז' מצוות, ולמעשה רובם לא מקיימים אותם, אז לא מקיימים את ייעודם, אז לא מגיעים ל"שלמות המוגבלת" (ואין לי מושג )

יפה, והיות שהרוב לא עושים גם את הבסיס, את לחינם טורחת בחילוקים שלך בין הבסיס ללא בסיס, הם פשוט לא טורחים לחפש כלום, וזהו, בהיימע'ס.

לא אמרתי שהם לא מחפשים ולא מגלים. כן מסתדר לי שרובם חיים חיי זבל, אבל דיברתי עקרונית על כך שלכל גוי יש יכולת מימוש לתפקיד שלו.

ברור שהם לא יגלו אם הם לא יחפשו.

לחפש אמת , ולהידבק בשכינה, זה לא היינו הך.

האמת מתקיימת דרכם בכך שיבצעו את תפקידם עלי אדמות.

שוב, אם יש משהו נעלם, אפשר לחפש אחריו. אם לא יודעים שיש משהו נעלם, כיצד אפשר לחפש אחריו?

הנשמה היהודית משתוקקת לקרבת אלוקים באופן טבעי, מהגדרתה. נשמת גוי לא. וזה ההבדל.

ברור. רוב דיירי העולם הזה שפלים בעיניי. אבל לא עליהם דובר כפוטנציאלים לגיור, נכון? דיברנו על אלה שכן עושים את מה שצריכים, ומרגישים שלמים במקום הזה. 

@קרובה

|נפסלת| (כבר השתמשת באימוג'י הזה).

ולמה הם לא מחפשים? אוקיי, הבנתי שלחפש יהדות זה לא הצד החזק שלהם, אבל הנשמה הגויית שלהם לא מושכת אותם להבין את הייעוד שלהם כגויים?

זה אכן שני דברים, וכ"א ראוי כטיעון בפני עצמו.

ועל זה דיברתי, שזה קלישאה נאה, מדרש מעניין, זה לא חזות הכל.

להגיד שגר מתגייר כי יש לו נשמה יהודית... זה.. נו נו...

ולפי מה יודעים אם יש משהו נעלם?

ומה ההבדל בין הפוטנציאלים לאלו שאינם פוטנציאלים?

|לא שמתי לב| |נכנעתי|

אלו שלא מחפשים: מניין לי הסיבות שלהם? 

יש גם יהודים שלא מתעוררים לחפש אחר התפקיד והייעוד שלהם. 

באסה להם, אבל מסתבר שהם עובדה קיימת. 

אני כן חושבת שעצם העובדה שיש דתות בין הגויים, מצביעה על חיפוש.

אתה יכול לזלזל, אבל יהודי וגוי זה לא הבדל שמושתת על הטקס עצמו. זו מהות שהגוי בוחר לו, מתוך הכרה פנימית ביהדות ורבשע ואיפה הוא בסיפור. לא כל אחד יגיע למסקנות האלו, מכיוון שהוא ירגיש לא שייך או לא בשל לזה.

זה בדיוק השאלה שלי אליך. דבר שנעלם במשמעות של אבד, יש את החיסרון שלו, ולכן יש את הפיתרון שלו. זה נמצא איפשהו וצריך לחפש. ככה זה הרבה תשובות.

דבר שנעלם במובן שעצם היותו וקיומו נסתר מעיניי, אין לי איך לחפש אחרי כלום. איך אתה מצליח?

ההבדל הוא שמלכתחילה לא דיברתי על בטלני העולם כגויים שמיצו וממצים את תפקידם. הרי ברור שהם לא יחפשו להיות יהודים לפני שהם בכלל גויים (7 מצוות)

הגויים שכן דובר עליהם בכל השרשור הארוך הזה, אלו גויים שרואים את התפקיד והיעוד שאלוקים נתן להם, ולמרות זאת, אולי ירצו להתגייר.

|עכשיו גם אני לא חייב...|

אבל נמאס לי מהבלגן, אני מתחיל למספר לפי הפיסקאות שלך:

א. אז אני אגיד לך מה התשובה, יש מי שמחפש אמת, ויש מי שלא. נקודה. חוץ מזה - נאדה. לא נשמות ולא בטיח.

זה שהממזר והמשוגע היו רטוריקנים גדולים זה ראיה לחיפוש? תרשי לי לפקפק בהנחה הזו.

ב. אנ'לוידע, מי שרוצה קרבת ה' יצטרך להיות יהודי. לא יעזור לו כלום.

ג-ד. מה הכוונה לא יודעים על קיומו? לא חושבים מה תכלית העולם? לא חושבים מי עשה אותו?

עולה לי לראש שיר ששמעתי אי פעם  "בן שלוש הביט אברהם סביבו, מי ברא כל אלו שאל בלבבו, ודאאי יש מנהיג לבירה"...

ה. הגיוני, את אומרת שיש שכן חיפשו למלאת את ייעודם ומקיימים אותו. נכון. אני רק טוען שכנראה החיפוש הזה לא תלוי בכל מיני הנחות אחרות (נשמה וכו') אלא ברצינות ורצון לחפש.

ומכאן יש שני שלבים, מיש רוצה להעביר כרטיס וללכת הביתה - יקיים ז"מ.

ומי שרוצה להיות מבני היכלא דמלכא - שיתגייר.

אין לי טענה על מי שלא רוצה, זכותו, והתורה לא אומרת לי לדרוש ממנו. אני פשוט רואה שהאו לא רוצה להיות מבני היכלא דמלכא. זב'שו.

|צודק| |התחלתי משהו חדש| |תשמור על הסדר, משמאל לימין במקלדת|

א. אחרי האמת כפי שאתה תופס אותה, אכן העולם או מחפש אחריה, או כלום.

אבל הנטיה של אדם לחפש משמעות ותפקיד בעולם, לא שייכת רק ליהודים, ולא רק אחרי תורה ומצוות. בטח ובטח אם ניתנו להם דרכים רבות כן לסמן וי על התפקיד שלהם.

אני כן חושבת שיש המונים בעולם שחיים על אמונות, ולא רק שומרים על המסורת בשקר. אז אותם המונים חיים בשקר גמור לדעתי, אבל כן אפשר לראות מזה שהם מחפשים אחרי משהו. פשיטא שקל יותר להיות חילוני בעולם הגויי, ובכ"ז יש רבים שמחפשים.

אגב, הרבה גרים חיפשו בין הרבה אמונות. בכל שקר יש גרעין של אמת.

רוחניות אפשר למצוא גם בהודו. ולפעמים זה מה שהגויים מחפשים. (לא רק הם )

ב. אנלא מסכימה איתך. 

אבל שוב, זה תלוי במטרה שאותו אדם מסמן לעצמו. קרבת ה' זה אינסופי.

מתיישב לי מאוד על הדעת שגוי שמאמין באלוקי ישראל, יבחר למצות את היכולות שלו למען רבשע, ע"י היותו גוי. גם בדרך זו הוא יכול להשיג קרבת אלוקים.

ג-ד. למסקנות בנושא אדון לעולם גויים כיהודים יכולים להבין. די נדרש אפילו.

וכשם שאני, בתור יהודיה, חושבת שגוי יכול למלא את תפקידו בעולם כגוי, כך הגיוני שהם מגיעים למסקנה הזאת. היא לא ככ גבוהה כדי להגדיר אותה משהו נעלם.

זה דוגמא לשאלה, שיש לה תשובה איפשהו, והשאלה קיימת בכולם.

אבל לחפש אחרי תשובה לשאלה שלא שאלת, זה כבר נעלם מהסוג השני.

אתה יודע שיש משמעות לעולם שאפשר להשיג אותה רק בתור יהודי/גר בעל נשמה יהודית, ושגוי חי בחוסר.

הם, לא יודעים שהם חיים בחוסר, גם לא הנשמה שלהם, ולכן הם לא יכולים בכלל למלא את החוסר, לפני שהם מרגישים בו.

ה. אני טוענת שהרצינות והרצון לחפש נובעים מחוסר שלמות/מיצוי במצב הנוכחי. חוסר כזה לא קיים אצל כל גוי. מה לעשות. נדירים האנשים ששואפים להידבק בעמ"י.

אם הייתה מונחת שאלה בפני כל גוי האם להתגייר (מתוך הכרזה נחרצת  שלך שהיהדות אמת), או למצות את עצמו בתור גוי, ניחא.

אבל היות וההכרה באופציה של גרות לא עומדת לפתחם, כי הם לא שואפים לזה ולא מכירים בה את האמת, הגיוני והם ימצאו את דרכם בתור גויים, וימלאו את תפקידם בעולם, וממילא זה יקרב אותם לאלוקים, גם אם הם לא יודעים.

|שמרתי על הסדר|

א. לא לא לא! אני ואת מאמינים שהאמת לגוי היא לשמור שבע מצוות, הבאתי את דברי הגר"א וסרמן בעניין. מבחינתי, גוי שלא שומר אותם - לא חיפש! 

(לגבי הגרעין של אמת - נכון)

"רוחניות" בהקשר הזה היא מילה ריקה, ובמחילה מהוד כבוד קדושת הדלאי למה

ב. עצוב שאת לא מסכימה על זה, שאת חושבת שיש תחליף לרוממות של להיות בנים למקום, להיות רעייתו של מקום.

ג-ד. לא, את שוב ושוב תולה את זה בהרגשה של הנשמה על החוסר, מה שלא קשור כלל.

אם הם יבררו שיש אדון לעולם, ומי הוא, ולמה הוא ברא את העולם, הם יידעו שיש דרך להרגיש את קרבתו. (ואנחנו גם חוזרים שוב לזה שאפילו ז' מצוות הם לא מקיימים..

ה. ושוב בהמשך להנ"ל - מי שבירר עד הסוף יודע שקרבת ה' זה אצלינו. נ ק ו ד ה. 

|שכוייח|

א. אתה כן מאמין שהאמת לגוי היא לשמור שבע מצוות? אז למה שיהיה לו מניע לחפש משהו מעבר? הרי אדם שמקיים את תפקידו, לא יחוש צורך בשינוי, לא?

איך הגעת למסקנה שמי שלא מוצא, כנראה שלא חיפש? אולי לא מספיק, אולי מצא טעות. הסוג השלישי של האנשים שהרס"ג מונה ביחס לאמונתם, אלו אנשים שהגיעו לאמונה כוזבת וחושבים אותה לאמת. זה גם סוג של אמונה.

 ואפילו מי שלא מצא בכלל- אולי על זה נאמר- "יגעת ולא מצאת- אל תאמין"

אני לא באה לייצג אמת כלשהי. אתה שוב חוזר על זה. אני מדברת מהצד- אדם חושב שהוא מצא רוחניות. עצם זה שהוא מרגיש שהוא מצא- זה יתן לו סיפוק לגבי העולם. הוא נתלה על אילן נבול, אבל לא יודע את זה.

ב-ג-ד-ה. |מתוסכלת|

איך ככ לא מבינים אותי?

אני מנקודת מבטי היהודית והדתית, לא חושבת שיש תחליף. 

מנקודת מבט של גוי שלא יכול לתפוש בשכלו שיש תחליף, לא אמור להיווצר אצלו תשוקה ל'נעלם' הזה. הוא יהיה מרוצה וזהו.

בעיניי כדי להתקדם- צריך מניע. בכללי בחיים.

את קרבתו הם משיגים. ביכולתם המוגבלת שהם לא יודעים עליה.

זה שאתה (ואני) יודעים שיש הרבה מעבר- זה לא משליך על הרשלנות שלהם בחיפוש!!!

|והמברך יתברך|

א. אני כבר מבולבל, את מדברת על מי ששומר ז' מצוות או לא?

מי שלא שומר - סימן שלא חיפש. נקודה.

גם מי ששומר - בהתחשב בשאר הדברים שכתבתי - אם היה רוצה קרבת ה' היה יודע איפה מוצאים אותה. 

אמרתי לך מ ההמקור שלי שאם מחפשים מוצאים, אחרת לא היו נענשים, וזה לא ראיה שאני העליתי אלא הגר"א וסרמן. מחשובי האחרונים.

ב. וכו'.

טוב, את שקועה עמוק עמוק עמוק בתפיסה שרק "חיפוש אחרי רוחניות" מוביל לגילויים, מין מסע להודו כזה, אני נותן יותר משקל לשכל, מה לעשות.

|אמן|

א. אני לא מדברת על אף אחד. רק עקרונית. על גויים בכללותם והתהליכים שהם אמורים לעשות. 

-לא מסכימה עם הנחת היסוד המוזרה הזאת, ולא הבנתי איך הגעת אליה.

-הוא חושב שהוא מצא אותה. למה שיחפש? לך בעצמך ותגלה לו עולם ומלואו. 

שימותו כולם. אלו שלא שומרים. אני חושבת שנענש גם מי שחיפש, אך נכנע בדרך לרצונותיו הרדודים. והסתפק במימוש החול ולא הקודש. 

ב. דיברנו על הנשמה. על התשוקה הרוחנית שאמורה להיות לכל נברא.

לדבר רוחני, לדעתי לא גורם השכל.
השכל הוא זה שמאפשר לנו להתחקות אחר האמת.
לא צריך להפריד ביניהם.

דווקא אם אתה הולך רק לפי השכל, אז לדעתי כל גוי אמור לרצות להישאר גוי. רק אם תכניס גם רגש ותשוקה לקדושה, אז אפשר לדרוש מהגוי להתעלות מעל השכל ולגלות את אלוקים בדרך המקסימלית.

|כי"ר|

א. אבל כבר סיכמנו שיש הבדל בין מיש מקיים ז"מ למי שלא, אז מה את אומרת לי "גוים בכללותם"?

לאיפה הגענו, לומר שמי שמחפש קרבת ה' ימצא אותה ביהדות נהיה "הנחת יסוד מוזרה"? ה' ישמור....

אז הוא לא השקיע ברצינות בחיפוש.

ב. את בעצם אומרת "אוקיי, הוא יודע שקרבת אלקים יש ביהדות, אבל אין לו שום מניע לרצות להיות חלק מזה"?

|דילגתי בכוונה|

א. יש הבדל. הוא לא הנידון כאן ולכן לא הבדלתי בין שני הסוגים כשדיברתי על גויים.

מוסכם עליי שכולם צריכים לשמור את מה שנדרש מהם. גויים כיהודים.

זה שיש מי ששומר ומי שלא, זה לא משנה את זה שהחיפוש נובע מתוך צורך, והצורך הוא מה שנגלה לעיניי האדם בעצמו, ולא הצורך שנשמה כללית רואה שיש לו.

הנחת היסוד המוזרה זה שמי שלא מצא, לא חיפש. 

ב. לא. איך הגעת לזה?

אני אומרת ש:

-קרבת אלוקים אפשר להשיג ע"י מימוש התפקיד שאלוקים נתן לנו. 

-הגוי קיבל תפקיד ולכן גם הוא מסוגל להשיג קרבת אלוקים.

-יש דרגות בקרבת אלוקים שאפשר להשיג, ככה שיהודי יכול להתקרב יותר מגוי.

-זאת מסקנה שאני כיהודיה בלבד יכולה להגיע אליה, מכיוון שנשמתי תשאף תמיד לאלוקים, ואני רואה שאין גבול.

-הגוי לא יכול להגיע למסקנה הזאת (לפחות הרוב עליהם אנו מדברים, שלא מתגיירים ולא רוצים להתגייר) מכיוון שהוא כן מסוגל להרגיש קרבה ע"י ביצוע תפקידיו המועטים, והוא לא יודע שחסר לו כל העולם, והוא טעם רק קמצוץ מאור ה'.

|מובן|

א. אני שוב לא מבין מה העמדות שלך, תסלחי לי, אבל את מתנסחת באופן מאוד מבלבל.

הצורך הוא לקיים את מה שמוטל עליהם - כן או לא?

מי שלא שומר - מקיים או לא?

קרבת ה' יש ביהדות - כן או לא?

וזה כל כך לא מוזר, כבר הסברתי לך על סמך מה אני אומר את זה, ואת משום מה מתעלמת.

ב. הוא לעולם לא יבין שיש קרבת ה' אחרת?

אז אנחנו שוב חוזרים למה שאמרתי מראש, את לא נותנת שום משקל לשכל, רק לרגש, ואני, מה לעשות, נותן לשכל משקל. 

|נגמרו הרעיונות באופן סופי|

א. לא הבנתי את השאלה שלך לגבי ההבדל בין הגויים, והקשר להודעה שלי אליה שרשרת. לכן כנראה זה שורש הבילבול. גם אני הסתבכתי.

כן

לא

כן. בכל מציאות אפשר למצוא את קרבת ה', גם בחיי הגויים.

ואני אמרתי שחיפוש יכול להיות מאוד ארוך, ואפילו מי שכן יחפש בכל כוחו, יכול להחליט אחרת. טיפש, אבל כן. אי אפשר על פי חוסר תוצאה, לשלול את הדרך שנעשתה.

ב. שאלתי אותך, בתור בעל השכל לטענתך, איך אדם יכול להתחקות אחרי דבר שלא חסר לו, לא שמע עליו, ומתוך כך אין לו גישה אליו, ולא גישה לחפש עליו. 
לא ענית לי,  וכל עוד לא תסביר, אני אטען שהדבר היחיד שיכול להניע אדם לחפש, זה צורך וחוסר. 
ואני לא רואה רגש בכלל הזה. 
אני כן חושבת שהחוסר שהנשמה חשה בו, זה מקור ריגשי, אבל כל שאר הדרך למלא את החוסר ע"י התקרבות לאלוקים, מתבצעת ע"י השכל והסקת מסקנות רציונאליות, שיגרמו לנו להידבק בקב"ה.

א. אולי.

ואיפה יש יותר קרבת ה'?

אז את חולקת על העמדה של התורה.

ולדעתך זה שהקב"ה מעניש את מי שלא קיים ז"מ זה לא הוגן?

ב.  ואני דווקא כן עניתי לך. אם אדם שואל לשם מה נברא העולם שהוא חי בו, מי ברא אותו, מה הוא רוצה בזה, הוא אמר להגיע למסקנה שכדאי לו להתקרב אליו, גם אם אין לו את כל הבלה בלה בלה נשמה בלה בלה.

א. במקום הכי עליון- שם הכי קרוב.

מי מגיע לשם? היהודים. פשוט. בגלל השאיפה הבלתי פוסקת הטבעית שלהם לאלוקות.

חולקת שמה?

אלוקים בעל ההוגנות פועל בהוגנות בהכל. לא הבנתי את השאלה.

ב. ה"אמור" הזה לא ככ ברור מאליו.

מכיוון שבנשמתו המצומצמת הוא מרגיש קרוב. 

א. נכון.

לא בגלל השאיפה, אלא כי עצם היהדות היא קרובה יותר, מי שירצה להתקרב יותר - יצטרך להיות יהודי.

אלקים מעניש את מי שלא שומר ז' מצוות, את מודעת לזה?

(ואני כבר כתבתי קודם, והברתי, לא קראת?)

ב. ושוב חוזר הסרט... את תגידי שהוא מרגיש טוב עם עצמו, ואני אגיד שאדם נורמלי מברר בשכל, למה את מתעקשת להתווכח? תסכימי עם מה שאמרתי מזמן מזמן - אצלך השיקול הוא הרגש וההרגשה, ואני טוען שהבירור השכלי תופס מקום מכובד.

א. אולי. לא רואה את זה כסותר.

א2. מודעת. היכן אני כתבתי משהו אחר שחולק על התורה?

וקראתי הכל כמובן. רק לא ברור לי מה אני אמורה להבין שלא עשיתי עדיין.

ב. צר לי. אני לא מסכימה איתך ולא צריכה לעשות את זה. גם אם הסרט יחזור על עצמו.

חוץ מזה שאני גם נותנת משקל לשכל. בלעדיו אין חיפוש ובירור.

(כבר כתבתי קודם, והברתי, לא קראת?)

א. אמרתי סותר? אמרתי שגם בלי השאיפה, המציאות היא שיהודי קרוב יותר לשכינה.

אם השי"ת מעניש מי שלא מקיים ז' מצוות, מה זה אומר?

הבאתי מהגר"א וסרמן, שזה אומר שאם הוא לא קיים סימן שלא חיפש כפי יכלתו.

מה את אמורה להבין מזה? את מה שזה אומר - שמי שלא קיים - סימן שלא חיפש.

ב. את לא "צריכה" להסכים על כלום, רק חבל שאת סותרת את עצמך מהודעה להודעה.

אני: הוא צריך לברר בשכל

את: אבל אין לו את הכמיהה בנשמה

אני: אבל יש לו את השכל

את: אבל בלי הנשמה זה לא עוזר.

אני: אז את הולכת רק על הרגש ואני על השכל

את: לא נכון

אני: אז למה שלא יברר בשכל

את: כי אין לו את הנשמה..

אני: מה עושים, ריבון העולמים? 

א.בהחלט. אמרת שזה לא בגללה. אני חושבת ששתי הסיבות הגיוניות ונכונות.

הסברתי אינסוף פעמים שבין להתחיל בחיפוש לבין להגיע למושא המטרה, יש אינסוף שלבים באמצע.
אני מבינה מזה שמי שלא מקיים מצוות, מגיע לו עונש מרבש"ע. למה הוא הפסיק לחפש (או לא חיפש בכלל)? כל אחד וסיבותיו, וכבר כתבתי על זה.
לדעתי הבחירה שלהם שגויה ומונעת מהם להידבק בקב"ה.

ב.  לא סתרתי כלום.
אני רואה בזה תהליך שמחייב בהתחלה כמיהה של הנשמה לאלוקים, ומחייב שימוש בשכל, כדי להשיג את המטרה העליונה.

מה פה סותר?

אני ככ מתסכלת?

א. צודקת. התכוונתי "לא רק".

תכל'ס - מי שלא מצא - האשמה תלויה בו או לא?

ב. שאני אומר שאדם יכול לברר בשכל, גם אם אין לו את התשוקה של הנשמה שאת כ"כ עושה ממנה עסק..

א.

חד משמעית בו. כל בחירותיו.

אני לא מבינה למה אתה מציין את זה. הרי היחידים שעשויים להתגייר, הם אלו שהגיעו כבר אל הקדושה המירבית, ושואפים לעוד. לא? מה שייכים פה אלו שמגיע להם עונש?

ב. אדם יכול לברר בשכל. בעיקרון כל דבר. אבל מה יגרום לו לברר? אתה מנחית עובדה שהוא צריך לברר, ומתעלם מכך שאין לו ידע שהוא צריך בכלל להתחיל לברר (בעזרת השכל כמובן)

א. אני שמח שאת מסכימה, כי קודם אמרת:

"הנחת היסוד המוזרה זה שמי שלא מצא, לא חיפש."

אני מציין את זה כי התפתח ויכוח בינינו אם התוצאות תלויות בחיפוש או לא.

ב. הסברתי חמישים ושתים אלף פסיק שלושים וחצי פעם מה יגרום לו לברר.

הוא שואל את עצמו מי ברא את העולם

לשם מה הוא עשה זאת

מה הוא רוצה שנעשה בעולם.

וכן על זו הדרך.

זה בעצמו תובנה שכלית, ולא צריך בשביל זה נשמת ישראל החצובה מכסא הכבוד ומשופעת בעיזוז נצח הודנו.

ההכרה בכך שכל יצור נברא עם תפקיד, מולידה מציאות שבכל מצב, גם בגויות, יש משמעות, ובשל כך (אולי) נכון להישאר גוי, כי כך ממשים את התפקיד שיועד.

משמעות יש.

אבל עדיף להתגייר.

אל תדאגי, יהיה מי שימלא את התפקיד של הגוי גם אם הוא יתגייר.

מגילת רות וזה...

אני חוזר ותמה, איך אדם שלמד כוזרי לא יודע מה זה סגולת ישראל.

להכנס יותר לעומק? מה הסגולה? מה העדיפות? הרי כל הדברים האלו מבוארים באר היטב בכוזרי!! לא למדת אותו?

נו, לך יש מושכל ראשון ולי יש תורה.

תגיד לי, מרגיש לך בנח שסוקלים בנאדם שלחץ על המתג בשבת? איפה המוסריות?

סלח לי, אבל המדד שלי לאמונה זה לא רק "על מה הרמב"ם דיבר"... במחילת כבודך, יש דרכים קצל אחרות לברר את האמונה חוץ מלספור למה הוא התייחס ולמה לא.

ברור שאני לא הראשון שיצא לך, כל יהודי דתי ממוצע אומר מה שאני אומר....

אם למדת כוזרי לא תוכל קצת לפרט מה מעלתם של ישראל?

אני לא רוצה להכנס לזה אבל (אפשר בדיון אחר) אבל אם אתה תחשוב קצת גם תגיע למסקנה שאתה מבוסס על כל מיני מושכלות ראשונים שאין להם הסבר ולא יעזור לך התירוץ של יש לי תורה. זו סתם הערה חשובה אבל לא כל כך קשורה.

וכנ"ל לגבי אדם שמחלל שבת מאד מפריע לי שסוקלים אנשים סתם לכן אני תמיד שואף להסביר את התורה כדי שהיא תתיישב עם המוסר והשכל שלי.

מסכים שהמדד הוא לא על מה הרמב"ם דיבר ומה לא אבל בכל אופן אם אתה חושב שזה כל כך מרכזי "מיסוד אמונתינו קביעת מעלת סגולת ישראל בליבנו" היה מצופה מהרמב"ם לדבר על זה. לא? אלא אם כן הוא לא סבר כמותך.

ואם י"ג עיקרים הם לא יסודי אמונתנו אז מה כן? אגב סתם, המילה עיקר=שורש כמו עיקר ונוף. (ולא כמו עיקר וטפל) זה עיקר במשמעות שכל התורה נשענת עליו. כמו כלל ופרטים.

שהדעה לפיה לתורה יש משמעות היא מושכל ראשון.

דיון חדש.

אם מגיע אליכם אדם - נוער וגיל ההתבגרות

טוב - נוער וגיל ההתבגרות

שם דיברת על לקיים את התורה. לא על המשמעות שלה.

אבל אני חושב שמה שאני כתבתי שם כן רלוונטי.

(סידרתי באותיות - על פי חלוקת הפסקאות שלך)

א. שהם העיקר והמטרה, בהם חל העניין האלוקי. וכל זולתם כקליפה ופסולת.

ב. אני חשבתי קצת יותר מ"קצת", ולא, צר לי לבשר לך שאינני חושב כמוך, והתורה אצלי אינה תירוץ אלא מדריכת דרכי. מצחיק ההתנסחות "שאין להם הסבר ולא יעזור לך התירוץ של תורה". אם ככה כתוב בתורה אז זה האמת.

ג. רחמנא ליצלן. זה מה שיש לי להגיד על גישה אומללה כזו. היו כבר כמה שניסו להתאים את התורה למוסר כפי שהם הבינו וחשבו, שנינו יודעים את מה הם הקימו.

ד. גם אם הוא לא חשב כמוני, הוא לא הבעל הבית היחיד על התורה. הכוזרי חשוב לא פחות ממנו. בנוסף, לא אמרתי שהוא לא כתב על זה כלום, אלא שלא ידוע לי מה הוא כתב, מה לעשות, טרם סיימתי את מורה הנבוכים. אני בהחלט יכול לומר שאני לא מאמין שהוא לא התייחס לזה.

ה. למשל זה.  ואתה צודק בדקדוק הבנת הלשון.

מה התפקיד של הגויים במציאות?

ב. נראה לי שלא הבנת למה התכוונתי, לא נורא זה לא כל כך קשור.

ג. אם אתה מתכוון לרפורמים אז לא הם לא ניסו להתאים את התורה למוסר הם סתם רצו לשנות אותה כדי שהיא תהיה יותר נוחה ומתאימה לתקופה (לא בהכרח למוסר).

אני מחזיק בשיטת הכוזרי שאמר "חלילה לה' מן השקר וממה שהשכל מכחישו ושמו שקר". וגם בדעת הראי"ה שכתב בראש דבר באוה"ק ג' סעיף יא "...אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה..." ועיין שם.

ד. מסכים שהרמב"ם הוא לא הפוסק היחיד באמו"ד אבל לטעון שמי שלא סובר כך כופר בעיקר אמונת ישראל תוך הבעת פליאה גדולה איך מי שלמד תורה ומתפלל סובר כך זו טעות.

ה. לפי מה אתה מחליט מה עיקר ומה לא? מה המדד?

ב. נו נו

ג. תלוי איזה חלקים מהם, והיו גם משכילים.

מילים יפות. לא הכוזרי ולא הרב "ניסו לפרש את התורה שתתאים למוסר".. לא ביטלו את הסקילה ולא את סגולת ישראל.

ד.לא אמרתי כופר, אבל הדרך רחוקה בין לציין שהוא (אולי) לא הזכיר לבין לבטל את הנאמר באחרים בפירוש, רחוקה.

ה. לפי דברי הראשונים.

את טענתי. השאלה היא אם אתה מחפש לעשות את תפקידך או להיות בעל מעלה.

ג. לא רציתי לשנות את התורה, וכנראה שהרב חשב שלסקול על חילול שבת זה כן מוסרי אין הכי נמי תסביר למה להיות גזען זה כן מוסרי ואקבל אבל אני לא מקבל את התשובה לא אכפת לי מגזענות. הרב לא התעלם בזלזול מהמוסר אלא חשב שזה דבר שצריך להרחיב ולפתח אותו ולהתייחס אליו ברצינות. והמוסר לא סותר את המוסר התורתי או האלוקי.

ד. טוב בכל אופן אם הרמב"ם לא התייחס לזה משמע שהוא לא סבר שזה ראוי לייחס.

ה. איפה הראשונים אמרו שמעלת ישראל על הגויים זה עיקר?

גם וגם. 

ג. כתבת שאתה מנסה להסביר אותה בצורה שתתאים לך לדעות... 

אכפת לי מגזענות, רק כשהיא לא נוגדת את התורה.

ד. קודם תוכיח שהוא אכן לא התייחס. כמו שאמרתי, כל מה שאני לא יכול לומר זה ש"אני" לא מכיר התייחסות, יש לי עוד הרבה מה ללמוד במוה"נ.

ה. אתה באמת מנסה לדחוק לפינה? הכוזרי העמיד את זה כעיקר, זה הדבר היסודי לכל אורך הספר, והגר"א כתב שדברי הכוזרי הם "עיקרי אמונת ישראל ותורה"

אתה חושב שהמוסר יכול לנגוד את התורה, אז או שלא הבנת את המוסר או שלא הבנת את התורה.

ד. צודק צריך לשאול את מיש למד את כל מוה"נ.

ה. חוץ מהכוזרי אתה מכיר עוד ראשונים?

אני חושב שהם לא נוגדים, ושמי שחושב שכן - לא הבין אותם. אכן כן. אתה הוא זה שחושב שהם נוגדים, לא אני.

ה. לא זכור לי כעת.

זה נכון שיש למלך עדיפות עליונה על שומר הראש, ונראלי אין על כך חולק, אבל הנחיצות של שני התפקידים קיימת.

וכשם ששומר הראש שמח בתפקידו, ולא עושה הסבה למלוכה, כך אפשר להבין את המקום של הגוי, נחות מיהודי, אך משמעותי בפני עצמו. 

ככה אני הבנתי את ..... - נוער וגיל ההתבגרות

*הכותבת מאושרת על היותה יהודיה ומודה על כך כל יום ולא לבטלה, אך ייתכן שהייתה נשארת גויה, אם הייתה מכירה בתפקידה שאלוקים בחר בשבילה*

ככה גם אני הבנתי. אבל צ"ע.

הדגשתי כבר שלוש פעמים, ואדגיש כעת בפעם הרביעית:

לכל יצור נברא יש תפקיד. גם לצרעה, גם לעכביש, וכן, גם לגוי.

הויכוח שלי עם "מה זה כיסא" הוא בשלב הבא-

אם זה שלכל אחד יש תפקיד אומר שאנו שווים, או לא.

ואני מנסה נואשות להבהיר, שזה שיש מישהו נוסף אם תפקיד, לא עושה אותו לא דומה ולא כמעט לתפקיד שלנו. ולמעלה שלנו.

|אנשים, תלמדו כוזרי|

הוויכוח שלכם הוא בהמשך.

*עם* תפקיד.

המעלה שלנו לא נגזרת מכך שיש לנו תפקיד.

ההודעה שלך היא להודעה שלי אמנם בהתחלה, אבל בה אני כבר מגיב לקביעה שלו ש"אין מעלה לישראל"

לא הבנתי.

אמרתי שהיא נגזרת ממנו?

כתבת "אם תפקיד", ואני חושבת שהכוונה היא "עם תפקיד".

הוא לא אמר שהתפקידים שווים! הוא אמר שאנחנו שווים בכך שיש לנו תפקידים. זה שונה לחלוטין!.

המעלה של עמ"י שהכנסת, לא קשורה לכאן.

הוא אמר שאין עדיפות ומעלה, לא מבין מה את מנסה לפרש ולמה דבריי לא קשורים.

אז כנראה שזה לא מיסוד אמונתנו כי עיקרי האמונה אלו הם יסודי האמונה. יש לך פשט אחר?

גם אני שאלתי את עצמי את זה.

אני חושבת שהייתי מחפשת אחרי האמת ומה שהיה מושך אותי ונשמע לי יותר הגיוני הייתי הולכת אחריו.

במציאות נולדתי יהודיה וחקרתי הרבה אחרי היהדות והיא נשמעת לי הכי הגיונית והכי נכונה והכי מוסרית, אז אני הולכת אחריה, מה היה קורא אילו? לא יודעת.

@נשמה כללית

א. אימרתי לא השתנתה.

התוצאות תלויות בחיפוש, אבל לא להיפך. חוסר מציאה/נטישה באמצע לא מצביע על חוסר חיפוש.

ב. כמות זהה של פעמים, פלוס פעם אחת, הסברתי שהתובנה שהוא יגיע אליה רק בעזרת השכל, היא התקרבות לקב"ה ע"י מילוי תפקידו. מעבר לכך- צריך רצון ובעירה פנימית.

א. אז מי שלא מצא/נטש באמצע - יקבל עונש? על מה?

ב. ואני אומר, שגם על זה משליך השכל, ולא רק הרגש, הוי אומר, יש כאן תחום שלדעתך מושפע מהרגש, ולדעתי מהשכל. נקודה. 

א. על שלא קיים את תפקידו בעולם. לא קיים את כלל-מצוותיו.

ב. השכל גם משפיע. נקודה.

א. מענישים אדם שהיה אנוס? שחיפש ולא מצא? זה הוגן?

ב. מעולה, אז גם בלי נשמה יהודית אפשר למצוא את הגילוי המפעים של התועלת בגיור, הנה הגענו לעמק השווה.

א. יאפ. כלומר - לא חיפש כמו שצריך. בדיוק מה שאמרתי לפני איזה שלושים הודעות וחצי.

ב. את עושה הלוך חזור הלוך חזור הלוך חזור. התעייפתי. סורי.

א. היה לנו דיון אם יתכן לחפש ברצינות ובאמת וכמו שצריך ולא למצוא. זה היה שורש הדיון.

ב. לא, אני עקבי לאורך כל הדרך: ע"י השכל ניתן להבין את הצורך, ולמצוא איך הוא מתקיים, גם בלי הרגש והנשמה, זה מה שאני אומר כל הזמן ואת פעם חולקת פעם מסכימה, וכל פעםש את מסכימה ואני אומר "הנה הסכמת" את אומרת מהר "לא לא, אני חולקת"... אז נו.. מה אני יכול לעשות...

א. אוקיי.

ב. אהמ, זה לא יעזור כי את תגידי שהיינו על הר סיני ונשמות ובטיח....

מאיפה לי ערבית?

ב. לא הבנת, בגלגול שבו חלילה נהיה גוים (לא נראה לי אפשרי, אגב) אם נתגייר את תגידי שאנחנו מאותם אלוש רצו לקבל את התורה וכו' כמו שאת אומרת על כל מתגייר היום.

ב. איזו טעות מטומטמת

הלכתי לאכול ונתקעתי באמצע הביס כשנזכרתי מה רשמתי...

הטעות שלי זה שהנשמה הנוכחית שלנו וודאי הייתה בהר סיני, וכך ישאר העבר שלה בכל גלגול, ואז ממילא נתגייר. לומשנה.

- דווקא דיברתי על זה שלא היינו מרגישים צורך להתגייר, כמו כל הגויים, אלא אם היה מגיע מישהו כמוך ומדרבן אותנו להרגיש צורך.

האמת שמיציתי.

את לעולם תגידי שכל גר הוא מאותן נשמות וכו'..

ואני אגיד שלא בהכרח ולא קשור..

בואי נחתוך את זה כאן.

ופתחתי את הכל מ-0....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...