שיש המון בחורים מאוד תורניים בישיבות הסדר וגבוהות שיש להם סמארטפון.

זה בכלל לא מעיד שהם רואים סרטים או גולשים באינטרנט כל היום..

הכל נכון.

ברור לי לגמרי שקשה להתנהל היום בלי אינטרנט וסמארטפון,

ושזה לא בהכרח מעיד על רמה תורנית.

אז תכל'ס למה יש כאלו שעדיין עם פלאפון פשוט?

כאילו מה ההבדל בין מי שיש לו למי שאין?

עניין טכני לחלוטין או שעומד מאחורי זה משהו..?

גם בתוך החברה הדת"ל תורנית יש התנגדות..

היא הולכת ופוחתת, אבל קיימת.

צודקת. הגיוני שבגלל התדמית.

יש בו רק אפליקציות ש"מאושרות" ויעילות ואפשר לבקש מהחברה (הדרן) להוסיף עוד כשצריך. ככה המכשיר יעיל וא"א לבזבז בו יותר מידי זמן. לפעמים מעצבן שאין כל דבר שאני רוצה ואז צריך לבקש ושיאשרו.  

איך חבר שלי אמר על סמארטפון- זה כמו מרפסת שצריך לעשות לה מעקה. אם יש אפשרות לבנות מרפסת, תבנה ותעשה מעקה, אל תימנע מלבנות.

הפלאפון מקשים הוא פלא' ישן עם המון בעיות. הם נהרסים בקלות רבה יותר, יש בהם יותר תקלות והם יותר איטיים.

לי אישית נהרסו כמה נוקיות עד שהבנתי שהגיע הזמן לעבור לסמארטפון. לא כי אני פתוח לעולם הרחב, ולא כי אני אקדמאי או מתכונן לצבא, אלא פשוט כי אני איתו כבר מעל ל3 שנים והוא ב"ה עובד מעולה בלי תקלות ובעז"ה כך ימשיך.

אין לי שום אידיאולגיה להיות עם סמארטפון, זה פשוט יותר משרת את המטרה ויותר זול כלכלי.

התלבטתי בזה המון עם השנים.

בגדול - הרב שלי אמר לי שזו התסכלות שטחית.
זאת אומרת יש יתרונות וחסרונות לסמרטפון/פשוט אבל זה לא בהכרח מעיד על האדם עצמו.

בדומה - כמו שצניעות לא בהכרח מעידה על רמה תורנית. 

מתי זה מאד נכון ? - כשכל הסביבה ככה. זאת אומרת כשאדם גדל בחברה כזאת. אזי עושים זאת מלחץ חברתי ו/או כדי לא להיות מנודים מהחברה (בדומה לאיך שזה בחברה החרדית) ואז זה ממש אומר מעט על האדם.

אבל כשאדם עם סמארטפון וכל הסביבה שלו בלי - זה זועק דרשני וחייבים לברר את הנקודות האלה בפגישות.
(או הפוך, כולם עם והוא בלי וכדו' - זה מראה על משהו.)

הרב שלי אמר לי שזה לא נכון לפסול על דברים כאלה אבל כן לבדוק את הנקודות בפגישות ולהבין מה ההתרשמות, המחשבות בנושא והרצונות.

(לא דומה שאדם שעם פלאפון פשוט אבל מבזבז את הזמן בישיבה, לוקח כל שניה סמאטפון מחבר, ומתלונן כמה הפלאפון שלו גרוע לבין אדם שעם סמארטפון ושם לעצמו גבולות וחסימות ומבדיל בין עיקר לטפל, ומבין את החשיבות שבניצול הזמן ושעם זאת מרגיש שזה בדיעבד...)

רק רציתי להבין טיפה מתוך מה זה בא.

תודה. הארת נק' חשובות.

לכן אני לא רואה הבדל משמעותי בין המונחים.

רמה תורנית מתבטאת בהרבה דברים ואני מסכים שיש חשיבות להתמדה בלימוד בתוך השאר, אבל להגיד שבהכללה גסה מצוי שרמה תורנית יורדת בגלל שאולי ההתמדה תרד בגלל סמארטפון זה נראה לעניות דעתי די קיצוני.

ייתכן שאני לא מסכים איתך בעיקר בגלל מה שכתבתי במשפט הקודם או שזה בגלל שאני מפרש בחור ברמה תורנית גבוהה כדוס ואולי זו הגדרה לא נכונה והיא יוצרת לי חוסר הבנה, אז אשמח לשמוע מה יש לך להוסיף בעניין.

הרבה יותר קל להתנהל עם סמארטפון.

וויז מוביט וואטסאפ בעיקר

נטספארק יכול לחסום בצורה יעילה את מה צריך לחסום.

למה את קוראת 'פתיחות מחשבתית'?

שאני באמת צריכה לחשוב עליה יותר לעומק

אישית אני מתכוונת ליכולת להכיל את השונה,

לקבל דעות שונות, ובכלל את המציאות שיש עוד צדדים שאולי צודקים.

בקשר לתרבות, סמארטפון וכו'-

הכוונה שלי לא להינעל על משהו כי כולם עושים, ככה מקובל וכו'.

לבחון את המציאות על פי עקרונות שמהם לא זזים,

אבל כן יש יכולת לגמישות כשצריך. (כמובן בתוך גבולות הגיוניים)

המושג 'פתיחות מחשבתית'- הכוונה שהפתיחות מתבטאת יותר במחשבה מאשר במעשה..

כלומר יכולת לחשוב, להכיל ולקבל דברים שונים, לאו דווקא לעשות אותם בפועל.

בהחלט זה יותר במחשבה.

כדי להבין דבר כזה צריך לשמוע ממש את הבנאדם עצמו או על בנאדם עצמו בבירורים.

את באמת שחשבת שאנשים הולכים עם סמארטפון רק בגלל החברה?

זה נוח וממש ממש יעיל.

יש דברים שנפתסים בעניינו כאופנה. אבל להיות חופשי ביחס אליהם זה להיות אדיש כלפי זה.

גם מי שכל הזמן מנסה ללכת נגד הזרם, הוא משועבד לזרם. בעצם, כבר אין כ"כ הבדל בינו לבין מי שעושה רק כי כולם עושים.

שמישהו עם סמארטפון רק בגלל החברה.

ברור ברור שזה נוח, ואפילו כמעט הכרחי היום.

אבל אני מכירה המון שלמרות הכל ממשיכים להשתמש עם פלאפון פשוט,

(לא כדי להיות שונים מכולם.. ואז נכון, גם זה שיעבוד לזרם. אלא מתוך עקרונות שונים..)

לכן היה לי חשוב להבין אם סמארטפון מעיד על רמה תורנית..

חושבת שדי קיבלתי פה תשובות

יש כאלה שאין להם סמארטפון כי הם ראש בקיר וחושבים שזה איזה מצווה או משהו, יש כאלה שלא צריכים את היתרונות ואין לפלאפון הפשוט שלהם חסרונות, סביר להניח שיש כאלה שחושבים שזה עשוי להוריד מערכם התורני בעיני החברה...

וסמארטפון לא מוריד רמה תורנית, מי שברמה תורנית ירודה פשוט לא יתעסק בתחומים ברמה הירודה שלו בסמארטפון, כמו שמישהו שברמה תורנית ללכת לחוף מעורב יכול לא ללכת לחוף כזה בגלל שהוא לא אוהב ים...

סתם.. יש לי סמארטפון בלי דפדפן ובלי וואטצאפ. (רק אפליקציות)

ובעייני יש קצת הבדל, אין לי כח להיכנס לזה..

בכל אופן, לא אכפת לי שיהיה לו.

רק רציתי טיפה להבין למה יש בחורים תורניים עם סמארטפון ויש כאלו בלי.

מה ההבדל ביניהם. וענו לי

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.