חוץ מהבריאות, אני שונא ריח של עישון בעע.

לא יודע אם אני אוכל לסמוך על זה שהיא תצליח.  נראה לי שלא

יש מצב שאני אצא איתה אני אצטרך לשקול את זה  (רק שלא הפסיקה לפני יומיים וחצי )

תחשוב בראש הגיוני - יכול להיות בנות שזה לא יפריע להן כ"כ 

- אתה יכול לחפש בת זוג מתוכן?

נגיד שאני בחור שקט וביישן, ויש בנות שלא רוצות להיות בזוגיות עם בחור ביישן כמוני -

אני אשאל את עצמי - "למה שאני הוגבל בגלל זה?"

לא.

למה? - כי זה מי שאני.

ומי שלא רוצה לקבל אותי כפי שאני - שלום ולהתראות

היא לא מוכנה לקבל אותך בכלל פרט כזה או אחר,

למה שתטצרך להתחנן בפניה שתסכים לצאת איתה.

את לא רוצה?

זאת בעיה שלך.

הפסדת בחור זהב.

מה זה קשור אליך?

למה אתה רואה צורך לעסוק בפגם באמונה של אנשים אחרים?

זה יכול להיות יפה תיאורתית..

אבל למה שזה יהיה קשור לרצון שלך לחפש בנות.

בין אם יש להן פגם באמונה, בין אם הן צדיקות עליונות - הן לא בשבילך וזהו.

לבדוק בינך ולבין עצמך מה המוטיבציה שלך לבירור הזה. 

באיזו נקודה זה נוגע אצלך שגורם לך לברר.

היא נקודה מאוד קריטית שנראה לי שווה להתייחס אליה.

התחושה שהעולם מתנהג לפי כללים לא צודקים היא תחושה קשה.

במיוחד שזה מופנה כלפי בנאדם באופן אישי.

הייתי מציע לשנות לנקודת מבט שלא שופטת בכלל אם זה אפשרי.

לא שופטת מעשנים ולא שופטת סתם אנשים באופן כללי.

מה אתה רוצה לבקש מעבר?

אשמח לעזור, רק אני לא מבין כ"כ במה.

מבחינת התפיסה שלך על העולם - זה נטו תלוי במה שאתה תחשוב.

אם עוד אחרים יקחו חלק בתפיסת עולם לא שיפוטית - זה יעשה טוב בעיקר להם.

״אמור לי בשנת 2020 אם היא הסכימה לצאת עם מעשן סיגריות למרות שהיא לא מעשנת, היא חושבת שזה מסריח ומודעת לנזקי העישון הפסיבי (עד כאן כולם איתי ? יופי, כי אני סוגר סוגריים וממשיכים) - ואומר לך מי היא״
 (במקור זה ״כמה היא נואשת״, אבל, בכל זאת, זה פורום של צדיקים וצדיקות, נלך על הגירסה הרגועה יותר)

בגלל האסוציציות שעולות לי, ואתעצל לברר אם כלפיה זה נכון

תעצור רגע.
תקח נשימה ארוכה.

כי זה נראה שאתה מעשן דברים אחרים.
תהיה מפוקס.

אם הפסקת לעשן - הכל טוב.
אם אתה מעשן - זה לא טוב.

זהו.
אל תסתבך. 

היא שעישון הוא לא צורך אנושי.

לשון הרע, אחרי הכל, זה צורך אנושי.

התנהלות לא ישרה בעסקים - נובעת מצורך אנושי אוניברסלי.

ביטול תורה - תכונה אנושית של עצלות.

עישון לא. כל מעשן בימינו יודע שזה לא בריא, שזה מזיק לו ולסביבה, שהוא עלול לגרום לאנשים בסביבתו תחושה לא נעימה, ושאחרי שהוא מתחיל הוא לא יצליח להפסיק, ובכל זאת הוא מתחיל.

חוץ מזה שהרבה אנשים מאד לא אוהבים את הריח של העישון, ורק לדעת שמישהו מעשן כבר מרגישים את הריח.

(אנשים שהתחילו לעשן בשנות החמישים זה סיפור אחר. אבל אני חושב שיש סיבות אחרות לא להתחתן איתם)

מי שהפסיק לעשן - נו טוב. אם מישהו היה גנב, והפסיק לגנוב, זה לא כיף להתחתן איתו. גם אם הוא חזר בתשובה.

בפועל אני לא בסביבה של מעשנים, אז מאד קשה להאמין שאצטרך להכריע בשאלה כזאת לגבי עצמי. יכול להיות שבפועל הייתי יותר סלחן, אם הייתי צריך להכריע בשאלה למעשה. אבל ההסברים האלה הם התיאוריה, לדעתי, מאחורי זה.

נשמע שיפוטי משהו

מה שאמרתי זה תיאוריה שלי למה אנשים סלחנים יותר ללשון הרע מאשר לעישון

ולא אמרתי שאני בסביבה של אנשים שלא אוהבים מעשנים, אמרתי שאני בסביבה של אנשים שבעצמם לא מעשנים

זה אינסטינקט שנובע מהתייחסות לא ערכית בהכרח.

סבבה.

כולנו יודעים שלגנוב אסור וממש רע, ובכל זאת, כשמישהו מרמה או גונב, כולם מבינים למה, ולכן אנחנו מסוגלים להזדהות או להבין את המניע.

לעומת זאת, מי שלא מעשן הרבה פעמים לא מסוגל להבין את הצורך של המעשנים, וגם אם זה לא ממש אסור, הוא לא מבין מה כל כך קשה בלא להתחיל עישון

לעומת רוב החטאים שבתורה, שאני מבין בדיוק למה אנשים דתיים צריכים להתאמץ כדי לשמור עליהם

אבל אנשים שלא מעשנים, לא יבינו, ועליהם אנחנו מדברים (נשמע לי קצת מוזר אם בחורה מעשנת לא תרצה להתחתן עם בחור שמעשן)

(חוץ מאנשים שהתחילו לעשן בשנות החמישים או מוקדם יותר)

כמובן, מי שחי בחברת מעשנים, עלול להתרגל לעישון מסיבות חברתיות. את זה אני עוד יכול להבין. אבל זה עדיין מרגיש לא הגיוני ולכן פחות קל לקבל את זה. חוץ מזה, הריח. והעישן הפסיבי.

אומר מי החברים שלך. או מי החברים שלהם.

החברים שלי בגיל הנעורים היו כאלה, שגם אם כולם היו מעשנים, אם הייתי בוחר לא לעשן לידם, לא רק שהם היו נותנים לי להרגיש בנוח, הם היו אפילו מפרגנים ומעריכים אותי על זה. בפועל בדיוק מאותה סיבה, אלה שעישנו היו כאלה שעשו את זה לגמרי מבחירה, או מלחץ חברתי של אנשים שאני עצמי לא הסתובבתי איתם.

איך שלא תסובב את זה, אני מאד מבין את היחס השלילי למעשנים, וגם אני עצמי מרגיש ככה. זאת התחושה, בלי קשר לשאלה אם היא מוצדקת או לא; גם אם היא לא מוצדקת, היא מובנת, ולשלול אותה זה חסר טעם.

לא נכנס בכלל לשאלה מה נכון לעשות ואיך. זה לא נוגע אלי אישית ולכן לא רוצה לנקוט עמדה.

לא כל אחד ירוויח מלגנוב, ויכול להיות מישהו רגיש ללקטוז ולא תהיה לו בעיה להישמר מבשר בחלב

הנקודה היא שכמעט כל איסור בתורה מתייחס לפעולה שאנשים רגילים לעשות בגלל עצלות או יצר או צורך - אם זה יצר עבודה זרה, או צורך כלכלי, וכו'.  לא כולם, אבל יש אנשים שכן.

ולכן אם מישהו חוטא בזה - אני יכול להבין על איזה צורך זה עונה, כי בסך הכל מדובר במכלול צרכים דומה. גם אם לי אין בעיה כלכלית שבגללה אתמודד עם נסיון של "לא תגנוב", אני יכול להבין את הצורך של מי שכן.

לעומת זאת, עישון איננו צורך אנושי. הוא פעולה שרוב מי שלא עושה אותה, היא לא חסרה לו.

זה מה שאמרתי.

וחוץ מזה, אמרתי "רוב האיסורים". אני לא ספר מצוות, אני מדבר על העקרון. נכון, יש חטאים שאין יצר שגורם לנו לעשות, אבל לכן גם נדיר למצוא מישהו שעושה אותם.

בפשטות בגלל שלא נפגשתי עם מעשנים.

ב"ה זה נראהלי פחות נפוץ במגזר הדתי לאומי לגווניו.

מפריע לי הקטע הבריאותי שבזה, והקטע של ההתמכרות

וגם שיש אנשים שבלי זה הם לא רגועים ועצבניים. לא יכולה לסבול את זה.

חוץ מזה- אין לי בעיה...

חוץ מהקטע הבריאותי, ההתמכרותי, והעצבני וזה שאת לא יכולה לסבול את זה...
מה נשאר ? 

ואת הריח אני דווקא אוהבת 

מפתיע. 
זה אחד הריחות ה______ שיש.

מחסן מילים :
מגעילים

למה שמישהו יחשוב שזה ריח נעים ?
איך ? למה ? מה ? ( חזרה לצורך דרמטיות)

״סיגריות מזיקות לבריאות. תתרחקו ממכורים לשעבר הם ינסו לשכנע אתכם להפגש איתם. סכנה. סכנה .אני חוזר סכנה״
זה בגדול.

מה לא הבנתי כאן?

היה נשמע לי בכללי ולא רק בדייטים

והוא באמת אדם ממש רגוע ונעים... 

אז את זה אני יכולה להבין

אבל עדיין זה ממש מזיק לבריאות...

אממ לא חושבת שהיה מפריע לי

(אבל בדכ זה כן אומר על הבן אדם... או על החברה שהוא מסתובב איתה... )

דיון כ״כ ארוך (ומתיש ...בקטע חיובי) חייב להסתיים בצורה אופטימית יותר
משהו בסגנון :
״אני לא אתקרב יותר לעישון בחיים שלי ! זה מאחוריי !״
״היום הבנתי סופית שלעשן סיגריות זה לא הגיוני כמו לרוץ אחרי אוטובוס ולשאוף את העשן ישירות מהאגזוז שלו !״
״זהו -מאחורי- לתמיד !״
״לחץ ? עצבים ? אני אעשה ספורט ! אני אוכל בריא ! אני אחשוב חיובי !״
״אני אריח נפלאאאאאאא כשאני אהיה עם בת הזוג שלי ! כיף !״

^ קדימה.

עם ההשוואות.. 

התקשרו ממגדל הפיקוח, אמרו שתנחתו ומהר (:

מוקי איז וויי וויי בטר

האיש שכל ימיו הם מסיבה אחת גדולה וארוכה.

האיש שהוכיח לנו שהענק הירוק מגיע גם בעוד צבעים.

האיש שלא ידע פחד מימיו והיופי לא בגד בו.

שותה ברד, לברד קופא המוח.

בגדול? אליל רומי העונה לשם מקסימוס. זה מוקי..

אני יותר כמו נטע, נקלעתי לסיטואציה. 

למרות שזה מחמיא, לא יכול לומר שלא. 

פתאום ג'וני כמוני.

היי מוקי (: 

לא עקבתי אבל אם הן אומרות, הן בדרכ

לא מפספסות.

לכל אחד ואחת כאן יש מוח חד 

יותר מזיף בלחי של גרוזינית

ברוך הבא 🙂

נראה שכיסית את הכל.

בפסיכומטרי, שיעור ראשון מלמדים אותך-

אם אתה לא יודע את התשובה, זה גימל.

(:

שכנעתם אותי ועברתי על כמה הודעות שלו

אני לא ברמה הזו, אני בנאדם משכמו

ומטה 

הבינוניות מושכת אותי.

תוכל לזהות לפי הסוגריים

העקומות  <אז כזה>

צריכה לקחת בחשבון שזה לא בר תיקון

וכשאנחנו יוצאים עם מישהו צריך לזכור שרוב הדברים לא ישתנו ומה שצריך ללמוד זה איך לחיות איתם ואם מתאים לנו המצב כרגע.

הרבה אנשים הבטיחו הבטחות שישתנו וכו' בפועל זה לא ככה ולא אמור להיות ככה 

בת שמעשנת זה ממש לא מקובל, אז לא כ"כ רלוונטי. (מאמין שלא)

אבל מצד הבנים, אם לא סובלים את הריח - לא ממליץ לנסות. אם מסתדרים איכשהוא עם הריח - רק פה מתחילים השיקולים של הבריאות וכד', גם יש הבדל גדול כמה הוא מעשן.

כמו כל פרט אחר בבן הזוג,
צריך להיות מוכן לחיות עם המצב העכשווי.
לבנות על שינוי והבטחות וכל זה, לא טוב.
ובפרט כשמדובר על עישון, שלמרבה הצער, הרבה פעמים יש שם איזה 'רצוא ושוב' תמידי

אם הבחור נקי כבר תקופה ארוכה, עישן רק תקופה קצרה בחיים, בצבא וכו' אולי יש יותר סיכוי שיישאר נקי
 

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מתחיל מהתחלה.

כמה מחשבות ודברים שעזרו לי

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.

אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.

ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.

על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.

אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.

ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.

במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)

תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.

כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.

אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.

אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.

קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.

בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

נקודה נוספת ששכחתי להתייחס אליה.

אפשר לומר שזה דייט ראשון שלך. זה יקל עליך את המשחק של 'המקצוען', וייקל עליה לקבל טעויות (אין כך כך דברים שהם טעות מוחלטת, שתם דברים קמת צוזרים/לא מקובלים. נגיד אם תציע לה נישואין בסוף הפגישה). היא תבין שהיא צריכה להיות שותפה פעילה יותר ממה שהיא רגילה כדי להמשיך אם אתה נתקע.

אני לא חושב שזה קריטי.

בדיאטה הראשון שלי לא סיפרתי. האמת שתכננתי ולא מצאתי מקום מתאים להכניס את זה. זרם מצויין גם בלי,ופשוט המשכתי. לפני שנפרדנו היא שאלה אותי אם זו היתה הפעם הראשונה. לא שהיא היתה מנוסה מאד, אבל מריחים.

אין עניין להסתיר את זה. אין גם חובה לספר, מה שנראה לך מתאים. העיקר לא לשק לעולם, קשר חייב להיות מבוסס על אמון.

ראיתי שכתבו אחריי שלדבר על אחים זה לא עיסוק באדם.

ראשית, אני חושב שאצל רוב האנשים האחים והסביבה הקרובה היא חלק משמעותי.

בנוסף, אין לי עניין לצאת מהפגישה הזו רק עם מידע יבש על הצד השני,  מה היא עושה בין 17:00 ל17:30 ביום שלישי שחל בשבת חול המועד צום גדליה. אני רוצה לנהל שיחה. לא משנה על מה.

כך גם בפגישות הבאות. אפשר לדבר על פוליטיקה, עכבישים והשפעת קרני האור על קרני התיש, המטרה היא לבנות קשר, וזה נעשה ע"י שיחה. נכון שהקשר מתחזק בעיסוק בנו, אך יסודו הוא פשוט תקשורת, יצירת שפה משותפת ותחומי עניין משותפים.

בפגישות הראשונות, ודאי הראשונה, זה יותר גישוש סביב הייתכנות הבסיסית להמשך הקשר (עד 'דרכינו לאן), ולכן הגיוני שיהיה יותר עיסוק בהיכרות טכנית, אך אפשר לסטות מהנושא ולעסוק בדברים אחרים, שהם לא סתם שיחה בטילה, בזבוז זמן וביטול תןרה, אלא בניית קשר בצורה בריאה.

ועוד נקודה חשובה.

פתחתי בתפילה. אסיים בעניין קרוב.

אתה עושה את ההשתדלות שלך, אתה רוצה להקים בית לכבודו, עוסק במצווה הזו, אולי הכשר מצווה (או הכשר להכשר, מחלוקת ראשונים ואכמ"ל), אתה מבקש לבנות לו דירה בתחתונים, וה' הטוב בעיניו יעשה, וישלח לך בסייעתא דשמייא את המיועדת לך מששת ימי בראשית בקלות ובמהירות, בנחת, בשמחה ובבהירות.

אבל הוא לא חייב לך כלום. הדרך יכולה להיות מורכבת, פחות או יותר חלילה. יכולות להיות התדנדויות, אכזבות וכאבים. אתה רוצה לעשות רצונו. היא לא רוצה להמשיך? לא בזבזת את הזמן. עשית השתדלות. זה רצונו ממך.

בברכת דרך צלחה.

אח לדרך. 

יש לי מטרה להכיר קצת יותר אם מי שעומד מולי. בד"כ פרטים טכניים ידועים מראש.

כשחוזרים בפגישה על פרט טכני, נגיד אני לומד בישיבה X - אשאל שאלות על הבחירה שלו בישיבה הזו. למה בחרת דווקא בה? האם התלבטת בינה לבין ישיבות אחרות? וכו'.

במשפחה אנחנו לא בוחרים, ולכן זה בעיני פחות משקף את האישיות. אם המשפחה רלוונטית לדברים אחרים - נניח בחרתי בישיבה כי אבא שלי\אח שלי למד בה - אז זה כבר לא משהו טכני, וזה שייך לשאלה אחרת.

בעצם - אני מנסה להעמיק את השיח. ולהעמיק לכיוון של יחס עם ההורים\אחים - לא נראה לי מתאים בהכרח בשלב הראשון.

גם כך שני הצדדים מרגישים ריחוק בגלל שזו פגישה ראשונה. קשה להיפתח, ורגש משמעותי כנראה לא יצא מזה.

אני מייצר בסיס להעמקת השיח בעתיד. אם אכיר את סביבתו של השני אוכל להבין טוב יותר את עולמו ואת התנהלותו בו. נוכל לנהל שיח שוטף, בו לא כל מושג שיוזכר, בתוך סיפור פשוט של חוויה, מה היה אתמול או לפני שנה, יצריך לעצור בשביל הבנת המושג, האישיות או המסגרת.

שפה משותפת.

כשהיא אומרת 'שמואל' זה אחיה הגדול, והוא באילת לא כי הוא בחופשה אלא כי הוא במילואים. כשהוא אומר 'שושי' ומספר מה היה לה בבית חולים, היא לא קיבלה התקף לב אלא ילדה.

נראה לי בסיסי.

אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.

לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?

תציע לה. 

בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.

באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.

בעיני, הכי טוב לדבר -

לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.

בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?

כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.

בהצלחה!

פחות עקרוני. אפשר גם חצי שעה או שלוש שעות.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.