לערבים בנט לא יחבור בחיים (אני מניח שגם לו יש קווים אדומים), ונתניהו יעדיף ללכת לבחירות נוספות על פני הכנסה של בנט לממשלה כשבידו 20 מנדטים. להקים בעצמו ממשלה עם הליכוד והחרדים אין לו סיכוי.

אני לא יודע מה אתה רוצה, היו פריימריז בליכוד שבהם קרא סער תגר על נתניהו. סער הפסיד בנוק אאוט. אחריהם היו בחירות כלליות, הליכוד התחזק ל- 36 מנדטים בזמן שעדיין דיברו, וגם אתה במחילה מכבודך, על הגוש הגדול יותר. החרדים שמרו על כוחם, ואילו בנט מלך הסקרים שעל הניר היה חלק מהגוש- הפסיד. לו רק היה שומר על כוחו כי אז התוצאה הבין גושית היתה תיקו 60:60. בהנתן שהיתה מוסכמה שלא הולכים למועד ד' אנן סהדן שהנדל והאוזר היו משלימים ל- 62. אמנם לא קואליצית חלומות, אך בהחלט כזו שאפשר להתנהל איתה. כאמור התחזק הליכוד ל- 36 מנדטים, לו היה יורד ל- 26 מנדטים סביר להניח שנתניהו "הפאשיסט" היה ביוזמתו מסיק מסקנות והולך לעשות לביתו. עד כאן העובדות והנחות ריאליות.

כך ואחרת, בגלל הפקרות בנט וקבוצתו התקבל יתרון 59:61 למחנה השני מה שהותיר שתי אופציות, ממשלת שמאל מלא מלא או רוטציה עם יתרון טכני לשמאל. הליכוד ונתניהו נדרשו לבחור בין גרוע לרע, ובסופו של יום בחרו ברע. מנגד התעקש בנט התחמן והמניפולטור, ועל כך בהמשך, לעקם את המציאות, ולדרוש שדרוג לעצמו ולחבריו. בסופו של יום נשארו מחץ לקואליציה. אלה הם העובדות שמאוד לא נוחות לעיכול לנרטיב של הנפתליסטים. 

באותו עניין, בסופו של מועד ב' נותר מחנה הימין עם 55 מנדטים בלבד. למי שהספיק לשכוח בחר בנט לפלג בשנית את המחנה הציוני דתי, ולקחת איתו את שקד וכהנא, שלושה ח"כים בסך הכל. כן, שלושה ח"כים בסך הכל מה שלא הפריע לו להתייצב בלשכת נתניהו עם אקדח טעון ולאיים: או שאתה נותן לי את משרד הבטחון כאן ועכשו, או שאני חובר לגנץ ומקבל ממנו את משרד הבטחון. נתניהו ניסה להרויח זמן אבל לא קיבל אורכה מהאקדוחן בנט. הוא נכנע ותוך כך התחיל להערך לשלב הבא ביחסים העכורים שביניהם.

ובכן, בחירות מועד ג' הסתיימו. בנט שיכור מהצלחותיו הקודמות לסחוט את תיק המשפטים לשקד, ותיק הבטחון לעצמו. הגיע למשא ומתן מול צוות הליכוד כאילו עסקים כרגיל. למה הדבר דומה, לאדם שפרץ לחנות באיומי אקדח ורוקן את מחצית תכולתה, וכעבור זמן הוא בא בהצעה אל הנשדד לעשות עימו שותפות עסקית.    

זה מה שעשה אדונך בנט, פילג את הבית היהודי כשעדיין דיברו על גושים. הרג 4 מנדטים, וקבר את האופציה של נתניהו, ושל הימין בכלל, להרכיב ממשלת ימין.

בודאי שנתניהו נכשל אבל מי שהכשיל אותו ביודעין זה אדונך בנט- פעמיים, ולכן שני אלה כבר לא יחרשו יחדיו.  

הקרע הבין אישיים בלתי ניתן לאיחוי, ולכן אחד משניהם צריך לפרוש לביתו. לעניות דעתי בנט צריך לפרוש באשר הוא נטע זר במגזר הדת"ל, והשמדת הבית היהודי נזקפת לחובתו. זכותך לחלוק עומדת לך.

אלא אמרו שלקואליציית ימין מרכז היפותטית(שאני די מסתייג ממנה) עם ימינה, יש עתיד, כחול לבן וישראל ביתנו יכול להיות רוב דחוק של 61, בקואליציה כזו אגב יהיה רוב לימין(ימינה וישראל ביתנו) מול המרכז שמאל.

על אף זאת, אני מתנגד לממשלה כזאת כי היא לא הומוגנית, ויש צורך לבלוע יותר מדי צפרדעים של לפיד וניסנקורן, רק אם יהיו הישגים מהותיים לימין שווה לתמוך בקואליציה כזו(ריבונות בבקעת הירדן ובנייה נרחבת ביו"ש, משרדי הביטחון והמשפטים בידי ימינה לכל הקדנציה, ושנתיים ראשונות לפחות ימינה בראשות הממשלה).

מכיוון שקשה לי לראות שכל ח"כ וח"כ ביש עתיד וכחול לבן יסכים לקווי יסוד כאלו, זאת נראית לי אפשרות פחות סבירה(ועוד לא דיברנו על פסקת ההתגברות שימינה תרצה עבור מצפה כרמים והמסתננים). 

אפשרות יותר סבירה בעיניי היא שבנט יגבש ביחד עם החרדים וליברמן(שמונע רק משנאת ביבי) גוש ימין טבעי בלי הליכוד ששווה כיום לפי הסקרים 45-47 מנדטים, עם גוש כזה ניתן יהיה לבוא בדרישה לליכוד לממשלת רוטציה כשימינה ראשונה(שהרי על הנוכל אי אפשר לסמוך שלא ינצל נקודת יציאה), לחילופין ניתן להקים ממשלת מיעוט על בסיס הגוש הזה בתמיכה/הימנעות מבחוץ של יש עתיד וכחול לבן.

וימינה וישראל ביתנו זה הימין.

שגרת קורונה היינו שאנשים יתרגלו למסכות ואמצעי מיגון אחרים להפחתת תמותה.

עד שיהיה חיסון אמין.

מהסיבה הפשוטה שאם נתניהו נתן רוטציה לגנץ עם 8 מנדטים (גם אם רק באופן רשמי ולא היה מוכן לרגע לתת לו לנהל ישיבת ממשלה אחת) בנט יכול לדרוש אותו דבר

אבל כדי לעשות חסד עם העובדות אזכיר לך שהמשא ומתן עם גנץ התחיל בנקודה של תיקו פוליטי בין הגושים. כחלק מהמשא ומתן הסכים נתניהו לתת לגנץ מספר שרים שוויוני, ורוטציה, גם אם יביא איתו רק חלק מ- 33 המנדטים המקוריים של כחול לבן. וכך היה, גנץ קפץ על המציאה וניפנף את לפיד. כאמור, כשנתניהו נתן רוטציה היו לגנץ 33 מנדטים ולא 8, כשיטתך.

לשאלה אם בנט ידרוש רוטציה מנתניהו, תלוי מה יהיה הפרש המנדטים ביניהם. תיאורתית, אם הוא לשון מאזניים הרי גם עם 5 מנדטים הוא יכול לדרוש רוטציה או לחבור לשמאל. אזכיר שבמועד ב' הוא עשה שופינג בין נתניהו לגנץ על תיק הבטחון. אם נתניהו לא היה דוחה נכנע היתה קמה ממשלת שמאל, ובנט שר בטחון מטעמה בתמיכת המשותפת מבחוץ.   

בנט ולפיד חברים, מה שאי אפשר לומר על יחסי בנט נתניהו, לכן אני מעריך שבממשלה הבאה ישארו בחוץ- הליכוד והחרדים.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני