עם המשפט 'תחנכי אותו'.

לנסות לשנות או לחנך אחד את השניה או אחת את השני, זה מעשה שנועד מראש לכישלון או ליצירת בעיות. לא מוצא חן בעיניך או בעינייך המראה או משהו בהתנהגות וכו'? אז לא מתאים.

אבל להתחתן בציפיה לשנות את הבנאדם?? אתה מתחתן עם מי שיש עכשיו. לא עם מי שאת רוצה שיהיה או שתהיה.

כמובן שאפשר לעבוד יחד, להתקדם בחיי הזוגיות בכל הצדדים. לא נשארים אותו דבר. אבל הראש הזה של 'לא נורא, עכשיו הוא ככה אבל אני אשנה את זה' - זה לדעתי  לא נכון.

אבל כן שווה לדבר על זה..

אולי הוא לא מודע לעצמו / לא אכפת לו לשנות..

היא לא מבקשת דוגמן, אבל אדם שמקפיד על הופעתו.

תרשה לי להביא כקונטרה למדרש - את ההלכה של רבב על בגדו...

ובאמת זה נושא כואב, ועולה עליו דיון פה מידי פעם, והלוואי שכבר יחונכו כל ביינישי עמינו להראות טוב

(יש לנו מה ללמוד בזה מהחרדים, ואני לא מדבר על האלו שמה שרלוונטי לגביהם זה באמת המדרש על המטרוניתא, כי הם מנסים לדגמן, אלא על רבים בני תורה, שמקפידים על הופעתם כראוי, ומקדשים בכך ש"ש)

בעצמי חילקתי בין הדברים.

מה שמוגזם זה הקביעה (החמורה) שנאמרה פה ועליה הגבתי, שת"ח לא הולך עם להיות אסתטי. ה"י.

ראיתי מספיק זקנים דוחים..

ובכל מקרה - אכן - מדברי תפח יונתן עלתה קביעה נחרצת. שת"ח ואסתטיקה לא עולה ביחד. וע"ז הגבתי מה שהגבתי, וחילקתי בעצמי בין עיסוק מוגזם לאסתטיקה מינימלית.

שזה מצב לא מותקן.

להרים קורס.. ממ.. רעיון..

בתור אחד שמכיר קצת מקרוב אני יכול להבין את התסכול שלך

באמת יש כאלה שמזניחים את המראה שלהם, או לא מודעים לאסתטיקה...

אבל עדיין יש לא מעט בחורים שכן מודעים והם נראים בסדר גמור, ואפילו יש כמה חתיכים (לא הרבה חח)... 

אני יודע שזה קצת מביך לשאול על זה בבירורים, אבל את יכולה לומר שחשוב לך מישהו שלא מזניח את המראה שלו, שמקפיד להראות מסודר. חבל  להתייאש, ולוותר על השאיפה שלך למישהו שימשיך ללמוד תורה, פשוט אל תתביישי לומר שזה חשוב לך.

מה גם שראיתי הרבה בחורים שאחרי שהם התחתנו, הם התחילו להראות הרבה יותר מטופח, התלבשו שונה, נראו יותר מסודרים. אבל עדיין חשוב שתאהבי את המראה הבסיסי, אי אפשר לשנות את המראה לגמרי.

א. אופנה זה עניין חברתי, במקומות שבהם לא נהוג לסדר את הזקן זה נחשב בהם נורמלי ואפילו יפה (אולי אפילו יותר מזקן מסודר).

ב. ככל שיותר חיים את הרוח וזה העיסוק כל היום בפועל ובחוויה - ככה המודעות לאסתטיקה פוחתת. לא בהכרח, אבל זה קורה הרבה.

יופי זה עניין סובייקטיבי (שלרוב מושפע מסביבה חברתית), כשמישהו/י אומרים שזקן זה מכוער הם אומרים מה טעמם האישי, אין כאן קביעה אובייקטיבית.

ולגבי 'האופנה היהודית' - אין דבר כזה. היהדות לא עוסקת באופנה.

יש איסור השחתת זקן בתער, זה הכל (ואני לא נכנס לעניינים קבליים).

אולי יש עניין במראה ייחודי יהודי, אבל הוא לאו בדווקא זקן.

כשמישהו פורק הוא פורק מהחוויה שלו ומהזווית שלו. לטעמה זקן זה מכוער ומבאס אותה שככה רוב בחורי הישיבה נראים כי היא כן רוצה מישהו כזה - פריקה לגיטימית.

אני מאמין שהרב קוק התייחס לחוש הישראלי בפועל ולאו דווקא כאידיאל התורני (כך נראה מההשוואה לערקתא דמסאנא), אבל לא אתיימר לפרש אותו. עדיין אני לא חושב שיש לתורה אמירה אופנתית.

גדולי ישראל במשך הדורות היו מתגלחים, ורבים אחרים לא, ואין כאן 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' כי אין כאן מחלוקת אלא כל אחד כסביבתו וכטעמו.

זה היה מקובל אז.

גם הרב עובדיה יוסף:

 

ולא רק בזמנם, גם הרמב"ם התגלח. 

וגם לא הרב שטיינמן:

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?