וכיום הוא אסור בניגוד לפעם שהוא היה מותר.

כל התנ"ך מלא בסיפורי פדופיליה שלא לדבר על תקופת הרמב"ם.

משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק יז' הלכה י': "מצות עשה על כוהן גדול, שיישא נערה בתולה; ומשתבגור, תיאסר עליו: שנאמר 'והוא, אישה בבתוליה ייקח' (ויקרא כא' ,יג'). 'אישה', לא קטנה; 'בבתוליה', לא בוגרת. הא כיצד: יצאת מכלל קטנות, ולכלל בגרות לא באה - זו נערה."

משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות פרק ג', הלכה יג': "האב מקדש את בתו שלא לדעתה, כל זמן שהיא קטנה; וכשהיא נערה, רשותה בידו, שנאמר 'את בתי, נתתי לאיש הזה' (דברים כב', טז')"

משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות פרק ג', הלכה טו': "אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה מדעת אביה; פחות מכאן - אם קידשה אביה בביאה, אינה מקודשת."

וגם במסכת נידה מה' ע"א יש דיון על האם בתולין של ילדה בגיל 3 מתאחים לבד ולכן זה לא נחשב קיום יחסי מין או שהבתולין נעלמים לגמרי.

ויש עוד דוגמאות למכביר.

אז כן, טוב שעושים חישוב מחדש להלכות ארכאיות שנשארו מהעת הקדומה.

טיפה טיפה, טיפטיפונת של לומד'ס, מה ביקשנו כבר...

אבל נאדה.

טיפת הבנה בלימוד, לדעת איך לחלק חילוקים בסיסיים בין דברים, לדעת איך מדמים מילתא למילתא...

אבל לא, כל עמ'רץ חושב שהנה הנה הוא המשיח של הדור וגואל אותו מהפרימיטיביות שלו...

איזה "הלכה ארכאית" לטעמך השתנתה כאן? היה ציווי על פדופיליה? היה איסור להמנע ממנה?

(או שאולי התרבות המערבית גם קבעה קריטריונים חדשים לכהונה גדולה ואנכי לא שמעתי, אולי צריך לעדכן את הרב ישראל אריאל....)

זה שהמוסר המתחדש מלמדינו על דברים שאנו נמנעים מהם בעוד בתרבות העתיקה זה היה מקובל - זה נהדר. אבל איפה אתה רואה כאן שינוי הלכה ארכאית?

איך זה מהווה דוגמה לנידון שמבקש להתיר איסורים?

איך זה בכלל מהווה מקבילה?

איפה החוט המקשר ביניהן?

ושלא לדבר על הדוגמה מבת שלוש, כאילו זה שיש דיון על זה הופך את זה לנוהג מקובל..

וואלה, אגלה לך סוד, יש גם דיון בגמרא על אונס, זה אומר שההלכה הארכאית תמכה באונס? 🤔

שוב, כמו שכבר אמרתי אתמול, מביאים כאן דברים שנער בישיבה תיכונית בינונית יכול להפריכם בקלות, אבל את מי זה מעניין, העיקר לעצב מחדש את ההלכה, בצדק או שלא, עם הגיון או בלי, העיקר יאללה קדימה....

האמת, שאת כל זה כתבתי כי פשוט לא יכלתי לעצור במילותי מלשים את האצבע על הנקודה שחוזרת בין כל המתקנים, והיא חוסר ההבנה הבסיסית בתורה.

אבל למעשה, דברייך הם לא קשורים בכל מקרה.

ושנינו יודעים למה.

כי גם אם תורה לא הרבת,

הבנת הנקרא וודאי למדת,

ואני בטוח שהבנת היטב היטב את פירוש דברי, ואתה יודע היטב עד כמה דבריך לא קשורים אליהם

אממה, תפסת טרמפ, אז שוין, גם מהטרמפ הורדתי אותך...

ולא, אני לא מתנצל על חריפותי ולעגי, עד שיסבירו לי הסבר נאה מה ההבדל בין זה לבין רפורמים... אני מבטיח קבל עם ועדה כי אם יסבירו הסבר נאה - אתנצל ואודה על טעותי בריש גלי, ואחזור מכל ביטוי של גנאי שנקטתי.

אבל כל עוד זה לא קורה, הריני מגיב באותו אופן שלימדונו גדולי הדורות להגיב לרפורמים. ל"מתאימי ההלכה הארכאית לדורות המודרניים"....

עצם הקיום של ההלכה שאומרת שקיום יחסים עם בת 3 לא השתנתה, היא שרירא וקיימת זה רק ה"נוהג המקובל" הוא שמונע מאיתנו לעשות את זה? לזה הכוונה? כלומר, לפי ההלכה זה בוודאי מותר רק שזה סתם לא מקובל. לא כי זה חולני ורע מאוד, אלא רק "נוהג מקובל".

בעיני זה עצוב מאוד אם אתה צודק בדברים שלך.

אני יוצא מנקודת הנחה שאם ההלכה דנה בצורה מקיפה כל כך בהלכות אישות של ילדות קטנות אז כנראה שהדבר הזה היה יחסית שכיח.

ההלכה לא אומרת שצריך לקיים יחסים עם בת שלוש, לא היום, לא אתמול, ולא בתקופת הברונזה התיכונה, היא פשוט לא אומרת דבר כזה.

יתירה מכך, (וחבל שלא רק "עיון" חסר, אלא גם "בקיאות"..) היא אף אכן דנה את העושה כן כאנס לכל דיניו (לא שזה חידוש גדול, כן? שלא תגידו שאני "מתלהב" מזה.. אני רק מציין, לראות את המרחק בין איך שאתה אומר בשמה לבין מה שהיא אומרת בשם עצמה..)

ההלכה דנה בצורה מקיפה מאוד בחילולי שבת, באונס, בעבודה זרה, ובפיגול אחר פיגול בחצי מתיר בקרבן חובה, זה אומר שהיא תומכת בכל הדברים האלו?

כי זה עצוב מאוד אם אתה צודק בדברים האלו.

בכל מקרה זה לא רלוונטי, כי גם לאחר שהוטל איסור על פדופיליה, הרב נשמה כללית הרי יצא בפסק אמיץ הקורא לבחון זאת מחדש, לאור התפתחות האהבה והבלה בלה בלה. ומי זה שיעיז לחלוק עליו בשמרנות פרימיטיבית ומגוחכת?

וזה שאם אביה מסרה לכך הקידושין חלים משעה שביאתה ביאה, וההלכה עוסקת בדינים של מקרה כזה, לא מורה על לגיטימציה לכך, כפי שכבר הזכרתי כאן פעמיים אבל אתה נהנה להתעלם מכך.

ושלא לדבר על זה שגם אם כן הייתה לגיטימציה לכך, אין שום ציווי או הלכה כזו, בשונה מהנושא החם.... אבל גם מזה אתה מתעלם..

ולא, אני לא אשכח להזכיר  ש ו ב  את ההקשר של ההודעה שלי.

ולמקרה שבאמת יש כאן קצר בהבנת הנקרא, אומר זאת ברחל ביתך הקטנה:

אני הצגתי פסק ש*יתיר* פדופיליה.

מישהו פה יזרום עם זה?

אבל נו, כולנו מכירים תכל'ס, כל יפי הנפש שצועקים על מוסריות ועל הדרת נשים ועל פלורליזם ועל ועל ועל..... יש רק דבר אחד שמעניין אותם - לסרס את התורה מתוכן.

מי שיבגוד באשתו - יקבל קומקום רותח לפרצוף, אבל מי שיבגוד בא-להיו - מרחבה.

אז סוף סוף אתה מוכן לומר שזה לא דומה לדיון המדובר, יפה יפה.

ובכן, הבה ונעשה מחדש את ההקשים שלנו, שאלנו אם אפשר להתאים את ההלכה לזמן - כלומר - דבר שההלכה ציוותה - לבטל את הציווי, כשהנימוק - כשהיא ציוותה - זה היה מוצדק, וכעת - זה כבר לא מוצדק.

ועכשיו אתה מביא דוגמא אחרת על אותו המישור - דבר שההלכה "לא אסרה"  ו ז ה   ה י ה  מ ו צ ד ק   והיום- כבר לא מוצדק לא לאסור, ואם כן יש לאסור זאת

ובכן, הפלא ופלא, בנידון הראשון האורתודוכס המצוי יאמר שאי אפשר להתיר את האסור, ובשנידון השני הוא יסכים שיש לאסור את ה"מותר"

מוזר, הא? וואלה....

והופ טרללה, אני אחזור שוב על כוונת ההודעה המקורית שלי - שמשום מה בהלכה מותר לדעתכם לשחק כמו בפלסטלינה, אבל בערכי המוסר אסור,

כפי שאמרתי, בשאה אסור לבגוד, באלקים זה אפילו מומלץ.

להתכתב עם המציאות, אלא מה.

אברהם גייגר היה מתבייש לידכם.

לגיטימי להגביל את עצמינו בהתאם לשינוי המצבים.

לא לגיטימי להקל לעצמינו בתואנה של שינוי המצבים.

לא באיסורי דרבנן -שהם תורה שבעל פה.

וקל וחומר לא באיסורי דאורייתא - שהם תורה שבכתב ממש.

-וגם, שמטרת הפוסט היה להגחיך את היכולת להתיר.

ולא שיתפלפלו עליו אם הוא תחום שבו נוספו איסורים.

שרק את איסורי התורה אנשים מוכנים לקצץ, (או בלשונם: "להתאים")

לקצוץ כנפיהם, לשבר רגליהם, לתלוש נוצותיהם, ולשפוך את דמם.

אבל את הוד רוממות איסורי העת החדשה, המוסריים והנאורים - אותם, חלילה וחס, בל יהינו לבטל.

מי שיעז לפצות פיו - מיד יואשם בהומופוביה ושובניזם, גזענות וסדיזם.

#ממתין לתגובות שיקבל מי שידבר בשבח הפוליגמיה#

אחד מהחורבנות הגדולים של היהדות בחורבן הבית השני היה לא רק חורבן המקדש עצמו, אלא חורבן הסמכות. הווי אומר חורבן המוסד שנקרא סנהדרין.

בגלל החורבן הזה שהוא לא פחות קשה מחורבן מרכז החיים היהודי עלי אדמות, קמו פרשנויות ופרשנויות על פרשנויות ופרשנויות על פרשנויות וככה התקבע מוסד רבני גלותי חדש שלא רק שלא זז ממקומו בגלל חוסר הסמכות והאחדות, אלא אף מוסיף איסורים ואיסורי איסורים באמתלא של הלכה שלא זזה ממקומה בבחינת "חידוש העתיד לתת תלמיד לפני רבו כבר ניתנה למשה בסיני". זה החורבן האמיתי בעיני.

כי אם היה היום סנהדרין, הדת הייתה משנה פניה בצורה מאוד חדה. תמיד יש תירוצים וישובים כדי "להכשיר" משהו "פסול". "הכשירו" ציונות, "הכשירו" עליה להר הבית, "הכשירו" חסידות", "הכשירו" מעלית שבת. אפשר למצוא הרבה מאוד דרכים מגוונות ויצירתיות כדי להתאים את המציאות המשתנה להלכה בת קיימא. כשרוצים אפשר. ואם היו סנהדרין, אני כמעט בטוח שבתי כנסת אורתודוקסים למהדרין ואפילו חרדים היו מעלים נשים לתורה (כן כן אני יודע שזה לא איסור. אני מתכוון למציאות הנפוצה). או שהיה מאוד נפוץ ומקובל להפעיל זום בליל הסדר.

אממה, הרפורמים עושים שיווק גרוע. בגלל שהמטרה הראשונית של הרפורמים דאז בזמן שקמו במאה ה 15 הייתה לבולל את היהודים ולא לשמר אותם כיהודים, השתרשה התפיסה שכל שינוי בהלכה הוא רפורמי. זה נובע מפחד. כמו הפחד משבתאי צבי בזמנו שתדלק את השנאה לחסידות.

ושוב, אוסף דוגמאות שמראות על דבר אחד בלבד: בורות.

בעצם על שנים - גם על טיפשות - כי איך אתה יכול להביא אוסף של דברים שכן קיבלו אותם - ולהביא את זה כראיה לכך שהרבנים לא פתוחים לשינויים? זה יותר גרוע מאוקסימירון.

הפוך על הפוך, אנו רואים שאת מה ששייך לקבל - בתוך גדרי ההלכה וכלליה - קיבלו.

ואת מה שלא קיבלו - זה בגלל שאי אפשר לקבל. 

(כמו לדוגמה - התרת איסור נידה....)

ולסיכום, אז קיבלנו ממך הודאת בעל דין שאתה מסכים עם הרפורמה, רק שהיא עשתה יח"צ גרוע כשתמכה בהתבוללות..

לזה אני מתכוון חורבן.

חורבן במובן של אין שום הלכה מוחלטת וחלוטה שמוסכמת על כולם. הכל זה מחלוקות ופרשנויות ואחד אומר א' ושני אומר ב'. כלום לא ברור ולא מובן. ואז זה יוצר שסעים ןקרעים כמו מה שהיה בין ההתנגדות לחסידות או כמו שיש עד היום בין הציונות והאנטי ציונות. כל אחד "סוחב" למקום שנוח לו ואנחנו(או אני ושכמוני לפחות) נשארים נבוכים. וזה לא שיש רב שאני יכול לעשות לעצמי עם איך שהם מתנהגים היום, במחילה. וגם אם אלמד רבנות ואגש למבחנים בהיכל שלמה זה לא יעזור לכל הבארדק הזה.

למה אני מתכוון כשאני אומר סמכות? אני תמיד מביא את הדוגמא המאלפת של המחלוקת בין רבן גמליאל לרבי יהושע במסכת ראש השנה:

שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונך.

הלך  ומצאו רבי עקיבא מצר.

אמר לו: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר (ויקרא כג, ד): "אלה מועדי יי מקראי קדש אשר תקראו אתם", בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו.

בא לו אצל רבי דוסא בן הרכינס, אמר לו: אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל, צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר (שמות כד, ט): "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל".

ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים? אלא ללמד, שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל, הרי הוא כבית דינו של משה.

נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכיפורים להיות בחשבונו.

עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום, רבי ותלמידי, רבי בחכמה, ותלמידי שקיבלת את דברי.

בדיוק כמו בדוגמא הזאת זה צריך להיות לנו.

והיא בדיוק עונה להגדרות הציניות שלך- "קמו פרשנויות ופרשנויות על פרשנויות ופרשנויות על פרשנויות וככה התקבע מוסד רבני גלותי חדש שלא רק שלא זז ממקומו בגלל חוסר הסמכות והאחדות, אלא אף מוסיף איסורים ואיסורי איסורים באמתלא של הלכה שלא זזה ממקומה בבחינת "חידוש העתיד לתת תלמיד לפני רבו כבר ניתנה למשה בסיני". זה החורבן האמיתי בעיני."

הבאת הגיגים נאים בעניין הסמכות, גם אני בעד, אבל זה לא קשור בגרוש לכל דיבורי ההבל על התאמת ההלכה וכו', נתת פה חתיכת נאום, אבל בלי שום קשר לנאום הקודם שלך.

ושוב, כבר הודית שהבעיה היחידה ברפורמים היא שהם עשו יח"צ גרוע עם ההתבוללות......

@אנשים - ראו מה הפנים של תומכי פיוטרקובסקי והמסכימים עימה.

אם היה היום סנהדרין, מאוד יכול להיות שמה שאמרה מלכה פיוטרקובסקי או מה שהרב סתיו אמר היה מתקבל. כשרוצים, אפשר. ואני מדבר על אורתודוקסים לא על רפורמים.

אתה בזת לדרכה של הגמרא.

אתה תמכת ברפורמה כל עוד אינה עם התבוללות.

ולא טרחת אפילו להתנצל או "להסביר"

ולא, סנהדרין לא עוקרת הלכות מן התורה, גם אם ההלכות האלה ממש מהווים קוץ בבשרה של פיוטרקובסקי, היא תאלץ להתמודד.

להזכירך, אנשים ממין זה קמו עוד בזמן שהייתה סנהדרין, קראו להם צדוקים. ולא, היא לא קיבלה את המלצותיהם, למרבה הפליאה.

והיו שומעים את טענותיהם של הרב סתיו, והרב בני לאו, ומלכה פיוטרקובסקי, והרב אייל ורד (לעניין הזום בליל הסדר כדוגמא) והיו שומעים טענות נגד, וטענות בעד בכבוד וענווה יכול להיות שהיו מקבלים את הדברים שלהם ויכול להיות שלא אבל בסוף, כולם היו נשמעים לפסק שיצא מהסנהדרין וכולם היו מחוייבים אליו, בין אם התירו זום בליל הסדר ובין אם לא. או בין אם קיצרו את ימי שבעת הנקיים ביום מחומרת רבי זירא או בין אם לא, גם המתגדים היו מקבלים את הפסק אם היו מחליטים לקצר או גם המתירים היו מקבלים את הפסק אם היו מחליטים לא לקצר. 

זה שכולם היו שומעים להם זה נהדר.

רק שמה שהם היו אומרים זה לאסור, לא להתיר.

והאמת, שגם לא כולם היו שומעים להם, מלכה פיוטרקובסקי ושות' פשוט היו נהיים צדוקים, ועושים העתק הדבק מהטענות שעלו כאן בשרשור - ושמים אותם על הסנהדרין. זה הכל.

גם את הטענות שלהם.

ובדיוק לזה אני מתכוון בחורבן. שאין סמכות אמיתית וענווה כמו שהיה אז. זה בדיוק החורבן. אין לנו את המוסד הזה שנקרא סנהדרין כדי שיעשה סדר בכל הבלאגן, וזה עצוב.

סנהדרין היא לא מכונה להתרת איסורים לפי הזמנה, היא כפופה ראש וראשית לתורה.

ולא הבנתי, אני מסביר לךש גם כשכן היה סנהדרין - החכמולוגים למיניהם צפצפו עליהם, אז מה אתה טוען? 

ציווה עליו. זאת הדוגמא. לא הצדוקים. מה גם שהצדוקים הם לא היו ברי פלוגתא אידיאולוגים, הם היו יריבים פוליטים. זה משהו אחר לגמרי.

בשונה מממלכה פיוטרקובסקי, שלא רק סמכות של רבן גמליאל לא מעניינת אותה, אלא גם פסוקים מפורשים בתורה.

פוליטיים זה שם כיסוי, גם הם, כמו פיוטרקובסקי, פשוט לא ידעו לקבל סמכות.

כן תדע לקבל סמכות. 

אני חושב שדווקא היא הייתה לומדת מלקחי העבר, שהמחלוקות והשנאה החריבו לנו פעם אחת בית, היא לא הייתה חוזרת על אותה טעות.

ביניהם היו דנים וחולקים, מתווכחים ובסוף מוציאים פסק מסודר לכולם.

זאת ערכאה לכל דבר ועניין. כמו בית המשפט העליון של ימינו.

אני אומר בשיא הרצינות: מי שעוקר את ההלכה בתואנה של "התאמה לדורינו" הוא רפורמי, נקודה.

וזה בהחלט עם פרופוציות.

ודובדבן לקינוח: לא כל מי שלא חושב כמוני, אלא כל מי שמצהיר הצהרות רפורמיות במוצהר.

ועוד משהו לסיום: מי שתרומתו לדיון היא "פלוני צודק ואתה לא" בלי טיפת תוספת טעם ונימוק, שלא יטיף על "להגיב ברצינות"...

אם קראת את הדיון, תגיד מה התשובות שלך למה שכתבתי, להכריז "קראתי ואתה לא צודק" לא עוזר כלום.

והדוגמה היא מעולה, היא באה להראות דבר אחד:

וזה בדיוק מה שהתכוונתי להעביר- - נשואים טריים

אתה מוזמן לומר למה זה לא מתאים. בכבוד.

הפסק בגד בנגיעה (כשאשתו חולה).

לא התקבל להלכה 

רק הראיתי שיש דיון על התרת מגע

הרי בסוף, הציבור הדתי מיישר קו עם החרדים מבחינת איסורים והיתרים ואם היא הייתה באה אל רב חרדי הוא היה מגלגל אותה מכל המדרגות של הבית שלה(עוד לפני שיצאה ממפתן הדלת שלה כדי להגיע אליו).

אגב, אין לי שמץ של מושג מה דיעותיה ולאן היא חותרת.

פדופילה אינה 'איסור' הלכתי פורמלי. אונס הוא אסור בכל גיל, נישואין מותרים עקרונית בכל גיל גם קטינה בהסכמת האב

שערכי התורה נמכרים לכל המרבה במחיר,

אבל את ערכי המוסר המוכרים (שורוק וכ' דגושה) לנו מן המערב - אף אחד לא יעיז לבטלם.

לגבי עמדת ההלכה בעניין - היה כאן דיון ארוך, מוזמן לעבור עליו, אבל בהחלט לא קריטי, מטרת כתיבתי הייתה כנ"ל.

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!