הרב קנייבסקי כבר כמה שנים טובות מעל תשעים, הוא אדם חלש וחולה (בשונה - מצד שני - מהרב אדלשטיין, שהוא בריא ועצמאי, ה' יאריך ימיו בבריאות) והחבר'ה שסובבים סביבו הם צינורות המידע והשליטה היחידים שלו.
והם, מה לעשות, לא רבנים ולא צדיקים ולא נעליים.
תרשי לי לספר לך סיפור מכלי שני?
ידיד קרוב שלי פועל בנושא מסויים, שהרב קנייבסקי התבטא נגדו בחריפות.
לפני שנתיים וחצי בערך הוא קיבל הצעה עסקית, היישר מיענקי קנייבסקי-
שלוש מאות חמישים אלף ש"ח, והרב יחתום על מכתב שהוא חוזר בו מהתנגדותו, ומחליט לתמוך בכך.
תסיקי מסקנות לבד.
סיפור שני:
אלול תשע"ח, יהדות התורה ככל הנראה מתכוונת להסיר מהר' אברהם רוזנטל את התמיכה לראשות מועצת טלזסטון.
רוזנטל עולה בני ברקה אל הגרח"ק, לדון איתו בזה.
רוזנטל מתיישב מול הגר"ח, ומתחיל לומר "אני הרי בראשות שם, וכעת יש שאומרים שהזדקנתי וצריך לזוז ו..."
יענקי צועק באוזן של הרב (שהרי לא שומע לבד את מי שמולו, אלא קבוע יענקי צועק לו מה שנאמר)
"סבא, זה רוזנטל מטלזסטון, מבקש ברכה לרגל שלו, יש לו ניתוח"
הגר"ח: בו"ה.
סוף סיפור.
והאמת שגם בלי הסיפור הזה, לא ברור בכלל מנין הנחרצות שלך שזה שטויות ורדוד, זה דברים שניכרים לעין כל רואה, כולל בהתנהלות הנוכחית לכל אורך הדרך.
מאיפה כל כך ברור לך? את מכירה את הבית שם?
אממ
לא התכוונתי שאתה רדוד כן?!
זו הדעה הזו שאני לא אוהבת..
זה בסדר, לא נפגעתי (על אף שתכל'ס זה אכן כן מורה, לדברייך, על היותי רדוד, אבל זה פשוט לא מפריע לי...)
ואת יכולה לא לאהוב דעה, אבל יותר מומלץ שתעקבי אחרי המציאות.
אם רב היה מקבל החלטות מתוך ידע והיכרות - לא היו בעיות כאלו.
אם את רוצה להתווכח על זה את יכולה, אבל אל תכרכי דברים שונים יחדיו, בשביל שהמופקעות שבחלק זה תגחיך גם את החלק האחר.
ואני לא יכול בלי:
התוצאה של אנשים ש*לא* הולכים אחרי רב גדול, זה ש"רבנית" מתירה איסורי דאורייתא.....
אותם יהודים שהולכים להיפגע משמעותית ומלבד חילול השם מטורף גם למלא את בתי החולים עד קריסה?
אא"כ גם אתה רוצה לתת את הדין על משהו, בשביל לא להשאיר אותם בודדים במערכה.
אתה כותב בלשון מזלזלת על ת"ח, אז אני אמחה על כך.
בין אם מוצא חן בעיניך, ובין אם לא.
@עוד סתם אחד, אני מבין שאתה עם דעות קשות לנוכח צוק העיתים.
בבקשה תשתדל לשמור יותר על כללי הפורום, לא מעוניין להתערב יותר.
ובפרט במיוחד בבקשה להספיק לתקוטט ולהתנסח בחוסר כבוד, גם אם יש צד צודק, זה פוגע בכולם.
ידוע הסיפור על חזו"א ששרטט למנתח כיצד לבצע ניתוח מוח.
התורה כוללת את כל החוכמות שבעולם.
אז בבקשה תסתום כי הפעם העלית לי את הסעיף.
הציור של החזון איש - ישיבת אור דוד
בכל אופן, הרבנים רוח הקודש מדברת מתוך גרונם.
אם אם לא מציגים לרב קנייבסקי את כל הנתונים, ההוראה שלו זה רוח הקודש, נקודה!
"הגמרא מלאה בעובדות מדעיות לא נכונות בעליל".
אתה לא נשמע לי אחד שיותר מידי מבין בה.
אני לא גיבור מקלדת, ומה שאני כותב בעזרת המקלדת אני גם מביע באוזני חבריי ומשפחתי.
איפה חלקתי על תלמידי חכמים? איפה חילקתי להם ציונים?
(ואם את מתכוונת ל"מחלוקת" בענייני מדע - אז מובן מאליו שדעתם אינה שווה יותר מדעתי, או שמא את חושבת שהכינים נוצרות מזיעה ולא מזיווג של כינים בוגרים...?)
מהי אמונת החכמים שאת מדברת עליה? להאמין שחז"ל צדקו גם כאשר אמרו שקנה הנשימה מגיע ללב (זה לא נכון, הוא מגיע רק לריאות)?
מה זאת אומרת "אתה לא במקום שאתה יכול להעביר ביקורת"? בוודאי שמותר להעביר ביקורת, האם אנחנו נוצרים קתולים שלא יכולים לדבר סרה על האפיפיור אפילו אם הוא מעודד רצח (בזמן השואה) ומעודד פדופיליה (ממש עד לא מזמן)?
וכבר כתבתי באריכות על אותו סיפור עצוב, שכעסו עלי כאשר "העזתי" לדבר על הרב דרוקמן שהביא למוטי אלון שר"י ללמד בישיבתו, והיום כולם מבינים שזאת הייתה טעות ועוד נערים תמימים נפגעו.
אם כבר אז הייתה קמה מחאה נגד הרב דרוקמן, כבודו (וכמובן כבוד התורה וחכמיה) היה ניצל מפגיעה קשה זו.
אם ראית שכתבתי בשרשור הזה משפט מסוים שבו ביזיתי תלמיד חכם, תראי לי את המשפט הזה.
אם לדעתך "בורות" זה ביזוי - אז אני חוזר ואומר שאין כל רע בלהיות בור בנושאים מסוימים. אני גאה בכך שאני בור בכל הנוגע לעולם הספורט (אני לא יודע מי משחק באיזו קבוצה וכו'), אני עצוב מכך שאני בור בנושא אסטרונומיה (זה מאוד מעניין אותי אבל אין לי את הפנאי להעמיק בכך), ובגדול - אני מודע לכך שאני בור בכ"כ הרבה נושאים, שהיריעה קצרה מלהכילם.
האם כל רב גדול מבין בדיני מיסים? בסוגים השונים של לוקמיה? בהנדסת אוניות (מלבד הרבי מלובביץ' שעשה בזה תואר)? לא, לא, לא. האם זו בושה עבורם שהם לא מבינים בכך? האם זהו גנאי להם?
ברור שלא.
ובקשר לתמונה:
ברור לכל בר דעת שזה לא ציור ברמה שתאפשר לעשות ניתוח.
יש לי בביתי ספר על האדמו"ר הראשון של גור. בספר כתוב שכאשר היה בן שנה בלבד, עוד לפני שלמד לדבר, היה מפנה את ראשו משדי אמו לפני שינק (מטעמי צניעות), כדי שיוכל לברך "שהכל" בקדושה.
זה סיפור חסידי יפה מאוד, אבל לא חושב שיש מכאן ראיה כלשהי לנכונותו.
רבנות פירושה יראת שמים, ידיעת התורה, מידות טובות וכיוצ"ב.
אין שום עניין לדעת את כל המדע, אלא אם כן יש רב שבוחר להתעסק בנושא ספציפי (למשל רבני פועה מן הסתם צריכים להכיר היטב את תהליך הפריון, גניקולוגיה וכו', ורבני צומת צריכים להכיר את דרכי פעולתן של מכונות שונות, הנדסת חשמל ברמה זו או אחרת וכיוצ"ב).
להגיד שרבנים יודעים כל דבר על כל דבר - זו סתם ילדותיות.
לפחות לא בקרב האמוראים ראשונים ותחילת האחרונים.
אז עכשיו אביא קצת מקורות על תורה ומדע שהבאתי פה כבר הרבה פעמים שכולם אומרים דבר אחד. התנאים והאמוראים סמכו על דעת המדענים בתקופתם ולכן יתכן וטעו. והם ידעו זאת בעצמם ולפעמים הודו בטעותם. יש עוד מקורות אבל באלו ממש מפורש שהם יכולים לטעות
בכורות פ"ד מ"ד מעשה בפרה שנטלה האם שלה והאכילה ר' טרפון לכלבים ובא מעשה לפני חכמים (ביבנה, גמרא) והתירוה, אמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאה מאלכסנדריא עד שהם חותכין את האם שלה. אמר רבי טרפון, הלכה חמורך טרפון
תנו רבנן חכמי ישראל אומרים ביום החמה הולכת למטה מן הרקיע ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע וחכמי אומות עולם אומרים ביום החמה מהלכת למעלה מן הרקיע ובלילה למטה מן הרקיע א"ר נראה דבריהם מדברינו שביום שמעיינות צוננים ובלילה מעיינות רותחים
אוצר הגאונים, כרך י, על גיטין סח,ב, תשובה שעו. צריכין אנן למימר לכון דרבנן לאו אסותא אינון, ומילין בעלמא דחזונין בזמניהון, וכחד חד קצירא אמרונין, ולאו דברי מצוה אינון. הלכך לא תסמכון על אלין אסותא, וליכא דעביד מנהון מידעם אלא בתר דמבדיק וידע בודאי מחמת רופאים בקיאים דההיא מילתא לא מעיקא לה, וליכא דליתי נפשיה לידי סכנה. והכין אגמרו יתנא ואמרו לנא אבות וסבי דילנא דלא למעבד מן אילין אסותא אלא מאי דאיתיה כגון קיבלא דקים ליה לההוא דעביד ליה דלית ביה עקתא."
מורה נבוכים חלק ג סוף פרק יד בנושא מדעי התכונה:
"ולא תבקש ממני שיסכים כל מה שזכרוהו [חז"ל] מענין התכונה למה שהענין נמצא, כי החכמות הלימודיות היו בזמנים ההם חסרות, ולא דברו בהם על דרך קבלה מן הנביאים, אבל [=אלא] מאשר הם [חז"ל] חכמי הדורות ההם בענינים ההם, או מאשר שמעום מחכמי הדורות ההם".
הכוזרי, מאמר ראשון, אות סו: "חלילה לא-ל מהיות דבר התורה סותר דבר הנראה עין בעין, או דבר שהוכח במופת שכל"
רמח"ל מאמר ההגדות
"עוד צריך שתדע שדברים רבים מעיקרי הסודות ירמזום חכמינו ז"ל בענינים מן הטבע או התכונות, וישתמשו מן הלימודים שהיו מלמדים בדורות ההם אנשי החכמה הטבעית והתכונה. ואמנם אין העיקר להם הענין ההוא הטבעי או התכוניי, אלא הסוד שרצו לרמוז בזה; ועל כן לא יוסיף ולא יגרע על אמיתת העניין הנרמז היות הלבוש המשליי ההוא אשר הלבישוהו אמיתי או לא, כי הכוונה היתה להלביש הסוד ההוא במה שהיה מפורסם בדורות ההם בין החכמים, ואותו הענין עצמו היה יכול להתלבש בלבוש אחר כפי המפורסם בדורות אחרים, וכך היה מלביש אותו בעל המאמר עצמו אילו היה אומר אותו בדורות ההם."
באר הגולה להמהר"ל (לא יודע איפה בדיוק יש לי אותו בקובץ וורד...)
תנו רבנן חכמי ישראל אומרים ביום החמה הולכת למטה מן הרקיע ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע וחכמי אומות עולם אומרים ביום החמה מהלכת למעלה מן הרקיע ובלילה למטה מן הרקיע א"ר נראה דבריהם מדברינו שביום שמעיינות צוננים ובלילה מעיינות רותחים כ"ע.......
אבל יש לך לדעת, כי לא דברו חכמים בזה רק שרצו בזה שהש"י אשר הבדיל בין אשר הם בארץ למטה ואשר אינם בארץ והם למעלה, והרקיע הוא מבדיל ביניהם, ולכך החמה שהש"י נתן אותה ביום להאיר על הארץ היא הולכת למטה מן הרקיע ואין הרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים. אבל בלילה שלא נתן חמה להאיר על הארץ, לכך הרקיע שנתן השם יתברך להבדיל בין העליונים ותחתונים הוא מבדיל את החמה מן הארץ. וחכמי האומות אומרים כי הפך זה הוא, כי ביום החמה הולכת למעלה מן הרקיע שהרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים, שכך ראוי שאל"כ היתה החמה פועלת ביותר בתחתונים ולא היה להם קיום, ולפיכך כאשר השמש הוא על הארץ הולכת למעלה מן הרקיע, וכאשר הוא לילה ונבדלת מן הארץ אין כאן הבדל הרקיע. והיינו שהשיב רבי ונראין דבריהם מדברינו, שביום המעיינות צוננים ובלילה רותחים, שמזה תראה שבלילה אין החמה נבדלת מן התחתונים ולכך מעיינות רותחין, אבל ביום אין מעיינות רותחין כמו בלילה, כי הש"י נתן הרקיע אשר הוא מבדיל בין העליונים ובין התחתונים להבדיל לכך מעיינות צוננים ביום. ולדברינו שאנו אומרים כי החמה הולכת למעלה מן הרקיע בלילה, היה הרקיע מבדיל בין החמה ולא היתה פועלת במעיינות. ודבר זה אמת, כי המים בעצמם מסוגלים בלילה לרתוח במה שהחמה הולכת נגד הים ומושלת ביסוד המים וביום הפך זה. הרי אמיתת הרקיע שהרי הכתוב אומר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ונאמר עוד ויבדל אלקים בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. וכל אלו דברים נעלמים מהם ולא ידעו בזה כלום, כי אין לאותם אנשים חלק רק בנגלה ובמוחש, ואם כן איך ישיבו על דברים הנעלמים והנסתרים שלא ידעו מהו עניין הרקיע, ואין כאן מקום לפרש יותר בעניין הרקיע ועוד יתבאר זה:
אחוז התחלואה נמוך מאוד יחסית בכל דברים הללו (אולי מלבד בתי הספר והפגנות)..
ובציבור החרדי לא, ולא מאשים כרגע או כותב למה..
אז יש הגיון מסוים להשאיר את החינוך החרדי סגור. בסופו של דבר מנסים לשמור להם על החיים בין היתר..
גדולי ישראל לאורך כל הדורות שהוא מביא במקורות שלו.
או שאולי גם לר' אשר וייס אין כבוד לתלמידי חכמים כי הוא חולק על הרב קנייבסקי?
אפילו כתב "ולא נוכל לאמר ידנו לא שפכו את הדם הזה"
אז אחר מחילת כבוד תורתו אין מבין דבריו כמו שאיני מבין ומסכים עם דעת סאטמאר על העליה לארץ אז אמנם הרבי מסאטמר גדול בתורה אבל לא בהכל הוא צודק.
גם גנרל ששולח חיילים לקרב להבדיל, לוקח בחשבון שאולי חלק ינזקו ואף גרוע מכך. זה אומר שאין לו אחריות?
או שהשיקולים של הרב לא מסתדרים עם השקפתך ודעתך אז זו עילה להתנגח בו ובציבור שאותו מנהיג?
אתה יודע בכלל מה השיקולים שלו?
דווקא שם הכי קל - נוסעים לחודש-חודשיים לישיבה, פנימיה, לא יוצאים, יש קפסולות, יש בדיקות.
ובאמת זה מתוה מוסכם, שנוסה גם בקיץ.
הבעיה כעת היתה לגבי תלמודי התורה.
אין להכחיש שיש בעיה קשה. קשה מאד. מצד אחד, בעיה של סכנת נפשות ע"י הדבקה. ילדים, בעיקר מגיל מסוים, עלולים להיות "מעבירים" אע"פ שלא רואים עליהם כלום.
מצד שני, ביטול מתמשך של מסגרות לימודיות-תורניות, עלול להיות לו מחיר כבד. גם בעצם אי ההתקדמות, שבירת ההתרגלות לסדרי לימודים, וגם - קלקול. בטלה מביאה לידי שיעמום וכו'. לא כל בית יודע לתפוס את ילדיו נכון בזמן כזה.
בניגוד לחינוך החילוני, שמלבד שיש למוד בזום וכד', הרי שלא איכפת להם כ"כ שתרבות הפנאי של הילדים תהיה במה שהם ממילא רגילים לעשות אחרי הלימודים, אינטרנט ןכד' - הרי שבחינוך החרדי לימוד התורה תופס את עיקר היום. חיים באיזה "מתח" של תביעה רוחנית. שעות הפנאי קצרות, וממילא מנוצלות לקריאה, משפחה וכד'. לשבירה של דברים כאלה עלול להיות מחיר כבד.
אני לא מקנא במי שצריכים להכריע בדברים כאלה. דומני שמקבלי החלטות שחושבים שזה "מקביל" לגמרי לסגירת בתי"ס, אינם מתחילים להבין את עומק הבעיה.
עם זה, אי אפשר לסכן נפשות.
אשר על כן, הפיתרון האמיתי הוא כנראה בהערכה ריאלית ספציפית של הנזק שעלול להיות בכל מקום. לבדוק היכן ניתן להפעיל לימוד בכיתות מרווחות מאד ומאווררות (עדיין מזג האויר מאפשר), וקבוצות קטנות, תוך שמירת מרחקים כולל בהפסקות.
זה מצריך היערכות לוגיסטית רצינית מאד.
לגבי הרב קנייבסקי שליט"א, אינני יודע. אנחנו לא מכירים מספיק מה קורה שם. האם הוא באמת מקבל את כל המידע? האם הוא במצב שעדיין יכול לשקול את כל המידע (אני לא אומר חלילה שלא. פשוט לא מכיר. ועל מה שמגיע דרך ה"תיווך", של הנכד כנראה, אינני יודע אם אפשר לסמוך בתור דברי הרב שנאמרו לאחר שיקול דעת מעמיק ומסירת כל הנתונים אליו. לא מכיר, לא יודע).
אני ראיתי וידאו, איך בתחילת הקורונה הציג בפניו מישהו את המצב ושאל, זו היתה חרפה ("אומרים שיש איזה נגיף שהגיע מחו"ל - האם לבטל שיעורי תוירה?... נו, מה רצו שיאמר? אמר "לא לבטל שיעורי תוירה"... בחיוך נעים. מבחינתו בוודאי צודק. אבל כך שואלים בדיני נפשות? הרי הוא לא מבזבז זמנו על קריאת עיתונים).
ולגבי כאלה, שמדקדקים בכל מיני דברים, ופתאום דיני נפשות נהיו משהו שאפשר לחפש כל מיני דעות קצה פסאודו-רפואיות כדי לסמוך להקל (ולא רק ביחס ללימוד תורה, אלא סתם) - באמת קושיא גדולה. וכמו שאמר הרבי מקרלין סטולין על זה, "אני נפעם - מה קרה לנו"?....
יש לקוות שזה באמת מיעוט.
כמו שתיארה קרן הפוך.
אז נכון, לא מדובר בכת 'ברמה קיצונית' כמו שמכירים מסיפורי הבלהות.
אבל כשקבוצה מפגינה נאמנות פנאטית סביב מנהיג,
וכשקבוצה חיה בקונפליקט מתמיד בינה לבין החברה הכללית, תמיד כולם נגדנו, ותמיד רוצים לשמור על המצב הזה כדי לשמור על המיוחדות של הקבוצה על פני קבוצות אחרות,
כשדורכים על השכל הישר,
כשמדכאים כל ביקורת באופן אינסטינקטיבי,
כשהאמונה דורכת על החכמה האנושית הפשוטה, והחוק הפשוט, ועוד נותנים ביקורת לכל המעז לתת להם ביקורת על אי דרך ארץ שקודמת לתורה,
בעוד הם דורכים על דרך ארץ בסיסית של לשמור על חיי אחרים ועל כלכלת העם והמדינה.
כשמעודדים את הציבור ללכת בצורה עיוורת אחרי מישהו או משהו, והמנהיג שקול לא פחות מאלוקים.
כשיש טקסטים שחוזרים עליהם כמו פזמון שנתקע בראש, ושולפים אותם נגד כל טיעון רציני שנשמע ממול
עד כדי כך שהפזמון הזה מזמזם בראש ולא מאפשר להקשיב ולקרוא הודעות חכמות או לכל הפחות שקולות ומושקעות שנכתבות מנגד. טקסטים שכאלה כמו: "אני מוחה על ביזוי ת"ח" שסוגר כל דיון אפשרי והסטת הדיון מהנושא הענייני עליו מדברים
לדיון על גופו של אדם וביקורת.
אין לי מה להרחיב עוד,
אבל לדעתי החברה הישראלית מבינה שמולה ניצבת חברה עם מנטליות של כת.
אז נכון, החברה הזאת נפתחת לעולם התקשורתי ונחשפת לעוד דיעות וביקורות,
למרות שעדיין נעשים ניסיונות להגביל זאת מצד 'ועד' מסויים.
זה צורם לומר כת, מאוד צורם, וצורם לקרוא את זה, ומעורר חשק לאנשים לכתוב למנהל שיבוא וינעל את האשכול כי הוא הגיע למחוזות לא נעימים,
אבל תנו לי לשאול שאלה:
האם זו לא המציאות בה אנו חיים?
האם המציאות לא צורמת?
האם הקורונה לא מסוכנת בכלל שאפשר לזלזל?
יש שיגידו שאת האשכול הזה אפשר לנעול, אבל לדעתי דרך דיון זה נוכל להחזיר את השכל הישר לאנשים
ואולי לגרום לאנשים להינעל על המציאות.
מספר הערות באשר לדברייך:
1. נקודת המוצא הינה (וכל אדם מאמין צריך להכיר בה) הינה שהתורה והמצוות הן אלו שמחזיקים את העולם. לא במליצה ולא בכאילו. ממש מחזיקים את העולם כפשוטו
גם מי שלא לומד תורה כל היום מכיר את הפסוק - "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי" והגמרא אומרת ש "בריתי" הכוונה לתורה. כרגע, עולם התורה במשבר בגלל הקורונה והדברים ידועים.
האם אני מבין את דברי הרב? באופן אישי, לא.
2. אין כל קשר בין אי- קבלת דברי רב לבין ביזוי שלו. אפשר לומר שדברי הרב לא מובנים לך אך אין כל קשר בין זה לבין ביזויו. ולכן יש להקפיד על כבוד ת"ח. זה לא סותם דיונים זה פשוט מפשט אותם לרמה של טרום ביזוי ת"ח. ניתן גם להקביל את זה לבקשה מוזרה שאב מבקש מילדיו. ייתכן ולא יקיימו את דבריו אך בוודאי ישמרו על כבודו ולא יזלזלו בו.
3. בעם ישראל לאורך השנים תמיד היו גדולי דור שפסקו הלכות מכריעות והציבור ברובו הגדול הלך אחריהם באופן מוחלט. ואין הכוונה לתקופת הסנהדרין בה מי שחלק על דברי הסנהדרין והורה שלא כמותם לאחר שהתרו בו נחשב כזקן ממרא..
לכן ההקבלה לכת היא לא נכונה , זה לא משהו שהשתנה כל כך במשך השנים. (שוב, להוציא מי שבא לרב ושואל אותו איזה צבע מכונית לקנות) .
לסיכום:
צריך להבין כמה קריטית התורה לקיומו של עמ"י, הזהרו בגחלתן של תלמידי חכמים... ולא כל מה שאנחנו לא מבינים ולא מסכימים אנחנו צריכים להכפיש ולזלזל.
1.
מישהו מנע מהציבור החרדי ללמוד תורה?
2.
עוד מאפיין של 'כת' שחושבים שכל האמת אצלנו, ומי שלא מסכים כנראה לא מבין.
אז לא, אני מבין טוב מאוד את הדברים שהרב אומר או שנאמרים בשמו,
למדתי עברית ואני יודע לקרוא, ואם צריך יידיש אני נעזר בחברים.
הטיעון שאנו לא מבינים מספיק את גדולי הדור הוא טיעון שחצני.
נכון, אני לא מבין את מערכת השיקולים, אבל היא גם לא מעניינת אותי, אותי ואת הציבור
מעניינת השורה התחתונה, הפסיקת הלכה. כל הפלפולים זה נחמד לסדר עיון.
אתה מציג בסעיף 2 אפשרויות בלבד: או שלא מבינים את הרב או שמבזים אותו.
זה לא נכון, כי אנחנו מבינים גם מבינים אבל לא מסכימים. ולא רק זה אלא גם מביאים נימוקים שקולים שמסבירים למה הרב טועה, ואז פוגשים צעקות קולניות שמוחות על הביזוי.
3.
הבאת את סעיף הסנהדרין, ואני שואל:
מה יותר מכל מונע מאיתנו להקים סנהדרין?
האם אלה לא הכתות החרדיות שמסרבות להכיר במי שלא לובש את אותו השטריימל והספודיק,
וכן גם בציבור הדתי לאומי קיימת המחשבה שכל האמת אצלי.
אשר על כן, ההקבלה לכת היא מאוד נכונה. כל האמת אצלי.
ולגבי המשפט האחרון שלך,
נאמר שיש ללכת על אשר יגידו לך ימין ושמאל.
ובציבורים מסויימים מתעקשים ללכת אחר המדרש שאומר אם סנהדרין אומרים לך על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין
יש להקשיב לו.
אז דבר ראשון אין היום סנהדרין. מה לעשות?
ודבר שני להלכה שאם אדם יודע בודאות שהת"ח טעו, אסור לו ללכת על פי הפסק שלהם.
והנה, דע מה עמא דבר ותראה מי מנותק מהמציאות , הרב או העם?
1. לידיעתך, גם הציבור הדתי לאומי צריך ללמוד תור. הבאתי את זה כפתיחה להבנת השיקולים של הפגיעה בעולם כשאין
לימוד תורה
2. הדברים נכתבו כמחאה על זלזול והכפשה של גדולי דור. אין לי בעיה שלא תסכים איתו אבל אל תזלזל.
3. אם תקרא לעומק לא אמרתי שהרב הוא כתוקף של סנהדרין אלא כתגובה על טענתך של כת. ברוב הזמנים (בהם למדו תורה לפחות והיה מנהיג ורב לקהילה) היו לגדולי הדור השפעות מכריעות לכת וקריטיות על אנשי קהילתם.
4. גם במשפט האחרון שלי לא דייקת, סה"כ הערתי שאין לזלזל ולהכפיש גם אם אתה לא מסכים.
5. בכלל איני מבין את הצורך בזלזול ובהכפשה ללא קשר לגדולי דור וכד'
1.לידיעתי הציבור הדתי לאומי לומד תורה
ותתפלא, הוא לומד באיכות ובכמות.
אלא מה? הוא מוצא פתרונות לעשות זאת מבלי לסכן את הבריאות.
וזאת היא כוונת שאלתי,אתה אומר שהעולם עומד על התורה, ובכן, מישהו מונע מהחרדים ללמוד בדרך שאינה מסכנת את הציבור? החסר דרכים ללמוד?
2.
תודה על האישור.
3.
ברוב הזמנים היו לגדולי התורה השלכות קריטיות, אוי כמה שהמשפט הזה כואב ונכון.
ראינו כבר אילו השלכות קריטיות על הבריאות של הקהילה וחייה היו לגדולי הדורות. אוי. על זה היה דווה ליבנו.
4.
סליחה.
5.
מסכים, אבל ממה שאני מבין את תגית ההכפשה והביזוי מדביקים לכל מי שלא מסכים, וחבל לי גם על הזלזול בטיעונים רציניים של אנשים שרוצים בבריאות הציבור בשם קידוש הרבנים
לתורה חשוב כי הוא מרומם את הבריות להעריך את התורה ואת העוסקים בה.
למען האמת,
אני חושב שהמציאות טופחת על פנינו
וכאשר נוצר חילול השם, החשבונות של הכבוד לא מעניינים חלק מהאנשים.
לא רק זה חלק מהאנשים חשים שמי שהם כיבדו אותו עד היום כבר לא ממש מייצג את התורה.
כלומר יש לו הבנה בתורה, אבל לפסוק הלכה - הוא לא כשיר, ומכאן הניסיון להוריד את שמות התואר
המהללים את הרב הנ"ל.
לא שקשה להם לפרגן, פשוט הפרגון המפואר לרב, גורם לאנשים ללכת אחר כל אמירה שלו.
ומה הבעיה?
כשמדובר בזלזול בפיקוח נפש, יש זלזול במזלזל, ולא משנה האם הוא מכונה גדול הדור או שר התורה.
נכון, יש לכבד דיעות שונות,
אבל יש אנשים שקשה להם לכבד מי שגורם לסכנת חיים
בין אם אפשר לדון אותו לכף זכות ובין אם לא, זו התוצאה.
והמגננה על הכבוד שלו לא מועילה כאן להצלת חיים.
נכון, יש כבוד לת"ח ויש חשיבות עצומה לכבדם.
אבל יש גבול מסויים, ולא מדובר כאן באי הסכמה, יש כאן
זעקה של אנשים שחשים את הזלזול בחיים שלהם.
הסטת הדיון לדיון על כיבוד, אינה תורמת כאן. אנחנו לא בדיון תיאורטי ולא בהרצאת חינוך.
יש כאן מגיפה אמיתית שמסתובבת כאן, אלא אם את/ה עוצם ממנה עיניים.
סליחה אם פספסתי. כבוד הוא דבר חשוב ואת צודקת.
לעניינו של דבר.
העניין פה הוא לא לצעוק על אבא של הכין סנדוויץ
אלא שיש כאן הוראה שלדעת אנשים מסכנת חיים, כן כן - מסכנת חיים.
את אומרת שאין גבול לכיבוד תלמידי חכמים.
תראי,
אולי כדאי להבין שאצלך אין גבול לכיבוד תלמידי חכמים - וזה לגיטימי ויש שיגידו שזו מעלה גדולה.
אבל יש לדעת שיש אנשים שאצלם יש גבול - איפה שתלמיד חכם מסכן להם את החיים -
שם עובר הגבול.
וכאן יש עניין ציבורי, כי כולנו באותה סירה - וכשמישהו קודח בחדר שלו שבסירה - אין זמן ומקום לנימוסי שולחן.
כשמישהו קודח בחדר שלו מתפרצים פנימה בצרחות איומות כדי לעצור אותו.
את צריכה להבין, שלא מעניין כרגע וויכוחים על ההשקפה או משהו כזה או דיון על גדלות הרב,
יש כאן אנשים שרוצים לחיות בבריאות.
וכשמישהו בעינהם פוגע בזה ועוד יותר כשמדובר בדמות ציבורית שיש לה אחריות
הצעקה שלהם יותר חזקה ויש בה פחות כבוד,
אבל מה לעשות.
תוכלי להציע דרך אחרת לעצור אדם שקודח בספינה?
אשמח ברצינות לשמוע!
משהו פה לא עובד לי כמו שצריך
מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.
הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.
איך אני משגיחה על כל זה?
שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.
כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.
AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..
אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.
מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח
היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?
רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.
כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.
אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.
פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)
בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).
והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.
לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.
שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.
איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.
רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..
רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.
בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן
אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.
כרצונך
ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.
אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..
שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).
יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.
וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.
אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.
לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.
(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)
לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.
פתית שלגובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.
ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.
שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.
ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)
מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?
זוכר ויודע מה היו היכולות שלי
ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.
את המילה דחוי.
לא מרגיש גם כזה
והכי חשוב
בהצלחה !
זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה
אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים
ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".
גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.
תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?
ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?
כן יודעים.
אנשי מקצוע.
מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם
לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.
לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.
זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף
נגמרו לי השמותשולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏
וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.
שיהיה רק טוב ב"ה
ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏
ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.
מעריך את המילים
יודע לומר נק' מפנה?
נקודות מפנה..
רצף של דברים קשים ומאכזבים
יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).
ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?
ואם לא נעים לדבר איתו,
אז פשוט תתרגלי לרעש...
אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.
פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.
קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.
וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.
אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק
😅 50/60 או יותר 80/90?
אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..
לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜
בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.
בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.
גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.
מצטרפת לשאלה.
אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?
זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון
לזוג.
תודה רבה!!
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
איך הילדים שלך מסופרים?
היום לא שואלים.
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
שלום לכולם,
שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".
הוא נחסם כעת מהפורום.
אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים
והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.
אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.
בין ע"י ניק שמזדהה כגבר
בין ע"י ניק שמזדהה כאישה
בין ע"י ניק ותיק
בין ע"י ניק חדש
בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות
בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.
וכל היתר
לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל
אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.
זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏
אז הוא ממש גרוע בזה.
וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.
אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.
הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.
ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏
ובכלל יש שלל ניקים.
יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".
וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.
לפחות שיהיה מקורי
אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי
לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.
לק"י
אבל באמת שחשוב להיות עירניים.
ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.
(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).
הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.
גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה
ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.
שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.
אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.
זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?
"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.
עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.
הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.
איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??
אי אפשר.
למעשה:
-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..
-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...
הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)
חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.
אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.
דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!
-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!
אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.
תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...
-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!
אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...
אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"
מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.
זכרי: ירידה צורך עלייה!
הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.
את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..
היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.
את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...
והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.
את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.
בטוח!!!
לא לדאוג, לא לדאוג...
בשורות טובות והצלחה רבה..
מה הוא אמר לגבי זה?
ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .
אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?
ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.
ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.
אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.
אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?
בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.
כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.
כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.
אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.
זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.
אבל אני מקבל את הזהירות שלך.
לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.
במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.
ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.
למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.
למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)
שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.
היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.
תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.
זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.
אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.
מבינה אותך ממש.
וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.
בהצלחה ממש!!
עד כמה זה פוגע באשה
קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.
זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?
תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.
לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.
אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.
כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...
וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.
וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.
אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.
עד הפעם הבאה.
קודם כל חיבוק.
כתבת מדהים.
אתה כותב עם המון מודעות.
היית בטיפול?
אתה יודע מה עומד מאחורי זה?
לדברר את זה, את הכאב
לשומן ופחמימות,
להימורים,
לצפייה בתכנים מיניים...
לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...
התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...
כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?
נשמע קשה.
חיבוק.
זה דיי סיוט. מה זה נותן?
ובכלל צריך הפניה למיון, לא?
הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.
ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?
תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.
שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!
