עד שאני לידך...

סתםסתם.

ארוך כזה...

לא עברת דירה מהפעם הקודמת שקפצתי אליך, נכון?

אהממ, אז מה עושים,

נותנים לך להיות יותר חכמה?

אני סנובית בשביל זה...

נניח בכיתה.

אני בהחלט מתעניינת בהרבה נושאים, ולכן רוכשת הרבה ידע.
אבל יש חוכמה ויש אינטליגנציה, חכמה- זה להיות טובה במתמטיקה ומדעים,
אינטליגנציה- זה ידע כללי, שהוא ממש חשוב לי, בעיני חשוב שבנאדם יגיע לכל מקום,

עם הידע הנדרש בכדי להשתלב בשיחה להביע דעה, ולתפוס צד.
לכן אני קוראת הרבה, מתעניינת- ובעיקר שואלת שאלות.

למרות שבמבחנים אני מקבל ציונים יחסית טובים 

עכשיו אני די ממוצע, כאילו אני לא ארגיש רע על 85, ואני ב3 יחידת מ"מ (תמיד כשאני אומרת את זה אני מרגישה צורך לציין שאני ב5 באנגלית כדי לא לצאת עד כדי מטומטמת)

זה די סימן אם מישהו (בעיקר מורות) חושבות שהן מכירות אותי ואומרות משהו על זה שאני חכמה וקוראת ספרים, כי זה לא ממש נכון (אני קוראת כמעט רק בשבת וקראתי את כל הספרים בבית כבר המון פעמים)

אבל כנראה שבאנגלית אני יותר חכמה מהרבה בנות בכיתה שלי.

אני מבינה אנגלית הרבה יותר טוב בשמיעה מאשר בקריאה, אז אין לי בעיה להבין את המורה ואפילו יותר נוח לי שהיא מקריאה דברים בקול.

(זה בגלל שאני רואה מלא סרטונים באנגלית, פוליטיקה של ארצות הברית, ודברים מעניינים אחרים, אני כבר אפילו לא צריכה כתוביות, זה ממש טוב לאוצר מילים גם)

היה לנו שנה שעברה בוקריפורט בעל פה ולא הכנתי כלום, פשוט על המקום סיפרתי את העלילה של הספר,.

וברור שקצת גמגמתי ועצרתי כדי לחשוב מה להגיד, אבל בסוף קיבלתי 100 וזה לא יצא שונה מהביצוע של בנות שהתאמנו ושיננו ועדיין יצא להן כמו שאני המצאתי על המקום.

אבל אם יש לך הרבה ידע כללי, זה בהחלט יכול להעיד על חכמה.

אבל השאלה לא הייתה מה המורים חושבים, שאלתי מה אתם חושבים.

אגב, בהתרשמות ראשונית מקריאת ההודעות שלך כאן, את נשמעת חכמה.

גם יש לי כישרון להעמיד פנים שאני יודעת משהו גם שאני לא. 

אז תמיד שאני וחברות שלי הולכות לאיבוד תמיד אני המובילה[ואנחנו הולכות המון לאיבוד]

את בהחלט כישרון.

כן.

אבל בחיים אני לא יגיד את זה לאחרים....

יפה שאת מודה בכך ולא בסתר.

יחסית לגילי, נראה לי שכן... בבחינת: "אני מוקף מטומטמים" 

אני מוקפת בצפונים טפשים שלא אוכלים בשר, אז כנראה שכן... 😆 - נוער וגיל ההתבגרות

כאילו חברות שלי תופסות אותי בתור בן אדם שיודע הרבה (כי בה אני מצליחה בלימודים) (וכי תכלס אני אוהבת לדעת) אבל אני לא מגדירה את עצמי כגאון.. ככה שאני משתדלת שלא (לא אומרת לפעמים יש חולשות)

כדי לא לצאת סנובית?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....