והוא אמר לה (שמעתי) - אני מעסיק רק רווקים , כי הילד שלה יכול להיות חולה פתאום ואז היא לא תגיע.
ככ עצוב שזה שיקול. 
 

סטיבן הוקינג כשהיה חי היה יכול לשנע קורות על הכיסא... הוא היה אמנם עובד פחות יעיל והמעסיק היה מפסיד בגללו כסף, אבל זה לא סותר את העובדה שמדובר באפליה לפי מה שכתבת. 

הכרחי למען קיומנו? 

אתה אמרת. 

לא כל בעל עסק מסכים איתך. 

חוק הוא כפיה והורות היא בחירה. 

יש הרבה מאוד אנשים בלי ילדים שאף אחד לא מנסה להכריח אותם להביא ילדים. 

לשרת במילואים זו חובה חוקית. צריכים להיות נפקדים או לקבל אישור להשתחרר. 

זה לא אותו דבר. 

שלא לדבר על כך שמחלת ילד זה משהו שמגיע בהפתעה ומילואים הם כמעט תמיד ידועים יותר מחודש קודם לכן. 

ושוב, למה שלא תאמץ לך בעל עסק ותגיד לו שאתה תספוג את הנזקים שיגרמו לו בגין מחלת ילד של האם אותה שכר לעבודה? 

זה קל להגיד על מישהו אחר שהוא חזיר - הרבה יותר קשה לשלם את זה בעצמך. 

או בגלל הורות? (או בגלל כל מגבלה אחרת). 

אם אתה מתעלם מהעובדה שיש הרבה מאוד אנשים בעולם שאין להם ילדים - אז אין לי איך לשכנע אותך כמו שאין לי דרך לשכנע אותך שהשמיים כחולים. 

שוב, כתבתי שכמעט תמיד יודעים במילואים זמן רב מראש. 

אתה מכיר את משמעות המילה "כמעט"? זה אומר "לא תמיד". יש יוצאים מן הכלל. 

באופן כללי, צווי 8 מחולקים אולי פעם בעשור וגם אז, לא לכולם. (נגיד בחטיבות, עושים רוטציה בין הגדודים בצווי 8 כך שזה יוצא אולי פעם ב-20 שנים ללוחם ממוצע לקבל צו 8). 

ועדיין, בפעם הרביעית, אתה מסרב לענות על השאלה שלי - למה אתה לא מציע לבעל עסק לספוג בעצמך את ההפסדים שיהיו לו בגלל מחלות ילד של אם אותה הוא שכר לעבודה? 

שים את הארנק איפה שהמקלדת שלך נמצאת ובמקום להגיד על מישהו אחר שהוא חזיר, בא תראה לכולנו איך עושים את זה נכון על חשבונך. 

היום אני יודע שכל אדם שאי פעם חי היו לו ילדים... 

בעל עסק מקים עסק למטרות רווח. הוא לא עמותה לקידום אמהות\נכים\ג'ינגי'ם. 

לבעל העסק לא אכפת מאיזו סיבה העובד שהוא חושב לשכור יגרום לו נזק. זה פשוט לא רלבנטי. 

הוא צריך להתפרנס ולפרנס את יתר העובדים שלו. 

אתה רואה בזה חזירות, אבל החזירות היא שלך. 

בא נראה אותך מציע לבעל עסק ששוקל אם להעסיק אם לחמישה לספוג את כל הנזקים שייגרמו לו בעקבות מחלות ילד של אותה אם. 

בא תוכיח לי שאתה לא חזיר. 

חזירות היא תכונה של סוציאליזם. 

תמיד יהיה רוב לאנשים שמעדיפים לא לעשות כלום ולקבל כסף במדינת ישראל כי "מגיע להם". 

החוקים שמגנים על אמהות מזיקים יותר ממה שהם מועילים. 

יש מקומות שפשוט לא מקבלים נשים בכלל לעבודה - ובצדק. אפילו מחלקות בבתי חולים שהמנהלים שלהן לא רוצים שהמתמחים שלהם יטחנו כמו מטורפים בגלל שמתמחה כלשהי יצאה לחופשת לידה. 

המון עסקים קטנים לא מעסיקים בכלל נשים - בצדק. 

למה להסתבך? 

עכשיו יש חוק מטופש שמטיל על חברות גדולות לפרסם השוואת שכר בין גברים לנשים... מעניין מה יכול להשתבש... 

זה סוציאליזם חזירי. 

לפגוע בבעל עסק שמנסה להתפרנס ולקחת אוכל מהפה של הילדים שלו כדי שאנשים כמוך ירגישו טוב עם עצמם כאילו שהם לוחמי צדק - זה סוציאליזם חזירי. 

מעניין שאתה לא מציע לפצות את בעל העסק שנפגע על חשבונך... כמה קל להיות צדיק ונדיב כשזה לא יוצא מהכיס שלך, נכון? 

אין קפיטליזם חזירי. החזירים היחידים הם סוציאליסטים. 

רוצה להוכיח לי שאתה לא חזיר סוציאליסט? לך תציע לבעל עסק כלשהו לבחירתך שאם הוא יעסיק אם, אתה תספוג את ההפסדים שלו אם הילד שלה יהיה חולה. 

סבבה? 

עד אז, אל תבלבל את המח על חזירות. 

למשל, בעל חברת טיולים שפתאום הבן של המדריכה שלו חולה. 

הטיול שהוא הפסיד שווה הרבה יותר מהשכר היומי שלה. (זו רק דוגמא אחת מיני רבות). 

ואגב, כמעט כל תשלומי הביטוח הלאומי (והמיסים הישירים) משולמים על ידי העשירון העליון. 

אז תפסיק לבלבל לי את המח. 

אתה מעמיד פנים שאתה צדיק ומוסרי כשבפועל, כל מה שאתה רוצה זה שאחרים יממנו את ה"צדיקות שלך". 

ואחרי זה אתה עוד מעז לקרוא לאחרים חזירים. 

וואו. 

הלך התור. 

אלפי שקלים הוא הפסיד. 

אתה "לא יודע" מי יפצה את בעל העסק... כמה נח... אבל אם הוא יעדיף לא להעסיק אמא, אז הוא חזיר... שלא לדבר על המוניטין שלו. 

בדיוק מה שכתבתי: הכי קל זה להיות צדיק ונדיב כשזה לא יוצא מהכיס שלך או מהפה של הילדים שלך. 

זו, חזירות. 

הבאת ילדים לעולם זו בחירה של ההורים. 

כשאתה אומר "הביטוח הלאומי" אתה מתכוון לעשירון העליון שישלם את זה - אז מה אכפת לך? 

הפתרון הוא שאתה ואנשים מוסריים ונעלים כמוך תקימו עמותה שתפצה בעלי עסקים שנפגעו בגלל שהן העסיקו אמהות. 

אתה הרי לא חזרזיר, נכון? 

ואתה עדיין מגן על מערכת שדפקה אותך. 

אותם עשרה אחוזים מהאוכלוסיה שמשלמת כמעט את כל המסים הישירים במדינת ישראל. 

מה יקרה כשיימאס להם והם יברחו מכאן?

כבר עכשיו 14% מהרופאים ו-10% מהמדענים והמהנדסים בורחים מכאן בכל שנה. 

מליון ישראלים כבר ברחו לארה"ב (על כל עולה מארה"ב יש ארבעה יורדים). 

עכשיו, עם הבור התקציבי שנפער בגלל הקורונה, המסים יעלו עוד ועוד ואתה מציע שנשית על אלה שנושאים כמעט בכל הנטל לבדם, מס נוסף. 

מתישהו לאנשים יימאס - במיוחד עכשיו כשכל ההייטק עבר לעבודה מרחוק ולמקום המגורים כבר אין הרבה משמעות. 

ואז מה תעשה? כשלא יישארו אחרים לקחת מהם את הכסף? 

אתה חושב שזה הכרחי לקיומנו? 

תקים עמותה ותרום לה. למה שזה לא יהיה על חשבונך? למה על חשבון אחרים?  

הדוגמא של מדענים ורופאים היא מאוד מוצלחת. 

רוב מוחלט של רופאים לא טסים לפוסט דוקטורט בחו"ל. (MD זה למעשה תואר שני. רוב הרופאים עושים גם Ph.D תוך כדי הלימודים אבל לא ממשיכים לפוסט). 

גם רוב מוחלט של מדענים לא ממשיכים לפוסט וכמחצית מאלה שיצאו לפוסט בחו"ל לא ימצאו משרה אקדמית בארץ ויישארו בחו"ל. (כך הפסדנו כבר כמה זוכי פרס נובל למיטב זיכרוני). 

חוץ מזה, מדענים זה לאו דווקא דוקטורים ופרופסורים - זה גם מדענים עם תואר ראשון\שני ומהנדסים עם תואר ראשון\שני. 

יש לי חבר צוות ישראלי שגר בקנדה ואין לו שום כוונה לחזור לארץ. 

עובדים בזום. 

כמוהו יש אלפים בכל שנה. 

אני מנסה כבר כמה זמן לשכנע את אשתי לעבור לארה"ב ואנחנו כאן רק בגלל שהיא רוצה להיות קרובה למשפחה שלה. 

אם יעלו לנו את המסים המטורפים שאנחנו משלמים היום, יש מצב טוב שאנחנו נצטרף לסטטיסטיקה. 

מה שצריך להיות זו אפשרות אחת מבין 2: 

1. להפריט את הביטוח הלאומי ולהפוך אותו לביטוח חובה כמו ביטוח רכב - כל אחד יוכל לשלם לפי הרובד הרצוי לו ויקבל פוליסה ברורה. (בניגוד למה שקורה עכשיו כשלאף אחד אין מושג מה יקרה ואם הוא יקבל מענק ובאיזה גובה וכמה מתוכו הוא יצטרך להחזיר ובאילו תנאים וכו'). 

זו האפשרות הטובה לדעתי.

2. אם רוצים בכל מקרה לשמר את המודל הלא יעיל של מס שמתחפש לביטוח - אז יש לדרוש מכלל האוכלוסיה לשלם אותו באותו אחוז מההכנסה (המודל הסקנדינבי, פחות או יותר). 

ככה, אנשים יחשבו פעמיים לפני שהם יגידו ש"המדינה צריכה לממן" כיוון שהם יבינו שהכסף של המדינה מגיע מהכיס שלהם. 

זו אפשרות גרועה לדעתי אבל טובה מהמצב הנוכחי. 

זה היה מצבו לפני הקורונה. 

אתה לא רואה את הסתירה בין הדברים? 

"המדינה תממן"? באמצעות עץ מטילי הזהב שיש בחצר הכנסת? אולי באמצעות מכרה היהלומים שנמצא במשכן הנשיא?  

זה בדיוק הענין של איזה עשירון משלם איזה אחוז ובריחת המוחות. 

להגיד "המדינה תממן" זה למעשה להגיד שהעשירון העליון יממן. (אולי שני העשירונים העליונים. גם העשירון השני קצת משתתף). 

אתה בעצם רוצה שאחרים יממנו את הנדיבות שלך. 

כמה נח. 

ולא, הורות זה לא כמו מילואים כי אם המדינה לוקחת עובד ממעסיק לתקופה מסוימת בכפיה, היא צריכה לפצות אותו על זה - והיא לא עושה את זה. 

זה לא פיצוי למעסיק - זה פשוט תשלום שכר לעובד. המדינה שולפת אדם לעבודה כלשהי בכפיה, המינימום שהיא צריכה לעשות זה לשלם לו על העבודה שלו. היא עושה את זה דרך המעסיק משיקולי נוחות. 

אם מישהו ***בוחרת*** להיות אמא, המדינה לא צריכה לשלם לה על זה שהיא לא עובדת. 

גם לא המעסיק. 

בסוף, אלה שמחזיקים אותה יברחו מכאן - כלומר, אלה שעדיין לא ברחו. 

זה מגובה במספרים. זו לא המצאה. 

יש לי ילדים - ואם לא אצליח לשכנע את אשתי לעבור לארה"ב, הם ייאלצו לגור כאן. 

הרבה יותר מכל אלטרנטיבה. 

אוכלוסיית הקשישים צריכה לממן את עצמה. 

למעשה, מדובר על האוכלוסיה העשירה ביותר במדינת ישראל וחלק מזה מגיע על חשבון הלוואות שלקחו דורות קודמים על חשבוננו. 

הנה נתון: 10% מתקציב המדינה בכל שנה משולם על ריבית על הלוואות שנלקחו בעבר. 

אם אחרי כל זה, הם לא מסוגלים לדאוג לעצמם, זו בעיה. 

כמו כן, בריאות זה ענין שניתן לבטח. 

אין סיבה שאנשים לא יבטחו את עצמם - למה ברירת המחדל היא שזה ייפול תמיד על אחרים? 

לגבי הערך של עידוד ילודה: 

1 מי שזה ערך בעיניו, יכול לתרום. 

2. ילודה של מי? 

יש מגזרים שלא דופקים חשבון בגלל שהם יודעים שאחרים יממנו את גידול הילדים שלהם - אותם אחרים שיביאו פחות ילדים לעולם בגלל שהמדינה כופה עליהם לממן ילדים של אחרים. 

אנשים אחראים שהילודה שלהם נשקלת בהתאם ליכולת הכלכליות שלם מביאים פחות ילדים לעולם כי לוקחים מהם את הכסף שלהם כדי לממן ילדים של אחרים. 

זה לא עידוד ילודה, אלא יותר כמו גניבת ילדים. 

לגבי צבא: 

אין כור היתוך. 

פחות ממחצית מבני ה-18 מתגייסים. איזה מן כור היתוך זה? 

ובכלל, למה יש צורך בכור היתוך? 

גיוס החובה פוגע במיוחד בשכבות החלשות - לא תראה הרבה בוגרי פריפריה ב-8200, למשל. 

מי שמגיע ליחידות הטכנולוגיות שמסדרות אותו בחיים לרוב מגיע מאזור המרכז אחרי שההורים שלו מימנו לו קורסי הכנה. 

כשליש מהכלואים בבתי הכלא הצבאיים נמצאים שם בגלל שהם ערקו כדי לעזור בפרנסת המשפחה שלהם. 

זה מטורף. 

רבע מחללי צה"ל הם מתאבדים. למעשה, בשנה שבה אין מבצע צבאי, זהו גורם המוות מספר 1 בצה"ל. 

זה לא משתלם כלכלית, זה לא מוסרי וזה לא ערכי. 

אני באמת לא מבין איך אפשר לשלב עבדות ומוסר בכפיפה אחת. 

אין גם שום ערך לעודד נשים לעבוד. 

מי שרוצה וצריכה, שתצא לעבוד ותסגור את התנאים שלה מול המעסיק שלה - בדיוק כמו שגבר עושה זאת. 

למה המדינה בכלל צריכה להתערב בהסכמים בין אנשים בוגרים שנחתמו מבחירה חופשית? 

מי שרוצה לקדם את ה"ערך" של העסקת נשים - מוזמן לעשות זאת על חשבונו. 

מי שלא רוצה לקדם את הערך הזה - או לחילופין, יודע שחקיקה בנושא רק תגרום למצב להיות גרוע יותר מבחינתן - זכותו. 

זה איזון מושלם. 

אני שם כרגע בצד את העניין עם הקשישים.

ילודה - מה הכוונה מי שזה ערך בעיניו שיתרום? החברה הישראלית בנויה בין השאר לפי ערך מסויים של ילדוה. כלומר, ילודה זה ערך. החברה הישראלית ברובה מחוברת למסורת שלה ויש ערך של "פרו ורבו". כלומר לעודד ילודה. החברה בישראל גם אוהבת ילדים. היא שבטית ומשפחתית. זה ערך שצריך להכירע בו, מה עדיף ללדת פחות ולעבוד יותר או ללדת יותר ולעבוד פחות? אי אפשר לאזן? הרי היות וזה ערך כל החישובים הם פשוט לא רלוונטים.

כמו למשל ניקח לדוגמא את השבת. אין באמת ערך מוסף כלכלי בסגירת עסקים בשבת. להפך, זה פוגע מבחינה כלכלית. אבל מה לעשות, יש ערך מסויים בחברה שבה הערך של השבת גובר על הערך של הכדאיות הכלכלית.

אלו שאלות של ערכים וצריך לדעת לאזן בין כדאיות כלכלית לערך. אתה יכול לא להסכים עם ערך מסויים, זה בסדר, אבל צריך להבין שחישוב כלכלי לא בהכרח עומד בראש סדר העדיפויות.

צבא - יש בהחלט כור היתוך.

הצבא הוא אחד המקומות הבודדים שבו משרתים זה לצד זה קיבוצניק מקיבוץ מזרע ומתנחל מבית אל. צפונבון מרמת אביב וערס מירוחם. דתי וחילוני, ערבי ויהודי, סוציאליסט וקפיטליסט.

גם אם נניח ופחות מבני ה 18 מתגייסים זה לא הופך את הצבא ללא כור היתוך, זה לא מדד כמותי, זה מדד איכותי. והצבא הוא בקונצנזוס.

למה יש צורך בכור היתוך? זאת שאלה ערכית - תרבותית, לא כלכלית. אין צורך באמת להסביר לך למה יש צורך כזה.

לגבי הכלא, לא מכיר את הנתונים הרישמיים לגבי כאלה שכלואים בכלא בשביל לפרנס את המשפחה. הצבא עצמו מציע אפשרויות מאוד נרחבות של עזרה למשפחות נזקקות. יש חיל שלם של משקיות ת"ש ומערכים שלמים לעזרה ותמיכה למשפחות שבאמת נזקקות.

אותם השליש שאתה מדבר עליהם, אני משוכנע שרובם פשוט ילדים מפונקים ועצלנים שלא אוהבים לקבל מרות וסתם אין להם כוח לצבא. יש אולי כמה שבאמת מתוך איזה טעות ארגונית שכלואים מסיבות של עריקות לצרכי תמיכה.

מה שאתה קורא לו עבודה בכפיה, לאחרים בארץ זה נקרא "ערך". יש "ערך" בשירות צבאי. ערך שהחברה החליטה לקדש על חשבון צמיחה בתל"ג. ערך של אחווה, ערך של ערבות הדדית, ערך של נשיאה בנטל, הקרבה, אהבה. עם ערכים אי אפשר להתווכח. על ערכים אפשר.

אין שום צורך לעודד נשים לעבוד- 

אולי זה כבר נהיה טיפה ארכאי, אבל שוב, החברה בישראל היא בבסיסה שמרנית - מסורתית עם ערכי משפחה מושרשים היטב. שילוב של משפחה עם ילודה ביחד עם אפשרות לצאת לעבוד זה ערך שנתפס כערך חשוב גם.

מי שרוצה וצריכה לצאת לעבוד ורוצה גם להביא ילדים יש כאלה שסבורים שזה לא יהיה הוגן להפלות אותה באפליה מובנית רק מתוקף היותה אמא וקרייריסטית. זה עניין של ערך.

בקיצור, כמו שאמרתי, עם ערכים לא ניתן להתווכח. על ערכים ניתן להתווכח.

החברה הישראלית בנויה לפי ערך מסוים של ילודה? 

אני אפילו לא מבין את משמעות המשפט הזה. 

מי שמחובר למסורת גם צריך לדעת שלאב יש חובה לזון ולכלכל את ילדיו והדברים שנאמרים בלא מעט מקורות לגבי לחיות על חשבון אחרים הם רבים מאוד וחריפים מאוד. 

אז מי שילודה זה ערך בעיניו, שימצא דרך לפרנס את הילדים שלו *בעצמו* ולא על חשבון אחרים - שבגלל שהם גוזלים את כספם, הם מביאים בעצמם פחות ילדים כיוון שלהם יש יותר אחריות. 

מה עדיף? מהו האיזון הנכון? 

אני משאיר לך להחליט לגבי המשפחה שלך ולי לגבי המשפחה שלי. 

כל אחד ימצא את האיזון שלו. 

היו תקופות שאנשים לא היו רואים את הילדים שלהם במשך שנים כיוון שהם היו צריכים לעבוד במקומות מרוחקים. 

כל אחד יחליט לגבי האיזון שלו בעצמו. 

צבא - אין שום כור היתוך. 

עם 45% גיוס וחלוקה מאוד ברורה לפי מאפיינים מאוד ספציפיים ליחידות - אין כאן שום כור היתוך.

כמה מזרחיים מדימונה אתה מכיר ב-8200? כמה אשכנזים מרמת אביב תמצא בגדוד 51 בגולני?  

מעבר לזה, למה צריכים כור היתוך? 

אני לא רוצה שהילד שלי ישרת עם כל אחד כמו שאני לא רוצה שהוא יילך לבית ספר עם ילדים ממשפחות שבעיני הם לא בדיוק המודל הנכון. 

בתור מי שגדל בפריפריה וברח משם כל עוד רוחו בו - הדבר האחרון שאני רוצה עבור ילדיי הוא שהם יעברו "התכה" עם אנשים כאלה. (לפחות עם חלקם הגדול). 

מי שרוצה כור היתוך, שיקים מחנה קיץ וישלח לשם את הילדים שלו שיותכו עם מי שעוד מעוניין בזה. 

מעבר לזה, גיוס חובה פוגע בעיקר בשכבות החלשות. 

החיילים מהשכבות החזקות יגיעו בהמוניהם ליחידות טכנולוגיות (גם בגלל קשרים וגם בגלל הכנה) ויקבלו יתרון על פני צעירים מהפריפריה. 

מעבר לזה, הפגיעה בבזבוז של 3 שנים עבור אדם שמגיע ממשפחה אמידה או מבוססת, היא קטנה בהרבה מבזבוז של 3 שנים עבור חייל מהשכבות החלשות. 

אתה יכול בקלות למצוא את הנתונים לגבי הכלא. אם ממש תרצה, אני אחפש לך אותם. 

לדעתי, עידן ארץ כתב על זה פוסט מפורט לפני כמה חודשים. 

הצבא מציע כליאה לחיילים שרוצים לעזור לפרנס את המשפחות שלהם. זה מה שהוא מציע להם. 

הצבא, בהיותו חלק מערכת ציבורית, הוא מופת ומודל לחוסר יעילות. 

ומי שעורק כדי לעבוד בעבודות שחורות וקורע את עצמו כדי לפרנס את משפחתו, הוא הכל חוץ ממפונק.

ואגב, למה כולם צריכים לקבל מרות? יש אנשים שלא רוצים לקבל מרות וזו זכותם שלא לרצות שילד שהיה ארבע חודשים לפניהם בבקו"ם מחליט עבורם מה לעשות בכל דקה ודקה במהלך היום. 

בכלל, ממתי עבדות - וזו עבדות - הפכה להיות ברירת מחדל הגיונית? 

בקום המדינה, כשהיו חייבים כמה שיותר חיילים ולא היתה ברירה כדי לשרוד - אז ניחא. 

עכשיו? למה מדינת ישראל צריכה להחזיק עבדים? 

אתה רואה בזה ערך? נהדר. תתנדב. 

אין שום ערך בשירות צבאי של רוב חיילי צה"ל. 

אני הייתי לוחם - והשירות שלי היה בזבוז זמן מוחלט! (שלא לדבר על הזילות בחיי אדם מצד המפקדים). 

בטח ביחס למה שאני עושה היום. 

המדינה היתה מרוויחה הרבה יותר מעוד 3 שנות עבודה שלי מאשר ממה שעשיתי בצבא - וכאמור, אני הייתי לוחם. מה יגידו ג'ובניקים שממש לא עשו כלום? 

עשרות אלפי חיילים מיותרים שמחפשים מה לעשות איתם זה לא ערך - זו פגיעה בחיילים וזו פגיעה במדינה - כולל ביטחונה. 

אין כאן שום ערך. 

מה לגבי הערך של לאפשר לעוד ניצול שואה פת לחם בזכות חיילים שעכשיו הם מיותרים אבל היו יכולים להכניס לקופת המדינה עוד מליארדים רבים?

זה לא ערך? 

אז בגלל אתוס נוסטלגי חסר פשר, אתה מצדיק פגיעה בכ"כ הרבה אנשים - ובמיוחד בשכבות החלשות? 

למה תמיד כשלאנשים שתומכים בכל מיני עיוותים היסטוריים מסיבות נוסטלגיות אין הסבר אמיתי לעמדה שלהם, אז הם אומרים שזה ערך? 

אין ייבוא תוצרת חקלאית לארץ? זה ערך של חקלאות ישראלית ולעזאזל עם המשפחות העניות שלא יכולות להרשות לעצמן ביצים, עגבניות וחלב. 

אין בזה שום ערך אם כל מה שזה משיג זו פגיעה באנשים. זה לא עוזר לאף אחד למעט קבוצות לחץ קטנות. 

גיוס חובה הוא אסון לאומי. חסר כל ערך!

אל תקבע לי מהי "החברה הישראלית". לא עבורי ולא עבור אף אחד אחר. 

ואין שום דבר מפלה בבחירת עובד משיקולים כלכליים. 

זה סופר לגיטימי. 

אתה חושב אחרת? תקים עסק ובו תעסיק רק נשים בהריון. 

תוביל את הדרך עבורנו ותהוה מגדלור של נאורות בחשכת עולמנו. 

בכיף שיהיה לך. 

בקיצור, אין לך טיעון ענייני\מציאותי אחד למעט ערכים חסרי בסיס שהמצאת או שאימצת ואתה רוצה לכפות אותם על כולם בניגוד לרצונם.

אם הערכים הללו חשובים לך, אתה מוזמן לקדם אותם על חשבון זמנך ולממן אותם מכיסך. 

מה אתה רוצה מכל השאר? 

בוא לא נתווכח על ה"מקורות" כי כל אוכלוסיה יכולה לתת פרשנות להאם מדינה צריכה או לא להתערב ואם בכלל אז כמה. כל אוכלוסיה לפי השקפת עולמה אז זה לא רלוונטי.

אני שם לב למוטיב שחוזר אצלך וזה המוטיב האינדיבידואליסטי. אתה נותן הרבה קרדיט לאינדיבידואליזם בעוד אני מסתכל על החברה כחברה ממעוף הציפור. במבט מאקרו מלמעלה בסוג של מקשה אחת.

כשאתה אומר שמי שבעיניו ילודה זה ערך שימצא דרך לפרנס את עצמו אתה מסתכל על זה אינדיבידואלית. אני טוען שכחברה אנחנו בישראל נוטים יותר לתת ערכיות לעניין ילודה בגלל שלל סיבות, בין השאר יתרון דמוגרפי.

העם היהודי הוא מעט עם ארץ קטנה שמוקפת אויבים ואנחנו כחברה אולי לא יכולים להרשות לעצמנו להדלדל דמוגרפית. לכן באה המדינה ומקדמת ערכים של ילדוה(בין השאר, לא רק).

ואם אנחנו כחברה רוצים לקדם ילודה, למה שכחברה אנחנו לא נמצא את האיזון החברתי הזה? למה אם אישה שרוצה להביא 4 או 5 או 6 ילדים תצטרך לסבול מאפליה עיסקית כזאת שבו מוצבת לפניה ברירה או ללדת יותר ולעבוד פחות או ללדת פחות ולעבוד יותר? גם לה מגיע מימוש עצמי, מיצוי פוטנציאל וזה לא חייב לבוא על חשבון המשפחתיות שלה. אגב, זה לא פוטר אישה כזאת מלתת תפוקה שתהיה רווחית למעסיק כן? בהחלט אם יש אישה כזאת שהחליטה להביא ילדים חובת ההוכחה מוטלת עליה מבתחינת תפוקה. אני חושב שזה בהחלט אפשרי גם להוליד ילדים וגם לעבוד כמו שצריך. זה קיים. זה אפשרי. מוצאים דרכים לשלב.

לגבי הצבא - 

אני חושב שכן יש כור היתוך. זה שהאחוזים הם לא 100% ואולי אפילו לא 50% זה כי יש אוכלוסיות שבהגדרה לא מתגייסות אבל זה לא הופך את זה ללא כור היתוך.

לעצם הנושא של הפריפריה - נכון, זאת סוגיה ידועה וכאובה אצלנו שהפריפריה מנותקת מהמרכז וזה בא לידי ביטוי במקרים כאלה כמו ב 8200. (דרך אגב, אני בכלל לא בטוח שהמציאות הזאת ב 8200 היא נכונה. אני לא יודע באמת, אבל אני לא בטוח שזה נכון).

אני לא יודע מתי ואיפה שירתת בצבא אבל כשאני שירתתי גם כלוחם היה בצבא מדיניות של "השבחת" גדודים. כלומר, לא עוד אשכנזים קיבוצניקים בגרעיני נח"ל בגדוד 50 בלבד ולא עוד מזרחיים מהפריפריה בגולני בגדוד 51. הותוותה מדיניות של פיזור.

אז היום אתה בהחלט יכול למצוא שלל חיילים מכל הסוגים בכל היחידות.

למה צריך כור היתוך? אז אני דווקא בניגוד אליך כן רוצה שהילדים שלי ישרתו עם כאלה שהם לא פוגשים ביום יום. אני לא אוהב לנתק את עצמי וסגור את עצמי ואת המשפחה בתוך ד' אמותנו כי אני מכיר בכך שיש כאלה שהם שונים ממני.

אתה גדלת בפריפריה וברחת ואני גדלתי בחברה החרדית וברחתי, לכל אחד מאיתנו יש טראומות מזה אבל זה לא רלוונטי. צר לי שברחת מהפריפריה בגלל משקעים אישיים, באמת. אבל זה לא קשור.

גיוס חובה פוגע בשכבות החלשות? אני חושב שגיוס חובה פוגע בכולם. יותר נכון, גיוס באופן כללי פוגע בכולם. בכלל, מלחמות זה דבר נורא. ולכן יש נשיאה בנטל.

לגופן של טענות - החלוקה הזאת בין השכבות החזקות והחלשות או בין המרכז לפריפריה אין לה קשר לדיון.

כלומר, נכון, הפריפריה סובלת מאפליה ביחס למרכז או מניתוק מהמרכז אבל אולי זה דווקא מחזק את הטענה שצריך שהמדינה תתערב? כלומר, לחבר את הפריפריה, לתת מענקים, לחבר סוף סוף רכבת לתל אביב, נקודות זיכוי ממסים ולדעתי לפי הלוגיקה שלך "מי שגר בפריפריה ומרגיש שזה פוגע בו, שיועיל בטובו לעבור מהפריפריה למרכז ולא יצפה לקבל נקודות זיכוי ממיסים על חשבון אחרים" כמו שאתה עשית. אז כנראה שהחברה בארץ לא רואה את זה ככה והיא כן דוגלת בהתערבות מסויימת לטובת חיבור הפריפריה.

לגבי השירות שלך - צר לי שכך אתה מרגיש. לא יודע איפה שירתת אבל אני לחמתי בעופרת יצוקה כחייל סדיר ובצוק איתן כחייל מילואים. בשניהם בתוך עזה. אני לא מרגיש שהשירות שלי היה בזבוז זמן בכלל.

נכון, יש ימים שאתה מתעפץ לך בפריקאסט, שהמפקדים מנפיצים לך פקודות, שלא באמת תמיד יודעים מה לעשות איתך, אבל בעיני, השירות תרם לי הרבה מאוד לאישיות שלי מעבר לבזבוז הזמן.

זה שהצבא הוא חסר יעילות בזה אני מסכים איתך מאוד. יש חוסר יעילות בצבא. אבל מכאן ועד להפוך אותו לצבא שכיר תוך כדי ניתוק מהאתוס המשותף נראה לי יש דרך ארוכה.

אין לי דרך לשכנע אותך לעניין גיוס חובה. אני גם לא מתיימר לשכנע אותך. אני רק אומר שאלו הבדלי תפיסה ולחישובים כלכליים לא תמיד יש רלוננטיות. ברוב הזמן כן אבל יש הרבה סוגיות שזה פשוט לא רלוונטי בגלל המרכיב החברתי בארץ.

הדוגמא שלך של הירקות וחלב, אתה צודק בהחלט. אבל כאן נכנסת סוגיה של שוק מתוכנן. אין ספק ששוק מתוכנן כמו במתכונת הנוכחית של שוק החלב (יבוש חלב כדי לשחק עם המחירים! זה באמת הזיה) זאת פגיעה ישירה בצרכנים. להגיד לך שזה לא דורש תיקון? דורש תיקון בהחלט. לא הכל מושלם. 

אני לא קובע לך מה היא החברה הישראלית - אתה יכול לראות בעצמך. זה לא קשה. גם לפי חלוקת המנדטים וגם ממחקרים אחרים בין השאר של המכון הישראלי לדמוקרטיה החברה הישראלית זזה ימינה והפכה למסורתית יותר וזה בא עם שלל ערכים שלפעמים קשה להזדהות איתם אבל מה לעשות, זה המרכיב החברתי בישראל.

אתה יודע טוב מאוד שאני בהחלט אני כאינדיבידואל יכול להקים עסק ובו לקדם את הערכים שלי אבל זאת פגיעה בתחרות הוגנת.

הרי זה כל הדיון בחוק המרכולים למשל.

סופר גדול שפתוח בשבת בניגוד לחוק למשל יכול לספוג את הקנסות שמטילים עליו (אין אכיפה לסגירה) לעומת מרכות קטן עד בינוני סופג מכה יותר קשה אם הוא פתוח בשבת אז בלית ברירה הוא סוגר.

אז למה לא לפתוח בשבת מי שרוצה שיפתח ומי שלא רוצה שלא יפתח? כי כנראה יש הרואים בסגירת עסקים בשבת כערך נעלה יותר מכדאיות כלכלית וכאמור, החברה זזה לכיוון המסורתי יותר. אלו הערכים של החברה. ואני לא אכנס לדיון של הפרדת דת ממדינה. אין לי כוח חח.

בקיצור ולסיכום, אני יודע שאתה לא תשתכנע. אני גם לא רוצה שתשכנע. רק רציתי להגיד שבסוף, יש כאן הבדלי גישות של ערכים בינך לבין אחרים בארץ ולא תמיד לחשיובים כלכליים יש רלוונטיות.

ועוד דבר, זה ישמע לך קיצ'י, קלישאתי וסוג של פטרונות כלפיך, אבל אני חייב לציין שכשקראתי שאתה ממש רוצה להגר לארה"ב זה ממש ציער אותי. באמת אבל.

צר לי וכואב לי כאב סובייקטיבי אמיתי שאני לא יודע להסביר אותו.

באופן אישי, אני מקווה בכל מאודי שתחליט לא לעשות את זה. לא מתוך חוסר ברירה, אלא מתוך בחירה אמיתית להשאר.

אני שם לב למוטיב שחוזר אצלך שאתה מדבר בשם ה"חברה" וכתוצאה מכך אתה מרגיש שיש לך הזכות להגיד לאחרים מה לעשות. 

חברה היא אוסף של פרטים ואין לחברה רצון לעודד ילודה - יש לפרטים בה רצון לקדם ילודה. 

ל"חברה" אין רצונות ואותם פרטים שרוצים לעודד ילודה, מוזמנים לעשות זאת על חשבון זמנם וכספם!

לגבי הצבא, שוב, המספרים וגם העובדות לא מסתדרים עם מה שכתבת. 

אין שום כור היתוך. 

יותר מזה, אין שום סיבה להתיך אף אחד. 

השבחת גדודים? באמת? לקחת איזה אשכנזי מסכן מהוד השרון ולשים אותו בגדוד 51 זה בעיניך היתוך?

ושוב, אם כ"כ חשוב לך שהילדים שלך "יותכו", אז אני לא אמנע את זה ממך. לך על זה. 

עזוב את הילדים שלי בשקט, תודה רבה. 

ואין לי "משקעיים אישיים" עם הפריפריה - זה פשוט גועל נפש של מקום. 

לא רוצה שהילדים שלי יגדלו במקום שבו ערסים מפגרים עוקרים סלים במגרש כדורסל כדי שיוכלו לשחק שם רק כדורגל. 

זו לא האוכלוסיה שאני רוצה להיות באיזשהו קשר איתה. 

גיוס חובה פוגע בכולם, כמובן - אבל במיוחד בשכבות החלשות, כפי שכבר הסברתי ואתה מוזמן להתייחס עניינית לנקודות שציינתי. 

הנדסה אזרחית מלמעלה לא עובדת. היא נוסתה ברבה מאוד פעמים בהרבה מאוד מקומות וזה תמיד נחל כישלון חרוץ. 

התערבות ממשלתית רק עושה נזק. 

ושוב אתה מדבר על ה"חברה". לא, לחברה אין רצונות כמו שלוילון אמבטיה אין רצונות. 

אני גם הייתי בעמוד ענן ובעוד כמה מבצעים - ואני עדיין חושב שהשירות שלי היה מבוזבז. 

למה? כי בצבא עבדים אין חשיבות לבזבוז משאבים. במיוחד לבזבוז כח אדם. 

וזה שתקדם את הערכים שלך בעסק שלך זו תחרות מאוד הוגנת - כל אחד חופשי לקדם או לא לקדם כל ערך שהוא רוצה. 

הכי הוגן בעולם. 

זה פוגע בך כלכלית? אל תעשה את זה אם הערך הזה לא מספיק חשוב לך. 

אני מכיר אנשים מהתחום שלי שויתרו על משרות עם תנאים מטורפים בגלל שהם לא רצו לעבוד בחברות שעוסקות בהימורים און-ליין. 

זה ערך חשוב מבחינתם, והם מוכנים לוותר על הרבה מאוד כסף עבור הערכים שלהם. 

יש כאן הבדל גישות אחד: 

אני לא רוצה לחנך אותך או את ילדיך - אתה רוצה לכפות עלי ועל ילדיי את החינוך שלך באלימות. 

זה כל ההבדל. 

וחלק מהסיבה שאני רוצה להגר לארה"ב היא בדיוק אנשים כמוך. 

רוצה לשכנע אותי להישאר? תפסיק לנסות לכפות עלי באלימות את הערכים שלך. 

זה מאוד פשוט. 

אבל אני באמת לא מבין את המצב התודעתי הזה לפיו אנשים אחרים מרגישים שיש להם הזכות להעביר את הילדים שלי "כור היתוך" או לגזול ממני את הכסף של הילדים שלי בשביל לממן להם מה נראה להם (גם אם הם קוראים לזה בשם "ערכים"). 

זה פשוט מצב תודעתי כ"כ מטורף בעיני - לפגוע בכולם בלי לעזור לאף אחד בגלל איזשהו ערך שמישהו מאמין בו? 

למה?

מה גם שבניסוי החברתי הכי גדול בהיסטוריה שנקרא ארה"ב, אפשר לראות בדיוק מאילו מדינות אנשים מהגרים ולאן. 

ה-blue state exodus מראה בדיוק מה עובד ומה לא ואיפה אנשים יותר מרוצים בסופו של דבר. 

רוצים לטפוח לעצמם על האגו מהכיס שלי ולהרגיש טוב עם עצמם. 

הפכת את המדינה לקב"ה - הקב"ה אסר על הגזל אבל למדינה מותר... המלך אחאב בודאי היה מסכים איתך. 

נבות, כנראה שקצת פחות, אתה לא חושב? 

והגענו לפאנצ' ליין - זה החוק. 

אני אפעיל עליך אלימות אם לא תעשה מה שאני אומר לך ואני לא צריך לספק לך הסברים. 

סוציאליסט קלאסי. 

כי זה ערך בעיני החברה הישראלית. 

אתה סבבה עם זה שמממנים את זה מכספי המסים שלך? 

זה ערך של החברה הישראלית, לא? 

כי זה בדיוק מה שאתה עושה - אבל מהצד השני. 

כל אחד יכול להגיד "זה ערך" אז "תממנו\תתנדבו" בהתאם לערך שאני מאמין בו. 

לחייב אנשים לעשות משהו שהוא רע ונורא שרק פוגע באנשים שחייבים לשמר אותו כי הוא "ערך" זה לא טיעון אלא אלימות. 

אז אם אני די שרוט ליברלי שמאמין בקידום אג'נדות להט"ביות, אני בהחלט יכול להסכים שמכספי המיסים שלי הצבא יממן נושאים כאלה.

אם אני די שרוט שמרני אני בהחלט יכול להסכים שמכספי המיסים שלי יממנו גיורים לחיילים שרוצים להתגייר.

ודי שרוט השמרני סבבה עם מימון גיור לחיילים.

איזה מהם זה די שרוט האמיתי אני עדיין לא יודע 🙄

בפעם האחרונה שבדקתי, זה היה בערך 70%. 

שני העשירונים העליונים משלמים כ-80% 

חמשת העשירונים התחתונים כמעט ולא משלמים כלום. 

ויותר מזה, הוא גם מרוויח פחות - כלומר, הוא משלם פחות אחוזים מפחות מסים. 

עדיין, המסים בישראל הם מטורפים ביחס לעולם (במיוחד בפרוגרסיביות שלהם) - אז גם להם קשה. (ואולי אפילו יותר כיוןן שהם מרוויחים פחות). 

ככה זה במדינת ההסתדרות...

שני אנשים שמאוד קרובים אליי הם רופאים. שניהם אמרו לי חד משמעית - כל דבר, בפרטי. 

עשיתי ניתוח בברך - את חושבת שהלכתי לציבורי? 

המרפאות הקהילתיות שעובדות בשיטת השוברים, הן טובות. 

הרפואה הציבורית היא קטסטרופה. 

ועוד לא התחלנו לדבר על מערכת החינוך הציבורית שמנהלת יפה בן דוד. 

בכל המדדים, אנחנו האחרונים בעולם המערבי. 

הם קובעים את השכר בהסכמים קיבוציים ומחריבים את המערכת. 

לא רק השירות שהאזרח מקבל - אם רוצים לראות מומחים אפשר לפעמים לחכות בתור שלושה-ארבעה חודשים בכיף - אלא גם התנאים של המתמחים למשל. 

מי רוצה שאדם שהיה ער ב-26 השעות האחרונות יתקרב אליו עם איזמל מנתחים? 

לא צריך "השלמות" בפרטי - מי שחפץ חיים, צריך לעשות כל מה שאפשר בפרטי. 

אני עושה הכל בפרטי חוץ ממיון. 

בדיוק מאותה סיבה שהמרפאות הקהילתיות הן יחסית טובות - מחלקות היולדות הן המחלקות היחידות ברפואה הציבורית שעובדות בשיטת השוברים. 

הייתי צריך לציין את זה. 

יש אנשים במדינה הזאת שמשלמים אלפי שקלים בחודש "ביטוח בריאות". 

אין כזה דבר "חינם". 

אני הולך לכל דבר אך ורק לפרטי. בשביל זה יש לי ביטוח פרטי. 

כל מקרה סטנדרטי שהוא - אני ומשפחתי הולכים רק לפרטי. 

מבחינתי, בית חולים קיים בשביל חדר המיון. 

אני מקבל מעט מאוד מהמדינה עבור מה שאני משלם. 

בגלל זה, אגב, אני מנסה לשכנע את אשתי לעבור לארה"ב. 

אני מקווה שאצליח, אבל הרבה כמוני מצליחים ובורחים מכאן. 

ודאי שאנשים מבסוטים לקבל דברים על חשבון אחרים (האמת שאני לא. אני לא מוכן אף פעם שישלמו עליי) - אלא אם כן הם אותם אחרים ואז זה באסה והם רק רוצים לברוח מכאן, כפי שהם באמת עושים. (על כל עולה מארה"ב יש ארבעה יורדים). 

מי שמשלם יותר, לא היה צריך רשת בטחון אם לא היו עושקים אותו במסים הכי פרוגרסיביים במערב. 

ואני מתקשה לקבל משפחה נורמטיבית עם הכנסה סבירה שנפלה כלכלית מסיבות שלא תלויות בהם. 

מה כבר יכול היה לקרות שאי אפשר לבטח מראש? 

ובכל מקרה, המחיר של רשת הביטחון עבור אותה משפחה הוא לקחת המון המון כסף ולהעביר אותו כמעט בלעדית לאנשים שהם לא כמו המשפחה שתיארת אלא למגזרים שלא עובדים\עובדים בעבודות לא מכניסות ומביאות ילדים בלי חשבון. 

כמעט כל כספי הביטוח הלאומי הולכים לאותם שני מגזרים שכולם יודעים מי הם. 

עדיף לעשות רק צד ג' לרכב ולא מקיף ובמקום זה לדאוג לביטוח סיעודי ובריאות. 

והתשלום על המילואים הוא למשרת המילואים - זה לא פיצוי לבעל העסק. 

ברור שעדיף שנטל השכר שלהם ייפול על כתפי כל הציבור. 

אבל אתה מעדיף שהמדינה תעביד אנשים בכפיה ואפילו לא תשלם להם על כך? הפעם האחרונה שמדינה מערבית עשתה משהו כזה היתה לדעתי בתקופת העבדות בארה"ב. 

הלוואי שיסגרו (או לפחות יצמצמו מאוד) את המגזר הציבורי. 

העשירונים העליונים מממנים אותו. 

מי שמרוויח מהביטוח הלאומי הם בעיקר אנשים שלא עובדים - אבל גם מי שעובד מקבל לפעמים יותר ממה שהוא נותן. 

קצבת ילדים? חיסכון לכל ילד? 

זה מתקזז כתלות בשכר. 

בעיקרון, מי שמקבל את כספי הביטוח הלאומי הם אנשים ללא עבודה\עבודה עם הכנסה נמוכה ומספר גבוה של ילדים. 

עבור חלק מהעשירונים זה מתקזז ועבור השניים העליונים זה ממש עושק. 

בגדול, הסכום שאני משלם בכל חודש לביטוח הלאומי ולביטוח הבריאות בחודש גבוה יותר ממה שאני משלם לביטוח הרפואי הפרטי+ביטוח תאונות ואכ"ע שאני משלם בשנה!

זה מטורף. 

ועם כל הכבוד, אני לא מעוניין לממן את רשת הביטחון שלך או של כל אחד אחר, על חשבון הילדים שלי. 

החיים הם לא צפויים, אבל אפשר להתכונן, לחסוך, להשקיע, לרכוש ביטוחים מתאימים וכו'. 

במקרה הכי גרוע, לאנשים יש משפחה\קהילה. 

וכמובן, שהמסים עצמם הם גורם משמעותי בצורך ברשת ביטחון. 

ורוב הכסף של רשת הביטחון הזאת לא הולכת לאלה שהגיעו למצב קשה בגלל אירועים לא צפויים - אלא לאוכלוסיות שלא עובדות ומביאות ילדים בלי שום חשבון. 

לא רוצה לממן ולא רוצה את הרשת. 

אם אדם יכול לקנות סמארטפון לכל אחד מבני משפחתו ב-1000 שקלים, הוא יכול גם לעשות ביטוח בריאות פרטי. 

כמעט כל אחד יכול למצוא עבודה ולחיות ברמת חיים שתאפשר חיסכון ואפילו השקעה - זה בעיקר ענין של רצון. (לא כולם, אבל רוב גדול). 

מה לגבי ביטוח חיים? 

אני כבר אמרתי לאשתי שמבחינה כלכלית, זה משתלם לה שאני... במקרה כזה, היא מסודרת. אני דאגתי לזה. 

וגם ההורה השני יכול לעבוד. 

אני חושב שאין הבדל בין בריאות וחינוך לתזונה או למכונית בטוחה יותר. 

אפשר נניח לחייב כל אדם לרכוש ביטוח בריאות ברובד המתאים לו על חשבונו או לעבור למודל הסינגפורי (המודל הכי יעיל בעולם ומקום רביעי בטיבו בעולם וזה קצת ארוך לפרט, אבל בגדול, המדינה מחייבת כל אדם להפריש אחוז מסוים לביטוח בריאות עבור עצמו בלבד וטיב הטיפול בו יהיה בהתאם). 

מבחינת חינוך, אפשר לעבור לשיטת השוברים - אם כי עדיין זה לא הוגן שיש משפחות עם הרבה ילדים ומעט הכנסה שלמעשה חיות על חשבון אחרים. 

קחי למשל משפחה שההורים בה לא עובדים ויש להם 7 ילדים - למה הם צריכים לקבל הטבה ששווה 30,000 שקלים על חשבון אחרים? 

רק בגלל שהם בחרו להביא ילדים בלי לדפוק חשבון ליכולות שלהם לפרנס אותם? 

אם כבר, אפשר לתת שובר משפחתי ושכל משפחה תחליט איך לחלק אותו בין הילדים. 

לתת כסף לפי מספר ילדים רק מעודד ילודה חסרת אחריות. 

תשאלי את הסולידית. 

ושוב, לכמה אנשים אין סמראטפון היום? 

אז במקום סמארטפון ב-1000 שקל, שיקנו ב-200 שקל מיד שניה. 

זה ענין של סדרי עדיפויות, לא של חוסר יכולת. 

לא לעולם חוסן - ולכן כדאי לקיים סדר עדיפויות אחראי. 

נ.ב. 

אם המסים היו מגיעים באמת לאנשים שצריכים אותם - אז ניחא. 

למשל, המודל הרפואי הסינגפורי ממומן ברובו הגדול בצורה פרטית אבל במקרי קצה חריגים, המדינה מממנת. 

עם זה עוד אפשר לחיות. 

במדינת החאפ-לאפ שנקראת ישראל, כל אחד מנסה לעקוץ כמה שהוא יכול והכסף מגיע ברובו המוחלט לאנשים הלא נכונים. (מחצית מכספי הביטוח הלאומי מגיעים למגזר הבדואי בגלל ריבוי האמהות החד הוריות במגזר - כתוצאה מהחוק שאוסר על פוליגמיה). 

ויש מספר מוגבל של עובדים - אז זה בהחלט שיקול לגיטימי. 

יש מחלקות בבתי חולים שלא מקבלים אמהות להתמחות (כמובן שלא באופן רשמי) כדי שיתר המתמחים לא יצטרכו לטחון יותר ממה שהם טוחנים. 

לטייל מסביב לעולם. 

אני מכיר אנשים שעשו את זה - התפטרו מהעבודה וטסו לטייל. 

כשמקבלים לעבודה אדם נשוי - במיוחד עם ילדים - הסיכוי שזה יקרה, קטן יותר. 

רוויה באבטלה סמויה. 

המשכורות הרי לא יוצאות מהכיס של הבעלים אלא מתקציב המדינה, אז למה לא לחגוג?

מונופול ממשלתי ללא תחרות - אז מה? בואו נעשה פרסומות עם שקע ותקע כדי שהלקוחות לא יעברו למתחרים... ונעסיק סמנכ"ל שיווק עם משכורות של 60,000 שקלים בחודש כדי לנהל את התחום... 

אם מכאן אתה מביא את הראיה שלך, אז זה מסביר הכל. 

השיקול המרכזי בקבלה לעבודה בחברת החשמל הוא מהי הקרבה המשפחתית שלך למישהו מספיק חזק בועד. 

אתה רוצה שבעל עסק יספוג הפסדים בגלל שאתה רוצה להרגיש טוב עם עצמך על חשבונו. 

אני בסה"כ אומר לך שאם אתה רוצה להרגיש טוב עם עצמך, נסה פעם כשזה על חשבונך... סוציאליסטים חזיריים תמיד רוצים להרגיש טוב באמצעות כספם של אחרים. 

כשמציעים להם שישלמו בעצמם על ה"נדיבות" שלהם, פתאום הם מתחרפנים... מעניין... 

לגבי בתי חולים ובתי ספר - הנה רעיון גאוני: שכל אחד ישלם עבור עצמו וילדיו!

כל אחד ירכוש לעצמו ביטוח בריאות פרטי בהתאם ליכולותיו - בדיוק כמו שאנשים עושים בתחומים אחרים. 

ואנחנו כולנו רואים באיזה מקומות נמצאים הילדים והמורים במערכת החינוך הישראלית הסוציאליסטית - כן, הפרטה תועיל לכולם. 

ואגב, הקשקוש שלך על הצבא האמריקאי מול הרוסי הוא הטיעון הדמגוגי הרגיל נגד צבא מקצועי. 

בדקת פעם מה השכר הממוצע בארה"ב ומהו השכר הממוצע ברוסיה? 

מן הסתם השכר של חייל אמריקאי יהיה גבוה בהרבה מזה של חייל רוסי. 

צבא מקצועי הרבה יותר זול, חסכוני, יעיל וטוב מצבא מנדטורי - בגלל זה ברוב העולם המפותח, הצבא הוא מקצועי. 

בבקשה תפסיק לקשקש - אתה מביך. 

מה זה משנה מה השכר הממוצע? 

אני מבין למה אתה סוציאליסטי חזירי - כי אין לך מושג בכלכלה. 

בצבא ארה"ב, השכר לחייל צריך להיות הגיוני ביחס לשכר הכללי במדינה וכנ"ל לגבי רוסיה. 

אם  נניח שכח האדם יקר פי 50 בארה"ב מאש ברוסיה, אז הצבא האמריקאי יהיה הרבה יותר יקר. 

אין בארה"ב שכר צבאי חובה - כי אין שם חובת גיוס. 

מי שהולך לצבא, בוחר ללכת לצבא וכדי שהוא יבחר ללכת לצבא, צריכים להציע לו משכורת נורמלית. 

גיוס החובה לצבא רוסיה של שנה. 

הצבא הרוסי בנוי יותר על קבע. 

ואם אתה חושב שזה לגיטימי להעביד בכפיה אנשים במשכורות רעב כדי להקטין את הוצאות הבטחון, אז בוא נביא כושים מאפריקה ונשעבד אותם. 

זה יהיה הכי זול, לא? 

נראה לי שזה עבד טוב לאמריקאים... 

ולמרות זאת, משרד האוצר חישב ומצא שבכל שנה מדינת ישראל מפסידה 51 מליארד שקלים רק בגלל היעדר הכנסה של אותם חיילי חובה. 

כן, מסתבר שאם אותם חיילים מיותרים היו הולכים לעבוד - התוצר של מדינת ישראל היה גדל בצורה מאוד משמעותית. 

וזה בלי כל הבזבוזים האסרטרונומיים על חיילים מיותר, השכר שלהם, המזון שלהם ושאר השחיתות שמתרחשת בצבא. (שכירת קומה בעזריאלי כחלק מהת"ש של יחידות טכנולוגיות מקומבנות, למשל). 

די לחרטט. 

רק אבדן העבודה של הצעירים המיותרים בצבא עולה 51 מליארד שקלים למשק. 

עכשיו חשב גם את שכר העבדות שהם מקבלים, את הכסף והלוגיסטיקה שהם עולים ותקבל שהצבא המנדטורי עולה לנו יותר מכל תקציב הביטחון (שכולל עוד גופים חוץ מצה"ל). 

ובפעם האחרונה שבדקתי, 48 לחלק ב-22 זה קצת יותר מ-2.

ממש ממש לא 4... 

כשיודעים חשבון בסיסי, פתאום זה מסתדר... אגב, חישובים מגוחכים... 

List of countries by military expenditures - Wikipedia

וכמובן זה בלי להזכיר שהצבא הגרמני גדול מהצבא הישראלי בכ-6%, אבל בקטנה... 

אגב, הגרמנים גם מוציאים רק 1.3% מהתל"ג שלהם על הצבא. 

אנחנו מוציאים 5.9% על הצבא. 

כשיש יותר כסף, אפשר גם להוציא יותר. 

כשאין צבא מקצועי, יש יותר כסף... 

מה קשור עכשי היורו? 

נסה שוב. 

הצבא הגרמני יקר פי 2.4 מהצבא הישראלי ולא פי 4. 

תוסיף את 51 מליארדי השקלים שאנחנו מפסידים - שזה 14.5 מליארד דולר וההפרש כבר די קטן. 

תוסיף את החיסכון לצה"ל על שכר חיילים מיותרים והלוגיסטיקה שעולה כדי להחזיק אותם (כולל בתי הכלא הצבאיים שמלאים שאסירים שערקו כדי לפרנס את משפחתם) - ואתה לא מרוויח כלום מצבא של עבדים. 

צבא חובה רק פוגע במדינה בכלל ובשכבות החלשות בפרט. 

השאלה היא, למה אתה כ"כ רוצה לפגוע בשכבות החלשות? 

שנגרם כתוצאה מגיוס החובה. 

גיוס חובה זו פשוט רשעות לשמה. 

אבל, ברגע שמעסיקים צבא של עבדים, גם מאבדים את הפטנציאל שלהם לעשות משהו מועיל עם הזמן שלהם ומוציאים עוד כסף על חיילים מיותרים. 

ואין לי שום מושג מהו ההגיון התחבירי של המשפט הבא הזה: "גבי שכר ממוצע בגרמניה, סתם לידיעתך- אין שם שכר מינימלי בכלל"

על חשבון אוכלוסיות חלשות. 

כל הנושא של אידיאולוגיה וכור היתוך (פחות מ-50% גיוס, איזה מן כור היתוך זה?) - הוא מסך עשן. 

עושה זאת מאינטרסים. 

יש לנבחרים שלנו אינטרס להחליש את החלשים. לדכא אותם. 

כך הם גורמים להם להצביע להם. 

בדיוק כמו שעושים הדמוקרטים לשחורים בארה"ב - הם רוצים את הקולות שלהם אז הם דואגים לדכא אותם במסוה של דאגה. 

אם הם ייצאו מהמקום המדוכא שלהם, הם לא יצטרכו פוליטיקאים ש"ידאגו" להם - ואז מי יצביע לדמוקרטים? 

ועובדה שיש כאן אנשים שחושבים שזה כלכלי. 

עובדה שכל החישובים שלך שגויים. (בא נמיר דולרים ליורו ונשווה את זה לשקלים... מה?...)

צבא מקצועי משתלם הרבה יותר למדינה ומוסרי הרבה יותר כיוון שהוא לא מסתמך על עבדות כפויה והוא לא פוגע בשכבות החלשות. 

בקיצור, אין לך שום טיעון ענייני. רק קשקושים. 

מביך. 

אובססיית הפערים בביקורת על שיטת השוברים בחינוך ~ בעיקר כלכלה

בלוג של פרופסור שבדק את המחקר בנושא זה קצת יותר רציני... 

יש שם קישורים למאמרים, אבל תצטרך לעשות מנוי כדי לקרוא אותם. 

שיטת השוברים מועילה מאוד - במיוחד לשכבות החלשות.

זה היופי בקפיטליזם - כולם מרוויחים. גם מי שיש לו יותר וגם מי שיש לו פחות. 

בסוצאליזם, כולם מפסידים. 

סוציאליסטים, הם כמו שתאצ'ר אמרה: הם מעדיפים שהעניים יהיו עניים יותר, ובלבד שגם לעשירים או לאמידים, יהיה פחות. 

עובדה, אתה זה שבעד גיוס חובה - שזה הדבר אולי הכי גרוע (למעט מערכת החינוך הציבורית) עבור השכבות החלשות. 

זה לקחת נערים בני 18 ובמקום לתת להם אפשרות לעזור בפרנסת המשפחה, נותנים להם 1000 שקלים בחוד ואוסרים עליהם לעבוד. 

בתי הכלא הצבאיים מלאים בעריקים שפשוט הלכו לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. 

אתה מכיר הרבה משפחות מבוססות בהן הילדים בני ה-18 הולכים לעזור בפרנסת המשפחה? 

מה לגבי יחידות טכנולוגיות? 

היום, כדי להתקבל אליהן, מאוד כדאי לעשות קורסים מקדימים - מי אתה חושב הולך לקורסים האלה? הבן של משפחה ממוצעת מדימונה או מרמת אביב? 

זה נותן יתרון לשכבות החזקות. 

למי שיש כסף ואומרים לו שישרוף 3 שנים ב-1000 שקלים לחודש, זה רע, אבל הוא ישרוד. 

לשכבות החלשות, זו מכת מוות. 

למה אתה רוצה לתת מכת מוות לשכבות החלשות? 

בצבא מקצועי, אם מישהו מהשכבות החלשות יתגייס, הוא יקבל משכורת נורמלית. 

כזאת שיכולה לעזור לו ולמשפחתו. 

זה הרבה יותר משמעותי עבור השכבות החלשות מהחזקות.  

והסברתי לך כמה שגוי צילום המסך שצירפת. 

תכפיל דולר ב-4 כדי לקבל יורו ולהשוות לדולר... מה?... 

הצבא מפעיל גיוס חובה - הוא פוגע בשכבות החלשות בצורה אנושה. 

המשטרה מגייסת לשורותיה לרוב אנשים שלא היו יכולים למצוא עבודה נורמלית בשום דבר אחר - אז מצד אחד זה משרת את השכבות החלשות אבל מהצד השני, ככה גם המשטרה שלנו נראית. 

אגב, אחת הבעיות גם בצבא היא שממשיך לקצונה הוא לרוב ברירת מחדל ולא אנשים שבאמת רוצים שהם יהיו קצינים. (אצלי במחלקה שלושה חיילים שלא הסכימו לצאת לקצינים נענשו בחודשיים במפקדה. הטובים, לרוב לא רוצים להיות קצינים במערכת הנוראית הזאת). 

את ההתמקצעות שהם עוברים בצבא שכל מיני תחומים הם היו יכולים לעבור בלי משמעת צבאית, בלי בזבוז זמן על טרטורים ובמהירות רבה יותר באזרחות. 

צבא מקצועי יהיה נהדר לשכבות החלשות מכל הבחינות. 

The Participant Effects of Private School Vouchers Across the Globe: A Meta-Analytic and Systematic Review by M. Danish Shakeel, Kaitlin Anderson, Patrick Wolf :: SSRN

מטא אנליזה בנוגע לשיטת השוברים מכל העולם. 

ההצלחה של השיטה מבוססת ורק מי שמתעלם מהנתונים יכול לטעון שהיא נכשלה. 

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

והכי חשוב

בהצלחה !

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

מעריך את המילים

יודע לומר נק' מפנה?

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

איך הילדים שלך מסופרים?

היום לא שואלים.

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!