אצלי זה קצת שונה כי אני בקושי בוכה  כי קשה לי לחשוף רגשות 

ואם הם מתוסכלות אז זה סוג של רגש שמתעורר חזק יותר אלם מאשר אצל בנים ואז הם יכולות לבכות

ורגשות אצל האישה חזקים הרבה יותר מאשר אצל בנים

אז זה הגיוני שהיא תבכה יותר

שזה לא קשור לרגשות ככ.. ולכן זה היה נראה לי קצת מוזר שבנות בוכות יותר.. אבל יכול להיות שזה בגלל שאני מתוסכלת הרבה . יותר מהרבה אנשים בגיל שלי. וזה גם ממש בתקופות. 

זה כי צלי לפחות אני די פריקה או כי אנימנסה להסביר מה מציק לי ופשוט לט מביניםםם

אני לא בוכה מתסכול, אני בוכה סתם כי אני דרמטית

ובכיתי בטירוף חשבתי הולכת ליפול לי אני איהיה חסרת אצבע

היה אמבולנס מתחת צעקתי לו שיבוא להציל אותי, אבל הוא לא הקשיב, אמא שלי כן

התקשרה פה שם הלכתי לבית חולים

בכיתי לרופאים שאני לא רוצה לשחרר את הנייר סופג כדי שהיא לא תיפול, 

ואז אחרי שהורדתי כולם צחקו עליי שזה כלום ושום דבר, שמו לי חומר וחבשו לי אותה

אלוהים, תפחיד אותנו הרבה רק אל תעניש.

בקיצור, שום תסכול בסיפור, רק דרמה

את אולטרה אולטרה לחוצה יואוו 

בננים, קחו את זכות הדיבור בחזרה- ותגידו האם אם, וממה אתם בוכים.
בתודה הנהלת אנא ערפעה.

"הנהלת אנא ערפעה"

אוי, זה טוב.

הם בקושי לא יכנסו לדיון על הרגשות של הנשים

אז את מוזמנת להכניס אתם לדיון ע"י תיוג

@בן @עוד @בן

עכשיו הם בטוח יראו.

אגב, כל המתוייגות כאן הן בנות.

רק כשחותכים בצל

הן פשוט לוקחות דברים באופן יותר מוגזם.

יצא לי לראות יותר בנים שמחפשים צומי מאשר בנות.

וגם אצל השכנים, אבל אצלם גם הבנות מחפשות צומי עם מכות...

וגם זה שאת נדירה

את פשוט דיברת בכללי וזה לא ממש מחייב

אני בד"כ לא בוכה מכאב, (כאילו גם, אבל הבנת) וזה יותר... מתסכול.

דוגמא: 

אם יהיה טיול משפחתי שאני נורראאאאאאאאאא ארצה לצאת אליו, ופתאום מסתבר שכל המשפחה לא צריכה להיות בבידוד ואני כן.

יכול להיות שאני אבכה על זה שביאסתי ואכזבתי כ"כ את כולם...

ות ככה הבנים בטוחים שיחשבו עליהם אם הם יבכו. יש מן תפיסה כזאת שבנים צריכים להיות גברים וגיבורים ואסור להם לבכות או להראות סימן לחולשה.

אז הם לא בוכים בקול, הם בוכים בלב. כי גם להם יש רגשות.

@שפרינצא בוזגלו, את צריכה לקרוא...

כאב מסתתר, הוא הילד של אהבה ושנאה.
הוא אח של הכלה וקבלה, הוא הילד המקופח.

לא נותנים לו מקום, והוא מאד בודד.

רע לו, עצוב לו, הוא מרגיש לא רלוונטי.

רע לי בשבילו, רע לו בשבילי.
ההדדיות הזו אומרת- לא תתני לי מקום? אני אתן לך!
יהיה לך כואב, תטבעי בתוכי.
עצוב לי עצוב לך- ואת לא תתייחסי.
לא תתייחסי, ותדחיקי, תדחיקי ותכאבי.

לא נפטר אחד מהשני- עד שנשלים האחד את השני.
את תתני לי מקום, ואני אתן לך.
אני אשחרר אותך ממני, את אותי ממך.

ותבכי...

שטויות כמו ביולוגיה משפיעות גם על הסף הדרוש לבכי.

כלומר המצב הדרוש בשביל שבן יבכה הוא פי כמה יותר גדול מבנות, ואז תוסיפו השפעות סיבתיות...
לא למדתי את זה, סתם אנשים שלומדו ביולוגיה סיפרו לי, אז כמו כל דבר אחר באינטרנט,כמובן שלקחת את זה בערבון מוגבל.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות