מהלבוש שלי, באמת שאני משתדלת ללכת צנוע, 

מהשאיפות והמטרות שלי, מהתכנים שאני רואה ומעבירה, 

מהדיבור שלי.. (שברוך ה' למרות שהסביבה אצלי עם דיבור בואו נאמר.. לא הכי וואו, אני ב''ה מצליחה לשמור על עצמי ומקווה שגם לחלחל לאחרים...

זהו ועצוב לי על זה

וכבר ההשתדלות שווה ומראה המון!

השתייכות סוציולוגית לחברה הדתית?

או מחויבות להלכה?

הן הולכות עם קצר כמעט גופיה ושורטים, מדברות בשפות לא הכי נקיות, רואות תכנים שעדיף שלא תראו, לא שומרות נגיעה ושומרות שבת בחפיף.. כאילו באמת הן בנות מדהימות, עם הורים דתיים, ומגדירות ת'צמן דתיות.. אבל חוצמה ההגדה שלהן לעצמן, והמשפחה שלהן, בקושי תמצע סימן מקשר..

אני אשמח שתסביר יותר את המושגים כי ת'אמת לא הבנתי אותם כלכך..

אדם יוגדר כדתי אם הוא משתייך לחברה הדתית, הוא לא צריך להאמין בה' או בתורה בשביל זה, אלא לגור באזורים דתיים, לשלוח את ילדיו למוסדות חינוך דתיים, לבוא לבית כנסת (ולא, זה לא סותר את זה שהוא לא צריך להאמין בה').

לעומת זאת ההגדרה השנייה מתייחסת להחלטה ערכית של אדם לשמור מצוות, אדם יוגדר כדתי אם הוא רואה לנכון לשמור מצוות והשתייכותו הסוציולוגית לא מעלה או מורידה.

מתבטא במידות, בדרך ארץ, בשאיפות, ברצונות, בלבוש, בדיבור, במראה

 בהתנהגות, בערכים, בחינוך, בידע, במצוות, בחברה, באמונה, ברמה, במחשבה ועוד..

בלעדיה לא כל מי שמנהל איתי סמול טוק היה מבחין בדתיות שלי

הלבוש ייצג את כל אדם, בגלל זה

בחצאית ושלושתרבע, מאמינה שגם בדיבור, ושאני מאמינה שיש משהו מעבר והחיים הם לא סתם לקום מאוחר בבוקר ולמרוח את היום עד מחר

ים אף אחד לא יחשוב שאני חילונית וגם לא שאני חרדית.. חוץ מזה, הדיבור שונה, הנושאי שיחה, התחומי עניין...

מספיק?

זה נראה לי נקרא מסורתי, לא דתי..

השתייכות סוציולוגית לחברה הדתית- אדם יוגדר כדתי אם הוא משתייך לחברה הדתית, הוא לא צריך להאמין בה' או בתורה בשביל זה, אלא לגור באזורים דתיים, לשלוח את ילדיו למוסדות חינוך דתיים, לבוא לבית כנסת (ולא, זה לא סותר את זה שהוא לא צריך להאמין בה').

דתי ולא גרה באזור דתי מידי, אז ממה הופך אותה לדתיה?

לא נכון להגיד שזה רק אצל בנים.. נכון שבחורף זה יותר מסובך אבל גם אם זה אותה חצאית (ובדרך כלל זה לא אותה חצאית בגלל - סגנון, אורך, מפתח צוואר, שסע.. וגם אם תראי אצל שתי בנות את אותה שמלה אצל אחת זה יכול לבוא בכל מיני תוספות ותחתיות) רואים לפני סגנון שאר הבגדים, איסוף וצורת השיער, סוג נעליים.. קיצר העולם ניזון מסטיגמות בכל תקופה ועונה ובכל מקום

לרמה הדתית של כל אחד לא על זה דיברתי

הוא אמר שאצל בנות הפרמטר של הלבוש והנראות יכול לומר משהו, ואצל בנים הלבוש לא אומר כלום. אז זהו שלא. לבנים יש כיפה וציציות ישר אפשר לקטלג אותם כחלק מהחברה הדתית

וגם לגבי מה שאמרת,  לא ממש נכון כי כמו שיש הבדל בין כיפה שחורה לסרוגה, יש הבדל בין חצאית ג'ינס קצרה לבין חצאית שחורה מקסי רחבה. 

את אמרת גודל הכיפה וסוג הכיפה-יש גם גודל החצאית וסוג החצאית.

בלבוש, בהתנהגות, בדרך ארץ, באישיות, בערכים, בשאיפות, באמונה, במחשבה, בדיבור, במעשים

בעצמי ובמי שאני

אני מתקן עדיין אהבת

בערך בכל דבר זה מתבטא.. לפחות אצלי

זה שאני חושבת ככה- זו עבודה עצמית.
לדעת שמה שאני עושה זה לא מן השפה אל החוץ.
שלא כפו עלי, או החליטו בשביל, אלא בחרתי אני להיות דוסית.
אני בחרתי לבחור.

קבוצה א' - דוסים שהם דוסים - דוסים שהם דוסים עד הסוף גם בתפיסות.

דוסים מזרוחניקים - דוסים שקשה להם.

מזרוחיקים דוסים - מזרוחניקים בתפיסה ותכל'ס מתנהים כמו דוסים.

ומזרוחניקים לגמרי.

תפיסה עצובה..

צודקת ביותר!

אבל נראלי בגלל שזה פשוט חשיפה שלך מול הרבה אנשים, ועלול לקרות מיזה גם דברים לא וואו, וגם בגלל שזה הרבה גם תכנים לא הכי..

אז מראש מעדיפים למנוע אתזה ופשוט לא להכנס.

אין בזה בעיה חד משמעית לדעתי..

אבל זה למניעה מראש לא נכנסים..

הבנת?

@טופיפי

העולם המערבי בכללי לקח לכל אדם את האינטימיות של כל אחד.כל דבר צריך להיות שייך לכולם(כל דבר בחיים).אפילו את הרגעים הכי אינטימיים שיש לאדם אז העולם המערבי החליט לפרסם אותו ולהפות אותו לרגע של כולם.דברים צנועים(לאו דווקא מבחינה דתית) צריכים להיות שלנו ולא של כולם,למשל ספר תורה צריך להיות במקומו בארון קודש ואם יפתחו אותו בכיכר העיר אז פשוט יבזה אותו.מקווה שהסברתי את העצמי נכון.

נ''ב אם את רוצה בירור גדול יותר תשלחי אס אמ אס או וואטצאפ לרב יוני לביא-0546702313

הרי זה כל התפקיד שלנו-לעזור אחד לשני

עבר עריכה על ידי אין קדוש כה' בתאריך ג' בכסלו תשפ"א 13:24

בינינו, מה זה לא לראות תמונות חשופות? ברגע שנכנסת לאינסטגרם ובכללי לדברים לא צנועים אין לך שליטה על זה. חזל אומרים "אין אפוטרופוס לעריות" (בטוח לא כתבתי נכון את אפוטרופוס אין לי מושג איך כותבים את זה..) - לאדם יש יצרים שקשה מאוד לשלוט בהם, אין בן אדם שחסין ליצר. מלכתחילה לא להיכנס לניסיון שאני יודעת שאני לא אעמוד בו (ובכלל אין איזה אפליקציית פלאים שמסננת את כל התמונות החשופות והלא ראויות). וזה לא סתם להיחשף לדברים, יש שמה קשרי בנים-בנות ועוד דברים לא צנועים ולא ראויים (ברוך ה' לא נחשפתי לזה אבל אני מאמינה שיש שמה דברים מאוד גרועים).
העולם הדתי מתנגד לתפיסה המערבית (למרות שלצערנו יש הרבה שנמשכו אליה) כמו שכתב "אין כמוך אבא" והוא מאמין בחיים שבהם לא צריך לתעד כל רגע ולשתף את כל העולם אלא בחיים פנימיים. לא להחצין את עצמינו.

ותכלס, מה כזה מעניין מה קורה אצל אחרים? זה פשוט מחלה של הדור. לא צילמת אתה לא חי. לא העלת לא היית. בואו נתרכז בעצמינו ונפסיק לשתף את החיים שלנו. זה חיים שטחיים חיים של שיתוף. מה אכפת לי מה קרה אצלה ואיפה היא הייתה אתמול? אתם לא מבינים כמה פוגעני והרסני זה יכול להיות.

מוזמנת להגיב לחלוק ולהתווכח

וואלה. זכרתי שזה משהו כזה אבל לא הסתדר לי..

רותח מבפנים

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות