ישנם שבעה משקים המקבלים טומאה:

יין

דבש

שמן

חלב

טל

דם

מים

יענו ראשי תיבות של כל המשקים.

ברר, עד שדחפתי בכותרת... עכשיו נסביר:

לא המקבלים טומאה, אלא המכשירים גידולי קרקע לקבל טומאה.

כלומר - כל פרי או ירק אינו מקבל טומאה בשום אופן, אלא אם כן נרטב באחד משבעת המשקין הללו לאחר שנתלש מן הקרקע.

וכן מה שכתבה @לראות בטוב, ושימי לב, הטעם שצריך ליטול ידיים - זה גם כן תוצאה מהנ"ל.. ולא רק אם נטבל בהם, אלא בכל אופן שנרטב מהם.

כל החידות הכלליות שלי-

כל החידות הכלליות שלי - נוער וגיל ההתבגרות

יין

דבש

שמן

חלב

טל

דם

מים

הם אכן המשקים שמקבלים טומאה.

הן משרץ מת.

והן מטמא מת.

והן מאוכל שנגע בו טמא מת (הטמא הוא "אב הטומאה", המאכל - ראשון לטומאה, והמשקה נעשה "שני לטומאה")

(הכלל הוא שמשקה יכול להעשות רק ראשון לטומאה או שני לטומאה, ולא "שלישי לטומאה")

ויש עוד דין - שכמו שהם מקבלים טומאה בעצם, כך הם גם "מכשירים" מאכלים אחרים לקבל טומאה, שזה מה שכתבה לראות בטוב. וזה נכון, אבל לא אומר שמה שקרובה כתבה לא נכון.

ומכאן נובע גם הדין ליטול ידיים לפני אכילת מאכל רטוב.

וכמו שכתבתי כאן יפה, הוספה: לא רק המקבלים טומאה אלא גם מכשירי גידו"ק לקב"ט. - נוער וגיל ההתבגרות

@קרובה @לראות בטוב

(עריכה, @גארפילד אלא אם כן התכוונת שלא מדוייק כי היא לא פירטה את המשקין. אבל מצד עצם דבריה - היא אמרה טוב. כאמור)

אכן כן, מאכל ("גידולי קרקע") שבאו עליו משקים אלו, ולאחר מכן נפל עליו שרץ מת - נטמא.

הבנת מעולה.

מה הציק לך? ומה המזל?

הקשר זה שהמשקין הללו הינם המשקים היחידים המקבלים טומאה ומכשירים גידולי קרקע לקבל טומאה.

ו-טוב, נו...🙄 שיהיה....

"החולד והעכבר והצב למינהו: והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת" הם שמונת השרצים המטמאים.

זה שבעת המשקיםםםםםםם קשור לכל מיני דברים בהלכה שאינני זוכרת כרגע מה הם אבל פעם למדנו אותם.

את כה עשו חכמינו כתבה יוכבד סגל (זה נכון??)

מה זה הראשי תיבות י"ד שח"ט ד"ם? (קרדיט ל@נשמה כללית) שבעת המשקים שלא מקבלים טומאה (יין, דם, שמן,חלב, טל, דבש, מים)

מי כתב את כה עשו חכמנו? יוכבד סגל (ע"פ סיפורים מהגמרא בד"כ)

אז כתבתי שזה קרה לו ממרוצת והרגל הלשון שאחזתו, ובארמית - שיגרא דלישנא אחדך.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...