כל מה שאמרת בצורה מאוזנת.

מכירה את הפיוט של יום כיפור?

יש שם רשימה ארוכה

אז נניח זה גם אבא ובן וגם אדון ועבד- איז מין אבא מעביד אצלו את הבנים שלו?! 

צריך שיהיה אהבה כמו של אבא ובן

יראה כמו ממלך

וכו' וכו'

אבא ובן וגם אדון ועבדים, זאת אומרת מצד אחד אני מבין שהוא אבא שלי וכל מה שהוא עושה זה לטובתי למרות שלפעמיים אני לא מבין, מצד שני עבד שכל מה שאני צריך לעשות זה כי אני העבד והוא האדון...

עקרונית צריך לעשות חילוק בין מה שאנחנו עושים לבין מה שקורה לנו, מה שאנחנו עושים זה בגדר עבד ואדון ומה שקורה בגדר  אבא ובן....

אז פעם הוא אבא שלי ופעם אחרת אדון? (מבולבל..)

והחכמה בחיים היא לדעת לאזן...

הוא אותו דבר (לצורך העניין בלבד כמובן!), זה לא שהוא משתנה זה ההסתכלות שלנו, כאשר צריך לעשות משהו: להניח תפילין, לשמור שבת וכו' אז אני עושה את זה כי אני עבד! אך כאשר התקבלתי לעבודה, נהרס לי הרכב, וכו' אני מסתכל על זה כמתנה מאבא, שבכל מקרה הוא תמיד לטובתי גם אם לא כל כך נראה לי!!

אי אפשר לעשות מה שהוא אומר כי ''אבא אמר''? 

לאיודעת.. עבד זה יותר..אה.. משפיל, מחייב וכו'..

כאשר אבא אומר לבן שלו תעשה כך וכך הוא עושה את זה מיד (במציאות מתוקנת, לצערינו כיום זה לא כל כך נפוץ), אבל לא תמיד הוא עושה את זה בשמחה או שהוא עושה חצי עבודה ועושה את זה גרוע, למה כי זה אבא שלו והוא "יחפה עליו" בסופו של דבר, וכו' וכו'...

לעומת זה עבד כאשר האדון אומר לו משהו הוא עושה את זה כי הוא בהבנה שהוא עושה את זה כי הוא צריך וחייב, ולכן הוא לא עושה חצי עבודה ולא עבודה גרועה אלא עבודה שלימה, אפילו שלא תמיד זה נוח לו, אבל זה בגלל שהוא מגיע להבנה שהוא צריך את זה, שבלי זה הוא כלום, ולכן גם כאשר יהיה לו קשה הוא יעשה את זה בשמחה...

👇👇👇 - נוער וגיל ההתבגרות - לא צריך להוסיף כלום...

איך אפשר גם וגם?

מצד אחד אתה עבד, הכי מושפל שיש

מצד שני נסיך

מצד שלישי אזרח תמים

זו לא נראת לך בעיה?

(צד א' ו-ב' קצת סותרים בעיניי את ההבדלים בין עמ''י לשאר אומות העולם..)

השאלה כלפי מי אני מפנה את זה, כלפי ה' אני נסיך שמקבל את כל ההטובות שבעולם אבל גם מחויב כעבד לעבודת המלך וכל זה כמו אזרח שגם מקבל הטובות וגם מצווה בעבודת המלך, זה בפן אחד לעומת פן אחר שבו אני רק נסיך וזה אבל כלפי האנשים שבעולם (שאר האומות...).

התפיסה שלנו לעבד כדבר משפיל, היא התניה שיש לנו על המילה "עבד" מהעבדות המוכרת לנו.

אנחנו מכירים עבדות בתור עבדות לבנאדם, וזה באמת משפיל.

אבל כלפי הקב"ה? זה דבר ענק! נפלא!

אני אל רואה שום השפלה בלהיות עבד לה', אני רואה בזה גאווה גדולה!!

שימי לב! המושג עבד הוא לא  משפיל, מה שמשפיל זה להיות עבד לבנאדם!

וממילא גם לא קשה כלום,

דווקא בגלל שאנחנו נסיכים, בגלל הקרבה והאהבה שלנו לה'

הוא נתן לנו את הזכות!! העצומה!! להיות עבדים שלו.

אנחנו שמחים ומודים לו על כך, שזיכנו להיות עבדיו.

בכיף!

אני חושב שמדובר על זמנים. יש זמנים שצריך שיהיה יחס של אבא ובן. זמנים שצריך להיות עבד. תלוי בזמן ובאדם...

כמו @עבד ה'. נכון?

אין לי כוח לעשות מצווה. איזה יחס צריך להיות אז? של עבד, כי הקבה רוצה שאני אעשה. כשאני שמח בו - של בן... וכן מצד הקב"ה. למשל בפסוק האחרון של שיר השירים (אחת הפרשנויות, הגרא לדעתי, אבדוק) "ברח דודי" בהתחלה כשצריך הסתר פנים "ודמה לך לצבי וכו'" יש זמנים שצריך דווקא התגלות...

סתם משהו יפה ששמעתי. (שאולי יבלבל עוד יותר...)
למה בשיר השירים קוראים לקב"ה דודי? כי אבא ואמא כועסים מדי פעם, עם כל האהבה - דוד, אף פעם לא יכעס עליך.. יש רק אהבה מצידו...

כן. זה עוד יותר מבלבל כי עכשיו נוסף לי גם דוד לרשימה😅

בכל זאת..  הרעיון חמוד ממש, אהבתי, תודה 

המושג דוד משמעו אהבה רומנטית.

וזה בגלל ששיה"ש מתייחס לקשר שלנו עם הקב"ה כקשר זוגי.

ככה שהווארט לא כ"כ נכון.

ו@אני ועצמי - מה שהתווסף לרשימה זה לא דוד, אלא בעל.

זה לא נגמר! 

ועכשיו זה לא מסתדר תכני.. 

איך הוא התחתן איתנו+ אנחנו עבדים+ בנים???! 

וגם אם ה''התחתן איתנו'' מבטא רק את הקשר של האהבה, איך זה מסתדר עם היראה שאמורה להיות?

בהחלט יש במה להתבונן.

תראי, דבר ראשון בואי נחלק בין יחס פרטי ליחס לאומי.

כאדם פרטי, אין למישהו מאיתנו יחס של "אישות" עם הקב"ה,  אלא אנחנו בנים, ועבדים, וכמו שהסברתי למעלה ואני שמח שזה עזר לך.

בנוסף, יש את היחס של "כלל ישראל" - כלל ישראל נחשב כרעייתו של הקב"ה, וזה דווקא הכי מובן כאן בסיפור, למען האמת, הרי זה ממש מה שקרה במציאות - הקב"ה ואנחנו כרתנו ברית זוגית! ממש ככה!

(כמובן, זה קיים גם ברגש הפרטי - כי הרי כל אחד ואחד הוא חלק מהכלל)

וכל זה לא סותר שיש יראה, אם את מדברת על יראת העונש - כי באמת יש עונש, והעונש הוא גם לטובתינו. דווקא כי הוא אוהב אותנו, כמובן - הפחד הוא להגיע למצב שנצטרך שיעניש אותנו

ואם על יראת הרוממות - אז בכלל אין קושיה, כי באמתה או מרומם ונשגב ונעלה וזה מפיל אימה על מי שמגיע אליו, ואדרבה - דווקא מי שהכי קרוב אליו - הכי מרגיש!!

מה אומרת?

חושבת שהבנתי את הרוב..

(גם היחס שלנו לקב''ה כפרטים, זה רק בשביל היחס, נכון? זה לא באמת אבא ולא באמת אדון?)

... אי אפשר להגיד שום דבר שהוא חד משמעי על הקב"ה חוץ מעובדות שהן קביעא וקיימא (למשל שהקב"ה ברא את העולם) ולכן זה נכון גם בפרט לדעתי

שמח לעזור.

ולגבי היחס - צריך להבין משהו:

כל כל כל כל כל מה שאנחנו אומרים על ה' - זה רק לשונות כדי לקרב את הדבר להבנה.

אין לנו שמץ של השגה במה הוא באמת.

מצד שני - זה כמובן לא אומר שזה שטות, אלא זה נועד לקרב להבנה - את מה שזה באמת מקרב!

כלומר:

הקב"ה הוא לא ממש אבא שלנו. והרי אף פעם לא חשבת שכן, מה? הוא התחתן עם אמא שלנו והיא הולידה אותנו ממנו? הרי כמובן שזה לא קשור.

אלא מה, שהביטוי של היחס בין הורה לבן, הוא הביטוי של היחס שינינו לבינו.

היחס הזה, כשמדברים עליו במילים ארציות ובמושגים ארציים, נקרא "אבא שלנו"

דהיינו - כשאומרים שזה רק ביחס - לא מתכוונים שזה לא באמת אלא רק ככה תתייחסי אליו

אלא שבאמת היחס הוא כזה!!

(יחס זה לא מקביל ל"ככה להתייחס", אלא שבאמת זו מערכת היחסים בינינו, זה המשמעות שלה)

כמו שכותב @נבוכי הדור, שום הגדרה לא שייכת להאמר על ה' בעצמו, אין לנו הבנה בו.

הכל זה רק יחס, כלומר - משמעות מסויימת, משהו נעלה שבמושגים שלנו מדגישים אותו במילים מסויימות.

זה לא "פחות", אלא "יותר", המושג אבא הוא מושג מצומצם וקטן לעומת מה שהוא בשבילנו באמת, הוא המושג הכי גבוה שאנחנו יכולים להבין בעניין, בעוד שבאמת הוא הרבה הרבה יותר...

אני מובן?

הסכמנו על זה כבר, לא?

הבנתי שהמושגים הם רק ליחס ועדיין לא הבנתי איך להתייחס בפועל.. אז שאלתי שוב..

איך שאת מרגישה שנכון... בסופו של דבר תעשי את המצוות, לא משנה מה. ופה נכנסת היראה. אבל ידוע שיראה יותר גבוהה מאהבה אז איפה שאפשר לאהוב את הקב"ה, כדאי לאהוב... כנל שמחה - מתי שצריך. אבל היראה היא הבסיס

ב''ה את המצוות אני משתדלת לקיים בכלמקרה.. אבל היה לי חשוב גם ה-''איך''...  

תודה

תודה לך...

זה כיף שמצטטים אותי אבל לא נראה לי אני דוגמא טובה... תביא מקורות רבניים בנושא עדיף...

וחושב שמגיע גם לתת פידבק למי שגם כתב ...

זה מאוד חכם שאת אומרת שתחשבי על זה.

זה באמת לא דברים של זבנג וגמרנו, ועוד באינטרנט...

העיקר שתפסת את הרעיון, ואדרבה - תמשיכי ותתבונני עד אין קץ!

שמח מאוד לעזור.

זה נכון אבל היופיבווארוט זה שהוא ווארט... (70 פנים וכו'...) חוץ מזה עם בהוספת שמות עסקינן אז "צינה וראינה במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אימו" המלך שלמה - שהשלום שלו (הקב"ה) אז עמ"י קרואים גם אימו של הקב"ה... (למי שזה מוזר אני יכול להסביר למה עמ"י קרוי אימו של הקב"ה אם תשאלו.) וגם אחותו... לא חסר

"לא זז מחבבה עד שקראה אימי"

ו-ווארט ווארט, אבל צריך לדעת שזה לא הפשט.

משם הבאתי את אחותו גם... אבל עדיין, נקראנו "אימו" אז זה גם לשון דיבור...

התיאור לא קובע הוא נותן התסכלות רחבה יותר, הקב"ה הוא לא אחות ולא אבא ולא דוד ולא בן, הכל זה תיאור בכדי שלנו יהיה יותר קל להבין את הייחס, לכן כמו שאמרתי הכל תלוי בהסתכלות שלנו...

אין לנו השגה בו, לכן אנו נותנים תארים בכדי שלנו יהיה יותר קל...

אווייש!! זה ממש הורס לי את מה שציירתי לעצמי מגן חובה בערך.. 

אז אין טעם לקרוא לו ''אבא'' כי הוא לא באמת אבא...?

זה רק ביחס?

לא שהוא לא אבא, אלא שאני לא יכול להגשים אותו, זאת אומרת הוא אבא שלי, אבל אני לא יכול להרגיש אותו (בפן הגשמי, לא הרוחני ח"ו), אני לא יכול להגשים אותו.

לצורך הדוגמה: אדם של"ע ח"ו אביו מת לפני שהוא הספיק להכיר אותו/לפני שנולד זאת אומרת שהוא לא אבא שלו? וודאי שלא, אלא שהוא פשוט לא יכול להגשימו, הוא יכול להסתכל על אבא של חבר לו ולהגיד הוא כמו אבא שלי - הוא משווה, ואנחנו גם כך זה לא שהוא לא קיים, וודאי שהוא קיים והוא אבינו ומלכנו, אך אנו לא יכולים למוש אותו, לצערינו כמובן...

ובהמשך להנ"ל מקווה שהבנת שזה לאו דווקא יחס, אלא מציאות...

שאלה מעולה. שהתשובה שלה יותר מעולה. רק שהלוואי והייתי יודע אותה... כל דבר שאנחנו אומרים על הקב"ה בעצם יצמצם אותו... כך שאי אפשר להגיד מה הוא...

אם אני מקיימת מצוות בתור עבד(שפחה במקרה שלי) אז איך משלבים בזה אהבה? 

נכון, אפשר לאהוב את האדון שלי אבל זה לא כמו האהבה לאבא..

אז בעצם אני שואלת.. אם זה חד משמעי שלפעמים צריך להתייחס אליו כאדון ולפעמים כאבא, אי אפשר לשלב?

בתנא דבי אליהו: "שמחתי מתוך יראתי ויראתי מתוך שמחתי ואהבתי עלתה על כולן." אני למשל אוהב את ההורים שלי אבל מפחד לפעמים... בקב"ה זה אפילו יותר חזק - השמחה והיראה יוצרים אהבה. אני שמח שאני ירא, ירא שאני שמח ומזה אני אוהב את הקב"ה! יש לי דף מקורות שלם בנושא, אני רק צריך למצוא אותו... כשאמצא אשלח בעז"ה

אף זרם לא עובד את השם בצורה אחת וחד משמעית... בכל זרם יש גם מזה וגם מזה רק שיש זרמים שהחלק הזה חזק יותר וכן להפך...

זה היופי ביחס הזה שלנו לקב"ה, אנחנו גם בנים של הקב"ה ויש לנו זכויות והוא אוהב אותנו אבל יש לנו גם מחויבות ואחריות כלפיו בתור עבדים.

יש כל מיני דרכים לעבוד את הקב"ה - מיראה, מאהבה - כל אחד והדרך שלו ומה שיותר חזק אצלו. אבל בכל מקרה אנחנו צריכים איזונים וצריכים שיהיה לנו גם את הסמכות אבל גם את האהבה.

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.