כדי שיהיה דיבור של שבת ששונה מדיבור של חול.

כמו שאמרו חז"ל: "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול".

צריך לדבר כמו עילגים, כדי שהדיבור יהיה שונה מבשאר השבוע?

ו- מה עם 'הכנה מקודש לחול?' גם אם זה עם מילים אחרות, עדיין כולם מבינים מה הכוונה.. כולם מבינים שהכוונה היא ליסוע לדודים, אז איך מותר?

אפשר בעצם גם לציין עובדה, ולומר ניסע, ולא נלך?

או שכאן נכנס הקטע של לדבר שונה מבשאר השבוע..?

בעניין לשון הרע זה בטוח

אם דיברתי על מישהו ולא הזכרתי את השם אבל כולם יודעים למי אני מתכוון- עברתי איסור לשון הרע.

לגבי תפוחים אני די בטוח, אבל לא מאה אחוז..

בגדול אסור לתכנן על קניה או בכלל תשלום בשבת, או להגיד כמה עולה במקרה ואני רוצה לקנות.

נראה לי שזה לא משנה אם אמרתי תפוחים או כסף.

ושאסור גם 'תפוחים' זה חדש לי..

תודה!

בשמחה! 

לגבי השאלה עצמה, אני חושב שמן הראוי היה גם לא לחשוב...

(כמו שמסופר על חסיד אחד בגמרא שחשב לסגור את הגדר של החצר שלו בשבת, ואז קנס את עצמו שלא לסגור אותה בכלל 

מזה וכו')   רק שאולי זה קשה מידי לקיום אז לפחות נאמר שלא לתכנן בדיבור.

אז מה זה משנה? בהרגשה שלי, זה עדיין משנה..

כי ידוע שלדיבור יש כוח, לפעמים בחירת מילים לנושא מסויים יכולה להשפיע הרבה על ההרגשה והמחשבה 

(מי כמו אנשי התקשורת יודעים את זה)  

כך שהבחירה לומר "נלך" במקום "ניסע" עדיין משאיר אותנו בהרגשה של מנוחה של שבת לעומת אם נגיד "ניסע"

כמו שר' נחמן כתב שלא להוציא כיסופים לדברים רעים בפה.

אפילו שיש לאדם ח"ו מחשבה לעשות משהו אסור, עדיין שישתדל לא להגיד את זה בפה

אז משמע שיש הבדל בין רק מחשבה - לדיבור

דבר ראשון, הדוגמה עם תפוחים באמת אסורה, כי זה עדיין דיבור על משא ומתן. שאסור.

והיא שונה מהדוגמה הראשונה - כי בשניה, כאמור, האיסור הוא עצם הדיבור בענייני משא ומתן, ולא משנה באיזה כינוי נכנה את הכסף

אבל בדוגמה הראשונה - אין איסור לדבר על הטיול, באמת האיסור הוא רק להזכיר את המלאכה!!

(שימי לב: הרי "כסף" הוא לא "מלאכה" האיסור הוא בגלל הנושא - שהוא משא ומתן. ולכן - כל עוד זה הנושא, לא משנה המילים.

מה-שאין-כן, בנסיעה, שה"נסיעה" היא מלאכה, וזה האיסור! כאן כבר אין איסור של "נושא")

וגם הדוגמה השלישית היא אותו רעיון, אין בעיה במילה "יוסי", הבעיה היא בלדבר לשה"ר על יוסי. לא משנה אם תקראי לו יוסי או שימפנזה, כל עוד שברור שעליו נאמר הלשה"ר - זה אסור.

אז בעצם, הבעיה היא לא להזכיר את הכסף, הבעיה זה לומר את המלאכה עושים איתו?

לא מזכירים את המלאכה, אבל כולם יודעים שלזה הכוונה, רק להגיד את המילה לנסוע, אסור?

אז לפי זה, אסור גם לומר ש'נלך' כי כולם יודעים שהכוונה היא לנסוע ולא ללכת...

לא, יש הבדל יסודי בין הנקודה לגבי הכסף לבין הנקודה שלגבי הנסיעה.

אין, כאמור, שום איסור לומר "כסף" בשבת, את יכולה לומר "כסף" מהבוקר עד הלילה. האיסור הוא לדבר על עסקי ממון, בכל צורה ודרך שתדברי עליהם.

לעומת זאת, הנסיעה לדודים בצפון, היא לא עסקי ממון, ואין שום בעיה לדבר עליה. הבעיה היא רק להזכיר את המלאכה שנעשה, ולכן, אכן, מספיק שמשנים בדיבור ולא מזכירים את המלאכה הזו, ולא משנה שכולם יודעים שלזה הכוונה, כי אין בעיה לדבר על הנושא, בשונה מענייני ממון, אלא יש רק בעיה לומר ש"נעשה מלאכה". כל עוד לא אמרת "נעשה מלאכה" לא מעניין מה מובן מאליו.

האם מותר בשבת להתפלל על מוקצה, ועוד יותר על תכנון שהוא מוקצה.
תשובה, מישהו?

עד כמה שידוע לי.

של ללמוד את שמירת שבת
ועוד יותר
להתווכח

ואז לא מחללים שבת וגם מרוויחים את כל הדברים שאמרתי...
וגם נראה לי הרבה מהרווח זה ללמוד...

אז תלמדי פניני הלכה יותר קל
או
שתשאלי רב
או
ש.... משהו אחר

שגם להגיד מחר נלך לדודים וגם להגיד "כמה תפוחים" זו בעיה...

על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב

כפי שאומרים בזמירות השבת "הרהורים מותרים ולשדך הבנות"…
שו"ע ומשנה ברורה בסי' ש"ז.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....