לימוד גמרא לבנותה' ישמור
'ישרפו דברי תורה ואל ינתנו לנשים'דנון
כך מובא בתלמוד, וכי יש יותר דברי תורה מאשר גמרא?
רק הבאתי את הדברים, אין לי כמדומני שום ידע בנושא,
מה שכן לגבי הלכות פסוקות כגון משניות ומדרשים שאין בהם פלפולי תורתנו הקדושה מציתי להרבה נשים שכן למדו בהתר גמור, הבן איש חי זצק"ל סיפר על סבתו ע"ה שלמדה ח"י פרקי משנה בכל יום.
מצרף את מה שהרב מלמד כתב בפניני הלכה על לימוד תורה לנשיםנ.ד.ב
זה קישור מתוך תפילת נשים: ב – מצוות תלמוד תורה לנשים – פניני הלכה
ציטוט משם:
"נשים שרוצות להתעמק בתורה לשם שמים, רשאיות להוסיף ללמוד גמרא בעיון. ובתנאי שילמדו תחילה היטב את יסודות האמונה, המוסר וההלכות שחובה עליהן ללמוד. ובמיוחד נשים חכמניות צריכות להרבות בלימוד ובהפנמת יסודות האמונה וההלכה קודם שיתעמקו בגמרא בעיון, כדי שתהיה יראתן קודמת לחכמתן."
וזה קישור מתוך ליקוטים א (תורה): יז – לימוד תורה לנשים – פניני הלכה
מוזמנת לקרוא.
באופן כלליחמדת66
מה שנ.ד.ב ציטט. אמנם הרב מלמד אומר את זה, אבל כדאי להדגיש. לימוד גמרא לא יכול להיות ההתחלה. צריך רקע נרחב לפני. וגם הלימוד עצמו לא מתאים לכל אחד, גם אצל בנים.
תודה לעונים!ה' ישמור
זה הקטעפלונפון מירוסלב
בפניני הלכה שגרם לי להחליט להתעלם מהחיבור הזה.
אמנם ראיתי אח"כ עוד פסקים כאלה. אבל זה פסק שנכתב בצורה שטחית ומאוד מגמתית.
ונגד מרן הרב קוק זצ"ל שתמיד נזכרים להתלות בו כדי לקבל אהדה אצלנו בציבור.
איפה הרב קוק כתב הפוך מזה?נ.ד.ב
ולמה בגלל דבר כזה אתה לא רוצה בכלל ללמוד פניני הלכה? אתה לא חושב שיש הלכה בסופו של דבר?
גם אם נגיד שזה לא נכון זה לא אומר שכל מה שרשום בסדרה הענקית הזאת הוא לא נכון!
מכתב מפורסם לבתופלונפון מירוסלב
זה פסק של הרמב"ם, ע' בנחל קדומים לחיד"א בפרשת וילךפלונפון מירוסלב
וכל מי שרוצה לפלפל ברמב"ם נגד הרמב"ם כדאי שיפתח את החיד"א הזה ויראה איך פלפול אמור להראות.
עם כל הכבוד לרב מלמד ולהתעלמות שלו מכללי פסיקה, הוא לא יכול לפצות פה כנגד מרן החיד"א זיע"א.
לא הבנתי מה שאמרתנ.ד.ב
אתה מנסה להגיד נגד מה שהרב מלמד כתב?
איך? מה המקורות? אפשר? אשמח לדעת (לא בצורה תקיפה, לדעת...)
חחח החיד"אפלונפון מירוסלב
הרב מלמדה' ישמור
בקיצור, אני חושב שזה לא נכון להציג את הרב מלמד כאילו הוא ראה את החיד״א והחליט לחלוק עליו.
לא יכול להתייחס באופן כלליחמדת66
מאחר ולא התעמקתי ברב מלמד, אבל אני לא מאמין שהוא חולק על ראשונים מפורשים (אא"כ כמובן הוא נוקט כראשונים אחרים).
המאמר שצורף בעיקר מעיד על הכותב לצערי. אין לי את הזמן להאריך, אבל הוא בעייתי מכמה וכמה בחינות.
כשאתה בא עם ידיים ריקות קצת קשה להשיבחמדת66
מה גם שכרגע עיתותי אינם בידי.
עכ"פ, לחלוק על הבא"ח אינו כמו לחלוק על ראשונים (מה גם שלא חלק על הבא"ח אלא סמך על אחרונים אחרים). וחוץ מזה, כמו שאמרתי, שאתה מציין, אך לא מראה מקומות מפורשים היכן הרב מלמד חלק מסברא דיליה על הראשונים הנ"ל.
ולכך, אין אפשרות להגיב.
הכותב אולי נאמן להלכה המסורה, אך יש לי רושם שלא למד את מה שהגיב עלי די צרכו - וכבר הגיב לו הרב קיים בארוכה:
תגובה למאמרו של הרב יגאל קמינצקי - ישיבת הר ברכה
זאת ועוד, אני הקטן כשלמדתי או"ה, למדתי את 'לכם יהיה לאכלה' של הרב הנקין הי"ד מרישא עד גמירא, ולא ראיתי השגות רציניות על הספר.
מאחר ולא קראתי את הפנה"לחמדת66
ולכן אנלא יכול להשיב בעניין. עכ"פ יש מרחק גדול בין פירוש שונה בדברי הראשונים לבין לחלוק עליהם מפורש. רק אומר.
נראה שלא באמת עיינת בתגובה...מצליח222
הר' קיים בתגובתו השיב כמעט על כל הטענות אחת לאחת. ייתכן ונשארו אי אלו קושיות ומובן מאליו שיש גם דעות שונות. מומלץ שתעיין גם בפניני הלכה בפנים שמפרט בארוכה את הדעות השונות. נראה שיש לך חוסר הערכה בסיסי לפניני הלכה כך שאפילו לא קראת את הדברים בצורה רצינית.
אחי יש מצב לכתיבה נעימה יותר?מישהו איתי
בכל זאת, ת"ח שבא"י..
גם אםנ.ד.ב
אולי הרב מלמד חולק בדינים מסוימים ואתה לא מסכים עם זה, זה לא אומר שכל פניני הלכה זה לא טוב ולא צריך ללמוד ממנו (ואם תגיד שא"א לדעת אם הוא ממציא משהו מעצמו- אז אם יש דינים שהוא חוק בהם הוא רושם במפורש- "אני חושב" או משהו דומה).
וזה לא רק נמצא בבתים של אברכים, אלא כמעט בכל בית בישראל היום!
מה זה מורה הוראה לא נכונה?נ.ד.ב
למה אתה אומר שזה לא נכון? יכול להיות מחלוקת בדברים ספציפים!
למה? אין שינוי בין הזמנים?נ.ד.ב
מה שכתוב במאמרנ.ד.ב
שהרב מלמד כתב: "ערעור על מקורות המחמירים – אף שברור שיש מהאחרונים שהחמירו בשרצים קטנים, נראה שלא החמירו כדברי המחמירים בימינו, שכן מסתבר שהתכוונו באזהרותיהם לשרצים גדולים יותר, ולירקות שהיו מצויים בהם הרבה יותר שרצים."
כלומר הוא כן כותב שיש שינוי בין הזמנים...
שלוש שורות מתוך מאמר של קילומטר, אתה רציני?הָיוֹ הָיָה
תקרא בבקשה את המאמר כולו, מתחילתו לסופו.
הרב מלמד לא חלק על הרשב"אמצליח222
אם תסתכל תראה שהרב מלמד התייחס בפירוש לשיטת הרשב"א
הוא מסביר את דברי הרשב"א באופן מסויים..אדם כל שהוא
שאכן גם לענ"ד אינו נראה כלל, אבל צריך להיזהר מלומר על מי שיש עליו קושיא טובה מדברי ראשונים, או שהסברו בדברי הראשונים לא מסתבר לדעתנו, לחולק על ראשונים.
אתה יכול לשקול את הערכתך להסבריו בדברי הראשונים כשאתה בא להחליט האם לסמוך על ספריו, אבל לא לצאת נגדו בצורה כזו בוטה. צריך להיזהר בכבוד תלמידי חכמים, ולחשוב גם ההשלכות הציבוריות של המריבות האלה, שיכולות להיות חמורות הרבה יותר מטעויות נקודתיות בהלכה.
כך הוא מסביר את הרשב"א-אדם כל שהוא
"וכפי שהזהיר הרשב"א (א, רעה), על הזחל שבפולים למרות שהוא "קטן מאוד מאוד", והוא ענק פי עשרה עד פי מאה מהשרצים הזעירים."
לא שהשתכנעתי מהסברו, אבל הניסוח שרצים שאינם נראים אלא ע"י תנועתם גם הוא לא מפורש ברשב"א, ואפשר להתלבט בכוונתו במילים -"וניכר ראשו של רחש".
וגם כשאתה נאבק בהשלכות, אתה צריך לשים לב שלמאבקים עלולות להיות השלכות חמורות יותר [שקשה לי, לפחות בשעה הזו לפרט], ועיקר המאמץ צריך להיות למצוא דרך לנהל מאבקים כאלה בדרך שלא תיצור נזקים.
אתה לא קורא במקום הנכון...הָיוֹ הָיָה
קרא בבקשה את מאמרו של הרב קמינצקי במלואו....
אתה יכול לציין מקור ברשב"א?אדם כל שהוא
מצאתי שם רק את תשובת הרשב"א הזו, שאותם הרב מלמד הסביר כנ"ל, ואת דברי הרשב"א על טריפות הריאה.
ח"א ער"ההָיוֹ הָיָה
...גם מה שאמרת בפולין... מצוי בהן במקום הרחש מקום שחור. וניכר ראשו של רחש וגופו אינו ניכר אלא מהפול בעצמו שמשונה קצת מהפול עצמו. אם אסור רחש זה אם לאו? תשובה: הרחש ההוא מיד נודע מקומו שמקומו משחיר וכלו הוא נברא וזה קטן מאד מאד... ומניחין על ציפורן האצבע והוא רוחש והולך ולפיכך במקום שמשחיר בפולין נוטלין קצת בעומק וזו היא בדיקתו והכשרו...
כלומר - מדובר בשרץ כ"כ קטן שלא ניכר בכלל, אלא על ידי השחרורית שנוצרת במקום ראשו מזהים את מקומו, ואז מניחים שם ציפורן ומבחינים בו על ידי ריחושו.
ואת זה מבקש הרב מלמד להעמיד בשלושה ס"מ??
וכך מפורש בערוה"ש:
...ופעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה, והוא מקום שמתחיל התולעת להתרקם... דאסור כמו התולעת עצמו [תשובת הרשב"א ער"ה].
ובנוסף לזה, עצם האוקימתא שלו שהם כ"כ גדולים היא נגד המציאות, וכפי שעשה בתולעי מילוון שטען שאסרום כי הם בגודל חצי ס"מ, ואורימתא זו היא נגד המפורש בשל"ה ובש"ך על המציאות, שהש"ך כותב שאלו שרצים שעוברים במסננת דקה מן הדקה, והשל"ה כתב שאין רואים אותם כי אם מיש ראייתו דקה וטובה..
הוא בטוח עדיין שמדובר בחצי ס"מ?
אז זה המקור שאליו הציטוט שהבאתי מהרב מלמד מתייחס..אדם כל שהוא
ואותו הוא מנסה להסביר. [המקור צויין בצורה טיפה שונה, אבל זו אותו מקור בדיוק] עד כאן מוסכם?
וגם הרב מלמד כנראה לא חושב שהכוונה לשלושה סנטימטר, אלא לכמה מילימטרים. [בניגוד לשרצים זעירים כאקריות].
לי לא נראה שמדובר על שרצים בגודל כמה מילימטרים, אבל אני גם לא כ"כ מסכים עם האופן שהסברת את הרשב"א. ע"פ הבנתי, ניתן לזהות את הראש גם בלי הרחישה.
אבל בשביל להבין בבירור למה התכוון הרשב"א, צריך לראות את סוג הנגיעות הזה.
אבל לגבי כללות הקושיות על שיטת הרב מלמד, אני מסכים.
ובכל זאת, אם נאמין לרב מלמד שהוא מתכוון למה שהוא כתב, ואני מאמין, הוא לא מתכוון לחלוק על ראשונים, אלא באמת הוא חושב שהם סוברים כדבריו, והוא מסתמך על שיטה שלהבנתו קיימת ומרכזית בפוסקים, כדי לחלוק על אחרונים אחרים.
לגבי הרשב"א-אדם כל שהוא
להבנתי-
את המקום השחור אפשר לראות בקלות ("מיד נודע מקומו")
את הראש עצמו אפשר לזהות, אולי במאמץ ("וניכר ראשו")
את הגוף אי אפשר לזהות בסביבה הטבעית, כנראה בגלל שמלבד שהוא קטן מאוד, הוא מתמזג ברקע יותר טוב מאשר הראש.
על הציפורן, אפשר לראות שהוא הולך. ולכן ברור שמה שנראה כמו ראש קטנטן הוא אכן ראש של בע"ח ולא משהו אחר.
ואני חוזר לנקודה שכתבתי קודם -
גם כשאתה נאבק בהשלכות, אתה צריך לשים לב שלמאבקים עלולות להיות השלכות חמורות יותר, ועיקר המאמץ צריך להיות למצוא דרך לנהל מאבקים כאלה בדרך שלא תיצור נזקים.
ועכשיו קצת הסבר
1. יש יהודים, שהקשר שלהם לתורה הוא דרך רבנים שאתה מתייחס אליהם בצורה שלילית.
למשל - יהודי שלא גדל על דקדוק בהלכה, וקיום ההלכה שלו היה "בערך", דברים ששמע, ומה שנראה לו שכולם עושים, והשער שלו להתייחסות יותר רצינית להלכה היה סדרת פניני הלכה, שכתובה בשפה ברורה, מחוברת לחיים, מסבירה את העקרונות, ולא מייגעת אותו.
הוא לא הבחור ישיבה, שאם תשכנע אותו לא לסמוך על פניני הלכה, הוא ילך למדף ליד, וייקח ספר אחר.
וכנ"ל לגבי רבנים אחרים שאתה תוקף [מכיוונים שונים] וכנראה שלא תמיד אתה מודע לתפקיד שהם ממלאים בציבורים שונים.
2. יש יהודים, שכל המריבות האלה, ובפרט ההתקפות האישיות, גורמות להם לרתיעה מהתורה בכלל, ומהעולם הרבני בפרט, ואכמ"ל.
@@אדם כל שהוא
להבנתי, קל מאוד לזהות ע"פ מקומו, וקשה לזהות ע"פ ראשו, ולכן מזהים ע"פ מקומו.
העניין של הסביבה לא מופיע ברשב"א, אבל מסתבר לי שאם הראש בגודל שאפשר לראות בעין, אז גם הגוף, ולכן הסברתי באופן הזה את ההבדל ביניהם. כמובן, שהיכולת לראות תלויה בשילוב בין הגודל לניגודיות עם הסביבה, וככל שהגודל קטן יותר, צריך ניגודיות חזקה יותר, כך שגם זה מחמת הקוטן.
גם אם נניח שאתה צודק שההגנה בהתקפות האלה היא על 'עולם התורה בטהרתו', והסכנה היא לרחוקים יותר [שהם חלק גדול מהציבור הדתי], ונניח שאתה צודק בסדרי העדיפויות, עדיין צריך להשקיע מאמצים אדירים אולי בכל אופן "אפשר לקיים שניהם", ויש דרך לשמר את עולם התורה בטהרתו בלי מחיר כבד כ"כ.
אבל אני לא כ"כ מסכים עם הניתוח של הדילמה, שזו הצלה לעולם התורה וסכנה לרחוקים, אבל כדי להסביר את זה אני צריך עוד לחשוב על זה.
להפךמצליח222
לא מובנת כוונתך. הרב מלמד נצמד לכללי הפסיקה, והוא מבאר היטב את שיטתו ופעמים רבות מכריע לפי כללי דאורייתא-דרבנן לחומרא או לקולא לפי העניין. גם לנושא הזה יש אגב התייחסות במאמר תגובה שהביא חמדת66 למעלה.
ההצלחה של הספרים לענ"ד גם בזכות שהרב מלמד מבאר את כלל השיטות מתוך ענווה וכבוד, וכדרך שאמרו על דברי בית הלל שהקדימו דברי בית שמאי לדבריהם ולכן נתקבלו דבריהם.
נראלי שיש כמה ת"ח גדולים שנתנו הסכמה לרב מלמדמישהו איתי
לא ראיתי שמישהו חזר מההסכמותמישהו איתי
אולי כדאי להתבטל לת"ח ולנהוג כמותם
נו נומישהו איתי
אני לא מחנך ת"חמישהו איתי
אתה יכול לעמוד מהצד בענווהמישהו איתי
ובכללי אחי, נסה לכתוב יותר עדין, זה ממש פותח את הלב למקומות חדשים בעבודת ה', וגם לא נעים ככ לקרוא ככה
רק תן לי בבקשה זמן משוערמישהו איתי
שלא נהיה תלויים באויר
הוא לא.פלונפון מירוסלב
להבנתי יח"צ הוא ראיה חזקהמישהו איתי
ולגבי המשנ"ב - ר' אברום שפירא אמר שערוה"ש היה גדול יותר, אך המשנ"ב התקבל..
בטוח שאם תחפש טוב, תמצא פסיקות מחודשות בכל דוגמא שהבאתי
שלא נדבר על מה שהרב כותב באדר היקרמישהו איתי
זאת הבעיהבן מכיר
אבא שלו לא רציני?בן מכיר
גדולי הדור שנתנו לו הסכמה לספריו(הרב גורן, רב' אברום, הרב אליהו זצ"ל והרב ליאור שליטא ועוד רבני שאיני זוכר) לא ראו בו רב פוסק?
הרב מדן לא רב רציני?
הרב בני קלמנזון לא רב רציני?
ועוד עשרות הרבנים שתמכו בו, גם אם אינך מסכים עם שיטתם, הם ראשי ישיבות לרבנים חשובים ורציניים.
לא נכוןבן מכיר
אף אחד מהספרים האלה לא התקבל בגלל google ads ו seo בתשלוםפלונפון מירוסלב
יש הרבה ספרים שנמצאים בהרבה בתיםפלונפון מירוסלב
מה הטענה? פוק חזי? גם עיתונים נפוצים...
כל מי שמחזיק בפניני הלכה ויודע תורה, יודע לקרוא בערבון מוגבל ולהשתמש כמראה מקום. כנ"ל לגבי הילקוט יוסף.
כל ספרי הליקוטים הם בעייתיים, במיוחד כשהרב משנה בהם גישה באמצע.
האם מישהו פה מצא פעם חרקים באורז?מישהו כל שהוא
בררתי שנים את הכל לפי כושרות עם לוחות צבעוניים והכל.
מעולם לא מצאתי אפילו לא חרק אחד.
קניתי חבילת תותים עברתי אחד אחד עם זכוכית מגדלת דקרתי בגרעינים חיפשתי וחיפשתי וכלום.
הרב יצחק יוסף העיד שהבטיח דולר לתלמיד שימצא לו חרק בתירס וכלום.
האם אתה או מישהו אחר פה מצא משהו מכל האמור.
אשמח לתמונה בפעם הבאה שאתם מוצאים....
אבל תמונה שלכם אורגינל לא הסרטון מהאינטרנט
גם בירקות עלים קניתי חסות רגילות לאחר שטיפה עם סבון ומים בדקתי מול השמש עלה עלה. מצאתי פעם אחת זבוב מנהרות ועוד פעם אחת טריפס קטן וירוק. ברוב הפעמים הקלח התנקה.
גם פה אשמח לשמוע על ממציאים בתחום ...
זה באמת מעניין אותי
אני ואחי עשינו ניסויצ'יאל
שטפנו חבילת תותים מעל מסננת. מצאנו שתי חיפושיות קטנות, שרץ שנראה כמו יתוש ועוד משהו בלתי מזוהה.
נו ברור גם על עגבניה מצאתי זבובמישהו כל שהוא
זה לא בדקנו...צ'יאל
אבל החרקים היו קטנטנים. מי שהיה אוכל ישירות מהקופסה לא היה שם לב אליהם.
גם למקלים, במיעוט המצויחמדת66
לא אוכלים ישר מהקופסא. ואה"נ אם זה לא מיעוט המצוי - אז אין חיוב לבדוק.
מצאתי באורז מלא פעמים...השפן הקטן
לא יצא לי לראות, וכתבת נכוןארץ השוקולד
צר לי על הזלזול שבפתיחת דבריךמצליח222
ניכר שאינך מכיר באמת את הרב מלמד ואת פניני הלכה אם אתה מסוגל להתייחס בכזה זלזול. כנראה שגם להמשך דבריך יש להתייחס כמושפעים מהיחס הכללי שהבעת בפתיחה. תורתו של הרב מלמד המובאת בפניני הלכה היא תורה גדולה, שיטתית, יסודית ועמוקה מאוד והיא מאירה את כלל מגמת התורה על ידי העיסוק בפרטי הדינים, ומוטב היה לך להיזהר בגחלתן של ת"ח.
הילקוט יוסף יותר רחבפלונפון מירוסלב
אז מה?
זה לא נכון מה שאתה אומרגדול הדור א'
מורנו ורבינו הגאון מעוז ומגדול הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת הר ברכה בספרו לא פוסק דברים מדעת עצמו!!!
תאמין לי שהרה אליעזר מלמד מעיין בהרבה מאוד ספרים שבכלל לא שמעת עליהם לפני שהוא כותב אות בספר שלו,
ספריו הם סיכום ההלכה (לימינו) ולא דעה.
מה שאמרת מאוד מזלזל בכבוד תורתו של הגאון האדיר מורנו ורבינו הרב אליעזר מלמד שליט"א
(אני רק מזכיר ממש בסוגריים שמורנו ורבינו הגאון הרב אליעזר מלמד שליט"א יכל להתמודד לרבנות הראשית לישראל אך לא רצה כדי לא להיכנס לכל מיני פוליטיקות, אז תתייחס אליו בכבוד!!!)
תאמין לי אני מכיר אותו טוב מאוד ואני רואה את גאונות גם מבחוץ וגם בלימודו המעמיק
די כבר.שום וחניכה
בלאגן אחד גדול.
ונקוט האי כללא בידך: כל אחד ימצא לעצמו את הדעה שתתייפה ישב לו על השקפת עולמו הקודמת, ותו לא מידי.
בקצרה:ארץ השוקולד
נחלקו בכך הראשונים, האם מדובר באיסור (הערוך, מהרי"ל) או בהמלצה כי זה בזבוז זמן (הרמב"ם, המאירי, הרב עובדיה מברטנורא).
בנוסף, יש מחלוקת ביחס לדעת רבי אליעזר אצל התנאים ויש תנא שסבר שכדאי ללמד את הבנות תורה. (בן עזאי אם אני זוכר נכון)
יש שאמרו שההתנגדות היא ללמד שמא זה לא יתאים, אבל אם היא לומדת בעצמה (ויש שהרחיבו למדרשה) אז רבי אליעזר לא התנגד לכך. (הרב רבינוביץ ביד פשוטה ומוכיח שכך דעת הרמב"ם)
בנוסף, יש שאמרו שבימינו שנשים לומדות מקצועות חול ראוי או חיוב או מותר שנשים ילמדו גם תורה שבעל פה או גמרא. (המשנה ברורה בליקוטי הלכות על הגמרא בסוטה שם, האדמו"ר מחב"ד, הרב אהרן ליכטנשטיין)
מצד שני, השוללים מסתמכים על הקבלה שהתנגדה לכך שנשים ילמדו גמרא.
(בעבר העליתי מאמר לערוץ בנושא, מוזמנת לחפש)
ובהערה מוסגרת, הטור מבין את דברי רבי אליעזר שהוא מתנגד ללימוד תורה שבכתב ולא שבעל פה לנשים, ככה שלדעת הטור אין בעיה ללמד נשים גמרא ויש בעיה ללמד אותן תנ"ך, אבל הפרישה כתב שמדובר בטעות סופר.
אענה בצורת שאלה לבנותבינייש פתוח
אזהרה שאלה מאוד לא נעימה:
האם אתן רוצות לחקור גדר הלכתי של מעשר שני או מעשר עני או תרומת חלה בהקשר היתר או איסור למצה או 4 מינים, בצורת דיון האם אנחנו יכולים לקדש אתכן בדברים הללו? מתחברות לזה, לראות בזה המדד?
מתחברות לדיון הלכתי מה קורה האם 10 אנשים היכו במקל אדם אחד בו זמנית, האם אלו תנאים של רצח במזיד או שגגה?
מתחברות לדיון הלכתי מה קורה אם אדם בועל את אימו ונולדת בת, לאחר מכן בועל את ביתו שהיא גם אחותו הקטנה ונולדת עוד בת והוא בועל גם אותה, כמה איסורי עריות הבחור עבר כאן?
שאלה מתנשאתNSK
האם אתה מתחבר לדיון בנושא ראית דם בקופצת? או אולי נערה שראתה סימנים?
מה זה קשור ללהתחבר??
זה דבר ה', ומן הראוי ללמוד!
אם בנות מתעמקות בנבכי המדעים ומצטיינות בפיזיקה ומתמטיקה, אין שום סיבה שלא יתעסקו בהוצאה מרשות לרשות והלכות מיגו.
ראיתי את השרשור מהעמוד הראשי, ואענה בתור מישהי שלומדת גמראשוגי~
גמרא מורכבת מכל כך הרבה דברים, לא רק אותם דברים שציינת. (שאני לא בטוחה שגם גברים מתחברים אליהם ונהנים מהם)
יש בה חוכמה עצומה ואני לא חושבת שאפשר להכיר את עולם ההלכה כמו שצריך (ובכלל את עולם היהדות) בלי להכיר את הסוגיות שעליהן מתבססים הראשונים והאחרונים בפסיקות ההלכה הרלוונטיות לימינו.
אני אישית לומדת את מסכת ברכות בעיון, ועוד שלוש מסכתות בבקיאות.
והתחלתי ללמוד גמרא לפני פחות מחצי שנה.
אני חושבת שמסכת ברכות נהדרת ללימוד, מאוד רלוונטית ומשמעותית לחיים.
אישית, לא מעניין אותי לחקור את עניין תרומות ומעשרות וגם לא טומאת מת או קורבנות - אבל בעקבות לימוד הגמרא הצלחתי להכיר מעט מושגים גם מהעולם הזה ולהרחיב את הידע והעניין שלי בתחום הזה!
הכרתי את בית המדרש של התנאים והאמוראים, את רבן גמליאל ואת שיטתו "תוכו כברו", את רבי יהושע שפחד לחלוק עליו ואת רשב"י שגרם לכל הבלאגן הזה.
למדתי על המקור של תפילות, האם המקור שלהן הוא מהאבות או מהקורבנות? ואיך תפילת שמונה עשרה בנויה, מדוע דווקא זהו הסדר שלה, מה המהלך שחכמינו רצו להעביר לנו.
למדתי על פת הבאה בכיסנין, ומרב נחמן ורב הונא למדתי מתי אדם מתחייב בברכת המזון- האם הוא צריך לשבוע באופן אובייקטיבי, או שזהו שיעור שביעה סובייקטיבי?
מהגמרא למדתי מהו המקור לברכות שמברכים לפני האכילה "קדש הילולים לה'".
אין תחליף לגמרא בעניין הכרת היהדות בצורה עמוקה ורחבה.
רק על ידי שאילת קושיות, יישובן, ושאילה מחודשת.
ולפעמים גם מותר להגיד "קשיא" או "תיקו".
נפלא ממש . כיף לקרואמישהו כל שהוא
יפה.חמדת66
רק רציתי להבהירבינייש פתוח
שיש סיבה שאתן פטורות ויש אף המלצות/איסורים לא לעשות זאת. בעוד שאצלנו אין המלצות ולא שייך לשאול על העדפות, אנחנו חייבים ללמוד מתוקף אחראיותנו לפרנס ולעבוד ולהילחם (לכן גם לעסוק בסוגיות לא נעימות שהם חלק מהעולם שחלקיכן לא מכיר) וחלקנו נהיה דיינים שעוסקים בדברים הללו. גם ענייני עריות פחות רלוונטים מעשית לבנות.
אבל אצליכן יש דברים פחות מתאימים אך כמו שציינת יש דברים שיכולים בהחלט להעשיר. במיוחד היום כשנשים לומדות פיזיקה סטטיסטיקה היסטוריה לכן ראוי שיהיה להן גם ידע תורני. אין סתירה. לא אמרתי לנשים לא ללמוד גמרא/תורה באופן גורף
יש חובה גם לנשים!NSK
אין הבור ירא חטא ואין עם הארץ חסיד, לא נראה לי שנכתב על מגדר כל שהוא...
זה לא חובה ללמוד גמרא.הָיוֹ הָיָה
זה חובה על ללמוד הלכה.
אם את רוצה ללמוד גמרא תסתמכי על הפוסקים שמתירים, לא צריך לסלף את דברי חז"ל בשביל זה.
א. הרב אהרן ליכטנשטיין טען שיש חובה בימינוארץ השוקולד
יתכן, אבל לא מהסיבה של "לא בור"הָיוֹ הָיָה
אלא כפי שהביא כאן למטה @אורות הכתובה בשם חמיו של ר' אהרן - הצורך בעולם תורני עמוק וראוי.
איני יודע מה ראייתך מהרמ"א.
ראייתי נורא פשוטה:ארץ השוקולד
הגה: ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ"ג) ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי' פ"א דת"ת וסמ"ג):" (שלחן ערוך ורמ"א, יורה דעה, סימן רמו סעיף ו)
ברור שהרמ"א מדבר על מה שהשלחן ערוך מביא שצוו חכמים שלא ללמד את בתו. אז אם מבינים שצוו חכמים לא ללמד גמרא (שזה חילוק מוזר, כי הרוב כתבו תורה שבעל פה) אז על כך הרמ"א אומר שהיא חייבת ללמוד את הרלוונטי לדינים שלה.
ושוב, ביחס לתורה שבעל פה שעל זה אמרו שלא, המשנה ברורה בליקוטי הלכות אמר כן ללמד וכך אמר גם האדמו"ר מחב"ד.
אבל אולי המשנה ברורה לא פוסק מספיק משמעותי בשבילך???
ואם חשוב לך הצוו חכמים, מה לגבי דברי השלחן ערוך שני סעיפים קודם:
"חייב אדם לשלש למודו, שליש בתורה שבכתב דהיינו הארבעה ועשרים, שליש במשנה דהיינו תורה שבעל פה ופירוש תורה שבכתב בכלל זה, שליש בתלמוד דהיינו..."
האם אתה מקפיד על זה או שיש סעיפים חשובים יותר ופחות?
איני רואה ראיה כלל.הָיוֹ הָיָה
סוף כל סוף הרמ"א אומר "דינים", והמהלך ביחס לשו"ע הוא מאוד פשוט: השו"ע אומר לא ללמוד תושב"ע, בא הרמ"א ואומר: אבל את ההלכות שלה היא כן צריכה ללמוד.
זה שבדברי השו"ע כלול הגמרא, לא אומר שאת החלק הזה בא הרמ"א להגביל. אדרבה, הוא מגביל ואומר שהאיסור הוא רק במה שאינו דינים.
וראה בביהגר"א שם שציין לתוס' - שהעניין בזה היא שתדע לקיים (כלומר - ולא דבאלו יש מצוות ת"ת, וכו"כ פוסקים כתבו כך, אאל"ט אפי' הסמ"ג שהוא מקורו של הרמ"א מדגיש זאת)
המשנ"ב ואדמוה"ז כתבו ללמוד גם מה שאינו נצרך להלכות? אשמח להפניה.
לגבי סיום דבריך, מלבד שזו דמגוגיה.. אפנה אותך לרמ"א המפורסם....
לא השתכנעתיארץ השוקולד
לגבי האדמו"ר מחב"ד אחפש מקור.
למה סוף דבריי הן דמגוגיה?
רבים מהראשונים ואף השלחן ערוך פוסקיך כדברי הגמרא שחייב לשלש לימודו, יש קולא של תוספות שניתן לא לשלש לימודו והרמ"א מקל ככה. למה קולא על חיוב שונה מקולא על צוו חכמים?
אדרבה, תפרוך.הָיוֹ הָיָה
אני בכנות, ממש בהלם שאדם שלמד גמרא כמה שנים מסוגל להוציא ראיה ממקום כל כך לא מוכח. ולתמצת את עמדתו ב"לא השתכנעתי"..
לגבי הח"ח - אשר יגורתי בא לי, בדיוק כמו הרמ"א, בדיוק כמו שאר הפוסקים שהבאת למטה, גם כאן זו הוצאת דברים מהקשרם ברמה איומה, כדי להצדיק אג'נדה
להלן לשון הח"ח:
"בוודאי מצווה רבה ללמדם חומש וגם נביאים וכתובים ומוסרי חז"ל ... כדי שיתאמת אצלם עניין אמונתנו הקדושה"
מסקנות?
מ.ש.ל.
כל כך מ.ש.ל.
כל כך....
הן דמגוגיה, כי יש גדודי דינא דגמרא שלא נהוגים היום, ואם כנגד כל מי שגוער במי שעוקר הלכה תביא איזה דינא דגמרא שלא נהוג, ייצא שעלינו לשתוק גם נגד חילול שבת ועבודה זרה.
למה, אתה אוכל שום בליל שבת? מקפיד לא לשתות מים בליל שבת?
אתה רוצה שאמנה עוד דיני דגמר'ס?
קולא של תוספות שונה מקולא של הרב חיים נבון, זה לא ברור מאליו? 
אני הבאתי כאלה שחייבו, לא טענתי שהסיבה היא שאין בורארץ השוקולד
הגבת לי על ויכוח שלי איתה על ראייתה מ"לא בור".הָיוֹ הָיָה
^בדיוק. כאן נגמרת החובה ההלכתית לנשיםבינייש פתוח
לימוד תורה צריך להיות אליבא דהלכתאNSK
לא הבנתי את החילוק, כבר פסקו חזל שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה!
עד ישיבות בריסק ראשונים ואחרונים למדו אליבא דהלכתא
לימוד הלכה אמיתי לא מסתכם בללמוד פניני הלכה...
וזה נכון גם לנשים!
נכון, נו ואז? מה את רואה בזה?הָיוֹ הָיָה
זה נכון שלימוד גמרא אמיתי צריך להיותא ליבא דהלכתא
אבל לימוד הלכה לא חייב להיות "אליבא דגמרתא"
יש לך מספיק מספיק מספיק מה ללמוד בשביל לדעת הלכה על בוריה, גם בלי ללמוד גמרא.
ולהביא ציטוט לא קשור ממסכת אבות לא מועיל בכלום.
לא בור ירא חטא?
אל תהיי בורה!
בשביל לא להיות בורה צריך ללמוד גמרא? לא!
הציטוט הוא בדיוק על זה!NSK
אין לימוד הלכה רציני בלי להתחיל בגמרא.
כל מי שלומד הלכה באופן רציני מבין את זה.
לא מאמינה שאפשר לדעת הלכה על בוריה בלי לדעת את המקורות. והמקורות מתחילים בגמרא!
על זה בדיוק, נאמר הציטוט מי שלא לומד הלכה על בוריה לא יכול להיות בטוח שלא יחטא!
לא מבינה למה זה לא קשור, אולי כבודו יכול להסביר למה הציטוט הזה כן קשור?
וזאת, אם יורשה לי לשאול, מי גילה לך?הָיוֹ הָיָה
כי בהתחשב בכך שחז"ל וכל הראשונים כותבים אחרת ממך, זה טיפטיפה מוזר, הלא כן?
את לא צריכה ללמד אותי איך לומדים הלכה באופן רציני, ועדיין, אותם אנשים עצמם שכתבו את הציטוט של "לא בור ירא חטא" הם הם שאסרו על נשים ללמדו גמרא, לא מדגדגת לך כאן איזו סתירה קטנה, לדעתך?
את יכולה "לא להאמין", אבל הלכה לא פוסקים ב"כן מאמינה" או "לא מאמינה", אם כבר מדברים על בורות, אז קביעת הלכה לפי מידת "אמון" בכתוב, היא ייצוג מרשים לבורות
לא ראיתי בשום מקום שיש איסור על נשים ללמוד גמראNSK
ההפך!
הרמב"ם במפורש כותב שמי שלומדת תורה יש לה שכר אז איך יש איסור?
ישרפו דברי תורה ואל יגיעו לנשיםבינייש פתוח
וכמו שציינתי זה ממש לא נאמר בכל מצב
לעולם רוחני עמוק כן אבל ללימוד הלכה לא?NSK
נשמע לי תמוה.
ומה שתמוה - לא קיים? את חולקת על חז"ל מכח התמיהה שלך?הָיוֹ הָיָה
קודם טענת שאין מקור שאוסר, הביאו לך גמרא אז את פוטרת את זה ב"תמוה"?
אוהו, אז הדיון צריך להתחיל כאן הרבה הרבה יותר מוקדם...הָיוֹ הָיָה
חשבתי שאת מגיעה עם בסיס לדיון הזה, שבדקת את הנושא.. מתברר שאת אפילו לא מכירה את המקורות האוסרים?
אז מה, נו באמת, הידע שלך בנושא מסתכם בציטוט ממסכת אבות שהחלטת שמכוחו את אמורה ללמוד גמרא?
נו נו...
אולי, במקום לדבר על ללמוד הלכות לעומק, תתחילי מללמוד לעומק את ההלכות של לימוד תורה לנשים, ולכל הפחות להקיף את המקורות של הסוגיה הזו... אחרי זה תתחילי להקיף מקורות וללמוד לעומק סוגיות אחרות..
(ומעניין, כל עם ישראל עד לפני חמישים שנה, להוציא נשים בודדות ממש, גידל דורות על גבי דורות של "בורות" שלא היו יראות חטא, לפי הפשט של כבודך? הרמב"ם והרמב"ן, השו"ע והרמ"א, הרב קוק והחפץ חיים, כל החבר'ה האלו כנראה לא למדו מסכת אבות? את נשמעת לעצמך הגיונית?)
אכן גדלו בורות!NSK
בכל העולם, נשים לא למדו כלום, היה אסור על נשים ללמוד באוניברסיטה עד לפני כמאה שנה...
וכמובן שבתורה היו מתי מעט שלמדו לעומק, העולם התורני היה מקושר לבעל, מה הפליאה אני לא מבינה.
היום נשים לומדות כל תחום ומתוך כך יש עליהן חובה הלכתית ללמוד תורה!
ולגבי אמרת חזל, אכן יש סתירה קיומית בה.
ואגב, זלזול באחרים לא מביא אותך להיות צודק!
דרך ארץ קדמה לתורה!
בורות וחסרות יראת שמים, נכון? כל גדולי ישראל חינכו לעבירה?הָיוֹ הָיָה
אז אני מבין שכבודך לוקחת לעצמה את הזכות להטיף מוסר לכל גדולי ישראל - תנאים, אמוראים, סבוראים, גאונים, ראשונים, אחרונים, כוווולם כקליפת השום בעינייך?
כולם - גידלו נשים לא יראות חטא! כולם - עברו על אזהרת פרקי אבות! כולם - עפר תחת כפות רגלייך?
את לא מתביישת? גברתי הלמדנית?
ואת עוד מדברת על זלזול באחרים? טלי קורה מבין עינייך! איזו רמות אבסורדיות של גאווה צריך כדי לדבר בכזו יהירות על אלפיים שנות תורה, למחוק את כל מוסרי התורה שיש לנו ממשה רבינו ועד היום הזה, הכל בגלל שעוד מעלתך חושבת אחרת.
לזה את קוראת דרך ארץ?
הזלזול שלך בהם - מביא אותך להיות צודקת? נראה לך?
ובכלל, אני לא מבין את מה את לומדת - אם ממילא את מזלזלת בדבריהם של אותם אנשים שאת דבריהם את לומדת - למה לך ללמוד את דבריהם אם את בכלל חושבת שאת יותר חכמה מהם?
כמדומה, שאם נחפש דוגמה ל"בורות וחוסר יראת חטא" - נוכל להביא את התגובות שלך כמודל מופתי.
בזיון.
לכל גדולי ישראל? זה דמגוגיהארץ השוקולד
הרמב"ם, המאירי, הרב עובדיה מברטנורא ועוד אמרו שאין איסור אלא רק שמדטבר בבזבוז זמן. (פירושם למשנה על דעת רבי אליעזר במשנה בסוטה)
רבנים בני ימינו שאמרו כדבריה:
הרב רבינוביץ', הרב סולובייצ'יק, הרב ולדמן, הרב יעקב אריאל, הרב מלמד.
אבל כנראה שהם לא גדולי ישראל כי כולם סוברים אחרת...
צר לי, מי שכותב "כל גדולי ישראל" מטעה פשוט
לא, הדמגוגיה היא מצידך.הָיוֹ הָיָה
הרמב"ם לימד את בתו גמרא?
המאירי לימד את בתו גמרא?
המשנ"ב לימד את בתו גמרא?
הר"ע מברטנורא לימד את בתו גמרא?
הרבנית הנ"ל, שמדברת על דברים שאין לה מושג בהם, טוענת שכל אלו גידלו בנות שאינן יראות חטא. מככח ההבנה המעוותת שהיא דחפה במסכת אבות.
אז אני כאן הדמגוג?
חשב מסלול מחדש...
אינני יודע אם הן לימדו את בנותיהן אם היו להםארץ השוקולד
הרמב"ם, המאירי והרב עובדיה מברטנורא הבינו שתפלות הוא לשון בזבוז זמן ולא איסור.
ולגבי החפץ חיים הוא בפירוש כתב שנכון כיום ללמד תורה שבעל פה למרות דברי רבי אליעזר בכאן.
אגדה עממית חסרת ביסוס.הָיוֹ הָיָה
וגם אם כן - מקור שהוא סבר שחובה לעשות כך - אין לך.
על כל האחרים די ברור שלא עשו כך.
אבל כמה נח, כדי להצידק את הלכי הרוח הקלוקלים של המאה ה21, להעמיד את כל רבותינו אל עמוד הקלון בדרכינו אל כיבוש הצדק הניצחי.
זו דעת הרמב"ם בפיה"מצ'יאל
בהל' ת"ת הוא כן כותב בלשון איסור. ואני לא מבין איך הבנת במאירי ובברטנורא שזה רק בזבוז זמן ולא איסור.
בהלכות תלמוד תורה הוא מצטט את המשנהארץ השוקולד
ומוזמן לעיין ביד פשוטה שם הראה שהרמב"ם לא פסק אף בלשון איסור.
לגבי הרב עובדיה מברטנורא אכן טעיתי.
ולגבי המאירי אעיין שוב כשיהיה לי את הספר.
זו פרשנות שלךצ'יאל
כן, אני יודע. אבל זו לא הדעה הרווחת בפוסקים.
והשו"ע כתב (ונראה שהבין כך ברמב"ם) שתפלות היא דבר עברה.
זו פרשנות של הרב רבינוביץ, לא שליארץ השוקולד
אה"נ. אבל אי אפשר לומרצ'יאל
שהרמב"ם לא אסר.
אפשר, ככה הרב רבינוביץ' כתבארץ השוקולד
מוזמן לעיין ואז לחלוק בנושא
גם אם הרב רבינוביץ' כתבצ'יאל
אתה לא יכול לכתוב "לפי הרמב"ם זה לא אסור". כי זו דעה בהבנת הרמב"ם, שיש עליה הרבה חולקים.
אתה אמור לזכור שלפחות אני עיינתי, יותר מפעם אחתפלונפון מירוסלב
יש שם פלפול די קליל, ואם תעיין בחיד"א (שנראה לי שציינתי אותו פה איפשהו בכל הבלאגן), אתה תראה פלפול קצת יותר רציני שמחייב להבין שהרב רבינוביץ' טעה בהבנת הרמב"ם.
אמנם הגאונות של החיד"א שם זועקת, ונראה שכמעט לא שמו לב בדורנו להבנת הרמב"ם הנכונה שם, אבל עדיין, אף אחד לההין לחלוק על הפשט.
נגד פשט רמב"ם וכל הפוסקים, נגד גאון עולם החיד"אפלונפון מירוסלב
הראש ישיבה שלך לא כזה גדול לחלוק על מרן החיד"א. מקווה שזה ברור לך.
אתה למדת הלכות תלמוד תורה בישיבה לפני שלמדת עיון?ארץ השוקולד
למדתי הלכות ת"ת, כן.הָיוֹ הָיָה
וראוי הרמ"א לסמוך עליו.
וראוי הטור לסמוך עליו שבנות יכולות ללמוד גמרא:ארץ השוקולד
(טור, יורה דעה סימן רמו)
לכשתמצא טור כזה..הָיוֹ הָיָה
ולא, אל תביא לי בפעם המליון מקור שמדבר על לימוד דינים/מוסר/אגדה/חסידות/אמונה.
איפה הטור חילק בין גמרא למוסר/אגדה?ארץ השוקולד
על איזה לימוד נאמר "כאילו מלמדה תפלות" ועל איזה לא נאמר?
אשמח שתכתוב את דבריו ואז אולי תפנים.
יש לך חילוק בין מוסר/אגדה לגמרא, אבל החילוק הזה לא הוזכר בדבריו. (ולא ראיתי אותו בנושאי כליו, אז מניין לך שהחילוק נכון?)
לשון הטור:הָיוֹ הָיָה
"כתב הרמב"ם ז"ל: אשה שלמדה תורה יש לה שכר, אבל לא כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו אין שכרו כשכר המצווה ועושה. ואף על פי שיש לה שכר, צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב נשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאין דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתם, אמרו חכמים: כל המלמד לבתו תורה כאילו מלמדה תפלות, במה דברים אמורים בתורה שבכתב, אבל בתורה שבעל פה לא ילמד אותה בתחילה ואם מלמדה אינו כמלמדה תפלות."
אין כאן שום התר, אלא שאני מקבל את הסיוג שסייגו רבותינו האחרונים וחילקו בין מוסר ושות' ללימוד תלמודי ופלפולי, אבל אתה על מה אתה נסמך?
שוב, כמו לכל אורך השרשור הזה וכמו כמעט כל המחזיקים בעמדתך בסוגיה הזו, היסמכות על משענות קנה רצוצות, בסברות דחוקות ואוקימתות רחוקות, שלא הייתם מעלים בדעתכם לטעון כך (ועוד "להוכיח", שומו שמים, להפנות את האצבע המאשימה כלפי החולקים על זאת) בשום סוגיה תורנית אחרת, לא בשבת, לא בעירובין, לא בנידה ולא בבשר בחלב, רק כשמגיעים לערך המקודש והעליון של לימוד גמרא לנשים ושיוויון זכויות - פתאום כל חצי סברא מפוקפקת נהיית דאורייתא גמור..
אתה לא הפנמת כנראה, אצטט שובארץ השוקולד
"אמרו חכמים: כל המלמד לבתו תורה כאילו מלמדה תפלות, במה דברים אמורים *בתורה שבכתב*, אבל *בתורה שבעל פה* לא ילמד אותה בתחילה ואם מלמדה אינו כמלמדה תפלות."
אז מה????הָיוֹ הָיָה
הנידון פה הוא לא תפלות או לא תפלות.
הנידון אם ללמד או לא ללמד
הטור אומר לא ללמד.
נ-ק-ו-ד-ה!!
אנל'א מבין, אם תפלות זה לא - אז אתה מצפצף על הטור?
או יותר גרוע - אתה לוקח ממנו רק חצי? רק את זה שזה לא תפלות אבל לא את האיסור ללמוד?
ועוד אני מי שלא הפנים פה?
אתה רציני?
הטור אומר לא ללמד תנ"ך ואומר שזה הכי בעייתי...ארץ השוקולד
על תורה שבעל פה הוא אומר שלא נאמר כאילו מלמדה תפלות.
אז קודם תאסור תנ"ך אם תרצה להביא משהו מהטור.
ואם אין בעיה של "כאילו מלמדה תפלות", איזו בעיה יש או שעצה טובה קא משמע לן?
ואם עצה טובה קא משמע לן, לא סביר שניתן לחלק בין ימי הטור לימינו?
זו כבר גישה אישית שלך.הָיוֹ הָיָה
אני לא מבקש לומר שהטור ואין בלתו, אלא להראות שאתה לא יכול להיסמך עליו להתר.
בטור כתוב דברים ברורים - אין ללמד לא תושב"כ ולא תושב"ע, ובתושב"כ זה גם תפלות.
כעת - יש עוד עולם שלם של פסק והשתלשלות ההלכה, ולפיכך אין אנו מחוייבים דווקא להטור, והלכך מלמדים אנו את בנותינו תנ"ך.
אך מכאן ועד לטעון שהטור עצמו הוא סייעתא למתירי תושב"ע - יש לך קילומטראז' ארוך.
אני נסמך על הרב יעקב אריאל, הרב רבינוביץ והרב ליכטנשטייןארץ השוקולד
מעולה לגמריהָיוֹ הָיָה
יודע מה, אחרי כל השרשור הזה אגלה לך גילוי נאות: גם לי היתה סיטואציה שהוצרכתי ללמד בת גמרא, ומאחר שידעתי שזה באמת לש"ש וכו' עשיתי זאת - בהסתמך עליהם.
כנראה בגלל שאתה פה לסירוגין אתה לא שם לב בכלל לנושא הויכוח. אין לי שום מטרה לשלול את הלגיטימציה של המתירים, אלא רק לתת פרופורציות, לראות מה כן כתוב ומה לא כתוב, מי כן אמר ומי לא אמר.
ופה ההבדל בינינו: אני לא מתכחש למתירים, לסיבות להתיר, ללגיטימציה להתיר. למקורות להתיר. אלא רק מראה שהם לא חזות הכל.
ואילו אתה (וזה כואב לי, כי עד לשרשור זה לא החזקתי ממך אדם שיטה סוגויות בגלל אג'נדה) מתכחש לאוסרים, לסיבות לאסור, ללגיטימציה לאסור, ועל כולנה - למקורותינו האוסרים.
ככה שתגובתך איננה ממין הענין, אני כתבתי על הסילוף בטור ובראשונים, ואתה עונה ליש אתה נסמך על מתירי דורינו, שכוייח ב'מת...
התעלמתי מהאוסרים? האם לא קראת את ההודעה הזו?ארץ השוקולד
אתה צודק, לא התעלמת מהאוסרים, אבל הפכת חלק מהאוסרים למתירים.הָיוֹ הָיָה
אני שמח שאתה מתחיל לקרוא את דבריי לפני שאתה מגיב ישר
ארץ השוקולד
זו התחלה.
ולגבי האוסרים שהפכתי למתירים, יש מקום לדון בכל אחד מהם אם אני צודק בהבנה או שאתה צודק ולשנינו יש על מי להסתמך.
אני קראתי מעיקרא,הָיוֹ הָיָה
אלא שבעקבות המוני ההודעות מאז ההיא, קיבלתי את הרושם מהן ולא ממנה.
מה יש מקום לדון? אני הראיתי לך כאן בכמה וכמה וכמה מה כתוב, בחלקם עם ציטוט לשון, מה יש להתעקש?
ובכלל, שים לב שאתה מתנסח בלשון "כל הפוסקים"ארץ השוקולד
כאשר אתה מתעלם מחלק מהפוסקים.
אז חשוב להעיר שדבריך אינם דברי כל הפוסקים, אלא אם כן הרב יעקב אריאל, הרב רבינוביץ ועוד אינם פוסקים...
אני לא מתנסח כךהָיוֹ הָיָה
אני שוב חושב שמרחק הזמן בין הכניסות שלך לשרשור גורם לך לא לאחוז ראש.
בתגובות עליהן דיברתי על הפוסקים ההיסטורים - כתבתי כל הפוסקים.
בתגובות שדיברתי על הפוסקים היום - כתבתי שזה חלק.
ולגבי עצם הסיוג שהבאת בשם האחרונים:ארץ השוקולד
2. אין דרך להוכיח שדעת הרמב"ם הייתה לקבל את הסיוג לדוגמא.
3. כבר הערתי שלשון תפלות אצל מפרשי המשנה הוא לשון בזבוז זמן ולא לשון איסור.
(והרב רבינוביץ' מוכיח ביד פשוטה על דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה שלשון "צוו חכמים" איננו לשון איסור)
..הָיוֹ הָיָה
1. נכון, ומעודי לא אמרתי שאין לסמוך עליו
2. לא משנה, כך התפתחות ההלכה וכך אנו סומכים, כדי שמחר לא תאמר לי על רמב"ם שאין דרך להוכיח שהגמרא הסכימה איתו..
3. ואף על פי כן הפוסקים כן נקטו לאיסור.
חלק מהפוסקיםארץ השוקולד
אולי די עם ההמצאות? כולה כתבתי הודעה קצרה וכולכם השתגעתםפלונפון מירוסלב
הרמב"ם פוסק בבירור, והטור אחריו.
מי שרוצה לעוות את הרמב"ם בגלל שהראשיבע שלו אמר, שיהנה.
אבל שיבין שהראש ישיבה שלו זה לא מרן החיד"א והוא לא יכול לפלפל ברמב"ם נגד כל הפוסקים.
אני ממש לא הולך לנהל פה דיונים מחדש, אבל אתה עושה צחוק עם הציטוט הזה. הרי בעצמך העתקת "ציוו חכמים שלא" וכו'.
הרב קוקכלל ישראלי
אמר שלא ראה ת"ח אמיתי שלא מסב את עיקר לימודו לגמרא ולראשונים. נכון להקל וצריך להקל. והרבה תירוצים נכתבו בזה.
אם כי זו קולא נגד גמרא מפורשת ופסיקה בשלחן ערוךארץ השוקולד
עם זאת אשמח למקור בבקשה
אני שמעתי את הרב יעקב שפירא אומר את זה בשם הרבאריה. אאחרונה
לא יודע איפה הרב כתב את זה
להזכירך, מבלי עולם...פלונפון מירוסלב
אז כן, יש מגדריות.
יש לי קושיה גדולה...הָיוֹ הָיָה
בתור אחת שלומדת גמרא - מה את מתנצלת שראית בראשי? את יכולה להכנס לפורום הזה בכוונת מכוון... 
בשביל כל מה שכתבת, לא צריך גמרא. די באיזה ספר סיכומיםפלונפון מירוסלב
וקיצורים.
ספרים כמו "בהלכה ובאגדה", נותנים את כל הרקע הזה, בלי להכנס לפולמוסים הלכתיים.
זאת לא חסידות, זאת ליצנות.
אני מרשה לעצמי, כי אני לא פה, וזה מצחיק לראות את הפיצוץ שנוצר פה 
לענ''ד, אתה לא יכול לנתק דעה מסויימת ממציאות מסויימתאורות הכתובה
ישיבות הקו מתנגדות, ולצורך העניין מציבות אלטרנטיבה- מדרשות בת שלהן
הבעיה, שלא כולן קוניקיות, ולא לכולן המעטפת של המדרשה מתאימה.
יש הרבה מדרשות בראש אחר, שמתאימות לבנות אחרות, ובהן גם לומדות גמרא, ושם מישי יכולה ללמוד בין אם כי חיפשה סגנון מסויים של מדרשה, ועל הדרך לומדת גם גמרא, ובין אם כי חשקה נפשה בלימוד גמרא מלכתחילה.
צריך לזכור גם מה האלטרנטיבה.
הרב יוסף דב סולוביצ׳יק זצ''ל, מאבירי התורה בדור הקודם, וממנהיגי יהדות אמריקה, תמך בלימוד תורה מעמיק לנשים.
תאר לך כמה אבסורד יהיה המצב- כפי שהיה שם- שהבנים הלכו לישיבות, העמיקו בלימוד, והבנות לעומתן למדו טיפה יהדות, העמיקו מאד בלימודים אקדמיים, תארים שניים ודוקטורט, אך נשארו ברמת גן בידע ובעומק התורני שלהן? הוא חשש מאד מההשפעה השלישית שיכול לגרום פער כה גדול, בין שליטה מדהימה בחוכמות חול, ובין רדידות תורנית, בהיקף ובעומק- נפשי ואינטלקטואלי.
הוא עצמו, כאמור, תמך מאד בלימוד תורה וגמרא לנשים, וגם העביר את שיעור הגמרא עיון הראשון במוסד בו זה התחיל (אולי זה היה מוסדות 'סטון', אבל לא בטוח כרגע ברמת שם המוסד).
דרך כך הוא סלל דרך לחינוך מאד טוב לבנות בארה''ב, ואין לשער כמה זה השפיע על היהדות באמריקה.
ובנימה אישית- אינני יודע מי אתה והיכן אתה מסתובב, אבל הייתי מציע לך לצאת החוצה ולראות מה המצב.
ישנו פער עצום בין הבעיות שמעסיקות ביינישים בזמן הישיבה, ובין מה שמעסיק אותם בתקופה שאחרי. העתיד הרוחני שלך ושל אשתך תלוי הרבה פחות בשאלה 'מה היא למדה במדרשה', והרבה יותר בשאלה 'האם בחרה ללמוד במדרשה' או 'האם יש בה רצון ללמוד תורה'?
זה מרגיש לי כ''כ טפשי לומר, אבל אני אישית מכיר בנות מקסימות ונפלאות שלמדו גמרא. אינני יודע מה היתה המציאות בזמן הגמרא, כיום (על פי רוב), זה פשוט לא משנה מה היא אוצה ללמוד. יותר משנה האם היא רוצה ובוחרת ללמוד. ומהרגע שרוצה- שתלך ללמוד היכן שליבה חפץ.
הדילמות באונ', או במעגל העבודה הרחב, שונות מאאד מאשר בתוך ישיבה, וזה משהו שצריך לדעת שהוא קיים. אותו כנל לגבי שאלות כמו עליה להר הבית כן או לא. יש דעות לכאן ולכאן, לשני צידי המטבע יש בסיס הלכתי (וגם רעיוני), ובשניהם הדעה שלך מוכתבת הרבה פחות מתובנות מבוררות ומבוארות לעומק, והרבה יותר מלאיזו ישיבה התגלגלת בחייך, ומה שמעת שם.
למדתי בישיבה שמתנגדת מאד לעליה להר הבית, ואני לא מתכוון לעלות. לא כי זה פשע בעיני, אלא פשוט כי כך סברו בישיבה שלי, לטוב ולמוטב. ברור לי שלו הייתי לומד בישיבה שעולה, כמובן שהייתי עולה.
הן הר הבית והן לימוד גמרא לנשים, העיסוק האובססיבי בשאלות הללו הוא נחלתם של מעטים בקשת הרחבה הנקראת הציבור הדתי לאומי. זה 'היצר הרע כתלמיד חכם נדמה לו' הכי גדול בדור הזה
כתבת יפה, אבל מוכרחים להוסיף נקודה:הָיוֹ הָיָה
כמו שאמרת - השאלה המרכזית היא לא מה היא עשתה, אלא במה היא בחרה.
אבל תזכור, שיש שני צדדים למטבע זו.
יש היום תופעה, הולכת ומתרחבת, של לימדו גמרא מתוך מגמה פמיניסטית רדיקלית, מתוך להראות "גם אנחנו יכולות", לשבוא את הכלים, לפרוץ את המוסכמויות.... וכו' וכו', ותוצאות דרך זו - מרות ונמהרות, ולא צריך ללכת רחוק כדי לדעת זאת ואף לא להיות נביא, רק לפני חודשיים שמענו על אחת מגדולות חלוציות ומובילות הלימוד הנשי שעוקרת מצווה מן התורה בשאט נפש.
הגרי"ד זצ"ל, וממשיכיו, תמכו בזה בשביל הסיבות שכתבת - עומק תורני נדרש, עולם רוחני ראוי, וכו' וכו', צריך לשים לב תמיד אם הבחירה מגיעה מתוך השיקולים האלו, או חלילה מתוך שיקולים אחרים....
"ויותר ממה שקראתי לפניכם...."
זו טענה נכונה אך נכונה גם לגבריםמישהו כל שהוא
אז בעניין הזה אין הבדל.
לא דומה.הָיוֹ הָיָה
מי שמגיע ללמוד מתוך מיניעים זרים - מזיק רק לעצמו.
מי שמקדם לימוד נשי ככלי ניגוח פמיניסטי - מזיק לכלל.
(ושלא לדבר על ההפרש באחוזים..)
עברת לדון מהאישה לרב או לרבנית שלהמישהו כל שהוא
לא קשור לדעתך על מדרשת פלונית או אלמונית
נגיד יש לך אישה כשר יראת שמים שמלאה כרסה הלכה ואמונה ורוצה להעמיק עוד.
אז זה בסדר?
וסתם בחורה רגילה שאוהבת תורה ורוצה ללמוד הלכה ממקורה? היא לא פמיניסטית ותעשה זאת במדרשת הרובע בסתר. אז זה בסדר?
לא עברתי לשום מקום, אמרתי דבר פשוט מאוד:הָיוֹ הָיָה
כשהלימוד הוא כדי ללמוד באמת, מתוך יראת שמים - זו סוגיה אחת, שעליה הביאו את דעות הגרי"ד זצ"ל ועוד, וברור שיש כאן סוגיה עם דעות שונות. ואני מכבד את שתיהן.
אבל כשהלימוד הוא כלי ניגוח פמניסטי - זה נזק חמור מאוד, נקודה
על זה אין לנו מחלוקתמישהו כל שהוא
ובכלל תורה שמטרתה ניגוח פסולה.
בבחינת לא לעשותה קרדום להכות בו...
אלו לא בדיוק 'שני צדדים' למטבע, כאשר צד אחד של המטבעאורות הכתובה
יצא לי בעבר לשמוע אודות הטיעון הזה המון, בטח בזמן הישיבה. מעולם לא פגשתי בחורה אחת- בדייט, לימודים או כל מפגש חברתי אחר- שהחכה למדרשה/לומדת תורה מהשיקול שהזכרת.
זו טענה מצוטטת כל כך על ידי המתנגדים ללימוד הגמרא ע''י נשים, אבל חסרת כל היקף, בטח באופן יחסי לכמות הפעמים שהטענה מצוטטת.
'תופעה הולכת ומתרחבת'? על סמך מה זה נכתב? יש בידך סטטיסטיקות של הלמ''ס?
ולא שמעתי מה היה לפני חודשיים, אשמח שתשתף אותי אודות מה שקרה
ובכלל, מהזה להתנגד ללימוד תורה על ידי נשים. מה יש לי להתנגד למצוות לשם שמים או לא שאדם אחר עושה. בואו נבדוק קודם את הבין אדם למקום שלנו, לפני שמחפשים בבי''א למקום של מישהו או מישהי אחר.ת
לפחות בפורום כאן זה נראה צדדים שוים בגודלם..הָיוֹ הָיָה
אם לא הפוך.
וכמובן, אף בת לא תגיד "אני עושה את זה כדי לנגח", אבל לא מעט בנות, ממש לא מעט, תאמרנה "בדור של היום בת יכולה להיות הכל, יכולה להיות חיילץת, יכולה להיות שופטת, יכולה להיות טייסת, רק ללמדו תורה לא? לא מקובל!"
כל כך הרבה שמעתי כאן בפורום משפטים כאלו.. הרבה הרבה יותר מהמשפטים לכיוון השני...
והטעות היא שאתה מתייחס לזה כאל "מצווה לא לשם שמים", לא זו הנקודה - אני לא מתערב בלשם שמים של אחרים. הבעיה היא שזה מגיע ממקום פסול שמוביל את העם למקום פסול, ולא, לא צריך נתונים של הלמ"ס ככדי לראות את זה.
איני מקבל לשון הרע הזהמישהו כל שהוא
אני מכיר תלמידות חכם יראות שמים.שדבר ה' יקר בעניהם. איני יודע מדוע אתה רואה מגמות רעות בכל מקום. עדיף לראות את הטוב שבכל מקום.
תראה את הרב קוק רואה את הטוב בציונות, בחילונות אפילו בכפירה עצמה רואה את האמונה העמוקה שתגדל מתוך השבר הנורא. אז בלימוד תורה ק"ו במקום לראות את המגמות הזרות תראה עולם תורה חדש שגדל תראה את הצמאון לדבר ה'.
רמב"ם אגרת קידוש ה'
אם כך נענשו עמודי עולם משה אליהו ישעיהו ומלאכי השרת, כשנשאו בעדת ישראל מעט דברים, כל שכן קל מקלי עולם יתיר לשונו על קהילות ישראל חכמים ותלמידיהם כוהנים לווים, לקרוא אותם פושעים ורשעים וגויים ופסולי עדות וכופרים בה' אלהי ישראל. וכותב הדבר הזה בכתב ידו ומה יהיה עונשו?!
מסל"ש יט- וכבר אז"ל (יומא ע"ז): על הפסוק "ואני באתי בדבריך" שלא חזר גבריאל ונכנס לפנים מן הפרגוד אלא כשלימד סינגוריא על ישראל, וגדעון נאמר לו (שופטים ו׳:י״ד): "לך בכחך זה", לפי שלמד סניגוריא על ישראל.כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו. ואלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוחעליהם שערי הברכה.
של"ה אותיות ק' -אל תלשן עבד אל אדוניו (משלי ל, י) דור אביו יקלל (שם יא), פרק ח' דפסחים (פז, ב), פירוש שלא ילמוד קטגוריא על ישראל אפילו הדור רשעים. ראיה מיהושע, שנתפס על שהלשינם אע"פ שהרשיעו. ואמר החכם ר' אברהם הלוי שראה במדרש כתיבת יד בארץ המערב דהשליש שנענש שאמר (מל"ב ז, ב) הנה ה' עושה ארובות בשמים היהיה כדבר הזה, אמר ודאי ה' יכול לעשות, אך הדור הזה כדור המבול שראוי היה שיעשו ארובות בשמים כהתם דכתיב (בראשית ז, יא) וארובות השמים נפתחו, ואיך אפשר שלדור רע כזה יהיה נעשה נס גדול כזה. השיבו אלישע הנביא, דלפי שלמד קטיגוריא על ישראל, יראה ולא יאכל (מל"ב ז, ב):
גם אני העדפתי לעצום עינים.הָיוֹ הָיָה
עד שהן נפקחו לי בכח.
וברשותך, אני אתעלם מרשימת המקורות חסרי ההקשר שהבאת פה לגבי מצוות סנגוריה, סלח לי, דיון ענייני לא פותרים ב"יאללה נסנגר", עם העובדות נצטרך להתמודד.
ואני מאוד מקווה שהדכ"ת שליט"א לא תומך בהרחבת שערי העבודה זרה "כי הרב ראה בה טוב"...
אני אף פעם לא מגיב... אבל נשמה כללית הגזמתשיהיה לנו טוב
אחי אין לי מושג בין כמה אתה משער על פי הסגנון שפחות מ20, רבאק מי שמך? אחי באיזה זכות אתה מחליט איזה שיטה קבילה הלכתית ואיזה לא? מה נראה לך??? ואי זה מוגזם.
יש אין ספור רבנים מכול הסגנונות והזרמים וכולם מקובלים לפני הקב"ה זה שקראת איזה פסקה בשו"ע לא גורם לך יכול להוציא דעה מהלגיטימיות שלה, לחלוק בשמחה בשביל מה יש בית מרש, להתדיין מעולה! אבל ממה שזה נשמה אתה לא עסוק בלכוון לאמיתתה של תורה אלא רק בלהוציא אנשים אחרים מגדר הלגיטימיות ההלכתית באיזה זכות?? תן כבוד! מדובר פה, בגדולי ת"ח בארץ. אתה יכול לחלוק אתה יכול להגיד שאתה מסכים אם שיטות אחרות אבל לא כל צוציק בן 20 או גם בשיעור י' יכול כבר להגיד שהוא מבין את כל כללי הפסיקה.
(וטכנית לגבי הויכוח הלכה כל הזמן עסוקה בלהתחדש והוכחה הטובה ביותר לזה זה שולחן ערוך שכנראה משה רבינו לא היה מבין כלום ממה שכתוב שם, כי הלכה נותנת מענה למציאות והמציאות כל הזמן משתנה. את לך דוגמא קטנה שממחישה בצורה טובה, עד לפני 70 שנה לדעת כל הרבנים הגדולים תרומת אברים הייתה איסור הלכתי גרידא. היום כעט כולם חתומים על כרטיס אדי, איך זה הגיוני? מחקרים חדשים, בירר חדש מה בדיוק מוגדר מוות והשפיעו על הדעה הלכתית)
מרוב בלגן לא ברור על מה אתה מגיב ולמה ומה אתה רוצה.הָיוֹ הָיָה
כשיהיה לך עמדה ברורה אשמח לקרוא אותה.
אני מכירה לא מעט בנות שלומדות גמראפריקה2
אף אחת מחברותי לא הגיעה ללמוד גמרא כי היא יכולה כמו כל אחד אחר.
באנו לשם שמיים.
ואני רוצה להגיד גם שמי שבאה כדי להראות שהיא לא פחות מכל אחד אחר זה מגוחך כי היא בדיוק מוכיחה שהיא כן, כי ברור שיש לי פחות רקע מלבייניש בגילי. וקשה יותר להגיע לרמה גבוהה כשמתחילים בגיל מבוגר.
אבל זה חשוב לי להכיר תורה לעומקה, להתחבר לדברי חז"ל, ללמוד תורה לשמה גם כשלא כל דיון מעניין אותי. בבקשה. תן אמון. בקשה אמיתית. לא ויכוח. לא מעוניינת להתווכח. רק בקשה. מהלב.
את צודקת לגמרי, ולא שללתי מה שאת אומרת.הָיוֹ הָיָה
לא אמרתי שאין בנות כאלו, ולא צריך להתחנן אלי מהלב כדי שאדע שישנן. ואיני צריך לדון לכף זכות לשם כך.
מה שאני טוען זה שיש עוד, חוץ ממך ומחברותייך, שהמגמה שלהן היא לצערי כן באג'נדה פמיניסטית.
והן לא חושבות שזה מגוחך מצד מה שכתבת - כי הן לא באות להראות רמה, אלא לגיטימציה, הן קוראות תיגר על ההוה - אמינא לאסור על נשים ללמוד - "אנחנו שוות פחות?"
אנחנו רואים את הקול הזה בפרסומים, בויכוחים, בשיעורים ובהרצאות, קול שהולך ונשמע יותר ויותר. וזה כואב, ומדאיג, מאוד.
ובמאמר המוסגר, יפה שאת וחברותייך לומדות לשם שמיים ולא מתוך מטרה כזו, אבל אם לא תתנערנה, בפומבי, מאותן מגמות - אתן נותנות להן, בעצם קיומכן&שתיקתכן - לגיטימציה דה פקטו. אתן הגב שלהן, משתמשות בכן לקדם אג'נדה, אג'נדה שאני מאמין בכל ליבי שאתן לא מעוניינות שתתקדם.
אז גם לי יש בקשה, באמת, מהלב, תחשבי על השלוש שורות האחרונות האלו, למענך, למען חברותייך, למען בית ישראל.
אני תוהה לגבי סוף דבריך:ארץ השוקולד
אויבינו משתמשים באיסור הרבנות ורבני הקו לעלות להר הבית, אתה אומר לרבנות את אותו דבר?
או שלגיטימציה לאויבים פחות בעייתי מלגיטימציה לפמיניסטיות רחמנא ליצלן?
גם אני תוהה:הָיוֹ הָיָה
האם לדבריך אין שום מקום לטענות כאלו? בשום הזמדנות?
אלא מה, אני מאמין שאדם בוגר יודע שלפעמים הן שייכות ולפעמים לא, אתה יכול - אם אתה רוצה, להתווכח עם עמדתי שכאן הן שייכות, אבל להוכיח את עמדתך בויכוח מדוגמה אחרת - זה דמגוגי.
ולעצם הטענה: ברור, ברור, ברור, מרן הגר"א שפירא, שנלחם בכל תוקף נגד העליה, חזר והדגיש בכל פעם שדיבר נגד "זה לא שאין מצוה, זה לא שיש לנו פקפוק בזכותנו עליו וחשיבותו לנו, אלא דווקא מחמת תוקף קדושתו אנו מנועים מלעלות"
בשונה משועלים קטנים מחבלים כרמים, דוגמת שלמה בניזרי ועדת חבריו, אשר היכלו בלשונם גבוהה גבוהה "אין שום ענים ביהדות לעלות להר, התגרות באומות, בלה בלה בלה" והם אלו שנותנים חרב ביד אויבינו להשמידנו, לגמרי.
לדבריי באמת אין מקום לטענה כזוארץ השוקולד
כמות המדרשות אליהן הולכות בנות הרוצות ללמוד תורה לשם התקרבות לקב"ה הולך וגדל בצורה משמעותית, ולא ראיתי שנהיה יותר בעייתיות ברחוב בצורה מובהקת של נשים דווקא שלמדו.
חבל.הָיוֹ הָיָה
ומוזר שלא ראית.
לא רק הגרי"ד, גם החפץ חיים, הרב סורוצקין, הרב חיים דוד הלויארץ השוקולד
"ללמד תורה" זה כל כך נרחב...הָיוֹ הָיָה
קצת ליצנות להביא אוסף ציטטות של "ללמד תורה" ולהסיק מהן שאין שום גבול.
בדיוק אותו סיפור שעשית עם הרמ"א, זה גם מה שיש עם השמות האלו.
האם אשה אמורה ללמוד תורה? כן, חד משמעית.
מה כולל תורה? לפי הגרי"ד - גם גמרא. לפי הח"ח והרב סורוצקין - מנלן??
ואאל"ט כבר היה פעם בלנ"ו מישהו שהגיב בארוכה על המאמר (המגמתי, מאוד) הזה של הרב נבון. והראה את הפספוסים (המכוונים?) שבו..
לגבי החפץ חיים, בפירוש הוא מתייחס לגמרא בסוטהארץ השוקולד
ומבאר מדוע בימינו חשוב ללמד תורה שבעל פה למרות דברי רבי אליעזר.
והפניתי לדבריו, ליקוטי הלכות על מסכת סוטה דף יא עמוד א (די בטוח שזה שם, אולי דף י)
לצערי אין לי את הספר שלו כך שקשה לסרוק זאת כעת.
ולגבי האדמו"ר מחב"ד (התכוונתי לרבי האחרון ולא לאדמו"ר הזקן) והנה יש הפניה לדבריו:
http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=131&article=3759
אבל עיינתי על פי המקור שהבאת, וזה מה שכתוב שם,הָיוֹ הָיָה
מה לעשות??
וכצפוי - גם במקור מהרבי מליובאוויטש (אגב, גם טעות בדברים כאלו בין אדמוה"ז לרבי האחרון היא לא דבר של מה בכך..) נכתב: פרשת שבוע, ענייני חג, דינים, וחסידות.
אבל תתעקש להביא מכל אלו מקור ללימודי גמרא... בסיידר..🤦♂️
(כתבתי איפשהו האדמו"ר הזקן?)ארץ השוקולד
טעות שלי.הָיוֹ הָיָה
היה נדמה לי שאמרת באחת התגובות, אכן לא אמרת.
בסיידר, נוותר על הסוגריים ההם
אני מבין שלא עיינת במקור חב"ד ששלחתי, אז אצטט:ארץ השוקולד
הקישור לעיל
עיינתי..הָיוֹ הָיָה
ומה שציטטתי לעיל זה מתוך המצוטט שם מהרבי, את הסוף פספסתי.
לא אכחד, שזה שמה שאני ציטטתי מובא שם בציטוט מהרבי במלואו ומה שאתה מצטט - לא, אומר דרשני..
בפרט לפי המנומק "כדי שיוכלו לבחון את ילדיהן" - מובן מאוד שלא מדובר באיזה הוראה גדולה, אלא כלי פרקטי מקומי.
ופוק חזי מאי עמא דבר, חזקה על חב"ד שאם היתה "הוראה" (כמתואר שם) הם היו מקיימים אותם כשאר כל הוראותיו ומבצעיו.
בקיצור, נסיון לעקור מסורת והסכמת הפוסקים מדינא דגמרא, עלע ידי שברי עדויות וחצאי ציטוטים, שברובם מוצאים מהקשרם..
קרדום לחפור כזה גדול, אלפיים שנה לא ראינו.
אומר דרשני ותעיין או שתתעלם?ארץ השוקולד
אעיין לכשיבא לידי ליקוטי שיחות.הָיוֹ הָיָה
אבל חובת ההוכחה מוטלת עליך, אתה, המבקש להתיר, אתה הוא זה שצריך לעיין ולדקדק כדי להסיק את מסקנותיך.
המצב המחריד הזה, של שברי ציטוטים וחצאי עדויות עמומות, שאתם מלקטים מהאינטרנט כעמיר גורנה, הוא באמת חורבן התורה כל כך גדול,
עד כמה אפשר לשעבד את התורה, לסרס אותה, לעוות אותה, לעקר אותה מתוכנה, הכל כדי שמאוויי כמה פמיניסטיות יתגשמו. מזעזע.
שערי הלכה ומנהג יש באינטרנט-אדם כל שהוא
שערי הלכה ומנהג - יורה דעה - שניאורסאהן, מנחם מענדל בן לוי יצחק (אדמו"ר מליובאוויטש) (page 1 of 413)
(אני רק מביא את המקור, להחליט למי הוא מסייע תחליטו בעצמכם..).
ייש"כ, וכצפוי:הָיוֹ הָיָה
הוא אמנם כותב שעליהן לשנן עם הבנים את "תלמודם", אבל בסוגריים הוא מסביר - מקרא ומשנה....
בהמשך הוא כותב שיש להן ללמוד גם טעמי ההלכות ושקו"ט בהן, עדיין אני לא רואה כאן משהו לגבי לימוד גמרא..
והראיה הגדולה - שהוא מוכיח זאת מכך שככה הנהיגו בבית יעקב ע"פ גדו"י - ללמוד גם מה שאינו מההלכות המסויימות שלהן, אלא אף חלקים אחרים בתורה.
מישהו ראה בית יעקב שלומדים בו גמרא? נא לעדכן.
החילוק בין גמרא למשנה, מה מקורו?ארץ השוקולד
שאלה טובה, אבל אתה רואה שהוא הדגיש....הָיוֹ הָיָה
זה שתקשה קושיות על הסויג שלו זה נחמד, אבל זה לא מתיר לך (או לכותבי הטור שהבאת קודם) להתעלם מכך כי זה לא מתאים לאג'נדה
בגלל שהשאלה טובה, לא ניתן לאלץ את סיוגם על מי שלא סייג כךארץ השוקולד
וניתן לטעון שמי שסבר שלימוד תורה שבעל פה איננו כמלמדה תפלות לא סבר שיש לחלק בתוך תורה שבעל פה.
אתה לא יכול לכפות על הרבי את דעתך שלך, הגזמתהָיוֹ הָיָה
הרבי כותב בדיוק מה הוא בעד ומה לא.
אתה מקשה על זה מה המקור בטור
ובגלל זה אומר ש"הרבי מתיר"?
אתה לא חושב שחצית איזה גבול במקרה?
לא רק שאתה מתעלם מכך שהוא בעצם אסר דברים אחרים
אתה עוד מביא אותו כקושיא על האוסרים? מנפנף ש"הרבי התיר"?
במחילה, לרצוח וגם לירש?
למה אני כופה ולא מי שחילק כופה על מי שלא חילק את החילוק?ארץ השוקולד
הגמרא הבחינה בין תורה שבעל פה לתורה שבכתב.
כל חילוק שיובא אחר כך אם לא הובא במפורש על ידי אותו פוסק, נראה לי פשוט יותר להניח שהוא לא חילק כך אלא אם כן הוא טען שהוא חילק.
אתה באמת לא מבין?הָיוֹ הָיָה
הרבי כותב משהו מסויים, ראינו מה הוא כותב
אתה מנפנף ואומר שהוא כתב משהו אחר
כשמוכיחים לך שהוא לא אמר משהו אחר
אתה אומר "אבל מה הוא יענה על הטור?"
אז אוקיי, בגלל שלך יש קושיה מהטור, אתה אומר בעזות מצח ש"הרבי אמר ככה", למרות שהוא אמר הפוך, כי מוכרח אצלך שהרבי חייב להסכים עם המהלך שלך בטור.
אז בפעם העשירית: אני לא כופה את דעתי על אף אחד, אני לא מתכחש למתירים.
אתה זה שלוקח אוסרים, ומסלף את דבריהם.
אבל תמשיך לשאול למה אני הכופה ולא אתה.
יש לי רעיון בשבילך:
תנפנף גם שהאדמו"ר מסאטמר התיר
וכשישאלו אותך מנין שהוא התיר, או אפילו יראו לך שהוא כתב לאיסור
תענה "אבל יש קושיה בטור, וכי יתכן שהוא לא הוכיח כמוני מכח הקושיה?"
טעמי ההלכות ושקו"ט בהן איננו גמרא?ארץ השוקולד
לא, שפיל לסיפא דקראהָיוֹ הָיָה
הוא אומר שדבר זה הונהג בבית יעקב.
ובכן - בבית יעקב אכן עסקו בהלכה עם טעמיה וצדדיה, מה שבהחלט ראוי לכינוי שקו"ט.
בגמרא, לצערך, לא מצינו שעסקו.
אי אפשר לבודד חצי שורה שלו, ולהתעלם מההקשר כולו
במקרה נתקלתי בהודעה הבאה של חב"דניקיתארץ השוקולד
לא..הָיוֹ הָיָה
הסמינר בצפת הוא לא מקום קלאסי, כנודע.
אם היתה הוראה של הרבי, היה קצת יותר מסמינר אחד שהיה מלמד גמרא.
במקרה הפניתי מקודם למאמר של ראש סמינר אחרארץ השוקולד
לא ראיתי עוד משהו שהפנית חוץ מצפתהָיוֹ הָיָה
ובהחלט, הרבה יותר מאחד.
ואפתיע אותך: בעקבות הויכוח כאן פניתי לכמה חבדניקיות לשמוע, ובכן - הן, וחברותיהן, וחברות חברותיהן, בכל סמינרי מושבותיהן, לא למדו גמרא בשום סמינר.
וכשאמרתי שיש טוענים שהרבי הורה ללמוד.. טוב, אני לא אתאר את הגיחוך..
ידידי היקר, למה אתה ממהר ליצור מצג שווא שקרי?פלונפון מירוסלב
האם הודית לדברי חברך אחרי שהוכיח אותך כטועה?
האם למדת את דברי הרבי מליבאוויטש שהתיר גמרא כנגד מינות (לימודי נצרות, הינדו וכו') ואפיקורוסות (פילוסופיה)? בוודאי שאיסור דרבנן עדיף מדאורייתא גמור!
הבאתי את הבנת הרב יעקב אריאל לדוגמאארץ השוקולד
לא חשוד בכלום,הָיוֹ הָיָה
כמו שהרב ליכטנשטיין לא חשוד.
אני, בשונה מהצד שכנגדי, לא מנסה לסלף ולהעלות לכירכרה שלי את כל מי שיש, מודה שיש כאן מחלוקת, וזהו זה.
הבעיה מתחילה כשיש אנשים שבעיניהם זה לא נאור ולא מוסרי לאסור, ואז הם מחליטים שבעצם "כולם התירו", כי חס וחלילה שנמצא שמישהו לא התיר...
לא חש צורך לרדת לרמה כזו...ארץ השוקולד
כשתהיה לך תשובה נשמח לשמוע...הָיוֹ הָיָה
בנתיים, אני הראיתי לאורך השרשור כמה וכמה אנשים שציטטת כ"מתירים" והראיתי מתוך דבריהם שדיברו על מוסר, אגדה, משנה, אמונה, ושות'.
אבל כשאני אומר את זה שהוכחתי, אתה אומר ,לא ארד רמה"
ידידי, לרדת לרמה זה עצם הסילוף של הפוסקים, לא להצביע על הסילוף.
אז אם אינך רואה צורך לרדת רמה - תפסיק להטיל על פוסקים את עמדותיך האישיות.
אם הרמב"ם בפירוש המשניות מפרש "תפלות" כלשון הבאי ולא כלשוןארץ השוקולד
איסור.
מנין שיש איסור לדעת הרמב"ם? וכך מוכיח גם הרב רבינוביץ' ביד פשוטה.
ואם הטור אומר ש"כאילו מלמדה תפלות" עוסק רק בתורה שבכתב, מניין שיש איסור ללמד תורה שבעל פה לדעת הטור?
ואם החפץ חיים אומר ללמד תורה שבעל פה (אם כי מציין דברים שאינם גמרא) כנגד דברי הגמרא בגלל שהשתנו העתים, מניין שהוא אוסר גמרא?
ואם הרב יעקב אריאל אומר שאין איסור עצמי, האם הוא לא הכיר את הדברים שלך?
ואם מצינו אצל חב"דניקים שיש שקיבלו את הוראות הרבי ולימדו גמרא לנשים, למה שאסיק להבנתי ולהבנתך ששנינו איננו חב"דניקים שהוא סבר שזה בעייתי?
...הָיוֹ הָיָה
לגבי הרמב"ם - איני יודע, לא טענתי בשמו.
לגבי הטור - הוא כתב להדיא "לא ילמד", ולא משנה מעתה אם זו תפלות או לא, יש כאן הוראה
(במחשבה שניה: מדאתינן להכי, גם ראיית הרב רבינוביץ הפיהמ"ש שדינן בה נרגא. דהא קמן ששייך לאסור ולאוו מטעמא שתפלות, א"ה אין להשליך על מקום שאסר הרמב"ם ממקום שביאר עניין תפלות)
לגבי הח"ח - כבר ציטטתי את לשונו שאומר שיש לחזק את אמונתן, במוסר ואגדה וספרי אמונה, מי שרואה כאן היתר ללמוד גמרא - הוא מקרה אבוד.
לגבי הרב אריאל - הוא הכיר, ואני אגיד בפעם המליון - אני לא מתכחש לחולקים ולא מנסה לסלף את דבריהם, בשונה ממי שנמצא בעבר השני של הפולמוס... לצערי.
לגבי הרבי - כי הרבי כותב להדיא מה מתיר ומה לא, ואדרבה - הא קמן שלא פשט לימוד גמרא אצל חבדניקים כמו שהיה מצופה אם זו היתה הוראת הרבי, כמו שטענו במאמר שקישרת
כמה הערותארץ השוקולד
ולכן טעם וחומרת ההתנגדות משנה.
2. עיינת בדברי הרב רבינוביץ לפני שאתה אומר שברור שאסור כנגד דבריו?
קל לסתור משהו שלא רואים.
פשוט טענתך כנגד דבריו לא מסתדרת עם דבריו.
3. הא קמן שלא פשט בחב"ד ללמד, אתה מכיר סמינרים של חב"ד ומה מלמדים שם ומה לא?
אז אני לא מכיר אבל נתקלתי בהודעה של חב"דניקית שבמקרה מכירה והיא טענה אחרת ממך על המציאות אצל חב"ד.
מי אמר שהן לא לומדות גמרא? אני אישית למדתי. - נסיונות פעילים
..הָיוֹ הָיָה
1. נכון, זה לא משנה בכהוא זה מדבריי
2.לכן זה בסוגריים, ורק במחשבה שניה, עכ"פ זה ע"פ מה שאתה אמרת בשמו
3.כן, מכיר. ועניתי לך על ההודעה ההיא.
שכוייחארץ השוקולד
מעניין
האגרות משהצ'יאל
חילק בין דברי חז"ל שיש בהם מוסר, כמסכת אבות, לבין משנה.
תוכל להפנות היכן בבקשה?ארץ השוקולד
אגרות משה חלק יו"ד ג סימן פזצ'יאל
תודה, אעיין שםארץ השוקולד
כתבת יפהפהארץ השוקולד
דברי הרב יעקב אריאל בתמצותארץ השוקולד
ובתמונה למי שאין כח לפתוחארץ השוקולד

תשובה של ר' אברום שפיראמישהו איתי
וכן סברו הרב קאפח והרב ניסיםמישהו איתי
אשמח, תודהארץ השוקולד
הוא אומר בדיוק מה שאמרתי אני-הָיוֹ הָיָה
שכיוון שהוברר שזה מגיע מתוך יראת שמים ומניעים טהורים באמת, זה בסדר.
כתבת יפה, אבל מוכרחים להוסיף נקודה: - בית המדרש
את צודקת לגמרי, ולא שללתי מה שאת אומרת. - בית המדרש
זה שורש הויכוח, ומשום מה יש אנשים שנח להם לעצום עינים.
זה הלשון של ר' אברום או שזה מישהו שכתב בשמו?פלונפון מירוסלב
אף אחד מעולם לא טען שאין מציאות של יוצאי דופן, כמו שכתב פה הוא אומר בדיוק מה שאמרתי אני- - בית המדרש
להוציא מזה הנהגה כללית וביטול איסור ("סך הכל" דרבנן 🤦♂️)
פניני הלכה עוזר לכולם ללמוד הלכה, אבל כאן- צריך ללמוד היטבכלנית1
הספרים של הרב מלמד מאלפים. ממש עוזרים ללמד הלכה בצורה קלה ונוחה, אחרי שהרב עשה לילדים את העבודה ובדק את הפוסקים בכל נושא. אבל, יש סיבה שהרב נכנס לעניין הזה. וניכר שהוא כתב בדוחק- יתכן שהוא נשאל על כך:
ובתנאי שילמדו תחילה היטב את יסודות האמונה, המוסר וההלכות שחובה עליהן ללמוד- בתי ספר שבהם בנות לומדות גמרא בכיתה ד, מלמדים קודם את הרמב"ם, הכוזרי, שו"ע, משנה ברורה/ יחווה דעת?
דווקא נשים למדניות (אם הן לא למדניות, איך הן תוכלנה להתעמק בגמרא?) צריכות להרבות בלימוד ובהפנמת יסודות האמונה וההלכה- לפני לימוד הגמרא!
לימוד גמרא זאת מצוות עשה תמידית, "והגית בו יומם ולילה", ואם נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן,
כדי שתתפננה לביתן, קל וחומר למצווה שאין לה שיעור
חשוב מאד לפני שנפגשים, להסביר לבחור שאתו נפגשים שזה קטע שחשוב לך. יש בחורים שלא יחפשו אשה שלומדת גמרא,
כמו החברותא שלהם בישיבה התיכונית או ישיבת ההסדר, אלא שותפה לחיי תורה, לבניית בית יהודי, אשה וגם אם לילדים,
מה שגם בלי התוספת הזאת בכלל לא פשוט בימינו
לימוד גמרא זאת מצוות עשה תמידית?פלונפון מירוסלב
זאת הסיבה שחז"ל אסרו את זה. כי ממציאים כל מיני דברים בלי שום טעם וריח ואז מפיצים הלאה.
זה דור של שיוויון, גם גברים עושים את זה... לכולם יש זכות להיות מאלה שמגלים פנים בתורה שלא כהלכה. כיף גדול!
מוסיף סרטון יפהadvfb
רק תוספת קטנה לכל מה שכתבוadvfb
המחלוקת העיקר היא לא אם מותר או אסור אלא על מה לשים את הדגש.
אף אחד לא מעודד בורות וחוסר התעמקות ביסודות.
השאלה אם יש צורך גם לבגיע לפרטים שלא מוטלת על מצוות ת"ת.
זאת גם שאלה מה הדגש שכיום צריף להיות בחינוך לבנות ביחס לתרבות הכללית.
האם להדגיש את הייחוד של האישה ביחס לטשטוש המצוי או האם להדגיש את השויון ההשכלה ולממש אותו
זאת בכלל לא מחלוקת תהומית ברמת התוכן אלא ברמת הדגשים החינוכיים
האם נשים צריכות ללמוד גמרא?כלל ישראלי
ככלל, לימוד גמרא לא מתאים למבנה נפשן הייחודי של הנשים. אמנם בהיסטוריה שלנו היו ברוריה, ודבורה ו(כי תעלה על דעתך שדבורה יכלה להיות שופטת בישראל בלי לשלוט בצורה מוחלטת בכל התורה שבע”פ?!), ועוד כמה תלמידות חכמות למדניות בגמרא: בתו של ר’ שמואל אבן חופני; בתו של רש”י שהייתה עומדת מאחורי הפרגוד וחוזרת עם הבחורים על השיעורים שאביה היה מעביר; הרבנית ששון מבגדד-לונדון, ממשפחת העשירים הידועה, שהייתה מתכתבת עם הרב הרצוג בלמדנות. אבל באופן כללי, אין אצל נשים נטייה ללימוד זה, הוא אינו מתאים להן. לכן הסטטיסטיקה מצביעה על-כך שרובן לא רוצות את זה. והיה ויש למישהי נטייה - היא יכולה ללמוד, כיוון שבעם ישראל מעולם לא נחסמה דרכה של האישה. אם רוצים להקים בית מדרש, בו ילמדו הבנות גמרא - אני בעד. כיוון שמתקיימת בנו ברכת ד’, ועם ישראל, ב”ה, הולך ומתרבה, וממילא כמות ה'יוצאות מן הכלל' מתרבה גם היא. יתכן ובסוף תמצאנה חמישים בנות שבאמת רוצות ללמוד גמרא, ואם-כן, צריך להקים להן בית מדרש. אבל למה הבת מרגישה שרק אם היא למדנית בגמרא זה סימן לכך שהיא חשובה? במה זה עושה אותה יותר חשובה? ההרגשה ’שרק כך אני שווה, שרק בזכות זה שמים לב אלי, שגם לזה אני מסוגלת’ - זוהי אומללות, מסכנות, אלו רגשי נחיתות. למה להוסיף עוד 'יוצאות מן הכלל', רק כדי שהן ירגישו שהן ’משהו’ בכלל? כנגד זה אני מתריע! הראי”ה קוק זצ”ל מרחיב ומסביר במספר מקומות (עין איה ברכות ב פרק ז, סעיף מו-מז; שבת א פרק ב, סעיף רנה; אגרות הראיה ב אגרת תסז), שאין בעיה בלימוד תורה לנשים, בתנאי שהן צריכות ורוצות ללמוד. אך בעיה חמורה היא קיומו של מקום, בו ישנה אווירה היוצרת אצל הנשים תחושה של אחריות תובענית ללמוד תורה, גם כשאין זה נובע מרצונן החופשי. אווירה כזו ”מסירה מהן את השקט הטבעי הפנימי שלהן, ומזיקה יותר ממה שתוכל להועיל...”. הבעיה איננה רק של הבנות עצמן, זו בעיה של החברה, של התרבות, של ההורים ושל הבעלים של אותן בנות. בחברה שלא יודעת להעריך מה באמת חשוב, האישה מרגישה שבמקומה הטבעי היא לא מספיק חשובה, ולכן היא מחפשת כל מיני דרכים חלופיות לשנות זאת. גם אם הגברים היו נתונים כל הזמן בתחושה שהם לא חשובים, הם היו עושים כל מיני פעולות מופרעות לשנות זאת. סולם הערכים המשובש הזה הולך ויוצר אטמוספירה מזיקה, אליה הולכות הבנות ונשאבות.
נשים צריכות ללמוד גמרא!הצללפוני פלאי
ב"ה יש היום בתי מדרש לנשים שבוחרות ללמוד גמרא. בבתי המדרש הנשים לא עושות את זה מתוך רצון להיות שוות או טובות כמו הגברים אלא מתוך רצון ללמוד תורה ולבסס את עבודת ה' שלהן. זה לא היה מקובל בדורות הקודמים שכל הנשים ילמדו תורה, בטח שלא גמרא. אבל זה גם חידוש בעולם שיהיה מקובל שנשים לומדות בכלל. זה לא חדש שנשים רוצות ובוחרות ללמוד תורה לעומק. בשלושים שנה האחרונות יש יותר ויותר נשים שמשקיעות זמן בלימוד תורה. ב"ה קמו וקמות הרבה מדרשות בארץ וזו מטרתן. בחלק מהן לומדים גמרא בעיון בדומה ללימוד היישיבתי. האם לימוד בעיון מתאים לכל הנשים? לא, כמו שזה לא מתאים לכל הגברים. הוא מתאים לחלק, שהן לאוו דווקא יחידות סגולה. הגמרא היא מקור בסיסי של היהדות, של ההלכה ושל האמונה. נשים הם חלק מהעם היהודי ויכולות וצריכות להפגש עם בסיסי היהדות ולהעמיק בהן. גם במדרשות בהן לא בחרו ללמוד גמרא בעיון לומדים גמרא, בדכ בפשט ולא בפלפול, לעיתים חלקים שיותר קשורים לחיי המעשה, לעיתים לא. לימוד התורה, והגמרא כחלק משמעותי ממנה, הוא לא פעולה מופרעת ומזיקה חלילה! היא דבר חשוב בחיים שלנו ובקשר שלנו עם ה'.
כתבת יפה. תודה.פריקה2
...פלונפון מירוסלב
אשריך שאתה מברך על בתי המדרש שלהן, והן כולם מזלזלות בהלכות מתוך עיקרון. בוחרות להן מידות חסידות גבריות, אבל צניעות, בפח. להשמע לגדולי הדור, בפח.
הכל בשביל ללכת אחרי ה"רבנונים" (כדברי רבותי) שאפילו לא שמשו חכמים, בסה"כ הקימו איזה בית מדרש כדי לקבל קצת תשומת לב נשית שחסרה להם בגיל ההתבגרות כנראה.
קריאת תהילים ולימוד משניות לע"נ אחינו אהוביה סנדק ז"לגדול הדור א'
אהוביה סנדק יקירנו שנהרג במרדף משטרתי אחריו
השוטרים ניגחו את הרכב-מעצבן אותך
אבל עוד יותר מעצבן הטיוח
של משטרת ישראל
אז עם ישראל מפגין
ואתה, כן אתה שיושב בבית והנושא בוער בך,
אבל אתה לא הולך להפגין מכל מיני סיבות
אבל עכשיו עלינו לזכור להפגין זה עוזר
אבל עלינו לזכור ששום שר כזה הוא אחר קבוע
עלינו לזכור למי אנו מתפללים שלוש פעמים ביום
ואומרים
הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה. וְיועֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון וַאֲנָחָה.
וּמְלוךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ
בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט
ה' הוא המלך הוא מחליט על הכל
אז עכשיו
"כולם מעוררים את פמליה של מעלה"
בקריאת פרק תהילים
זה באמת בוער בך
לקריאת תהילים- לחץ כאן
ללימוד משניות- לחץ כאן
לכניסה לאתר לע"נ אהוביה סנדק ז"ל (כל העדכונים על אהוביה סנדק, לימוד משניות וקריאת תהילים לעילוי נשמתו)- לחץ כאן
נ. ב. אם אפשר נא להפיץ ברשתות החברתיות
דוד המלך עדיין חייכְּקֶדֶם
כי השאיפה למלכות ישראל בעם ישראל חיה.קעלעברימבאר
ויעקב חי כי עם ישראל קיים
גם ה' העביר חטאתך לא תמותכְּקֶדֶםאחרונה
שמואל ב יב יג
ליקוטי מוהר"ן 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש'שנונימי
שלוש נקודות: הצדיק, ה' יתברך וחברים.
נקודת ה' יתברך ונקודת החבר 》》》
צריכין לקבל מנקודה הכללית שהיא הצדיק שהוא שורש נשמות ישראל (משה רבינו ע"ה).
וכשאינו מקושר לצדיק האמיתי ומקבל ממנו,
הוא יוצא מגבול הקדושה אל החכמות החיצוניות והאמונות הכוזביות שהן רשות הסיטרא אחרא והקליפות.
מה עם כלל האומה?קעלעברימבאר
חשוב לדבוק בצדיקים רבים לא רק בצדיק אחד מסויים!דורש טוב לעמי
הרבה רעות חולות נובעות מכך שאנשים מנסים לדבוק דווקא בצדיק אחד מסויים. וזה מביא אותם בסוף גם לזלזל בצדיקים אחרים, וגורר פילוגים ושנאה.
מטרת ההתדבקות בצדיקים היא ההתדבקות בנשמת האומה בכללותהּ.
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי־נשלמת, היא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד, וידבק בו דבקות פנימית הויתית, וידבק גם כן בחסרונותיו, הם יפעלו לפעמים על הדבק במידה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי. אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב". - אורות ישראל ג, ג
יש הבדל בין הגלות לארץ ישראל.קעלעברימבאר
בגלות אפשר, כי במילא הכל זה תורת הפרט.
גם אמר הרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים (כלומר שחיים את ענייני הכלל והממלכה) זה עצמו דבקות בכלל ישראל
(המקור בפנקסים אפילו יותר חריףטיפות של אור
"הדבקות בצדיקים, כדי שיתערב כח המציאות שבנשמתם עם הנשמה הבלתי נשלמת, הוא דבר נכבד מאד במהלך התפתחות הנפשות. אבל הוא צריך שמירה גדולה, שאם יטעה בצדיק אחד וידבק בו דבקות פנימית הוייתית, ידבק גם כן בחסרונותיו, ולפעמים חסרונותיו יפעלו על הדבק במדה גרועה הרבה ממה שהם פועלים על האיש המקורי, ויהיה קרוב מאד להפסד נפשי עצום. ישראל צריכים להיות דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד' הטוב")
תמיד הצחיק אותי שפה הרציה ה"מיסנגד" מגןקעלעברימבאר
על החסידים🙃 (למרות שכל מה שבאורות זה עריכה על פי החלטת הרב קוק עצמו)
יישר כחדורש טוב לעמי
היכן המקור בפנקסים?ליפא העגלון
פנקסי הראיה כרך ז עמוד קמאטיפות של אור
אגב, ייתכן שהרציה ערך ל"לפעמים",קעלעברימבאר
כי הרציה אמר שדבקות בצדיקים כלל ישראלים היא עצמה נחשבת דבקות בכלל האומה ולא בצדיק.
ואילו הרב קוק התכוון בפסקה לצדיקים שאינם כלל ישראלים.
(שמעתי מהרב שרקי ששמע ישירות מהרצי"ה שדבקות בצדיקים כלל ישראלים זה נחשב דבקות בכלל האומה ולא בצדיק)
אני תמיד תוהה איך אמירות כאלו לא מטרידות אנשיםטיפות של אור
"צריך להיזהר בהתבטלות לרבי. רק בהתלבטות לרביים שלנו לא צריך להיזהר, כי אצלנו הם שונים, הם ככה וככה"
לא לרביים שלנו.קעלעברימבאר
לצדיקים כלל ישראלים.
לא יודע מה הכוונה צדיקים כלל ישראלים. אולי כאלה שעוסקים בחיי הכלל? אולי רבנים שהם גם פוליטיקאים? אולי כאלה שהם כמו הרב גורן ובצבא? אין לי מושג. לא בטוח שזה כולל את הרצי"ה עצמו. רק זוכר שהרב שרקי אמר זאת (והוא לא מן הסוג של האנשים שיאמרו "ברב שלנו תדבק ובאחרים לא" לזכרוני זו היתה שאלה של הרב שרקי עצמו את הרציה לגבי צדיקים כלל ישראלים. אני מנסה לחפש זאת)
אחרי חיפוש שעשיתי - זה לא המלצה להדבק בצדיקים כאלה, אלא שהסכנה שהובאה בפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כאלה.
בכל מקרה לא ראיתי מישהו שהפך את הרציה לאדמור עד כה
"ובמקרה" התכונה הזאת מתאימהטיפות של אור
לרבנים מהקבוצה של האומר 
כן אבל לא נראה לי זו הסבה שהרציה או הרב שרקי אמרוקעלעברימבאר
זאת. הסיבה היא מן הסתם שדבקות בצדיק כלל ישראלי היא עצמה גורמת לדבקות בכלל האומה ולא באותו צדיק, כי הרי הוא כלל ישראלי.
בכל מקרה זו אמרה שכלל לא ידועה בחוגי תלמידי הרציה, כפי שהיסטורי העיד. כך שאין חששא. וגם אני מעולם לא שמעתי את זה חוץ מפעם או כמה פעמים בודדות משיעור של הרב שרקי ומעולם לא שמעתי זאת מאף רב אחר. לא שמעתי את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנוכי לא שמעתי בלתי מהרב שרקי.
מאוד מוזר ולא מתאים לדברים מפורשים בשיחותיוהסטורי
לא ראיתי בשיחות פרוטקציות לצדיקים מסויימים, אלא דיבור על דבקות בכלל ישראל.
גם ב'לשלושה באלול' מביא דברי הרב עצמו ש'אל לעשות לי קוקיסטים'.
דיבר על דבקות כנראה, לא על התמסרות טוטאלית.קעלעברימבאר
גם למילה "דבקות" יש כמה רבדים.
הנה:קעלעברימבאר
# שיעור מספר 152 - ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם
דקה 18.50
אחרי חיפוש שעשיתי.
שם הוא לא אומר "שמעתי ישירות" אלא "שאלו את הרציה". אבל אני זוכר שבשיעור אחר הוא אמר שהוא שמע ישירות מהרציה, אם זכרוני אינו מטעני
לא התווכחתי על האם הרב שרקי אמרהסטורי
אלא שזה לא מתאים לדברים שכתובים מדברי הרב צבי יהודה בעצמו ולדברים זשמעתי באזני מרבים מתלמידיו.
מדייק -קעלעברימבאר
הוא לא אמר "מומלץ להדבק בצדיקים כלל ישראלים" אלא "הסכנה שבפסקה לא קיימת בדבקות בצדיקים כלל ישראלים לפי הרציה". אולי לא מומלץ להדבק מסיבות אחרות, לא מפני הסכנה, אלא כי פשוט אפשר לדבוק בכלל האומה פשוט
לא פשוט בכללדוס91אחרונה
תורת רבי נחמן עמוקה מאודד..
חשוב לומר שגם הוא עצמו אמר שרק רבני נתן גדול תלמידיו הבין אותו..
אז צריך לחשוב טוב, לפני שחושבים שמבין משהו מדבריו הקדושים
אורות ישראל יצא שנים אחרי פטירת הראי"הטיפות של אור
הודפס כקובץ לבד בתש"ג. צורף לאורות במהדורת תש"יהסטוריאחרונה
איסלם היא עבודה זרהשנונימי
בתקופת העולם הפגאני הערבים האמינו באלים רבים.
אחד מהם הוא "אללה" (ימח שמו ויאבד זכרו) ופולחנו באבן השחורה בעיר מכה שבסעודיה.
'מוחמד בן עבד' נולד למשפחה המיוחסת לעבודה זרה זו ולכן גם החליט לשעבד את העולם לעצמו ולדרכו.
הקוראן הוא ספר חוקי עבודה זרה של האליל הטמא, ובחוצפתו משווה עצמו לנביאי ישראל.
הרמב"ם טעה בזה!!! מסגד הוא בית עבודה זרה.
כמובן שיבואו ויגידו שהם מאמינים באל אחד - אל אחד פגאני המנסה לבטל את אלוהי ישראל!!!
מוחה על העזות לכתוב ככה על גדול ישראל!Kayom
כתוב במלאכיטיפות של אור
"כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר ה' צ-באות'
המפרשים מסבירים על פי הגמרא במנחות, שגם עובדי העבודה זרה מאמינים שיש אלוקים עליון, רק שהם מייחסים לו תכונות שגויות וגם חושבים שיש אלילים אחרים תחתיו (אליהם הם עובדים). ולמרות זאת זה נחשב שהם מכירים בהקב"ה
אז אני חושב שקל וחומר כאן - מכיוון שהמוסלמים מייחדים אותו ייחוד גמור, וגם שוללים ממנו כל גוף וכל דמות הגוף
המצוות הפאגניות שלהם היו דומות אז להיוםשנונימי
לדוגמא: מסכת שבת ו' או ישעיהו פרק ג'
מדובר על ערביות רעולות (ברעלה) ויהודיות גם כן רעולות כמנהג המקום.
גם לפני 2,500 שנים הערביות היו רעולות וצנועות אבל לא מצד הקדושה בכלל.
או ההקרבה למולך (שהידים) בהשוואה לעקידת יצחק.
ושוב אנו רואים שעבודה זרה מדמה עצמה לאלוקי ישראל.
ואם אנחנו מאמינים בה' שברא הכל אז בוודאיי שגם השקר מדמה לאמת כי ה' אמת הוא ברא את השקר.
זה נכון שיש באסלאם מימדים אליליים, זה עדיין לאקעלעברימבאר
עושה אותו ע"ז.
כשם שאדם שיקריב את בנו לה' על גבי מזבח, לא פסל את המזבח משום ע"ז
אין כאן הקרבה למולך, מדובר בייחס של להבדיל למות עלאברהם יאיר שטרן
קידוש ה', אין כאן מצווה למות בגלל המוות, אלא למות למען אידיאה...
צודק. אך הכתוב במלאכי אינה ראיה.קעלעברימבאר
כי שם מדובר שלמרות שמאמינים באלהא דאלהין הם עדיין מוגדרים עובדי ע"ז (השאלה אם עבודת אלהא דאלהין עצמה נחשבת עבודה זרה הלכתית. למשל האם מקדש שהוקדש רק לאל עליון הכנעני, נישב עבודה זרה? מצד שני במילא עשו לו פסלים אז כמו שעגל הזהב הוא ע"ז הלכתית כנל כל פסל.
או השאלה האם כמדברים על מיתולוגיה כנענית ומדברים על "אל", זה בעייתי להגות את שמו משום שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך? או מכיוון שמדברים על הבורא זה מותר?)
ב. הכתוב במלאכי לא טוען שזו לא ע"ז, אלא בא לגעור בישראל - "כולם מכבדים אותי ואתם לא!"
ג. לזכרוני עובדי ע"ז בשיתוף זה רק אם עיקר עבודתם זה את האל העליון הבורא. אחרת מעולם לא היה כזה דבר אדם שהלכתית הוא נחשב עובד ע"ז רגיל
כתבתי - "הם עובדים לאלילים שתחתיו"טיפות של אור
לכן זו עבודה זרה. אם הם עובדים גם את אלוקים (העליון), זו עבודה זרה בשיתוף
אני חושב שאפשר להתלבט במקרה שמגשימים את אותו אלוקים עליון. שזה כאמור לא רלוונטי לאיסלאם
אם הם עובדים בעיקר את האלילים וקצת את הבורא,קעלעברימבאר
הם לא מוגדרים לזכרוני לפי הפוסקים עובדי ע"ז בשיתוף, אלא עובדי ע"ז רגילים. כי כל אדם בעולם עובד גם בורא כלשהו, ואז אין לך עובדי ע"ז רגילים.
רק אם בעיקר עובדים את הבורא ורק משני את האלילים אז הם בגדר של עובדי עז בשיתוף.
למה שהגשמה/אי הגשמה היא המשנה?
אני מסכים שלגבי אל מופשט (לא רק חסר גוף אלא שמרומם מעל תואר אלילי) כמו "ברהאמאן" או "דאו" , הוא עצמו לא נחשב ע"ז, אבל מה לגבי אם כנעני יאמר לך שאל עליון ללא גוף, או יווני שיאמר לך שאוראנוס ללא גוף, או תיהאמאת ללא גוף?
לא יודע מה ההבדל בין מופשט ל-ללא גוף ודמות הגוףטיפות של אור
ההבדל הוא:קעלעברימבאר
שהברהאמאן או הדאו הוא לא "ראש הפנתאון חסר הגוף" כמו אוראנוס תאורטית ללא גוף, תיהאמאת ללא גוף, נו ללא גוף וכדומה.
אלא לפי תפיסתם יש הבדל מהותי בין הברהאמאן והדאו לבין האלילים שנובעים ממנו. מה גם שהם לא הילדים שלו בניגוד למיתולוגיות אלא אווטרים של מהויות שמבטאות אותו (דומה ליחס בין ישו לאל האב בנצרות).
גם אין לו שיוך של קפריזות או תכונות אליליות בניגוד לראשי פנתיאון, והוא הרבה יותר קרוב למושג התיאולוגי "אלוהים" מאשר לעוד אל שניצב בראש פנתיאון רק אין לו גוך עשוי בשר או אין לו גוף. לזכרוני האל אתון אצל אחאנתון היה אמנם ללא גוף , אך לא מופשט לגמרי.
יש גם מדרגות בהפשטה. הרי במילא אוראנוס זה כל השמים ותיהמאת זה כל המים. אז מי שיטען על ראש פנתיאון שהוא רוח נושבת שממלאת את כל היקום, או האור שממלא את הכל, מגשים או לא?
בפולתאיזם זה רלוונטי. בניגוד למונותאיזם שלא כזה משנה מה רמת ההפשטה, כי במילא אתה יוצא אנטי ונגד אלילות וריבוי אלים (ביהדות באסלאם וחצי בנצרות) אז כבר לא כזה משנה אם אתה מגשים את אלוקים או מפשט אותו. שהרי הדתות האברהממות הן אנטי פגאניות בצורה אקטיבית (שוללות אמונת ריבוי), ולא רק א-פגאניות (אדישות לאמונת ריבוי).
ב. ברמה הפרקטית : אם עושים לו פסל או לא. אם עושים לו פסל לבורא גם אם טוענים שהוא מופשט- זה עבודה זרה.
אך בהינדואיזם ובדאואיזם/נאו קונפוציאיזם אין פסל לברהמאן או הדאו או ה"לי/טאי ג'י" (אם האחרון בכלל ראוי להחשב אלוהים ולא פאנתאיזם נוסח שפינוזה)
אבל כן, אפשר לראות זאת כתנא דמסייעא, לכךקעלעברימבאר
שגם אם קוראים לבורא בשם אחר ומייחסים לו סיפורים אחרים ומעשים אחרים ותכונות אחרות, זה עדיין נחשב אמונה בבורא
כן, זו כוונתיטיפות של אור
מה המקור?ה' אלהים אמת
על פי איזו גמרא במנחות?
הקביעה שההגדרה לעבודה זרה זה אמונה ביותר מאל אחד אינה פשוטה כל כך. אמנם זו אכן דעת הרמב"ם, אך בגאונים יש שחולקים עליו, ואני הקטן לא הבנתי מה המקור והבסיס לסברת הרמב"ם. למה שזה לא יחשב עבודה זרה אם הם מאמינים באל שמצוותיו שונות והדברים שהוא עושה הם שונים וכו'?
כי עבודה זרה זה לעבוד מישהו שאינו הבורא.קעלעברימבאר
לא לטעון שהבורא ציווה אחרת. אחרת קורח גם עובד ע"ז
מנחות קי עמוד א, רשי ומלבים (למשל) על הפסוק במלאכיטיפות של אור
איפה בגאונים?
לא הבנתי למה מהגמרא במנחות מוכח כמוך. מוסבר שםה' אלהים אמת
שהרי לא עובדים את ה', אלא אלו תלמידי החכמים. או שפיספסתי משהו
לא, תלמידי חכמים זה דרשה על החצי השני של הפסוקטיפות של אור
"אמר רבי אבא בר רב יצחק אמר רב חסדא, ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים, ומצור כלפי מערב ומקרטיגני כלפי מזרח אין מכירין את ישראל ולא את אביהן שבשמים.
איתיביה רב שימי בר חייא לרב: 'ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה'?
אמר ליה: שימי את? דקרו ליה אלהא דאלהא.
'בכל מקום מוקטר מוגש לשמי' - בכל מקום סלקא דעתך? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום, מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי.
'ומנחה טהורה' - זה הלומד תורה בטהרה, נושא אשה ואחר כך לומד תורה"
האם כשמלכיצדק אמרקעלעברימבאר
"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" זה עבודה זרה?
כי הוא לא דיבר על ה' דווקא. אלא על זה שיש כזה אחד אל עליון והוא קונה שמים וארץ
לאו דווקא ביותר מאל אחד,קעלעברימבאר
הלכתית גם להקריב לפסל של אל אחד זה עבודה זרה, וגם אם זה פסל לשם ה'. למשל עגל הזהב ועגלי ירבעם. אבל זה בישראל. לא בטוח שנכרי שעשה פסל לה' והקריב יש לנכרי דין עובד ע"ז
תוכיח.ימח שם עראפת
ממש לא נכון.קעלעברימבאר
כי ברגע שאדם מאמין רק בבורא אחד ומשגיח אחד ללא שום אלים אחרים, לא משנה מאיפה הוא לקח את שמו. הוא יכול לכנותו יוסי, זרובבל, צמכטחלצמההפ או אפילו זאוס.
זה לא משנה, ברגע שהוא מאמין באל אחד אז הוא כבר לא עובד עבודה זרה. וכבר לא משנה מה מקור השם שנתנו לו או מאיפה אמונה זו התפתחה במקור.
ב. משמעות השם "אללה" בערבית היא "האלוה" פשוט. איִלהּ זה אלוהּ בערבית (כמו אלהּ בארמית בספר דניאל), אל-איִלהּ זה האלוהּ בה"א הידיעה (כמו אלהא בארמית בדניאל), והלחמת אל-איִלהּ הופך לאָלּהּ (או אללהּ בכתב ערבי שבה ל דגושה מוכפלת לשני ל).
ג. האמת שהמקור לאל אללה כחלק מפולחן הרבה אלים הוא מהשפעה יהודית ונוצרית.
הערבים הושפעו מהיהודים והנוצרים, והתחילו לטעון 300 שנה לפני מוחמד שמעל כל האלים יש בורא ששמו אללה, והם עובדים את שאר האלים רק כמתווכים, חלק מהם אפילו טענו שהם צאתאי אברהם וישמעאל ושאברהם היה במעחה גדולה לעבוד רק את אללה והם לא במעלה גדולה אז צריכים את שאר הרלים כמתווכים. ומוחמד פשוט ביטל את עבודת המתווכים.
ד. נכון שכל אמונה באל אחד שאינה דרך עםישראל היא בחינת עבודה זרה כי בעצם לא יודעים למי עובדים ובעצם אדם עובד לציור שיש לו בראש. אבל בחינת ע"ז אינה ע"ז ממש
ה. אמרת "אל אחד פגאני" תגדיר מה זה אומר. זו סתירה. כי פגאניות היא עבודת כמה אלים.
ו. מבטל את האמונה באלוהי ישראל. חלקית נכון אך לא לגמרי. בסןף גם האסלאם מודה שהבורא בחר ב3 האבות.והוציא את ישראל ממצרים ונתן להם תורה והיה אלוהי ישראל, רק הם טוענים שהוא נטש את ישראל וכבר לא אלוהי ישראל.
אז בגלל שהוא כבר לא לטענתם, אז זה "בחינת" ע"ז, לא ע"ז ממש
ז. מוחמד לא ממש טען שאללה שהוא מתנבא בשמו זה בדיוק אותו אללה שהערבים לפניו עבדו. מבחינת מוחמד אללה שהוא מתנבא בשמו זה אותו האלוקים שהיהודים עובדים אלא שלטענתו עוותו את תורתו המקורית
פשוט מכמה טעמים שזה כפירה ועבודה זרהחסדי הים
ואסור להאריך בדבר פשוט
כפירה כן. עבודה זרה לא.קעלעברימבאר
נפקא מינא שאין איסור לגוי לכפור אך כן יש איסור ע"ז.
ומותר להכנס לבית כפירה
אמנם כפירה כן ועבודה זרה לאדורש טוב לעמי
אך ברור שלגויים אסור לכפור. כלומר אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, והקב"ה לא מצפה משבטים ילידים פרימיטיביים ביערות הגשם של דרום אמריקה להאמין שתורת משה היא אמת, ואולי גם לא מצפה לכך ממוסלמי טיפוסי מאינדונזיה. אך גם הגויים מחוייבים להאמין באמונה האמיתית עד כמה שידם משגת. וזה התפקיד שלנו להפיץ בעמים את בשורת האמונה.
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו:
יִזְכְּרוּ וְיָשֻׁבוּ אֶל ה' כׇּל אַפְסֵי אָרֶץ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כׇּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם:
תביא מקור שאחד מ7 מצוות בני נוח זה להאמין.קעלעברימבאר
ברור שזה לא טוב שבן נוח לא מאמין.
ושהאידאל הוא שכל אדם בעולם יאמין.
ובן נוח שיודע להאמין ומתכחש לאמונה בזדון אז הוא נבל ברשות 7 מצוות.
אך הלכתית, בית כפירה לא נחשב בית ע"ז.
לגבי החשבת גוי שלא מאמין כחסיד אומות עולם, זה מחלוקת ב2 גרסאות ברמבם, האם גורסים "ולא מחכמיהם" או "אלא מחכמיהם"
ב. ישראל לא גרמו להפצת האמונה, אלא לשלילת העבודה זרה. ובמילא באה אמונה בטהרתה. אבל אמונה כלשהי היתה לפני עם ישראל. הברירת מחדל של האנושות זה אלילות, לא אתאיזם
ג. גוי שמאמין שלה' יש גוף נחשב עובד ע"ז?
גויים מחוייבים בהרבה יותר מאשר 7 מצוות בני נחדורש טוב לעמי
זה אמנם נתון לדיון
אך כך עולה בבירור מדברי רב ניסים גאון בהקדמתו לתלמוד, מדברי רבנו בחיי בכמה מקומות בחובות הלבבות, ואני הבנתי כך גם מהכוזרי. אני זוכר שכך כותבים גם ראשונים נוספים, אך לא זוכר כרגע מי ובאלו ספרים. (אולי רס"ג? רמב"ן? מאירי? רד"ק?)
הנצי"ב כותב שאומות העולם חייבים בכל המצוות השכליות. אני די בטוח שגם הרב קוק מאמץ את דבריו, אך לא יודע להפנות למקור.
בכל אופן, התשתית של המחוייבות של הגויים למצוות/ הנהגות מוסריות כלשהן היא האמונה באלהים, ובהחלט ישנם יסודות אמוניים נוספים שגם גויים חייבים בהם לדברי הכל. האם הם חייבים להאמין בגמול העולם הבא? בביאת המשיח? בתחיית המתים? ייתכן שלא.
האם יש היתר גורף לגויים לכפור כל עוד לא עובר על מצוות לא תעשה של עבודה זרה?
בוודאי שלא.
כמו שאמרתי, משום "נבל ברשות 7 מצוות" ומשוםקעלעברימבאר
ועשית הישר והטוב שנכון גם לגוים.
זה לא הופך גוי כופר ללא גר תושב, או לשאר דיני גויים שומרים 7 מצוות
יכול להיות שאללה הוא אחד מהאלים הפגאנייםאברהם יאיר שטרן
לא זה קובע אם משהו הוא עובדה זרה או לא...
מח' בכלל אם נוכרים מצווים על שיתוף... לא הבאת פה שום טענה עניינית מלבד זה שהגדירו את אללה כאל אחד מיני רבים, אם היום הוא מוגדר כאל יחיד ע"פ האיסלם אז לא מדובר בעבודה זרה...
יש הרבה דברים רעים שאפשר להגיד על האיסלאם, ע"ז זה לא אחד מהם...
אתה מוזמן להסביר את עצמך טוב יותר... (הטענה הכי טובה ששמעתי זה שכתוב בכוזרי ש"מוחמד מבטל כל תורה שלפניו וקורא את כולם אל דגל האיסלם" ואם הוא מבטל תורת משה אז זה עבודה זרה, למצער הדבר לא נכון במציאות...)
אני באמת לא מצליח להבין.פונס ויטאי
אני לא חולק עליך אם אתה מתכוון לטעון שאמונת האיסלאם אינה אמונת ישראל ובתוך זה כלול גם שתפיסת האלוקות של ישראל שונה משל האיסלאם.
עם זה אני מסכים לגמרי.
אבל אתה מתאר תאור היסטורי שנוגע לעבר כלומר לאיך נוצרה אמונת האיסלאם ובכן אני מניח שאתה צודק וכך נוצרה אמונת האיסלאם אבל בסוף האמונה היא באל אחד שברא את העולם ונתן תורה למשה ואחריו הוא בחר במוחמד כנביא. אז איפה פה האלילות ? בסוף מה שנוצר בתהליך הוא אמונה באל אחד ואם תקרא את הפילוסופים הערביים המוסלמים תראה שהם מרוממים את האל מכל הגשמה ומכל ריבוי.
בקיצור בהחלט נשצע לי סביר שהאיסלאם התפתח מן האלילות אבל השאלה החשובה היא למה הוא התפתח, ומה הם אמונותיו אחרי שקמה דת האיסלאם.
בקיצור לא מבין את הטענה שלך.
מכל רעות האיסלאם למה נתפסת דווקא לנקודה החיובית?רודף מצוות
המוסלמים מייחדים לאל יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי, אין שום הבדל בין אמונת הייחוד היהודית לזו המוסלמית, עובדים לאותו האל ולו לבדו.
המוסלמים כופרים בתורת משה ובבחירה הנצחית בעם ישראל ומאמינים בנביא השקר המשוגע שלהם, ובזה הם חוטאים מאד לאלהים, אבל אין שום קשר בין זה לעבודה זרה, לא כל חטא הוא עבודה זרה.
קשה עד בלתי אפשרי לדעת מה באמת בדיוק אמר ועשה מוחמד ההיסטורי ומה סיפורים מאוחרים שהלבישו עליו, זה גם לא כל כך משנה לנו,
לעניינו אין שום ספק שאלהי הקוראן הוא הוא אלהי המקרא (התנ"ך), הקוראן מניח שקוראיו מכירים כבר את סיפורי המקרא ואת גיבוריו ומתייחס אליהם כידועים ומפורסמים שלא צריך להציגם, וכן האל שבקוראן הוא אלהי התנ"ך ואפילו שמו בקוראן נגזר משמו במקרא.
אחרי אלפי שנים, כשסוף סוף מאמציו של אברהם אבינו נושאים פרי והוא מצליח להביא לכך שכמעט רוב העולם מאמינים באלהיו - יש שמתעקשים לאמר שלא ואין קשר וזה בכלל אל אחר, למה זה טוב?
(הדברים אינם שלי, העתקתי דברים שחברי, תלמיד חכם רציני, כתב בעבר)
אומנם זה לא עבודה זרה.קעלעברימבאר
אבל השאלה אם אנחנו מגדירים את ה' רק כ"בורא המחויב " וכו כרמבם. או "כאלוהי אברהם יצחק ויעקב, אלוהי ישראל אשר הוציאם ממצרים וכו'" ככוזרי. כי אז זה כבר לא בדיוק אלוהי ישראל לפי האסלאם, שהרי זנח את ישראל
אין מחלוקתרודף מצוות
אין צורך להציג דגשים שונים בדברי ראשונים כאילו מדובר במחלוקת מהותית. ולא נפק"מ מידי, בוודאי לא להלכה.
השאלה מה עשה האל אחרי שבחר בעם ישראל בוודאי לא משליכה על עצם ההגדרה של האל.
לא על הגדרה האם זה ע"ז או לא, אבל וודאי שזה כברקעלעברימבאראחרונה
לא אותו תיאור אותה התגלות אל.
אנחנו מאמינים באלוהי ישראל. הם לא.
לא מדובר פה במחלוקת ראשונים אלא בבסיס של התנך שמתאר את ה' כאלוהי ישראל דווקא ואלוהי אברהם יצחק ויעקב. הרמבם במורה נבוכים הוא המחדש בראשונים, בעוד הכוזרי ממשיך את הבסיס התנכי הפשוט.
בסיס התנך שעניין מהותי בתיאור ה' הוא היותו אלוהי ישראל. "אנכי ה' אלוהיך אשר הוצאיתך מארץ מצרים" ולא "אנכי האל האחד בורא העולם". "אלוהי העברים נגלה אלינו" "ה' אלוהי אברהם יצחק ויעקב זה שמי לעולם" וכו בתפילה אנו מציגים אותו קודם כ"אלוהינו ואלוהי אבותינו אברהם יצחק ויעקב" ורק אחר כך כ"קונה הכל".
אין כמובן נפקא מינא להלכה אבל אמונית כן.
כשהכוזרי שואל את החבר מה הבעיה בנצרות הוא לא אומר לו השילוש, אלא זה שהם לא מתפללים לירושלים. נכון שאין כאן נפקא מינא הלכתית, אך אמונית כן
קונסרבטיזםטיפות של אור
(דיון שמעניין אותי כבר כמה שנים, ונפתח בעיקר בגלל שנראה לי של@דורש טוב לעמי יש משנה סדורה כנגד הגישה שלהם)
איפה אתם משרטטים את הגבול בין אורתודוקסיה לקונסרבטיביות? בעמדות מסויימות? בקצב השינויים? במשהו אחר? האם יש לכם טענות עקרוניות נגד הגישה הקונסרבטיבית? אולי אתם חושבים שההבחנה מלאכותית? תובנות אחרות? אשמח לכל תגובה. תודה!
מצאתינוגע, לא נוגע
ואני מבין למה, לבושתנו, לא חשבנו על כך לפני.
אני לפחות לא ידעתי, אבל מי שידע..
הקונסרבטיבים לא מחפשים לבנות מקדש. זה לא חלק מהאידיאלים שלהם. מבחינתם זה היה ונגמר.
גם בלי קשר לקרבנות מן החי, מבחינתם בית המקדש זה לא משהו מהותי.
זה כבר לא נגד חז"ל, זה כבר נגד התורה.
זה כבר לא שינוי פרטני, זו תפיסת עולם שונה לגמרי.
מה לדעתכם עדיף, מגילת אנטיוכוס או ספר מכבים?קעלעברימבאר
עדיף למה?הסטורי
לקרוא לחנוכהקעלעברימבאר
אפשר לקרוא את מה שיכניס אותך לאוירההסטורי
אם המטרה היא ידע הסטורי - אז פשוט שספר מקבים (בעיקר א) הוא מקור הרבה יותר מהימן.
המטרה לזכור את מאורעות חנוכהקעלעברימבאר
והשאלה לא רק לי אלא גם באופן כללי מה ראוי להנהיג לעם ישראל יותר ולציבור.
ובאופן כללי למה הבכורה, לנרטיב או לאמת ההיסטורית.
ולמה אתה קורא "מהימן"? למה שמכיל את מה שראוי להזכר, או תיעוד יבש של כל פרטי מה שקרה?
האם תיעוד מדעי ומחקרי של מצב קיני הנמלים המדויק בימי ינאי מכיל אמת היסטורית יותר מהמדרשים על ימי ינאי?
לענ"ד בימינו, גם הנרטיב כדאי שיהיה מחובר להיסטוריההסטורי
לגאוגרפיה הממשית של ארץ ישראל ולעובדה שנוהלה מלחמה ממשית, מתוכננת וראלית.
עם כבר - לציבור הרחב, נראה לענ"ד שמגילת חנוכה של חגי בן ארצי - עונה על הצרכים השונים.
מצד שני נס פח השמן לאקעלעברימבאר
קיים בראליה ההיסטורית (עובדה שבמכים לא מוזכר) ועדיין זכרונו הלאומי חזק יותר מכל מחקר היסטורי, כאילו הוא באמת התרחש.
לגבי הגיאוגרפיה הממשית של הארץ, מסכים, כי הארץ לעולם עומדת ולא חלק מהעבר
נס פח השמן מופיע בגמראהסטורי
גם קמצא ובר קמצא מופיעים, ועוג שזרק הר.קעלעברימבאר
הגמרא והמדרשים לא מדברים תמיד אמת היסטורית אלא מסר. הרי עוג לא באמת היה 4 פרסאות וזרק הר. והרומאים לא החריבו את ירושלים כי אחד בשם קמצא שנעלב ממשתה גרם להם
ועדיין - הנידונים אינם דומים לראיההסטורי
מגילת אנטיוכוס היא נסיון של קהילות מסוימות לקבוע נובח, שלא תפס בכלל ישראל. זה לא דומה לכל הדוגמאות האחרות שהבאת.
לכאורה המגילה יותר ידועה מאשר מדרש עוגקעלעברימבאר
אז אשאל כך:
מגילת תענית אל מול ספר מכבים
*פךאריאל יוסף
ברור שספר מקביםמי האיש? הח"ח!
ורצוי בוודאי להוסיף מקור כגון אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, או אפילו עותק - אם ניתן להשיג - של "אחיי גיבורי התהילה" מאת הווארד פאסט. מגילת אנטיוכוס זה חסר משמעות כמו "ללמוד" על "הנס" מספר יהודית.
השאלה מה עדיף, הנרטיב או האמת הההיסטוריתקעלעברימבאר
ההבדל בין יהודית לאנטיכוס, שיהודית נחשב ספר חיצוני , ומגילת אנטיכוס למדרש חזל/גאונים.
אילו התפילה היתה מתנסחת לפי מכבים, היה כתוב "בימי יהודה בן מתתיהו" אבל כתוב בימי מתתיהו בעל הניסים
אה, עכשיו הבנתימי האיש? הח"ח!
אתה התכוונת לשאול "אם הייתם מנסחי התפילות, מה היה לדעתכם עדיף וכו'". סליחה שלא הבנתי אותך. כן, בנוסח התפילות באמת לא עדיפה האמת ההיסטורית.
לא שאלתי רק על תפילה אלא גם על קריאה.קעלעברימבאר
כמובן לא סותר ואפשר לקרוא את שניהם, השאלה לאיזה מהם יש בכורה (וכמובן את אנטיוכוס מסיימים תוך כמה דקות אז זה לא שיקול של זמן).
ולמה שיהיה חילוק בין תפילה לקריאה, אם מטרת התפילה היא שבח על הזכרון הלאומי?
תלוי את מי אתה שואל על תכלית התפילהמי האיש? הח"ח!
כבר היו כאן בעבר דיונים מספיק ממצים בעניין, כולל עד רמת הפילוסופיה של מי שאמר "אתה יודע שאינך צריך למסור אינפורמציה להשם יתברך על צרכיך".
כאן התפילה היא שבח בעל הניסים, לא בקשהקעלעברימבאר
כך שהדיון על התפילה מעניין, אבל לא רלוונטי.
אם זה השבח שתיקנו חכמים אז הוא זה שראוי
יש בתפילה שלוש ברכות ראשונות ושלוש אחרונותמי האיש? הח"ח!
וברור שהן או בעלות משמעות של שמחה והודאה, או שאין לנו זכות לנבור ולחפש בהן את המשמעות. לצורך העניין היה אפשר לנסח גם "בימי פופיליוס לנאס, אשר הכריח את אנטיוכוס אפיפנס לעזוב את כיבוש מצרים ואז מתוך תיסכול לחזור לארץ ישראל ולהתנפל על היהודים ועל דתם ומקדשם". ברור שמנסחי התפילה החליטו שהעובדות ההיסטוריות היבשות אינן הנקודה. השבח לבורא עולם הוא בהקשר זה עירבובייה דקה מן הדק, בין הרלוונטי לתיאולוגי האבסטרקטי.
השבח הוא על זכרון של מאורע היסטורי: "על הניסיםקעלעברימבאר
שעשית לאבותינו בימים ההם".
להפוך אותו ממאורע היסטורי לתוכן מופשט גרידא זו גישה נוצרית, שכן היהדות היא אומה ולא דת, וחגיה הם על מאורעות שקרו בהיסטוריה לאומה, וכן זכרון האומה הוא היסטורי דרך יציאת מצרים וזכרון ימי דוד ושלמה וכו דרך החורבן וכו, כדברי הכוזרי ופשט התנך. וכן התנך ברובו ספריו הם ספרים המתעדים את תולדות ישראל. "אנכי ה אשר הוצאתיך מארץ מצרים" "חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים" "חי ה אשר העלה את בית ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם" כל תאורי ה' הם לאומיים-היסטוריים-נרטיבים.
לכן אם חזל החליטו לומר "בימי מתתיהו" ולא "בימי יהודה המכבי" זה לא סתם ולא במקרה. אין פה שום דבר תאולוגי אלא זכרון של נרטיב לאומי של העבר טהור, ורק על גבי הזכרון הלאומי של העבר בונים את הקומה התאולוגית.
ברור שיש לנו זכות לנבור ולחפש משמעות. הרי לא סתם בחרו בנוסח הזה.
ב. "ברור שחזל החליטו שהעובדות היבשות אינן הנקודה". זה בדיוק העניין: עיקר זכרון הנרטיב הלאומי הוא הנרטיב עצמו, ולא העובדות ה"יבשות" שכבר נשכחו ולא בנרטיב, או שבימי זכרון המאורע ראו מתעדי ההיסטוריה הלאומיים (הנביאים או חזל) שהנושא הזה פחות רלוונטי לזכרון. (וכמו שאמרתי, הגישה ש"זה סך הכל תאולוגיה" היא נוצרית מובהקת. שכן היהדות היא נרטיבית-היסטורית בבסיסה, ולא תאולוגיה מופשטת).
מי אתה שתקבע מהי גישה נוצרית?מי האיש? הח"ח!
אתה האפיפיור?
תירגע עם הקביעות שלך.
האם אתה זוכר את יציאת מצרים של ישראל בבשר?קעלעברימבאר
או את יציאה האלגורית של ישראל שברוח?
אם את הראשון, אז גם אתה בעל תודעה היסטורית-נרטיבית-לאומית. כנ"ל פורים חנוכה ועל הניסים. אתה אומר הלל אגב בחנוכה על היציאה משעבוד מלכויות, לא על תובנות תאולוגיות
האם כשאתה מברך גאל ישראל ומקפיד להסמיך גאולה לתפילה אתה מזכיר את יציאת מצרים וקריעת ים סוף הנרטביות-היסטוריות-לאומיות או שמא תובנות תאולוגיות רוחניות?
אני מקיים - כמיטב יכולתי - מצוות.מי האיש? הח"ח!
לא אומר שאני מצמיד לזה בכוח פרשנויות תיאולוגיות מטאפיזיות על בסיס יומיומי. אבל לא זכור לי שבמחלוקות מהסוג הזה התשובה כתובה בשמיים בעננים.
לא הבנתי. בסוף זכרון כל אלו הוא זכרון של מאורעקעלעברימבאר
עבר לאומי בנרטיב.
אפשר על גבי זה להעמיס תכנים תאולוגים, אבל זה לא הבסיס.
גם אם אדם יתאמץ לראות במאורעות אלו רק תכנים תאולוגים, הרי זכרון הנרטיב של האומה לדורותיה כפוי עליו מכיוון שהוא חלק מאומה
אני לא אומר שהעובדות היבשות לא חשובות, אבלקעלעברימבאר
הנרטיב חשוב ורלוונטי יותר
אפשר גם להרחיב את השאלה על התנך.קעלעברימבאר
מה עדיף, לקרוא מלכים על אחאב שלא מביא לנו את כל הפרטים ההיסטורים המלאים,
או לקרוא ספר היסטוריה על התקופה שמכיל גם את קרב קרקר האיום האשורי וברית הממלכות ביניהם ארם וישראל נגד אשור?
זו דוגמא אחת.
או לקרוא את מלכים על סיפור הנס של הצלת ירושלים בימי חזקיהו, או לקרוא ספר היסטוריה מקיף שיתאר את הצלת ירושלים לצד השואה שקרתה בשאר ערי יהודה שנחרבו כולן ויושביהם נהרגו הוגלו או נהיו פליטים בירושלים?
אין הנידון דומה לראיה כללהסטורי
אני לומד ספר מלכים לא בגלל נרטיב כזה או אחר, אלא כי זו מצוות תלמוד תורה בכלל וספציפית זה דבר ד' המתגלה אלינו דרך נביאיו. שום מקור חיצוני לא עונה על ההגדרה הזאת.
אחרי שאמרנו את זה, נכון שבדרכים עקיפות ונעלמות, גם הידע ההסטורי, מגלה לנו את הנהגת ד' בדרכים נסתרות. ממילא השאלה אינה מה עדיף ללמוד, אלא למה הכתוב לא פירט את קרב קרקר וגדלותו של אחאב (חוץ מפסוק אחד במותו). פשוט שחז"ל שאמרו שאחאב משל בכיפה - לא סתם מצאו לזה רמז בפסוק, אלא ידעו על קרב קרקר.
אבל זה דבר ה' שמתגלה בנרטיב היסטורי.קעלעברימבאר
ספר מלכים הוא רשומה היסטורית ולא רק סיפורי מסר כמו מעשיות רבי נחמן או אגדות.רבה בר בר חנה.
אז כנל, כמו שה' מתגלה דרך נביאיו בתנך, כך ה מתגלה דרך חזל/גאונים במגילת אנטיוכוס.
משל בכיפה זה עדיין לא קרב קרקר ונסיבות הברית עם בן הדד וכו' , ולא כתוב בתנך שמשל בכיפה.
מצוות תלמוד תורה אתה יכול לעשות גם בספר איוב, ובכל זאת חזל ועם ישראל מתייחסים לספר מלכים כזכרון ההיסטורי שלהם, ולאיוב כמשל.
האם אתה שואף לתור הזהב של ירבעם בן יואש? כי היסטורית ישראל היו עשירים אז כבימי שלמה (וגם רמטז בעמוס וחזל).
לא. למה לא? כי עם ישראל זוכר את ימי שלמה ואת ימי ירבעם בן יואש שכח. כי מבחינתינו שפע גשמי שלא מחובר לרוחניות, ראוי לו שלא ייזכר.
אז בסוף הנרטיב קובע מה ראוי להזכר ומה ראוי להשכח.
כמו אצל בן אדם פרטי, גם אצל עם הזכרון הוא סלקטיבי
ספר מלכים זה ספר זכרון תולדות, ולא ספורי מוסר השכלקעלעברימבאר
נוסח כה עשו חכמינו או אגדות רבי נחמן או רבה בר בר חנה
חשמונאיםחסדי הים
למה?קעלעברימבאר
כמו לשאול האם ללמוד נ"ך או מדרש רבה עליוחזק וברוך
מכבים א הוא מזמן חז"ל, ומאותה תקופה.וגם מכבים ב הוא בערך מאותה תקופה, רק באיזור מצרים..
משא"כ המגילה שכתבת, שהיא פשוט מדרש מאוחר..
ההבדל הוא שנ"ך הוא מכתבי הקודש, תמיד עם ישראל למדקעלעברימבאראחרונה
אותו ותמיד היווה בסיס הנרטיב של עם ישראל.
בעוד שספר מכבים לא. הוא לא חלק מכתבי הקודש, מעולם לא החשיבו אותו כטקסט תורני בכלל, מעטים מאוד מיהודים במשך ה2000 שנה למדו אותו (הנוסח היחיד נשמר ביוונית בכלל ונשמר רק בזכות שהכנסיה שמרה אותו כחלק מהברית הישנה בשבילם יחד עם התנך), חזל כלל לא מתייחסים אליו, וגם בתפילה ובנרטיב היהודי אנו מדגישים את מתתיהו (כמו במגילת אנטיוכוס), ויהודה כלל לא מוזכר (עד שהציונות החילונית החליטה להעלות אותו על נס), בעוד שבספר חשמונאים יהודה המכבי הוא העיקר.
נכון שחמונאים מדויק היסטורית ואילו מגילת אנטיוכוס ממש לא מדויקת.
אבל זה בדיוק השאלה, מה חשוב יותר: נרטיב הקודש החי של עם ישראל או האמת המחקרית ההיסטורית היבשה שעם ישראל שכח וזרק לתהום הנשיה?
אם זה דבר ה' החי באומה, אז במילאקעלעברימבאר
מה שהאומה וחכמיה למשך טווח דורות גדול קבעו בפרשנות לתורה שבעל פה=תורה, ולא ההבנה האובייקטיבית של כל אדם את הטקסט של הגמרא. אחרת זה כבר שיטה שכתובה בטקסט ולא דבר ה' החי באומה.
זו סתירה עצמית מה שאתה טוען, כי אם האומה לדורותיה עם חכמיה במשך 500 שנה יכולים לעשות הלכה מוטעת לשיטתך שצריך לוותר עליה כי היא נגד הגמרא, אז דבר ה' כבר לא חי באומה
תודה שנתת הצצה קטנה לדמיונותיךדורש טוב לעמי
עבור מי שחדש כאן
לא ענית לי על הסתירה שכתבתקעלעברימבאר
ערב שבת היוםדורש טוב לעמי
וכבר טחנו את הנושא
מעולם לא כתבת שאתה טוען שתורה היא דבר ה' החי באומהקעלעברימבאראחרונה
לימוד אמונה?- כיצד?צביקה125
הרמב"ם פירוש המשניות סוף מסכת ברכות כותב שהיה מעדיף ללמד אמונה יותר מכל דבר אחר!- מה זה אמונה?- שכל? - רגש?- שילוב של שניהם יחד? איך לומדים אמונה? איזה ספרים?- מה עשו בזמן התנאים/ האמוראים?- כיצד למדוד/ לימדו אמונה?
אולי קל לישי לא מפחד
כי גדלתי בבית מזרחי עתיק שהאמונה הייתה לחם חוקינו אבל ברבות השנים מצאתי גם הקשים לוגים לקיומו של הקב"ה.
כמתכנת היה לי חבר מתכנת שלא היה בעל אמונה ויהל איתי ויכוחים בנושא.אבל עדיין היינו חברים.
בשיחה האחרונה שוחחתי איתו כאיש מדע.
הצבעתי על הקו המנחה ברובו בהתרבות , הנמתח לרוב גם בין בני אדם, חיות וצומח. דיברתי איתו שמזרע קטן, מיקרוסקופי לעיתים צומח וגדלה בריאה שיודעת את תנאי המחייה שהיא צריכה. אם זה הצמחים, הם יודעים מה הרכב האדמה הדרוש להם לצמיחה מיטבית, מה הם צריכים לעשות בחורף כדי לשרוד, מה לעשות בכל רגע כאשר השמש משנה את כיוונה, כיצד לנהוג כאשר חסר מים( לסגור עלים לצמצם חשיפה) ועוד ושלא לדבר על גוף האדם והחי על המורכבות המופלאה שלו, ביצירה, בחשיבה, בהתפתחות, ועוד.
ואז אמרתי לו, זה לא הגיוני שזה מונח אמפירי שתכנה "אבולוציה" זה מנגנון וטכנולוגיה ביולוגית ושכך חייב להיות לה יוצר ובורא.
הוא השתתק ואמר "שאתה מציג את זה ככה זה נשמע נכון, אף פעם לא שמעתי איש טכנולוגי מציג את הבריאה".
אני לא מאמין שהוא גידל זקן ופאות אבל נגעתי בו.
מעבר לזה, תסתכלי על הבריאה, הטבע, ההרמוניה,זה לא משאיר לך ברירה אלא להאמין.ועוד
